שרשור חדש
בנות צריכה את עזרתכן דחוףפעם אחרת
אני אחרי הפלה שלא הושלמה.. ווסת ארוחנה 23.8!! הפלה בשבוע 10 שק הריון שמתאים לשבוע 5 ללא עובר... בטא שעולה יפה.. בקיצור לא ברור.. אחרי הפלה חלקית פלוס ציטוטק בהפרש של שלושה ימים ללא דימום מיוחד..יותר הפרשות פלוס חזרה לבי"ח אחרי שבוע למעקב.. שוחררתי מבי"ח עם שארית שמתעקשת להישאר וללא דימום ואמרו לי שהווסת אמורה להגיע אחרי שבועיים..הגיע אחרי שבועיים וחצי.. סה"כ 3 שבועות מהרגע שהדימום פחת לגמרי.. היה דימום שבוע בדיוק כמו ווסת.. דימום קצת מוגבר מהרגיל.. אבל כמי בהפלות הקודמות לא משהו מיוחד.. היום הייתי אצל הרופא מיכאל גורדון ודאגתי לעבור דרך הטכנאית לפני כי כבר קיבלתי הפניה מראש ורציתי לבוא אליו עם הממצאים עדין יש שארית.. עברתי ביוץ ורירית עבה..
הרופא ריפרף בדף וטען שהדימום שהיה, הוא לא מחזור אלא דימום של ההפלה 🤔 תהיתי לעצמי איך זה יכול להיות.. אבל בסדר.. הוא ביקש שהגיע אליו למחזור הבא.. עכשיו אני די חוששת כי באשפוז אמרו לי שאם זה לא יצא במחזור הבא אז צריך לעשות היסטרוסקופיה כי כבר עברתי גרידה לפני חצי שנה..
משופ מה אני לא רגועה... וגם הממצאים של האולט' מבלבלים.. היה ביוץ ורירית הרחם עבה.. כל אחד אמור להיות בזמן אחר לא?? בקיצור מבולבלת היה לי איתו עוד משהו שהוא ביקש למשש את הבטן שלי.. לא הבנתי הדיוק למה..?!
אני אשמח לשמוע המלצות על רופאה ובדגש על רופאה מירושלים שיש לה תורים סבירים ומקצועית
אשמח שתענו מניסיונכן זה עוזר מאוד.. תודה אהובות
היי יקרה. חיבוק וחיבוק.ציפי כהן
אתחיל מהסוף, הגיוני שירצה למשש לך את הבטן, כדי לבדוק אם יש משבו שהוא יכול להרגיש ממגע חיצוני. אני יודעצ כמה זה לא נעים, נשמע שעצם מישוש הבטן ע"י רופא גבר יצר לך הרגשה קשה,אולי של הטרדה?
קראתי בין השורות את תחושתך, אם אני לא מדייקת אז סליחה.
אם כן, אני מצליחה להבין ולהרגיש כמה לא נעים שרופא ממשש לך את הבטן, ללא הסבר וללא סיבה נראית לעין.
אני מבינה שבגלל זה את מחפשת רופאה. לכי עם מה שליבך מרגיש, ומה שגופך מרגיש.
עשי לך טוב בתוך כל הלא טוב הזה שאת עוברת.

מעבר לכך, לא רשמת באיזו קופה את מבקשת רופאה,
הכרתי מישהי נהדרת, שמה רויטל דרעי. היא קיבלה פעם בכללית ועבדה במחלקה של הר הצופים, אך איני יודעת איפה היא כיום. אולי עדיין מקבלת בכללית?
יש לי חברות שעובדות עם נשים שנקראות women friendly. אלה נשות או אנשי מקצוע מקצועיות.ים שאכן מתיחסים.ות באופן נאות ונעים לנשים. אני יכולה לשאול אותן לגבי המלצה לרופאה.
רק רשמי מאיזו קופה...

חיבוק על כל הסיבוך הנמשך הזה!
ואגב, יכול להיות שאכן תצטרכי לעבור היסטרוסקופיה כדי לבדוק מה קורה שם. מה תחושותייך לגבי האפשרות הזו?
חיבוקים.
עברתי בעבר הפלותפעם אחרת
ואף פעם לא ביקשו למשש לי את הבטן... לכן לא הבנתי.. ואיפשהו חשבתי שאולי זה הטרדה כי לא ידעתי שעושים את זה.. ולכן שאלתי פה..
בדר"כ אני מעדיפה ללכת לרופאה מטעמי צניעות.. ולכן אני משתדלת לא ללכת לרופאים.. הייתה לי רופאה קבועה שדי הייתי מרוצה מההתנהלות שלה.. עד ההריון לפני האחרון שהסתיים בגרידה בשבוע 14.. היא אמרה לי לפני ההריון שאני צריכה לקחת כדור לדילול דם.. וכשנכנסתי להריון היא אמרה שנחכה קצת ועוד קצת עד שכבר לא היה דופק ומאז לא מסוגלת ללכת אליה.. עכשיו אני סוג של לא מוצאת את עצמי מבחינת רופאות...
אני בכללית וניסיתי לקבוע תור לד"ר רויטל דרעי אבל לצערי התור שלה ממש מאוחר וכרגע אני צריכה לראות רופאה בזמן הקרוב לדעת אם אני באמת צריכה לעשות היסטרוסקופיה..
מישהי טובה להיסטרוסקופיה - רונית גלעדאנונימי (2)

קיבלתי המלצה על ד״ר רונית גלעד.

היא עובדת עם קופות חולים, ומנהלת את המחלקה של היסטרוסקופיה בהר הצופים.

המספר שלה: 055-889-0962⁩⁩

תודה אהובהפעם אחרת
הי יקרהאנונימי (3)
עברתי סיפור דומה שהסתבך כמה פעמים.. הפלה שבוע 10 עובר תואם 6 אחרי גרידה חודשיים של גימומים עם הפסקות ודוב היסטרוסקופיה ואחרימזה עדיין נשארה שארית.. מי שעזר לי בסוף לסיים עם זה לאחר סבב בתי חולים והתפרצויות של דימומים זה פרופסור יגל ורונית גלעד היא אלופה.. כמעט הגעתי לצינתור כי היה לי גם עורק ווריד שלא התחברו... תצרי איתה קשר וברגע שיש לך דימום את יכולה לפנות למיון אני הגעתי שהיא הייתה במשמרת ותוך לילה אחרי 4 חודשים יצאתי מזה
השארית שנשארה לי יחסית קטנהפעם אחרת
אין לי כרגע דימום אבל שאני מנסה להיטהר אני כן רואם דימום וקצת קרישי דם חומים.. אולי זה השאריות שיוצאות.. מרגישה שיש עוד קצת דימום שצריך לצאת והוא יוצא מאוד לאט מהתעלה כי רק בניגוב פנימי אני רואה אותו.. אני אלך היום שוב פעם לרופא.. הפעם לרופא תורן.. מקווה שיקבלו אותי..ושהתייחסו לדברים כמו שצריך ולא יחפפו..
מקווה שתיזכי לבשורות טובות!! אני אחכה עוד קצת לפחות עד שבוע הבא.. ואם לא יתקדם שום דבר.. אני בהחלט אשקול לפנות לרופאה הזו שציינת.
הי נשמהאנונימי (3)
את יכולה אפילו להעביר לה בווצאפ את החומר שלך ולשאול אותה אם היא יכולה לעזור לך מה היא ממליצה וששמעת עליה.. ככה אני הגעתי אליה, ופשוט הגעתי למיון שהיה התפרצות של דם. גם לי היה שארית קטנה שסירבה לצאת וכל פעם הייתי מנסה להיטהר ומגיע ליום ה3 או ה4.ושוב דימום. ככה 4 חודשים... בשורות טובות אהובה
יצא לי היום עוד שארית קטנה בגודל של פולפעם אחרת
בצבע חום.. יש לי הרגשה שיצא הכל.. מקווה שאכן יצא.. נקבע לי תור להיסטרוסקופיה ב"ה..
יופייייאנונימי (3)
בתקווה שיצא הכל, תעשי עיסוי עם שמן לבנדר או משהו אחר באזור הרחם יכול לעזור.. וגם אמבט וגינאלי, יודעת מה זה?
לא.. מה זה?פעם אחרת
אני אשלח לך קובץ עם הסבראנונימי (3)
תכתבי לי את המייל שלך אני אשלח לך
קישוראנונימי (3)
יופי הצלחתי לעלות אותואנונימי (3)
אמור לעזור לכולנו עם הכאבים שאנחנו מחזיקות שם
תודה איזה נשמה!!פעם אחרת
בשמחה נשמהאנונימי (3)אחרונה
תעדכני.. בשורות טובות
הא שמעיאנונימי (3)
דר רונית גלעד יש לה מרפאה במודיעין והיא עובדת בכללית... רק בשבילה רציתי לעבור קופה(אני במכבי).. היא האחראית על כל התחום של ההיסטרוסקופיה בהר הצופים... היא עדינה ומקצועית מאוד לא ממהרת לעשות פעולות שאין בהם צורך. אני עברתי דרכה בשתי ההפלות
תודה אהובהפעם אחרת
כיף לשמוע הרבה המלצות אלייה.. מקווה שלא אצטרך בע"ה!
חנוכה שמח או כואב? לא תאמינו למה שחוויתי היום..ליאניי

חנוכה הגיע לשיאו..
כולם שמחים, מדליקים נרות, שרים ומבלים עם המשפחות.
אני אי שם מנסה להתמודד עם הכאב ועד לרגע שחשבתי שאני קצת (ממש קצת) מתיישרת וטיפה מחייכת חוויתי דבר מזעזע היום.
מסתבר שמשדד הפנים דיווח עליי שנפטרתי ולא העוברית שלי.. (כן כן)
אז כל הבוקר הייתי עסוקה בלבדוק מול כל הרשויות והמוסדות מה הסטטווס שלי.
כי אם היה לכן ספק, ביטוח לאומי ביטל לי את הזכאות לקופ״ח ורק זה לקח כמעט שעתיים לסדר ולהחזיר הכל לקדמותו.
הכל צף בחזרה, כל הכאב, כל שיחה שהייתי צריכה להגיד בקול רפ ״עברתי לידה שקטה , העובר מת לא אני״.
הזוי לא?..
אבל כנראה שכל יכול קורה רק אצלי בלי סןף..
אזלו הכוחות, כמה עוד?
כמה כאב אפשר להכיל בנפש אחת כמה.
מסתכלת על נרות חנוכה ונזכרת כמה שנה שעברה התפללתי שאזכה השנה לילד בידיים
במקןם זה זכיתי לכאב הכי גדול בחיים.
ריסקו אותי מחדש עד שניסיתי להתרומם.
ואני מסתכלת לשמיים ואומרת ריבונו של עולם כמה עוד? מה עשיתי לך כל כך רע?...

*פרקתי*
איזה הזוי! 😱 חיבוק חזק חזק יקרה! אנונימי (2)
יואו מסכנה שלידובדובה
איזה צער...
הלוואי וזה הניסיון האחרון..
די..
שתזכי עוד שנה לזרע בר קיימא.
אולי אפילו תאומים.
העיקר שתזכי.
יש סגולה בנר השמיני.
לי עבד.
דברי איתי בפרטי
יהווואנונימי (3)אחרונה
אמאלה... איזה כואב ומפחיד לגלות דבר כזה .. והכל כ"כ טרי...ומדמם... חיבוק ליאני...
אני אחרי 3 הפלות ומנסה להיקלט יותר משנתיים ןחצי.אנונימי (פותח)

יש לי בת אחת בבית בת 4.5 וממש רוצה כבר הריון. 

אני מטופלת אצל רופא מדהים שנתן לי לעשות פרופיל הורמונלי. 

השאלה שלי היא כזו: האם יש מצב שלא נקלטים יותר למרות /נקלטתי בקלות בכל ה4 הריונות? אף פעם לא היה לי כזה הפרש..

ועוד שאלה.. האם יש סיכוי להריון תקין אחרי 3 הפלות?

בבירור שעשיתי אצל פרופ' בשירי הוא אמר שאין אצלי שום בעיה..

לא בקיאה בהפלות אבל...ליאניי
לא מכירה אופציה כזו שאי אפשר פתאום להיקלט אחרי שנקלטת הרבה פעמים, במיוחד שאין אצלך שום בעיה.
את מנסה להיקלט טבעי בלבד? אולי שווה לבדוק טיפולים זה בדיוק העניין בהזרעות/ ivf לקדם את תהליך הקליטה..
ושוב כיון שאין לי ניסיון בהפלות לאור כל מה שאני מכירה לא אמורה להיות שום בעיה עם היריון הבא שתחווי.הפלה לא אמורה להוות בעיה להיריון חדש.
בוודאי שיש לך סיכוי להיריון תקין אחרי הפלה.
בטוחה שלא קל והתמודדות קשה..
שבע״ה תתבשרי בבשורות טובות במהרה! שולחת לך חיזוקים.
וואו איזה קשה מקווה לטוב מאוד

אני חושבת שכן כדאי לך לעשות בדיקות בנושא...

 

ואגב חיבוק גדול על הקושי, אני במצב דומה אחרי 3 הפלות וזה ממש לא פשוט. 

 

היי אהובהאנונימי (3)
יש לי שכנה עם 5 ילדים עברה חמש הפלות וחיכתה 7 שנים והיתה לה תקופה שלא נקלטה 3 שנים. ביום שהיא הפסיקה עם הכל היא נקלטה וילדה בת אחרי 7 שנים טבעי. אני לא ממליצה כלום רק מראה סיפור כזה
ככה היה אצלי. 4 היריונות תקיניםדובדובה
3 הפלות רצוף. בדיקות מקיפות שלא מצאו בהן כלום...
פרופ' כארפ נתן לי זריקות פרגניל והפעם ההיריון החזיק...
אלו זריקות הורמונליות לא קשורות לקרישיות.
(בדיקות קרישיות יצאו תקינות)
אה וגם יצא הפרש גדול יחסית בין התינוקת לזו שלפניהדובדובהאחרונה
בנות עם שחלות פוליציסטיות עם מחזור לא סדיר אחרי גרידהאנונימי (פותח)
יש פה כאלה? אשמח לדעת כמה זמן אחרי הגרידה הגיע לכן המחזור ואם הייתן צריכות לקחת משהו בשביל להביא את המחזור.. אני שבועיים אחרי הגרידה, הריון הגיע מטיפולים כי המחזור שלי ממש לא סדיר אז מפחדת שייקח הרבה זמן עד שאקבל מחזור.. או שהוא בכלל לא יגיע ואצטרך לקחת כדורים (הרופא רשם לי למקרה שלא יגיע תוך 4-6 שבועות)
איפה זה פוגש אותיגםזולטובה

בתחילת השבוע עברתי הפלה בשבוע 9 בעברי הרבה אובדני הריון מכל הסוגים ...אבל גם יש לי ניסים מהלכים חיים בבית (הקטן תכף בן 4) שמזכירים לי שבכל זאת אני יכולה 

 

אבל כמה שאני מנסה להיות חזקה זה פוגש אותי בכל מקום ונותן בוקסים קטנים

 

בעגלת תינוקות של השכנים... 

פרסומת בעיתון על חדרי לידה מחודשים...

סטורי של חברה...

להתקל במחסן שלנו בבגדי תינוקות שמי יודע אם אזכה להשתמש בהם..

תזכורת בפלאפון לבדיקה שכבר לא רלוונטית שצריך לבטל...

הקולגה לעבודה ששבה לא מזמן מחופשת לידה מאורכת שוב בהריון..

כאבי מחזור חזקים במקום סימפטומים של הריון מרגשים

החלפת הדף בלוח השנה שכבר לא מרגשת אותי 

נתקלת בשמלה חמודה ברשת לילדה בת ה5 רוצה להזמין לה ויש רק עד מידה 12חודשים

 

מפגשים חברתיים ומשפחתיים עם מבטים חודרים מרחמים ולא נעימים

 

והיום גם חברה לחשה לי " את מצפה?" אחרי הבוקס הזה כבר לא הייתי חזקה עניתי בשלילה . הלכתי וזרם דמעות נזל על לחיי..

 

ואז כמובן ההיא בתוכי זועקת מה את בוכה... יש לך בבית ילדים ! 4 ילדים!! וההיא השניה בתוכי זועקת מותר לך לבכות ולהיות כאובה

כל אובדן הריון כואב לא משנה מתי ,איך ובאיזה שלב קרה האובדן... מותר לי לבכות ..

 

יקרה אחת... חיבוק חם על עוד הפלה!! כואב לי לשמוע.ציפי כהן
את מבטאת כל כך אמיתי את כל הצדדים:
הרצון להתאבל, והזכות לכאוב ולבכות
תחושת החמלה העצמית ןהאהבה כלפי עצמך
ועם זאת החשש לכאוב כי כבר יש לך 4 אוצרות בבית,
והאמירות מסביב שמכאיבות עוד יותר,
והמבטים שקשה להתעלם מהם (ואולי שווה פשוט להגיד משהו),
והפחד שלא יהיה עוד...
והכאב על האובדן הזה, ועל כל האובדנים האחרים...
כמה הרבה דקויות של רגש ותחושות, והכל פוגש אותך בכל כך הרבה מצבי חיים. במפגשים עם אנשים או גם כשאת עם עצמך בבית...
זה כואב.
אני שולחת לך חיבוק חם ואוהב,
ומקווה ומאחלת שתתני לעצמך ולאובדן את כל המקום שאת צריכה. היי עם ליבך, בחמלה ואהבה.
ממש כמו שאת יודעת.
❤
כואב כל כך ולא משנה מתי ואיך.חמניהאחרונה
חיבוק גדול
מחזור ראשון - שאלה לבנות שסיימו הריון עם ציטוטקאנונימי (פותח)

לפני חודש סיימתי הריון עם ציטוטק בשבוע עשירי (העובר היה 7).

מאז לא הצלחתי להיטהר.

 

בשישי האחרון (בדיוק 4 שבועות אחרי ההפלה) הרגשתי כאבי מחזור חזקים.

ואז - היה לי כתם אחד של דם. עוד כתם למחרת, וזהו.

 

האם מדובר במחזור או בתופעות לוואי של ההפלה?

בנוסף, האם יש כאן משהי שהומלץ לה על פרימלוטנור כדי לעצור דימומים ולהיטהר, ואז שוב לשחרר את הגוף? (אני יודעת שהרירית עדיין לא הגיעה למה שצריך)

בכלל, בכל התקופה הזו אין לי כתמים, אלא רק כרישי דם (חומים בעיקר)

 

אשמח לשמוע!

אולי תבדקי אם יש שאריות?אנונימי (3)

לא יודעת כמה זמן צריך לדמם

אבל אצלי ב-2 ההפלות קיבלתי ציטוטק בערך בשבועות כמו שלך.

ותוך פחות משבועיים הסתיים הדימום..

באחד נטהרתי רגיל כמו מחזור בשני אחרי 3 שבועות כבר טבלתי.

 

חיבוק על ההפלה!!

לא מצליחה להיטהראנונימי (פותח)
באולטרסאונד אמרו לי שהשר הריון בחוץ, אבל הרירית עדיין עבה (12).
הדימום הפסיק מזמן, אבל בגלל הכרישים הקטנים שמופיעים פה ושם, אני לא מצליחה להיטהר
הי יקרה מצטערת לשמועאנונימי (4)
על הכאב והאובדן והשאריות שנשארות גם לאחר מכן.. ליבי איתך.
נראה לי שצבע החום מעיד על דם ישן. לי גם לקח המון זמן להיטהר. מהסיפור שלי הבנתי לאחר מעשה שלא כדאי לפסוק לעצמי הבאתי את הסיפור כולו לפסיקה ויש כ"כ הרבה דברים שלא יודעים.. ובאמת יכול להיות שנשארו שאריות שארית שליה או תוכן הריוני. עשית בדיקת בטא? לראות שירד מתחת ל2
שירות של קופת חולים מול שר״פאנונימי (פותח)

אז אחרי שכבר חודש אני לא מצליחה להיטהר למרות שאין שום דימום, הלכתי היום לרופא פרטי.

עשה לי אולטרסאונד וראה שאריות ורירית עבה מידי, ומיד עלה על זה שיש הידבקות.

הוא שחרר לי את ההידבקות ומיד חזר לי דימום חזק, כולל כרישים.

 

אני מקווה מאוד שזה סוף הסרט, והכל יצא עכשיו כמו שצריך.

מה שכן, אני מתוסכלת מאוד מהשירות בקופת החולים, ומתבאסת שלא הקשבתי כבר מזמן לאלו שאמרו לי לפנות לשרפ.

בקופת חולים, כל פעם שלחו אותי הביתה ואמרו ״תני לגוף להתנקות״.

אפאחד לא ייחס חשיבות לזה שאין דימומים, יש כרישים קטנטנים ויש כאבי מחזור, ולכן ייתכן שיש משהו שתוקע / חוסם.

 

מהמקרה שלי, אני ממליצה שאם משהו מרגיש לכן לא הגיוני, תתבעו תשובות, או שתקדימו לפנות לשרפ.

 

כדורי מוראנונימי (4)
כדורי מור עוזרים להתנקות ולנקות שאריות . וגם פשטן טחון
יכול להיות שעכשיו המחזור מגיעפעם אחרת
אני גם עברתי ציטוטק לפני שבועיים וחצי והרופאה אמרה לי שעד חודש המחזור אמור להגיע... עברו שבועיים וחצי ויום אחד ראיתי כתם של דם טרי.. יום אחרי הפרשות חומות כבר לא הבנתי מה קורה איתי ורק אחרי יומיים הגיע הווסת.. בהתחלה בניגוב ויום למחרת כבר היה בכמות הווסת הרגילה שלי..אתמול בדיוק סיימתי ואני מקווה שאזכה להיקלט החודש אחרי 2 הפלות בחצי השנה האחרונה!!!
מקווה בשבילך שזה אכן מחזור!! בשורות טובות ובע"ה הריון תקין ובריא!!
יש לי רק הפרשות צמיגיות בצבע אדום ולא דם קולח, זה נחשב ווסת?אנונימי (פותח)

מישהי שעברה ציטוטק וחוותה משהו דומה?

אין לי דם קולח, אבל כן יש הפרשות צמיגיות בצבע אדום כבר כמה ימים.

מצד אחד אומרים לי להמשיך לחכות, ומצד שני יש כאלה שדוחפות להיסטרוסקופיה.

 

משהי שעברה משהו דומה ויכולה לשתף??

אולי תתקשרי למוקד של האחיותפעם אחרתאחרונה
ותשאלי אם יש טעם לקבוע תור או לחכות עוד קצת במידה והווסת תגיעה..
לי היה ווסת במשך שבוע ווסת לכל דבר ועניין והרופא נשים אומר שזה בכלל לא ווסת למרות שזה הגיע אחרי קרוב לחודש ואמר לחזור אליו בווסת הבאה.. כמובן שאני לא סומכת על חוות הדעת שלו כי הוא בקושי הסתכל על הדפים.. מתכוונת לקבוע תור נוסף לרופאה אחת בע"ה!!
שיהיה לך בהצלחה!!
ציטוטק פעם שלישית כדי להוציא שאריותאנונימי (פותח)
עברתי הפלה עם ציטוטק לפני יותר מחודש ויש לי שארית עדיין.
יש כאן משהי שניסתה ציטוטק כדי ש שאריות יצאו?
או שפשוט לגשת להיסטרוסקופיה?
לנסות בנתייםגםזולטובה

כדורי מוראנונימי (3)
כדורי מור יכולים לעזור וגם פשתן טחון 9 כפות ביום
כוחה 9 כפות? לא כפיות?אנונימי (פותח)
ניסיתי פשתן, ניסית לימון, נסתי רימון, ועוד כמה כדורים של תוספים,
ולצערי לא עזר...

אני תוהה אם לבקש פעם שלישית ציטוטק, כי גם המחזור לא מגיע
9 כפותאנונימי (3)
באולטסאונד מה רואים? אולי יש שארית בדפנות
ראו שאריתאנונימי (פותח)
כן. ראו שארית, וכל הזמן אומרים לי תחכי לווסת.
אין לי ווסת, אבל יש לי הפרשות אדומות שיוצאות בשירותים ובניגוב.
זה נקרא ווסת?
לא בקיאה בציטוטק אבל..ליאנייאחרונה
אם כבר עבר מעל חודש ועדיין לא קיבלת מחזור, מה הרופא שלך ממליץ לך?
למה לא לעשות כבר היסטרוסקופיה?
כמה אני מחכה כבראנונימי (פותח)

לחוות הריון תקין.

 

 

יש לי כמה ילדים בבית ב"ה. מתנות שלי.

חוויתי 2 הפלות ברציפות שבאו משום מקום. ואין לי מושג למה. רק בורא עולם יודע.

 

אבא, בבקשה.

תשלח לי עוד אוצרות.

אני בטוחה שיש לך.

והרבה.

ואני יודעת שאתה רוצה לתת.

אז אני כאן.

מחכה.

למתנות נוספות ובריאות..

 בקלות. בידיים מלאות. והכי חשוב בבריאות!

 

 

ביתך.

שאוהבת כל כך

 

 

 

 

חיבוק גדולשלווה ורוגע

שיהיה המון בהצלחה ושתזכי בע"ה בקרוב להיות בידיים מלאות באוצר מתוק נוסף

אל תתיאשי, הכל יסתדר לטובה בע"ה3>

אמןן. תודה יקרה אנונימי (פותח)


אל תדאגי.. בעזרת ה' את עוד תזכי..דובדובה
הרבה תפילות..אל תתייאשי...
נכון לפעמים קשה...
תחזיקי חזק
האמונה הצילה לי את החיים כשהפלתי כמה פעמים ברציפות...
בלי ה' לא יודעת מה הייתי עושה ומאיפה הייתי קמה ושואבת כוחות..אז תתני לה' לנהל לך הכל.
ובסוף גם תביני דברים.ככה קרה לי לפחות.
זאת חוויה נוראה שלעצמה אבל מצד שני זה חישל אותי ואת נפשי מאוד מאוד (הכל בדיעבד)
ההפלות גרמו לי להגיע ללידה האחרונה שהיתה לא מזמן.. ללא פחד וחרדה.כלכך פחדתי מההיריון שבלידה כבר לא חששתי.. הגעתי ללידה רגועה.
והצלחתי ללדת יחסית בקלות...
ברוך ה'.
הודו לה' כי טוב..רק לו הפתרונים...
נפתחו השמים ואראה מראות אלוקים.. ר'ת *אמונה*

אמןןןן, חיזקת אותי ממש אנונימי (פותח)


יחד איתך בסירהפעם אחרתאחרונה
בע"ה יהי רצון שהאור של חנוכה ישפיע ניסים על כולנו ונזכה לראות אור גדול!!
פרימולט נור להפסק הדימום - חשוב לי משהי שעברה!!אנונימי (פותח)
אז אנחנו אסורים כבר למעלה מחודש, וחייבים ברייק כדי לטעון כוחות ולהמשיך הלאה.
יש לי שאריות של 12 ממ והרופא אמר שאין בעיה לקחת פרימולט כדי לנסות לעשות הפסק ולהיות קצת ביחד.
אבל! הוא לא בטוח שלא יהיו כתמים, בגלל שיש שאריות.

יש מישהי שניסתה ויודעת לאמר לי מה הסיכויים שאהיה נקיה אם אקח??
(לא קיבלתי ווסת עדיין. היא מתעכבת ומתעכבת)
לא מצליחה לזכור את ההשפעה של פרימולטהודו לה'
קודם כל חיבוק על החוויה הקשה
כל כך מבינה את הצורך להטהר במהרה
זה הכי ברור ומובן

האם התייעצת עם מישהו מהכיוון ההלכתי
לעיתים במקרים כאלו אנחנו מרבות להחמיר
יש לא מעט מקרים בהם בגלל חוסר ידיעה אנחנו ממשיכים לטמא גם כשאפשר להתיר, יש דם מכה וכו'...
אני מציעה להתייעץ עם מורה הלכה שאת סומכת עליו בהקדם.
אם אין לך מישהו מסויים, אז אפשר לשאול במכון פועה
או את הרב בן שלמה משעלבים.


מה צפוי להיות עם השארית? מחכים לראות אם תצא בווסת?
אני מציעה שאם הדימום לא מפסיק תמשיכי שוב להתייעץ עם רופא

הרבה בריאות ובשורות טובות במהרה
היי יקרה, חיבוק חם!ציפי כהןאחרונה
קיבלתי פרימולט נור פעם, לא לאחר הפלה, כדי להפסיק דימום ולהתחיל מחדש. זה אכן פעל.
איני יודעת מה יקרה במקרה שלך, אך תוהה אם לא כדאי פשוט לנסות... מהן חששותייך? שזה ייצור דימום מחודש או יצור כתמים? הכתמים קיימים כרגע בכל מקרה, כמו שאני מבינה.
אני מקוה שאולי זה יעזור, אך איני יכולה לדעת.
חיבוק על ההמתנה, הצורך במגע, הציפיה והמשבר עצמו.

בדיקה אחרי גרידהאנונימי (פותח)
עברתי גרידה שבוע שעבר (שלישי) נראלי שהם אוכל לנסות לעשות הפסק טהרה אבל ממש מפחדת להיפצע או שכבר יש איזה פצע מהגרידה וזה יפתח אותו, אני סתם ממציאה לעצמי פחדים? מישהי יודעת?

ועוד שאלה- אמרו לי בבי"ח ללכת לבדיקה אצל הרופא נשים שבועיים אחרי הגרידה והרופא נשים, כששלח אותי למיון (ולא ידע איך תהיה ההפלה, בכדורים או גרידה), אמר לבוא בווסת הבאה, מה אומרות, לחכות לווסת או ללכת אחרי שבועיים? ניסיתי לשאול את הרופא בבי"ח אבל לא קיבלתי תשובה ברורה.. הוא אמר שאחרי שבועיים יכולה להיות כבר ווסת..
לא עברתי גרידה אבל...ליאניי
היי,
לא יכןלה להגיב לשאלתך לעניין הגרידה
אבל לעניין הביקור אצל הרופא- דווקא הייתי הולכת לפני הווסת לוודא שהכל בסדר ותקין, שאין ח״ו שאריות וככה תתחילי חודש תקין עם הווסת...
אבל זוהי דעתי בלבד.. אם יש לך קשר טוב עם הרופא או מרגיש לך לנכון ללכת לפני הווסת תעשי את זה.
תודה לכם! חושבת שאנסה באמת להקדים את התור לרופאאנונימי (פותח)אחרונה
בשביל להיות רגועה וגם כי אולי כבר אוכל להתחיל בדיקות, זאת הפלה שניה אז הוא אמר שנתחיל בדיקות.. והלוואי שיגלה שיש ביוץ, זה היה מטיפולים, גם ההפלה הקודמת..

ניסיתי לעשות הפסק, לא יצא הכי נקי, נראלי שאאלץ לשאול את הרב..

תודה לכם על התגובות!
מה שלומך?אנונימי (3)
הסתדרת עם ההפסק?
ממש ממליצה לך לשאול רב או יועצת הלכה אם יש לך שאלות... יש הרבה הקלות במצב כזה אם את חוששת מדימום בעקבות פצע מהגרידה...

ולגבי הביקורת אצל רופא נשים, בעיקרון אין לך מה ללכת לפני וסת גם אם יש שארית כי הרבה פעמים השאריות הקטנות יוצאות עם המחזור.
מה שכן לפעמים אם תלכי מספיק זמן לפני המחזור ועוד לא היה ביוץ ויראו שאין שארית יכולים להגיד לך שאת יכולה לנסות להיקלט בלי לחכות למחזור.

אבל זה ממש עניין של גישות אז תלכי עם הלב שלך אם את צריכה עוד זמן... ותתייעצי עם הרופא. בהצלחה!
ליאני מה איתך? תעדכני..דובדובה
מחזיקה מעמד הלב מרוסקליאניי
היי,
אני אחרי הכל, לא מאמינה שהכל מאחוריי.
5 וחצי חודשים של היריון נגמרו להם כאילן לא היו, אין זכר להיריון הבטן ירדה לגמרי.
אני מוקפת בהמון המון חום, אהבה, תמיכה אינסופית באמת מחמם את הלב ועוזר.
ועם זאת אני מרגישה צורך להיות קצת לבד, להתנתק, לבכןת...
אתמול בלילה הייתה פעם ראשונה שהתחלתי לבכןת ממש, שהתחלתי לעכל.
הלב שלי שבור, כןאב לי ברמות עמוקות, נפרדתי מהקטנה שלי אחרי תקןפה כל כך ארוכה שנלחמתי עליה בלי סוף.
אני שלמה עם ההחלטה ויודעת שעשיתי נכון בשבילה אין לי חרטות וספקות ועל כך אני מודה לבןרא עןלם שלא השאיר אןתי בספק כל החיים.
אבל עדיין הפרידה, ביקשתי לראות אותה, מלאכית קטנה שלי פצפצןנת שלי...
כמה צער וכאב ואני מגלה על עצמי כל פעם כןחות חדשים שלא חשבתי שקיימים בי. לעןלם לא חשבתי שאצליח להתמודד עם דבר כל כך כואב והנה אני עומדת על הרגליים שוב ושוב.
הלוואי שהאור יגיע אליי במהרה מתוך חושך אינסופי תקופה כל כך ארוכה.
הלוואי שאזכה להיקלט במהרה ואזכה לחזור למעגל הזה שוב.
הלוואי ויהין לי כוחות להתרומם, לאסוף את השברים ולהתגבר על הכאב הקשה מנשוא.
מקווה שאצליח לשים את הפרק הזה מאחוריי ולהשתקם מהר.
הלב שלי כואב איתך... מתוך החושך יגיע עכשיו אור גדולדובדובה
אני מתפללת ומאמינה בעזרת ה'...שהישועה הגדולה שלך מעבר לפינה...
איזה צער עמוק על כל מה שאת חווה.
בוכה בלב איתך...
אין סוף לכאב הזה.
ה' ירים אותך מעלה.. ובקרוב
התנערי מעפר קומי ותלבשי בגדי עיבור במהרה...
אמן...
תני לך את כל הזמן שאת צריכה.
אל תרגישי רע שאת בוכה וכאובה ..
מותר לך כמה שאת רוצה.
מותר להתנתק.
מותר לחכות... עד שהנפש תבריא...
והיא תבריא בעזרת ה'.
את תבריאי
תודה רבהליאניי
אני קוראת שוב את כל התגובות, את כל התמיכה זה עוזר במעט...
קשה לי מאוד נפשית, המחשבות רצות, הכאב לא עוזב, התמונה שלה חרוטה לי בראש והידיעה שלנצח אדע שהייתה אמורה להיות לי בת שלא זכתה להגיע לעולם הזה.
אני מעכלת, מבינה ואפילו גם מקבלת את המצב החדש ששוב אני לא בהיריון ושהכל קורה לטובה.
מודה לבורא עולם שקטע ממני כאב שייתכן והיה מגיע בהצשך החיים בצורה הרבה יותר כואבת אחרי שהילדה הייתה נולדת.
אני רק רוצה לחזור כבר לטיפולים, לחזור למעגל בניסונות, להיות שוב בהיריון זה הדבר היחידי שיעביר לי את הכאב העמוק.
אני רוצה שוב להיות בהיריון זה נקלח ממני מהר מדי ולא נהנתי לרגע, היריון של סבל דאגות וכאב אינסופי.
הלוואי שכמו שאתן כותבות האור בדרך אליי ומתוך הנפילה הקשה מכל אני אצמח למעלה.
אני רוצה להאמין בזה. אני רוצה להאמין שיש לי מקום למעלה והניסיון הזה נועד להרים אותי.
שאני לא נשכחת שם ושהכאב ילמד להרפןת ממני ולאפשר לי לחיות מחדש.
זה הכאב הכי קשה נפשית שעברתי בחיים.
אבל אני מנסה להרים את הראש למעלה ולהתרומם לאט לאט, לחזור למעגל החיים ולא לוותר.
ליאניי יקרה, הלב כואב ודומע איתך.ציפי כהן
חיבוק חם!!
כמה כח נדרש רק לכתוב את רגשותייך, כאבייך, ליבך.
אני מקוה ומאחלת לך טוב מכל הלב.
תני לך זמן ומקום לפרידה, לכאב על מה שאיבדת. זה הזמן המתאים.
ניתן לכתוב שיר, לרשום געגוע, לצייר עבורה ועבורך.
ניתן ליצור קופסה ובה להניח זכרונות קטנים ממנה, דברים שמסמלים אותה עבורך, חפצים שיוצרים זיכרון להריון הזה, לעוברית הזאת.
ניתן לעשות מעשים לזכרה כגון להדליק נר, לשתול עץ בגינה או ליצור פינה כלשהי שמתארת אותה.
ניתן חקרוא לה בשם, זה יכול לתת לה משמעות ומקום בחייך, וכשיש שם יש גם ממי וממה להיפרד.

חווית טלטלה גדולה ועודך עוברת.
אני שמחה מאוד לשמוע שיש סביבך תמיכה וחיבוק. כמה משמעותי.
התמועה בין הרצון להיות לבד לבין הרצון לקבל תמיכה היא תנועה בריאה, תני לך לנוע בין הרגשות והצרכים השונים שלך. לאט לאט ייווצרו איזונים. תני לך מקום, עם כל הצדדים שבך.

חיבוק חם.
אין לי מיליםעדינה אבל בשטח
עקבתי אחריך כל הזמן, עצרתי את הנשימה איתך, דמעתי איתך. את אישה חזקה ומפעימה שהשם ישלח לך כוחות, נחמה ושמחה.
וואהו ליאניאנונימי (2)
ליבי איתך אהובה... את אישה מיוחדת. אני נפעמת כל פעם לראות את הכתיבה שלך. איזה דרך עברת איזה מסע של המתנההה ארוכה וכואבת... מכל השיתוף שלך כאן כבר הספקתי בעצמי להתחבר לאהבה של ההריון הזה שנגמר. מברכת אותך שתזכי לתת לעצמך מקום וזמן וכן למלאות פנימית בבוא הזמן.. חיבוק גדול יקרה
יקרה!! ליבי איתךמחושלת
כאב שאי אפשר לתאר...
בעז"ה הזמן ירפא ותתבשרי בבשורות טובות בקרוב אמן!!
אהובה יקרהאנונימי (3)
כל כך כואבת איתך, זה כל כך בלתי נתפס! מאחלת לך בע״ה שתזכי רק לבשורות טובות וישועות בקרוב. שתזכי להקלט במהרה בע״ה באופן טבעי לחלוטין ושתצאי בידיים מלאות בתינוק בריא ושלם. זה יקרה בע״ה,אל תאבדי תקווה❤️ כרגע תתני לעצמך את השקט והזמן שאת צריכה לעצמך כדי לנסות להתאושש מהחוויה הקשה, תוציאי החוצה את מה שאת מרגישה-כאן בפורום, או בכתיבה כמו שהציעו אחרות,תפרקי את אשר על ליבך.אנחנו פה בשבילך💗 שיהיה לך שבוע טוב ומבורך יקרה ושבע״ה תגיע בקרוב מאוד העליה הגדולה והישועה💕
כמה כוח אתן נותנות ליליאניי
תקופה הכי קשה בחיי, ואני לומדת להכיר את הכוחות שבי מחדש.
כל החומות שלי נפלו, איפשרתי לקרובים שלי לראות את הכאב שלי בעוד שכל החיים אני הייתי התומכת בהם.
לא קל לשחרר ולאפשר לאנשים להעניק לי, לתמוך בי ולסייע.
אני כל כך רגילה להיות זו שעוזרת מקשיבה מרימה ומכילה את כל הסביבה, לא הראיתי כאב גם כשהייתי מרוסקת מבפנים שחודש אחרי חודש, טיפול אחרי טיפול לא נקלטתי להיריון.
הקשבתי בעצתכן לשתף ולתת לאנשים להרים אותי- ועשיתי את זה במשך השבוע האחרון אבל... זהו זה ״חזרתי לעצמי״ כלפי החוץ, היום אני משדרת שהכל בסדר ושאני בסדר.
בנינו? אני לא קרובה להיות בסדר, לא עבר יום שלא בכיתי ואין רגע של שקט שהמחשבות לא רצות.
כאב עמוק והכי קשה שאישה יכולה לחוות.
הרגע שאיפשרתי למחט ענקית לחדור בתוכי ולעצור את הלב הקטן שלה אפילו שזה היה בשבילה ולמענה.
אני יןדעת שכל עוד היא הייתה וצמחה בתוכי הענקתי לה את הכי טוב שיכולתי!
זר לא יבין את התחושות והכאב ולכן החלטתי לשדר חוזקה כי זה לא עוזר לי לאפשר לאנשים להרגיש את הכאב, זה פשוט לא.
אני מוצאת את עצמי פורקת כאן בפורום, זה הדבר הכי טוב שקיים עבורי, אני מצליחה להןציא לשחרר ולהביע כל מה שעובר אליי מבלי שארגיש שכל החומות שלי נרמסות.
ורק כאן, אתן, מצליחות להגיד את הדברים הנכונים בעוד שהסביבה לא.
יש להם רצון טוב אבל הם לא מבינים באמת את הכאב.
אני לומדת להשלים עם המצב החדש, מנסה להרים כמה שאני יכולה את הראש למעלה, לתת לגוף שלי כל מה שאפשר כדי להתחזק ושאחזור למעגל הניסיונות כמה שיותר מהר. זה רק מה שיעזור לי אני יודעת.
אני מחכה שהכאב ידעך, שכשאני נושמת נשימה עמוקה לא יכאב לי ויהיה בכי תקוע בגרון.
שלא כל סיטואציה תזכיר לי רגעים קשים, ושאצליח להרפות מהכאב.
לפעמים אני מסרבת לקבל שזה המסע שלי, ששנתיים של גיהינום עצב וכאב נועדו למטרה טובה שאני עוד לא מבינה ורואה.
השתנתי כל כל במסע הזה,אני כבר לא אותו בן אדם שמח, אין לי שמחת חיים בלב, אני פשוט כבויה מבפנים.
הלוואי ואדע מהו אושר אמיתי, כמו הרגע שהתבשרתי שאני בהיריון. לא אשכח את הרגע הזה לעולם. היום הכי מאושר בחיי.
הלוואי וזה יגיע בקרוב....
הכוחות הולכים ואוזלים.
💔
* חייבת להוסיף עוד משהו קטןליאניי
מהבחינה הרוחנית- אני באמת במקום שבו אני מקבלת ומבינה את הסיטואציה שבורא עולם העמיד אותי בה.
ז״א אני בטןחה שמה שקורה לי היום זה לטובה בעתיד גם אם קשה לי לראות את זה.
אני בטוחה שהיה אמור להיות גרוע יותר ובורא עולם עזר לי.
ועם זאת, אני לא מצליחה להבין איך אפשר לקבל הכל באהבה?
איך אפשר להיפרד מעוברית קטנה שלי לעבור תהליך כל כך קשה ולקבל את זה באהבה?
אז מה זה הופך אותי לפחות מאמינה? זה אומר שאני לא בוטחת בשם?
אבל אנחנן בני אדם, איך אפשר שלא לבכות ולכאוב במצב כל כך קשה ועמוק.
אם אין לי שמחת חיים אני אשמה בזה?
אבל אני משתדלת, אני מנסה לשמוח (לפחות ניסיתי עד לפני שבוע של כל מה שקרה) , המשכתי להתפלל ולאחוז עד הרגע האחרון וגם שכל חודש לא נקלטתי לא הרמתי ידיים והפסקתי להאמין בבורא עולם.
אבל עדיין, קשה לי כל כך.
יקרה בוודאי שזה קשה מאודאנונימי (3)
ברור שזה קשה מאוד לראות במה שעברת דבר טוב, זה כאב לב עצום! פרידה מהעוברית שלך שצמחה בתוכך ונקשרת אליה זה ממש כואב וקשה להכלה. לדעתי חשוב שתתני לעצמך את הרשות להפרד ממנה, להתאבל על הקטנה ולבכות עליה כמה שאת מרגישה שאת צריכה. האבל הוא חלק בלתי נפרד מההחלמה. את מאמינה בקב״ה,ברור שאת מאמינה בו-את קמה שוב עם רצון להמשיך ואמונה שיהיה בסדר ולא נשברת לחלוטין. זה לא סותר את זה שאת יכולה להיות עצובה ולהתאבל על האובדן, ותוך כדי להאמין שבע״ה הנחמה תגיע בקרוב בע״ה❤️
את לא חייבת לשמוח..דובדובה
את בן אדם אנושי שעבר חוויה מטלטלת..
כל כך מטלטלת...
ה' לא מצפה מאיתנו להיות אהרון הכהן או משה רבינו..
הוא מצפה שנהיה אנחנו.
כל אחד בדרגה שלו
תבכי ותתאבלי... כמה שצריך...
את לא סתם עצובה.
העצב שלך הוא כל כך טבעי והגיוני...
מה עם חנה שבכתה לה' בשילה...שאין לה ילד?
ורחל שבכתה ליעקב שיביא לה בנים "ואם אין מתה אנוכי...?"
הן טעו? הן חטאו שלא ראו טוב ושמחו?
לא. ה' ריחם עליהן .

בבקשה תפרקי ותבכי... כמה שאת צריכה..
זה יעזור לשחרר את הכאב בלב...
לעצור ולא לשחרר זה לא בריא...
מניסיון מר שלי.
מתפללת עלייך....
וחושבת עלייך שתזכי לישועה בקרוב,
אמן!
יקרה את פשוט מדהימהאנונימי (3)
את עוברת דבר כל-כך כואב ועצוב ומצליחה להרים את עצמך למעלה ב״ה, ולא לוותר. יש בך המון כוחות מעל הטבע, את חזקה,מיוחדת ומדהימה כל פעם מחדש בזה שאת מתגברת מעל מהמורה נוספת בחייך. תשארי חזקה ואמיצה, תמשיכי להאמין שיהיה טוב בע״ה! החלום שלך עוד יתגשם אהובה💕 מחזיקה לך אצבעות ומאחלת לך את כל הטוב שבעולם🤞🏻את ממש מעוררת בי הערצה💖
ליאני היקרה. חיבוק חם. שולחת לך כוחות ותקווהציפי כהן
ורוצה לומר שהתהליך נע בגלים, או בספירלה, ויש בו הרבה תנועה. פעם השלמה, פעם כאב חודר
פעם תחושת תקווה, פעם יאוש
פעם עצב תהומי, פעם שמחה ורוגע...
הגלים מאפיינים תהליך אבל ובוודאי תהליך כה כואב סביב הפסקת הריון ולידה שקטה.
התהליך מאוד לא קל, הרבה פעמים רוצים לקצר את הדרך ולהפסיק את הכאב הנורא,
בהחלט קשה גם להיעזר באחרים, דבר שלא הורגלת אליו.

אני מבינה את כאבייך, את הרצון לצאת מהם בתוכך, וגם את הרצון להציג לאחרים חזות חזקה.
אני מציעה שיהיו לך מספר אנשים (אולי אנשי סוד?) שכן יידעו מה קורה איתך, שאיתם כן תוכלי לומר את אשר על ליבך, שבחברתם תוכלי לבכות את התינוקת שאיבדת.
כי זה כאב שהולך איתך.
כמו שאף אחד לא מצפה מאדם שאיבד אדם יקר לו, שיחזור לחיים אחרי פחות משבוע... וגם אחרי שבוע שבו ישב שבעה, יש לו חודש ואז שנה... ואנשים לאט לאט קמים וחוזרים לחיים ועוברים תהליך אבל והתאבלות-
בדיוק כך גם את.
זהו תהליך אבל ויש בו תהליכים והוא לוקח זמן.
אני מקוה שתתני לעצמך את הזמן להיות באבל, להיפרד ממנה בכל דרך שתתאים לך, להיות בגלים (הלא פשוטים) של האבל, ולבסוף גם לחוש כיצד הם נרגעים ואת יכולה לשוב לחיים רגועים עם כוחות מחודשים ויכולות שנולדו בך.
זה קורה כשמאפשרים לאבל להיות.
וכשנותנים לאנשים להיות חלק מחייך הפנימיים.
זה קורה, יקירה.
לאט לאט.
תני לך זמן.
את תשובי עם כוחותייך ויכולותייך. כרגע עברת משבר, ואת זקוקה לזמן כדי לקום.

חיבוק חיבוק, יקרה.
תודה גדולה.ליאניי
אני קוראת שוב ושוב את התגובות יום אחרי יום, לקבל כוח לקום ולהתמודד עם הכאב.
אני מאפשרת לעצמי לבכות, להתאבל אני מבינה שזה התהליך שלי. כל יום אני לומדת להכיר ולהפנים את המצב שבו אני נמצאת ולומדת לשחרר מגננות כלפי עצמי.
אני חושבת לעצמי כמה הפצפונת הקטנה הזאת לימדה אותי.
בזכותה למדתי מהו אושר אמיתי, היום שבו התבשרתי לראשונה בחיי להיריון.
חודשיים שלעולם לא אשכח את האושר שחוויתי.
ועם זאת בגללה למדתי מהו כאב הכי גדול שאפשר לחוות.
כמה נתתי בשבילה, כל רגע ורגע, כמה בדיקות כואבות, מחטים, פלישה לגוף שלי , נלחמתי בכל רגע נתון בין אם זה נפשי באמונה ובין אם זה פיזי בבדיקות וזה פשוט לא היה מספיק.
אני מנסה להבין למה הדרך שלי כל כך כואבת וקשה.
אני מנסה ללמוד איך לשחרר את הכאב שטמון בי עכשיו.
כולם בסדר, החיים ממשיכים, השגרה ממשיכה ואני אי שם מרגישה בבועה של כאב שלא נגמר.
מנסה לשמוח מהדברים הקטנים ולא מצליחה.
אני יודעת, זה התהליך. הוא נראה כל כך ארוך וקשה.
אני מתפללת שאקבל רחמים משמיים ואקלט במהרה להיריון, מי יודע אולי גם בטבעי.
זועקת את נשמתי לשמיים שהכאב יפסק ואזכה לחוות טוב ואושר שוב בחיי.
תודה על ההקשבה וההכלה של כל אחת מכן.
תבורכו.
❤ חיבוק גדול. אנחנו איתך.ציפי כהן
לבי כואב עלייךאנונימי (4)אחרונה
אחחח
אחחח
אנא שתזכי לנחמה
אנא שתזכי לישועה
סיפור כל כך קשה.
חיבוק ענק
נעים להכיר, אתן כאן יד בניהול הפורום יחד עם ציפימור חמצני

שלום לכל הנשים היקרות שכאן,

שמי מור חמצני גרוסמן, מיד אספר קצת על עצמי..

החל משבוע הבא אחת לשבוע אענה ואתייחס כאן בפורום, בשיתוף עם ציפי.

אני עו"ס קלינית, מטפלת במשחק ומדריכת הורים, אני רכזת ומטפלת ביחידה לנשים שעברו פגיעה מינית בירוחם, ומטפלת גם באופן פרטי בנשים בקליניקה בדרום ובזום.

בשנים האחרונות אני עובדת עם נשים שחוו טראומה במעגלי חייהן ומלווה אותן בתהליך שלהן.

עולם הטראומה מעורר רגשות עזים ולעתים חוויות קשות מנשוא, אך אני מאמינה בכל ליבי שסביבה תומכת ומכילה בה יש אפשרות להיות עם הכל, לתת מקום בתוכנו, להבין מהם הדברים להן כל אשה זקוקה, מאפשרת גם לצמוח ולחיות חיים מלאים לצד המקום הכאוב.

אני מקווה שאצליח לתת כאן מענה נכון ועדין לכל אחת שתבקש,

אובדן הוא דבר קשה ועצוב, מקווה שאמצא את המילים הנכנות ואוכל להניח דרכן קרקע רכה עבורכן לשים עליה את הלב.

כאן איתכן, 

מור.

 

מור היקרה, תודה רבה שאת מצטרפת אלי. אני שמחה עבור כולנוציפי כהןאחרונה
בהמשך נקבע יום שבו תעני בפורום באופן קבוע.
תודה לך על הנכונות והמלים הרכות שכבר עושות הרגשה של לב פתוח ❤
שבת שלום לכולן.ם. בשבוע הקרוב תצטרף אלי מנהלת נוספת.ציפי כהן
אני שמחה לבשר שמצטרפת אלי מנהלת נוספת, שתציג עצמה בהמשך.
יכול להיות שניצור ימים מסודרים בהם יש מענה מאיתנו, המנהלות, ובכל מקרה הפורום ממשיך להיות פעיל, פועם, ואינו עוצר.
אולי הפעילות הואטה מעט, איני יודעת, יכול להיות שזה קשור לכך שאני עמוסה ולא יכולתי לענות במשך כמה ימים בכל שבוע.
ויכול להיות שזה הקצב של הפורום הספציפי הזה, שהוא פורום שמכיל כאבים שונים ולא תמיד יש בו תנועה מלאת חיים.
לפעמים המקום שהוא רק של כאב הוא מקום שאנחנו פחות רוצים לפגוש.
וזה כמובן לגמרי טבעי ובסדר.

תודה לכן על תמיכה, על הינכחות ונתינת כח לנשים המבקשות תמיכה, ותודה לכן על השיתופים המרגשים והנוגעים.
אני שמחה על המקום שנוצר פה, זה מרגש אותי.

חיבוק לכולן פה וגם לכולם, לכל מי שקורא.
בהמשך השבוע נרשום איך תהיה הפעילות שלנו המנהלות בפורום.
אם מישהו.י צריך או צריכה אני זמינה כמו תמיד בפלאפון (רשום בחתימה שלי למטה), או במסר פה דרך האתר.

חיבוקים ואיחולים לשבת טובה ונעימה!
ציפי

תודה רבה לך❤️שבת שלוםאנונימי (2)אחרונה
שיר שכתבתי אחרי הפלה (הריון ראשון)חנה א.
אז אחרי שפרסמתי את השיר בפורום הלא נכון, משתפת כאן 😳
משתפת אתכן בחוויה האישית שלי.
טיפה קטנה ומבשרת חיים שהפכה לטיפה של דם וכאב.

טִיפָּה
שֶׁל חַיִּים
חֲלוֹמוֹת
וּפְעִימָה רַכָּה רַכָּה
עֲדִינָה
שֶׁנָּדַמָּה

טִיפָּה
שֶׁל אֶתְמוֹל
שֶׁהָיְיתָה
וּבְכִי שָׁקֵט שָׁקֵט
בָּהוּל
מִתְגַּעְגֵּעַ

טִיפָּה
שֶׁל דָּם
שֶׁנִּקְרַשׁ
וּפֶצַע קָטָן וּפָתוּחַ
מְדַמֵּם
מְדַמֵּם

הָיִיתָ פֹּה, טִיפָּה טִיפָּה
יקרה. תודה על השיתוף העדין הזה... טיפטיפה.ציפי כהן
קראתי והרגשתי את הלב מתחמם עם חלומות נעימים ופעימות רכות, מבשרות חיים... ואז הדממה והכאב, טיפות הבכי השקט מתערבבות עם טיפות הדם, שאמנם כבר קרש ובכל זאת... היה.
והכאב עודנו פתוח, מדמם, טיפה אחר טיפה.

הכל כה עדין...
הפצע קטן, הדם הוא טיפות, הזמן הוא כה קצר, הפעימות רכות, הבכי שקט...
הפצע קטן, ובכל זאת מדמם מדמם. אולי לא בטיפות.

חיבוק גדול יקרה, תודה שהבאת אלינו טיפה מכאבך.
את מובנת פה מאוד. (מצטערת עבורך אם בפורום אחר הרגשת פחות מובנת/מוגנת).

חיבוקים!
תודה לךחנה א.

תודה לך ציפי על התגובה החמה.

 

זו אכן חוויה שנשזרת בקווים כל כך עדינים.

חוויה שמציפה אותנו רגשית, ולא לכולם יש את הכלים להבין ולהכיל תופעה שסטטיסטית היא ככ נפוצה.

אבל בסוף בסוף, זו חוויה של אובדן, געגוע ופצע שמדמם ומדמם (אתגר הטהרה שאחרי ההפלה).

 

 

 

עכשיו הבנתי יותרציפי כהןאחרונה
את המדמם מדמם, כתהליך טהרה שלא נגמר...
הסתיימה ההפלה אבל עדיין תהליך הטהרה ממשיך את האבל...

את צודקת, הפחה נפוצה מאוד, ועדיין זהו אובדן. וראוי לתת לו מקום וחמלה וחיבוק ופרידה.
אשמח לעזרהמיוזיקל
היי בנות מתוקות
אז אני כבר שבוע בתוך סרט אימה
ההתקן תקוע בדופן פתח הרחם, בצוואר הרחם
נכנסתי להריון
הרופאה בישרה שנצטרך לסיים את ההריון ולהוציא את ההתקן באותו הליך רפואה.
בית החולים מורח את הזממנסים לפנות דרך ביטוח פרטי שלנו

אמא שלי מנסה לעזור ורק מלחיצה, טוענת שבפרטי זה םחות טוב ויותר מחפפים.

אשמח לשמוע ממי שחוותה וביצעה הליך גרידה וכאלה במסלול של בי''ח פרטי
אין לי איך לעזור לךכמהה ליותר

אבל אני רק ממליצה לך לשאול בפורום של הריון ולידה.

פורום הריון  ולידה

 

הוא ממש הרבה יותר פעיל, ואני בטוחה שידעו לענות לך שם...

שלום לך יקרה, אני מקוה שאת בסדר.ציפי כהןאחרונה
אני לא יודעת לומר לגבי בית חולים פרטי או ציבורי, אני חושבת שבשני המקומות עושים עבודה טובה ומשמעותית.
השאלה הגדולה היא מה את מרגישה שטוב לך, מה הלב מבקש ומה הגוף רוצה.

אני שומעת את הסיבוך שבתוך המקרה שלך, הצורך להוציא את ההתקן שמנע הריון, יחד עם הפלה של הריון קיים... זה קשה וכואב עד מאוד. חיבוק גדול וחם!!
אם יש צורך משמעותי כלשהו תמיד אפשר לפנות אלי בטלפון בהודעה או בשיחה ואחזור אלייך. לצערי, בשל העומס בזמן האחרון אני פחות זמינה בפורום.
מקווה ומאחלת הרבה תקוה, שלווה ומנוחה עבורך.

חיבוק.
בצער רב סיום היריון.ליאניי
היי
כןתבת לכן ולא מפסיקה לבכות...
הגענו לרגע והבדיקה לא עברה בשלום.
אין לעןברית פי טבעת זה היה החותם להפסיק את ההיריון.
בדקו אותי 5 רופאיפ ללא עוררין עובר לא תקין.
כמה התפללנו, כמה רציתי ישועה, כמה בכיתי לבורא עולם ואין....
חודש 5 וחצי, שבןע 22, ליאן זהו שמה של העוברית שרציתי (לי ילדה ה׳ נתן) ולצערי השם לוקח.
שבוע הבא הילכת לעבור לידה שקטה פעם ראשונה בחיי, הפחד הכי גדול שלי התממש.
לא יודעת איך להתמודד איך לנשום איך לחיות ואיך להיפרד מהפצופונת הקטנה שלי.
מצטערת שלא זכיתי לישועה לספר לכן כאן בפורום.
מרגישה שאין טעם לחיים, איך ארים את עצמי איך אמשיך מחדש איך אעבור שוב טיפולים...
לא יןדעת למה אין לי מקום שם למעלה, אני לא בן אדם רע כמה השתדלתי כמה עשיתי...
אני מרוסקת.
חיבוק גדול גדולחמניה
כולנו כאן איתך, בוכות איתך, מרוסקות, שבורות..
אל תחשבי כרגע על מה יהיה, אל תחשבי קדימה.
על מה היה קורה אם.
עשית כל מה שיכולת.
הכל.
ואת לא אשמה. אף אחד לא. ככה ה' החליט.

תנסי לעבור כל שעה, כל יום בנפרד לאט לאט..
תני לעצמך להתפזר, להתפורר, להסגר ולהשתבלל
אל תחשבי על אף אחד ועל כלום
רק על עצמך

אחר כך יבוא הזמן של כל השאר
וואהווואנונימי (2)
😭😭😭😭איזה כאב עצום... חיבוק גדול יקרה ואהובה
אהובה בוכה ביחד איתך.רק בשמחה תמיד
כל כך קבעתי לסוף טוב אין לי מילים שולחת חיבוק ענק .
שהיה המון בהצלחה מתפללת עליך .
ליאני היקרהאנונימי (3)
אני עוקבת אחרי הסיפור שלך.
כ״כ קיוויתי בשבילך לטוב ובאמת שכואב הלב איתך,
את מדהימה וחזקה ובע״ה הלוואי שתזכו לילדים בריאים ושלמים בע״ה בקרוב מאוד!
לפעמים דווקא הנפילה הגדולה, מביאה אחריה עליה גדולה וישועה בע״ה.
תתני לעצמך את הזמן לפרוק את הכאב ולבכות כמה שאת צריכה,
זה חשוב מאוד לשחרר ולא לשמור בבטן.
שיהיה לך המון בהצלחה יקירה בע״ה❤️
ממשיכהאנונימי (3)
ועד כמה שזה קשה-תזכרי שהקב״ה אוהב אותך מאוד,
וכל מה שהוא עושה לך זה מתוך אהבה גדולה.
זה באמת נסיון גדול מאוד וקשה מנשוא,
אבל את תעברי אותו בע״ה!
תגידי לעצמך שהקב״ה אוהב אותך, הקב״ה איתך תמיד!
גם ברגעים שנראה שהוא רחוק ממך-הוא תמיד איתך בת יקרה שלו❤️❤️❤️
וואיי עצוב לי לקרוא ככ קיוויתי בשבילך שהסוף יהיה אחרתאנונימי (4)
תתחזקי באמונה בעזרת ה' הוא יתן לך כוח להתעלות ולהתרומם מהנפילה הגדולה הזאת😘
אהובה! כמה זה כואב!אנונימי (5)
אין לי מילים, יקרה!
חיבוק חזק בוכה ביחד איתך...
וגם רציתי להגיד לך שאת כזאת אמא מדהימה!אנונימי (5)
את יודעת עכשיו שעשית כל מה שיכולת בשביל ליאן הקטנטונת שלך, לרגע לא ויתרת עליה, נלחמת למרות שדאגו לייאש אותך כל כך הרבה... ועכשיו כשכבר אין ברירה ואת חייבת להיפרד ממנה אני חושבת שהמלחמה שלך עליה והאהבה העצומה שלך לא הולכות לאיבוד... לחמישה חודשים האלה שהיא הייתה אצלך בבטן את הייתי האמא הכי טובה שיכולה להיות!
ואת גם יכולה להיות שלמה עם ההחלטה, כי את עשית הכל כדי לוודא שהיא הכרחית
וזה עדיין קשה וכואב ומרסק
יש לי כלכך הרבה מה לרשום לך,אהבתחינם
אבל קודם חייבת שניה להתאפס.. קשה לי עם כל אחת שעוברת לידה שקטה
מבטיחה להגיב בלי נדר.
את מהממת, כלכך מהממת!
תודה על התמיכה וההודעותליאניי
קשה לי כרגע להגיב לכל אחת, אני מנסה לחשוב איך להשתקם.
אני יכולה להגיד שאני שלמה עם ההחלטה ב100%, אני יודעת שעשיתי כל מה שיכולתי רוחנית ורפואית.
מכינה את עצמי נפשית לקראת לידה שקטה, מה אני הולכת לעבור כמה יכאב לי, איך אעצור את הלב הקטן של הקטנה שלי, האם אני רוצה לראות אותה אחרי או שזה רק יעשה יותר רע?
כמה כאב לב וצער יש דברים שאי אפשר להסביר במילים.

סיימתי להילחם עשיתי את שלי....


וואוו, כואב ממשבאפל
כל יום נכנסתי לפה לראות מה קורה איתך.
וואוו. קשה
ככ ככ .

אני רוצה להגיד לך.

לבחור בי"ח שהצוות שם רגיש ומקבל ויודע להתייחס ללידות שכאלה.

וגם
זה שנתת לה שם , זה דבר ככ גדול!
כי היא אצלך!
והיא קיימת!
וזה דבר ככ שנותן להיפרד, עצם זה שנתת לה שם.

לראות אותה
זו שאלה .

אני בחרתי לראות .
יש לי חברה שלא ראתה ועכשיו מצטערת.
ויש עוד אחת שלא ראתה ולא מצטערת.

העוברית המתוקה שלך היא עוברית של שבוע 22
( אני ראיתי 18 והיא הייתה מושלמת, אבל אולי זה רק המח שלי שעשה לה ככ טוב)
אז אם את מסתכלת בפלא הזה, ( כי למרות הכל, היא פלא)
הם נראים ישנים.
אבל בגודל קטן.

זה שאת יודעת , מאמינה ובטוחה, שעשית הכל, אבל הכל להילחם עליה, ואת יודעת שאת עושה את ההחלטה הנכונה
זה דבר בסיסי שהוא משענת.
לידה שקטה , אין מילים לתאר , כואב, עוצמה של רגשות. אבל כשאת יודעת שעשית את הדבר הנכון לליאן שלך , זה בסיס חזק ואיתן.

מבחינת כאבים, פיזיים הכוונה.
מקבלים זירוז.
וזה עושה צירים , וגורם לפתיחה.
ובסוף, זו לידה לכל דבר.
ואפשר לקחת תרופות לאלחוש הכאב
פטידין אני יודעת שנותנים. בטוח יש עוד.

על עצירת הלב, לא יודעת להגיד לך
רק תדעי שאת יכולה לבחור (!!!!!!!!) שמישהו יהיה איתך ברגעים האלו!!! שלא יגידו לבעלך לצאת, או מי שאיתך, כי זה דבר קשה.
את המרכז פה, ואת בוחרת את מי שיהיה לידך ברגעים האלו.
תבחרי לפני. תיידעי אותו. ושהוא יהיה אסרטיבי מספיק שלא יעיפו אותו אם את רוצה/צריכה אותו שם.

דבר אחרון.
ומצטערת, אבל הוא חשוב.
שואלים אותך אם את רוצה להיות מעורבת בקבורה.
כדאי לחשוב על זה לפני.

חיבוק גדול גדול.








יקרה.ציפי כהן
הרגע קראתי ועוד אין לי מספיק מילים. רק לעכל את הבשורה המרה לוקח כמה רגעים. ועצב תהומי. וכאב נורא.
וחוסר יכולת להבין מה ההרגשה ומה עובר ומה קורה, ואיך כל התקוות מתנפצות אל הסלע, ומה עכשיו...

אני בטוחה שעוד ארשום מחר,
בינתיים רק רוצה להעביר אלייך את כל החיבוק החם שאני יכולה לתת, יחד עם פורום הנשים המדהימות שכאן.
ולומר לך שהלב שלנו פועם יחד איתך,
ושליאן חיה אצל כולנו בלב
ושלכולנו כל כך כואב איתך על הבשורה המרה הזו.

אנחנו נמשיך להיות פה, ללוות ולתמוך ברגעייך הקשים.
אני מבינה שהחלטת שאינך רוצה ליווי רגשי למרות שהוצע לך פעמים רבות. אני מבינה שהפורום הוא כרגע התמיכה המרכזית עבורך, ושהקושי הגדול שלך מגיע לכאן.
אני שמחה שמצאת פה מקום להניח את חוויותייך וכאבייך, ומקוהשתצליחי לאט לאט לזכור שיש אור גם כשנראה שיש רק חושך וכאב.

היי עם הכאב כמה שאת זקוקה.
ואם יש שאלות קונקרטיות את מוזמנת לשאול.

וכמובן, אני שוב אומרת, בעיניי נכון לפנות לעזרה מקצועית, על אחת כמה וכמה בהכנה לקראת הלידה השקטה, בלידה השקטה עצמה ובהתמודדות שלאחריה
לעבור את המשבר הנורא הזה בעזרת ליווי מקצועי זה אחרת.
זה נותן מענה, כך אני מאמינה, לצרכים מידיים של הכנה, התכווננות, התכוננות, מעבר בין גלי הרגש המתנפצים אל חוף שוב ושוב... אני מאמינה בזה.
לכן ממליצה שוב.
עשי כבחירתך.

חיבוק חם חם חם.
חיבוק מעומק הלבהודו לה'

יקרה ואהובה

אין לי מילים לנחמה או לחיזוק

בעיקר שתיקה זועקת מעומק הנשמה

 

כמה רצית את הילדה הזו כמה התאמצת בשבילה איזה עבודת מידות ואמונה ותפילות והשתדלות

ועכשיו יש צער וכאב גדול מנשוא

 

מקודם מכדי לנחם או להציע הצעות

מוקדם בשבילך לחשוב איך תרימי את עצמך ואיך תחזרי לטיפולים..

 

עכשיו את בצער ובאובדן 

עכשיו תעשי מה שתוכלי כדי לשמור על עצמך כמה שתוכלי בתהליך הלא פשוט שלפנייך

תבררי באיזה בי"ח תקבלי יחס הכי טוב (אני פחות ממליצה על שערי צדק כי מחלקת נשים שם מזעזעת ממש)

יש ספר שנקרא כחלום יעוף של הרב אברהם סתיו שיש בו הרבה מידע שיכול לעזור

תדאגי שיהיו סביבך אנשים אוהבים לפני, בזמן הלידה ואחרי

תני לעצמך מקום ותמיכה ואהבה

ולאחר מכן תזכירי לעצמך שאת אחרי לידה וקרה משהו ויש לך צורך במנוחה והתאוששות

 

 

ולגבי מקום שם למעלה אני מבינה ומכירה כל כך את ההרגשה אבל עם זאת בטוחה שיש לך אחד מיוחד מאוד, לא בחרת להיות בסיירת האמהות של הנשמות הזכות, הקב"ה בחר אותך ורק הוא יודע למה

 

ולי ברור ובטוח שאת לא אדם רע!

 

 

שולחך לך כח ואהבה לעבור את הדרך שעוד לפנייך ואנחנו נשארות כאן מתפללות בשבילך ואוהבות ותומכות ומזדהות...

 

נשיקות בוכות עם דמעות רותחות 

 

 

 

 

 

אני ממש דומעת.. אין לי מלים לנחם.דובדובהאחרונה
אחותי היקרה,
הלב נקרע.
אין מילה אחת שתוכל להרגיע ולנחם את הצער והכאב התהומי שאת עוברת...
בא לי הכי בעולם להגיד לך... נשמה יקרה... הכל לטובה הכל...
אבל איך אפשר עכשיו? איך בכלל רואים טוב בכזאת כברת דרך קשה שעברת...?.
רק אומר לך דבר אחד שעזר לי אחרי שעברתי קשיים מאוד לא פשוטים בשנים האחרונות.. הפלות התקפי חרדה ומה לא...
כשהגעתי כבר לנקודה כל כך לא פשוטה. כשהגעתי להפלה מספר שלוש... לא יכולתי יותר לשאת את הכאב הזה... החלטתי שאני רוצה לחיות.
החלטתי להרפות. אני מסתכלת על הנתונים שיש לי בחיים וזהו. ומשם אני חיה.
אנשים מהמשפחה רואים אותי אחרי ההפלה ולא מאמינים. מאיפה השמחת חיים הזאת שיש לה אחרי כל מה שעברתי..(לקח שבועיים שלוש לא ישר..)
שאלו אותי.. איך את מוצאת כח? עניתי להם בהכי פשטות.
החיים טובים ומתוקים.
אני רוצה לחיות.
אני רוצה שפיות.
לפני כל ההפלות היה לי טוב.
אז נמשיך מהנקודה שהיה לי טוב.
לא נצפה.
לא נקווה.
ואחרי 4-5 חודשים שאני חיה באושר... לא בזכותי. בזכות הכוחות שה' שלח לי...
מודה על מה שיש.
אבל באמת.
נפקדתי סוף סוף בהיריון תקין. שגם בו היו לי אין סוף ניסיונות וקשיים.
הודו לה' כי טוב.
נולדה לי ילדה.
בריאה שלימה. יפה. מתוקה.
והרגשתי שזו מתנת חינם.
שההרפיה הזו שהפנמתי וישמתי זיכתה אותי בה.
מאחלת לך שנה הבאה בזמן הזה לחבוק תינוק.
הכל עובר אהובה יקרה.
הכל. עובר.
לי עבר .
גם את תהי אחרי...
תנשמי.
תצעקי.
תבכי.
תכעסי.
תתפרקי.
מותר לך.
את עוברת חוויה כל כך קשה.
כל כך מעל הטבע.
את נבחרת.
כי את ורק את מיוחדת.
ורק את תצליחי לעבור את המשבר הזה.
ורק את תצליחי לקום ממנו.
כל משבריך וגליך עלי עברו... אף על פי כן רק אליך זעקתי...
מי שעברה לידה שקטה- האם הפעולה כרוכה גם בגרידה לאחר מכן?ליאניי
לא.אהבתחינם
חיבוק גדול
לעיתים כן. תלוי אם הכל יצא או לא.ציפי כהן
תלוי אם השיליה יצאה בשלמותה.באפלאחרונה
בנות יקרות- חייבת להגיד לכן תודה רבהליאניי
אתן ככ מרגשות אותי, כמה חום ואהבה אני מקבלת מכן.
אתן לא מבינות כמה כוח אתן נותנות לי יותר מכל הקרובים.
תודה ענקית על כל התפילות והתמיכה האינסופית ככ לא מובן מאליו עבורי ומעריכה כל אחת ואחת מכן שמתפללת ומגיבה לי.
בע״ה עוד יומיים הבדיקה, אני מבטיחה לעדכן אתכן לטוב (והלוואי שלא לרע).
כל הנותר להתפלל לקב״ה שיושיע אותי מצרתי, שיהיה עמי בשעת הצרה הכי קשה שעברתי בחיים ומי יתן ואזכה לישועה משמיים.
כל כך הרבה מתח וציפיה שמתרכז לבדיקה אחת.
מתפללת שלא אתרסק, יאללה רק אופטימיות ומחשבות חיוביות!!!

תודה לכן!!!!!!
❤️
עוקבת אחרייךאנונימי (2)
ומתפללת לטוב גלוי!!!
וואהואנונימי (4)אחרונה
ליאני.. פתאום לא נכנסתי יומיים כבר נלחצתי לדעת מה קורה.. ה' ישמור אותך וייתן לך כוחות לכל אשר יבוא. מתפללת עבורך
ליאנושש את מדהימה!shiran30005
בעז"ה שיהיו בשורות טובות בבדיקה, אין יאוש בעולם כלל! עברת כ"כ הרבה עד עכשיו, מתפלל עלייך ואתפלל גם ביום הבדיקה להצלחה בעז"ה
מחזיקה לך אצבעות!
חיבוקים מרחוקקק ❤
אהובה עוקבת ומתפללת בשביל להמשיך הריון תקין ובידיים מלאותרק בשמחה תמיד
יקרה ואהובה!אנונימי (3)
מתפללת עלייך, הלוואי ותרגישי בעוד יומיים כמה את בת אהובה של הקב"ה!



תודה שאת מעדכנת!
שיהיו רק בשורות טובות אהובה!!פעם אחרת
וואו ליאניי, הגעת לשבוע הבדיקה... בהצלחה גדולה גדולה יקירה!!ציפי כהן
מחזיקה אצבעות ומקןוה כל כך...

חיבוקים חמים!!
דימומים.פרי הארץ
שלום יקרות,
לפני כחודש וחצי עברתי הפלונת/הריון כימי.

(המחוזר איחר ואחרי שבוע וחצי דימום כמו מחזור עם כתמים למשך כמה ימים)
לפני כמה ימים קיבלתי מחזור והפעם הדימום היה קצר מהרגיל עם כתמים פעם ביומיים.
ממש לא מה שאני רגילה אליו.

מכירות תופעה כזאת? ממה זה יכול להיות?

אשמח לעצתכן...
תודה
יכול להיות שאין איזון נורמונלי?פעם אחרתאחרונה
לא מבינה בזה כ"כ אבל אחרי הפלה לוקח לגוף זמן לחזור לעצמו ולסדירות של המחזור..
לא האמנתי שאשבר ככ מהר... עדכון חדשליאניי
היי בנות,
על אף הרצון העז לשמור על אופטימיות וראש מורם, ברגע שאני שומעת מילה אחת שלא רציתי לשמוע ואני מתרסקת..
אז היום היינו בבדיקה אצל האורתופד לבחינה של העקמת.
על פני השטח- שוב לא נאמר שומדבר וודאי, גם כאן נאמר שאין לדעת מה יהיה כי קטסרופה זה לא אבל והיה חשוב להדגיש את האבל זה תלוי בהתפתחות הילד בסופו של דבר
יש ילדים שחיים כל בצורה תקינה עד 120 ויש ילדים שיש בעיה שנה שנתיים אחרי שהם נולדים ויצטרכו לעבור ניתוחים מורכבים.
בואו נגיד שזה לא מה ששבר אותי היום.
ביחד עם האורתופדית הייתה הבחורה שעשתה לי את האלטרסאונד ואז היא גם זרקה שוב ״הכליה לא נראית טוב.. המרקם שלה...״ וכמובן דאגה להזכיר לי שאני לא חייבת לחכות עד הסקירה בשבוע 22 לקבל החלטה שבמידה וארצה לסיים את ההיריון לפני אני יכולה.
כאילן... באיזה קטע? אחזתי באמון ככ גדול שיש לי כאן שלושה שבועות קריטים!!! ככה נאמר לי בשבוע שעבר שמוקדם לקבוע את גורל הכליה אז.. מה הלחץ לסיים את ההיריון ולא לחכות לממצאים סופיים? שוב לשמוע שהכליה לא 100%, אני יודעת את זה.
אני מנסה להתפלל שכן יקרה נס, או שיתנו צאנס אמיתי לעוברית
התחושה הזאת שכל רופא שבודק אותי עושה לי את הפרצוף הזה של ״את מבינה שיש לך כאן היריון לא תקין, תסיימי אותו מה את ממשיכה בכלל״, כאילו מה אני מפגרת שאני ממשיכה את ההיריון?
הם לא מבינים כמה נלחמתי להשיג את ההיריון הזה!!!!!
כמה בכיתי היום.... לא האמנתי שאתרסק ככ מהר ועכשיו שוב לחפש כןחות להתמודד.
אני מתחילה לחשוב שאני חיה בסרט וההיריון הזה הולכת להסתיים... אני לא רואה אור בקצה המנהרה םשוט לא.
כמה שלא רציתי לחשוב על זה, היום אני מבינה שיש סיכוי גדול שאצטרך לעבור לידה שקטה... בכלל לא הקדשתי לזה מחשבה.
אני לא מבינה, רק אתמול קיבלתי ברכה מהרב חיים קנייבסקי אז למה כלןם לא קורה??
אוף בבקשה שמישהי תשפוך לי קצת אור, תקווה, לא להתייאש...
אני אובדת עצות, הלב שלי מרוסק.
אני לא מסןגלת לחשוב בכלל שאני הולכת לאבד את העוברית הקטנה שלי, הראשונה שלי, היריון ראשון שלי אחרי שנתיים.
בבקשה בבקשה בבקשה שזה לא יהיה הסוף שלי.
ליאניי יקרה, קראתי, מחכה לקצת שקט כדי להגיב מכל הלבהריון ולידה2


אוי ליאניאנונימי (2)
וואהו יקרהההה אני קוראת כל מילה וכואבת איתך מאוד את כל המהלך הזה כל המתח הזה שנמשך כמו הגלות... הירידות העליות ושוב ירידות. קשה להיות אופטימית בסביבה שכ"כ לא תומכת זה באמת מייאש . ליאני אהובה תשליחי על ה' את כאבך רק הוא יכול להבין אותך לעומק במסע הזה מה שעובר לך בלב ובגוף... הפחדים הציפיות האכזבות התקוות.. תבקשי אולי להיות עטופה מחובקת ואולי מוחזקת.. במצבך הנפילה יכולה אחרי דקה זה מצב של מתח נוראי והכל כ"כ חסר וודאות ולא יציב... את מדהימה רק על הרגעים שאת מצליחה להכניס לשם נשימה ומחשבה טובה....אני חושבת עלייך אהובה לא פשוט.. חיבוקים
תודה רבה יקירה... מנסה להתרומם מחדש.ליאניי
ליאניי יקרה. את נמצאת במצב מאוד מורכב. הגיוני שתישברי.ציפי כהן
את מחסיקה את עצמך בכל הכח שיש לך,בציפורניים ממש. זה כל כך קשה!!
את מתאמצת להאמין בטוב ולהיות אופטימית, בסביבה רפואית שמראה לך בעיות בעוברית. זה לא קל!!
אני מבינה שעד עכשיו היית בתפיסה שאת נשארת באמונה ויהי מה.
זה באמת קשה מאוד. המציאות היא הרבה יותר מורכבת מאשר כן או לא.

המציאות היא שקיימת בעיה במקומות מסוימים, ואף אחד לא יכול לומר בוודאות מה יקרה.
יכול להיות שהתינוקת תהיה בסדר ויהיה תקין, וההריון יימשך.
יכול להיות שימשיכו לראות ממצאים כאלה עד לסוף ההריון, ואת תחליטי להמשיך עם כל המחירים שזה גובה ממך.
ויכול להיות שהממצאים יהיו קשים וכואבים,ותיאלצי להפסיק את ההריון. בכאב נורא ואיום.

אני מאוד מבינה את כאבך, זה כאב בלתי נתפס לאבד תינוקת לה חיכית שנתיים!! זה כאב בלתי נתפס בכלל לחשוב על כך...
זה בלתי ניתן לחשוב על זה אפילו, שאולי תיאלצי להפסיק את ההריון היקר, האהטב והמתוק הזה...
לא יעלה על הדעת כמה כואב זה!!

יקירה. את נמצאת במקום קשה מאוד.
המציאות אינה ברורה, ואת שומעת אנשי רפואה סביבך שאומרים אמירות קשות,בעוד את מנסה לשמור על שפיות ואמונה שיהיה בסדר.
זה קשה מאוד. מאוד.

אני מציעה להיות עם מה שאת מרגישה כעת, כל הצער והכאב החזקים הללו, להיות עם השבר, הכעס והיאוש שמלווים את התהליך הזה. היי עם הרגשות שלך, תני להם מקום ואל תחסמי אותם.
אפשר לבחור להאמין אבל גם לקחת בחשבון שיכול להיות שיקרה משהו אחר. לפעמים זה מה שקורה. זה כואב ברמה שאני לא מצליחה לתאר בכלל, וזה נורא!!!
אך לצערי הרב זה קורה. 😔😥😥😥🥺
ואין מלים לגודל השבר. זה פשוט אובדן בלתי נתפס.😭😭😭

היי עם רגשותייך יקרה.
חבקי אתעצמך בתוכם.
תני לעצמך לבכות, לכאוב, לכעוס.
תני לעצמך להבין שבסיטואציה הזו חוסר האונים הוא גדול. ואין לגעתמה יהיה.
תני לעצמך לנוע בין האפשרויות השונות. כי הן כולן קיימות.
ואפשרי לעצמך להיות בכמה אפשרויות, לא רק באחת הטובה. לצערי היא לא האופציה היחידה...
צר לי כל כך.

ושתפי אנשים שאוהבים אותך.
תני להם לחוות איתך את הרגשות הקשים שאת חווה.
ואנחנו גם פה איתך.

אז מה אומר
אני חושבת שאם תתני לעצמך לחשוב או לחוות את מגוון הרגשות סביב חוסר האונים הזה, כך תועלי בסופו שלדברלעבור את הכל טוב יותר. בין אם יימשך ההריון והין אם חלילה לא.
מותר לך להרגיש הכל.
ואת ראויה לתמיכה, חיבוק ואהבה, מכל הלב.

חיבוקים חמים יקרה!!
ציפי היקרה...ליאניי
אני נדהמת כל פעם מהתגובות שלך, כמה איכפתיות והקדשה את נותנת לכל אחת ואחת כאן מדהים בעיני.

אני נותנת מקום לכאב שלי כי אני לא יכולה לעצור אותו,
בכיתי אתמול ככ הרבה וגם היום בבוקר בדרך לעבודה פשוט לא הצלחתי לעצור את הכאב.
אני חושבת שזאת פעם ראשונה שאני מתחילה להבין שיש סיכוי לסןף רע מה שהתכחשתי כל הזמן ולכן אני מגיבה ככה.
אני עדיין בוחרת להאמין בטוב, להאמין שיש עוד סיכוי לעוברית ולקוות שהחודש הזה הוא קריטי והכל פתוח עוד מוקדם להספיד אותה.
אבל עם זאת, מתחילה לקבל את התמונה שהתרחיש הכואב מכל בהחלט יכול להגיע.
אתמול בעלי ואני ניהלנו שיחה ארוכה והחלטנו שלא נבין את העוברית בכל מחיר- אם ח״ו אדע שהכליה לא תחזיק מעמד ותריע שחקים אנחנו נבחר לסיים את ההיריון.
אני לא יודעת איך אתמודד עם זה, אם אהיה מסוגלת, מאיפה אביא כןחות להתמודד עם צער ככ גדול..
אני רק חושבת על זה כדי לנסות להכין את עצמי נפשית והדמעות זולגות.
אני מתפללת שבורא עולם יבין שהקושי הזה גדול עליי מנשוא ואין לי כוחות יותר להתמודד
די והותר כל הכאב של השנתיים האלה...
אני מפחדת מאוד מעצמי מה יהיה איתי אם וכאשר... ככ מפחדת כי אני מכירה את עצמי ואני יודעת שאשתנה לרעה ואני מפחדת לאבד את בעלי ואת הסביבה שלי בכך שארחיק את כולם ולא אצליח להתמודד עם הכאב.
אני לא מבינה איך אפשר להתגבר על דבר כזה.איך לא להרים ידיים.
הלוואי ולא אעמוד בניסיון הזה.
הקשבתי בעצתך/ ועצת הפורום המדהים הזה וכן שיתפתי את המשפחה הקרובה שלי (אמא אבא אחים) הם תומכים ללא ספק...
מישהי כתבה לי לא מזמן שמחשבה מייצרת מציאות ולנסות לחשןב כמה שיותר טוב- אני באמת משתדלת ורוצה להאמין בכל ליבי שאזכה לאור בקצה המנהרה.
היות ויש לי עוד שלושה שבועות לגזר דין- אני שוב עובדת כעת על עצמי לשחרר את התסכןל והעצבות ולחזור לאופטימיות.
שום דבר לא השתנה מלפני שבוע ולכן צריך לתת עוד מקום לאור שיכול להגיע ולא להקדים את המאןחר.
מאמינה שהיום/ מחר כבר אצליח לנתק את הכאב במעט.
אני אמורה לחגוג ביום שישי יום נישואים שני עם בעלי- ושנינו ככ עצובים, איך עוד שנה עברה לה ועדיין לא חובקים ילד/ה...
זה הדבר הכי קשה שעברתי בחיים שלי , תקופה ככ קשה, שום דבר לא הכין אותי לזה.
אני נוכחת לגלות שלא משנה כמה בן אדם טוב אהיה, כמה אעשה דברים מהלב, כמה אנסה להשתפר מדי יום הקושי לא עוזב אותי.
הלוואי ואזכה להיות מאושרת יום מן הימים.
יקרה. כמה כואב לקרוא את הכאב שבו את מצויה!!ציפי כהן
מאוד מאוד קשה.
זה אכן הדבר הכי קשה שעברת בחיים, כנראה, וזה באמת לא דבר שניתן היה להתכונן אליו...
הכאב עצום ואין לאן לברוח.
ומרגיש כאילו כבר מזמן נגמר הכח... והנה, יש עוד יום ועוד כח שצריך לתת,ועוד כח שמגלים... ולפעמים לא מצליחים להבין מאיפה כל הכח הזה.
זה באמת נראה בלתי אפשרי.

יקרה.
קודם כל, אני מאוד שמחה ששיתפת את הקרובים לך. אין ספק שזה מקל ותורם- לשתף במה שעובר עלייך, לשתף בתחושות וברגשות ולבקש סיוע כשצריך.
זה מקל כי כולנו עוברים משברים בחיים וכולנו זקוקים לעיתים לתמיכה בתוך המשבר. זה אנושי. וזה כל כך בסדר.
מותר לך לכאוב, לבכות, להרגיש עצובה, להתאבל על כל מה שנגזל ממך (למשל הריון שליו ושקט ונעים...), ומותר לך גם לבקש שיתמכו, שיעזרו,שיתנו כתף.
מותר וגם חשוב, כי במצבי כאב ומשבר- אחד הדברים החשובים ביותר זו התמיכה הסביבתית של האדם.
אם יהיו לאדם משאבים פנימיים וגם חיצוניים (אנשים תומכים סביבו), אם הוא ירגיש שהוא יכול לדבר על כאבו, לשתף ולהעזר באחרים- הוא יעבור את תקופת המשבר בצורה טובה יותר. זה מוכח קלינית.
לכן, טוב ששיתפת. ואני מתיחסת גם לדברייך לגבי הפחד שלך ממה שיקרה הלאה, אם חלילה חלילה תצטרכי לעבור הפסקת הריון- אני חושבת שתמיכה משפחתית וחברתית, או גם טיפולית, יכולה לתת לך כח לעבור את זה טוב יותר.
זה גם טוב מאוד שאת משתפת פה. כמה מקל שיש מי שנמצאות איתך בתהליך! נכון שזה עוזר שיש פה אוזן קשבת?
אל תמעיטי בערך התמיכה החברתית והמשפחתית. זה ממש גורם שנותן כח. למדי את עצמך לבקש ולקבל מה שאת זקוקה לו. זו תקופה קשה מאוד.מאוד. לא כל התקופות כל כך קשות.

דבר שני.
טוב שאת שומרת על אופטימיות , וגם מודעת לאפשרויות האחרות (הנוראות). זה טובלפקוח עיניים ולהגיע מוכנה למגוון תרחישים, כואבים ככל שיהיו.
טוב להכין את עצמך לבאות. שלא יפלו עלייך עוד הפתעות. להגיע מוכנה לאפשרויות השונות- זה נותן מרחב בחירה ללב. ונותן כח להתמודד. ומוסיף יכולות.
זה עדיף מאשר להתעלם מהאפשרויות הללו.
וזה ממש לא סותר את האמונה והאופטימיות, זה פשוט אומר שאת מודעת לבחירות שלך ולמה שעלול לקרות.

לפני שנכנסתי להריון רביעי (לאחר הפסקת הריון ולידה שקטה)- הגעתי מוכנה לכך שעלולים לקרות בו הרבה דברים. נשים מכינות את עצמן למגוון תרחישים וכך הן יוצרות חוסן פנימי לקראת צעדים משמעותיים שהן עומדות לעשות.

יקרה, ליווי רגשי נראה לי הדבר הנכון בשבילך. בכנות, זה לא דבר שקל ללכת אליו, אך הוא תומך ומאפשר כוחות בתוך מרחב שמור. אני שוב אומרת, אם את חשה שתתפרקי, והתמיכה המשםחתית אינה מספיקה, או אינך חשה במח בה- בקשי סיוע רגשי מאיש או אשת מקצוע. לא שווה להישאר עם עצמך לבד בכאב הבלתי נתפס.
יש מטפלות רבות וטובות שאני יכולה להמליץ לך עליהן. (לא מזמינה אותך אלי... רק ממליצה על אחרות, באהבה)

דבר אחרון, חיבוק.
איזו תקופה נוראית.
ציפי כמה שאת מדהימה...ליאניי
אני לא יןדעת אפילו איך להגיב לך, את צודקת בכל כל בכל מה שכתבת.
אני מאוד מקשיבה לעצותייך.
אנסה לשחרר כלפי הסביבה ואתן להם יותר מקום לעזור נפשית- זה באמת יןתר עוזר.
וכן, הפורום המדהים הזה שפעם אחר פעם מסייע לי לפרוק את הכאב בצורה הכי פתןחה שיש ולדעת שיש מי שמבין אותי באמת!
תקופה הכי קשה בחיי אך אני מבינה שאני מתחילה להפנים ולקבל שייתכן ויהיה גם סוף מר לסיפור שלי ונכון יהיה להתמודד נפשית/רעיונות שהדבר הזה עלול לקרות מאשר לצייר עולם ורוד שאין בו בעיות.
עם זאת, ככל שעובר הזמן ושעה ועוד שעה, יום ועוד יום- אני חוזרת לאופטימיות ולאמונה כי זה כרגע רק מה שיש לי לאחוז.
תודה על כל התמיכה המסורה שלך ציפי.
אין לך מושג כמה אני מעריכה אותך.

ציפי את מיוחדתאנונימי (2)
אני קוראת כל מילה בשקיקה . אני כל פעם נפעמת מהאמפתיה שאת נותנת ואת הביטוי לכאב המילים והכיוון שאת בוחרת להביא. איך תעזבי אותנו פה.. ליאני אהובה חיבוק גדול על הכל ומחזקת את מילותיה של ציפי...
תודה רבה יקרה... עוד לא עזבתי... מחפשת לכן מישהי אחרתציפי כהן
ואפרד בצורה מסודרת כשזה יקרה...
רק עשיתי הכנה כי זה מה שקורה מאחורי הקלעים...

תודה לך על מילותייך יקרה. עושה מה שיכולה, באהבה גדולה
ליאניי אהובה,מקווה לטוב מאוד

חשבתי הרבה מה לענות לך מאז ששלחת את ההודעה...

 

קודם כל מתפעל מאוד מהתשובה של ציפי כהן תשובה חכמה ורגישה מאוד. 

 

תקשיבי יקרה, 

את אהובה ויקרה מאוד מאוד!!!

אבל... את עוברת משהו ע---נ-----ק

וכשעוברים משהו בסדר גדול שכזה, ברור שיש רגעים לכאן ולכאן. 

את עכשיו נמצאת בסוג של מטוטלת גדולה רגע פה רגע שם... 

 

אני חושבת שאתמול קרה לך משהו שהיה ברור שיקרא ואין פה שום חידוש...

את תבואי לבדיקות ולפעמים תשמעי דברים טובים וייתכן חלילה שתשמעי דברים לא טובים.

ובכלל מהסיפורים שאני קוראת פה רוב הצוות הרפואי תמיד יתן לך הרגשה שחבל לגדל עובר עם מומים. 

 

החכמה בעיני וגם הקושי הגדול הוא לדעת שאת שם... שאת מבינה שה' הניח אותך שם ברחמים גדולים בלי שאת מבינה את הסיבה כלל

הוא שם אותך במקום כואב וקשה, אנחנו לא מבינים למה, אבל הוא לא מצפה שלא תבכי...

אני בטוחה שלבכות ולכאוב ולהתייאש זה הבריא והנכון במצב הקשה הזה. 

 

רוצה גם להדגיש בנוגע לברכה מר' חיים. ר' חיים אדם קדוש ואין ספק שזכית לקבל ברכה ממנו היא דבר ענק. 

אבל עדיין הקב"ה הוא המחליט ורק הוא יודע מה נכון לך, לנפש שלך... והוא יעשה בסוף כטוב בעיניו. 

 

האור שלך הוא, שאת בידיים של אבא אוהב מאוד, אבא שהכין לך דרך לא פשוטה בכלל כי הוא מאמין בך וכי הוא אוהבת אותך. 

האבא הגדול הזה יכל להביא לך הריון בריא ושלם, אבל בחר בשבילך מתוך אהבה אליך מסלול אחר...

 

הוא רוצה את דמעותייך והוא זה שימחה אותם מפנייך, איך ימחה? אנחנו לא יודעים... יתכן שהישועה כבר קרובה לבוא... 

וייתכן שחלילה וחס תעברי עוד קושי. אבל הכל מהידיים האוהבות שלו...

 

מסיימת בחיבוק גדול ובהתפעלות עצומה ממך. 

וציטוט מהתפילה "שמחנו כימות עיניתנו שנות ראינו רעה" - שהקב"ה ישמח אותך על כל הצער והכאב שאת עוברת💗💗💗

 

 

 

היי אהובהליאניי
אכן ציפי מדהימה ומעוררת השראה.
לגבי אתמול ולאחר התייעצות עם הרופא שלי- הבנתי שבתכלס שום דבר לא השתנה מלפני שבוע ומטרת הבדיקה אתמול לא הייתה הכליה שאנחנו יודעים שהיא לא בסדר אלא לבחון את חומרת העקמת.
כל רופא חושב שיכול להביע את דעתו כאילן אין אמא שמחזיקה את העובר בפנים ומרגישה כל פעם סכין בלב.
אבל בשורה תחתונה- אמרו לי לחכות חודש לכליה בכדי לבחון את מצבה ולא סתם קבעו חודש כי הזמן פה קריטי ולכן לא משנה מה נאמר אתמול אני בוחרת לזרוק לפח.
החלטנו בשבוע 12 להשאיר את העוברית ולתת לה צאנס, ונדע עוד שלושה שבועות סופית מה יהיה גורלה. מוקדם להספיד ולהתמודד מעכשיו.

אני מבינה ומקבלת שבורא עולם שם אותי בניסיון הזה, אני לא שןאלת כבר למה...
אני רק בוכה לו מעומק לבי שלא יעמיד אותי עוד בניסיון הזה, הרי הוא כל יכול.
אני לא מבקשת פה נס רפואי קסום שילד בלי יד פתאום תצוץ לו יד.
אני מבקשת שהכליה תתפקד ותריע שחקים כפי שהיא יכןלה כי רפואית היא יכולה!
אני מקווה שיש לבןרא עולם מקום שם בשבילי והוא באמת רואה כמ אני סובלת יום יום במשך שנתיים.

את צןדקת שבסופו של דבר הכל בידי בורא עולם או גם במקרה הזה בהחלטתי כי אם עוד חודש אני אצטרך לקבל את ההחלטה הגורלית זה לא בידי שמיים אלא בידי לקבל את ההחלטה האם לעצור את ההיריון להבדיל אלפי הבדלות שבורא עולם מחליט להפסיק דופק לעובר.
אני מקווה שאצליח להתמודד עם המסלול שבחר לי.. אני באמת מרגישה שאני על הקצה, נלחמת כל הזמן יום אחרי יום ומנסנ להראות לו שאני עדיין לא מוותרת...
אבל אם יגיע היום השחור מכל- אני לא בטוחה איך תהיה ההתמודדות שלי.

תודה על ההקשבה, על התמיכה.
שלושה שבועות והכל יגמר לטוב ולרע...
הי ליאניאנונימי (2)
מה שלומך?
היי יקירהליאניי
תודה על התעניינות,
זה מדהים שכל פעם שאני בנפילה יש כאן מישהי מקסימה ששולחת לי הודעה באותו היום.
צירוף מקרים?...
בכל מקרה, היום אני קצת בדאון.. קשה לי מאוד.
מנסה לאחוז באופטימיות ואמונה ככל האפשר אבל באמת שקשה לי.
כל בגד שאני שמה רואים היריון אני מתקשה מאוד להסתיר את ההיריון ולצערי מגיעה לעבודה וצריכה להסתיר מהעובדים שלי כי אני לא רוצה שאף אחד ידע אם ח״ו אצטרך לסיים.
הזמן עובר ונותרו עוד 13 יום להחלטה הגורלית, כבר נכנסתי לחודש 5 ואני עדיין לא מאמינה שאני צריכה להסתיר ולא להנות מההיריון.
נקשרתי לפצפצונת שלי מאוד, חולמת וחושבת עליה כל הזמן.
הימים לא עוברים לי, גם לא השעות אני באמת סובלת כל יום.
לפעמים מתעוררת מסיוטים בלילה ופחדים לשמוע את הרע מכל.
הלוואי שיהיה בסדר...
יקרהאנונימי (3)
קראתי ודמעתי!! מתפללת בשבילך מעומק הלב ועם דמעות בעיניים שבעז"ה העוברית שלך תהיה בריאה ושלימה עם שתי כליות תקינות ומתפקדות כראוי ושתעברי את ההריון הזה הכי בקלות שאפשר.
שולחת לך המון המון כוחות.
ה' איתך.
תודה רבה אהובהליאניי
מעריכה את ההתייחסות.
גם אני מתפללת ומקווה לטוב, שהשם ישלח לי כןחות להתמודד עם 13 יום שנותרו.
והלוואי ובע״ה יהיה לגוזלית הקטנה שלי 2 כליןת מתפקדות ואוכל להוכיח לכל הרופאים שלפעמים גם הם טועים!
אוחזת בכל תקווה בלב.
הלוואי הלוואי הלוואי.
מתחננת שלא אעמוד בגשר הקשה מנשוא.
אני אשכרה בחודש 5... הבדיקה עוד שבועיים כבר אהיה נושקת לחודש 6....
בבקשה שהילדה הזאת תגיע לעןלם ולא אצטרך לסיים בשלב ככ מאוחר.
תודה אהובה. מתפללת לטוב. ❤️
וואהואנונימי (2)
איזה מתח אהובה. כמה לא פשוט לעבור ימים ולילות כאלה עם המתנה שלא נגמרת ואי וודאות כזאת. חושבת עלייך.. איתך בפחד בחיבור באהבה ובתפילות. חיבוק גדול
כל כך מתפללת עלייך . . .דובדובה
מתפללת ומתפללת בלי להכיר אותך...
עקבתי אחרי כל ההשתלשלות של הסיפור שלך...
כמה קושי. כמה אמונה. כמה תעצומות נפש יש בך... ה' נתן לך את הניסיון כי את זאת שתצליחי לעבור אותו.
הלוואי הלוואי שתתבשרי בבשורות טובות בעזרת ה'...
יש כל כך הרבה סיפורים שבאמת בסוף הכל הסתיים טוב עם העובר ונולד ילד בריא... או שהיתה בעיה שניראת קשה והיא נפתרה...אמן שאת תהי אחת מהם ותבשרי אותנו...ראיתי סירטון לפני כמה זמן על ילד אחד שגיל אצלו איזה בעיה חמורה (ככה זה היה נשמע) והרופאים אמרו להפיל ובסוף ההורים התייעצו עם מכון פועה שהפנו לרופא מחול שהציל את הילד...
הסירטון היה פה בערוץ 7
הילד חי כילד בריא לכל דבר ובכלל לא זוכר כלום ממה שעשו לו בגיל חצי שנה. זה לא משפיע עליו ועל תפקודו...
מישהי אולי יודעת על איזה סירטון אני מדברת? שאוכל לשלוח קישור?

תודה רבה על החיזוקליאניי
הלוואי שאוכל עוד שבוע וחצי להעלות פה פוסט עם אושר עילאי.
אני נלחמת יום יום, שעה שעה, ואני רוצה להאמין ולבטוח בבורא עולם שעברתי דרך קשה מנשוא והגיע זמני לאושר.
אני עושה את מלוא ההשתדלןת ולא מוותרת.
שמעתי גם אני המון סיפורים ואפילו מקרוב...
אבל תמיד יש את החשש והפחד- אולי אצלי זה יהיה אחרת? אולי המבחן שלי עוד לא הסתיים?
אבל אני לא רוצה ליפול לשם, לא נשאר עוד הרבה לבדיקה הגורלית ואני מתפללת מעומקי נשמתי שבורא עולם יהיה איתי ויוכיח לרופאים שהם טועים ושהכוח רק בידיים שלו ושהעוברית שלי תפרוש כנפיים כי היא לוחמת.
תודה על כל התמיכה, כמה כוח אתן נותנות לי אין לתאר!!! ❤️
חיבוק ליאניאנונימי (2)
איתך כאן בכל מה שתביאי אהובה
חיבוק❤️*כוכבית*
ליאנייבאפל
אין לי מה להוסיף על מה שכתבו לך פה.
מאחלת לך שייגמרו השבועות של החוסר ודאות המטורפים האלה.

חיבוק גדול גדול.

( ובתוך הכאוס, תנסו לעשות זמנים קצרים, אבל משמעותיים, של רגע, לשתות קפה ועוגה, לטייל ולראות טבע, לראות סרט מצחיק, לשמוע מוזיקה טובה, רגעים שתהנו מהרגע עצמו, רגע של הפסקה מהמחשבות, מהפחד, מהחוסר וודאות, מהקושי, מהעצב. (( וכן, זה דבר שאני זוכרת, ששתינו שוקו חם ועוגת שוקולד חמה, שראינו סרט מוזיקלי ונהננו, שהיה לנו פנצ'ר לפני סקירה חשובה וצחקנו , וכל זה בזמן של טירוף))

♥️
תודה רבה יקירה..ליאניי
משתדלים להיאחז באופטימיות ודברים הקטנים.
שבוע הבא בע״ה הכל יגמר עוד קצת...
מחזיקים מעמד.
ליאנייושאנונימי (3)
הגבתי כבר גם מאנונימי ואני פשוט חייבת לדעת מה איתך?
כל הזמן חושבת עלייך ומתפללת
אולי תביאי לי את השם שלך במסר?
דואגת לך מאוד 😘
היי יקירהליאניי
אני בינתיים בסדר, מחזיקה מעמד
יש ימים יותר סבירים יש ימים שקשים נורא.
עברתי כמה דברים מאוד לא פשוטים נפשית במהלך ה3 שבועות האלה שעברו. (כמו למשל שמישהי ניסתה בכןח להןציא את ההיריון שלי בפומבי מול כןלם רק כי היא חושדת שאני בהיריון ועוד לא סיפרתי לה אז החליטה שזה בסדר להביך אותי מול כןלם ואני כמובן הייתי צריכה להכחיש ולהתמודד עם זה בגבורה כמה שאפשר שבפנים אני נחנקת) בכיתי המון אבל למדתי לקום ולהתרומם.
עוד שבוע בדיוק מקווה שהכל יהיה מאחורי ולטובה!
לא מאמינה שאני כבר בהיריון בחודש 5 כמעט וחצי, עם כל העצבות אני כל פעם מתרגשת להסתכל על עצמי במראה ולראות את הבטן מתעגלת ויוצאת החוצה. מקווה ככ שאוכל בקרוב כבר לא להסתיר.ואוכל פעם ראשונה סוף סוף להנות ממה שנותר מההיריון...

אני לא יודעת איך כותבים תגובה בפרטי שזה אנונימי- יכולה לשלןח לי הודעה שאוכל להגיב לך בפרטי?
חוויה לא פשוטה!אנונימי (3)
יש אנשים חסרי טאקט.

אשלח לך מסר 🙂
אויש.. איזה קשה😣*כוכבית*
חיבוק ענק ומוחץ ❤️
אויייכמהה ליותר

כל כך עצוב לי לקרוא אותך! לא יכולה לדמיין אפילו מה את עוברת...

 

אני רק רציתי להגיד לך שבמהלך ההריון של הבן שלי גילינו שאחת מהכליות לא מתפקדת והיה גם חשד למום בלב,

מיד קבענו תורים - לקרדיולוג ולנפרולוג, התור שלנו לקרדיולוג היה לפני הנפרולוג, הוא בדק את הלב וברוך ה הכל היה תקין, אבל אז הוא ראה את הכליה, ראה איך היא נראית, את הגודל, המרקם שלה, ואמר לי - ממש כמו שאמרו לך - שזה לא נראה טוב בכלל, שכדאי שנזרז את התור לנפרולוג כדי שנוכל מהר להפיל. אנחנו ממש ממש נלחצנו וכל זמן ההמתנה הזאת עד לתור עבר עלינו בצורה קשה.

כשהגענו לנפרולוג, הוא כמעט צחק עלינו שבכלל יכולנו לחשוב על הפלה בכזה מצב... הוא הסביר לנו שאין שום בעיה לחיות עם כליה אחת, יש גם כל כך הרבה אנשים שתורמים כליה, זה מצב שהוא לגמרי בסדר, ומכל הבחינות הוא יוגדר כילד בריא!

וברוך ה כיום הוא בן שנה וחצי, תינוק מושלם!!!!!!!

למדתי מזה שבכל מצב חייבים להתייעץ רק עם המומחים של אותו תחום, גם הקרדיולוג היה ממש מומחה, אבל, בתחום הלב, אם יש בעיה בכליות רק מומחה לכליות יוכל להגיד מה המצב האמיתי, ולא שום טכנאית אולטרסאונד או רופא כזה או אחר.

 

 

 

 

 

 

וואו איזה סיפור מדהים. מפחיד איך בקלות אפשר להלחיץמקווה לטוב מאוד
היי יקירהליאניי
קודם כל שמחה ככ לשמןע שהכל הסתדר אצלכם תודה לאל!!!
לצערי אצלי זה קצת אחרת כי כן נפגשתי עם נרפולוגית ועשיתי פעמיים סקירה שבפעמים הכליה לא נראת ווב מבחינת המרקם והגודל לכאורה לדבריהם.
עם זאת, זה היה בשבוע 17, והם החליטו שהזמם הכי נכון לבדוק כליה זה בסקירה מאןחרת ולא לפני שבוע 22ב
לכן... החלטנו להשאיר את ההיריון ולחכות עד הזמן הזה ולתהפלל שבורא עולם יושיע אותנו!!
אני מבינה שזה הזמן שהכליה יכולה להריע שחקים ולהפתיע לטובה כינזה הזמן שהיא מתחילה לגדול ולתפקד בזכות עצמה (עד שבוע 18 הכליה תלויה בגוף האם אני לא ידעתע את זה).
בכל מקרה, השבוע הגיע, הבדיקה הגורלית בפתח.
אוחזת בכל התפילות, בכל האמונה ובכל מה שאלשר לעשות.
רוצה להאמין שעמדתי במבחן שלי והשם יושיע אותי מהכאב הלא אנושי הזה.
אגב, שהיום היה לנו בדיקה לאקו לב וברוך השם הכל היה תקין!!!! (סימן מלמעלה?)
משמח מאוד מאוד, הלוואי שגם שאר הדברים יסתדרומקווה לטוב מאוד
תודה לך על השיתוף*כוכבית*
ברוך ה׳ על האקו לב התקין!!

.שתדעי שאני איתך בתפילות ובמחשבות..
בע״ה שתזכו לראות ברכות וישועות בעיניים ממש ..ישועת ה׳ כהרף עין!
מתפללת בשבילךאלמוניתנית
בעז"ה שהכל יהיה תקין!
בהצלחה יקרה!!!!כמהה ליותראחרונה

אני כל כך שמחה שמחה שלפחות אקו לב יצא תקין....

כמה כוחות נפש יש לך לעבור תקופה כזאת קשה ולא פשוטה, הלוואי שגם את תכתבי כאן בקרוב שהכל הסתדר.

 

התפללתי עליך עכשיו קצת, אמרתי כמה פרקי תהילים, אמשיך להתפלל עליך בעזרת ה עד שתעדכני אותנו בבשורות טובות! (אמרת שקיבלתם ברכה מרב חיים קנייבסקי - אז אני בטוחה שבעזרת ה הכל יהיה בסדר! )

 

מישהי שעברה כריתת חצוצרה, או בעלת רקע של ניתוחים קיסריים??אנונימי054

שלום...

ברקע 2 ניתוחים קיסריים, נקלטתי אליהם ממש מהר...לאחריהם נקלטתי שוב ממש מהר להריון שנפל מאוד מוקדם..

מאז - לא נקלטתי כשנה וחצי. ואז נקלטתי להריון שהתברר בשלב מתקדם כחוץ רחמי. הסתיים בניתוח חירום לכריתת חצוצרה 

ואיתה כרתו לי את התקווה שאוכל להיפקד במהרה .....

אמונה עולה..יורדת.. מתחזקת ושוב נופלת.. וחוזר כך, כל מחזור מביא איתו את הכאב.

עבר חצי שנה מהניתוח.. וכלום..

החלטתי ללכת לבדוק. ולאחר מספר ביקורים אצל רופא מומחה לפריון ( שיש עליו רזומה..)

קבע כי לאור ההיסטוריה הניתוחית, ולאור ההריון האקטופי שמביא אותי מיד לסיכון גבוה לכזה נוסף

ולאור הפחד שאני אהרה בתאומים מה שיכול להיות מסוכן לי , שהכי נכון לי זה להתחיל טיפולי IVF.

טוען כי הזמן שאוכל להמתין להריון טבעי הוא לא ידוע. וכי יכול להיות ביוץ בחצוצרה הלא תקינה מספר חודשים ורק אחד ייפול בחצוצרה התקינה. שזה לא כמו שסוברים שכל חודש מתבצע ביוץ בחצוצרה אחרת.

שורה תחתונה- הפוריות שלי נפגעה המון.

והאמת. שככל שעובר הזמן קשה לי להאמין שמשהו יכול לקרות אחרת... כבר ייאשתי מתשובות בטא שליליות.. 

נכון יש לי ילדים, מה אני כפוית טובה? יודעת באמונה שלמה שזה המציאות הכי נכונה לי כרגע. אבל עם כמה שהשכל מבין -הרגש לא! וזה מחרפן! וכואב ! ומביא אותי למשברים כל חודש..

 כשרוצים משהו , אז רוצים. וקשה מאוד לשלוט בזה...מאז שזוכרת את עצמי אני רק רוצה ילדים..אחרי לידות, לפני לידות.. תמיד.. ב"ה.

אבל עם כל הרצון והכמיהה, אני לא מבינה למה ישר לקפוץ לIVF?

 

מרגיש לי לדחוק את השעה.. וזה מפחיד אותי יותר מלא להיקלט.. 

 

השאלות שלי הן:

1. מישהי עברה פה כריתת חצוצרה ונקלטה טבעי ומהר? 

אם כן ,כמה זמן לקח לך להיקלט? והאם ההריון הבא היה תקין?

2. מישהי עם רקע של ניתוחים שנפגע לה הפוריות? אני מכירה כמה כאלו שעברו כמה ניתוחים קיסריים ואז נעצר להם והיו צריכים לעבור טיפולים על מנת להיקלט שוב..

3. מה דעתכן על המלצת הרופא ביחס להיסטוריה שרשמתי כאן?

גם מכון פועה חשוב כמוהו. רק שהם בניגוד הציעו כן להמתין עוד קצת ולתת הזדמנות להיקלט טבעי.. הם תלו את זה  במידת הלחץ שלי להריון נוסף.

 

מובן שאתייעץ עם רב...אך חשוב לי לראות אם יש עוד מישהי שהתמודדה עם זה..

אשמח להענות מצידכן..

תודה 

 

לא מבינה בזהפעם אחרת
אבל שולחת לך חיבוק גדול!
שיהיה המון בהצלחה ושהקב"ה יתן לך כוחות ובע"ה שתיזכי לעוד הרבה ילדים בבריאות איתנה!
הייאמאכמוניאחרונה
לא אני. אבל אחותי עברה כריתת 2 חצוצרות מאחר ונקלט הריון באחת והשניה הפכה דלקתית ברמה מסוכנת.
לאחר פחות מחודש ביצעה ivf ונקלטה להריון בעז''ה.
כרגע היא בהריון שליש 2.
עדיף ללכת לivf... לדעתי וגם לדעתה