בזאת באתי לפרש את השיר הק' הידוע וז"ל:
אינך יכולה ככה סתם ללכת
אינך יכולה לעזוב אותי
אינך יכולה כי עכשיו שלכת
יש גשם בחוץ ואת נשארת איתי
אפילו אם תגידי זה לא כדאי
אפילו אם תגידי לא אין לי פנאי
אפילו אם תגידי לך לך מעלי
עכ"ל.
ופרושו הוא שהוא דברי הקב"ה לנשמה של החוטא. והנה ידוע דישנם ג' מיני חטאים: שגגה, מזיד ומרד. ובלשון הכתוב: חטא עון ופשע
וכך אומר הקב"ה: אינך יכולה "ככה סתם ללכת" והיינו שגגה, שקוראת ככה סתם
אינך יכולה לעזוב אותי - היינו מזיד, שעוזב את ד' ומ"מ אינו מורד
אינך יכולה כי עכשיו שלכת - היינו השלכת דבר ד' והיינו מרד.
ולמה?
כי "יש גשם בחוץ" כלומר הגשמיות אמנם מושכת לג' בחינות החטא כנ"ל, אך היא רק מבחוץ, "ואת" היינו עצמיות הנשמה הפנימית "נשארת איתי" דהיינו עם הקב"ה ולא מתלכלכת בחטא בעצם.
ולכן זה לא משנה
אפילו אם תגידי זה לא כדאי - היינו החטא בשגגה כנ"ל, דלא בא מתוך רצון ממש לרע
אפילו אם תגידי אין לי פנאי - היינו המזיד, שפונה לבבו ואינו שומע לקול ד'
אפילו אם תגידי לך לך מעלי - היינו המרד, ויאמרו לאל סור ממנו.