שרשור חדש
כמה זמן אמורים לדמם אחרי ציטוטק?תיתיל

קיבלתי פעמיים אם זה רלוונטי.. כי אמרו לי שהפעם הזאת הדימום אמור להיות מועט יותר..

 

ויש דרך לעזור לדימום להיות יותר אפקטיבי? מתחילה להשלים עם זה שכנראה ברגע שזה יסתיים אני אקבל..לא האמנתי שאני כלכך אחכה למקווה הזההה

הי יקרהאנונימי (2)אחרונה
אני יודעת על כמה דברים שעוזרים להתנקות אחרי הפלות לידות ווסת... כדורי מור, פשטן טחון 9 כפות ביום, שתיית מים, מנוחה, לימון, עיסוי בטן תחתונה עם שמן טבעי אולי לבנדר קצת, או שקדים.. ואמבט וגינאלי.. תראי מה מתאים לך.. בהצלחה אהובה
כמה זמן דימום אחרי הפלה טבעית ספונטנית( בבית ללא כדורים)סילי
שלום רב,
עברתי הפלה טבעית ספונטנית בבית( שבוע 7)לפני שבוע, הרחם התרוקן והכל יצא( לפי בדיקה במיון נשים השק יצא ואין עקבות של הריון ולכן אין צורך בהתערבות של כדורים או גרידה)
היום, שבוע אחרי עדיין מדממת.. לא דימום כבד.. אבל לא נעים..
מתי אמור להפסיק הדימום לחלוטין??
מישהי חוותה חוויה דומה אשמח לתובנות..
אצלי לקח קצת זמןאנונימי (2)
לדעתי אין קביעות.. אבל לפחות שבועיים בנחת.. חיבוק יקרה
כן..*כוכבית*
דיממתי איזה שבועים עד שהכל יצא..
ואז עוד שבוע של ׳טיפטופים׳
גם שבוע 7 גם יצא לבד בלי התערבות...

.
מלאאא חיבוקים!!! ושוקולדים עזרו לי 🤷‍♀️ תמצאי את המשהו הזה ש״יעשה לך נעים״ בעל האיכס והבאסה
איזה מותק אתאנונימי (2)
💕💕💕
כמובן שהתכוונתי ל*כוכבית*אחרונה
בכל האיכס הזה
ולא בעל איכס..

(בעלים זה נושא אחר...😅🤷‍♀️
לגבי חזרה לעבודה אחרי הפלה ודימום אחרי ציטוטקתיתיל

מתי חזרתן? מישהי יודעת אולי כמה ימים אפשר להעדר? ביום שני יש לי ביקורת..

 

שאלה נוספת.. היה לי דימום מאסיבי מה שנקרא עם גושים והכל אבל בכלל לא רב..כמה שעות וזהו.. ואמנם לקחתי כדור לכאבים אבל לא הרבה ועדיין הם לא היו כאלה נוראיים כמו שהכינו אותי.. יכול להיות שהכדורים לא עבדו כמו שצריך? 

זה הפלה בשבוע יחסית מוקדם, נכון?אנונימי (2)
לי אמרו שבוע 10 יכול להיות שהכדורים לא ממש יעבדו ואז צריך גרידה, זה שבוע יותר מוקדם, נכון? אולי צריך עוד מנה של כדורים? אבל אולי גם העובר לא היה גדול והוא יצא בלי הרבה דימום, מקווה בשבילך! 😘
עברתי פעמים ציטוטק בהפרש של שבועים*כוכבית*
בפעם הראשונה נשארתי בבית 4ימים.. אז כבר הרגשתי סבבה. ולזרתי לעבוד.
ובביקורת שבוע אחרי- עוד נצפה שק.
אז נתנו לי עוד מנה..
שהיתה ׳מאסיבית׳ .. הרבה יותר מהראשונה.
הייתי בבית בערך שבוע...

(בביקורת עוד נשארו שאריות ובסוף עברתי היסטרוסקופיה..)

.
מאחלת לך שיסתיים בקלות ובמהירות 🙏
מה איתךאנונימי (3)
איך את?
נשמה את..קיבלתי היום עוד מנה..תיתיל

ב"ה השק כבר יצא וזה רק איזה שארית שנשארה עדיין ובעזרת השם תצא עכשיו..מחכה כבר לסיים עם זה ולהתחיל מחדשחצי חיוך

בעז"האנונימי (3)
שתיהיה התנקות מלאה בקרוב בלי שאריווות💖💖💖💖💖💖
חיבוקקקקק♥️♥️♥️*כוכבית*אחרונה
להיות בסעודת שבת אצל המשפחה(הפלה מאיימת ,פריקה)אנונימי (פותח)
לחוות התכווצויות וכאבים.. ולהגיד רק.. ׳נתפס לי הגב׳
לקבל מכולם עצות וטיפים ותרגילים לשחרור הגב.
.
אחת הסיבות שאני לא מגלה זה כי אני כבר אחרי הפלות.. וכבר הודיעו לי
תפסיקי-תעצרו! קחו הפסקה...
מה אתם נורמלים?!?
.
אז לא הקשבנו להם. ועכשיו.. אוף
׳תפוס לי הגב. ע ל ק.. תפוס לי בלב בעיקר😢

תודה על המקום לפרוק.
וואהו יקרהאנונימי (3)
וואהו אחותי אהובה....נשמע קשה, ממש מבינה לליבך...המקום הזה שכל הקולות בחוץ נשמעות מכל כיוון.... תשמרי על עצמך, מה יקרה.. לא יקרה כלום אם תחכו... תני לגוף וכו וכו כל הראש גדוש בעצות... מן מקום שאולי רוצים להיכנס במקומי? ... וסהכ רצית וחשבת שנכון להמשיך בלי אשמה עם רצון פשוט כזה להביא ילד???!!.. פחד שתבוא הפלה ואז אשמע את הקולות האלה רועדים באוזניים? .... אולי יעזור לראות מה נכון לכם הבחירות שלכם עם כל ההשלכות שיגיעו לפיתחי.. ולהבין שבאמת אין לנו שליטה על המציאות.... חשבת ככה וזה תמיד יכול לבוא לכאן או לכאן להסתיים בלידה או בהפלה... אהובה ליבי איתך על האי וודאות ההסתרות ומה שבדרך.. חיבוק חמים
תודה לך❤️אנונימי (פותח)
נעים להרגיש ש׳רואים׳ אותי.
💖💖💖אנונימי (3)
😢😘 את אהובה ויקרה
וואהואנונימי (3)אחרונה
מה שלומך? איך את מרגישה? תירצי לשתף?
הפלה- תחילת הריוןשבתי

כמה מהר שהוא בא ככה הוא הלך.

ואני, כ"כ צעירה.

לרגע נבהלתי, כשגיליתי את ההתחלה, איך זה הגיע כ"כ מהר?

אבל לא היה לי זמן לעכל.

כמובן, שרגע אחרי ההתרגשות כבר התחלנו לחשוב, ולהתרגש ולתכנן.

אבל לא להרבה זמן.

כי הוא הלך.

כ"כ מהר הלך.

בעלי מסתכל עלי, איך אני בוכה, חסר אונים.

זה נגמר.

כבר חשבתי להפוך לאמא.

אז חשבתי

אין לי כח לכלום.

וסגר.

לא יודעת במה להתנחם.

 

 

אני כלכך מזדהה.מתפללת שיצליח:)
שולחת לך חיבוק חם ומאחלת לשתינו עוד השנה ידיים מלאות בנחת♥️
אמן!!שבתי


אוי כמה כאב... 😢ליאניי
ככ מצטערת לשמוע,
שולחת לך את כל החיזוקים האפשריים,
שתתבשרי בבשורות טובות במהרה, הזמן ירפא מעט את הכאב ואת תמצאי בעצמך כוחות לקום ולהמשיך כי אין ברירה.
שתדעי רק ימים של אושר...!
חיבוק חזק יקירה.
❤️
תודה רבה!שבתי


יקרהמור חמצני
שבתי יקרה,
שולחת לך חיבוק מנחם מעומק הלב. לוקח זמן לעכל, וזה לא משנה אם זה היה עוד התחלה, כי כמו שכתבת כל כך נכון החלומות התוכניות, הכל כבר שם ואולי עוד היה הרבה לפני, ועכשיו צריך להתמודד פתאום עם האובדן. שולחת לך כוחות, הרבה הקשבה עצמית, הרבה מקום לתת לעצמך מקום לכל הרגשה, לכל תחושה. תשתפי את מי שנכון לך, היכן שנכון לך, והעיקר שתדעי שאת מחובקת בימים הללו.
כתבת כ"כ יפהאנונימי (2)
💖
תודה רבה!שבתי

חיזקת

כואב כל כך😥אנונימי????

קושי גדול כל כך

תמשיכי לכתוב ולדבר ולבכות ולהוציא את זה,

כמה שיותר, עוד ועוד ועוד

זה משהו שאנחנו חוות כל כך לבד כיוון שזה קורה בתוך הגוף שלנו

ולהישאר לבד עם כל התחושות שזה מעורר וכל הכאב, המצוקה, הגעגוע האינסופי, הכמיהה והכל הכל זה פשוט בלתי נסבל

 

מאחלת לך בקרוב הריון תקין ובריא

חיבוק גדולחיבוק

חיבוק*כוכבית*אחרונה
מכירה את התחושה..
תני לך את הזמן להתאבל.
חיבוקים גדולים יקרה!!
מניחה את כאן שוב, מתחילות ביום שני ונשאר מקום אחרוןמור חמצני

לא האמנתי שאצטרף לכאן אי פעם....אנונימי (פותח)
זה נורא,
להסתובב עם בטן ולדעת שיש שם תינוק מת.

זה נורא,
להרגיש את המבטים של האנשים על הבטן שלי ולחשוב שיש מי שמקנאה בי בלי לדעת שאני סוחבת גופה.

זה נורא,
להיכנס לשירותים ולגלות חלקיקים בשירותים ולא לדעת לאן הם שייכים.

זה נורא,
לזרוק תינוק מת לאסלה.

זה נורא,
המחשבה שאתקלח ואולי הוא ייצא לי בדיוק שם
(אז אני פשוט לא מתקלחת מהפחד).

זה נורא,
שכל הבית שלי מראות אז כל היום רואה את הבטן שלי ונזכרת בתינוק המת שבתוכי.

זה נורא,
שהלב שלו הפסיק לפעום אחרי פחות משבוע.

זה נורא,
להמשיך את החיים כאילו כלום.

היה לי תינוק נושם.
והוא מת.

(ואל תגידו לי שזה לא היה תינוק. בשבילי זה היה תינוק עם לב שפועם וגוף שמתחיל לגדול. בשבילי זה הילד שלי גם אם הוא היה רק בן 7 שבועות ו5 ימים).
חיבוק ומאחלת לך בקרוב לסחוב 9 חודשים תינוק נושם וחי, אמןאמא בשעה טובה
כמוני- כמוךשבתי

הפלה אתמול.

הריון ראשון.

חיבוק

 

נשבר הלב מלקרוא אותך.. 💔ליאניי
כל כך מבינה. כל כך מזדהה.
כאב עצום שלא מרפה ולא מובן איך מחלימים.
אבל הזמן ישחרר מעט את הכאב מהנפש ואת תתחזקי ותמשיכי הלאה כי אין ברירה יש לך חלום ומטרה ואת תגשימי אותה בע״ה עוד השנה בידיים מלאות.
כל כך מבינה אותך... (גם אני איבדתי את התינוקת שלי בחודש 6 להיריון נפרדתי ממנה לשלום..)
תבכי, תפרקי, תכעסי, תצעקי, קחי לך כמה זמן שאת צריכה להתאבל על הכאב.
אבל בסוף את תקומי ותראי איזו לביאה את ואת תרימי את הראש ותמשיכי לנסות.
חיבוק ענק אהובה
מצטערת וכואבת ככ את כאבך.
וואהו אהובהאנונימי (3)
התחושות נשמעות לא פשוטות ואולי אין מי שיבין.????.
אישה ביום חולמת חלומות ובונה עתיד לחיים שלמים..
לא פשוט ההפלה והדם והשאריות שיוצאות כאב כפול וקשה.. גם פרידה ובנוסף האופן שבו זה מתרחש.. לראות חתיכות ולדעת שזה שייך למשהו שהתרקם בתוכך.. שולחת לך חיבוק חמים לכאב לתקווה למקומות שאין הבנה...מברכת אותך שתיזכי למלאות ולחיבור💖💖💖.
חיבוק גדול אלייךמור חמצני
יקרה, כמה כאב יש במילים שלך, כמה כנות ואנושיות.
מחבקת אותך מרחוק, ושולחת לך הרבה כוחות לימים האלו. מקווה שתקבלי את כל התמיכה לה את זקוקה, במבט חומל, במילה, בחיבוק.
תודה לך על השיתוף שלך, הוא נוגע בעומק הלב, אי אפשר שלא להרגיש כמה שהאובדן יקר ומכאיב. ליבי איתך.
עשית לי צמרמורתאנונימי????

תיארת את הכאב בצורה כל כך נוגעת

זה קושי עצום וכאב שאין לו מרפא

מי שלא חווה לא יוכל להבין זאת [איבדתי את הבת שלי לפני 11 חוד' בשבוע 23]

זה אבדן לכל דבר

תני לעצמך להתאבל אותו, לכאוב אותו, להכיל אותו

מאחלת לך בקרוב הריון תקין ובריא

 

חיבוק ענקקקקקקקקקקק חיבוקנשיקה

 

תודה על התגובות!אנונימי (פותח)
קראתי אותן בזמן אמת והן הרגיעו לי קצת משהו בנפש.

זהו.
התינוק שלי שוחה לו בביוב.
הוא כועס עליי?
הוא תוהה למה פתאום נהיה קר?
הוא מתגעגע אליי?

זה אולי ישמע מוזר אבל אני מתגעגעת אליו.
מתגעגעת לילד שחלמתי שיהיה לי.
מתגעגעת לקושי שבלטפל בתינוק כשיש עוד אחד בבטן.

ועכשיו, אחרי שהוא הלך
אני לא מצליחה להתנקות
לא מצליחה להיטהר
כל כך קחוקה מבעלי
כל כך רחוקה מעצמי
כל כך רחוקה מהשמחה שהייתה לי
נשארתי ריקה, כבויה וטמאה.

וכל כך לבד.
בעלי רחוק פיזית
ואני כל כך צריכה את החיבוק החם שלו.

ולא יודעת מה קרה לי היום.
מהיום שגיליתי שהרחם ריק הרגשתי הקלה והפסקתי לבכות כל היום.
והיום אני שוב בוכה, שוב כואבת, שוב פוחדת, שוב לבד.
לא סיפרנו לאף אחד.
לא באלי על מבטים מרחמים.
לא באלי על שאלות חטטניות.
אבל בגלל זה אני לבד. כל כך לבד.
כל כך מבינה אותך... כמה כאב.ליאניי
כאחת שלא שיתפה לאורך כל הדרך את הכאב והקושי שלנ- מחיר ההסתרה לקח ממני המון כוחות.
נכון, אני לא מתחרטת על זה לרגע וזה אילוצי הסיטואציה שלי. אבל לבסוף כשלא הייתה ברירנ שיתפתי רק את המשפחה המצומצמת (אי אפשר כבר היה להסתיר את ההיריון...)
אני ככ מזדהה ומבינה את תחושת הלבד. הבדידות. הריקנות. הכאב.הצער.
הציפיה וההתרגשות להיות אמא וחלום שמתגשם ונלקח ממך כלא היה...

יקירה,
ראשית אני שולחת לך באמת חיבוק ענק ועוטף שתדעי ימים של שמחה ואושר ותמצאי את הדברים הטובים שירפאו את הנפש המרוסקת.
זה לא קל, זאת תהיה תקופה קשה מלווה בהרבה בכי ותסכול.. אבל אני מבטיחה לך שיום ביומו את תתחזקי, תגלי בעצמך כוחות נפשיים, תתמקדי בטוב שבחייך ותמשיכי לנסות ובע״ה שתקלטי שוב במהרה ותסיימי בידיים מלאות.
יש דברים שלא נצליח להבין ונתקשה לקבל- אך זהו דרכו של בורא עולם שלא נבין למה אנחנן צריכות לעבור כזה סבל... אבל מתוך החושך הנורא בא האור האינסופי.

עצה קטנה- אם יש לך אפשרות כן לשתף מישהו אחד בלבד שילוןה אותך, שתקבלי את החיבוק החם והשומר.
ואם לא- תפרקי ותשתפי כאן, מוזמנת לפנןת אליי גם בפרטי אם תרצי.
הפןרןם הזה העניק לי כוחות עצומיים לקום על הרגליים.

חיבוק גדול.
❤️
וואהו יקרהאנונימי (3)
המילים כ"כ צורבות... יקרה חיבוק גדול על הדרך וההמתנה שבדרך. לא קל הימים אחרי הפלה.. מציפים.. לפעמים נרגעים כי הלב הוציא ואולי רוצה לשמור קצת על המערכת.. או אולי נסגר ואז יש ימים ששוב יש פריקה של כאב... המחיר של ההשתקה וההסתרה שיש בהפלות/ אובדני הריון קשים.... לא קל לקינוח הנקיון והריחוק מהבעל...אולי אם יתאים לך תכתבי קצת את מה שעל ליבך אולי תכתבי לנשמה שהלכה... ואולי לא .... תמצאי לך מישהי/מישהו להניח את ליבך זה מאוד מאוד עוזר מכיל ומחמם.. חיבוק חמים אהובה
ריגשתן אותי ממש עם התגובות שלכן ❤אנונימי (פותח)
תודה על ההבנה. זה כל כך טוב לדעת שיש מי שמבין אותי לפחות קצת.

ואין. אין אף אחד.
עם הסגר הזה החברות שלי עסוקות עד מעל הראש עם העבודה מהבית והילדים ואין לי בכלל עם מי לדבר.

@ליאניי
אמא שלי יודעת אבל היא אפילו לא חשבה לשאול מה שלומי כשסיפרתי לה וגם לא אחרי. הדבר היחיד ששאלה זה אם הוא נפל וזהו.
לא רוצה לספר לעוד מישהו ואולי להתקל בעוד תגובות אטומות כאלה.



והיום, כל היום בכיתי.
כל כך חיכיתי שבעלי יחזור מהעבודה וישאל אותי מה שלומי ואיך עבר היום, כמו כל יום.
ודווקא היום חזר עייף ורעב ולא שאל.
ובמקום זה גם היה קצת קצר רוח והתעצבן פעמיים. לא משהו רציני בכלל ואם הייתי במצב רגיל זה לא היה מדגדג לי כי זה באמת היה כלום. אבל היום הייתי רגישה מידי ונפגעתי.
ולא סיפרתי לו ונתתי לו להירדם ככה.
ועכשיו אני פגועה ולא נרדמת והןא ישן לו שנת ישרים.
אני האנונימית שהגיבה עכשיואנונימי (4)
חשוב לי להגיב גם לזה

א'- לאמהות בד"כ קשה כשיש קשיי פוריות לבנות שלהן, הן מרגישות אשמה ולכן מגיבות לא לעניין. שמעתי את זה מהרבה בנות וגם חוויתי בעצמי, זה לא אומר שכולם יגיבו ככה (אם כי להרבה אנשים יש קושי בהתמודדות מול אובדן ובהבנה מה זו הפלה אז אם זו מישהו לא מאד רגישה עדיף לא לשתף)

ב'- ממש ממש חשוב לטפח את הקשר עם הבעל. זה נכון שעם הקושי והאבל זה קשה יותר, אבל זה עוזר כל כך. תנסו לשבת לדייטים זוגיים אם תוכלו, להסביר את עצמך ומה את עוברת בלי האשמה אחרי שבעלך שבע ועירני. למצוא זמנים כאלו ולדבר הרבה ולעשות דברים נחמדים, זה מחזק כל כך וממש נדרש בזמנים כאלו.

וחיבוק גדול ממני, מקווה שאת מרגישה פחות לבד
(אגב, לי ממש עוזר בזמנים זוועתיים כאלו לראות סרט קליל, זה גורם לי לחשוב על דברים אחרים לפחות מספיק זמן כדי להירדם)
יקרה...ליאניי
אני מבינה את הפגיעה מהבעל, אבל כל אחד מגיב אחרת ולוקח את זה למקום שונה.
אנחנן הנשים חוות את זנ בצורה הרבה יותר מוחשית כי זה הגןף שלנו.
אנחנן אלה שעוברות את הטלטלה הנפשית והפיזית.
חבל לי שאת משקיעה את האנרגיה בפגיעה מהבעל, את מותשת וכאןבה מספיק
אני בטוחה שהוא לא התכוון לפגוע בך בכך שלא התעניין.
גברים לפעמים קצת יותר אטומים ולא שמים לב לסביבה ולמה שאנחנן מחפשות.
לדעתי, תשימי את זה בצד ואל תתני לזה יותר מדי מקום יש לך מספיק ממה לכאןב כרגע אל תוסיפי עוד.
תנסי לישון (אם את מצליחה), תני לגןף להירפא ולאחר מכן גם הנפש עם הזמן תנסה להחלים לאט לאט.

לגבי אמא שלך- צר לי שזה מה שהיה לה לשאול, באמת.

אני מבינה את הבחירה לא לשתף- אני בדיוק כמוך לא שיתפתי את הסביבה
פרקתי פה בלי סוף... וזה עזר.

😢💔
מגיבהאנונימי (4)
התלבטתי אם להגיב, כי עדין אין לי יותר מדי כוח
אבל אם זה יכול לעשות קצת טוב אולי כדאי

קודם כל אני ממש ממליצה לך ללכת לטיפול, בשביל המקום לפרוק. לי זה עשה טוב בפעם הראשונה ועזר לי לחזור לחיים (לאט ובקצב שלי)
מבינה אותך ממש לגבי שיתוף הסביבה, בעצם כל מה שהסביבה תעשה יהיה גרוע- לקבל רחמים זה קשה מנשוא, שאלות חסרות טקט עוד יותר, אמירות חסרות טקט יכולות להפיל, ניסיונות לנחמה טיפשיים, כאילו יש איך לנחם. אנחנו כן הוצרכנו לשתף, וזה באמת לא פשוט.
לכן כן כדאי שלפחות דמות טיפולית תהיה שם כדי לתמוך כדי לשרוד.

בפעם הקודמת הביאו לנו את הספר "כחלום יעוף". האמת היא שכעסתי מדי והסתכלתי רק אחרי שנתיים. אבל הפעם קראתי יחד עם בעלי וזה עשה לנו טוב, כמה שזה כואב, ההרגשה שיש מי שכן מבין. אולי שווה לך לנסות להשיג.

כתוב שם בין השאר (שלפי חלק מהדעות) העובר יקום לעולם הבא. כלומר הוא לא בביוב, לבד בחושך, אלא שם למעלה, מואר יותר ממנו, יושב ולומד ומחכה להיפגש בעולם הבא.
לפעמים אני חושבת שאנחנו כן משפחה ולא רק זוג, יש לנו שני ילדים מקסימים שם למעלה (או שתי ילדות, העובר הראשון נפל לפני שידענו אם הוא בן או בת).

וזה לא מוזר להתגעגע. למה שיהיה מוזר? ברור שנתגעגע אליו. אנחנו נשארנו כאן לבד, עם הרחם הריקה. ברור שיהיה לנו חסר, אנחנו לא בעולם האמת שרואים איך הכל לטובה. אנחנו אלו שנשארנו לבד בחושך.

(וזה הכי בסדר לבכות, איבדנו עכשיו אוצר יקר. נשארנו לבד. הגיוני מאד לבכות בכל פעם שחושבים על זה. כשתצליחי להיזהר הגיוני שיהיה קצת יותר קל כי לא תהיי לבד)

מקווה שלא כתבתי לחינם ושזה עזר קצת.
תודה שכתבת! ❤אנונימי (פותח)
נתת לי קצת כח ונחמה.

עד מתי בוכים?
יש לי תינוק קטן שמסתכל עליי במבט מבוהל כשרואה שאני בוכה, לא רוצה לפגוע בנפש הרכה הזאת כי איבדתי אחת אחרת..
אבל אני לא שולטת בזה. פתאום אני מתפרצת בבכי בלי שום הכנה מוקדמת.
ואולי הייתי הולכת לטיפול אם לא הסגר.
לא מתאים לי טיפול טלפוני או בזום.
וגם אין לי כח לדבר על זה עם אף אחד וגם לא לבכות למישהו.

מה זה הספר הזה?

ולא יודעת. זה מוזר להתגעגע למישהו שסחבתי 8 שבועות, יש לי תמונה אחת מהאולטראסאונד שבו ראו דופק, יש שם כדור קטן ועמום. לכאורה, לא ראיתי שום דבר שאני יכולה להתגעגע אליו.

ושוב, תודה רבה שהגבת למרות שזה לא היה לך קל!
הי יקרהאנונימי (3)
בוכים כמה שצריך... הזמן עושה את שלו... אי אפשר להדחיק בכי... ולהחניק בסוף זה בא בדרך אחרת. לטיפול אפשר ללכת גם בסגר לפי ההנחיות. אני הולכת פעם בשבוע בכל הסגרים האלה.. מבינה אותך מאוד מאוד שלא כדאי ולא קל לשתף כל אחד... אחרי אירוע כזה את במצב עדין ורגיש מאוד וכל מילה לא במקום או אפילו במקום אבל שתפסה אותך במצב רגיש זה מפיל ומחליש.. כן כדאי למצוא דמות שתחזק תכיל תנחם ותבין בלי הרבה מילים... יקרה ואהובה חיבוק חמים על הערב הזה. המקום שרצית רק שמישהו יחזיק איתך... אחרי זה באים ימים של אור והתנקות וכח ה' מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית. ליבי איתך
מתחילה דווקא מהסוףאנונימי (4)
לא מוזר בכלל. הוא הבן שלך ורצית לגדל אותו. זה הרבה זמן 8 שבועות, את לא חושבת?
הוא היה איתך, זה לא משנה שלא ראית אותו, ידעת שהוא שם ואולי גם הרגשת
(נכון שהפעם אני מתגעגעת יותר כי ממש נפרדתי ממנה, והיא היתה ילדה ממש, אבל גם בפעם הקודמת התגעגעתי ממש)

אני לא יודעת עד מתי בוכים. עכשיו הכל טרי ממש, אז אני לא יודעת להגיד מהפעם הזאת.
בפעם הקודמת הרגשתי ממש הבדלים כמו הלכות אבלות- אחרי שבוע היה שינוי, אחרי חודש, ואחרי שנה. בשבוע הראשון היה בכי כל הזמן, בחודש הראשון היה הרבה אבל קצת יותר עמום ולא כל הזמן ובשאר השנה זה היה כואב אבל עמום יותר. אח"כ זה כאב אבל לא היה נוכח כל הזמן (אם כי רק אחרי שלוש שנים חזרתי לעצמי לגמרי)
אבל הטיפול עזר מאד.
אגב, טיפולים רגשיים מוחרגים, כלומר אם את או המטפלת לא בבידוד אפשר ללכת להיפגש פנים מול פנים, לא רק בטלפון או בזום.

אבל שלא ישמע ממני לא נכון- זה חשוב לבכות, זה חלק משמעותי בהתמודדות, אל תחניקי את הבכי (אפשר לדחות לזמנים אחרים שאת לבד)

הספר הזה הוא הדרכה איך להתמודד עם אבדן, הלכתית ואמונית. לא כולם מסכימים עם הדרך הזאת אז לא למדנו משם הלכות ולקחנו מה שטוב ונכון לנו, בלי מצפון על מה שאנחנו לא עושים משם, אבל המחבר עצמו עבר את זה ורואים את זה, הוא לא מדבר מבחוץ אלא מבפנים.
ודווקא אם את לא מדברת על זה עם הבעל ולא מספיק מרגישה שהוא איתך, לקרוא יחד בספר (בכל פעם קטע אחד- בעיקר מהחלק השני) יכול להיות פתח לדיבור על כל מיני דברים שעלו לכם ולא שיתפתם ולעזור עם הבדידות.
מגיבה לכולכןאנונימי (פותח)
ושוב תודה רבה על התגובות המכילות והתומכות!
זה כל כך לא ברור מאליו שאתן ככה מגיבות, הייתי בטוחה שאכתוב כאן ואף אחד לא יגיב לי.

לגבי אמא שלי,
אני חושבת שיש לה קושי בכלל להבין שצריך להתעניין כשקשה לילד שלה. היא יודעת לשמוח איתנו ויודעת לכאוב בשבילנו, אבל לא ממש מצליחה להביע את זה במילים ובהתעניינות אלא יותר בשקיעה בעצמה, בבכי ובתפילה.
ויש לי תינוק קטן ממש אז אני חושבת שהיא (וגם מישהי אחרת שאנסה לשתף) לא יבינו את הכאב כי הרי יש לי, זה לא שנשארתי בלי כלום.

לגבי הבעל,
הוא באמת מדהים. הסביר לי דיי בהתחלה כשזה קרה שהוא מבין שהקושי הגדול הוא שלי כי הוא פחות הספיק להיקשר להריון הזה ולהרגיש אותו ולהיות בו ולחלום עליו ואמר שבכל זאת הוא רוצה לעשות הכל ושאעזור לו ואכוון אותו כדי שהוא יצליח להיות כאן בשבילי.
בשבוע הראשון שרק בכיתי כל היום הוא ממש היה כאן בשבילי והקשיב ודיבר ועזר וחיבק מרחוק ובאמת שהקל עליי את ההתמודדות.
אתמול שזה פתאום חזר לי בכזאת עוצמה שלא ידעתי איך להתמודד התקשתי לשתף אותו, פחדתי שהוא לא יבין, פחדתי שאני אתפרק מידי מלדבר איתו על זה, אבל הוא לגמרי איתי והפגיעה הזאת תופסת מקום לא כי הוא לא רגיש ואטום אלא כי אני זאת שרגישה מידי בדיוק כמו שאחת האנונימיות הסבירה בצורה כל כך מדוייקת- כל מילה שנאמרה במקום או לא במקום יכולה לפגוע. דברים שבמצב רגיל לא גורמים לי למצמץ או אפילו מצחיקים אותי יכולים להפיל אותי לתהום במצב הזה בלי שהוא בכלל באמת עשה משהו רע.
מרגישה צורך להגן עליו כי מבחינתי באמת הוא הגיב בצורה כל כך מיוחדת ורגישה ומכילה ואפילו אני הופתעתי (:

ולגבי הסחת הדעת,
באמת זה מה שאני עושה. משוטטת בפלאפון עד שמרגישה שנרדמת.
לא בריא אבל במצב הנוכחי זה הכי טוב לי.

ותודה ליאניי על ההבנה בבחירה לא לשתף.
בלי קשר לתגובות אני פחות אוהבת לשתף אנשים אחרים בדברים שהם שלי ושל בעלי. מרגישה לי שיש דברים שצריכים להישאר שלנו ושהם מקרבים ומחזקים אותנו יחד.
למרות שאני גם מאוד מבינה את העידוד כן למצוא מישהי שתכיל ותנחם, עוד מתלבטת על זה.
יש חברה שאני מאוד רוצה לשתף אבל היא ילדה השבוע אז פחות מתאים.
ועוד אחת שבגלל הסגר עמוסה עד מעל הראש אז אין לה זמן לנשום.

תודה על ההסבר על האבל ושלביו.
אז אני צריכ להתכונן שזה כאן כדי להישאר.
חשבתי שאחרי שזה אצליח לשכוח מזה ולהתנהג כאילו זה לא קרה. הצלחתי כמה ימים לחיות בלי ליפול כשנזכרת בזה ואז איכשהוא התפרקתי שוב.
זה מעודד אותי לשמוע שזה נורמלי אחרי שבוע של בכי לבכות סתם ככה באמצע החיים

ושוב תודה רבה לכולכן!
מאחלת לנו שנוכל גם לשתף ולהשתתף אחת עם השנייה בדברים משמחים וטובים!
מעריכה מאוד מאוד את היכולת שלכן להגיב, להכיל ולשתף על המצב הזה.

אהובהאנונימי (3)אחרונה
חחח טוב אנחנו חבורת אנונימיות אולי בסוף נגלה שאנחנו שכנות... עולה לי במחשבה לגבי אמא שלך.. לזה בדיוק התכוונתי כשאנחנו משתפות יש אנשים שקשה להם לשהות בכאב ובאובדן אז זאת סוג של בריחה מהכאב למקום של " אבל יש לך אז מה את בוכה..." סוג של מנגון הגנה עבורם .. אבל לא בטוח שנכון עבורנו.. לפני שאני יבין שיש לי או אין לי כרגע קרה לי משהו שאני רוצה לעבור דרך הכאב שלו כדי ללמוד לשחרר... חיבוק גדול אהובה.. אני מבינה שלא ממש ישנת הלילה אם כתבת לנו בארבע..
האמת- אני עדיין מחכה לנס..אבל..תיתיל

ביום חמישי אני אמורה לעבור הפסקת הריון. זה שלב ממש מוקדם..משהו עם כדורים..

מישהי יודעת לספר לי איך זה עובד? למה לצפות? 

אין לי ניסיון עם כדורים.. אבל קחי חיבוק! אנונימי (2)
רוצה לספר, איזה שבוע, למה? יכולה להגיד שלי לא היה דופק והרופא הסכים (לשאלתי) לחכות שבוע, וכשאחרי שבוע לא היה שום שינוי הוא שלח להפלה
אני כבר אחרי העוד שבוע...תיתיל

יש גדילה אבל ממש איטית ואין דופק. שבוע 6 (אמור להיות כבר 7- ולפי תאריך וסת אמור להיות שמונה ומשהו) 

ממ ביקשתי לחכות עוד כמה ימים עד חמישי..נראה מה יהיה...

חיבוק יקרהאנונימי (3)
יש למה שרשור מידע חשוב שציפי העלתה שיכול לתת לך מידע... חיבוק גדול יקרה
אוף... חיבוק ענק יקרהליאניי
אני פחות בקיאה איך זה עובד בתחילת היריון
אצלי זה היה עם כדורי ציטוטק ולידה ממש..
בכל מקרה שןלחת לך חיבוק גדול!!!
❤️
...תיתיל
עבר עריכה על ידי תיתיל בתאריך ח' בשבט תשפ"א 19:07

 

 

תודה לכן שאתן כאלה מתוקות. אני מחבקת אתכן חזרה.חיבוק תודה!!

מה שלומךאנונימי (3)
איך את? תירצי לשתף
אני בסדר ב"ה..תיתיל

מרגישה באופן מוזר הקלה גדולה להיות אחרי.. מאוד העיב עלי להסתובב יותר משבועיים עם עובר ללא דופק בבטן.. וכל החוסר ודאות היה לי יותר קשה מהכל. 

הצוות במיון היה ממש מתוק ובינתיים הציטוטק כאב לי רק קצת והדימום יחסית סביר- אולי הוא יתגבר יותר מאוחר..מקווה לסיים עם זה מהר.. מקווה שזה הגיוני שהוא לא היסטרי כמו שהכינו אותי.. 

ממש מרגישה שיש לי כוחות מטורפים לא שלי ומודה כל רגע שאני מוקפת באנשים כלכך אוהבים.. 

תודה ששאלת. יקרה את.. 

וואהו יקרהאנונימי (3)אחרונה
שיעבור בשלום בלי שאריות... את מדהימה..חיבוק גדול💖💖💖💖💖
מחר אני קמהשבתי

מחר אני קמה.

לעוד יום

עם הריק, והמאומה

והלמה והלמה והלמה.

 

אבל מחר אני קמה!

עוזבת את

האיך והאם והשמא

והלמה והלמה והלמה

 

מחר אני קמה.

מתבוננת פנימה.

וקדימה.

 

מחר אני קמה.

100% אישה

100% רעיה

ויום אחד, שיבוא, גם

100% אמא.

 

"וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ וְרִחַמְתִּי אֶת לֹא רֻחָמָה"

❤️❤️❤️ כה יפה נוגע!אנונימי (2)
וואו מהממת אחת!!shiran30005
בדכ אני לא מגיבה אבל ריגשת אותי באמת!! לקחתי כל מילה שלך ובעז"ה לוקחת את זה על עצמי, למרות כל הקשיים
בהצלחה גם לך!!

כתבת כל כך יפה נוגע ומרגשאנונימי????

מאחלת לך בקרוב בקרוב לקום 100% אמא

תודה רבהשבתי

על כל התגובות!

מרגשמור חמצניאחרונה
מרגש שאת מוצאת כוחות בתוכך לקום. וזה גם בסדר לאפשר לעצמך ליפול, וגם כשנופלת לזכור שיש בך כוחות חיים שירימו אותך ויעזרו לך לקום. כשאנחנו יודעות שאנחנו מסוגלות ליפול, אז גם מתחדדת הידיעה שאנחנו נמצא את הכוחות לקום.
יקרות בעוד שבוע נפתחת קבוצת תמיכה בהנחייתי, מוזמנות להשתתף.מור חמצני

שיעור מחזק, של הרב אנגלמן-אנונימי (פותח)

כל השיעור, ובמיוחד הסוף....
תודהשבתיאחרונה


הרגשתי מוזר אז עשיתי בדיקת דם להריון למרות שעוד אין לי איחורשחרית2
אני מקבלת כל חודש וחצי חודשים. אמורה לקבל ביום שלישי רביעי הזה ועשיתי היום . בבדיקה הבטא יצא שלילי למישהי קראה תופעה שהיה בטא שלילי ולאחר כמה ימים חיובי או שזה שוב לא יקרה החודש ?
יכול להיות חיובי, אבל מוקדם לדעתאנונימי (2)אחרונה

מבינה שהמחזור שלך לא מסודר,

אז איך את יודעת בוודאות שאמור להגיע השבוע?

 

 

אם המחזור לא מסודר, תחכי שבוע-שבועיים, ואם לא יגיע-תבדקי שוב.

 

בשורות טובות!

 

לקראת סגר... רוצות.ים לשתף איך אתן.ם עם זה?ציפי כהן
עבר עריכה על ידי ציפי כהן בתאריך כ"ג בטבת תשפ"א 11:41
סגר זו חוויה לא קלה.
בעיניי, ההסתגרות בבית דומה להסתגרות בבית הפנימי, הנפש, עם המגוון שמזומן לה בפנים.
יש אנשים ששמחים להיסגר קצת בבית, להנות מהשקט ומבני משפחה, לשמוח במה שיש, למצוא דרכים ליצור בתוך המיצר הסגור או לחפש הזדמנויות חדשות.

יש שמתבאסים אבל בסך הכל חווים עליות וירידות של שמחה ועצב, או תחושות משתנות בהקשר לסגר, עם כל הטלטלות והבלבול שזה מציף, וזה יהיה בסדר לבסוף.

ויש שכואב להם מאוד, שחווים היסגרות ומיצר, שהנפש כלואה או עולה על גדותיה, זקוקים למרחב, אויר, יציאה, מפגש עם אנשים או שיחה אחרת, והכניסה לסגר עלולה להכניס אותם למיצר נוסף: הבית עלול לסגור אותם עוד יותר בתוך לופ של רגשות קשים, הצפה וכאבי לב בלתי נסבלים.

אני כל כך מקווה שכל מי שחווה מיצר יש לו למי לפנות ובמי להיעזר, ודרכים לצאת מהלופ הרגשי.
ובכל זאת, שואלת אתכן.ם פה- כמובן מותר לכתוב מה שרוצים, או תחת אנונימי:
איך אתן.ם?
איפה אתן.ם ממוקמות.ים?
והאם יש לכן.ם בהרגשה כלים או דברים אחרים שיכולים לסייע גם למי שיקרא אתכם בזמן הסגר או בעתיד?

תנו רעיונות, תמיד טוב ללמוד מאחרים. במיוחד בזמנים קשים.

שולחת חיבוקים גדולים לכל אחד ואחת,בתקוה לימים פתוחים, מלאי חיבוקים פיזיים עם אנשים אהובים ואוהבים, ותחושת בטחון ביציאה אל העולם.
❤


ומזמינה לשיח על רגשות,תחושות, הצעות או כל דבר אחר- בהקשר של אובדן הריון או בכלל.
הי יקרה,,,,,אני שמחה שהעלת את הנושא הזה פהאנונימי (2)
הפורום הזה הוא מאין בית קטן לבוא להניח את הלב ותחושת החסר.. אותי זה פוגש בתחושות שונות, מצד אחד שמחה על זה שאני עכשיו בהורדת הילוך בבית בלי לחץ בבוקר, קצת מלחיץ המצב הכלכלי ומה שקורה פה... מאז ההפלה האחרונה יש בי לעיתים גלים של פחד שבאים שאני חייבת לפעמים לעצור אותם ולא לתת להם להשתלט וכעת עם כל מה שקורה וכל השמועות לכאן ולכאן... זה מציף אותי בפחד היסטרי מה יהיה מה נכון ומה שקר. אני אגזים ואומר שזה מעלה את אותה תחושה שאני שומעת איך התחילה השואה.. ברור לי שזה לא מידתי אבל זאת התחושה שמגיעה לפיתחי... שאולי הכל זאת תחבולה ומה יהיה.... אני שוב מרגישה שאני מאבדת שליטה על המציאות כמו שהיה בהפלות ששם הרגשתי שאין לי שליטה על המצב וזה לא בידיים שלי.. לומדת גם כעת לשחרר ולהבין שזה לא בידיים שלי.. לי עוזר לפעמים לשבת לכתוב קצת את מה שעולה בי עם מוזיקה מעוררת השראה....להעביר את זה לציור ואולי לריקוד כשאני מצליחה.. חיבוק לכולן
יקרה, תודה על השיתוף היקר הזה! נשמע שזה מתחברציפי כהן
לתחושת חוסר השליטה שחווית בהפלות שחווית.
כל כך קשה לחוש חוסר שליטה וחוסר אונים. זה באמת מפחיד!

ההשוואה שלך לתחילת השואה לא מפתיעה אותי, גם אני חשתי קצת את ההשוואה הזו. זה איום גדול שמאיים עלינו בלי לדעת מה יקרה איתו בהמשך. ואיכשהו יש קולות שונים שגורמים לנו לחשוב שאולי הכל בכלל מאורגן על ידי אנשים שמנסים לעשות פה קונספירציות...
האיום הוא אכן משמעותי, וכך גם תחושת חוסר האונים.
נסי כן להתחבר למקומות בהם יש לך שליטה וכח. אולי זה יחזיר או יחבר אותך לתחושות בטחון?

תודה לך על ההצעות: כתיבה, האזנה למוזיקה, ריקוד- כל אלה משחררים אזורים יצירתיים והבעתיים וזה מאוד נהדר!

חיבוקים לתקופת הסגר.
ציפי אהובה תודהאנונימי (2)
שמחה שהבנת אותי על ההשוואות האלה... זה באמת מלחיץ אותי ואני מבינה שאני צריכה לשמור על עצמי. יותר מהכל אחרי ההפלות עם כל התגובות החיצוניות ראיתי שאני במקום עדין שלא יכול לתת לכל אחד להכנס ולומר מה שבא לו.... לפעמים תגובה לא במקום יכולה להפיל אותי... פה בפורות יש איזשהי הבנה משותפת למה שאנחנו מביאות במידה,( וגם פה קלטתי שאני צריכה לדעת לקחת מה שמחזק אותי) אני נמצאת באיזה קבוצה בווצאפ של חיסונים למה לא והם מעלים שם מלא חומר שמצד אחד הייתי רוצה לדעת כדי אולי להרגיש שליטה, מצד שני מכניס אותי לחרדה היסטרית והדבר היחיד שאני עושה זה רק לפתוח את הקבוצה לגלגל למטה ולא לקרוא... אני לא חושבת שכל אחת זה היה מציף ככה. אבל זה באמת מלחיץ.. ואולי הרעיונות שנתתי באמת מביאים לי תחושת בטחון.לכתוב עם מוזיקה לצייר.. אולי אני באמת אוסיף לי עכשיו בכתיבה את המקומות שכן מביאים לי עוגנים ותחושת בטחון בחיים...הקרונה הזאת לא הזיזה לי עד עכשיו עם החיסונים וכל הידעות החדשות שהגיעו לעולם... ה' יעזור... תודה ציפי אהובה את למשל .. עם העצות והמילים החמות מחזקת .. תודה יקרה
תשמרי על עצמך. וצאי מקבוצות ווצאפ שעושות לך רע.ציפי כהן
זה לא תורם לך שום דבר לדעת את כל הדעות בעד או נגד.
אם זה היה תורם לך היית מרגישה שזה עוזר,מחכים, מסדר את הראש...
אבל במה את נתרמת כשזה מציף רגשית,מעורר גופנית ומטלטל?

עשי לך טוב.
את יקרה וחשובה.
הניחי את עצמך במקום אוהב ומחבק.
תני לך לנוח.
והזיזי הצידה את מה שמציק או מעיק.

(אגב, אני התחסנתי. בזמנים של חוסר אונים וחוסר שליטה, בעיניי, האפשרות להגן על עצמי כמה שניתן היא יקרה.)

חיבוקים!!
ציפי היקרה..ליאניי
מהמקום שלי והכאב שלא מרפה, הסגר ״מבורך״ בעיניי.
התקופה והתמודדות האינסופית עם הקשיים שאני חווה גרמן לי להיות חסרת סבלנות, עם יכןלת הכלה כלפי הסביבה מאוד נמוכה ולכן דווקא הסגר וההתנתקות מאנשים יותר נכונה לי כרגע.
בזכות הסגר אני זוכה לעבוד מהבית וכך להיות כל יום עם בעלי שממלא אותי גם אם לא תמיד מבין אותי.

חייבת להגיד שהפורום מאוד ממלא ומחזק.
מקום שאפשר לפרוק את הלב מבלי שישפטו ורק כאן מצליחים באמת להבין ולקבל את החיזוקים שמחפשים.

יש אנשים שהסגר משנה להם את החיים, נכנסים לבדידות ודיכאון.
ודווקא מהמקום שלי אני מרגישה שזה הדבר האחרון שמפריע לי..

מקווה שאי שם אחזור לעצמי, שהאושר יפגוש אותי בחזרה, שאלמד לשמוח מהדברים הקטנים והכאב ידעך.
ליאניי יקרה, תודה ששיתפת. עבורך הסגר עוזר לשמור עלייךציפי כהן
ולאפשר לך מרחב עדין ובטוח יותר. מקום בו אינך צריכה להעמיד פנים שהכל בסדר.

אני מקוה שתחווי עוד ועוד הבנה והכלה מהסביבה שלך.
שיהיה לך טוב. מגיע לך.

חיבוק ושהייה נעימה בבית
שאלה טובהאנונימי (3)

מצד אחד הסגר ממש במקום ובזמן הנכון, כי ככה לא יהיו לי בעיות עם העבודה כי אין עבודה ואני לא אצטרך להסביר מה קרה כשאני לא מסוגלת להגיד כלום וגם לא לפגוש אף אחד (ובכלל אסור לפגוש אנשים שזה ממש מתאים לי)

 

מצד שני בהנחה שהסגר יהיה ארוך, לא יהיה מה שיחזיר אותי בכוח לשגרה ויכריח אותי לראות אנשים (שזה חשוב בהמשך) ולהיות בבית לבד זה מתכון לדיכאון ומאד לא בריא בשבילי, במיוחד שאין לי כבר למי לצפות

חיבוק. ממליצה להיות בהווה,עם מה שעכשיו.ציפי כהן
העתיד יגיע... בעתיד. כרגע את פה ויש דברים טובים בהווה כפי שציינת. כשיגיע הזמן לחזור, אני מניחה שתמצאי את הכוחות לכך.

מקוה שתמצאי בכל זאת דברים שיתנו לך גיוון וחידוש גם בתוך מרחב הבית.
המשפט האחרון נוגע בנקודה הכואבת- אין למי לצפות...
חיבוק על זה. תני לך זמן להתאבל ולהרגיש אל מול האובדן.
גם בהווה קשה לי להיות בביתאנונימי (3)אחרונה
למרות שלא מתאים לי לפגוש אנשים ושאני עדין צריכה לנוח אחרי מה שעברתי (זה ההנחיות מבית חולים)
זה פשוט קשה (טוב, הכל קשה יותר עכשיו)
אז לי הסגר לא משנה הרבה בשגרת העבודהאנונימי (4)
אני עובדת בחנ''מ ואצלינו עובדים כרגיל למעט בידודים
זה כן משנה לי את השגרה של אחרי העבודה
פעם כשלא היה לי מצב רוח הייתי מבקשת מבעלי שנצא לטייל או נלך לשבת באיזה מסעדה או גלידריה, סתם בשביל היציאה וההתאווררות.
ועכשיו אין את זה ואסור לצאת וזה חסר לי, קשה לי להיות 'תקועה' בבית כל היום
אני חייבת את היציאות האלו לנשמה
אז אנחנו כן יוצאים קצת לסיבוב בטווח של ה 1000 מטר שלנו
ואני מודה לה' שיש לי את העבודה ואני לא לגמרי בבית כל הזמן
ומנסה לעשות קצת תחביבים כמו לצייר, ציור חופשי בלי משהו מוגדר אפילו סתם קוים וצורות
ולצלם קצת ולהתאמן על זויות קומפוזיציות ועריכות שונות לתמונות
לקרוא ספרים (בחופשת לידה שלי שהיתה בסגר הראשון גיליתי את הספרים הדיגיטליים)
וכל מה שנותןלי תרפיה ומוציא אותי מהמחשבות

מאחלת לכולם סגר קל ורק בריאות😍😘
כתבת הרבה אפשרויות יצירתיות, תודה!ציפי כהן
באמת נשמע שאת יוצאת מהבית ושומרת על שגרה, ועם זאת מנסה למצוא דברים מאווררים או מחדשים.
קריאה, צילום, ציור- אלה דברים נהדרים שיוצרים מקומות חדשים בנפש.

בהצלחה לך!
תןדה רבה יקרה😘אנונימי (4)
(חוסר) השקט שליאנונימי????
התלבטתי אם לכתוב
התחלתי כמה פעמים ומחקתי
אף פעם לא הייתי טובה בכתיבה
ובינתיים הסתפקתי בלקרוא שיתופים וחיזוקים

אני קצת יותר מ 10 חודשים אחרי לידה שקטה
שלמרבה האירוניה היתה בראש חודש אדר
קדמו לה חודשיים של תקווה וייאוש
מעקב מוגבר ובדיקות שלא נגמרות

זה היה הריון ראשון
ומהתחלה כבר דמיינתי איך זה יהיה
וכשידעתי שזו בת כבר דמיינתי ממש
ואפילו קניתי לה בגדים ודמיינתי אותה בתוכם
וידעתי כבר איזה עריסה אני רוצה בשבילה
מה המצעים שאני יקנה לה
ואיזה עגלה תהיה לה
דיברתי איתה המון
ומיום ליום אהבתי אותה יותר ורציתי אותה יותר

ובשבוע 16 הטכנאית במכון אמרה שמשהו לא נראה לה כל כך
ודאגה לנו לתור לסקירה מוקדמת באותו יום
ובאותו יום התחילה הסערה ושום דבר כבר לא היה שליו ופסטורלי

בהתחלה עוד ניסיתי להיאחז באופטימיות ולקוות לטוב
אבל מיום ליום ומבדיקה לבדיקה האחוזים שההריון הזה ייגמר ירדו

דיברו איתנו על הפסקה
אבל לא רציתי
לא יכלתי לחשוב על זה ש'אני' יגרום לזה להפסיק
אמרתי שאם ההריון הזה לא צריך להגיע לסוף אז הקב''ה לא צריך את ה'עזרה' שלי כדי שזה יקרה

התמעטו לי המים
ובשלושת השבועות האחרונים ממש בקושי היה
ובסוף כבר אמרו לי שזה מתחיל להיות מסוכן לי
ושיכול כל דקה להתפתח זיהום שלא יודעים לאיזה תוצאות הוא יביא
ולטובתי ולטובת הילדים הבאים צריך לגשת לועדה להפסקת הריון

הגשנו ועדה בשבוע 23 ויום אחר כך כבר התחלתי בתהליך
הגענו לבית החולים וקיבלתי כדור המיועד להפרדת הקרומים
יום למחרת הגענו שוב בבוקר
ולשמחתי בבדיקת אולטרא סאונד ראו שהדופק הפסיק כמו שרציתי
לא רציתי שהלידה תהרוג אותה
חיברו אותי לאפידורל והתחלנו תהליך של לידה שלקח כ 15 שעות בערך
קיבלתי 4 מנות של ציטוטק בהפרשים של 3 שעות
ושעה וקצת לאחר המנה הרביעית מנה נוספת כי היה בקיעת מים ורצו לזרז את התהליך
הקושי הגדול היה שהכדורים גרמו לי לרעידות בכל הגוף
והרגשתי שאין לי שליטה על הגוף שלי

לאחר הלידה בדקו את השליה וראו שהיא לא יצאה בשלמות
העבירו אותי לחדר ניתוח לגרידה
בבוקר החזירו אותי למחלקה מחדש התאוששות
וכשירד לי ההשפעה של האפידורל ויכלתי לקום רק רציתי שנצא משם ונחזור הביתה

חזרנו לבית ורק אז לאט לאט התחיל ליפול לי האסימון של מה באמת קרה
בכל השבועות האלו של הטירוף והריצה מבדיקה לבדיקה
לא באמת רציתי להאמין שזה יקרה
ניסיתי להיאחז באחוזים הבודדים שנתנו לזה שתהיה לי ילדה בריאה
אבל חזרנו הביתה והחוסר הזה פתאום צעק את עצמו
והשקט הזה היה הצרחה הכי רועמת שיש
בכיתי וישנתי ובכיתי ונרדמתי שוב
והתעוררתי וניסיתי להרגיש את הבטן אולי היא עוד שם והכל היה רק חלום

לקחתי מניעה
בהתחלה כי אמרו לי לקחת 3 חודשים
ואחר כך כי כבר רציתי שלפחות יעבור התאריך המשוער שהיא היתה אמורה להיוולד בו אם הכל היה תקין
ואחר כך המשכתי עוד קצת כי לא הרגשתי שנפרדתי ממנה מספיק ושאני מוכנה לילד הבא

לפני חודש בערך הפסקתי את הכדורים
ואני מפחדת כל כך ובו בזמן רוצה את זה כל כך
רוצה הריון שיסתיים בילד/ה שאני יחזיק ביד
ומפחדת מפחדת

יודעת שמעכשיו כל פעם תלווה בחשש ובפחד גדול
ומצד שני בהודאה גדולה כשזה יסתיים באופן תקין

יודעת שקיבלתי מהילדה הזאת שלי כל כך הרבה
ועם זאת ביחד עם האובדן שלה איבדתי את התמימות שלי

אוהבת אותך כל כך ילדה שלי
אפילו שלעולם לא אכיר אותך או אדע איך היו נראות פנייך
היי שלום💗
ריגשת כל כך מאחלת לך לקבל אוצר יפה טהור ותמיםאנונימי (2)
בקרוב ממש, זה הדבר שהכי מנחם אחרי לידה שקטה.
תנסי לחשוב חיובי, אני יודעת שה לא פשוט הייתי שם, וההריון אחרי היה מלווה בלחצים מטורפים.
לכן אני מבקשת ממך כשתקלטי תנסי לחשוב חיובי, בורא עולם הוא אבא רחום והוא יתן לך את המתנה המושלמת שתקרא לכם אבא ואמא והיא תחזיר לך מעט את התמימות שהייתה ואבדה.
מוסרת לך חיבוק על הקושי ושבעזרת ה' תבשרי בשורות טובות.
מזדהה עם התחושה שלא רצית שהלידה תוריד לה את הדופק, אני עברתי לידה שקטה ולא הייתה לי ברירה אלא לגרום לעובר בתהליך הלידה להפסיק את הדופק וזה הדבר שהכי כאב לי למחרת . אבל אנחנו שליחים של בורא עולם והתינוקת הזאת זכתה לגדול אצלך בבטן כי זאת הייתה השליחות שלה ותשמחי שהיא בחרה בכם לקיום השליחות. כשאני עברתי את הלידה השקטה הרופא שיילד אותי אמר לי שבעזרת ה' בעוד שנה אבוא ללדת תינוק בריא ולאחר כמעט 12 חודשים( 3 ימים לפני) ילדתי בת מתוקה. זה לא משכיח את העובר שהיה אבל זה משמח ומצליח לרפא את הכאב.
מצפה לשמוע ממך בקרוב בשורות טובות.
אמן מהממת ותודה רבהאנונימי????
והמון המון מזל טוב
משמח כל כך לשמוע
שתזכו לגדלה עד 120 מתוך בריאות איתנה שמחה ושפע💗

שתמיד תבשרי רק בשורות טובות😘
אמןןןאנונימי (2)
יקרה,אנונימי (3)

רועדת איתך מבכי וכאב

 

עברתי את זה בשלבים כ"כ הרבה יותר מוקדמים,

והכאב והקושי הם בלתי נתפסים.

והפחד בהריון הבא

לא מצליחה לדמיין את עוצמת הכאב שלך

 

מחבקת אותך מרחוק,

שולחת חיבוקים וחום.

 

 

ואם את מרגישה שזה גדול עלייך-

תקבלי עזרה ותמיכה. אל תחששי מזה.

אותי אישית זה הציל, ואיפשר לי לנסות שוב להכנס להריון, אמנם עדיין עם פחד וכאב, אבל לא פחד וכאב ששיתקו אותי, פחד וכאב שיכולתי לסבול.

ממליצה לך בחום לשקול את זה.

 

 

חיבוקים וחיזוקים.

 

 

היום אני הרבה יותר רוצה ממפחדתאנונימי????
אני חושבת שנתתי לעצמי את המקום של להיתמך ולהיעזר
ולהכיל את עצמי עם הקושי והפחד

שום דבר לא היה נותן לי את מה שקיבלתי מהתקופה הזו

היום אני יודעת ומרגישה שאני הרבה יותר רוצה ממפחדת
ואני מסוגלת לעמוד מול הפחד הזה ולנצח אותו ולא להיכנע לו

באופי שלי אני שומרת דברים לעצמי
וההחלטה הכי חכמה שלי אני חושבת בכל הסיפור הזה זהשידעתי שאת זה אני לא שומרת רק בתוכי לעצמי
כי אני לא ישרוד את זה לבד
וזה עזר ועוזר לי לאורך כל התקופה הזו
דיברתי ואני מדברת על הנושא

ושיחררתי
אני יודעת שכלום לא בשליטתי ולא אני קובעת
לי יש רק להתפלל ולקוות

בתקווה שיהיו רק שמחות ושאף אישה לא תחווה יותר את הצער הזה

ותודה אהובה על העידוד וההכלה💗
טוב לקרא את ההודעה הזאת שלךאנונימי (3)

באמת בהודעה הפותחת הובלט יותר הכאב

ואולי ראיתי בה גם את הפחדים שהיו לי

 

טוב לקרא את ההודעה הזאת שלך

את היכולת לקוות

את המודעות העצמית

והתהליך שעברת

 

את נשמעת מהממת

ויש משהו מנחם בהודעה הזאת שלך

 

מקווה שתזכו בקרוב להריון תקין, קל ובריא, בידיים מלאות

 

אמן🙏אנונימי????
תודה יקרה💗
וואו.. לא יכולה להסביר כמה צמררת אותי.ליאניי
קוראת את הסיפןר שלך ולרגע חשבתי שזה פוסט שלי.
גם לי הייתה בת, גם אני נפרדתי ממנה בדיוק בשבוע 23, גם אני ״זכיתי״ להיריון אינסופי של בדיקות, לחץ, חרדות.
ואני זו שנאלצה לעצור לה את הדופק ולא בורא עולם.
כל מילה ומילה שכתבת הרגשתי שאני כתבתי.
אין לי דרך להסביר כמה אני מזדהה איתך.
בתחושות, בתקווה, כשהרופאים אומרים לך להפסיק את ההיריון ואת מסרבת להאמין וממשיכה אותו (אצלך בשבוע 16, אצלי בשבוע 12 הכל התחיל להסתבך) כי את רוצה להאמין שהכל יהיה בסדר!
וואו כמה צמרמורת וכאב לקרןא את הפוסט שלך...
אצלי הפצע עוד טרי מאתמול, סהכ חודש ושבוע עבר מאז הלידה.
אני מאחלת לך מכל הלב שהנפש שלך תחלים במלואה, שלעןלם לא תוותרי, שבע״ה תקלטי במהרה להיריון ותדעי רק ימים טובים של אושר!!!!
שההיריון הבא יהיה קל ומשעמם כמו שאומרים והחרדות והפחדים יכנסו לתיבה וינעלו שם.
את מהממת, יש בך כוחות עצומים.
הלוואי אמן שרק תהיי מאושרת.
❤️

אמן יקרה🙏אנונימי????
מאחלת לך בחזרה ושתמיד תדעי רק טוב שמחה בריאות ואושר🙏

קראתי את הפוסטים שלך
את גם עברת תהליך לא פשוט שמאד הזכיר לי את שלי
כאילו אני קוראת שיכתוב של מה שעברתי

מעריכה את ההבנה ההכלה והעידוד
❤❤❤
מילים מחבקותמור חמצני
יקרה, כתבת כל כך מרגש ואמיתי וכל כך מורגש כמה שזה כואב. וגם איך שלאט לאט מתהווה רצון חדש ואז פחד מתערבב עם תקווה.
הרבה התמודדויות שעברת ועדיין. כמה חשוב שאת נותנת לזה מילים, שאת משתפת, שאת נותנת לעצמך זמן.
המילים שלך נוגעות בעומק הלב ומרגישה שמשם הן גם מגיעות.
מקווה שאט אט עוד תבוא נחמה למכאוב ולצער על האובדן היקר.
אמן🙏אנונימי????
תודה רבה על העידוד
עברתי כמעט כמוך.באפל
זה פשוט טוב לכתוב. להוציא לדבר על זה.

מה שעזר לי בהריון אחרי
שהרצון היה גדול
וידעתי שח"ו אנחנו חזקים אם תהיה תוצאה אחרת.
והיו מכשולים לכל אורך הדרך.
וההריון לא היה קל.
לא מבחינת הריונות רגילים,
ובטח לא מבחינת הנפש .

המתוקה שלי שלא הכרתי לאורך זמן בחוץ
עדיין אצלי ואצלנו בלב.
לעיתים קשה מנשוא אך עם הזמן זה כאב שקל יותר להכיל אותו.


תתמקדי ביום, יום, שבוע, שבוע
לאט לאט.
מאחלת לך שתיפקדי , והריון קל ורגוע, ובעזרת ה' בידיים מלאות ושמחות.


אמן🙏אנונימי????
תודה רבה😘
אוי, חיבוק גדול יקרה. כמה לא קל!ציפי כהן
אני מרגישה את הכאב שלך מכל הסיפור שסיפרת, תודה עח השיתוף בכל התהליך, ועם זאת מרגישה את הכוחות שלך.
את הידיעה שיש לך יכולת לשאת את המתח שבהריון הבא,
אני שומעת את הבחירה שלך להמתין ולתת לעצמך זמן
וגם את הבחירה לנסות מחדש.
מרגישה איך את הולכת לאט, חושבת על כל צעד, בוחרת להניח את הדברים בצד לזמן מה כדי להצליח לרפא מעט את מה שקורה בפנים.
בעיניי זה מלמד על כח והקשבה פנימה ללב.
את בוחרת, וזה משמעותי מאוד. במיוחד בתוך תהליכים שבהם נאלצת לבחור שלא ברצונך ולא בשליטתך.

מקוה שהפעם הבחירות יהיו ממש בשליטה ובאופן מדויק וטוב.
לכי לאט עם החששות, זה בסדר לחשוש ולפחד מההריון הבא. זה טבעי. ותני לעצמך גם לקוות ביחד עם זה.
מותר גם להיקשר ולהיות עם ההריון ולתת לעצמך להיות עם ההווה כפי שהוא.

מאחלת הרגשה טובה ובחירות מוצלחות.
ציפי
תודה רבה❤אנונימי????אחרונה
עברתי הפלה מאוחרת ולידה שקטה של תאומים בחודש חמישישחרית2
היי עברתי הפלה מאוחרת חודש רביעי ולאחר מכן נכנסו להריון נוסף התרגשות צפיה וסוף עצוב נורא. רופא נשים ( פרופ' מזעקי ) שלח אותי לעשות בדיקות קרישיות ואכן גילו שיש לי בעיה בנוגדנים של הDNA . אמר לי שעלי ליהות מטופלת בהריון בעז"ה העתידי בקלקסן ואספרין. אשמח לדעת אם יש כאן נשים שעברו הריון עם קרישיות יותר ואיך זה ? הרופאת משפחה הלחיצה אותי שזה הריון סבל ...
אני צריכה עכשו לעשות בדיקת קרישיות אז לא יכולה להגיד לך מניסאנונימי (2)
אישי.. גיסתי לקחת קלקסן ולא נראלי שזה סוף העולם.. זה זריקה אז אולי לא הכי נעים (ואושר גם להעזר בבעל, לי זה עזר בזריקות של טיפולי פוריות ) אבל לא נראלי שזה כ"כ נורא.. הרבה בנות עוברות הריון עם קלקסן
בהצלחה!
תודה רבה מחזק לשמוע ממש מעריכה!!שחרית2
וואו איזה כאבליאניי
אני פחות בקיאה בנושא של קלקסן
בהיריון שלי לקחתי רק אספירין.
איזה כאב לב...
שולחת לך המון המון כוחות וחיזוקים.
שתדעי רק בשורות טובות ושהישועה תגיע אליך במהרה!!
תודה רבה אהובה ממש מחזקשחרית2
היי. אני הייתי עם קלקסן ואספירין. זה ממש לא נורא.ציפי כהן
אמנם כן, זה מציק להזריק בכל יום. ולא נעים כי זו דקירה.
אבל זה דבר שעובר,מתרגלים אליו.
ובעיקר הרגשתי שכל זריקה כזו מקדמת לי הריון תקין ובריא, ועוזרת לי ללדת בזמן תינוקת בריאה.

אכן ההריון הזה היה הריון תקין ובריא. הילדה נולדה בסיומו, בריאה ונהדרת.
הוא היה לא קל מבחינה נפשית, כי תמיד הריון לאחר לידה שקטה הוא הריון לא קל. יש חרדות ויש קושי.
אבל אני אימצתי גישה של חוויה של הרגע הזה, ונהניתי מלהיות בהריון. שמחתי מזה והזריקות מבחינתי היו יופי של דבר שמאפשר לי שליטה. האמנתי שזה עוזר לי לשמור על ההריון, וזו גישה שהמריצה אותי להזריק באהבה, גם אם קצת כואב.

זה שווה את זה.
נולדה לי ילדה בריאה.
אני לא יודעת מה עזר, אבל המחקרים הרפואיים מראים שאכן סיכוי גבוה שהקלקסן והאספירין עושים את העבודה.
בעיניי זה מופלא.

וטיפ קטן:
יהיו הרבה אנשים שיאמרו לך הרבה דברים במסע שלך.
לכי עם הלב שלך ותני לאנשים לומר כל מני דברים... אבל בסוף קחי רק את מה שיעשה לך טוב ויחזק אותך. את זקוקה לחיזוקים ולא להפחדות.

חיבוקים חמים!! אנחנו פה איתך.
וואוו כבר כמה ימיםשחרית2
כמה ימים אני חושבת איך לכתוב לך תודה רבה שמת את הלב שלך ושיתפת בקושי וגם במה שעזר לך להתמודד. מעריכה את ההשקעה של הכתיבה והפירוט תודה רבה ממש מחזק!!
בבקשה. ותודה ❤ציפי כהןאחרונה
הי בנות זקוקה לעצהאנונימי (פותח)
אני אחרי שתי הפלות לא נעימות.. בתקופת התאוששות כבר חצי שנה אחרי.. לפני שבוע סיימתי מחזור שהגיע באיחור של שבוע...והיום הגיע דימים רציני כזה כמו וסת חשבתי אולי זה הפלה? מקוווה שלא... המחזור שלי בדרך כלל דופק כמו שעון.. והפעם איחר היה נוכח שישה ימים הפסיק שבוע ומנ שכתבתי הגיע שוב ברמה שהייתי צריכה לשים פד... קצת התבאסתי הייתי בתקופה של נתחזקות לא שתכנמתי הריון. אבל מן התכווננוץ כזאת של בדיקות וחיזו נפשי וקצת דברים מחזקים.. ןהרגיש לי שאולי הרחם שלי חלשההה....😢
היי אהובה..ליאניי
אני פחות בקיאה בהפלות ולכן לא רוצה להטעות..
למה שלא תקבעי תור לרופא לוודא שהכל בסדר?

רשמת שאת בתקופת התחזקות אל תתני לזה להוריד אותך למטה..
תמיד תזכרי שלכל אחד יש את המסלול שלו, את הדרך שלו ויש סיבה לקשיים שאנחנן עוברים.
בורא עןלם שם למעלה מכוון אותך לדבר הכי נכון וטוב עבורך.
לפעמים קשה, לפעמים נופלים אבל בסוף תמיד קמים כי החיים חזקים מאיתנו.
שולחת לך חיבוק גדול. ❤️
תודה יקרהאנונימי (פותח)
עברו יומיים מהדימום המוזר הזה והכאב בבטן התחתונה נשאר, אני באמת חושבת שאקבע תור.. תודה על החיזוק ועוד ממך...💖💖💖💖
יקרהמור חמצני
יקרה,
יש טיפול במגע לעיסוי הרחם שנקרא ארויגו , אולי כדאי לך לבדוק על מטפלת באזורך ולראות אם יוכל לעזור לך.
שלום אהובהאנונימי (פותח)
באמת התחלתי טיפול בעיסוי רחם לפני כמה חודשים ועברתי איכשהו לטיפול בטראומה מההפלות שהיו ומה שעברתי איתן... כנראה שאחזור לעיסוי הזה אולי באמת הרחם זקוקהה לקשב
חיבוק חם. טיפול נפשי בטראומות שעברת אינו סותר טיפול פיזיציפי כהן
ואולי אף משלימים זה את זה.
אני מקוה שאת חשה מעט יותר טוב.
מחבקת אותך ומחזקת.
תודה ציפיאנונימי (פותח)
איזה טיפול פיזי יכול לעזור במצב כזה?
כתבת שהלכת לעיסוי רחם לכן התיחסתי לטיפול פיזי. אפשר גםציפי כהןאחרונה
טיפולים אלטרנטיביים כגון עיסוי רגיל (למי שמתחברת, זה מאוד מרגיע ומפנק וגם עוזר לזרימת הדם)
רפלקסולוגיה
וכמובן רפואה סינית. דיקור.
חוזרת לכאן. אוףף. לבכותאנונימי (פותח)


כ"כ מבינה אותך.. קחי חיבוק גדול! אנונימי (3)
אנונימי (4)

אין לי מילים

חוץ מלבכות איתך ביחד

 

על המצב הקשה הזה

 

ולהזדהות איתך

 

 

 

שולחת חיבוק חיבוק חיבוק

כמה כאב אוףףליאניי
ככ מבינה לליבך את הכאב והלב המרוסק..
שולחת לך חיבוק גדול ועוטף.
❤️
אויש. חיבוק שוב!!ציפי כהן
😭😭😭😭😭אנונימי????
בוכה ביחד איתך
חיבוק גדול😘
תודה! הגיע בזמן ממש טובאנונימי (פותח)

מה עושים עם הדכאון והמתח הזה?

הרבה אמרו לנו שאחרי הפלה ומהסוג הזה יש סיכוי גדול להיקלט.

אני ממש במתח. ממש.

צריכה רק עוד שבוע לקבל ומתח חיים.

(עשיתי כבר בדיקה שיצאה שלילית..)
וגם משום מה כבר עצובה כי יש לי הרגשה שאני לא נקלטתי

אני כבר לא זוכרת מתי עשיתי בקודמים
אבל בכל מקרה הם לא הסתיימו בלידה תקינה

כל כך מבינה אותךאנונימי????
זה קושי ענק
והמתח הזה יכול להתיש כל כך
לי להוריד את הדיכאון עזר לעשות דברים שאני אוהבת
כל דבר שכייף לך לעשות ומסיח את הדעת
לצאת לטייל קצת אפילו סתם סיבוב איוורור בחוץ
לעשות קניות - נכון שהרוב סגור אבל אפילו בסופר זה עוזר
הלידה השקטה שלי היתה שבועיים לפני הסגר הראשון ורק אז בערך התאוששתי קצת והיה אפשר לצאת רק לסופר וזה היה האיוורור שלי ללכת לסופר ולקנות לעצמי כמה פינוקים
ומשהו שאמרה לי חברה פעם - אמבטיה טובה זה משפר את ההרגשה פלאים
יש לי גיסה שילדה כמה ימים אחרי וחשבו שזה רעיון טוב לא לשלוח לי תמונה של התינוק ונודע לי על זה כי בעלי העביר לי את התמונה מהמייל של ההורים ולא מחק את ההיסטוריה כך שראיתי ששלחו יום קודם לכל המשפחה ומאד מאד נפגעתי כי לא חשבתי שזה קשור ולהיפך שימח אותי שהכל עבר לה בשלום אני לא מאחלת לאף אחת בעולם לעבור את זה ובכיתי מלא אותו יום והרגשתי נורא ובעלי מרוב שהוא נבהל מאיך שנפגעתי והגבתי בירר מי מהמשפחה לא שלח לי ובגלל שלא רציתי לדבר עם חמותי נכנסתי למקלחת הכי ארוכה שעשיתי בחיי בערך ויצאתי ממנה רגועה ובהרגשה פי מאה טובה שאם הייתי חושבת שזה יהיה ככה הייתי נכנסת קודם ואפילו הסכמתי לדבר עם חמותי, זה לא שהקושי והפגיעה עברו אבל זה גורם לנו להרגיש טוב עם עצמינו.

ולפעמים תני לעצמך גם לבכות את העצב הזה ולהתפלל אותו זה משחרר

מתפללת בשבילך שתיקלטי מהר ושיהיה בקלות בבריאות ובידיים מלאות🙏
😘😘😘❤
אולי מנסים להרפות? לעבוד על דברים שמשמחים, לנשוםציפי כהןאחרונה
להבין שיש דברים שלא בשליטתי.
ואחי גם לעבור כל יום בנפרד. ולתת לעצמך להנות ממה שקיים עכשיו בחייך.

זה לא קל.
כמובן אפשר ורצוי גם להתאבל ולתת מקום למה שאבד, לפני שמתקדמים הלאה.
מה שיבוא לא מחליף את מה שאבד.
לבכות, להתאבל ולהיפרד ממה שהיה- זה עוזר להמשיך הלאה בצורה נקיה יותר. אולי זה גם יעזור לשחרר מעט מהמתח של הציפייה?
חיבוק.
קורס טיפול בהתמקדות למי שזה יכול לעניין אותהאנונימי (פותח)


לא נשלח לי אז כותבת כאן -אנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי ציפי כהן בתאריך ט"ז בטבת תשפ"א 23:19
עבר עריכה על ידי ציפי כהן בתאריך ט"ז בטבת תשפ"א 23:18

שלום, אני מפרסמת כאן למי שזה יכול לעניין אותה...
אני אחרי 4 הפלות וחיפשתי לעשות איזה שהוא שינוי בחיים כדי לעבור את התהליך הזה בצורה מצמיחה.
שמעתי על שיטת 'טיפול בהתמקדות' (focusing) הרבה. הבנתי שזאת שיטת טיפול שעוזרת לנו להתחבר לכאב הנפשי שלנו דרך הגוף ולהגיע לריפוי דרך התמקדות בתחושות הגוף. אני הרגשתי על עצמי שכל מה שאני חווה מאוד משפיע על הגוף-נפש שלי והחלטתי להירשם לקורס שמלמד את השיטה בזום שייתן לי כלים להתמודדות.

יקרה.ציפי כהןאחרונה
יקרה. תודה ששיתפת על שיטת ההתמקדות. זו שיטה שבהחלט יכולה לתת כלים לעבודה עם גוף ונפש.
היא מתאימה בתוך תהליך טיפולי או בתור תהליך אישי, בזהירות ובעדינות לאחר טראומה. לא לכולן זה מתאים וגם לא תמיד. לעיתים אישה מסוימת תתחבר לזה בזמן מסוים, אך בתקופה אחרת זה לא יהיה לה טוב. הקשיבי לעצמך ואם זה מעורר מצוקה, היי עם הגוף שלך ועם תחושותייך.

ובכל מקרה, מחקתי את הפרסום עצמו עם הפרטים. מי שתרצה תוכל לחפש או לפנות אלייך בפרטי, אם תאשרי לקבל את פרטייך כאן.
בהצלחה רבה. שתצמחי ותקבלי כלים טובים.
זקוקה לפרוק...ליאניי
שבועיים ויום מאז הפרידה מהקטנה שלי.
העולם ממשיך כהרגלו, אנשים בחוץ מחייכים, כןלם בעיסוקים והכאב נשאר עמוק בפנים.
אז כן, קמתי על הרגליים, לקחתי עוד שבוע חופש מהעבודה בשביל עצמי ללמוד איך להיות יותר סבלנית ומכילה כלפי הסביבה ואז אני אחזור לכל הטירןף, לעומס, לעובדים שלי ולהעמדת הפנים של הכל בסדר.
לקום בבוקר ולהגיד בוקר טוב עם חיוך שבפנים הלב שבור.
שהייתי אמורה להיות עכשיו בחודש נושק ל7 אבל במקום זה מאחלת לכןלן מזל טוב על ההיריון שלהן.
זה המסע שלי, זאת הדרך שלי, וזה הקושי שבורא עולם החליט שנכון עבורי אז או שאבחר להתייאש ולהרים ידיים או לחבק את המצב ולהרים את הראש.
לא קל, התמודדות נפשית קשה ביותר.
מנסה להכין את עצמי נפשית לטיפולים, שוב לחזור למזרקים, לבדיקות כל יומיים, לשטפי דם ובתקוןה שהמטרה תגיע כמה שיותר מהר.
איך נאמר לי? החיים יותר חזקים מהמוות.
אני נלחמת כל יום להיות בסדר ומחייכת ומכילה יותר כלפי המשפחה שלי, כלפי בעלי שזקוק לי, זקוק לאישה השמחה שלו ושכואב לו לראות אותה בוכה זה מרסק אותו.
אז החלטתי לעמוד על 2 הרגליים בשבילם, בשבילו כמה שאני יכולה ובפנים לזכור אותה ולתת לה את המקום שלה.
אני מתגעגעת אליה מאוד, אני מתגעגעת להיות בהיריון, כואב לי בנפש ואני מודה שאני עוד לא מצליחה לחזור להתפלל ולקרוא תהילים... אבל אני מקווה ששם למעלה מבינים שאני מנסה להתמודד בדרך שלי ולא להרים ידיים.
מקווה ששם למעלה הוא רואה כמה נלחמתי עליה ולא וויתרתי לרגע, לא חשבתי לשניה לעצור את ההיריון גם בתחילת הדרך שהרופאים לא נתנו סיכוי- בחרתי להמשיך להאמין בו. הוא אומנם הציב אותי בדרך הכי הכי קשה שאני זו שמפסיקה את פעימות הלב שלה וזה הדבר שהכי כואב לי בעולם, אבל בורא עולם החליט שאני אעמוד דווקא במבחן הזה, במבחןהכי קשה מנשוא ואין לי אלא לאחוז בכך שעשיתי את הדבר הנכון.
אני בוחרת להילחם בחיים, ואני יודעת ורוצה להאמין שבסוף האור יגיע אליי.
💔

ליאניי יקרהמור חמצני
ליאני יקרה, מרגישה את הכאב והעצב שלך, כמה לא פשוט לראות שהחיים של כולם ממשיכים בחוץ, כששלך עברו טלטלה חזקה. חשוב שאת נותנת לעצמך זמן לכאוב ולהתאבל, זה זמן יקר וחשוב לתת מקום בתוכך לכל מה שעולה,בקבלה,בלי שיפוטיות. הרגשות עולים וזה לא קל, לפעמים עוזר לדמיין את הרגשות כמשהו שפשוט מבקש חיבוק מעצמך לעצמך. רוצה להגיד לך שתהיי קשובה לעצמך, זה בסדר לקחת את הזמן שאת צריכה ולהתכנס פנימה. כמה טוב שאת מוצאת מילים לכאב ומצליחה לשתף. שולחת אלייך חיבוק ומקווה שחנוכה המתקרב יזכיר שתמיד גם בזמנים הכי חשוכים יש נקודות של אור, לפעמים קשה לראות,לפעמים כואב מידי..אבל האור גם הוא חזק לא פחות מהחושך והוא ימצא את מקומו לשוב אלייך ולחייך.
תודה רבה מור 🙏ליאניי
חיבוק יקרה**רעות
מבינה ככ התחושות
אני שבעה חודשים אחרי לידה שקטה והקושי רק מתעצם
כואב לשמוע כמה צער...ליאניי
מאחלת לך שתתמלאי באושר ובאור,
ושהכאב ידעך...
איזה קושי עצום וכואב לעבור דבר כזה וכנגד הבנה שחיים ממשיכים וחייבים להרים את הראש ולמשיך הלאה
💔
שאלה טכניתהודו לה'
את זכאית לחופשת לידה?
אני חושבת משבוע 22 זכאים

אני נצלתי את החופשת הזו וזה מאוד עזר לי
כן.. אני עכשיו ב״חופשת לידה״ליאניי
כמה עצןב שאני בחןפשת לידה בידיים ריקות, ובמקביל אליי בחורה שאיתי בעבודה ילדה עם ידיים מלאןת.
החיים אכזרים וכואבים...

לקחתי חופשת לידה של חודש ואז אחזור לעבודה, נותר עוד שבוע לחופש ולמילוי הנפש כמה שאוכל על מנת שאחזור לעצמי.
אצלי בעבודה אף אחד לא יודע שהייתי בהיריון ושעברתי לידה שקטה מלבד המנהלת שלי.
חשדו שאני בהיריון אבל אף פעם לא יצאתי בהצהרות, הסתרתי כמה שיכולתי..
פשוט נעלמתי לחודש אז יהיה קצת קשה לחזור כולם ישאלן מה קרה ואם אני בסדר.. מצפה לי יום קשוח שאחזור. אבל מילא...
חופשת לידה הכי עצובה בעולם...הודו לה'
למה רק חודש ולא את כל הימים המגיעים לך?

ויהיה קשוח כשתחזרי
אני מציעה אולי לנסח הודעת הבהרה לכל מי שקשור אלייך.
עם כל חוסר הנעימות
אולי עדיף להגיד בפתיחות שהיית בהריון ושלמרבה הצער ההריון הסתיים בידיים ריקות ובלב נשבר

תכתבי/תשלחי מישהו שיגיד אם את מעוניית לדבר על זה או לא....


והכי חשוב
זה מקסים וחשוב לעמוד על הרגליים ולחייך אבל תהי עיירנית עם עצמך האם את כבר שם, האם יש בך כבר מספיק כח לתמוך בעצמך
ובבעלך
ובמשפחה??
האם זה תפקידך עכשיו?
תני לעצמך את המקום לעכל
להתמודד
ולאט לאט
לבנות את ליאני מחדש
אל תאיצי בזמן
זה קשה וכואב
עברת תקופה מטלטלת קשה כואבת ושורפת
אני זוכרת כמה לא אהבתי להיות במקום הזה העצוב והכואב
היום ממרחק של כמעט שנתיים אני מבינה שאין קיצורי דרך
יש את ההתפרקות והבניה מחדש לוקחת זמן, כל אחת לפי הקצב והכוחות שלה.

אני לקחתי חופשת לידה מלאה
הלכתי לקבוצת תמיכה
וקבלתי בנוסף טיפול במרכז "פנים"בירושלים
זה נתן לי כלים ואת ההבנה שאני נורמלית ושאני לא לבד בעולם, זה נתן לגיטמציה לחולשה לצער לכאב.

חייבת להגיד שאת נגעת בנפשי אני חושבת עלייך הרבה, שולחת לך אנרגיות חיובית ומתפללת עבורך.

ובעז"ה יהיה יום שתוכלי להסתכל אחורה...
אין לדעת מתי, אבל זה יקרה.
נשיקות וחיבוק
זו ''חופשת לידה'' לנפשאנונימי????
למה באמת לקחת רק חודש ולא חופשה מלאה?

זו תקופה מטלטלת וכואבת ואובדן שאין דבר שימלא את חסרונו והנפש שלנו צריכה את הזמן לעכל

אני אחרי הלידה השקטה שלי (הריון ראשון, שבוע 23)
לקחתי את כל הימים שהגיעו לי
למרות ה'פליאה' של המנהלת שלי על כך
הנפש שלנו צריכה את הזמן כדי להשלים עם מה שקרה ולהירפא
בכיתי ישנתי וקראתי המון על הנושא
ונתתי לעצמי להיפרד מהילדה שלי
הילדה שלעולם לא אכיר ולא אזכה לגדל
הילדה שלעולם לא תלבש את הבגדים היפים שקניתי לה
ושתמיד תהיה הבכורה שלי
וזו שנתנה לי להרגיש, ולו במעט, איך זה להיות אמא

זהו אובדן שיוצר חלל בלב
שחלק מהריפוי שלו זה לתת לנפש שלנו את הזמן שלה
ולגוף שלנו את החופש הזה,

מבינה את הכאב המטלטל הזה
נשיקות וחיבוק ענק😘
את צודקת כל כך..ליאניי
לקחתי חודש כי מיהרתי לחזור לעבודה,
מצד אחד זה טוב ומצד שני זה לא.
יש לי המון עבודה. במיוחד שאני בתפקיד ניהולי ויש לי צוות גדול תחתיי, המון עומס בסוף שנה וידעתע שצריכים אותי פה.
בבית כשלא היה לי תעסוקה נכנסתי לדיכאון, למיטה, בוכה כל הזמן (וכן כל הזמן גם אחרי חודש הדמעות לא הפסיקו לרדת).
והאמנתי שחזרנ לשגרה תאפס אןתי טיפה אחרת ממש אשקע לדיכאון.
כתבת ככ יפה מילה במילה את כל הצער שבדבר.
המחשבות עדיין תוקפות אותי, אני לא חזרתי לעצמי ולא קרובה לזה ואף אחד לא מבין את זה באמת.
המחשבה על ילדה שלי שהלכה מהידיים שלי ולעןלם לא תחזור.
היריון טראומי שהשאיר צלקת ככ גדולה לכל החיים.
מאז שחזרתי לעבודה (כולה שבוע שעבר כן?) אני יותר עומדת על הרגליים אבל זה תוקף אותי בלילות/ במהלך היום במחשבות.
לפעמים זה נראה שלעןלם לא אצליח להתגבר על זה.. והחרדות על ההיריון הבא וההמשך לא מרפות.
😢
נכון כל כךאנונימי????
זה כאב בלתי נשכח ולא משנה כמה זמן יעבור

מאמינה שאחרי הריון תקין וילד בריא החרדה יורדת ומשהו מתנחם
אבל עדיין לא לגמרי
אנשים טועים לחשוב שהילד שבא אחרי כזה דבר הוא 'פיצוי'
וזה כל כך לא, זה מנחם, זה מוריד את החרדה
אבל זה לא במקום
הילדה הזאת תמיד תהיה ההריון הראשון והלידה הראשונה
ותמיד הפצע הזה יהיה שם

היום יותר מ 10 חודשים אחרי ועדיין אני נזכרת בה וחושבת עליה ובוכה
ובחרדה על הפעם הבאה
איך היא תהיה וכיצד היא תראה

לחזור לעבודה עוזר קצת כדי להעסיק את הראש שלנו בדברים נוספים
אבל לא משכיח לגמרי

ומנסיון שלי תני לאבל הזה את המקום שלו
ותני לעצמך להרגיש את הפחד מההמשך
ותבכי ותתפללי כי אין שום דבר שיכול לעזור

חיבוק ענק💗
אוף... אני משתדלת כל כך.ליאניי
זה נכון
שומדבר לא באמת משכיח את הכאב, ולנצח היא תישאר בליבי.
אני נותנת לאובדן את המקום שלו תוך כדי תנועה לחזרה לשגרה העמוסה והאינטסיבית.
אני נופלת המון.. אבל מנסה לקום כל פעם מחדש כי אני מבינה שזאת הדרך שלי להתמודד.
הפחד מההמשך הוא זה שמשתלט עליי בעיקר אבל... גם זה יעבור בסופו של דבר. אין דרך אחרת.
הלוואי והחיים היו קלים יותר, הלוואי ולא הייתי עומדת בכל הניסיונות הנוראיים האלה.
רק רוצה להיות שמחה ושהמתג שבתוכי יעלה חזרנ ואחזור לשמוח באמת.
ואני יודעת שהדרך היחידה לזה- זה רק היריון.
מקווה שזה יקרה במהרה 😔

תודה לך אהובה על התמיכה!
ה'מתג' שלך ידלק בעז''האנונימי????
ומאחלת לך שבדיוק בזמן הנכון בשבילך
בבריאות בקלות ובלי שום חששות
והכי חשוב בשמחה שלמה ואמיתית
ובידיים מלאות

מתפללת בשבילך בשבילי ובשביל כל אישה שאף אחת לא תעבור את זה יותר
כי אין צער גדול מזה😭😔

😘😘😘
יקרה. אני חושבת שאת צריכה עיבוד בתוך טיפול.ציפי כהןאחרונה
וזה מה שכתבתי לך מההתחלה.
זה ממש דברים שצריך לדבר אותם, להרגיש אותם ולחוות אותם מכל הכיוונים.
עברת הרבה אירועים טראומטיים ומטלטלים בזמן יחסית קצר, והחזרה לחיים בשילוב עם תחושה שאת לבד ולא מבינים אותך- מחייבת ליווי ותחושת "החזקה" של איש מקצוע בעיניי.

מחבקת אותך ושולחת כוחות.
ציפי
עזרה בבקשה!! עברתי היסטרוסקופיהאנונימי (פותח)
עברתי היסטרוסקופיה ניתוחית, אחרי שקיבלתי 2 מנות ציטוטק ונשארה שארית.
כל התופעות שהיו לי לפני הניתוח, ממשיכות איתי.
עדיין הפרשות צמיגיות אדומות.
עדיין פתאום דימום שמגיע משום מקום.

עברתי את הניתוח לפני 5 ימים.

מישהי עברה גם ויודעת לאמר לי האם זה הגיוני??
7 שבועות כבר לא מצליחה להיטהר. מרגישה מאוד לא טוב
אני פחות מבינה בזה אבל..ליאניי
אולי תלכי לרןפא?
אם עברת את הניתוח לפני 5 ימים זה הגיוני שעדיין יש דימום. אןלי פצע פתוח?..
אני פחות מבינה בזנ מצטערת.. 😔
חיבוק גדול ושיהיה כבר מאחוריך כל הסיפור הזה!
לא עברתי היסטרוסקופיה ניתוחיתאנונימי (3)

אבל עברתי אבחנתית - ועשיתי הפסק יומיים אח"כ

הבנתי שבניתוחית לוקח יותר זמן ויש דימום יותר משמעותי

 

 

אם הניתוחית דומה לגרידה

(שזה נשמע לי די הגיוני, אבל ממש רק השערה שלי)

אז עשיתי הפסק שבועיים אחרי גרידה

וגם זה אחרי הרבה הקלות (מינימום בדיקות)

 

 

 

מקווה שתצליחי לטבול מהר

חיבוקים וכוחות

 

שלום יקרהאנונימי (4)
עברתי פעמיים היסטרוסקופיה, באחת באמת היה שוב שארית שליה וכל פעם דחו אותי והיו דימומים כל פעם. בפעם השניה לקח זמן מעל שבוע אולי שבועיים וסהו זה נגמר. מציעה לך אחרי שבוע לא לחכות לגשת למוקד נשים, תלוי באיזה קופה את ולבדוק שלא נשאר משהו
שלום לך. מה שלומך? האם פנית לרופא לשאול על כך?ציפי כהןאחרונה
כמה זמן אחרי לידה (שקטה) המשכתן לדמם?ליאניי
אני שבועיים ושלושה ימים ואין דימומים כבר אבל יש הפרשות חומות ממש בקטנה... זה הגיוני שעדיין יוצא משהו?
האם ידוע למישהי אם אני נחשבת אסורה ולא יכולה לספןר את הימים האלה למקווה?
לנסות לנקות את הרחם עם הרבה לימוןגםזולטובה

מנסיון עוזר המון

כמה הרבה?אנונימי (3)
באילו מינונים?
אני שתיתי לימון ביום..ליאנייאחרונה
כןס בבוקר כןס בערב
זה עבר לי אחרי יומיים
נשמה חיבוק ומספר של חברהאנונימי (2)
0545872325. מספר של חברה שבעלה מתעסק בתחום. מציעה לך לשאול אותה אני ובעלי היינו אסורים 4 חודשים על חוסר הבנה ובהירות בנושא... בהצלחה וחיבוק
בקשר לחברה..ליאניי
בעלה רב? ומה השם שלה שאפנה אליה...
תודה מראש
קוראים לה שלומיתאנונימי (2)
בעלה פוסק בטהרה
תודה רבהליאניי
והאם ידוע לכן אם יש בעיה ללכת למסאג?
אני שלושה שבועות אחרי הלידה...
אפשר ללכת למסאז. עשי מה שטוב לגופך ונפשך.ציפי כהן
רק לכי למישהי מקצועית שמבינה בתהליכים שלאחר לידה.

לגבי דימום, זה כמו לאחר לידה... כשישה שבועות,לצערי...