בס"ד

לאוהבי ארץ ישראל שלום!

שאלת הריבונות על ארץ ישראל כפי שעומדת בסדר היום הלאומי והבינלאומי,  עברה בירורים רבים עד שב"ה הגיעה הכרה בריבונותו של עם ישראל על ארץ ישראל ובאמצעות הכרה זו ב"ה זכה עם ישראל להקמת המדינה, ובעצם לצמיחת מרכז החיים האדיר של עם ישראל בדורנו על כל תחומיו (כלכלה, תורה, צבא וכו').

לפני 40 שנה הגיעה שאלה זו למבחן נוסף של קומה נוספת בחייו של עם ישראל כאשר זכינו בנסי ניסים לנפילת חבלי ארץ הסטוריים לתחומי המדינה. בסופו של תהליך זכה עם ישראל בזכות התעוררות שהיתה אז, לתנופת התיישבות ובנייה בחבלים אלו על אף הלחצים הקשים מאומות העולם כנגד מגמה זו. מלפני כ-20 שנה החל לצערנו תהליך של עזיבת אותה אמירה לאומית גדולה והכרה בריבונותנו על חבלים הסטוריים אלו תוך התחמקות מאותו ויכוח ציבורי, לאומי ובינלאומי. המשמעות המעשית של נסיגה זו היתה קבלת הגבלה על הקמת יישובים חדשים ביהודה ושומרון. מאז ועד היום המשיכה והחריפה אותה מגמה ואף החלה מגמת חורבן.

חשוב לדעת!! מלפני כשנה ישנם צווים האוסרים הרחבה כלשהיא (אפי' מרפסת) בתוספת עונש פלילי של שנתיים מאסר!! חנק מוחלט!!

במקביל כמובן, מצבו הרוחני של עם ישראל התדרדר והחוסר אונים שולט בכל, בייחוד לאחר מלחמת לבנון השניה. כנגד מגמות אלו אנו חושבים שניתן וחובה עלינו לנסות להרים בחזרה את אותה אמירה לאומית ולרומם את עם ישראל.

מטרת המהלך היא: הכרה לאומית בחבלים אלו ובפועל: דרישה לחידוש תנופת ההתיישבות מבחינה מעשית. הביטוי המעשי של אמירה זו הינו עליית גרעיני התיישבות ברוב עם ובגאון מתוך אמירה ברורה.

תכנית הרכסים: כשמה היא, תכנית אשר מטרת לתפוס רכסי התישבות ביהודה ושומרון, אשר עד עתה לא היתה בהם התישבות יהודית. זה אומר שכל כמה חבר'ה תופסים רכס, לדוגמא בין חוות גלעד ליצהר ומתיישבים בכמה נקודות באותו רכס. התוכנית עיקרה לצאת למרחבים-יותר ממה שהיה עד עכשיו (שבות עמי, הרחיבי...)- קרי להתפרס על שטח רחב יותר, ולא להישאר בצימצום הקיים היום.

בעז"ה ביום העצמאות התשס"ח- ג' באייר התשס"ח נצא למרחבים!

רכס מעלות חלחול (גבעה 1013)- בין חברון לכרמי צור.

רכס העיטם- מצפון לאפרת.

רכס סלע- בין חוות גלעד ליצהר.

רכס קול ציון- ליד עדי עד.

רכס אורות (קידה)- באיזור קידה. (בנות בלבד!)

רכס מבשרת אדומים (E1)- בין מעלה אדומים לירושלים. (המשטרה תאכלס בקרוב את המבנה שלה שם- כהכנה לישוב היהודי שיקום במקום)

רמת מגרון- באיזור מגרון.

גבעת האנטנות- ליד מעלה חבר.

כמו כן יחוזקו המאחזים הקיימים-

נצר – בין אלון שבות לאלעזר.

גבעת האור – ליד בית אל.

שבות עמי- ליד קדומים.

מעוז אסתר – ליד כוכב השחר.

מאחז הגיבורים- חברון.

מה בדיוק יהיה? לא יתנו לעלות? יפנו מיד? יפנו אחרי שבוע? תשובות ברורות –

יש רק אחד שיודע... על כל פנים, ישנם השערות וההערכות בהתאם. מאחר שקיים

חשש סביר שהנקודות לא ישארו במקומם, ההערכות הלוגיסטית ליום העלייה היא

בהתאם.

(ישנם הרבה אופציות: הצטרפות לעלייה הראשונה, יום, שבוע, ניסיון, לכן תמיד שווה לשמוע...)

כדי שהתכנית תצא לפועל צריך כמה דברים, גם כח אדם וגם כסף, ציוד, אוכל וכו'. לשם כך יש שני מעגלים. מעגל ראשון זה החבר'ה והמשפחות שעולים לרכסים ונמצאים בשטח. המעגל השני זה אנשים שאחראים להביא למעגל הראשון אוכל, שתיה, ציוד וכו'. ועל כן  אתם מתבקשים לעזור כל אחד כפי ענינו ויכולתו, אם במעגל ראשון ואם במעגל השני. רק כך נוכל להתקדם לעבר הגאולה השלימה.

"עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה!"

נוער למען ארץ ישראל – נאמני ארץ ישראל.

בעז"ה בנחישות!

מאמר שפורסם בכנס בנות בירושלים. כ'ח אדר א' התשס'ח.

לפני כחצי שנה, זכינו ברוך ה' לצאת לדרך הארוכה והקשה לחידוש תנופת התיישבות ביהודה ושומרון ולהקמת נקודות התיישבות חדשות.

ברוך ה', למרות ההערכות הפסימיות (נוסח: "למה לבנות אם גם ככה הם הורסים...") זכינו וכיום ישנם 4 נקודות התיישבות חדשות המאוישות באופן קבוע 24 שעות ביממה. (חומש, שבות עמי, גבעת האור, מעוז אסתר.) ועוד 8 גרעיני התיישבות שממשיכים לפעול ולעלות שוב ושוב.

להערכתנו, הישג זה התאפשר בעיקר הודות לשני גורמים:

·        ההיקף הרחב של הפעילות. (הקמת נקודות רבות ככל האפשר)

·        נחישותם ומסירות נפשם של גרעיני ההתיישבות.

הצלחות אלו הוכיחו לכל המסתפקים בדבר, שגם כיום, למרות התנגדות אומות העולם והממשלה ניתן, במידה ומתאמצים מספיק, להמשיך ולהרחיב את גבולנו בגאון ובגלוי.

הישגים אלו מוכיחים שנחישות גדולה, שמגובה בציבור רחב יכולה להביא תוצאות.מעודדים מהישגים אלו נמשיך בעז"ה ובאימוץ מירב ומיטב הכוחות למשימות הבאות:

·        חיזוק ופיתוח הנקודות הקיימות.

·        הקמת עוד נקודות התיישבות חדשות בסמוך ליישובי אם.

·        עריכת מסעות וטיולים בכל מרחבי יהודה ושומרון כמבוא להמשך כיבוש והתיישבות.

·        התיישבות  ברכסי ארץ חדשים.

ברצוננו להכפיל ולשלש את הישגי העבר הן בכמות והן באיכות.

אם בשלב הקודם זכינו לפרוץ את גדרות היישובים הקיימים ולהקים נקודות בסמוך להם, כעת אנו נושאים את עינינו למרחבי יהודה ושומרון כולם, שרובם עדיין שוממים מיהודים.

גולת הכותרת של מבצע ההתיישבות הבא היא העלייה לרכסי ארץ חדשים.

אנו מאמינים שכשם שהקב"ה נתן כוח לרע כך הוא נותן כוח גם לטוב. זה כנגד זה ברא אלוקים. ואם לכוחות ההרס יש את החוצפה לנסות לגרש אותנו מכל יו"ש, ודאי יש בעמנו את הכוחות ליישב את כל מרחבי יו"ש.

בשלב הראשון , יתיישבו בכל רכס מספר גרעיני רווקים שיחד יכבשו את הרכס ע"י שהות בשטח, ע"י טיולים במרחב, ע"י הקמת עדרי צאן שירעו בין נקודה לנקודה וע"י בנייה ופיתוח. גרעינים  אלו יסללו את הדרך למשפחות שיבואו אחריהם ויהפכו בעז"ה רכסים שוממים אלו לאשכולות יישובים פורחים.

יש ששואלים איך אנחנו יכולים ליישם משימות כ"כ קשות. את התשובה קשה לנסח במילים. טוב יותר ללכת ולראות איך נאחזים בחומש, בשבות עמי, במעוז אסתר ובגבעת האור. נקודות אלו מלמדות אותנו שיעור חשוב, שתחילתו וסופו מילה אחת: "נחישות".

מנקודות אלו אנו למדים שאם מתמידים במאמץ מבלי ליפול לפח הייאוש ניתן בעזרת נחישות רבה ליישב נקודות התיישבות. הקדוש ברוך הוא נתן לנו את הארץ הזאת לרישתה, וודאי לא היה נותן לנו מתנה כ"כ יפה רק כדי לקחת אותה מאיתנו.

"עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה"

נ.ב.

מילה למזלזלים:

ישנם החושבים שהעובדה שחלק מגרעיני ההתיישבות טרם הצליחו להאחז בשטח מעידה שכל העניין הוא בגדר "משחקי ילדים".

לאלה נאמר- כוונתנו רצינית ביותר. אנו רוצים בהמשך כיבוש הארץ ובחידוש תנופת התיישבות. אולם אנו יודעים שהדרך ארוכה וקשה.

מי שחשב שהוא יעלה על גבעה ותוך 5 דקות יצוצו שם ווילות עם גג אדום, לא יודע היכן הוא חי.

לעת הזאת- רק מי שידע להמשיך למרות הקשיים, הכישלונות, הביזיונות והבדידות רק הוא יכול לזכות ולראות בהצלחה המיוחלת.

מי שחושב שבעזרת זלזול וייאוש הוא יוכל לבנות את ארץ ישראל, גם הוא טועה.

נקראים כל אותם אנשים שחושבים שהעסק עוד לא מושלם ומוזמנים בזה להצטרף ולתרום את כל כוחם, בהצלחות ובכשלנות, בשמחות ובקשיים עד שנזכה לראות בנחמת ציון במהרה בימינו.