שרשור חדש
צריכה את עזרתכן במענה למחקר בנושא סגנון הורות ואובדן הריוןיסכה ר 34

שלום,

שמי יסכה ריבקינד ואני חוויתי מספר פעמים אובדן הריון שאחריהם זכיתי לארבעה ילדים. חוויית אובדן ההריונות מעסיקה אותי מאוד ולכן החלטתי, במסגרת לימודי תואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל, לערוך מחקר בנושא סגנון הורות ואובדן הריון.

 

השאלון מיועד להורים לילדים שלפחות אחד מהם עד גיל 6

 

אשמח מאוד שתענו על השאלון. 
תודה רבה!
יסכה

 

מחקר בנושא סגנון הורות

המחקר עוסק בהשפעה של אובדן הריון על סגנון הורות?אין ייאוש בעולם
איזה נושא מעניין וחשוב
אכן מרתק וחשוב. בהצלחה לך יסכה!ציפי כהן
אשמח למלא את השאלוןshiran30005
אבל הקישור נחסם לי כי יש לי טלפון כשר, רוצה לשלוח לי למייל את הקישור?
תודהיסכה ר 34

את יכולה לשלוח לי במסר את האימייל שלך ואעביר לך.

תודה

שלחתי לך באישי את המייל שליshiran30005
עניתי. אם אפשר להעירנועה נועהאחרונה

חסר לי שם משהו שהרבה פעמים חסרים לי במחקרים מהסוג הזה: בחלק שבו אנחנו מעריכים את היכולות שלנו בכל מיני הקשרים, אין שום התייחסות למצב שהיה לפני האובדן. אני למשל חסרת ביטחון מאז ומתמיד ובינתיים האובדנים לא שינו את זה לכאן או לכאן...

בנוסף בחלק הראשון שלא היה בו היגד נייטרלי לסימון אלא רק 'נוטה להסכים' או 'נוטה להתנגד', עניתי ממש לא בלב שלם כי נגיד בשאלות תעדוף של מה יותר חשוב ממה אם חשבתי שהחשיבות של שניהם שווה הייתי בבעיה.

 

בהצלחה וכל הכבוד!

מתחדשת-ציפי יקרה!shiran30005
אני קוראת פה את התגובות שלך , ממש משקיעה בתשובות! ייש כח גדול מחזק אותי מאוד
גם אני לאחר המון הפלות ולא מצליחים כרגע להיקלט כבר תקופה ארוכה.
חיבוק ובשורות טובות לכולם
היי יקירה. תודה לך על המילים החמות. משתדלת מתי שיכולה, בשמחהציפי כהןאחרונה
את כותבת שעברת המון הפלות,
ושממתינים תקופה ארוכה.
כמה כואב.
איני יודעת מה זה המון, ומה זו תקופה ארוכה, עבור כל אחת המספרים הם קצת שונים. מבינה שעבורך, בנקודת הזמן הזאת, ההרגשה היא שכבר עברת המון. שזה בהחלט מספיק... ושהרצון להיקלט ממלא הרבה מהחיים כרגע.
כואב.
מצטערת לשמוע, מקוה שעשיתם בדיקות קרישיות ואת כל מה שצריך כדי להבין את הסיבות, ואולי את הדרכים לסייע.

חיבוקים!
ושוב תודה.
שאלה ... אני אחרי גרידה שבוע 12שרית15060
זה נכון מה שאומרים שנקלטים מהר תוך חודש חודשים מההפלה גרידה.. כל כך מפתחת צפיות ומקווה שלא לשווא
איך אפשר לעקוב אחרי הביוץ אם הכל משתבש בגלל הגרידה
איך תפסתם את הביוץ
מומלץ לחכות מחזור אחד לפני נסיונותאין ייאוש בעולם
ואז הגוף חוזר לסדר שלו
את הביוץ הבא כבר תוכלי לתפוס כי בע"ה הגוף יחזור לסדר הטבעי שלו שאת מכירה.

יש איזה טענה כזו שהגוף פורה אחרי הפלה.. היא לא מבוססת מדעית..
אני באמת נקלטתי מהר אחרי הפלה ב"ה (זה לצערי הסתיים גם בהפלה, אבל זה כבר עניין אחר)

מקווה שגם את תקלטי בקלות ובידיים מלאות..
כמו בכל דבר, יש מקרים שנקלטו מהר ויש כאלה שלא.ציפי כהןאחרונה
הפוריות היא דבר משתנה ודינאמי, מאישה לאישה וגם אצל אישה אחת- לפעמים משתנה מחודש לחודש.
לכן אי אפשר להבטיח לך שאכן תהיי פוריה בדיוק לאחר ההפלה. אולי כן. ואולי לא...
כל שנותר זה לקוות לטוב ביותר.

לגבי מעקב אחרי ביוץ- אפשר לנסות למדוד חום כל בוקר בשעה קבועה, עם מדחום דיגיטלי מדויק, ולראות אם יש עליה קטנה במעלות. הביוץ מתרחש כאשר יש עליה קטנה.
המעקב הזה נקרא "חום השחר" (אפשר לחפש בגוגל מידע),
אבל הוא מצריך מעקב של כמה חודשים כדי להבין את הדפוסים של הגוף ולעקוב אחר השינויים הקלים שהגוף חווה.
לא בטוחה שזה יעזור לך עכשיו.

אבל...
בעיניי, כמו שכתבה @אין ייאוש בעולם המקסימה- כדאי להמתין לפחות למחזור הראשון, כדי לנקות את הגוף.
ואולי גם לתת לנפש מעט זמן להתאבל, לעכל, לכאוב את האובדן- לפני הריצה להריון הבא.
זה כל כך קשה להמתין ולשהות בתוך הכאב של האובדן. כל כך היינו רוצים כבר בריאה חדשה בתוך זה... להמשיך הלאה, להניח את זה מאחור, ולהתקדם קדימה אל הריון חדש...
ועם הקושי, בעיניי נכון יהיה אילו תניחי לעצמך לנוח אחרי החוויה הקשה, אפשרי לעצמך רגע להתבונן במה שעברת, להבין מה קרה לך, לכאוב, להרגיש, להיעצב, לכעוס, להתאכזב...
הכל מותר. וכדאי להרגיש את הרגשות והתחושות לפני שרצים הלאה. שלא ייתקעו.
כי זו חוויה שקרתה. כדאי לתת לה מקום.
ורק אז לנשום וללכת הלאה.

חיבוק על זה, בכל מקרה.

מישהי כאן לקחה דופסטון בהריון וזה אכן עזר?אנונימי (פותח)
לא מתאים לפורוםאנונימי (3)
יש פורום אחר לזה
למה לא מתאים? זה ניתן לנשים בהריון לאחר הפלות חוזרות...אנונימי (פותח)
סליחה התבלבלתי בשם של כדור אחראנונימי (3)
בטח שמתאים. זה תמיכה הורמונליתMamina
לא לקחתי, אבל יש כאלה שלקחו ועזר. את מבקשת להיתמך,אנונימי (4)
עבר עריכה על ידי מתחדשת בתאריך כ"ג בטבת תש"פ 21:55
להבין שאת לא לבד?
לקבל חיזוק לדעה שקיבלת?
מה את מבקשת לדעת יקירה?

משום מה התשובה שלי נהייתי מאנונימי...
זו אני, מתחדשת.

חיבוק.
לקבל חיזוק לדעה שקיבלתיאנונימי (פותח)
יש נשים שהצליח להן. כל אחת ומה שהיא... בהצלחה לך!!ציפי כהןאחרונה
איך לזהות הפלה?אנונימי (פותח)
היה לי איחור של שישה ימים ובדרך כלל המחזור שלי מדוייק כל 28 ימים בדיוק. היו לי כאבי בטן כמו של מחזור אבל כל הבדיקות הביתיות שעשיתי יצאו שליליות. מקודם התחיל לי דימום מסיבי. יכול להיות שהיה הריון וזאת הפלה?או שפשוט יכול להיות שהמחזור סתם איחר?
נשמע כמו אפשרות שהמחזור איחר,אבל אי אפשר לדעת.אנונימי (3)
הבדיקה הכי מדויקת להריון היא בדיקת דם. בודקים הורמון שנקרא בטא. אם הוא קיים בדם, סימן שיש הריון. או היה. הוא אמור להכפיל את עצמו פי 1.5 בערך כל יום,או יומיים. זה מעט משתנה.
בכל מקרה, אם היה לך הורמון כזה והוא יורד או עולה- זה סימן לקיומו של הריון, או לצערי לסיומו.
את יכולה ללכת לבקש בדיקת דם מחר על הבוקר,כדי לברר זאת.

חיבוקימים.
משום מה התשובה שלי נהייתה מאנונימי... אבל זו הייתי אני^ציפי כהןאחרונה
בשלב כזה זה נקרא הריון כימי ולא הפלה לדעתי. או שהיה איחור..אנונימי (4)
אני שונאת להרגיש מבשרת רעות. כשסביבי כולן בטוחות שתהיה לידה.אנונימי (פותח)
אם אישה בהריון, זה בדרך כלל מוביל ללידה, נכון...?
אני מנסה לזכור את זה, זה באמת כך בדרך כלל...
אבל למה כולן בטוחות כל הזמן שזה מה שיקרה, תמיד??
למה הן מדברות בוודאות על כך שיהיה תינוק, שתהיה ברית...
זה כל כך מקפיץ אותי. כל פעם מחדש כשאני שומעת את האמירה הבטוחה והברורה מאליה- אני נרעדת בתוכי.
אל תהיו בטוחים עד שהתינוק לא יצא חי ונושם ובריא.
ואז אני מתמלאת אשמה פנימית... כי למה אני רואה שחורות?? הכל בסדר לרוב... למה שיקרה משהו??
ועדיין, רק בתוכי, לא אומרת לאף אחד, אבל כואב לי מבפנים לשמוע אמירות כל כך ודאיות.
כאילו שהכל בידיים שלנו...
אז אני הייתי בסקירהאנונימי (3)
אצל פרופ' ידוע.
והוא אמר לי, אני מרוצה.
והסתכל עלי כשראינו את העובר באולטראסאונד ושאל: מרוצה?
ואני. מבחינתי תינוק, זה רק כשהוא בידיים שלי, נושם חי ובריא בעז"ה.

כשמכירים את העולם מהצד האחר שלו, לא נראה לי אפשר למחוק ולשכוח ולהיות בטוחים בטוב.


טוב למי שמאמין ומכיר שיש רק דרך טובה אחת לסיים הריון.
להאמין בטוב ב100% אחרי שחווית אובדן, זה כבר עבודה עצמית ממש ממש.
וואי, ממשנועה נועה

בהריון השלישי שלי, אחרי הפלה, הייתי אצל הרופאה בשבוע 20 והיא שאלה אותי למה אני כל כך לחוצה עד שאני רואה דופק. אז אמרתי לה שאני אחרי הפלה והיא אומרת לי "נו, אבל את כבר אחרי השלב של ההפלות..." אז 'הזכרתי' לה שאחרי הפלות יש גם לידות מוקדמות, ויש לידות שקטות בכל שלב של ההריון, אז עד שיש לי תינוק בריא ושלם בידיים אני כנראה אמשיך להיות לחוצה.

 

ולפותחת - מזדהה מאוד ומחבקת. אני במקום טיפה שונה כי מראש לא חשבתי שהריון זה מובן מאליו (רקע רפואי שלי+סיפורים מהסביבה הקרובה) ולא נעים לי לומר שלפעמים גם ניסיתי לפרק בעדינות את הקישור הזה - אבל אף פעם לא מול מישהי שבהריון עכשיו... רק בשיחות כלליות על הריונות ולידות, היה לי נורא קשה שנשים כל כך מנותקות מהמציאות הזו ולדעתי זה גם יכול להוביל להמון חוסר רגישות. ועכשיו, אחרי שתי הפלות, עוד יותר. בכלל קשה לי שהסביבה שלי לא מבינה וזה רגשות סותרים, כי מצד אחד ברור שב"ה שהן לא חוו, מצד שני זה ממש סוגר לי את השיח מולן לפעמים.

נגעת בי ממש. לרגע הרגשתי את החרדה הזאת שכלום לא ברור ומבטיחאנונימי (4)


גם אני שונאת את הביטחון שלהן. שונאת.אנונימי (5)
אז ככה הגעתי מהראשיאנייי88

ואפשר לשמוע את החרדה..

 

ובתור אחת שעברה 3 הפלות גם מבינה אותה..

אבל איכשהו בחודש התשיעי לחרדה ם מתווספת ציפייה ותכנון. וכן אני חייבת לארגן את הבית הילדים ולהתארגן לתינוק.

 

וחושבת איפה כדאי לעשות ברית למרות שהכל יכול להשתנות.. לאו דווקא בנסיבות עצובות. אלא לידה בשבת. תינוק עם צהבת וכולי.

 

אז אני חושבת מתכננת ומצפה..

 

אבל גם מאוד חרדה!!

 

וחוץ מלהתפלל שהכל יהיה בסדר אין לי הרבה מה לעשות..

 

וזה שמדדתי לבנות שמלות לברית(סוף סוף=שבוע 37) זה לא מוריד את מפלס החרדה. אלא לעיתים מעלה אותה!

כי מה ע ושים אם חלילה..נוספה חרדה מה אומרים לילדות( פשוט השאר פחות מענינים אותי)..

 

ואת יודעת מה עם הסיפורים הנוראיים של היום אני גם קמה בלילות לבדוק שולם בסדר. ונושמים. כי גם תינוק חי ובריא ובועט לא ערובה לכלום..!

 

רק בריאות שמחה ואושר. וידיים מלאות בעיתו ובזמנו..

 

ולזכור שכלום כלום כלום לא בידיים שלנו. אנו עושות רק השתדלות.

 

ואו לגמרי! לגמרי!!!!!חדשה111111
כמה חברות סביבי בהיריון כרגע
עברתי לידה שקטה לפני שנה וקצת ב"ה ישלי ילד בידיים תודה לה' אלף פעם שנקלטתי מיד אחרי הלידה השקטה
והן כל היום מדברות על מה יקנו, עגלה, חדר, משחקים, בגדים
הלב שלי נצבט.
רק לי זה לא ברור מאליו? בלב שלי אני אומרת שבאמת הכל יעבור להן בשלום, ויזכו לקנות רק בידיים מלאות
אבל.....
כנראה שבאמת רק מי שעברה אובדן מסוג זה תדע להעריך כל דקה שיש דופק, וכל בדיקת דופק זה כמו המתה של הנפש, וכל יום בהיריון זה נס, ולצאת בידיים מלאות זה סופר נס!!!
מה אומר... לפעמים אני מרגישה ממש כמוך. והלוואי שהיינו יכולותאנונימי (פותח)אחרונה
זו אני מתחדשת. משום מה יצא לי אנונימי גם פה...🤷‍♀️

עבר עריכה על ידי מתחדשת בתאריך כ"ג בטבת תש"פ 21:57
להיות פשוט רגועות ושלוות, ולדעת שההריון יסתיים בטוב...

המציאות אחרת.
זה כל כך קשה לחיות כך, בחוסר הוודאות,
בידיעה שיכול להיות אחרת...

אני תמיד מחזיקה בראש גם את הידיעה שרוב ההריונות מסתיימים תקין, וגם את הידיעה שיש כאלה שלא.
זה לא קל להחזיק את שניהם בראש, אבל זה עוזר לאזן.
ומשתדלת להיות אופטימית כלפי אלה שבאמת מדברות על הריון כדבר מובן מאליו, או על לידת חינוק חי כדבר מובן מאליו.
אכן, זה הטבע.
אבל קורה שגם בטבע יש דברים אחרים.
וזה כואב נורא להכיר בזה.

חיבוקים.
הריון אחרי הפלהאנונימי (פותח)
הפחד
ההתרגשות
הציפיות
החרדות

איזה בליל רגשות הזוי
אכן, בליל רגשות הזוי מאוד. וקשה לשאת הכל יחד.ציפי כהן
אבל זה באמת שם. הכל.
ויש עוד...
תקוה לצד יאוש,
אמונה שיהיה, ויהיה טוב ולטובה, לצד פחד מצמית, כמעט ודאות- זה יקרה שוב! אין יותר תמימות, אין יותר אמונה תמימה ועיוורת שהריון בהכרח ממשיך עד הסוף, שהריון אכן מסתיים בתינוק מתוק וחי...
ציפיה ורצון עצום, לצד פחד משתק... ומה יהיה אם.....??

הריון לאחר אובדן הריון הוא התמודדות בפני עצמה.
הוא מלא בכל כך הרבה פחדים וחרדות,
הוא כבר לא רק שמח-
למרות שהוא מלא שמחה. כי הוא גם מלא חששות,וידיעה שזה באמת לא מובן מאליו. ולא ברור.
וכל התקדמות בו מלווה גם בחשש.

אז מה עושים?

אני ממליצה על הכלה של כל הרגשות,
הבנה שהם נמצאים שם, כולם, ושזה אפשרי שיהיו הרבה רגשות סותרים שיהיו ביחד בתוכי.
נתינת שם ולגיטימציה לרגשות, ועדיף גם ביטוי יצירתי (ציור ריקוד פיסול שירה כתיבה דרמה או כל דבר אחר העולה על הדעת) זה דבר שעוזר ומרגיע.
דיבור עם אנשים תומכים שיכולים להכיל את בליל הרגשות הזה.
ובפן הפרקטי-
לעבור שלב שלב בכל פעם.
לא לראות את כל ההריון כפרויקט אחד ענק. כי זה באמת קשה להכיל ככה.
ללכת בקטן, כל פעם פרויקט אחד.

לדוגמא, זה יכול ללכת ככה:
מנסים להרות. נושמים לתוך זה, משתדלים להרגיע ציפיות ולחץ אלא פשוט לזרום לזה בהנאה, בתקוה ובאמונה. כמה שאפשר...
מכילים את הפחדים לקראת הריון אבל גם מתמקדים כרגע רק בנסיון להרות. לא נכנסים לכל פחדי ההריון... זה עוד לא שם. אז צעד צעד.
כאשר יש הריון... מזל טוב. מתחילים לתת לעצמינו זמנים שנצטרך לעבור. נניח:
עד לאולטראסאונד הראשון.
עד לבדיקת הבטא.
עד לפגישה עם הרופא.
עד לשבוע 10.
וכן הלאה...
עוברים כל קטע בנפרד.
ולפעמים גם מחלקים את הקטעים לשבועות וימים: לעבור כל שבוע בנפרד. כל יום בנפרד.
לנסות כמה שאפשר להנות מהרגע הזה.
זה רגעים שחיכינו להם... להנות מהדרך גם.
ואם אפשר- לנשום לתוך זה, לעבוד על נשימות ועל דמיון חיובי, על דרכי הרגעה ועל שמחה עם הרגע הזה.

כמה לא קל.....
מורכב מאוד!!

הריון לאחר אובדן. דרך ארוכה ומלאה רגשות סותרים.
ובהחלט אפשרית.

חיבוק!!
שולחת חיבוק גדולנועה נועהאחרונה

מאחלת לך שיהיה רק טוב.

 

(אם את בקטע של שירה, מקשרת לך פה לסדרת שירים מדהימה על הריון לאחר אובדן. בהמשך זה גם על תינוק פג אז אם לא מתאים לך אל תקראי מהשלב ההוא... אבל בעיניי אלו שירים מדהימים. אני משוחדת כי אני מכירה אישית את הכותבת והילד, ועדיין, הרבה אנשים התחברו אליהם.

הורות וצללים / 0W | ביכורים )

הפלה, התייעצות וקלקסןללי 30
שלום לכולן, רוצה לשאול.. לצערי עברתי הפלה בשבוע 13, הריון ראשון, היה לי דימום משבוע 10 שבהתחלה נחלש והפך לחום אבל בשבוע 12 התגבר ונהיה אדום עד שפשוט והתחילו כאבים ממש של צירים ויצא מלא דם וקרישים גדולים. הלכתי למיון היה עוד דופק ופתיחה קטנה ואז פשוט לחצתי ויצא... עשו לי גרידה כדי להוציא את השליה...
האם קרה למשהי משהו דומה? אני נוטלת קלקסן בהריון כי יש לי קרישיות יתר ולקחתי 60 מג פעם ביום ואמרו לי שלהריון הבא אצטרך לקחת פעמים ביום 60 מג קלקסן... האם משהי לקחה פעמים ביום בהריון זריקת קלקסן? האם משהי יודעת איך עובר הריון בצורה כזאת? תודה רבה מראש ושבעזרת ה ההריון הבא יהיה בריא....
וואו, נשמע שעברת חוויה ממש קשה. חיבוק על זהאין ייאוש בעולם
היי יקרה, דבר ראשון וואו. חיבוק. כמה קשה לעבור את זה כך!ציפי כהן
מאוד לא פשוט.

לגבי שאלתך-
את יודעת שיש לך קרישיות יתר ולכן את לוקחת את הכמות המקסימלית שנותנים בדרך כלל לנשים.
40 מ"ג קלקסן הוא מינון מניעתי,
60 מ"ג קלקסן הוא מינון טיפולי.
נתנו לך כך כי חשבו שזה מספיק עבורך, אבל הסתבר, לצערי הרב, שלא הספיק. כואב לי מאוד לשמוע!

אני רוצה לומר לך שלרופאים יש גישות שונות בנוגע למניעת הפלה כשיש קרישיות יתר.
יש הטוענים שקלקסן במינון גבוה מונע הפלה,
יש הטוענים שאספירין עוזר יותר,
יש כאלה שמשלבים.
יש גם גישות אחרות.

הגישות שהמחקרים מוכיחים- תומכות באספירין (במינון משתנה לפי המקרה), ויש התומכות בקלקסן 60 מ"ג.
לא שמעתי על פעמיים קלקסן במינון 60, מעניין לשמוע מי המליץ לך.
אבל אני כן טופלתי במינון גבוה של קלקסן וזה הצליח.

מה שאני טופלתי בהריון שהצליח-
התחלתי מ-80 מ"ג קלקסן, ואספירין.
בשבוע 16 העליתי את המינון ל-100 מ"ג וחילקתי את הזריקות לפעמיים ביום: 40, 60.
עד סוף ההריון לקחתי ככה, פעמיים ביום, מינון של 100 מ"ג ביום. (מחולק כי בשבוע 16 הכליות עובדות לאט יותר.)
הייתי מטופלת אצל פרופסור קופרמינץ מאיכילוב שמאוד מאמין שקלקסן במינון משמעותי הוא זה שעוזר.
ולקחתי גם אספירין, בהוראת פרופסור אחר, שמאמין יותר באספירין...
אני לא יודעת מה מהם עזר, אבל ההריון הזה היה הכי בריא מארבעת ההריונות שלי, התינוקת גדלה כמו שצריך (בשאר ההריונות היו עיכובי גדילה), ושתינו היינו בריאות.
תודה רבה!ללי 30אחרונה
ממש חיזקתן אותי,
אלך גם לייעוץ אצל דר קופרמינץ,
תודה רבה רבה!
יש לי שאלהאנונימי (פותח)
מה מצופה מנשים כמונו שעברו הפלות (כשזה טרי) ונמצאות במעגל חברתי עם תינוקות

יש סיכוי בעולם שזה לא יזיז למישי?
יש נשים שזה פשוט בסדר להן?
לפעמים אני מרגישה רע עם עצמי
ואומרת לעצמי
למה תמיד חייב להיות לך גוש בלב מזה

אולי אני דרמתית
אולי אני סתם חסרת ביטחון
אולי אני סתם נשאבת לזה וכאילו יש עוד דברים בחיים חוץ מזה, אז..
אולי אני קנאית
אולי סתם הדשא של השכן

יש לי מלא פעמים מחשבות כזה של -
מה את חושבת שאחכ תהיי שמחה? אז אחכ יהיה לך משו אחר להתבאס עליו
ובכלל ילדים זה טרחה, אז תנצלי את הזמן עכשו
ואולי יהיה לך קשה באימהות ותסתבכי עם השיניים והשינה וכו' ובכלל ולא תהיי כזאת מאושרת?
ואולי גם כשיהיה לך אחד אז תרצי עדיין תרגישי את זה כי לחברות שיש עכשו אחד, כבר יהיה 2, והפער ישאר..

וככה המחשבות משגעות אותי
היי יקרה. מחשבות וייסורים פנימיים... לא קלים.ציפי כהן
אומר לך את מחשבותיי בעקבות הקריאה.
כמובן, לכל אחת יכולה להיות חוויה שונה ולכן גם תשובה שונה.
דעתי היא-
שהציפייה והרצון לילד נמצאים בקונפליקט מתמיד מול החברה בה אנו חיים, וקשה להפריד ביניהם.
אני חושבת שאילו היינו חיים על אי בודד, היינו יכולים לחיות בנחת עם הבחירות שלנו ועם ההתמודדויות שלנו, וזה היה נטו מול עצמינו. אבל בחיים בחברה, ובמיוחד בחברה הדתית, יש הרבה מבטים, ציפיות, נורמות חברתיות, וגם צרכים פנימיים להיות אם.
וזה בהחלט לא קל לחיות בתוך אוירה בה יש ילדים רבים, בעןד את נאבקת להביא את ילדך הראשון.
לא, זה ממש,לא קל להיות היחידה שהתחתנה בגיל מסוים ועדיין אין לה ילדים. או להיות זו שיש לה פער הולך וגדל בין הילדים. או להיות היחידה שאינה יורדת לגן המשחקים בישוב, כי אין לה קטנטנים. או להיות בעבודה עם נשים באותו גיל,שכל העיסוק שלהן הוא הנקה, שאיבות, חוסר שינה, טיטולים ותינוקות חמודים.
זה לא קל!!!!
זה עלול להוציא את העיניים והלב ממקומם...
אני חושבת שזה הכי טבעי בעולם.
הכי לגיטימי בעולם
והכי פשוט בעולם- שתהיה תחושה של כאב, של רצון, של צביטה, של קנאה...
ומדוע לא?
אני מתמודדת עם הפלה, וחוסר. ולהן יש....
למה שלא יכאב??

אז כן, יש לך הרבה טוב כרגע. ללא ילדים את בהחלט משוחררת וחופשיה לחגוג עם בעלך בלי ייסורי מצפון, ולהיות אדונית לזמן שלך. יש הרבה יתרונות.
ויש איתם גם כאבי לב.
כי רצית להיות אמא.
וקרתה לך הפלה.
ואיבדת עובר.
וזה כואב. כל כך כואב.
וזה צובט בלב שלאחרות יש ולך אין.
זה פשוט כואב.
ומותר לכאוב.

השאלה הגדולה יותר בעיניי היא- מה עושים עם הכאב הזה. ואיך עוזרים לו להישאר צביטה ולא לגדול למימדים שתופסים הרבה מדי מקום בנפש ובגוף.
זו שאלה ששווה לחשוב עליה, אבל לפניה- אפשר להניח לרגשות האשמה ולתירוצים השונים, ופשוט להיות עם מה שעולה.
אם זה כאב אז לכאוב.
אם זה קנאה אז לקנא.
אם זה שמחה על מה שיש אז לשמוח.
אם זה עצב אז להיעצב.
וכן הלאה. לא לתקוע את הרגשות. יש מקום לכולם. גם לטובים וגם לפחות טובים.

חיבוקים.
יקרה, את ממש נורמלית!קטנה67אחרונה
אני חושבת שכל מי שלוותה הפלה עוברת את התחושות האלה.
כן, גם אני שיש לי ילדים ב"ה, עדיין כואב לי עכשיו אחרי ההפלה לראות נשים בהריון
וזה לא סותר את זה שאני מודה לה' על כל הטוב שיש לי
כאב הוא כאב ואובדן הוא אובדן, מותר לנו להיות כאובות אחרי חוויה קשה כזו. תני לעצמך את המקום והזמן להתאושש ובע"ה בהמשך תוכלי להשתחרר מהתחושות הללו לאט לאט
חיבוק חם!
לאחר 6 ימי איחוראנונימי (פותח)
מאחר לי במחזור ב6 ימים ,
ביום השני לאיחור ערכתי בדיקת הריון שיצאה חיובית
ביום החמישי לאיחור ערכתי בדיקת בטא שיצאה 131
ומלפני יומיים התחילו דימום ממש חלשים , שהיום התחזקו !
מרגישה שזאת התחלה של הפלה טבעית .. יש צורך להגיע לרופא בשלב ככ מוקדם ועם בטא ככ נמוכה ,. הרי גם ככה הוא לא יראה כלום 😣
אולי הריון כימי?אין ייאוש בעולם
אולי ...אנונימי (פותח)
כן. כדאי ללכת.ציפי כהן
ולו רק בגלל שהיתה בטא, ושהיא עלתה, ושעכשיו יש דימום.
אז ללכת להיבדק ולראות מה זה, ולא להחליט ישר שזה לא.

וגם אם זה היה הריון כימי, שווה לדעת שהיה כזה. שיהיה רשום בפרוטוקול של הרופא. כי זה חשוב לדעת את זה בהיסטוריה הרפואית שלך.

מה שלומך?
בדקת אצל רופא לבסוף?
כייף לראות את האכפתיות הזאתאנונימי (פותח)
כן הלכתי לרופא בדק אותי ולא ראה כלום , כי זה מוקדם מדי .
אתמול הדימום ממש התחזק ויצאו ממש כרישי דם ( סורי על התיאור)
והיום הדימום הפסיק לגמרי , שזה די מוזר
בכל אופן שלח אותי הרופא לבצע בדיקת בטא ביום ראשון
וואו. לא קל כל הדימום הזה. חיבוקים!! בהצלחהציפי כהן
תודה רבה 🙏🏻אנונימי (פותח)אחרונה
היסטרוסקופיה- שיתוף ועזרהאנונימי (פותח)
הפלה בשבוע 9 לפני חודשיים וחצי עם ציטוטק (מנה 1)
כבר לפני חודש איבחנו שיש שארית.
קיוויתי והייתי דיי בטוחה שהווסת ישטוף הכל.
אבל לצערי הגדול עדיין יש שארית.
כ"כ רוצה כבר להיות אחרי.
לנקות את מה שהיה כדי שאוכל בעז"ה להתחיל מחדש...
הקושי ענק. צריכה עידוד.

בנוסף,
רופא מומחה הציע היסטרוסקופיה ניתוחית.
מעבר למה שכתוב באינטרנט..
מישהי שעברה ויכולה להגיד מה מצפה לי?
תוך כמה זמן ניתן לקבוע תור?
הרדמה מלאה או חלקית? כמה זמן התאוששות?
האם יש דימום אחרי?
למה זה עדיף מגרידה?
מלאת חששות ומצד שני כבר נואשת להיות אחרי זה.

תודה מראש.
שנתבשר כולנו בישועה ובנחמה גדולה בקרוב מאוד.
הייאין ייאוש בעולם
היסטרוסקופיה ניתוחית נעשית בהרדמה מלאה ועדיפה על גרידה כי היא בשיטה יותר עדינה לרחם, יש לעיתים דימום אחרי ולמשך זמן מסויים אסור להיכנס לאמבטיה (כולל מקווה). התאוששות משתנה כמובן, אבל 2-3 ימים חושבת שמספיק.. לגביי תור נראלי הכי מוקדם חודש בציבורי..

המון בהצלחה
מכירה מאד את הצורך להיות אחרי
זה לא כיף שזה עוד תקוע לך בגוף
והבירוקרטיה..
תודה רבה!אנונימי (פותח)
הלוואי שיעבור מהר..
דימום של חודש או כמה ימים?
עוד מישהי?אנונימי (פותח)
אשמח מאוד..
היאנונימי (3)
עברתי הסטרוקפיה ניתוחית לקח לי יומיים להתאושש קצת היה לי כאבים אבל לא משהו חריג .הדימום אצלי הפסיק יום אחרי עשיתי ביום שני ובשלישי כבר התחלתי לספור 7 נקיים אחרי חודש וקצת שהיינו אסורים בעיקבות הפלה שלא הכול יצא ממש ממליצה לך לעשות וזה הליך הרבה פחות מסובך מגרידה פחות בעייתי לרחם
אחרי הרדמה הרגשתי ממש טוב והשתתחרתי תוך שלוש שעות .
תודה לך! ושאלה..אנונימי (פותח)
האם בכל בתי החולים צריך לפני לעבור וועדה רפואית?
לקח לך הרבה זמן עד לקביעת התור לניתוח?

חייבת להגיד שהצלחת להפיג לי כמה חששות..
תודה!
עברתי בפרטי במידקה סנטראנונימי (3)
ברמת החייל וקבלתי השתתפות הגשתי בקשה לקופה נראה לי טופס 17
ושלמתי בערך 400 שח
עשיתי אצל דר חן גולדשמידט
קודם כל חיבוק ענק !אנונימי (4)
עברתי היסטרוסקופיה ניתוחית זה מבוצע בהרדמה מלאה .
יש דימום אחרי של משו כמו יום או יומיים זה לא רציני .
ועדיף לחכות אחרי זה לווסת לפני שחוזרים לנסות שוב ,
חוץ מזה התהליך יחסית פשוט ומהיר וגם התאוששות ממנו ,
שיהיה לך המון בהצלחה
בהצלחה רבה יקירה!! חיבוקים חמים.ציפי כהןאחרונה
אני רוצה הריוןאנונימי (פותח)
אבל הריון שמסתיים בילד.

בבקשה אלוקים.

מעולם לא הרגשתי את הרצון הזה חזק יותר מעכשו.

שיתפתי את בעלי, והוא הגיב בחוסר סבלנות, כי הוא מעדיף לא לדבר על זה.

שיתפתי אותו במקום הכי אישי שלי, הכי פצוע - הרצון הזה.
ואין עוד אדם בעולם שאני מסוגלת לשתף אותו בעומק הרצון שלי.

אני משתפת אנשים שאני רוצה. אבל לא ככה, לא שיתוף עמוק וחשוף מעומק הלב.

בבקשה אלוקים.
תן לי ילד.
רק אני ואתה יודעים כמה אני רוצה.

תן לי הריון קליל, מלא בריאות. תמים, אופטימי ואפילו קיטשי.

בבקשה בורא עולם.
אמןהודו לה'
שתזכי בעז"ה בקרוב ממש
איזה כאב
בקשה ורצון כל כך הגיוניים וטבעיים

והתחושה שאין עם מי לשתף
חיבוק מעומק הלב
תודה יקירה, על השיתוף העמוק והכאוב הזה.ציפי כהן
הלב בוכה ורוצה, ומצפה, ומקווה וכל כך כל כך מתחנן...
אני כל כך מקוה איתך.
ראיתי המון מקרים שאכן הצליחו.
איני יודעת מה הסיפור שלך וכמה זמן את ממתינה,
אבל מקווה כל כך שזמן הציפייה יעבור מהר ותקבלי הריון תקין ובריא, וילד/ה מתוק/ה.

ובנוגע לשיחה עם בן זוגך- אני מאוד מקווה שתוכלו לתקשר על הקשיים והרצונות שלכם.
חלק מזוגיות זו היכולת גם להניח על השולחן, או על הספה ביניכם, גם את הקשיים, התקוות, היאוש, הרצונות.
אני מניחה שהרצון שלך פוגש אותו במקום שלא נעים לו לפגוש. אבל כדאי שתלמדו איך לשוחח אחד עם השני על הכל. כולל הרצון לתינוק. כולל הכל.
ושתעברו יחד את תקופות הציפייה והקושי,בלי לדחוק אותן הצידה.
כי הן קיימות. גם אם נתעלם ולא נדבר עליהן.
בדרך כלל אם לא מדברים על בעיות או קשיים- הם נעשים גדולים יותר... וחבל.
אם מדברים עליהם הם פתאום לא נראים כל כך נוראיים.
מציעה לך לקרוא את הספר החמוד "דרקון אין דבר כזה" (של ג'ק קנט) ולחשוב על הדרקון כאילו הוא צרה או בעיה, שמנסים להתעלם ממנה. ומה קורה לה אז.

מקוה עבורכם שתצליחו ליצור שיח טוב.
ומקווה עבורך שתמצאי מקום טוב להיתמך בו, עם כל הקשיים שאת נושאת.

אנחנו פה איתך.
חיבוק!
אבל אם זו הדרך שלו להתמודדאנונימי (פותח)
למה שאכריח אותו להתמודד כמוני?

לא עושה לו טוב לדבר על זה
הוא מעדיף להמשיך הלאה
ואני יכולה להבין אותו
כל אחד והדרך שלו לרפא את עצמו
אין בעיה. שיתמודד איך שנכון לו. אבל שלא תמנעי מעצמך בגללוציפי כהן
להתמודד איך שנכון לך.
אם הוא זקוק לשתיקה ואת זקוקה לדיבור, מה תעשו?

מעבר לכך, אישית אני מאמינה שצריך לדבר על דברים שיושבים בינינו. (ואת יכולה לא להסכים איתי, אני מאמינה כך).
פשוט כי הם צוברים הרבה, ואם לא מדברים הם עלולים להיות כבדים יותר ויותר.

אם את מוצאת לך מקום אחר לדבר בו, והכל בסדר ביניכם, וזה לא מפריע לזוגיות להתנהל על מי מנוחות, הוא שותק וממשיך הלאה ואת משוחחת עם מי שאת בוחרת- אז נהדר.
אם זה מייצר ביניכם רגשות אחרים, שווה לשוחח עליהם.
אני לא מתכוונת שתכפי עליו לשתף אותך ברגשות שלו סביב האובדן , אם אין לו כאלה.אני רק מתכוונת שהוא יכול להיות קשוב גם לצרכים שלך ולרגשות שלך בתוך זה, ולחפש עבורך מענה מתאים.
ואם יש רגשות כואבים,בעיניי שווה לשוחח עליהם. כי הם לא נעלמים לבד. ושווה שבן הזוג יהיה שותף להם וילמד להקשיב להם (גם אם אינם שלו) כדי שלא תשאירו זה את זו לבד.
העניין הואאנונימי (פותח)
שזה לא שאלו רגשות שלא קיימים אצלו
הם קיימים
פשוט לא טוב לו להציף אותם עכשו
הוא הציף בהתחלה וזהו.. עכשו כבר פחות מתאים לו.
ובגלל זה קשה לו לדבר איתי על זה
אם זה היה "חיצוני" לו, הוא היה הכי קשוב
אבל דווקא בגלל שזה נוגע לו
אז הוא לא מעוניין

בכל מקרה תודה על התשובה
נראלי שאני פשוט צריכה למצוא לי אפיק אחר לשפוך בו
אולי טיפול
טיפול זה רעיון טוב.ציפי כהןאחרונה
ואני שומעת שאת קשובה אליו ולצרכים שלו וזה מקסים בעיניי.

חיבוקים!
כשחברה שהתחתנה אחרייך מודיעה על לידת ילד שניאנונימי (פותח)
ואת עוד לא הצלחת ללדת אחד




די. זה לא נורמלי כבר גודל הכאב הזה
אנונימי (3)

מזדהה כ"כ.

 

עוד לא בשלב שאלה שהתחתנו אחריי בילד שני,

אבל ילד ראשון בהחלט כןץ

וגם כאלו שהתחתנו כמעט שנה אחריי - כבר עם בטן שרואים.

 

קווץ'.

 

כן, כואב כל כך... שאין מילים לתאר. חיבוק גדול!!!ציפי כהןאחרונה
אבדן הריון לא רצוי. לא יודעים איך להתייחס...אנונימי (פותח)
קודם כל, אני גבר. אני ואשתי מנענו הריון (שקפים) עד לסיום בירור גנטי שהתחלנו איתו. נכנסנו איכשהו להריון תוך כדי. מאד חששנו ופחדנו, לקח לנו איזה שבועיים לעכל ולהתחיל לשמוח. שבוע אח''כ דימום והפלה (שבוע 7) התחושות מאד מעורבות הקלה עצב אבדן רוגע. מבלבל ומתסכל.
רצינו לשבת לדבר בנחת לראות איך מתמודדים אבל הקטן שלנו חולה והיה צריך אישפוז ואני. איתו בבית חולים. אשתי בבית נחה אחרי.

מה עושים? סוג של עוברים את זה כל אחד לבד? איך מתמודדים עם הקושי ועם האשמה על הרגשות הקלה??
זה נורמלי שזה התחושה הראשונה שלי? ב''ה לפחות אין את החשש שיצא בעייתי?
שלוםאין ייאוש בעולם
נשמע סיטואציה מאד מורכבת.
מותר לכם לכאוב את האובדן, ומותר גם להרגיש הקלה.
ההקלה שלכם לא נובעת ממקום רע, אלא מפחד מובן מהריון שהגיע לפני סיום תהליך בירור גנטי.

זה נורמלי שזאת התחושה שהראשונה שהרגשת, כי הפחד שהיה מרכזי בחייך נעלם.

באמת מוזר שרגע כל כך קריטי אתם לא עוברים יחד, אולי תנסו לפחות טלפונית..ואחכ כשבע"ה העניינים עם הגדול ירגעו, יהיה לכם גם זמן לעבד את זה ביחד.

בריאות.
שלום לך יקר. תודה על שאלתך.ציפי כהןאחרונה
אכן סיטואציה מורכבת. אתם חשים את הכל יחד...
שמחה והקלה, כי לא רציתם הריון עכשיו,
ועם זאת בהלה על ההקלה הזאת, כי בעצם... כן רציתם הריון... הרי ערכתם בירור לקראתו... אז איך הקלה שהוא נגמר?
ועצב וכאב על האובדן. גם אלה רגשות קיימים, כי הרי אתם כן מבקשים הריון לבסוף, וילד/ה. ורוצים.
זה מותר והגיוני לחוש את הכל יחד, אלה צדדים שונים של החוויה הזו שחוויתם. ומותר להרגיש הכל.
זה מבלבל מאוד להרגיש את כל זה, וכלהעירבוביה הזו באה ביחד... לא קל!
ועם זאת מקל מאוד לתת שם לכל רגש (כפי שכתבת כה יפה ומדויק), לאפשר לו מקום ולהתחבר אליו מאיפה שאתה נמצא כרגע, ולהיות עם מה שעולה.
אני מסכימה עם @@אין ייאוש בעולם שכתבה כה יפה: כדאי לעבור את זה יחד. אם אי אפשר פיסית- אפשר טלפונית.
אפשר לתמוך זה בזה מרחוק, ולהיות יחד גם עם הדאגות על מצב הבן המאושפז.
ואם לא מסתדר לדבר עכשיו-
יש לכם זמן.
התהליך הנפשי לא בורח...
קחו את הזמן להיות עם בליל הרגשות הזה.
תנו שם לרגשות,
אפשרו לעצמכם להרגיש.
אשמה ובושה הם גם רגשות ומותר להרגיש אותם, אבל דעו שאין מה להרגיש בושה או אשמה על הרגשת ההקלה שאין בעיה להתמודד איתה. זו באמת הקלה. עד שיסתיים תהליך הבדיקה, באמת ראוי שלא תהיו בדאגה נוספת.
מותר לחוש הקלה ולנשום.

אחזו ידיים .
עברו שלב שלב, כל פעם קצת,
והיו אחד בשביל השניה ואחת בשביל השני.
ההקשבה, הדיבור והיחד- חשובים לאין ערוך.
במיוחד בתוך משבר.

חיבוקים על כל זה.
ותודה ששיתפת!
Ivf בפעם הראשונהלאלי100
בעז"ה מתחילים בפעם הראשונה.
אני מורה ואני אצטרך לחסר בבקרים ויהיו לי עוד כמה ימים של חיסורים ימים שלמים.
איך אני אומרת את זה למנהלת??
אין ברירה, לפתוח מול המנהלת ולומר לה שזה מה שקורהציפי כהן
לומר לה שאת עוברת כך וכך,
שזה מצריך ממך היעדרות בבקרים מסוימים
ובכלל התארגנות מעט שונה- בגלל בדיקות, תרופות ועוד.
בקשי שתבין שזו תקופה מאוד לא קלה עבורך ועבורכם כזוג, שאתם תשמחו להתחשבות ולשימת לב רגישה.
ושאת מצידך תעשי מה שאת יכולה כדי לעבוד כמו שצריך מעבר לחיסורים.

אני רוצה לקוות שהמנהל תבין את המצב ותהיה רגישה, ותנסה לעזור במציאת פתרונות עבורך כשתצטרכי.

חיבוק!! קשה להתחיל.
את מעוניינת להיות חלק מפורום פוריות? הוא סגור. פני ל @ט'.
כן אני מעוניינת להיכנס לפורום. אך מכיוון שאני חדשהלאלי100
וללא הרבה הןדעות.. לצערי לא מאפשרים לי.
יש גם פרום פתוח בכיפה אני נמצאת שם ממש נחמדאנונימי (2)
גם אני רציתי להיכנס לפורוםshiran30005
אך מכיוון שאני לא פעילה ככ וחדשה פה לא נתנו לי, כמה חבל
עברתי ככ המון וכנראה עוד יעבור )מקווה שלא)
בגלל הסיבה הזו השארתי את הפורום שלנו פתוח.ציפי כהןאחרונה
יש לזה יתרונות וחסרונות.
אני מניחה שאם תהיי פעילה ויוכלו לראות מהודעותייך קצת יותר- תוכלי להיכנס.
אני מבינה את התסכול והצורך שלך להיכנס לפורום הסגור. ומבינה גם את הצורך לשמור על מי שנמצא/ת שם.

חיבוקים על מה שאת עוברת. לא קל בכלל!
סקר: מה הדבר שהכי מציף אצלכן את הכאב?אנונימי (פותח)
אצלי - לראות ילדים של נשים שהיו איתי בהריון
אני יכולה לרשום בזמן עבר, כי כרגע פחות חווה את הכאב על כךציפי כהן
הציף אותי לראות נשים בהריון. או אחרי לידה.
הציף אותי שא.נשים שאלו אותי מתי הילד הבא, או אמרו כל מני אמירות על כך שכדאי שהפעם אביא ילדה.
בכלל, אמירות מכל סוג שהוא על מה שעברתי הציפו אותי לרוב, כי הרגשתי בהן הרבה שיפוטיות.

וכן, כמוך, מאוד הציף אותי לראות את הילד שהיה אמור להיות בגיל של הילד שלי (מהמשפחה), והוא כבר גדל ומתפתח... ושלי לא קיים. אפילו לא בתודעה של אנשים.
עד היום זה טיפה צובט לי.

השאלה שאני מוסיפה: מה את עושה עם ההצפה הזו?
בול.חדשה111111
אני עובדת בגן ואחד הילדים שם אני ואמא שלו היינו בהיריון ביחד..
הוא ב"ה בן שנה ו3 ושלי נפטרה עוד בבטן.. כל פעם זה צובט.
זר לא יבין זאתאין ייאוש בעולם
ואם תנסי להסביר לו הוא יחשוב שאת קנאית
לבעל?חדשה111111
דווקא שלי מאוד מבין.
שסיפרתי לו אמר לי תסתכלי על זה שאת עובדת בגן, ואת אוהבת את הילדים, ותחשבי שזה כמו הילדה שלנו, שאיבדנו... תאהבי אותו, תטפלי בו במסירות.
נראה לי שהיא התכוונה לזר ממש. בעלך מבין, הוא גם איבד תינוקת.ציפי כהן
מי שלא חווה, הרבה פעמים לא מבין,או שהוא שיפוטי כלפי העמדה הזאת.
זה כואב.

חיבוקים לך. שמחה שבעלך מבין ותומך.
אוי עכשיו קולטת שיצאתי עמה...חדשה111111
היתי בדיוק עסוקה עם הילד .. מחילה.
תודה שהסברת לי
לא, מה פתאום לבעל, לזר. או לזרה. בהמשך למשפטאין ייאוש בעולם
זר לא יבין זאת.
ברור שהבעל יבין, הוא חלק מזה
אצלי הכאב צףתשוב תחייני
בעיקר כשאנחנו נמצאים עם המשפחה, האחיינים ואני מסתכלת על בעלי משחק, משתולל, מספר סיפורים לילדים ומחבק אותם.

ואני כל כך רוצה כבר שיהיה לנו משלנו. כל כך כל כך.

לפעמים זה פשוט שורף.

וגם כשמידי פעם חברה טובה שלי שגרה באזור נתקעת ומבקשת שאוציא לה את הילדים מהגן.
ואני מוצאת את עצמי בין כל ההורים והילדים בסיטואציה שכל כך זרה לי וכל כך חלק מהיומיום של כל החברות שלי.

גם שם הכאב צף ומציף...

אוי, נגעת בנקודות כל כך מציפותאין ייאוש בעולם
ולדעתי החברה לא בסדר שמבקשת ממך
זה ממש לזרוע מלח על הפצעים
שחברה חודשיים אחרי החתונה כבר בהריוןלאלי100אחרונה
ואחרי שילדה.. ובעלה אומר לה שהוא רוצה שהיא תיקח מניעה ואם היא תיכנס להריון אז הם יחשבו על הפלה!!
ואני בלב שלי נקרעת!! ה' נותן לך מתנות איך אתם לא מעריכים את זה?!
נס חנוכהO.L
כל הרשת מלאה בסיפורים על ניסים שאנשים משתפים..
ואני תוהה איפה הנס שלי?
בנר ראשון התבשרנו שאין דופק בשבוע 15.
כל כך היינו זקוקים לנס הזה שלא הגיע😓
וואי נשמה איזה כאב....אנונימי (2)
אין מלים כדי לנחם... אני גם אחרי כמה הפלות יותר מוקדמות משלך.. יכולה להגיד שפשוט הרפיתי כרגע. ומתרכזת במה שיש ובמה שעושה לי טוב. ונותנת לה' להחליט לי מתי יגיע תורי ללדת תינוק בריא. התעייפתי קצת.. אבל אצלך זה עוד טרי כל כך וכואב. בינתיים תעשי מה שטוב לך. אם זה לבכות ולצעוק ולזעוק.. אם זה לשתוק ולבכות לעצמך.. אם זה לבלות בחוץ.. העיקר שיהיה לך טוב ותהי קשובה לעצמך.. בעזרת ה ניסים מופיעים אצל כולם.מתישהו איכשהו.. קטנים גדולים ענקיים כל אחד וניסו.. מתפללת עלייך לנס עצום.. לנס של ילד בריא כעת חיה. באהבה ותפילה... שזה יקרה בקרוב. אמן!!!
תודה♥️⁩O.L
תודה על התמיכה, בינתיים משתדלת לא לשקוע בדיכאון.
אבל בהחלט צריכה להתמקד במה שעושה לי טוב.
⁦
האם עשיתם את כל הבדיקות שצריך?אין ייאוש בעולם
א. יעוץ גנטי + קריוטיפ לשניכם
ב. קרישיות יתר נרכשת
ג. קרישיות יתר מולדת
ד. סוכר בצום, בלוטת התריס, ויטמין D
ה. היסטרוסקופיה או us תלת מימד

מאד קשה בחג שבו כולם מדברים על ניסים, לחוות כזה נסיון עצום. לעמוד מול הנרות ורק לבכות...

תני לעצמך זמן להתאושש
עוד לא עשינו הכלO.L
עשינו בירור קרישיות אחרי ההפלה הקודמת ועכשיו התברר לנו שזה היה חלקי ולכן נתחיל בבדיקות מקיפות יותר.
יעוץ גנטי גם עושים עכשיו, בגרידה לקחו מבחנה והעבירו גם לגנטיקה.
סוכר בצום, בלוטת תריס וויטמין D לא ידעתי שזה קשור, אבקש מהרופא לבדוק גם את זה.

תודה💜
חיבוק. לא קל. לא תמיד יש ניסים, ודאי לא מיד.ציפי כהן
לפעמים זה פשוט החיים... שמראים לנו שיש עליות וירידות, קשיים וכאבים לצד תקוות והצלחות קטנות וגדולות.

מאחלת לכם הרבה טוב.
שמחות קטנות שיגדלו לאורות גדולים.

חיבוקים וחיזוקים!
אוי כל כך כל כך כואב!!!!!!אנונימי (3)
מצרפת לך שיר ששלחו לי, הרגשתי שכתבה את מה שאני מרגישה:

יֶלֶד שֶׁלִּי

יֶלֶד שֶׁלִּי, אוֹ אוּלַי הָיִית יַלְדָּה?
אֵין לִי תְּשׁוּבָה. לְעוֹלָם לֹא אֵדַע.
נָשַׁמְנוּ אֶת אוֹתָן הַנְּשִׁימוֹת בְּדִיּוּק,
כְּ 15- שָׁבוּעוֹת, בְּקֵרוּב אוֹ בְּרִחוּק.
וְהָיִינוּ צְמוּדִים, חָוִינוּ אֶת אוֹתָן חֲוָיוֹת,
וְחָלַמְנוּ יַחַד לִהְיוֹת וְלִחְיוֹת,
וַעֲבוּר שֶׁתִּחְיֶה, הִקְרַבְתִּי אֲנִי אֶת חַיַּי,
וּמִנאֹד קִיא וְדֶמַע, נִבְרֵאתָ בְּוַדַּאי.
וְהַבַּיִת עָבַר לְמַצָּב שֶׁל חֵרוּם,
וּמִמֶּנּוּ נוֹצַרְתָּ: קְרוּם אַחַר קְרוּם.
וַאֲנִי שּׁוֹכֶבֶת מְעוּכָה בַּמִּטָּה,
וִילָדִים מסְתּוֹבְבִים, בְּלִבִּי נֶחְרְתָה לָהּ שְׂרִיטָה.
אֲבָל הָיְתָה תִּקְוָה וּכְמִיהָה, וַחֲלוֹם שֶׁהֶחֱזִיק,
שֶׁאוֹתְךָ אֶזְכֶּה-לְחַבֵּק, לְגַפֵּף, לְהֵינִיק,
וְאֶת הַקֹּשִׁי הֶעָצוּם, עָטַף לוֹ חֲלוֹם
וּכְמִיהָה לָרֶגַע, בּוֹ נֹאמַר אַחַת לַשֵּׁנִי - שָׁלוֹם.
וְאַתָּה תִבְכֶּה בִּזְרוֹעוֹתַי, וְאַבָּא יִשְׂמַח וְיִרְגַּשׁ,
וְנִנְשֹׁם יַחְדָּיו אֶת הָעוֹלָם, שֶׁעֲבוּרְךָ הוּא חָדָשׁ.
אֲבָל מִכָּל אֵלּוּ נוֹתַר רַק כְּאֵב וְיָגוֹן,
כִּי נָדַמְתָּ בְּקִרְבִּי, וְנוֹתַר קֶרַע, אֲבַדּוֹן.
וְלֹא נִהְיֶה יוֹתֵר צְמוּדִים, וְיַחַד לֹא נִחְיֶה,
כִּי אֲנִי אָמְנָם כָּאן, אֲבָל אַתָּה בֶּעָפָר מְכֻסֶּה.
וַאֲנִי רַק אִמָּא שֶׁרוֹצָה לְחַבֵּק, לְהָגֵן,
לְהַחֲזִיק אוֹתְךָ חָזָק, לִשְׁמֹר, לְגוֹנֵן.
וְלֹא אֶזְכֶּה לָזֹאת, כִּי הָלַכְתָּ לִבְלִי שׁוּב,
יֶלֶד יָקָר שֶׁלִּי, בְּנִי הָאָהוּב.
אָז נָכוֹן, אַתָּה רָחוֹק, וְאֵינִי יוֹדַעַת הֵיכָן,
אֲבָל רוֹצָה רַק לִלְחֹשׁ, שֶׁהַכֹּל כְּבָר הָיָה מוּכָן:
הָאַהֲבָה, הַחִבּוּק, הַלִּטּוּף כְּשֶׁתָּבוֹא,
הַנְּשִׁיקָה, רַק שֶׁלְּךָ, שֶׁהָיְתָה בְּמַחֲבוֹא,
וּמֵאַחַר וְנֶעֱלַמְתָּ לִפְנֵי שֶׁזָּכִינוּ לִבְכּוֹת אוֹ לִצְחוֹק,
אֲנִי שׁוֹלַחַת לְךָ אֶת כָּל אַהֲבָתִי, גַּם אִם מֵרָחוֹק.
רוֹצָה לְסַפֵּר לְךָ בְּשֶׁקֶט, בְּאָזְנְךָ לִלְחֹשׁ:
שֶׁיְּלָדַי, אַחֶיךָ, בִּכּוּ אֶת לֶכְתְּךָ בְּלִי בּוֹשׁ.
מְמָאֲנִים לְהַאֲמִין שֶׁנֶּעֶלַמְתָּ וְלֹא תָּשׁוּב
אֲחִיהֶם הַיָּקָר, אֲחִיהֶם הֶחָשׁוּב.
וְהָיִיתָ קָטָן, וְהָיִיתָ לְבַד,
וְכָל שֶׁחָלַמְתִּי הוּא, לָתֵת לְךָ יָד,
כְּשֶׁאוֹתְךָ מִקִּרְבִּי שָׁאֲבוּ וְלָקְחוּ
וְלַנֶּצַח נִבְלַעְתָּ, וְהַדְּמָעוֹת סָרְרוּ.
אֲבָל הָאַהֲבָה בְּלִבִּי, לֹא הָלְכָה. לֹא נֶעֶלְמָה.
הִיא כָּאן. הִיא שֶׁלְּךָ, בַּפִּנָּה הַחַמָּה.
וּמִכָּל לִבִּי מְאַחֶלֶת, שֶׁעַל מִשְׁכָּבְךָ תָּנוּחַ בְּשָׁלוֹם,
וְאוּלַי עוֹד נִתְרָאֶה, אוּלַי יָבוֹא אֵיזֶה יוֹם?
בֵּינְתַיִם אֲנִי כָּאן, עֲדַיִן בּוֹכָה,
רוֹצָה אוֹתְךָ אִתָּנוּ, חֵלֶק מֵהַמִּשְׁפָּחָה.
לְהִתְרָאוֹת יֶלֶד שֶׁלִּי, אוֹ אוּלַי הָיִייַת יַלְדָּה?
אֵין לִי תְּשׁוּבָה וּלְעוֹלָם לֹא אֵדַע.
😢😢😢😢😢😢😢😢Mamina
אנונימי (4)

דמעות דמעות דמעות

כמה כאב

 

כמה מדויק

וואי, איזה שיר חזק ומפעים!! מי כתבה? יש לך מושג?ציפי כהןאחרונה
תודה תודה לך על המילים המשמעותיות הללו, שמבטאות כה הרבה מהכאב שבאובדן-
הציפיה, החלום, הדמיון של ילד,
הידיים שרק רוצות לאחוז, הלב המצפה
הדברים שמתכוננים מבפנים ומבחוץ לקבל את הילד החדש...
וחוסר הידיעה אם זה בן או בת,
וכאב האובדן,ובכי הילדים, האחים,
והקריעה הזו הפנימית ממה שכה הקריבה בשבילו ש
למשך שבועות ארוכים...

כמה מדויקת.
כמה חשוב.
והחרוזים מוסיפים כל כך הרבה עומק לחוויה.

תודה רבה לך!!
אדמח אם תוכלי לברר מי כתבה, שניתן לה קרדיט... אם היא תרצה כמובן.

מדהים.
בנות שהגישו עירעור על טופס 17 שלא אושר, איך זה עובד?אנונימי (פותח)
האם אתן מגישות או הרופא שנתן את ההפנייה?
אני הגשתיאנונימי (3)אחרונה

שלחתי מכתב למזכירות של הסניף יחד עם המסמכים.

 

 

 

 

(לא עזר, אגב)

כשנשים שואלות מתי לספר על הריון אזאנונימי (פותח)
עולה לי בראש כאילו מה זה משנה
מה כזה דרמטי לספר שיש הריון
הרי מחר הוא יכול כבר להיגמר


ואני מבינה שאינלי את הוואו הזה כשאני מגלה הריון
כי הן - רואות 2 פסים, רואות ילד
ואני - רואה 2 פסים, רואה אלוקים יודע מה יהיה
אנונימי (3)

הזדהותי הכנה.

כואבת ומזדהה.. פעם הייתי בצד של הרואות תינוקאנונימי (4)
היום בעיקר רואה סבל מוות ויסורים.. סליחה ה' ככה חוויתי את ההפלות האחרונות
באמת כואב לאבד את המחשבה התמימה, שהריון שווה לידת תינוק...ציפי כהןאחרונה
הרבה דברים יכולים להשתבש בדרך, ואת זה אנחנו יודעות רק לאחר שחווינו אובדן הריון.
זה קשה וכואב לחשוב כך על הריון,
אני רוצה לומר לך שאכן, גילוי הריון לא בהכרח מנבא שיהיה ילד בסופו, אבל חשוב לזכור שברוב ההריונות זה אכן מסתיים בלידת תינוק בריא בסוף ההריון.
לא תמיד יש סיבוכים, וברוב המקרים הדברים אינם כה מסובכים.
זה שאנחנו נכנסנו למעגל האובדן- זה לא אומר שכך זה תמיד.
חשוב לזכור זאת, לצד המחשבות על כך שאכן, לא תמיד הריון מסתיים בטוב.

וחיבוקים לך, על המחשבות הקשות.
האם יש פורום של פיריון?אנונימי (פותח)
יש כזה פה?לאלי100
עד כמה שידוע לי יש פורום סגור כזהאנונימי (3)

מתייגת ניקיות שאולי קשורות,

סליחה אם תייגתי בלי קשר

 

@@ט'

@כתר הרימון

 

בהצלחה יקרה!

כן, אני יודעת שהיה פורום סגור כזה. איני יודעת מה איתו היום.ציפי כהןאחרונה
באמת ט' ניהלה אותו כשאני הייתי לפני תקופה.

בהצלחה!
דימום אחרי גרידהקטנה67
אז עברתי גרידה לפני שבועיים וחצי ( אחרי שהציטוטק לא השפיע).
הדרישה עברה בסדר, התאוששתי בקלות והיה דימום ממש מועט כך שלאחר בערך שבוע עשיתי הפסק אבל אז אחרי יומיים בערך, התאמצתי קצת והיה לי פרץ דימום. אז חיכיתי יומיים והתחלתי מחדש ושוב אותו סיפור, כשבין לבין הכל נקי וזה חסר על עצמו שוב אתמול. כלומר, רב הזמן הכל נקי ומדי פעם יש פרץ דימום, בדומה לדימום אחרי לידה.
זה תקין? אני חוששת שזה יכול להעיד על שארית שנותרה ברחם ויש לי תור לרופאה רק עוד שבועיים.
מה אתן אומרות?
אני ממליצה לפנות לרופאה לפני.ציפי כהן
להתקשר ולספר אתהסיפור,לבקש שיתנו לך תור בימים הקרובים או בין התורים.

הדימום מלווה בכאבים?
האם זה דימום חום או טרי?

לפעמים נראה שהדימום נגמר אבל הוא עוד ממשיך, וזה בסדר.
ולפעמים גם לוקח לו הרבה זמן להיגמר.
ועדיין, אני חושבת שנכון שתפני לרופאה עוד לפני התור שקבעת לעוד שבועיים.

בהצלחה יקירה!
חיבוקים.
תודה!קטנה67
לפעמים יש קצת כאב, לרב לא. הדימום אדום בדר"כ ( לעיתים יש גם קצת חום)
למה את חושבת שכדאי כבר לפנות לרופאה? זה עלול להיות בעייתי?
כי דימום שנמשך יותר מדי עלול להיות בעייתי.ציפי כהן
אחרי גרידה הדימום הוא לא ארוך בדרך כלל. מההיכרות שלי,שבועיים וחצי זה כבר זמן שהדימום צריך להיגמר, ודאי לא להיות טרי.
לכן חשבתי שכדאי לא לחכות.

מצד שני, כל גוף מתמודד אחרת עם הפלות וגרידה, לכן יכול להיות שזה בסדר גמור.
אני ממליצה ללכת לבדוק כדי להיות רגועה.
תודה על ההסברקטנה67
גם אני חשבתי שהדימום כבר היה אמור להיגמר ורציתי להבין אם המצב כרגע בעייתי
אנסה לבדוק אם אני יכולה להגיע לרופאה יותר מוקדם
תודה על ההסברקטנה67אחרונה
גם אני חשבתי שהדימום כבר היה אמור להיגמר ורציתי להבין אם המצב כרגע בעייתי
אנסה לבדוק אם אני יכולה להגיע לרופאה יותר מוקדם