שרשור חדש
שבת שלום לכולן.ם. בשבוע הקרוב תצטרף אלי מנהלת נוספת.ציפי כהן
אני שמחה לבשר שמצטרפת אלי מנהלת נוספת, שתציג עצמה בהמשך.
יכול להיות שניצור ימים מסודרים בהם יש מענה מאיתנו, המנהלות, ובכל מקרה הפורום ממשיך להיות פעיל, פועם, ואינו עוצר.
אולי הפעילות הואטה מעט, איני יודעת, יכול להיות שזה קשור לכך שאני עמוסה ולא יכולתי לענות במשך כמה ימים בכל שבוע.
ויכול להיות שזה הקצב של הפורום הספציפי הזה, שהוא פורום שמכיל כאבים שונים ולא תמיד יש בו תנועה מלאת חיים.
לפעמים המקום שהוא רק של כאב הוא מקום שאנחנו פחות רוצים לפגוש.
וזה כמובן לגמרי טבעי ובסדר.

תודה לכן על תמיכה, על הינכחות ונתינת כח לנשים המבקשות תמיכה, ותודה לכן על השיתופים המרגשים והנוגעים.
אני שמחה על המקום שנוצר פה, זה מרגש אותי.

חיבוק לכולן פה וגם לכולם, לכל מי שקורא.
בהמשך השבוע נרשום איך תהיה הפעילות שלנו המנהלות בפורום.
אם מישהו.י צריך או צריכה אני זמינה כמו תמיד בפלאפון (רשום בחתימה שלי למטה), או במסר פה דרך האתר.

חיבוקים ואיחולים לשבת טובה ונעימה!
ציפי

תודה רבה לך❤️שבת שלוםאנונימי (2)אחרונה
שיר שכתבתי אחרי הפלה (הריון ראשון)חנה א.
אז אחרי שפרסמתי את השיר בפורום הלא נכון, משתפת כאן 😳
משתפת אתכן בחוויה האישית שלי.
טיפה קטנה ומבשרת חיים שהפכה לטיפה של דם וכאב.

טִיפָּה
שֶׁל חַיִּים
חֲלוֹמוֹת
וּפְעִימָה רַכָּה רַכָּה
עֲדִינָה
שֶׁנָּדַמָּה

טִיפָּה
שֶׁל אֶתְמוֹל
שֶׁהָיְיתָה
וּבְכִי שָׁקֵט שָׁקֵט
בָּהוּל
מִתְגַּעְגֵּעַ

טִיפָּה
שֶׁל דָּם
שֶׁנִּקְרַשׁ
וּפֶצַע קָטָן וּפָתוּחַ
מְדַמֵּם
מְדַמֵּם

הָיִיתָ פֹּה, טִיפָּה טִיפָּה
יקרה. תודה על השיתוף העדין הזה... טיפטיפה.ציפי כהן
קראתי והרגשתי את הלב מתחמם עם חלומות נעימים ופעימות רכות, מבשרות חיים... ואז הדממה והכאב, טיפות הבכי השקט מתערבבות עם טיפות הדם, שאמנם כבר קרש ובכל זאת... היה.
והכאב עודנו פתוח, מדמם, טיפה אחר טיפה.

הכל כה עדין...
הפצע קטן, הדם הוא טיפות, הזמן הוא כה קצר, הפעימות רכות, הבכי שקט...
הפצע קטן, ובכל זאת מדמם מדמם. אולי לא בטיפות.

חיבוק גדול יקרה, תודה שהבאת אלינו טיפה מכאבך.
את מובנת פה מאוד. (מצטערת עבורך אם בפורום אחר הרגשת פחות מובנת/מוגנת).

חיבוקים!
תודה לךחנה א.

תודה לך ציפי על התגובה החמה.

 

זו אכן חוויה שנשזרת בקווים כל כך עדינים.

חוויה שמציפה אותנו רגשית, ולא לכולם יש את הכלים להבין ולהכיל תופעה שסטטיסטית היא ככ נפוצה.

אבל בסוף בסוף, זו חוויה של אובדן, געגוע ופצע שמדמם ומדמם (אתגר הטהרה שאחרי ההפלה).

 

 

 

עכשיו הבנתי יותרציפי כהןאחרונה
את המדמם מדמם, כתהליך טהרה שלא נגמר...
הסתיימה ההפלה אבל עדיין תהליך הטהרה ממשיך את האבל...

את צודקת, הפחה נפוצה מאוד, ועדיין זהו אובדן. וראוי לתת לו מקום וחמלה וחיבוק ופרידה.
אשמח לעזרהמיוזיקל
היי בנות מתוקות
אז אני כבר שבוע בתוך סרט אימה
ההתקן תקוע בדופן פתח הרחם, בצוואר הרחם
נכנסתי להריון
הרופאה בישרה שנצטרך לסיים את ההריון ולהוציא את ההתקן באותו הליך רפואה.
בית החולים מורח את הזממנסים לפנות דרך ביטוח פרטי שלנו

אמא שלי מנסה לעזור ורק מלחיצה, טוענת שבפרטי זה םחות טוב ויותר מחפפים.

אשמח לשמוע ממי שחוותה וביצעה הליך גרידה וכאלה במסלול של בי''ח פרטי
אין לי איך לעזור לךכמהה ליותר

אבל אני רק ממליצה לך לשאול בפורום של הריון ולידה.

פורום הריון  ולידה

 

הוא ממש הרבה יותר פעיל, ואני בטוחה שידעו לענות לך שם...

שלום לך יקרה, אני מקוה שאת בסדר.ציפי כהןאחרונה
אני לא יודעת לומר לגבי בית חולים פרטי או ציבורי, אני חושבת שבשני המקומות עושים עבודה טובה ומשמעותית.
השאלה הגדולה היא מה את מרגישה שטוב לך, מה הלב מבקש ומה הגוף רוצה.

אני שומעת את הסיבוך שבתוך המקרה שלך, הצורך להוציא את ההתקן שמנע הריון, יחד עם הפלה של הריון קיים... זה קשה וכואב עד מאוד. חיבוק גדול וחם!!
אם יש צורך משמעותי כלשהו תמיד אפשר לפנות אלי בטלפון בהודעה או בשיחה ואחזור אלייך. לצערי, בשל העומס בזמן האחרון אני פחות זמינה בפורום.
מקווה ומאחלת הרבה תקוה, שלווה ומנוחה עבורך.

חיבוק.
בצער רב סיום היריון.ליאניי
היי
כןתבת לכן ולא מפסיקה לבכות...
הגענו לרגע והבדיקה לא עברה בשלום.
אין לעןברית פי טבעת זה היה החותם להפסיק את ההיריון.
בדקו אותי 5 רופאיפ ללא עוררין עובר לא תקין.
כמה התפללנו, כמה רציתי ישועה, כמה בכיתי לבורא עולם ואין....
חודש 5 וחצי, שבןע 22, ליאן זהו שמה של העוברית שרציתי (לי ילדה ה׳ נתן) ולצערי השם לוקח.
שבוע הבא הילכת לעבור לידה שקטה פעם ראשונה בחיי, הפחד הכי גדול שלי התממש.
לא יודעת איך להתמודד איך לנשום איך לחיות ואיך להיפרד מהפצופונת הקטנה שלי.
מצטערת שלא זכיתי לישועה לספר לכן כאן בפורום.
מרגישה שאין טעם לחיים, איך ארים את עצמי איך אמשיך מחדש איך אעבור שוב טיפולים...
לא יןדעת למה אין לי מקום שם למעלה, אני לא בן אדם רע כמה השתדלתי כמה עשיתי...
אני מרוסקת.
חיבוק גדול גדולחמניה
כולנו כאן איתך, בוכות איתך, מרוסקות, שבורות..
אל תחשבי כרגע על מה יהיה, אל תחשבי קדימה.
על מה היה קורה אם.
עשית כל מה שיכולת.
הכל.
ואת לא אשמה. אף אחד לא. ככה ה' החליט.

תנסי לעבור כל שעה, כל יום בנפרד לאט לאט..
תני לעצמך להתפזר, להתפורר, להסגר ולהשתבלל
אל תחשבי על אף אחד ועל כלום
רק על עצמך

אחר כך יבוא הזמן של כל השאר
וואהווואנונימי (2)
😭😭😭😭איזה כאב עצום... חיבוק גדול יקרה ואהובה
אהובה בוכה ביחד איתך.רק בשמחה תמיד
כל כך קבעתי לסוף טוב אין לי מילים שולחת חיבוק ענק .
שהיה המון בהצלחה מתפללת עליך .
ליאני היקרהאנונימי (3)
אני עוקבת אחרי הסיפור שלך.
כ״כ קיוויתי בשבילך לטוב ובאמת שכואב הלב איתך,
את מדהימה וחזקה ובע״ה הלוואי שתזכו לילדים בריאים ושלמים בע״ה בקרוב מאוד!
לפעמים דווקא הנפילה הגדולה, מביאה אחריה עליה גדולה וישועה בע״ה.
תתני לעצמך את הזמן לפרוק את הכאב ולבכות כמה שאת צריכה,
זה חשוב מאוד לשחרר ולא לשמור בבטן.
שיהיה לך המון בהצלחה יקירה בע״ה❤️
ממשיכהאנונימי (3)
ועד כמה שזה קשה-תזכרי שהקב״ה אוהב אותך מאוד,
וכל מה שהוא עושה לך זה מתוך אהבה גדולה.
זה באמת נסיון גדול מאוד וקשה מנשוא,
אבל את תעברי אותו בע״ה!
תגידי לעצמך שהקב״ה אוהב אותך, הקב״ה איתך תמיד!
גם ברגעים שנראה שהוא רחוק ממך-הוא תמיד איתך בת יקרה שלו❤️❤️❤️
וואיי עצוב לי לקרוא ככ קיוויתי בשבילך שהסוף יהיה אחרתאנונימי (4)
תתחזקי באמונה בעזרת ה' הוא יתן לך כוח להתעלות ולהתרומם מהנפילה הגדולה הזאת😘
אהובה! כמה זה כואב!אנונימי (5)
אין לי מילים, יקרה!
חיבוק חזק בוכה ביחד איתך...
וגם רציתי להגיד לך שאת כזאת אמא מדהימה!אנונימי (5)
את יודעת עכשיו שעשית כל מה שיכולת בשביל ליאן הקטנטונת שלך, לרגע לא ויתרת עליה, נלחמת למרות שדאגו לייאש אותך כל כך הרבה... ועכשיו כשכבר אין ברירה ואת חייבת להיפרד ממנה אני חושבת שהמלחמה שלך עליה והאהבה העצומה שלך לא הולכות לאיבוד... לחמישה חודשים האלה שהיא הייתה אצלך בבטן את הייתי האמא הכי טובה שיכולה להיות!
ואת גם יכולה להיות שלמה עם ההחלטה, כי את עשית הכל כדי לוודא שהיא הכרחית
וזה עדיין קשה וכואב ומרסק
יש לי כלכך הרבה מה לרשום לך,אהבתחינם
אבל קודם חייבת שניה להתאפס.. קשה לי עם כל אחת שעוברת לידה שקטה
מבטיחה להגיב בלי נדר.
את מהממת, כלכך מהממת!
תודה על התמיכה וההודעותליאניי
קשה לי כרגע להגיב לכל אחת, אני מנסה לחשוב איך להשתקם.
אני יכולה להגיד שאני שלמה עם ההחלטה ב100%, אני יודעת שעשיתי כל מה שיכולתי רוחנית ורפואית.
מכינה את עצמי נפשית לקראת לידה שקטה, מה אני הולכת לעבור כמה יכאב לי, איך אעצור את הלב הקטן של הקטנה שלי, האם אני רוצה לראות אותה אחרי או שזה רק יעשה יותר רע?
כמה כאב לב וצער יש דברים שאי אפשר להסביר במילים.

סיימתי להילחם עשיתי את שלי....


וואוו, כואב ממשבאפל
כל יום נכנסתי לפה לראות מה קורה איתך.
וואוו. קשה
ככ ככ .

אני רוצה להגיד לך.

לבחור בי"ח שהצוות שם רגיש ומקבל ויודע להתייחס ללידות שכאלה.

וגם
זה שנתת לה שם , זה דבר ככ גדול!
כי היא אצלך!
והיא קיימת!
וזה דבר ככ שנותן להיפרד, עצם זה שנתת לה שם.

לראות אותה
זו שאלה .

אני בחרתי לראות .
יש לי חברה שלא ראתה ועכשיו מצטערת.
ויש עוד אחת שלא ראתה ולא מצטערת.

העוברית המתוקה שלך היא עוברית של שבוע 22
( אני ראיתי 18 והיא הייתה מושלמת, אבל אולי זה רק המח שלי שעשה לה ככ טוב)
אז אם את מסתכלת בפלא הזה, ( כי למרות הכל, היא פלא)
הם נראים ישנים.
אבל בגודל קטן.

זה שאת יודעת , מאמינה ובטוחה, שעשית הכל, אבל הכל להילחם עליה, ואת יודעת שאת עושה את ההחלטה הנכונה
זה דבר בסיסי שהוא משענת.
לידה שקטה , אין מילים לתאר , כואב, עוצמה של רגשות. אבל כשאת יודעת שעשית את הדבר הנכון לליאן שלך , זה בסיס חזק ואיתן.

מבחינת כאבים, פיזיים הכוונה.
מקבלים זירוז.
וזה עושה צירים , וגורם לפתיחה.
ובסוף, זו לידה לכל דבר.
ואפשר לקחת תרופות לאלחוש הכאב
פטידין אני יודעת שנותנים. בטוח יש עוד.

על עצירת הלב, לא יודעת להגיד לך
רק תדעי שאת יכולה לבחור (!!!!!!!!) שמישהו יהיה איתך ברגעים האלו!!! שלא יגידו לבעלך לצאת, או מי שאיתך, כי זה דבר קשה.
את המרכז פה, ואת בוחרת את מי שיהיה לידך ברגעים האלו.
תבחרי לפני. תיידעי אותו. ושהוא יהיה אסרטיבי מספיק שלא יעיפו אותו אם את רוצה/צריכה אותו שם.

דבר אחרון.
ומצטערת, אבל הוא חשוב.
שואלים אותך אם את רוצה להיות מעורבת בקבורה.
כדאי לחשוב על זה לפני.

חיבוק גדול גדול.








יקרה.ציפי כהן
הרגע קראתי ועוד אין לי מספיק מילים. רק לעכל את הבשורה המרה לוקח כמה רגעים. ועצב תהומי. וכאב נורא.
וחוסר יכולת להבין מה ההרגשה ומה עובר ומה קורה, ואיך כל התקוות מתנפצות אל הסלע, ומה עכשיו...

אני בטוחה שעוד ארשום מחר,
בינתיים רק רוצה להעביר אלייך את כל החיבוק החם שאני יכולה לתת, יחד עם פורום הנשים המדהימות שכאן.
ולומר לך שהלב שלנו פועם יחד איתך,
ושליאן חיה אצל כולנו בלב
ושלכולנו כל כך כואב איתך על הבשורה המרה הזו.

אנחנו נמשיך להיות פה, ללוות ולתמוך ברגעייך הקשים.
אני מבינה שהחלטת שאינך רוצה ליווי רגשי למרות שהוצע לך פעמים רבות. אני מבינה שהפורום הוא כרגע התמיכה המרכזית עבורך, ושהקושי הגדול שלך מגיע לכאן.
אני שמחה שמצאת פה מקום להניח את חוויותייך וכאבייך, ומקוהשתצליחי לאט לאט לזכור שיש אור גם כשנראה שיש רק חושך וכאב.

היי עם הכאב כמה שאת זקוקה.
ואם יש שאלות קונקרטיות את מוזמנת לשאול.

וכמובן, אני שוב אומרת, בעיניי נכון לפנות לעזרה מקצועית, על אחת כמה וכמה בהכנה לקראת הלידה השקטה, בלידה השקטה עצמה ובהתמודדות שלאחריה
לעבור את המשבר הנורא הזה בעזרת ליווי מקצועי זה אחרת.
זה נותן מענה, כך אני מאמינה, לצרכים מידיים של הכנה, התכווננות, התכוננות, מעבר בין גלי הרגש המתנפצים אל חוף שוב ושוב... אני מאמינה בזה.
לכן ממליצה שוב.
עשי כבחירתך.

חיבוק חם חם חם.
חיבוק מעומק הלבהודו לה'

יקרה ואהובה

אין לי מילים לנחמה או לחיזוק

בעיקר שתיקה זועקת מעומק הנשמה

 

כמה רצית את הילדה הזו כמה התאמצת בשבילה איזה עבודת מידות ואמונה ותפילות והשתדלות

ועכשיו יש צער וכאב גדול מנשוא

 

מקודם מכדי לנחם או להציע הצעות

מוקדם בשבילך לחשוב איך תרימי את עצמך ואיך תחזרי לטיפולים..

 

עכשיו את בצער ובאובדן 

עכשיו תעשי מה שתוכלי כדי לשמור על עצמך כמה שתוכלי בתהליך הלא פשוט שלפנייך

תבררי באיזה בי"ח תקבלי יחס הכי טוב (אני פחות ממליצה על שערי צדק כי מחלקת נשים שם מזעזעת ממש)

יש ספר שנקרא כחלום יעוף של הרב אברהם סתיו שיש בו הרבה מידע שיכול לעזור

תדאגי שיהיו סביבך אנשים אוהבים לפני, בזמן הלידה ואחרי

תני לעצמך מקום ותמיכה ואהבה

ולאחר מכן תזכירי לעצמך שאת אחרי לידה וקרה משהו ויש לך צורך במנוחה והתאוששות

 

 

ולגבי מקום שם למעלה אני מבינה ומכירה כל כך את ההרגשה אבל עם זאת בטוחה שיש לך אחד מיוחד מאוד, לא בחרת להיות בסיירת האמהות של הנשמות הזכות, הקב"ה בחר אותך ורק הוא יודע למה

 

ולי ברור ובטוח שאת לא אדם רע!

 

 

שולחך לך כח ואהבה לעבור את הדרך שעוד לפנייך ואנחנו נשארות כאן מתפללות בשבילך ואוהבות ותומכות ומזדהות...

 

נשיקות בוכות עם דמעות רותחות 

 

 

 

 

 

אני ממש דומעת.. אין לי מלים לנחם.דובדובהאחרונה
אחותי היקרה,
הלב נקרע.
אין מילה אחת שתוכל להרגיע ולנחם את הצער והכאב התהומי שאת עוברת...
בא לי הכי בעולם להגיד לך... נשמה יקרה... הכל לטובה הכל...
אבל איך אפשר עכשיו? איך בכלל רואים טוב בכזאת כברת דרך קשה שעברת...?.
רק אומר לך דבר אחד שעזר לי אחרי שעברתי קשיים מאוד לא פשוטים בשנים האחרונות.. הפלות התקפי חרדה ומה לא...
כשהגעתי כבר לנקודה כל כך לא פשוטה. כשהגעתי להפלה מספר שלוש... לא יכולתי יותר לשאת את הכאב הזה... החלטתי שאני רוצה לחיות.
החלטתי להרפות. אני מסתכלת על הנתונים שיש לי בחיים וזהו. ומשם אני חיה.
אנשים מהמשפחה רואים אותי אחרי ההפלה ולא מאמינים. מאיפה השמחת חיים הזאת שיש לה אחרי כל מה שעברתי..(לקח שבועיים שלוש לא ישר..)
שאלו אותי.. איך את מוצאת כח? עניתי להם בהכי פשטות.
החיים טובים ומתוקים.
אני רוצה לחיות.
אני רוצה שפיות.
לפני כל ההפלות היה לי טוב.
אז נמשיך מהנקודה שהיה לי טוב.
לא נצפה.
לא נקווה.
ואחרי 4-5 חודשים שאני חיה באושר... לא בזכותי. בזכות הכוחות שה' שלח לי...
מודה על מה שיש.
אבל באמת.
נפקדתי סוף סוף בהיריון תקין. שגם בו היו לי אין סוף ניסיונות וקשיים.
הודו לה' כי טוב.
נולדה לי ילדה.
בריאה שלימה. יפה. מתוקה.
והרגשתי שזו מתנת חינם.
שההרפיה הזו שהפנמתי וישמתי זיכתה אותי בה.
מאחלת לך שנה הבאה בזמן הזה לחבוק תינוק.
הכל עובר אהובה יקרה.
הכל. עובר.
לי עבר .
גם את תהי אחרי...
תנשמי.
תצעקי.
תבכי.
תכעסי.
תתפרקי.
מותר לך.
את עוברת חוויה כל כך קשה.
כל כך מעל הטבע.
את נבחרת.
כי את ורק את מיוחדת.
ורק את תצליחי לעבור את המשבר הזה.
ורק את תצליחי לקום ממנו.
כל משבריך וגליך עלי עברו... אף על פי כן רק אליך זעקתי...
מי שעברה לידה שקטה- האם הפעולה כרוכה גם בגרידה לאחר מכן?ליאניי
לא.אהבתחינם
חיבוק גדול
לעיתים כן. תלוי אם הכל יצא או לא.ציפי כהן
תלוי אם השיליה יצאה בשלמותה.באפלאחרונה
בנות יקרות- חייבת להגיד לכן תודה רבהליאניי
אתן ככ מרגשות אותי, כמה חום ואהבה אני מקבלת מכן.
אתן לא מבינות כמה כוח אתן נותנות לי יותר מכל הקרובים.
תודה ענקית על כל התפילות והתמיכה האינסופית ככ לא מובן מאליו עבורי ומעריכה כל אחת ואחת מכן שמתפללת ומגיבה לי.
בע״ה עוד יומיים הבדיקה, אני מבטיחה לעדכן אתכן לטוב (והלוואי שלא לרע).
כל הנותר להתפלל לקב״ה שיושיע אותי מצרתי, שיהיה עמי בשעת הצרה הכי קשה שעברתי בחיים ומי יתן ואזכה לישועה משמיים.
כל כך הרבה מתח וציפיה שמתרכז לבדיקה אחת.
מתפללת שלא אתרסק, יאללה רק אופטימיות ומחשבות חיוביות!!!

תודה לכן!!!!!!
❤️
עוקבת אחרייךאנונימי (2)
ומתפללת לטוב גלוי!!!
וואהואנונימי (4)אחרונה
ליאני.. פתאום לא נכנסתי יומיים כבר נלחצתי לדעת מה קורה.. ה' ישמור אותך וייתן לך כוחות לכל אשר יבוא. מתפללת עבורך
ליאנושש את מדהימה!shiran30005
בעז"ה שיהיו בשורות טובות בבדיקה, אין יאוש בעולם כלל! עברת כ"כ הרבה עד עכשיו, מתפלל עלייך ואתפלל גם ביום הבדיקה להצלחה בעז"ה
מחזיקה לך אצבעות!
חיבוקים מרחוקקק ❤
אהובה עוקבת ומתפללת בשביל להמשיך הריון תקין ובידיים מלאותרק בשמחה תמיד
יקרה ואהובה!אנונימי (3)
מתפללת עלייך, הלוואי ותרגישי בעוד יומיים כמה את בת אהובה של הקב"ה!



תודה שאת מעדכנת!
שיהיו רק בשורות טובות אהובה!!פעם אחרת
וואו ליאניי, הגעת לשבוע הבדיקה... בהצלחה גדולה גדולה יקירה!!ציפי כהן
מחזיקה אצבעות ומקןוה כל כך...

חיבוקים חמים!!
דימומים.פרי הארץ
שלום יקרות,
לפני כחודש וחצי עברתי הפלונת/הריון כימי.

(המחוזר איחר ואחרי שבוע וחצי דימום כמו מחזור עם כתמים למשך כמה ימים)
לפני כמה ימים קיבלתי מחזור והפעם הדימום היה קצר מהרגיל עם כתמים פעם ביומיים.
ממש לא מה שאני רגילה אליו.

מכירות תופעה כזאת? ממה זה יכול להיות?

אשמח לעצתכן...
תודה
יכול להיות שאין איזון נורמונלי?פעם אחרתאחרונה
לא מבינה בזה כ"כ אבל אחרי הפלה לוקח לגוף זמן לחזור לעצמו ולסדירות של המחזור..
לא האמנתי שאשבר ככ מהר... עדכון חדשליאניי
היי בנות,
על אף הרצון העז לשמור על אופטימיות וראש מורם, ברגע שאני שומעת מילה אחת שלא רציתי לשמוע ואני מתרסקת..
אז היום היינו בבדיקה אצל האורתופד לבחינה של העקמת.
על פני השטח- שוב לא נאמר שומדבר וודאי, גם כאן נאמר שאין לדעת מה יהיה כי קטסרופה זה לא אבל והיה חשוב להדגיש את האבל זה תלוי בהתפתחות הילד בסופו של דבר
יש ילדים שחיים כל בצורה תקינה עד 120 ויש ילדים שיש בעיה שנה שנתיים אחרי שהם נולדים ויצטרכו לעבור ניתוחים מורכבים.
בואו נגיד שזה לא מה ששבר אותי היום.
ביחד עם האורתופדית הייתה הבחורה שעשתה לי את האלטרסאונד ואז היא גם זרקה שוב ״הכליה לא נראית טוב.. המרקם שלה...״ וכמובן דאגה להזכיר לי שאני לא חייבת לחכות עד הסקירה בשבוע 22 לקבל החלטה שבמידה וארצה לסיים את ההיריון לפני אני יכולה.
כאילן... באיזה קטע? אחזתי באמון ככ גדול שיש לי כאן שלושה שבועות קריטים!!! ככה נאמר לי בשבוע שעבר שמוקדם לקבוע את גורל הכליה אז.. מה הלחץ לסיים את ההיריון ולא לחכות לממצאים סופיים? שוב לשמוע שהכליה לא 100%, אני יודעת את זה.
אני מנסה להתפלל שכן יקרה נס, או שיתנו צאנס אמיתי לעוברית
התחושה הזאת שכל רופא שבודק אותי עושה לי את הפרצוף הזה של ״את מבינה שיש לך כאן היריון לא תקין, תסיימי אותו מה את ממשיכה בכלל״, כאילו מה אני מפגרת שאני ממשיכה את ההיריון?
הם לא מבינים כמה נלחמתי להשיג את ההיריון הזה!!!!!
כמה בכיתי היום.... לא האמנתי שאתרסק ככ מהר ועכשיו שוב לחפש כןחות להתמודד.
אני מתחילה לחשוב שאני חיה בסרט וההיריון הזה הולכת להסתיים... אני לא רואה אור בקצה המנהרה םשוט לא.
כמה שלא רציתי לחשוב על זה, היום אני מבינה שיש סיכוי גדול שאצטרך לעבור לידה שקטה... בכלל לא הקדשתי לזה מחשבה.
אני לא מבינה, רק אתמול קיבלתי ברכה מהרב חיים קנייבסקי אז למה כלןם לא קורה??
אוף בבקשה שמישהי תשפוך לי קצת אור, תקווה, לא להתייאש...
אני אובדת עצות, הלב שלי מרוסק.
אני לא מסןגלת לחשוב בכלל שאני הולכת לאבד את העוברית הקטנה שלי, הראשונה שלי, היריון ראשון שלי אחרי שנתיים.
בבקשה בבקשה בבקשה שזה לא יהיה הסוף שלי.
ליאניי יקרה, קראתי, מחכה לקצת שקט כדי להגיב מכל הלבהריון ולידה2


אוי ליאניאנונימי (2)
וואהו יקרהההה אני קוראת כל מילה וכואבת איתך מאוד את כל המהלך הזה כל המתח הזה שנמשך כמו הגלות... הירידות העליות ושוב ירידות. קשה להיות אופטימית בסביבה שכ"כ לא תומכת זה באמת מייאש . ליאני אהובה תשליחי על ה' את כאבך רק הוא יכול להבין אותך לעומק במסע הזה מה שעובר לך בלב ובגוף... הפחדים הציפיות האכזבות התקוות.. תבקשי אולי להיות עטופה מחובקת ואולי מוחזקת.. במצבך הנפילה יכולה אחרי דקה זה מצב של מתח נוראי והכל כ"כ חסר וודאות ולא יציב... את מדהימה רק על הרגעים שאת מצליחה להכניס לשם נשימה ומחשבה טובה....אני חושבת עלייך אהובה לא פשוט.. חיבוקים
תודה רבה יקירה... מנסה להתרומם מחדש.ליאניי
ליאניי יקרה. את נמצאת במצב מאוד מורכב. הגיוני שתישברי.ציפי כהן
את מחסיקה את עצמך בכל הכח שיש לך,בציפורניים ממש. זה כל כך קשה!!
את מתאמצת להאמין בטוב ולהיות אופטימית, בסביבה רפואית שמראה לך בעיות בעוברית. זה לא קל!!
אני מבינה שעד עכשיו היית בתפיסה שאת נשארת באמונה ויהי מה.
זה באמת קשה מאוד. המציאות היא הרבה יותר מורכבת מאשר כן או לא.

המציאות היא שקיימת בעיה במקומות מסוימים, ואף אחד לא יכול לומר בוודאות מה יקרה.
יכול להיות שהתינוקת תהיה בסדר ויהיה תקין, וההריון יימשך.
יכול להיות שימשיכו לראות ממצאים כאלה עד לסוף ההריון, ואת תחליטי להמשיך עם כל המחירים שזה גובה ממך.
ויכול להיות שהממצאים יהיו קשים וכואבים,ותיאלצי להפסיק את ההריון. בכאב נורא ואיום.

אני מאוד מבינה את כאבך, זה כאב בלתי נתפס לאבד תינוקת לה חיכית שנתיים!! זה כאב בלתי נתפס בכלל לחשוב על כך...
זה בלתי ניתן לחשוב על זה אפילו, שאולי תיאלצי להפסיק את ההריון היקר, האהטב והמתוק הזה...
לא יעלה על הדעת כמה כואב זה!!

יקירה. את נמצאת במקום קשה מאוד.
המציאות אינה ברורה, ואת שומעת אנשי רפואה סביבך שאומרים אמירות קשות,בעוד את מנסה לשמור על שפיות ואמונה שיהיה בסדר.
זה קשה מאוד. מאוד.

אני מציעה להיות עם מה שאת מרגישה כעת, כל הצער והכאב החזקים הללו, להיות עם השבר, הכעס והיאוש שמלווים את התהליך הזה. היי עם הרגשות שלך, תני להם מקום ואל תחסמי אותם.
אפשר לבחור להאמין אבל גם לקחת בחשבון שיכול להיות שיקרה משהו אחר. לפעמים זה מה שקורה. זה כואב ברמה שאני לא מצליחה לתאר בכלל, וזה נורא!!!
אך לצערי הרב זה קורה. 😔😥😥😥🥺
ואין מלים לגודל השבר. זה פשוט אובדן בלתי נתפס.😭😭😭

היי עם רגשותייך יקרה.
חבקי אתעצמך בתוכם.
תני לעצמך לבכות, לכאוב, לכעוס.
תני לעצמך להבין שבסיטואציה הזו חוסר האונים הוא גדול. ואין לגעתמה יהיה.
תני לעצמך לנוע בין האפשרויות השונות. כי הן כולן קיימות.
ואפשרי לעצמך להיות בכמה אפשרויות, לא רק באחת הטובה. לצערי היא לא האופציה היחידה...
צר לי כל כך.

ושתפי אנשים שאוהבים אותך.
תני להם לחוות איתך את הרגשות הקשים שאת חווה.
ואנחנו גם פה איתך.

אז מה אומר
אני חושבת שאם תתני לעצמך לחשוב או לחוות את מגוון הרגשות סביב חוסר האונים הזה, כך תועלי בסופו שלדברלעבור את הכל טוב יותר. בין אם יימשך ההריון והין אם חלילה לא.
מותר לך להרגיש הכל.
ואת ראויה לתמיכה, חיבוק ואהבה, מכל הלב.

חיבוקים חמים יקרה!!
ציפי היקרה...ליאניי
אני נדהמת כל פעם מהתגובות שלך, כמה איכפתיות והקדשה את נותנת לכל אחת ואחת כאן מדהים בעיני.

אני נותנת מקום לכאב שלי כי אני לא יכולה לעצור אותו,
בכיתי אתמול ככ הרבה וגם היום בבוקר בדרך לעבודה פשוט לא הצלחתי לעצור את הכאב.
אני חושבת שזאת פעם ראשונה שאני מתחילה להבין שיש סיכוי לסןף רע מה שהתכחשתי כל הזמן ולכן אני מגיבה ככה.
אני עדיין בוחרת להאמין בטוב, להאמין שיש עוד סיכוי לעוברית ולקוות שהחודש הזה הוא קריטי והכל פתוח עוד מוקדם להספיד אותה.
אבל עם זאת, מתחילה לקבל את התמונה שהתרחיש הכואב מכל בהחלט יכול להגיע.
אתמול בעלי ואני ניהלנו שיחה ארוכה והחלטנו שלא נבין את העוברית בכל מחיר- אם ח״ו אדע שהכליה לא תחזיק מעמד ותריע שחקים אנחנו נבחר לסיים את ההיריון.
אני לא יודעת איך אתמודד עם זה, אם אהיה מסוגלת, מאיפה אביא כןחות להתמודד עם צער ככ גדול..
אני רק חושבת על זה כדי לנסות להכין את עצמי נפשית והדמעות זולגות.
אני מתפללת שבורא עולם יבין שהקושי הזה גדול עליי מנשוא ואין לי כוחות יותר להתמודד
די והותר כל הכאב של השנתיים האלה...
אני מפחדת מאוד מעצמי מה יהיה איתי אם וכאשר... ככ מפחדת כי אני מכירה את עצמי ואני יודעת שאשתנה לרעה ואני מפחדת לאבד את בעלי ואת הסביבה שלי בכך שארחיק את כולם ולא אצליח להתמודד עם הכאב.
אני לא מבינה איך אפשר להתגבר על דבר כזה.איך לא להרים ידיים.
הלוואי ולא אעמוד בניסיון הזה.
הקשבתי בעצתך/ ועצת הפורום המדהים הזה וכן שיתפתי את המשפחה הקרובה שלי (אמא אבא אחים) הם תומכים ללא ספק...
מישהי כתבה לי לא מזמן שמחשבה מייצרת מציאות ולנסות לחשןב כמה שיותר טוב- אני באמת משתדלת ורוצה להאמין בכל ליבי שאזכה לאור בקצה המנהרה.
היות ויש לי עוד שלושה שבועות לגזר דין- אני שוב עובדת כעת על עצמי לשחרר את התסכןל והעצבות ולחזור לאופטימיות.
שום דבר לא השתנה מלפני שבוע ולכן צריך לתת עוד מקום לאור שיכול להגיע ולא להקדים את המאןחר.
מאמינה שהיום/ מחר כבר אצליח לנתק את הכאב במעט.
אני אמורה לחגוג ביום שישי יום נישואים שני עם בעלי- ושנינו ככ עצובים, איך עוד שנה עברה לה ועדיין לא חובקים ילד/ה...
זה הדבר הכי קשה שעברתי בחיים שלי , תקופה ככ קשה, שום דבר לא הכין אותי לזה.
אני נוכחת לגלות שלא משנה כמה בן אדם טוב אהיה, כמה אעשה דברים מהלב, כמה אנסה להשתפר מדי יום הקושי לא עוזב אותי.
הלוואי ואזכה להיות מאושרת יום מן הימים.
יקרה. כמה כואב לקרוא את הכאב שבו את מצויה!!ציפי כהן
מאוד מאוד קשה.
זה אכן הדבר הכי קשה שעברת בחיים, כנראה, וזה באמת לא דבר שניתן היה להתכונן אליו...
הכאב עצום ואין לאן לברוח.
ומרגיש כאילו כבר מזמן נגמר הכח... והנה, יש עוד יום ועוד כח שצריך לתת,ועוד כח שמגלים... ולפעמים לא מצליחים להבין מאיפה כל הכח הזה.
זה באמת נראה בלתי אפשרי.

יקרה.
קודם כל, אני מאוד שמחה ששיתפת את הקרובים לך. אין ספק שזה מקל ותורם- לשתף במה שעובר עלייך, לשתף בתחושות וברגשות ולבקש סיוע כשצריך.
זה מקל כי כולנו עוברים משברים בחיים וכולנו זקוקים לעיתים לתמיכה בתוך המשבר. זה אנושי. וזה כל כך בסדר.
מותר לך לכאוב, לבכות, להרגיש עצובה, להתאבל על כל מה שנגזל ממך (למשל הריון שליו ושקט ונעים...), ומותר לך גם לבקש שיתמכו, שיעזרו,שיתנו כתף.
מותר וגם חשוב, כי במצבי כאב ומשבר- אחד הדברים החשובים ביותר זו התמיכה הסביבתית של האדם.
אם יהיו לאדם משאבים פנימיים וגם חיצוניים (אנשים תומכים סביבו), אם הוא ירגיש שהוא יכול לדבר על כאבו, לשתף ולהעזר באחרים- הוא יעבור את תקופת המשבר בצורה טובה יותר. זה מוכח קלינית.
לכן, טוב ששיתפת. ואני מתיחסת גם לדברייך לגבי הפחד שלך ממה שיקרה הלאה, אם חלילה חלילה תצטרכי לעבור הפסקת הריון- אני חושבת שתמיכה משפחתית וחברתית, או גם טיפולית, יכולה לתת לך כח לעבור את זה טוב יותר.
זה גם טוב מאוד שאת משתפת פה. כמה מקל שיש מי שנמצאות איתך בתהליך! נכון שזה עוזר שיש פה אוזן קשבת?
אל תמעיטי בערך התמיכה החברתית והמשפחתית. זה ממש גורם שנותן כח. למדי את עצמך לבקש ולקבל מה שאת זקוקה לו. זו תקופה קשה מאוד.מאוד. לא כל התקופות כל כך קשות.

דבר שני.
טוב שאת שומרת על אופטימיות , וגם מודעת לאפשרויות האחרות (הנוראות). זה טובלפקוח עיניים ולהגיע מוכנה למגוון תרחישים, כואבים ככל שיהיו.
טוב להכין את עצמך לבאות. שלא יפלו עלייך עוד הפתעות. להגיע מוכנה לאפשרויות השונות- זה נותן מרחב בחירה ללב. ונותן כח להתמודד. ומוסיף יכולות.
זה עדיף מאשר להתעלם מהאפשרויות הללו.
וזה ממש לא סותר את האמונה והאופטימיות, זה פשוט אומר שאת מודעת לבחירות שלך ולמה שעלול לקרות.

לפני שנכנסתי להריון רביעי (לאחר הפסקת הריון ולידה שקטה)- הגעתי מוכנה לכך שעלולים לקרות בו הרבה דברים. נשים מכינות את עצמן למגוון תרחישים וכך הן יוצרות חוסן פנימי לקראת צעדים משמעותיים שהן עומדות לעשות.

יקרה, ליווי רגשי נראה לי הדבר הנכון בשבילך. בכנות, זה לא דבר שקל ללכת אליו, אך הוא תומך ומאפשר כוחות בתוך מרחב שמור. אני שוב אומרת, אם את חשה שתתפרקי, והתמיכה המשםחתית אינה מספיקה, או אינך חשה במח בה- בקשי סיוע רגשי מאיש או אשת מקצוע. לא שווה להישאר עם עצמך לבד בכאב הבלתי נתפס.
יש מטפלות רבות וטובות שאני יכולה להמליץ לך עליהן. (לא מזמינה אותך אלי... רק ממליצה על אחרות, באהבה)

דבר אחרון, חיבוק.
איזו תקופה נוראית.
ציפי כמה שאת מדהימה...ליאניי
אני לא יןדעת אפילו איך להגיב לך, את צודקת בכל כל בכל מה שכתבת.
אני מאוד מקשיבה לעצותייך.
אנסה לשחרר כלפי הסביבה ואתן להם יותר מקום לעזור נפשית- זה באמת יןתר עוזר.
וכן, הפורום המדהים הזה שפעם אחר פעם מסייע לי לפרוק את הכאב בצורה הכי פתןחה שיש ולדעת שיש מי שמבין אותי באמת!
תקופה הכי קשה בחיי אך אני מבינה שאני מתחילה להפנים ולקבל שייתכן ויהיה גם סוף מר לסיפור שלי ונכון יהיה להתמודד נפשית/רעיונות שהדבר הזה עלול לקרות מאשר לצייר עולם ורוד שאין בו בעיות.
עם זאת, ככל שעובר הזמן ושעה ועוד שעה, יום ועוד יום- אני חוזרת לאופטימיות ולאמונה כי זה כרגע רק מה שיש לי לאחוז.
תודה על כל התמיכה המסורה שלך ציפי.
אין לך מושג כמה אני מעריכה אותך.

ציפי את מיוחדתאנונימי (2)
אני קוראת כל מילה בשקיקה . אני כל פעם נפעמת מהאמפתיה שאת נותנת ואת הביטוי לכאב המילים והכיוון שאת בוחרת להביא. איך תעזבי אותנו פה.. ליאני אהובה חיבוק גדול על הכל ומחזקת את מילותיה של ציפי...
תודה רבה יקרה... עוד לא עזבתי... מחפשת לכן מישהי אחרתציפי כהן
ואפרד בצורה מסודרת כשזה יקרה...
רק עשיתי הכנה כי זה מה שקורה מאחורי הקלעים...

תודה לך על מילותייך יקרה. עושה מה שיכולה, באהבה גדולה
ליאניי אהובה,מקווה לטוב מאוד

חשבתי הרבה מה לענות לך מאז ששלחת את ההודעה...

 

קודם כל מתפעל מאוד מהתשובה של ציפי כהן תשובה חכמה ורגישה מאוד. 

 

תקשיבי יקרה, 

את אהובה ויקרה מאוד מאוד!!!

אבל... את עוברת משהו ע---נ-----ק

וכשעוברים משהו בסדר גדול שכזה, ברור שיש רגעים לכאן ולכאן. 

את עכשיו נמצאת בסוג של מטוטלת גדולה רגע פה רגע שם... 

 

אני חושבת שאתמול קרה לך משהו שהיה ברור שיקרא ואין פה שום חידוש...

את תבואי לבדיקות ולפעמים תשמעי דברים טובים וייתכן חלילה שתשמעי דברים לא טובים.

ובכלל מהסיפורים שאני קוראת פה רוב הצוות הרפואי תמיד יתן לך הרגשה שחבל לגדל עובר עם מומים. 

 

החכמה בעיני וגם הקושי הגדול הוא לדעת שאת שם... שאת מבינה שה' הניח אותך שם ברחמים גדולים בלי שאת מבינה את הסיבה כלל

הוא שם אותך במקום כואב וקשה, אנחנו לא מבינים למה, אבל הוא לא מצפה שלא תבכי...

אני בטוחה שלבכות ולכאוב ולהתייאש זה הבריא והנכון במצב הקשה הזה. 

 

רוצה גם להדגיש בנוגע לברכה מר' חיים. ר' חיים אדם קדוש ואין ספק שזכית לקבל ברכה ממנו היא דבר ענק. 

אבל עדיין הקב"ה הוא המחליט ורק הוא יודע מה נכון לך, לנפש שלך... והוא יעשה בסוף כטוב בעיניו. 

 

האור שלך הוא, שאת בידיים של אבא אוהב מאוד, אבא שהכין לך דרך לא פשוטה בכלל כי הוא מאמין בך וכי הוא אוהבת אותך. 

האבא הגדול הזה יכל להביא לך הריון בריא ושלם, אבל בחר בשבילך מתוך אהבה אליך מסלול אחר...

 

הוא רוצה את דמעותייך והוא זה שימחה אותם מפנייך, איך ימחה? אנחנו לא יודעים... יתכן שהישועה כבר קרובה לבוא... 

וייתכן שחלילה וחס תעברי עוד קושי. אבל הכל מהידיים האוהבות שלו...

 

מסיימת בחיבוק גדול ובהתפעלות עצומה ממך. 

וציטוט מהתפילה "שמחנו כימות עיניתנו שנות ראינו רעה" - שהקב"ה ישמח אותך על כל הצער והכאב שאת עוברת💗💗💗

 

 

 

היי אהובהליאניי
אכן ציפי מדהימה ומעוררת השראה.
לגבי אתמול ולאחר התייעצות עם הרופא שלי- הבנתי שבתכלס שום דבר לא השתנה מלפני שבוע ומטרת הבדיקה אתמול לא הייתה הכליה שאנחנו יודעים שהיא לא בסדר אלא לבחון את חומרת העקמת.
כל רופא חושב שיכול להביע את דעתו כאילן אין אמא שמחזיקה את העובר בפנים ומרגישה כל פעם סכין בלב.
אבל בשורה תחתונה- אמרו לי לחכות חודש לכליה בכדי לבחון את מצבה ולא סתם קבעו חודש כי הזמן פה קריטי ולכן לא משנה מה נאמר אתמול אני בוחרת לזרוק לפח.
החלטנו בשבוע 12 להשאיר את העוברית ולתת לה צאנס, ונדע עוד שלושה שבועות סופית מה יהיה גורלה. מוקדם להספיד ולהתמודד מעכשיו.

אני מבינה ומקבלת שבורא עולם שם אותי בניסיון הזה, אני לא שןאלת כבר למה...
אני רק בוכה לו מעומק לבי שלא יעמיד אותי עוד בניסיון הזה, הרי הוא כל יכול.
אני לא מבקשת פה נס רפואי קסום שילד בלי יד פתאום תצוץ לו יד.
אני מבקשת שהכליה תתפקד ותריע שחקים כפי שהיא יכןלה כי רפואית היא יכולה!
אני מקווה שיש לבןרא עולם מקום שם בשבילי והוא באמת רואה כמ אני סובלת יום יום במשך שנתיים.

את צןדקת שבסופו של דבר הכל בידי בורא עולם או גם במקרה הזה בהחלטתי כי אם עוד חודש אני אצטרך לקבל את ההחלטה הגורלית זה לא בידי שמיים אלא בידי לקבל את ההחלטה האם לעצור את ההיריון להבדיל אלפי הבדלות שבורא עולם מחליט להפסיק דופק לעובר.
אני מקווה שאצליח להתמודד עם המסלול שבחר לי.. אני באמת מרגישה שאני על הקצה, נלחמת כל הזמן יום אחרי יום ומנסנ להראות לו שאני עדיין לא מוותרת...
אבל אם יגיע היום השחור מכל- אני לא בטוחה איך תהיה ההתמודדות שלי.

תודה על ההקשבה, על התמיכה.
שלושה שבועות והכל יגמר לטוב ולרע...
הי ליאניאנונימי (2)
מה שלומך?
היי יקירהליאניי
תודה על התעניינות,
זה מדהים שכל פעם שאני בנפילה יש כאן מישהי מקסימה ששולחת לי הודעה באותו היום.
צירוף מקרים?...
בכל מקרה, היום אני קצת בדאון.. קשה לי מאוד.
מנסה לאחוז באופטימיות ואמונה ככל האפשר אבל באמת שקשה לי.
כל בגד שאני שמה רואים היריון אני מתקשה מאוד להסתיר את ההיריון ולצערי מגיעה לעבודה וצריכה להסתיר מהעובדים שלי כי אני לא רוצה שאף אחד ידע אם ח״ו אצטרך לסיים.
הזמן עובר ונותרו עוד 13 יום להחלטה הגורלית, כבר נכנסתי לחודש 5 ואני עדיין לא מאמינה שאני צריכה להסתיר ולא להנות מההיריון.
נקשרתי לפצפצונת שלי מאוד, חולמת וחושבת עליה כל הזמן.
הימים לא עוברים לי, גם לא השעות אני באמת סובלת כל יום.
לפעמים מתעוררת מסיוטים בלילה ופחדים לשמוע את הרע מכל.
הלוואי שיהיה בסדר...
יקרהאנונימי (3)
קראתי ודמעתי!! מתפללת בשבילך מעומק הלב ועם דמעות בעיניים שבעז"ה העוברית שלך תהיה בריאה ושלימה עם שתי כליות תקינות ומתפקדות כראוי ושתעברי את ההריון הזה הכי בקלות שאפשר.
שולחת לך המון המון כוחות.
ה' איתך.
תודה רבה אהובהליאניי
מעריכה את ההתייחסות.
גם אני מתפללת ומקווה לטוב, שהשם ישלח לי כןחות להתמודד עם 13 יום שנותרו.
והלוואי ובע״ה יהיה לגוזלית הקטנה שלי 2 כליןת מתפקדות ואוכל להוכיח לכל הרופאים שלפעמים גם הם טועים!
אוחזת בכל תקווה בלב.
הלוואי הלוואי הלוואי.
מתחננת שלא אעמוד בגשר הקשה מנשוא.
אני אשכרה בחודש 5... הבדיקה עוד שבועיים כבר אהיה נושקת לחודש 6....
בבקשה שהילדה הזאת תגיע לעןלם ולא אצטרך לסיים בשלב ככ מאוחר.
תודה אהובה. מתפללת לטוב. ❤️
וואהואנונימי (2)
איזה מתח אהובה. כמה לא פשוט לעבור ימים ולילות כאלה עם המתנה שלא נגמרת ואי וודאות כזאת. חושבת עלייך.. איתך בפחד בחיבור באהבה ובתפילות. חיבוק גדול
כל כך מתפללת עלייך . . .דובדובה
מתפללת ומתפללת בלי להכיר אותך...
עקבתי אחרי כל ההשתלשלות של הסיפור שלך...
כמה קושי. כמה אמונה. כמה תעצומות נפש יש בך... ה' נתן לך את הניסיון כי את זאת שתצליחי לעבור אותו.
הלוואי הלוואי שתתבשרי בבשורות טובות בעזרת ה'...
יש כל כך הרבה סיפורים שבאמת בסוף הכל הסתיים טוב עם העובר ונולד ילד בריא... או שהיתה בעיה שניראת קשה והיא נפתרה...אמן שאת תהי אחת מהם ותבשרי אותנו...ראיתי סירטון לפני כמה זמן על ילד אחד שגיל אצלו איזה בעיה חמורה (ככה זה היה נשמע) והרופאים אמרו להפיל ובסוף ההורים התייעצו עם מכון פועה שהפנו לרופא מחול שהציל את הילד...
הסירטון היה פה בערוץ 7
הילד חי כילד בריא לכל דבר ובכלל לא זוכר כלום ממה שעשו לו בגיל חצי שנה. זה לא משפיע עליו ועל תפקודו...
מישהי אולי יודעת על איזה סירטון אני מדברת? שאוכל לשלוח קישור?

תודה רבה על החיזוקליאניי
הלוואי שאוכל עוד שבוע וחצי להעלות פה פוסט עם אושר עילאי.
אני נלחמת יום יום, שעה שעה, ואני רוצה להאמין ולבטוח בבורא עולם שעברתי דרך קשה מנשוא והגיע זמני לאושר.
אני עושה את מלוא ההשתדלןת ולא מוותרת.
שמעתי גם אני המון סיפורים ואפילו מקרוב...
אבל תמיד יש את החשש והפחד- אולי אצלי זה יהיה אחרת? אולי המבחן שלי עוד לא הסתיים?
אבל אני לא רוצה ליפול לשם, לא נשאר עוד הרבה לבדיקה הגורלית ואני מתפללת מעומקי נשמתי שבורא עולם יהיה איתי ויוכיח לרופאים שהם טועים ושהכוח רק בידיים שלו ושהעוברית שלי תפרוש כנפיים כי היא לוחמת.
תודה על כל התמיכה, כמה כוח אתן נותנות לי אין לתאר!!! ❤️
חיבוק ליאניאנונימי (2)
איתך כאן בכל מה שתביאי אהובה
חיבוק❤️*כוכבית*
ליאנייבאפל
אין לי מה להוסיף על מה שכתבו לך פה.
מאחלת לך שייגמרו השבועות של החוסר ודאות המטורפים האלה.

חיבוק גדול גדול.

( ובתוך הכאוס, תנסו לעשות זמנים קצרים, אבל משמעותיים, של רגע, לשתות קפה ועוגה, לטייל ולראות טבע, לראות סרט מצחיק, לשמוע מוזיקה טובה, רגעים שתהנו מהרגע עצמו, רגע של הפסקה מהמחשבות, מהפחד, מהחוסר וודאות, מהקושי, מהעצב. (( וכן, זה דבר שאני זוכרת, ששתינו שוקו חם ועוגת שוקולד חמה, שראינו סרט מוזיקלי ונהננו, שהיה לנו פנצ'ר לפני סקירה חשובה וצחקנו , וכל זה בזמן של טירוף))

♥️
תודה רבה יקירה..ליאניי
משתדלים להיאחז באופטימיות ודברים הקטנים.
שבוע הבא בע״ה הכל יגמר עוד קצת...
מחזיקים מעמד.
ליאנייושאנונימי (3)
הגבתי כבר גם מאנונימי ואני פשוט חייבת לדעת מה איתך?
כל הזמן חושבת עלייך ומתפללת
אולי תביאי לי את השם שלך במסר?
דואגת לך מאוד 😘
היי יקירהליאניי
אני בינתיים בסדר, מחזיקה מעמד
יש ימים יותר סבירים יש ימים שקשים נורא.
עברתי כמה דברים מאוד לא פשוטים נפשית במהלך ה3 שבועות האלה שעברו. (כמו למשל שמישהי ניסתה בכןח להןציא את ההיריון שלי בפומבי מול כןלם רק כי היא חושדת שאני בהיריון ועוד לא סיפרתי לה אז החליטה שזה בסדר להביך אותי מול כןלם ואני כמובן הייתי צריכה להכחיש ולהתמודד עם זה בגבורה כמה שאפשר שבפנים אני נחנקת) בכיתי המון אבל למדתי לקום ולהתרומם.
עוד שבוע בדיוק מקווה שהכל יהיה מאחורי ולטובה!
לא מאמינה שאני כבר בהיריון בחודש 5 כמעט וחצי, עם כל העצבות אני כל פעם מתרגשת להסתכל על עצמי במראה ולראות את הבטן מתעגלת ויוצאת החוצה. מקווה ככ שאוכל בקרוב כבר לא להסתיר.ואוכל פעם ראשונה סוף סוף להנות ממה שנותר מההיריון...

אני לא יודעת איך כותבים תגובה בפרטי שזה אנונימי- יכולה לשלןח לי הודעה שאוכל להגיב לך בפרטי?
חוויה לא פשוטה!אנונימי (3)
יש אנשים חסרי טאקט.

אשלח לך מסר 🙂
אויש.. איזה קשה😣*כוכבית*
חיבוק ענק ומוחץ ❤️
אויייכמהה ליותר

כל כך עצוב לי לקרוא אותך! לא יכולה לדמיין אפילו מה את עוברת...

 

אני רק רציתי להגיד לך שבמהלך ההריון של הבן שלי גילינו שאחת מהכליות לא מתפקדת והיה גם חשד למום בלב,

מיד קבענו תורים - לקרדיולוג ולנפרולוג, התור שלנו לקרדיולוג היה לפני הנפרולוג, הוא בדק את הלב וברוך ה הכל היה תקין, אבל אז הוא ראה את הכליה, ראה איך היא נראית, את הגודל, המרקם שלה, ואמר לי - ממש כמו שאמרו לך - שזה לא נראה טוב בכלל, שכדאי שנזרז את התור לנפרולוג כדי שנוכל מהר להפיל. אנחנו ממש ממש נלחצנו וכל זמן ההמתנה הזאת עד לתור עבר עלינו בצורה קשה.

כשהגענו לנפרולוג, הוא כמעט צחק עלינו שבכלל יכולנו לחשוב על הפלה בכזה מצב... הוא הסביר לנו שאין שום בעיה לחיות עם כליה אחת, יש גם כל כך הרבה אנשים שתורמים כליה, זה מצב שהוא לגמרי בסדר, ומכל הבחינות הוא יוגדר כילד בריא!

וברוך ה כיום הוא בן שנה וחצי, תינוק מושלם!!!!!!!

למדתי מזה שבכל מצב חייבים להתייעץ רק עם המומחים של אותו תחום, גם הקרדיולוג היה ממש מומחה, אבל, בתחום הלב, אם יש בעיה בכליות רק מומחה לכליות יוכל להגיד מה המצב האמיתי, ולא שום טכנאית אולטרסאונד או רופא כזה או אחר.

 

 

 

 

 

 

וואו איזה סיפור מדהים. מפחיד איך בקלות אפשר להלחיץמקווה לטוב מאוד
היי יקירהליאניי
קודם כל שמחה ככ לשמןע שהכל הסתדר אצלכם תודה לאל!!!
לצערי אצלי זה קצת אחרת כי כן נפגשתי עם נרפולוגית ועשיתי פעמיים סקירה שבפעמים הכליה לא נראת ווב מבחינת המרקם והגודל לכאורה לדבריהם.
עם זאת, זה היה בשבוע 17, והם החליטו שהזמם הכי נכון לבדוק כליה זה בסקירה מאןחרת ולא לפני שבוע 22ב
לכן... החלטנו להשאיר את ההיריון ולחכות עד הזמן הזה ולתהפלל שבורא עולם יושיע אותנו!!
אני מבינה שזה הזמן שהכליה יכולה להריע שחקים ולהפתיע לטובה כינזה הזמן שהיא מתחילה לגדול ולתפקד בזכות עצמה (עד שבוע 18 הכליה תלויה בגוף האם אני לא ידעתע את זה).
בכל מקרה, השבוע הגיע, הבדיקה הגורלית בפתח.
אוחזת בכל התפילות, בכל האמונה ובכל מה שאלשר לעשות.
רוצה להאמין שעמדתי במבחן שלי והשם יושיע אותי מהכאב הלא אנושי הזה.
אגב, שהיום היה לנו בדיקה לאקו לב וברוך השם הכל היה תקין!!!! (סימן מלמעלה?)
משמח מאוד מאוד, הלוואי שגם שאר הדברים יסתדרומקווה לטוב מאוד
תודה לך על השיתוף*כוכבית*
ברוך ה׳ על האקו לב התקין!!

.שתדעי שאני איתך בתפילות ובמחשבות..
בע״ה שתזכו לראות ברכות וישועות בעיניים ממש ..ישועת ה׳ כהרף עין!
מתפללת בשבילךאלמוניתנית
בעז"ה שהכל יהיה תקין!
בהצלחה יקרה!!!!כמהה ליותראחרונה

אני כל כך שמחה שמחה שלפחות אקו לב יצא תקין....

כמה כוחות נפש יש לך לעבור תקופה כזאת קשה ולא פשוטה, הלוואי שגם את תכתבי כאן בקרוב שהכל הסתדר.

 

התפללתי עליך עכשיו קצת, אמרתי כמה פרקי תהילים, אמשיך להתפלל עליך בעזרת ה עד שתעדכני אותנו בבשורות טובות! (אמרת שקיבלתם ברכה מרב חיים קנייבסקי - אז אני בטוחה שבעזרת ה הכל יהיה בסדר! )

 

מישהי שעברה כריתת חצוצרה, או בעלת רקע של ניתוחים קיסריים??אנונימי054

שלום...

ברקע 2 ניתוחים קיסריים, נקלטתי אליהם ממש מהר...לאחריהם נקלטתי שוב ממש מהר להריון שנפל מאוד מוקדם..

מאז - לא נקלטתי כשנה וחצי. ואז נקלטתי להריון שהתברר בשלב מתקדם כחוץ רחמי. הסתיים בניתוח חירום לכריתת חצוצרה 

ואיתה כרתו לי את התקווה שאוכל להיפקד במהרה .....

אמונה עולה..יורדת.. מתחזקת ושוב נופלת.. וחוזר כך, כל מחזור מביא איתו את הכאב.

עבר חצי שנה מהניתוח.. וכלום..

החלטתי ללכת לבדוק. ולאחר מספר ביקורים אצל רופא מומחה לפריון ( שיש עליו רזומה..)

קבע כי לאור ההיסטוריה הניתוחית, ולאור ההריון האקטופי שמביא אותי מיד לסיכון גבוה לכזה נוסף

ולאור הפחד שאני אהרה בתאומים מה שיכול להיות מסוכן לי , שהכי נכון לי זה להתחיל טיפולי IVF.

טוען כי הזמן שאוכל להמתין להריון טבעי הוא לא ידוע. וכי יכול להיות ביוץ בחצוצרה הלא תקינה מספר חודשים ורק אחד ייפול בחצוצרה התקינה. שזה לא כמו שסוברים שכל חודש מתבצע ביוץ בחצוצרה אחרת.

שורה תחתונה- הפוריות שלי נפגעה המון.

והאמת. שככל שעובר הזמן קשה לי להאמין שמשהו יכול לקרות אחרת... כבר ייאשתי מתשובות בטא שליליות.. 

נכון יש לי ילדים, מה אני כפוית טובה? יודעת באמונה שלמה שזה המציאות הכי נכונה לי כרגע. אבל עם כמה שהשכל מבין -הרגש לא! וזה מחרפן! וכואב ! ומביא אותי למשברים כל חודש..

 כשרוצים משהו , אז רוצים. וקשה מאוד לשלוט בזה...מאז שזוכרת את עצמי אני רק רוצה ילדים..אחרי לידות, לפני לידות.. תמיד.. ב"ה.

אבל עם כל הרצון והכמיהה, אני לא מבינה למה ישר לקפוץ לIVF?

 

מרגיש לי לדחוק את השעה.. וזה מפחיד אותי יותר מלא להיקלט.. 

 

השאלות שלי הן:

1. מישהי עברה פה כריתת חצוצרה ונקלטה טבעי ומהר? 

אם כן ,כמה זמן לקח לך להיקלט? והאם ההריון הבא היה תקין?

2. מישהי עם רקע של ניתוחים שנפגע לה הפוריות? אני מכירה כמה כאלו שעברו כמה ניתוחים קיסריים ואז נעצר להם והיו צריכים לעבור טיפולים על מנת להיקלט שוב..

3. מה דעתכן על המלצת הרופא ביחס להיסטוריה שרשמתי כאן?

גם מכון פועה חשוב כמוהו. רק שהם בניגוד הציעו כן להמתין עוד קצת ולתת הזדמנות להיקלט טבעי.. הם תלו את זה  במידת הלחץ שלי להריון נוסף.

 

מובן שאתייעץ עם רב...אך חשוב לי לראות אם יש עוד מישהי שהתמודדה עם זה..

אשמח להענות מצידכן..

תודה 

 

לא מבינה בזהפעם אחרת
אבל שולחת לך חיבוק גדול!
שיהיה המון בהצלחה ושהקב"ה יתן לך כוחות ובע"ה שתיזכי לעוד הרבה ילדים בבריאות איתנה!
הייאמאכמוניאחרונה
לא אני. אבל אחותי עברה כריתת 2 חצוצרות מאחר ונקלט הריון באחת והשניה הפכה דלקתית ברמה מסוכנת.
לאחר פחות מחודש ביצעה ivf ונקלטה להריון בעז''ה.
כרגע היא בהריון שליש 2.
עדיף ללכת לivf... לדעתי וגם לדעתה
קבוצות תמיכה חדשות בזום ובבאר שבעציפי כהן
Aya Perry Tishel




הקבוצת זום היא 8 מפגשים,
הקבוצה בב''ש 4 מפגשים.
שלום לכן ולכם, משתתפות יקרות ומשתתפים (מעטים...) יקרים.ציפי כהן
(אתייחס בנקבה כי זה העיקר פה)

אני רוצה לספר לכן שאני כרגע בתקופה של עומס שמקשה עלי להגיב ואף להיכנס לפה בקצב שהייתי רוצה.
אני נכנסת בערך פעם ביומיים, קוראת ורואה שאתן תומכות זו בזו באופן מעורר השראה. אני גאה ושמחה בפורום התומך והמקסים הזה, לא מובן מאליו!

אני רוצה לספר שאמנם אני בעומס, אך גם בחוויית גדילה והתרחבות.
אני חשה שהמקום של ליווי נשים וזוגות לאחר אבדן הריון היווה מקום משמעותי בחיי בשנים האחרונות, ועתה אני מתרחבת לנושאים נוספים, לטיפול והתמקצעות במגוון תחומים, ועל כן איני מוצאת את הפניות להיענות לצרכי הפורום כפי שעשיתי בעבר.
אני פורשת כנפיים, ומחפשת מישהי שתחליף אותי בניהול הפורום. לא משאירה אותו ואתכן לבד... רק רוצה לספר שזה מה שקורה מאחורי הקלעים.
שתדעו שאני עדיין פה, מחזיקה את הנושאים שלכן וקוראת אתכן, ומחפשת את הדמות שתמשיך הלאה עם הפורום ותקדם אותו למקומות הנכונים בעיניה.

חיבוקים לכל אחת מכן, אני תמיד כתובת להתייעצות ואני עדיין כאן. גם אם איני מגיבה לכל אחת כפי שנהגתי בעבר.

אוהבת ומודה לכל אחת מכן על השיתוף, ההזדהות, הקירבה והתמיכה ההדדית.
כמה לא מובן מאליו.

מזמינה אתכן לגדול ולצמוח בתוך ומתוך האובדן.
ומזמינה אתכן ואתכם לשתף בהרגשות שמה שכתבתי יוצר בכן או בכם.
יהוו ציפי אהובהאנונימי (2)
אני מרגישה שאני נפרדת שוב וזה עצוב לי 😭😭😭... ממש הרגשתי שהחזקת פה את הפורום בשתי ידיים.. שמחה בשבילך ורוצה להודות לך שהיית כתובת עבורי בכל תשובה שהיא, שהבאת את ליבך לנשים היקרות שפתחו את ליבם וכאבם כאן.. הרגשתי שאת עונה לי באופן אישי ונותנת מקום לכאב ולרגשות ובכלל לתמיכה לעצות.. בהצלחה בהמשך נשמח לשמוע ממך
וואו ציפי יקרה...אנונימי (3)
מאז שנפתח הפורום הייתי פעילה כאן...
היית תמיד כל כך תומכת ואומרת את המלים הנכונות.
משקיעה בתגובות ארוכות עבור כל אחת...
המקום הזה היה מפלט עבורי לאחר האובדנים שחוויתי...
ברוך ה' ילדתי תינוק חי נושם אחרי כמה הפלות.
.לא האמנתי שזה יקרה...אבל הנס אירע .
תודה רבה על המקום הזה לפרוק על זה שתמיד היית שם עבורנו..
את אישה מיוחדת...
תודה על הרגישות הרבה... על העזרה האינסופית...
הלואי ותמשיכי לכתוב לנשים פה..
כי התמיכה שלך כל כך עזרה ועוזרת.
התרגשתי כל פעם לראות איך את נותנת יחס לכל אחת ואחת!אולי בקרוב
בהצלחה לך בהמשך! תודה על הפורום הזה!!
ציפי,באפל
ממש ממש תודה על מה שעשית, בתקופה היחסית קצרה שאני פה.
את עונה ומגיבה בצורה כ"כ רגישה ומדוייקת, שנתנה לי לפחות ככ הרבה כח כשהבנתי שיש מי שמבין, ויכול להכיל , ולחבק מילולית.

אז תודה רבה!!
המון הצלחה, בטוחה בעז"ה שתצליחי!
תודה תודה רבה לכן על המילים החמות, יקרות לי. עוד לא עוזבת...ציפי כהן
אני רק מתכוננת לקראת זה, בעוד תקופה מסוימת אכן אעזוב. כרגע אני עדיין כאן... ומי שתחליף אותי תהיה מי שהיא, ומיוחדת בדרכה שלה🙂
ציפי את מדהימה!ליאנייאחרונה
מבלי להכיר אותך יותר מדי, הגבת לי מספר פעמים במצוקה שלי ובסיפור שלי ורוממת אותי ככ הרבה.
את אישה מדהימה ומבורכת, מאחלת לך את כל הטוב ומלוא ההצלחה שאפשר!
אני 5 ימים אחרי היסטרוסקופיה ניתוחית*כוכבית*
חוזרת מחר לעבודה.. רגשות מעורבים..
תודה על המקום
וואו איך קשה...מקווה לטוב מאוד


חיבוק!! רוצה לכתוב מעט מה התחושות, מה נמצא שם בפנים?ציפי כהןאחרונה
מה האתגרים שלדעתך עומדים בפנייך?

בכל מקרה, חיבוק גדול. הלב איתך.
חברות יקרות ואהובות, אני מודה שאני לא מצליחה להיכנס הרבהציפי כהן
וכבר זמן רב אני מחפשת מישהי שתנהל איתי, ותיקח מהאחריות של ניהול הפורום, אך איני מוצאת.
אולי זה כבד מדי על נשים שאני מכירה, איני יודעת.
אך אני לא רוצה להשאיר אתכן כאן ללא מנהלת, לכן פונה אליכן, אם אתן מכירות מישהי שיכולה לדעתכן לנהל, ועדיף יחד עם עוד מישהי כדי שהעול יהיה משותף- אשמח שתפנו אותה/אותן אלי.

תודה יקרות,
אתן חשובות לי ואיני רוצה להשאיר כך את הפורום ללא מענה של מנהלת אך איני מוצאת מישהי שמעוניינת להמשיך את הניהול...
ואני-עמוסות ידיי וכנפיי פרושות למקומות אחרים...

שאלה לגבי רופא מומחה להפלות חוזרותסתיו בלב
שלום,
אני שבועיים אחרי הפלה שלישית ברצף.
מתחילה לחשוב קדימה - בדיקות וכו'.
אשמח לשמוע מכן המלצות על רופא מומחה להפלות חוזרת והאם מומלץ לנסות לקבוע תור לרופא מומחה לפני ביצוע בדיקות (נניח כמו קריוטיפ, היסטרוסקופיה וכו'), או לחכות לתוצאות ואז לקבוע.
תודה רבה!
מצטערת לשמוע אנונימי (2)
לי ידוע על פרופ' גרים משיבא פףופרופ' בשירי מסורוקה.
רופא כדאי להגיע אחרי כל הבדיקות. אבל קחי בחשבון שלפעמים יש המתנה של כמה חודשים. אני חיכיתי 9 חודשים לתור לפרופ' כראפ.
יכול להיות ששוה לנסות לקבוע כבר עכשיו.
אני גם לא יודעת אם יאשרו לך מהקופה התחייבות לרופא לפני שיש תוצאות. אבל שווה לבדוק את זה..
בהצלחה ובשורות טובות!
תודה רבה! אנסה לקבוע כבר..סתיו בלב
מצטערת לשמועאנונימי (3)
אני אחרי 4 הפלות ועברתי ייעוץ אצל כמה רופאי הריון בסיכון ואז אצל קופרמינץ מאיכילוב שמומחה ספציפית להפלות חוזרות (אחריו היתה עוד הפלה, אבל לא הכל בידי הרופאים אין מה לעשות).
שמעתי המון המלצות על בשירי שמסתכל בצורה הוליסטית על הטיפול ומתייחס לכל האפשרויות.
אני אישית הלכתי לפרופסור יגל אחרי ההפלה הרביעית כי שמעתי עליו שהוא מומחה גם בנושא הזה וגם רופא עם לב ענק ונשמה וזה מה שהייתי צריכה... שלא יסתכלו עלי בתור עוד מקרה....

אני ממליצה לך בכל מקרה לעשות את הבדיקות של הפרוטוקול כי אחכ שתגיעי לייעוץ יהיה לרופא עם מה לעבוד אחרת הוא יישלח אותך לבצע את הבדיקות ולחזור אליו וחבל על הכסף.
בגדול כדאי לעשות בדיקת קרישיות, מבנה רחם, קריוטיפ לך ולבעלך וציפ גנטי לעובר יש כאלה שממליצים.

אם יש לך שאלןת תכתבי פה....
תודה רבה על התגובה המפורטתסתיו בלב
אני ממש מצטערת לשמוע שעברת 4 הפלות אוף זה ככ כואב. לגבי הבדיקות - אחרי ההפלה השנייה אמרו לי שזו רק 'סטטיסטיקה' ואני מצטערת שלא ביצעתי אז יותר בדיקות.
עכשיו שעברתי שוב הפלה אני לא רוצה לחזור על הטעות של הפעם הקודמת ולהשלים את כל הבדיקות שאפשר..
חוץ מהבדיקות שכתבת (ואני אעשה) קראתי שיש גם בדיקות הורמונליות כלשהן שעושים? איך אני יודעת מהן כל הבדיקות המומלצות?
המון תודה
וואי את נשמעת בדיוק כמוניאנונימי (3)
כאילו אני כתבתי את זה לפני שנה פלוס... הייתי גם אצל רופאים שאמרו לי שזה סטטיסטיקה...
מחזקת אותך ממש מבחינה נפשית ורוחנית!
אני ממש עברתי תהליך בהקשר הזה ואני במקום הרבה יותר שלם ורגוע עכשיו ממה שהייתי, ממליצה לך גם לחפש נקודות כוח ולהעשיר את עצמך כמה שיותר... שתזכרי את התקופה הזאת בתור תקןפה של צמיחה....

בעיקרון ממה שאני יודעת הבדיקות ההורמונליות זה איזה שהוא פרוטוקול שעושים, אותי הרופאת נשים של הקופה הפנתה אותי לבדיקות של מערכת החיסון וכו׳.... אם זה מה שאת מתכוונת...
אבל לי נאמר שמה שכתבתי לך (מבנה רחם, גנטי וקרישיות) זה הבדיקות העיקריות שעושים במצב של הפלות חוזרות.
בכל מקרה אם את מסיימת אותם ממליצה לך לקבוע תור לרופא פרטי שאת סומכת עליו שילווה את התיק שלך ותרגישי שאת בידיים שלו.

לי זה היה חסר שלא היה רופא אחד שבאמת אחראי לתיק שלי ולכן הלכתי ליגל. הוא נגיד שלל חלק מהבדיקות (נגיד בדיקת זרע לבעלי שקראתי שזה חשוב-כי אמר שהפלות בשלבים מתקדמים לא יכולות להיות קשורות לזה)
אז מה שאני אומרת לך זה שתלכי לרופא אחד שידע להגיד לך אם חשוב למקרה שלך שתעמיקי בבחינה מסויימת ואם יש דברים שלא קשורים למקרה שלך....
מקווה שאני מובנת, אם תצטרכי עוד תמיכה ושאלות תכתבי לי.
חיבוק גדול
ממש מבינה אותך ואיתך!
הי בנות אהובותאנונימי (4)
כואבת יחד איתכן. שנזכה להרגיש מלאות בעז"ה. רציתי לשאול מזה הבדיקה של מבנה רחם? אם עשיתי היסטרוסקופיה וראו שאין מחיצות אז זה בעצם זה?.. ולגבי בדיקה גנתית אם יש לי ילדים אז מה כדאי לעשות?
היסתיו בלב
אני לא יודעת להגיד לך כי אני עכשיו בשלב הבדיקות. אותי הפנו להיסטרוסקופיה לבירור חלל הרחם ולקריוטיפ לבירור גנטי..
הי לךאנונימי (3)
כן היסטרוסקפיה זה בדיקת מבנה רחם... יש גם שיטה שמעדיפה אולוטסרסאונד תלת מימד.
אבל בעיקרון אם עשית אז זה טוב.
לגבי בדיקות גנטיות ממה שאני יודעת אומרים שכן חשוב לבדוק גם אם יש ילדים, כי זה שללק מההריונות הגנים הבעייתיים לא הועברו זה עניין של סטטיסטיקה אבל יכול לבוא לידי ביטוי בשאר ההריונות, אז שווה לשלול את הבעיה הזאת...
בהצלחה!
אנונימית אחרתאנונימי (5)

רק לגבי מבנה הרחם

היסטרוסקופיה בבודאות יותר טוב מא"ס תלת מימד

א"ס זה חיצוני והבדיקה פחות ברורה, בהיסטרוסקופיה חודרים לתוך הרחם עם מצלמה וזאת בדיקה הרבה יותר וודאית

 

לי הרופא אמר שא"ס זה רק אם אני מפחדת מהבדיקה הפולשנית יותר (הייתי אחרי 2 הפלות)

ובכל מקרה אחרי 3 הפלות חייבים היסטרוסקופיה וא"ס תלת מימד לא מספיק

 

שתדעי שזה לא מדויקאנונימי (3)
זה ממש גישות שונות.
אני עשיתי פעמיים היסטרוסקפיה ואחד הרופאים המומחים שהלכתי אליו אמר לי שזה לא מספיק והוא ראה מקרים שראו מחיצות רק באולטרסאונד תלת מימד שלא זיהו בהיסטרוסקפיה.
הוא המשיל את זה לעמידה בתוך העמק או מעל ההר...
אז רק שלא נטעה אף אחת. כל אחת שתלך לפי הגישה של הרופא שהיא סומכת עליו...
נכון צודקתshiran30005
אני גם עשיתי פעמיים הסטרוסקופיה בהפרש של 4 שנים. יצא לי רחם קשתי וזה על הגבול של מחיצה, ורופא 1אמר לי שאולי רופא שני יגיד שזה מה שמפריע וגורם להפלות המוקדמות שלי.
אבל כל רופא שטוען אחרת זה ממש קשה להתקדם ככה כי אח"כ יוצאים נורא מבולבלים
אז סליחה, זה מה שהרופא אמר ליאנונימי (5)אחרונה

(וזה גם מה שנכתב פה בעבר בפורום)

 

מתנצלת שכתבתי מידע לא מדויק

 

איך נגעת בול בנקודה שהכי קשה ליסתיו בלב
זה כל כך קשה לשמוע שוב ושוב שזו רק סטטיסטיקה כשאני מרגישה שמשהו לא תקין, וההרגשה הזאת שמונעים ממני לבדוק אם יש סיבה להפלות כי זה 'שכיח' ולפי הספר רק אחרי 3 הפלות זה נחשב כהפלות חוזרות (מה שלצערי קרה בסופו של דבר)
וגם שאין מישהו שאחראי ואני צריכה מיוזמתי לבקש הפניות לבדיקות שונות ולרופאים..
אז מה שאני מחפשת ורוצה מאד עכשיו כמו שכתבת זה רופא שירכז בשבילי את הבדיקות והטיפול ושארגיש שאני בידיים טובות..
אז ממש תודה על התגובה וההמלצות זה כל כך עוזר להרגיש שיש מישהו שמבין אותי🤗
ממש ממש קשהמקווה לטוב מאוד

גם קשה ההתרוצצות הזאת בין כל הרופאים. והתחושה שלא מבינים מה הגורם לבעיה.

 

שיהיה לך סיעתא דשמיא ויסתדר הדבר...

הלוואי שלא שיחזור לך אף פעם הדבר הקשה הזה.

זאת אני האנונימית ממקודםאנונימי (3)
אני מרגישה מההודעות שלך ממש שאת במצב כמו שהייתי
ממש מבינה אותך באמת על הסטטיסטיקה והרצון לדעת. וגם על המרדף אחרי הקופה והאישורים, זה חלק מעצבן מההתמודדות ומוסיף עוד מעמסה... ממש מבאס שככה זה קורה.
לגבי הרופא - ממש ממש ממליצה לך ללכת לפרטי. יש כיסויים של חלק מהסכום ברוב הכיסויים הרפואיים ואם יש לך ביטןח פרטי אז בכלל...
זה עולם אחר שאת לא צריכה לחכות כמה חודשים בשביל תור. גם ככה עברת הרבה...
פרופסור יגל נגיד מקבל בשר״פ הר הצופים ויש לו כיסוי לדעתי בכל הקופות, את משלמת השתתפות עצמית 200 ומשהו שקל... אני נסעתי מהמרכז בשבילו...

בדכ רופא פרטי ישאר זמין לך (אם הוא טוב) ולא תצטרכי לחזור אליו שוב לפגישה אלא להתקשר אחרי שתעשי את מה שיבקש...

בא לי להגיד לך אבל שיחד עם הבירור הרפואי והתחושה שלך שמשהו לא בסדר וצריך למצוא אותו, יש גם המון חוסר ודאות בנושא הזה.
הרבה מההפלות החוזרות לא מוצאים להן סיבה, ככה גם במצב שלי (ואני די משוכנעת שעשיתי את כל הבדיקות הרלוונטיות אחרי שפרופסור יגל סיכם לי את כל הבדיקות והשיטות שניסיתי)...
אז יחד עם הבירור תשקיעי גם בעצמך, תלמדי, תעשירי את עצמך, תלכי לטיפול, תעשי מיינדפולנס או כל שיטה שתחיה אותך ותתן לך כןחןת להתמודדות...
עונה לך מהידע שליshiran30005
קודם כל חיבוקק ענקי, לא קל בכלל פעם שלישית.כל יום אני מגלה יותר ויותר נשים שעוברות הפלה, כמה קשה!
בגגול זה בדיקת פרופיל הורמונלי- ע"י רופא נשים, היסטרוסקופיה ,קריוטיפ ובדיקות קרישה. אני הייתי מטופלת את פרופ כרפ בתל השומר שהבנתי שהוא הטופ מכולם ( יש כאלו שלא אהבו אותו) שלח אותי לכל מיני בדיקות קרישה נוספות וסיווג רקמות. הטיפול שנתן לי זה פרגניל זריקות ודופסטון. לי הטיפןל לא עזר ואחרי שסיימתח עם כל הבדיקות עזבתי אותו (כרגע...).
שיהיה לך בהצלחה. כמו שכתבו לך בד"כ התורים הם מאוד ארוכים תקבעי כבר מעכשיו. אם את צריכה עזרה בקביעת תורים יש את ארגון "מכון דורות" עוזרים ממש בהקדמה של תורים. ממליצה. לי אישית הם עזרו. יכולים גם לכוון אותך מה לעשות והכל , ללא עלות
ממשיכהshiran30005
וכם, הגענו למצב שאנחנו המטופלות צריכות להתחנן לרופאים לקבל בדיקות מסויימות ואז לרוץ לטפל בכל האישורים לזה, בירוקרטיה וכו' . מתיש מאוד. אבל התוצאה הסופית- תינוק בריא זה שווה את הכל!

היום שמעתי משהו יפה- דברים טובים באים בקושי...כמה זה נכון!
בוקר טוב מה אתן חושבותאמאכמוני
אולי מישהי עברה גם?
ברקע- בת 37. 2 הריונות ראשונים רצופים וילדים ב''ה בריאים. בן 7 ובן 4.
מאז שנתיים אחרונות 3 הפלות- אחת שבוע 13 בגרידה. שבוע 7 טבעי. שבוע 8 גרידה אחרי שבכולם היה דופק ואז לא. בשניים האחרונים דימומים מתחילת הגילוי.

לא ביצעתי בדיקות מלבד קרישיות יתר שיצא תקין.

לפני שבועיים גיליתי שאני בהריון. בטא ראשונה יצאה יפה 254 ובטא חוזרת אחרי יומיים 762. ההריונות-הפלות הקודמים גיליתי באותו זמן ובטא יצאה 63 או 84.
אני שבוע 6 פלוס 2-3.
אתמול אצל רופאה בדקה וראתה שק, חלמון ודופק התחלתי לפי דבריה נראה שרק בשעות האחרונות החל הדופק.
שמחתי וכשהוציאה את המכשיר ראתה דימום. אמרה יש לך דימום קל. כל השמחה הלכה כלא היתה.

אמרתי לך שלא דיממתי כלום מההתחלה ולא היו אפילו הפרשות, הדברים היחידים שיש לי זה בחילות וכאבי בטן כמו מחזור. אמרה שיכול להיות שזה לא אומר כלום ויכול להיות שכן, שאנחנו למודות ניסיון כבר...ביקשה שאחזור עוד שבועיים.

אני לט יודעת מה לחשוב. אני מתפללת וכואבת. יש לי כאבי בטן כמו שלפני מחזור או במחזור אני כבר לא מצליחה להרגיש אם זה כל הזמן כואב או בא והולך...

היא בדקה אותי יחסית לא מעט זמן משהו כמו 2 דק לפחות כי חיפשה לראות דופק ולחצה מעט על הבטן כדי לנסות לראות. אני מלאה וזה היה נראה בסדר. יכול להיות שבמהלך הבדיקה והסיבובים שהיא ניסתה למצוא אז בגלל זה היה הדימום הזה?
כשחזרתי הביתה היו הפרשות ומאז כלום.

בוקר טוב אהובהאנונימי (2)
וואהו איזה מתח נשמהה.. אצלי גם היו דימומים אחרי אולטרסאונד וגינאלי בשבועות ראשונים בהריונות שהסתיימו בשלום ב"ה.. מתפללת איתך לבשורות טובות.. חיבוק גדול
הלוואי אמן.אמאכמוני
אני בבית היום. לקחתי מנוחה. שוכבת במיטה. לא איכפת לי מכלום.
בוקר טוב,מקווה לטוב מאוד

חיבוק על ההסטוריה הלא נעימה...

 

חושבת שכדאי לבקש מיד תמיכה הורמנולית להריון. 

מצטרפת.. אפילו רק ליתר ביטחון, בגלל ההסטוריה.. חיבוק!אנונימי (3)
תודה רבהאמאכמוני
אני עם תמיכהאמאכמוני
של דופסטון
דופסון זה כדורים או נרות?מקווה לטוב מאוד


כדוריםאמאכמוני
אוקי, עד כמה שידוע לי אין עוד משהו לעשותמקווה לטוב מאוד

כמובן בלי כל ידע רפואי....

 

שולחת לך חיבוקים וברכת אדיוט ( ) שיעבור בשלום ובאמת תגיעי לתינוק אמיתי. 

 

מבינה אותך מאוד מאוד על החרדות והפחדים. 

 

זה זמן כזה שכל מה שיש לך זה להתפלל ולהתחזק בבטחון בה' שהוא יכול לקיים את העובר הזה. 

 

ובעזרת ה' תזכי באמת.

רפואה שלמה נשמה טובהרויטל.

גם אני עברתי שתי הפלות, אבל ברוך השם יש לי כבר ילדים,

הייתי ממליצה לך לעשות סעודה רביעית עם לחם כל מוצאי שבת,

זה סגולה נפלאה שאישה לא תפיל, הכוונה לאכול לחם כל מוצאי

שבת ולברך ברכת המזון עם סידור, ככה שמעתי מבעלי ששמע מהרב,

ומאז ברוך השם הכל הסתדר, בהצלחה רבה רבה לך אמן.

תודהאמאכמוני
אעשה מה שאפשר.
מה שלומך?אנונימי (2)
חושבת עלייך
הייאמאכמוני
תודה!
אני סובלת בשקט. בחילות נוראיות, אבל לא איכפת לי. רק שימשיך ככה.
לא היה דימום מאז אותו יום שני אצל הרופאה בבדיקה.
מתלבטת אם ללכת למוקד, רק להיות רגועה שהדופק ממשיך
וואהואנונימי (2)
בחילות זה לא פשוט בכלל ...אבל זה סימן טוב... אני מקווה.. בשורות טובות.. מתפללת עבורך שיחזיק בעז"ה... שיעבור בקלות ובמלאות
תודה תודהאמאכמוני
על התמיכה והעידוד
אומרים שבחילות זה טוב..ישועת ה' כהרף
שמעתי פעם רופאה שאמרה שבגדול רואים שהריונות עם הרבה תופעות לוואי מחזיקים..
קראתי את ההיסטוריה ונשמע אופטימי.. לא היו דימומים פרט להכנסת המתמר.. נשמע שזה קשור לפרוצדורה..
הייתי הולכת למוקד להפחית לחץ.. לחץ לא בריא להריון.. וגם לא לך.. ולא לבעלך ולילדים..
הייתי עושה מה שצריך כדי להירגע.. גם אם זה לבקר במוקד לראות דופק..
חיבוק גדול!!
בהצלחה!!
צודקתאמאכמוני
תודה. אני באמת רואה הבדל בין הפעם לפעמים הקודמות. קניתי דיקלקטין אתמול.
צודקתרינת400
אצלי בלי דימום בלי כאבים בלי כלום שהלכתי לרופה לבדיקה רגילה אמרו אין דופק
(בוכה)(בוכה) זה נורא, ההלם ההלםמקווה לטוב מאוד


שלום לך יקרה. אני מקווה ששלומך טוב והכל תקיןציפי כהן
בעיניי-
א. כדאי ללכת למוקד כשאת חשה שאחץת זקוקה לכך,מי שעברה הפלות חוזרות מתקבלת שם בהבנה ובתמיכה. הגיוני שתהיי במתח ותרצי לראות דופק.
ב. מציעה אולי ללכת לחוות דעת נוספת, אולי רופא אחר ייתן תרופה אחרת או יציע דרך טיפול אחרת ותוכלי לשקול זאת? אני מציעה זאת עם סימן שאלה, כי לעיתים דווקא נח לבישאר עם הדעהה של הרופאה ולא להתחיל "לטייל" אצל עוד אנשים. מצד שני, לעיתים דעה שניה יכולה להרחיב את נקודת המבט ולאפשר לך לבחור בטיפול שהכי נראה לך נכון עבורך.
ג. מציעה לעשות תרגילי הרגעה כגון מיינדפולנס, דמיון מודרך, נשימות, מוזיקה נעימה ועוד.

חיבוקים!
רק שיעבור בטוב
מה שלומך, יקרה?מקווה לטוב מאודאחרונה


...אנונימי (פותח)
"..ואת האור שלך עלי תיתן
וגם את כל המחשבות עזור לי לכוון
וגם אם לפעמים מרגיש בלי קול
מודה לך על הכל, לבד אני לא יכולה..."
נתת פה קול. שומעים אותך, מאזינים ונותנים לו מקום. המשיכי...ציפי כהןאחרונה
באמת קשה לבד.
מצאי מישהו להשמיע לו את קולך, כאבך, מילותייך ורגשותייך.
ופה כמובן גם מקשיבים.

"היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך..."
היי בנות- קצת עדכוניםליאניי
היי,
אז היום הייתה לי בדיקה שחיכיתי לה בקוצר רוח, בדיקה שקיוויתי שתגיד לי האם אפשר להמשיך את ההיריון או לסיים אותו.
למי שכבר מכירה את הסיפור שלי, רוצות לנחש?...
התשובה היא אי וודאות!!!
אז המטרה של הבדיקה היום לוודא מה מצב הכליה הבודדת האל תקינה לא תקינה, גדלה מספיק וכו׳
אז הצד החיןבי- שהכליה מתפקדת טוב, כמות מי שפיר תקינה
הצד הרע- שהכליה עדיין קטנה מעט מהמצופה אליה בייחס לכך שאין עוד כליה לעוברית.
בנוסף הצורה שלה (הרקמה) טיפה בעייתי והם אמרו חד משמעי שעוד מוקדם לדבר על החלק הזה כיון שזה שבוע היריון עדיין צעיר.
אז לצערי (אולי גם לשמחתי)- רק בסקירה המאוחרת עוד חודש בדיוק מהיום נדע סופית סופית האם ההיריון ממשיך או לא.
בבדיקה הזו גם נוכל סןף סוף לשלול את פי הטבעת (הרופאים כמובן מפחדים שאןלי לא יהיה פי טבעת לאור העובדה שמדובר בעובר שהתפתח קצת לקןי).
וכן, כליה רק הןלכת ומתפתחת עם השבועות ולכן הכל פתוח וזאת הסיבה לא להפסיק עכשיו עדיין את ההיריון.
אבל.... האי וודאות... עוד חודש!! ח-ו-ד-ש!
ריבונו של עןלם למה אין אור בקצה המנהרה למה? נלחמתי על ההיריון הזה בשיניים ככ הרהנ זמן חיכינו לו ובסוף גם קושי בלי סוף עם ההיריון.
אני לא אוכל לעשות גרידה במידה ולא יהיה תקין אלא רק לידה שקטה .
היום זאת פעם ראשונה שעלתה בי תהייה האם עשיתי נכון שהמשכתי את ההיריון כשעוד אמרו לי בשבוע 12 שהעובר לא מתפתח תקין והתעקשנו להמשיך ולקבל עוד מידע ולראות מה קורה.
איך אני אשרוד עוד חודש? איך? חודש של ציפיה אל הלא נודע.
שהשם ישלח לי כןחות... אני לא יודעת כבר איך להתמודד...
שולחת לך חיבוקים וכוחות! באמת לא פשוט..אולי בקרוב
וואהו יקרהאנונימי (2)
כמה המתנה וואהו כמו לחכות למשיח... ליאני את אישה יקרה ואמיצה... כל המתנה לעולם לא הולכת לשאו גם אם זה יגמר .. נותנת מקום בתוכך לגדילה ותקווה ולסיכוי שלך לבד ושניכם ביחד.. גדול בעיני מאוווד . לא ברור מאליו להיות בית ומשכן עבור מישהו... איתך בכאב באי וודאות בימים טרופים שכאלה.. אשמח להתפלל עבורך.. אולי תכתבי את שמך ושם אימך.. חיבוק גדול נשמה
תודה יקירה... אני מנסה להחזיק מעמדליאניי
אני מבינה שיש לי חודש קשה ככ לעבור ואצטרך לצאת מהדיכאון...
מקווה שיעבור מהר.
תודה על הנחמה... הלוואי ואראה אור בקצה המנהרה בסוף הדרך.
חיבוק ענקהודו לה'
ליאניי יקרה ואהובה וגיבורה
וואו איזה ניסיון
לא קל בכלל
הציפיה והתקווה והאי וודאות מורט העצבים
תעריכי את עצמך ועצמכם על כל יום שעובר
מתפללת מעומק ליבי שתזכו רק לבשורות טובות והמון המון כוחות

אני ממש מציעה לך למצוא בהקדם האפשרי מישהי שתוכל ללות אותך בתקופה הלא קלה הזו, עוד אוזן קשבת נייטרלית שתוכל להוות תמיכה וחיזוק.

עברתי בעצמי תקופה של אי וודאות ארוכה
זו חוויה מתישה ומורטת עצבים אבל גם ממנה ניתן לגדול ולצמוח

שתזכי לבשר לנו בשורות טובות בעז"ה
תודנ רבהליאניי
תודה אהובה על התמיכה
אני מנסה לשחרר מדי יום את העצבות והכאב, זה מצב נתון ואני לא יכולה להילחם בו אלא רק לבחור איך אני רוצה להעביר את הזמן.
החלטתי להתמודד ולהרפות לבינתיים כמה שאוכל כי זה פשוט לא יעזור לי לשקוע בדיכאון.
אני פחות בגישה של ללכת למישהי שתלווה אותי- אני מאוד סגורה כלפי הכאב שלי החוצה ולכן מצאתי את עצמי כותבת לכן פה בפורום פעם אחר פעם ותאמיני או לא - אתן נותנות לי כוח עצום הרבה יותר ממה שהייתע הולכת למישהי.
מה גם שאני באמת עסוקה ביום יום בסביבה הקרובה שלי שזקוקה לי לא פחות ואז זה גורם לי לחשוב הרבה פחות על עצמי.
אני נאחזת במשפט שהרופאים אמרו לי ״זה באמת עוד מוקדם מדי להחליט שהכליה לא מתפקדת חייבים לחכות עוד חודש זה זמן קריטי״
זה אומר שהכל יכול לקרות גם לטובה!! אסור לי לחשוב שלילי, הכל פתוח, לא נאמר שומדבר רע קיצוני אלא סהכ שאי אפשר עדיין לדעת מה קורה.
הלוואי הלוואי הלוואי שאזכה לנס, לחסד, שאפילו 2 כליות יהיו פתאןם (אגב זה לא נדיר אלא לפעמים רואים כליה שניה בשלב מאיחר יותר)
הלוואי שבורא עולם ישמע אותי.
והלוואי שאזכה לספר לכן בשורות טובות עוד חודש.
תודה לך על ההודעה והתמיכה!
הלוואיאנונימי (2)
עולה לי בראש שאולי הדבר היחיד שאת יכולה לעשות זה פשוט לחזק את המחשבה ולצייר בדמיון את המקומות שזקוקים לריפוי.. האיברים שזקוקים להשלמה.. לנסות לראות את הסוף הטוב .. לרגעים כאלה שתיהי שם עם המחשבה הטובה והרצונות הטובים..תנסי להאמין שתחזיקי משהו שלם..יש כח חזק למחשבה.. חיבוק גדול ליאני.. חושבים עלייך
צודקת לגמרי!ליאניי
מחשבה מייצרת מציאות- כמה כוח המחשבה יכול להשפיע.
אאמץ את העצה שלך לגמרי...
תודה רבה נקווה להשתמע בבשורות טובות
❤️
אמןאנונימי (2)
😘
יקרה,כמה מורכב וכמה לא פשוט להיות כך בציפיה,בחוסר ידיעה....ציפי כהן
כל כך הרבה כח זה דורש!
שולחת חיבוקים גדולים. יש לך הרבה כוחות, והרבה אמונה ותקווה.
זה מרגש כל פעם מחדש לראות כמה את מוצאת את הכח לעבור עוד תהליך ועוד שלב. חיבוק גדול!

ממיעה לקחת כח כל פעם ליום אחד. לתת לעצמך נקודה טובה ביום המחר, ולהיות נוכחת ביום הזה. לתת לעצמך להיות עם מה שעכשיו.
להתחבר לתינוק שגדל לך בפנים ולהרגיע אותו.
לדמיין מציאות טובה וצמיחה של דברים חיוניים בתוכו.
להיות עם מה שיש לך עכשיו.

מחקרים מראים שדווקא החיבור לתינוק מאפשר יכולת התמןדדות טובה יותר גם אם חלילה יקרה הנורא מכל שאת מפחדת מפניו. זה נכון כי ההיקשרות אליו מאפשרת גם פרידה טובה יותר, ופחות מסובכת.
לכן אני מציעה לך לא לחשוש מפני היקשרות.

חיבוקים חמים!
תודה רבה ציפי היקרהליאניי
אני החלטתי לשנות גישה לחלוטין, מקווה שאצליח להחזיק מעמד בגישה זו.
ראשית שיתפתי את האחים שלי ואבא שלי- קצת משחרר אני מודה..
ובכל אופן החלטתי שעצבות ותסכול זה לא מה שיעביר לי את ההמתנה של החודש הנוראי הזה אלא שמחה, וקבלת המצב כמו שהוא.
אני מאמינה שמחשבה מייצרת מציאות ויתרה מכך בורא עולם העמיד אותי במבחן הזה כדי שאעמוד בו ומכאן אעלה רק למעלה ולכן החלטתי לבטוח בו, לשחרר מעצמי את העוול הזה ולהאמין שהכל יהיה בסדר עוד חודש, אין סיבה שלא.
לא פעם ולא פעמיים רופאים החמירו את המצב.
אי אפשר להסיק מסקנות אינסופיות מעובר בגודל של 200 גרם, זה החודש הכי קריטי והעוברית בהחלט יכולה להפתיע ולהתפתח בצורה מדהימה.
אני מאמינה בה, אני מאמינה בבורא עולם ומי יתן ועוד חןדש בלי נדר אזכה לספר לכן שאני ממשיכה את ההיריון.
תודה על התמיכה!
וואו את מדהימה!!!מקווה לטוב מאוד

איזה מיוחדת!

 

התפעלתי מכל משפט שכתבת פה. 

בעיני זו גבורה אמיתית. להבין מה את יכולה לעשות בכזה מצב ומה שלא להצליח לשחרר ולסמוך על ה'. 

כמו שכתוב איזהו גיבור הכובש את יצרו, הלב שלך כרגע במצב מבולבל ולא ידוע ואת במודע רוצה לשחרר ולשמוח. 

 

אל תתיאשי בכלל אם יהיו עדיין זמנים יותר קשים כי בכל זאת אנחנו בני אדם... ואת מנסה להתעלות לרמה הרבה יותר גבוהה. 

 

קבלי חיבוק ממני יקרה, 

מאוד מאוד מעריכה אותך🧡💛💚

ומתפללת איתך לבשורות טובות

תודה רבה רבה אהובהליאניי
תדעי לך, שהרבה מהגישה שלי והכוח שלי זה בגללכן.
כל התמיכה, המילים החמות זה עוזר ברמות מטורפות יותר מכל הסביבה שרוצה לתמוך אבל לצערי לא אומרת את הדברים הנכונים.
אני בטוחה שיהיו לי נפילות בחודש הזה אבל אנסה להתמיד שלא ולשמור על ראש מראש
אבא שלי כבר הרים את כל הישיבה שלו בתפילות עליי- מי יןדע... כוח התפילה גדול מנשוא.
הלוואי אמן ואמן שאזכה לספר לכן שיש לפצפצונת הקטנה הזאת 2 כליות.
הכל פתוח ונתון לחסדיו של בורא עולם.

תודה רבה לך!!!
❤️
שמחה ששיתפת את אבא שלך נשמע אבא דואג וטובמקווה לטוב מאודאחרונה


שאלה על הפלה -פנינה 0

אז עברתי הפלה בשבועות המוקדמים של ההיריון, בוכה

השאלה שלי למנוסות שבינינו (לצערנו) 

מה צריך לצאת וכמה? 

האם זה תקין דימום קצר?? 

משך כמה זמן הדימום נמשך? מפחדת מכתמים...

והאם תקין שיצאו פעמיים שקיות דם? 

האם זה שיצא פעמיים, זה אומר שהיה שני שקי הריון- שזה אומר תאומים?

 

אני לא מאד מבינה אבל גם לי יצא בפעמיים,אולי בקרוב
הדימום לא היה מאד ארוך אבל די חזק. זה מה שאני יודעת להגיד.. בכל אופן כדאי ללכת לרופא שיראה שהכל יצא ואם אני לא טועה גם לבדוק שהבטא יורדת ומתאפסת. חיבוק!
הי נשמהאנונימי (2)
כואב מאוד... בכל שלב לאבד הריון.. איך את עכשיו? באיזה שבוע היית? הלכת להיבדק שלא נשארו שאריות. ראית ממש שק שיצא? או קרישים ושאריות.... תלוי באיזה שבוע היית . אני מכירה מישהי בשבוע שמונה שיצא לה מלא . אצלי פעם אחת סיימתי בגרידה ופעם שניה יצאה קודם העובר לבדו ואז כל השאריות במשך יומיים ודימומים מתמעטים וגדלים. משתנה מיום ליום.. אני חושבת שאין משהו אחיד ..זה וודאי קשור לשבוע שהיית בו.. חיבוק גדול אהובה. את מחכה לזה בבית? יש אחת לימור כהן מהאינטרנט תדע לענות לך.. יש לה נסיון.. חיבוק גדול נשמה
תודה מהממת! חיממת לי את הלב.פנינה 0

עכשיו כבר ברוך ה' חזרתי לעצמי.

הלכתי להיבדק- אמרו לי שיש עוד שק שצריך לצאת, אחרי זמן קצר זה יצא. 

רק עניין אותי עם יוצא שני שקים מה זה אומר שליה+עובר או שניי עוברים(תאומים)

לימור כהן עונה לשאלות או סתם כותבת שם ?

ושוב תודה נשמה על החיבוק.

 

נשמה לא קל😭אנונימי (2)
אפשר להתקשר אליה.. היא מתוקה ממש.. היא עונה מנסיון אישי וממלא שיתופים של נשים שמתייעצות איתה על הפלה שקוראת בבית ולא דרך גרידה.. אני פשוט חיכיתי עם זה בבית כי התור לגרידה היה שבועיים אח"כ וכבר הבנתי שזה יכול להפתיע אותי בכל זמן. ומאוד עניין אותי איך זה נראה ומה יוצא וכל מה שלימור אמרה והתחקיר שעשיתי באינטרנט ועם נשים בתחום לא תאם לסיפור שלי בגדול לרוב שמעתי שיש דימום בשלב כלשהו יוצא העובר ואז השליה... משתנה מאחת לשניה. אצלי יצא העובר לבדו ואז דימום רציני ואז קרישים חתיכות גדולות בלי סוף איזה שעה .. למחרת שוב ואז נגמר. אם היה לך בטא גבוה זה אחד הסימנים לתאומים.... הרבה כח על מה שאת עוברת אהובה.. התאוששות קלה
יקרה, אני לא יודעת למה את מתכוונת בכך שיצאו שני שקים,ציפי כהן
כן יודעת לומר שפעמים רבות יוצאים גושי דם גדולים. סליחה על התיאור הלא נעים.
אולי זה מה שיצא?
בכל אופן, אולי שווה לשאול על כך את הרופא.

חיבוק חם!!! מאוד לא קל לעבור הפלה כך בבית, וגם להיות בספק האם זה היה הריון תאומים. נשמע כמו ספק שכדאי לתת לו מקום ולבחון אותו.
חיבוקים!
תודה ציפוש היקרה!פנינה 0אחרונה

תודה לך על התגובהחיוך

באמת אלך להתייעץ עם רופא.

שאלה הזויה אבל בכל זאת...אנונימי (פותח)
קצת הרבה מיואשת מהנסיונות.
שום סיבה לא נראית בעין.
אז עלתה בי שאלת כפירה -
מישהי שקלה פעם ברצינות פונדקאות?
זה אפשרי בכלל?

אני לא בטוחה שאני מעוניינת. ושאהיה מסוגלת לוותר על חווית ההריון והלידה שאני כ"כ מחכה. אבל בכל זאת.
אשמח לשמוע תובנות...
תודה.
הי יקרהאנונימי (3)
דווקא שמעתי שיש לכך היתר הלכתי.. כדאי לברר מול מכון פועה או מקום אחר . ראיתי גם אנשים דתיים שהביאו ילדים דרך פונדקאות
למה כפירה?חמניה
יש מקרים שבהם מותר הלכתית להביא ילדים לעולם בפונדקאות
שוב. תלוי לפי מי הולכים ומה הקריטריונים הלכתיים
אבל יש מקרים כאלה
היי יקרה. יכולה לומר שגם בי עלתה מחשבה כזו לאחר אמירה רפואיתציפי כהןאחרונה
נאמר לי שלא אוכל ללדת עוד, או שלא כדאי שאהיה שוב בהריון, על ידי כמה רופאים.
זה גרם לי לחשוב על צורות אחרות של הבאת חיים לעולם... כולל פונדקאות.
חשבתי גם על אימוץ בארץ או בחו"ל...
וגם תהיתי אם לעבור תהליך של קבלה של האופציה שלא יהיה לי יותר ילד/ה.

עברו הרבה מחשבות, הכל הגיוני ואפשרי, תלוי מה האפשרויות העומדות בפנייך בתחומים הרבים: כוחות נפש, גוף, רוח, כלכלי, מעשי...

לא קל להגיע למחשבות יאוש. אני מקוה עבורך שיש דרכי מוצא פשוטות יותר, כי תהליך של פונדקאות הוא תהליך מורכב מאוגבעבור כל הצדדים.

חיבוק!!
שבוע 8 דימום בניגובאנונימי (פותח)
בנות תעזרו לי!!!
זה בא בלי שום התראה..
אני לוקחת כדור ממשפחת אספירין משבוע 5..
עוד יומיים יש לי תור אצל הרופאה..
אין לי כאבים.. מה זה יכול להיות??
אני במתח!!!
אוי נשמהאנונימי (3)
למה את לא נוסעת להיבדק במיון או מוקד נשים
מה שלומך הבוקר? המשיך הדימום?אולי בקרוב
אם לא, כנראה שזה בסדר.. אם ממשיך ואם זה דימום חזק, כדאי ללכת לבדוק. לא מכירה את הכדור שכתבת אז לא יודעת אם קשור..
הדימום הפסיק ב"האנונימי (פותח)
היה רק פעם אחת בניגוב וזהו
אז אני לא הייתי נלחצת וכן מחכה לבדיקה שגם ככה יש לך בחמישי..אולי בקרוב
אבל זאת דעתי.. נראלי תלוי בהרגשה שלך אם ללכת להיבדק
ב"האנונימי (3)
בשורות טובות אהובה
אוףףףףף הכנתי ארוחת ערבאנונימי (פותח)
ושוב פעם היה דימום וזה קצת הגיע לתחתונית...
אני לא מסוגלת לעבור עוד הפלההה לא בא לי...
עדין לא התששתי מהגרידה שהייתה לי לפני 5 חודשים 😣😣😣😣
יהוווו נשמהאנונימי (3)
איזה מתח נוראי😢😢,, מתי יש לך ביקור אצל הרופאה?..מרגישה אותך אהובה. אל תאבדי תקווה הכל יכול להיות. חיבוק גדול תעדכני מה קורה איתך😔
וואו איזה קשה.....מקווה לטוב מאוד

חיבוק אמיץ

מה איתך נשמהאנונימי (3)
ה'' יתן לך כח חיבוק אהובה
מה איתך? איך היה אתמול אצל הרופאה?אולי בקרובאחרונה
זקוקה לפרוק...ליאניי
היי בנות,
התלבטתי המון אם לכתוב לכן או לא...
לבסוף החלטתי שקשה לי מדי ואני פשוט זקוקה לפרוק.
מי מכן שמכירה את הסיפור שלי, האי וודאות פשוט מוציאה אותי מדעתי.
חודשיים! חודשיים שאני מחזיקה בהיריון מבלי יכולת לדעת איך יסתיים.. מבלי יכולת לספר לקרובים שלי שאני אשכרה בהיריון... הבטן כבר ממזמן יצאה ואני מסתירה אותה עם בגדים קצת רחבים.
אני מותשת, אוחזת בתפילות ואמונה אבל כל דבר קטן שובר אותי.
אתמול חברה שיתפה אותי בהיריון שלה (היא בהפרש של שלושה שבועות ממני) ואני אפילו לא יכולה לספר לה שגם אני בהיריון כי אני לא יןדעת אם הוא ישאר!
כן, שיתפתי את האימהות וחברה הכי טובה במה שעובר עליי- אבל איך אומרים? ״זר לא יבין זאת״ אף אחד לא מבין את הכאב שלי באמת.
אני מרוסקת נפשית, אין לי כוחות יותר.
נכון- השבןע זה שבוע מאוד גורלי מחר ומחרתיים יש לי בדיקות מאוד קריטיות שלפחות יתנו לי כיון האם ההיריון ממשיך ואז אצטרך לחכות עוד שבועיים לאקו לב עוברי+ סקירת מערכות מאוחרות או שההיריון יסתיים השבוע...
אני רוצה להאמין בטוב, יודעת שהשם שומע את הכאב שלי, הצער שלי, הבכי שלי... אוי כמה דמעות יורדות לי בתקופה הזאת.
אני לא מנסה להתמסכן לרגע- אבל ככ קשה לשים מסיכה ולהראות לכל העולם שהכל בסדר שבפנים אני שבורה.
שכל חברה נוספת מספרת על היריון ומדברת על ילדים- ואני צריכה להיות חזקה ולשמוח בשמחתן.
כל כך כואב לי, הנשמה שלי זועקת ואני פשוט מרגישה שאף אחד לא שומע... שום דבר לא מקל על הכאב שלי.
ואם זה לא מספיק- אני נמצאת בתקןפה שכל הקרובים שלי חווים משברים בחיים ואני תומכת בהם.
כןכן, אני זו שתומכת בהם על אף הקושי הגדול שלי (שאם תשאלו אותי? הוא הרבה יותר קשה ממה שהאחרים שלי חווים כרגע)
ואני צריכה להיות חזקה בשבילם, להקשיב להם, לרומם אותם, לתמוך בהם כי מה לעשות זאת אני ושזקוקים לי אני שם.. אבל מה איתי??? מי מרים אותי??

מצטערת על החפירה, הרגשתי שהגיעו מים עד נפש והייתי חייבת לרשום לכן.
תאמינו או לא- אבל אתן הכי עוזרות לי יותר מהסובבים הקרובים שלי.
ליאניי יקרה ואהובהמקווה לטוב מאוד

אני מתלבטת מה לכתוב לך...

 

את עוברת נסיונות שאני באופן אישי מרגישה שהם גדולים ועצומים הרבה יותר מהרגיל. 

 

חושבת שיש לך כוחות נפש בלתי רגילים, התחושה הזה שאת מתנדנדת בין תקוה וייאוש שיש בתוכך יצור חי שאינך יודעת מה יהיה איתו, נראית לי כל כך לא פשוטה. 

 

כמובן שאיננו יודעים את חשבונות ה', למה ומדוע. אבל אין לי ספק שבמצב הזה שאת נמצאת את קרובה במיוחד לה'. 

וכשתעבור בעזרת ה' התקופה הקשה הזאת, תמצאי את עצמך גדולה וחזקה משהיית. 

 

תדעי שה' איתך בכל רגע בקושי הזה. שהוא שומע אותך כשאת בוכה ומבולבלת, שהוא לא מתעייף מלשמוע אותך שוב ושוב. ובסופו שלי יום הוא שמחזיק אותך, הוא קבע לך את המסלול המיוחד הזה בגלל אהבתו אותך. 

 

כשאני כותבת לך את הדברים האילו, אני גם מזכירה אותם גם לעצמי. 

 

ועוד שאלה, האם ההסתרה של המצב גורמת לך למתח גדול יותר, למה בעצם את לא רוצה לספר לאחרים?

 

רוצה גם להזכיר לך לשמח את עצמך אפילו בדברים קטנים מקווה שאת מסוגלת. 

 

וכמובן מתפללת בשבילך שהימים האילו של חוסר הוודעות יסתיימו רק בבשורות טובות 💓💓💓

לא יכולה לשתף אנשים נוספיםליאניי
היי יקירה,
אני יודעת שמחיר ההסתרה לוקח המון אבל אני לא יכולה לספר.
אם ההיריון יגמר- אז אחכ אצטרך לספר שאני עוברת לידה שקטה?? לא מסוגלת להתמודד עם זה.
החלטנו שאם השבוע יעבור בשלום- אשתף את האחים שלי והאבות שלנו.
מעבר לכך- לא מרגישה שזה נכון לשתף בעבודה (למעט המנהלת שלי), חברות נוספות- אני לא רוצה שירחמו עליי ויסתכלו עליי בעין אחרת.. לא רואה במה זה תורם.
הכובד היחידי זה האחים שלי שהם באמת קרןבים אליי והם לא יןדעים עדיין כלום אבל השבוע אם וכאשר אוכל לספר רק להם...
אבל עדיין- את יןדעת מזה לצאת מכל בדיקה ולעדכן את האמא הזאת האמא הזאת ואת החברנ ואת הרופא שלי זה מתיש לא פחות.. יותר מדי אנשים לעדכן על כל פעולה.
ומה גם- שאף אחד מאלה שלא יודעים לא באמת יוכל לתמוך ולעזור הם לא עוברים מה שאני עוברת.

את רושמת שיש לי כןחות נפש בלתי רגילים - אני פשוט לא מרגישה את זה..
מרגישה ככ חלשה איך אני נשברת ככה? למה אני לא מסוגלת לשחרר ופשוט לזרום ולעבור עוד יום?
למה יש לי כל הזמן דמעות חנוקות.
הרי שאם אני ככ מאמינה ואמורה לבטוח בה׳ שהכל לטובה אז למה אני דואגת ומפחדת? למה אני בוכה כל הזמן?
זה משגע אותי!
התקופה של הייאוש והתקווה במשך תקופה ככ ארוכה פשוט ממוטט.
מתחננת לה׳ שיתן לי כוחות להתמודד.

אני מסתכלת על בנות כמוך ואומרת לעצמי מאיפה יש לה את כל הכוחות? את הגדולה מבחינתי ומעוררת השראה.
איך לא מתייאשים ונמצאים עם כזאת אמונה? זאת גדולה מבחינתי..
הלוואי והייתי מסוגלת לאמץ את הגישה הזאת באמת בלב שלם, אני פשוט מתקשה.
וואהו ליאנייאנונימי (2)
אני קוראת ובוכה איתך😭... ממש מרגישה מתוך המילים שלך את הפירוק מוטשות הדמעות. האי וודאות שלוקחת כח מכל נשימה ואת החוסר יכולת בשיתוף ולעשות משהו ... השאלות וחוסר הבנה של הסביבה לוקחת כח נוסף.. את אהובה לפניו שפכי לפניו את כאבך ולכל מי שיש בכוחך לפתוח לפניו .. מתפללת יחד איתך לכח ועוד כח לכל אשר יבוא.. תביאי לכאן את ליבך בכל זמן שנצרך אנחנו כאן להחזיק ביחד. חיבוק גדול💖💖💖💝
וואו יקרה באמת לא פשוטמקווה לטוב מאוד

בגדול אני דווקא בעד שיתוף. חושבת שלשתף זה כן עוזר. ומה בעצם איכפת לך שידעו שאת עוברת כזה הריון?

או חלילה לידה שקטה. 

כמובן, אם זה לא נוח לך, אז לא. 

 

אבל מציעה לך לשקול שוב, מציאותית את עוברת עכשיו משהו קשה במיוחד. 

ייתכן, שהיית מעדיפה שלא לעבור את זה. 

אבל עכשיו כשאת כן, למה שלא תהני משיתוף ותמיכה של אחים וחברים?

 

בסוף בסוף זה עניין של אופי, אבל אני באמת ממליצה לך על השיתוף. ולא משנה מה יהיה העתיד. 

 

זה נכון, שמחיר השיתוף הוא הרבה פעמים לעדכן אחרים כשכבר אין חשק וכוח, לרוב אפשר עדיין גם להסביר שקשה לעדכן כל שניה. 

אבל אם את שואלת אותי מאיפה לי יש כוחות? אני עונה לך, ראשית, שעוברת משהו קטן ממך, ושנית מאוד מאוד משתפת. 

לשתף פרושו של דבר לקבל כוח מאחרים. 

 

ככה זה אצלי על כל פנים. 

וממשיכה להתפלל עליך

הייליאניי
בדיוק כתבתי בתגובה מטה לשירן-
שאני לא מרגישה בנוח לשתף כנל בעלי, התקופה של השנתיים האחרונות סגרה אותי, נאטמתי כלפי חוץ.
אני מסוגלת להכיל אנשים לא מסוגלת שיכילו אותי קשה לי.
קשה לי לדבר עם אנשים שלא מבינים כלום ממה שאני עוברת ולכן כרגע השיתוף הוא רק סביב המשפחה הגרעינית
וגם האחים עדיין מחוץ לתמונה בתקווה שכן אשתף
אותך בסוף השבוע.
מקווה שאני לא מציקה לכן שמצאתי מקור לשיתוף התחושות והכאב שלי.
אתן ממש עוזרות לי ואני לוקחת המון חיזוקים ועצות מכן.
אני לא מכירה את הסיפור אבל אייעץ לך סגולה נפלאה,רויטל.

שמעתי מבעלי שהרב שלו אמר לו, לעשות כל מוצאי שבת סעודה רביעית

ודווקא עם לחם, אחר כן לברך ברכת המזון עם הסידור, וזה סגולה גדולה

שהאישה גם לא תפיל חס ושלום, וגם תלד בקלות בעזרת השם, אני אישית

הצעתי לכמה נשים שהיו להם המון בעיות בהריון, ושניים כבר גם נהיו בהריון

וגם ילדו בקלות, בהצלחה רבה רבה אמן.

תודה רבה רויטלליאניי
אני אחשוב על זה ואנסה לאמץ את זה.
לנסות זה בהחלט לא מזיק
ליאנוש מותקshiran30005
חייבת להגיד לך שאת חזקה! את עומדת בניסיון בצורה יוצאת דופן ועוד תומכת ומביאה כתף לאנשים הסובבים אותך. שתדעי שיש לנו הנשים כוחות נסתרים שאנחנו לא יודעים שקיימים בכלל, אבל יש לנו, וזה מבורך!
שאני עוברת משהו קשה (ולא חסר כן?) לוקחת ספר תהילים/ ספר תחינות יושבת במרפסת ומתחילה להתפלל וממש מוזילה דמעות, אני יודעת שבתקופה האחרונה את בוכה המון בגלל מה שאת עוברת, אבל כאן זה בכי של תפילה, התפרקות לה' , מעין "השלך על ה' " תרגישי שממש את זורקת את כל הכאבים והנסיונות לבורא עולם תוך כדי תפילה ובכי. תרגישי אח"כ יותר טוב, הקלה פנימית.
את ממש מהממת! כל הכבוד על זה שבמקום לקבל תמיכה את מוצאת עצמיך נותנת תמיכה- זה מדהים בעניי ורק מוכיח לך כמה כח טמון בך!
בעניין זה שלספר לאחרים, אני עברתי 7- 8 הפלות מוקדמות ולידה שקטה 1, בעלי בכיוון של לא לספר לאנשים שעברנו הפלה כי זה גורם לו אי נוחות וכו' ודווקא אני חושבת שאם אני ישתף יהיה לי יותר תמיכה אפילו מהמשפחה הקרובה- אחים/ אחיות. וזה מש שחסר לי. התמיכה מהמשפחה הקרובה ( ההורים יודעים אבל לי זה לא מספיק) ומכאן מגיע הקושי שלי, החוסר הבנה והתמיכה.
תעשי מה שהלב שלך אומר לך כי זה הדבר היחיד שיכול להרגיע אותך בלי לספר סיפורים אחכ לאנשים. שולחת לך חיבוק!! ❤
היי שירניליאניי
קודם כל אני קוראת פה את המקרים שלכן ואני נדהמת כמה כוח יש לכן.. אתן נשים אדירות באמת.
אני מבינה שכל אחת מקבלת את הניסיון שלה ככ שונה מאחת לאחת ועם זאת הכאב הוא עצום.
גם בעלי לא בגישה של לשתף בכלל, ולמען האמת גם אני נסגרתי עם הסיפור שלי.
השנתיים האחרונות מאוד שינו אותי לטוב ולרע, נסגרתי מאוד אני הרבה פחות פתוחה ומשתפת כי באמת קשה לי, אני מתביישת, אני מתקשה לדבר ובפרט כי האנשים שסביבי לא מבינים כלום ממה שאני עוברת זה מרגיש לי לדבר לריק ולא ממקום רע, זאת לא התמיכה שאני מחפשת. לכן מעדיפה פשוט לתמוך בהם.
גם אצלי רק ההורים יודעים, בקרוב אשתף גם את האחים שלי כי הם באמת מאוד קרובים אליי אם כי אני יודעת שזה יכביד עליי קצת אבל מעדיפה לשתף אותם שיהיו חלק מהחויה הנוראית שלי.
מעבר לזה- לא רואה מקום עוד לדבר עם אנשים.
הייתה תקופה ארוכה שדווקא הייתי מדברת המון עם הרופא שלי עד ההיריון הוא מלווה אותי תקופה מאוד ארוכה בכל הטיפולים,בכל האכזבות, בכל ivf שנכשל, משום מה תמיד הוא יודע להגיד את המילים הנכונות,
באיזשהו מקום הפכתי אותו לפסיכולוג שלי חח אבל אני נמנעת כעת מלהציק לו כי בכל זאת הוא עמוס וזה נראלי לא במקום מלבד העדכונים של הבדיקות.
ואז גיליתי את הפורום המדהים הזה שככ עוזר לי לפרוק, לשתף ואני מקבלת מכן כוחות עצומים לא תאמיני בכלל כמה.
אני בהחלט מאמצת את הגישה לקרוא תהילים, לדבר לבורא עולם- אני עושה את זה , אני עושה זה בכל הדלקת נרות, בכל ברכת המזון בשישי אני יודעת שהוא שומע אותי.
אני מודה שאני במערכת יחסית מורכבת עם בורא עולם, לפעמים אני כועסת על עצמי למה אני לא מסוגלת לשחרר ולקבל את המציאות שלי שהכל מידי שמיים אבל זה לא בשליטתי.
כל הנותר להתפלל שהשם יתן לנו כוחות להתמודד עם הכאב ונשמע בשורות טובות.
סליחה על החפירה
אני ממש מבינה את התחושות האלהshiran30005
זה ממש בול מה שבעלי אומר, שהוא לא רוצה להתמסכן ליד אחרים, דבר שההפך ממני. אם אני מספרת לחברה הוא אומר "אבל למה סיפרת מה את צריכה שירחמו עלייך" ואני עונה לו בשבילי זה לא רחמים זה רק שיבינו מה אנחנו עוברים ויספיקו לשאול ולתעניין כל פעם אם יש משהו חדש , אבל כל אחד והגישה שלו שאיתה הוא בוחר להתמודד, וזה בסדר גמור! מבינה לגמרי את התחושות.אם בכל מקרה תרצי את הטלפון שלי שנהיה בקשר במידה ותצטרכי באהבה רבה!
תודה רבה רבה!ליאניי
האמת שהצלחתן מאוד להשפיע עליי בתגובות, אני מנסה לרומם את עצמי.
אחכה ליום רביעי לבדיקה חשובה ככ שתתן קצת תמונת מצב ומה מצבנו...
החלטתי כרגע לנגב את הדמעות ולהתרומם.
מקווה לטוב.
את מקסימה תודה רבה על התמיכה ככ לא מובן מאליו עבורי.
בכייף אהובה! רק דבר אחרוןshiran30005
אל תשמרי בבטן שום דבר!! זה יכול רק להזיק לך
אני אחרי הלידה השקטה שלי - הריון ראשון הייתי בסוג של הכחשה אבל אחרי הלידה של הילד השני ( קיסרי) הייתי בסוג של דיכאון כזה לא ברור ממה. שמרתי בבטן ולא קבלתי טיפול תומך וקיבלתי בהמשך מעי רגיש - כאבי בטן איומים וכל מה שנלווה לזה שעד היום סובלת מזה ממש ברמה קשה , אחכ כריתת כיס מרה ועוד, הכל בא לי כי החזקתי בפנים, אגב, עד היום אני כזאת ולכן אני עדיין סובלת. לכן כדי שלא תקבלי חלילה איזה משהו אחר חשוב לשתף אפילו אותנו פה (או אותי בפרטי ואני יותר מאשמח)
את מקסימה !!ליאניי
תודה רבה רבה
אני לא שומרת בבטן אל דאגה, חשפתי את כל הליבי כאן בפורום וכן שיתפתי את הקרובים שלי
פשוט תקופה קשה שתעבור בע״ה במהרה
תודה על התמיכה את באמת מדהימה.
שולחת לך חיבוק..מאמינה ומתאמנת

היי ליאניי

 

כל כך עצוב לשמוע את מה שאת עוברת!

מבינה אותך קצת, בקטע של לשתף או לא לשתף ובקטע של כל החברות שגם בהריון..

אני תקופה ארוכה אחרי הפלה של הריון שהמתנו לו זמן ארוך, וגם אני הייתי כל כך שבורה בזמן שאחרי ההפלה והיה לי קשה לשתף אנשים. אבל החלטתי לשתף אנשים שאני יודעת שיתנו לי כח להתמודד, וזה באמת הקל על הכאב. ותדעי שהכאב והקושי שלך עם נשים שנמצאות בהריון הוא הקושי הכי מובן והכי טבעי. אני בתקופה הזו פשוט התנתקתי מאנשים שגרמו לי להוציא אנרגיות מיותרות ופחות דיברתי עם חברות בהריון, עד שנרגעתי..

 

אחרי כל מה שעברתי אני בטוחה ש-ה' נותן לנשים שמתמודדות כמונו הרבה כח להתמודדות, מתפללת עלייך שתמצאי את הכוחות האלו בתוכך.

 

הרבה בהצלחה והלוואי שתבשרי לנו בשורות טובות בקרובחיבוק

תודה רבה יקירהליאנייאחרונה
הלוואי ואזכה בקרוב לבשר לכן דברים משמחים.
וכן, אני מגלה בעצמי כל פעם כוחות חדשים רגע אני למטה ורגע אני למעלה ובוחרת לא להתייאש.
זאת המלחמה שלי, המסע שלי, הניסיון שלי.
קמתי היום באנרגיות יותר טובות מאתמול ובע״ה מתפללת לטוב.
תודה על הכל.