פורום הריון ולידה (עמוד 1008)

מחשבות. מוטרדת..

בדיוק עניתי בשרשור שלך

רפואה שלמה לקטנטונת שלך🙏

היא בידיים מ1 בערך
חלק מזמן צורחת חלק מזמן טיפה מנמנמת
ישנתי מעט מאד וגם זה איתה בידיים🥴
אוף
לא יודעת מאיפה זה בא
היא הייתה קצת כבצי'ת אבל לא ממש
ופתאום באיזור 1 קמה עם חום😥

אולי אוזניים או משהו אחר.. קשה להכנס ככה לשבת

איזה לילה לבן... מקווה שהצלחתי להשלים קצת שעות שיננ

בעלך לא יכול להחליף אותך? באמת מתיש..
אני גם לא ישנתי כל הלילה , בכיתי הרבה..

הוא עזר קצת...
אבל א. קשה ממש להעיר אותו
ב. רוב הזמן היא רצתה אותי...גם כדי לינוק וגם סתם..

חיבוק יקרה❤️ שהשם ישלח לך שפע בשורות טובות

היה לי גם תינוק שהיה בכיין במיוחד והיתי צריכה לנדנד אותו כל הלילה בעגלה וברגע שמפסיקים הוא מתחיל לצרוח ולהעיר את כולם..
אז חיבוק ענק על הקושי ועל העייפות,את ממש גיבורה!
יש מצב שזה כאבי אוזנים? אולי שווה ללכת לרופא?

תינוקת מקסימה
רק אוכלת כל שעתיים ביום ובלילה😬
לא יודעת מה יש לה שהיא ככה צרחה כל הלילה
אם עד יום ראשון עדיין לא תרגיש טוב אולי באמת ארח לרופא

כמה ילדים יש לך?🙈

לא רוצה להחשף
למה את שואלת?

חשבתי שכבר סיפרת פה בעבר וסתם אני לא זוכרת
סתם, מעניין אותי

זה קצת מבאס לשמוע אם היתי הפותחת

בסוף כמעט לכל תחושה יש מקום פה לשתף
ונראה לי שאפשר לפתוח שרשור חדש על הקושי בציפיה(אני אצטרף אליו כי גם מצפה כרגע אז קם מבינה את הקושי)

אבל לאפשר לכל אחת להרגי נעים גם אם התלונות הנלוות לברכה ששמה תינוק
ואגב תינוק חולה ולא ישן בעיני זה סיבה מכובדת מאודד להתלונן ואפילו לבכות

וזה לא סותר את הכרת הטוב שיש בלב על מה שיש

את ענית מקסים וברגישות
אבל הכותרת צרמה לי קצת כי זה כמו שמישהי תשמע את ה3ושי שלך בהמתנה ותגיד - לפחות י ש לך ילשים בבית
טואלה אולי זה נכון
אבל זה מבאס שאומרים לך משהו שמבטל ומקטין את הקושי שלך

אז כותבת רק באהבה ובחיבוק
וגם בהזדהות

לפעמים זה פשוט יוצא כמעט בלי שליטה, גם למי שמודעת והכל, ואין מה לעשות- בסוף הקושי שלה באמת גדול יותר אז מותר "לאכול" את התגובה הזאת ולא להעיר, במיוחד שהפותחת עצמה קיבלה את זה והגיבה כ"כ ברגישות

תודה אהובה 💓

כאן הפותחת קיבלה בטוב והגיבה יפה. אבל באופן כללי, זה לא שייך.. את לא יודעת איך משפט כזה יתקבל בצד השני. ואם מדובר באמא עם דיכאון אחרי לידה? אמא שעברה הפלות חוזרות עד שנולד התינוק הזה? אם זה תינוק שבא לאחר שנים וטיפולים קשים? אחרי לידה שקטה? שיש לה משבר אחר בחיים באובדן ח"ו של קרובים? בקשיים בשלום בית? בקשיים כלכליים? האמירה בכלליות היא לא שייכת ולא נעימה. וכן יש מקום להעיר על זה. לא חובה לקרוא כל שרשור או להגיב בכל שרשור, ומגיע לכל ניקית אמפתיה, הכלה וכבוד ביחס לפריקה שלה כאן. זו מהות הקהילה הנשית הזאת. ובנוסף גם כל עניין הפורום הזה, הוא הריון וילודה ותינוקות, לא הגיוני שתיווצר אווירה לא נעימה למישהי משיתוף על תינוק כמו שלא הגיוני שיגיבו לא נעים למישהי על קשיי פריון.

ואני במצב דומה למגיבה אני חושבת
ועדיין, בפורום הריון ולידה יש תינוקות, עובדה. מותר להתלונן על הקושי בגידול.

זה באמת מבאס קצת
אבל ב"ה לא לקחתי קשה❤️
אם כי אני מאד לא בעד להגיב ככה באופן כללי
כי זה בדיוק המקום לפרוק בכל נושא..
אבל היה לי ברור שזה הגיע מכאב ומרצון אמיתי ולא חלילה מזלזול בקושי💕

חוץ מזה שאת באמת כתבת ברגישות וברור לי גם מאיפה כתסת גם את הלפחות יש לך..
זה''כ גם אני עכשיו במצב לשל ציפיה וגם לי יכולה לעבור מחשבה כזאת כשחברות מספרות לי משהו על קוישי בהריון וכדומה
הזה טבעי..

קיצר באמת אל תרגישי צורך להצטדק🙂 הכל בסדר

זה בכלל לא אישי כלפייך, זה כלפי האמירות מהסוג הזה שלפעמים עולות בפורום ועם כל הכאב זה לא המקום בשבילן..
את מקסימה ופשוט תפסנו טרמפ על התגובה שלך כדי להזכיר את זה, ומקווה שלא פגענו...

כל אחת שפורקת כאן ראויה להרגשה טובה ביחס לקושי האינדיבידואלי שלה.. זה משפט פחות נעים. כמו שלא היה יפה לומר למי שמצפה "לפחות יש לך ילדים בבית".. או שמישהי תפרוק כאן על קושי עם בעלה ורווקות יגיבו "לפחות יש לך בעל".. זה פשוט לא רלוונטי. אין עניין לבוא ולגמד כאן קושי של אחרות וזה סתם בעיני יוצר אווירה לא ממש נעימה בפורום..

אנחנו בפורום הריון ולידה, לרוב הנשים פה יש תינוק או בדרך לתינוק.

זה לא שהיא חלילה אומרת את זה לכל שרשור שמישים כותבת..והתקבל טוב אצל הפותחת אז זה באמת אפשר לאכול את זה..

רק הערה, שלא נראה מתאים להתבטא כך.. אז לשים לב.. באופן כללי ולא ספציפי לשרשור הזה..

בדיוק חזרתי ממיון תודה לאל הכל בסדר

כל איזה שבועיים חודש דימום?
זה ממש בלתי..

יכול להיות מהגלולות, מההנקה, או אולי שאריות שיליה
רופא בדק שלא נשאר כלום?

הייתי בבדיקת רופא אחרי 6 שבועות הכל היה תקין.

עד כמה זה תקין או שצריך בירור..

עוד מישהי אולי שחוותה משהו דומה?

אבל כן מצאתי גלולות שהיו לי מצוינות ממש ולא פגעו בהנקה

ההורמונים של ההנקה משבשים מאוד

האם הדימום אוסר כל פעם? כי זה יכול לקרות מהתפרקות הרירית ובהנקה הרבה פעמים הרירית דקה ולכן יכול להיות דימום חלש.
תראי פעם הבאה שיש דימום אם יש לך דרך לא להאסר. תתייעצי עם רב שינחה בדיוק את הכללים.
הכלל הוא אם גודל הכתם במידה וזה על דבר שלא מקבל טומאה בגודל של פחות מכרטיס אשראי.
זה נכון למצב בו אין זרימה של דם כמו במחזור אלא יש דימום שלא מורגש.
ולא להסתכל בניגוב כדי לא להכנס לשאלות.

תנסי לקחת קינמון זה יכול לעזור לקרישה של הדם ולהפחית את הדימום כרבע כפית 4 פעמים ביום לערבב עם יוגורט או דיבה או אפילו לבד ולשתות מים אחרי.
ואז זה יכול להגיע בתדירות לא קבועה אבל לפחות לא יאסור.

הקטן/ה עם מוצץ? ישן לילה? משלבת לו בקבוק?
כל ילד מתנהל אחרת ולכן גם הגוף מגיב אחרת.

במקביל, הייתי מציעה לעשות פאפ במידה ולא עשית

כדאי להבדק אצל רופאה,חריג

אולי זה מההנקה - לא יודעת
עדיף להבדק אפילו ע''מ לשלול ליתר בטחון, יש מצב שזה פוליפ וכדו', כדאי להבדק לוודא מה זה

אולי תתייחסי לזה
אוי מה זה? מה יש לך כאן? משהו חמוד...!

כן אני אנסה, נראה אם הוא יקבל את זה

נשמע לי מוזר שזה יפחיד אותו אבל עולה לי שכשהיה לנו וירוס שילשולים אז האיבר שלו והכל מסביב היה נורא אדום ומגורה מהחומציות של השלשול ואז זה באמת לא נעים כשהרגליים מתחככות בזה ובתוך המים פחות מורגש ולכן הוא שוכח מזה. יכול להיות?

אבל תודה על התגובה!

באיזה מסגרת הוא נמצא?

הוא במשפחתון
אבל הוא אוהב את המטפלות ממש
ברמה שלפעמים בסוף יום אני צריכה לקחת אותו בכח והוא בוכה שהוא רוצה להישאר
גם זה התחיל בחודש האחרון בערך והוא באותו משפחתון מגיל 4 חודשים..
בקיצור לא יודעת
איך אפשר לברר?

אפילו משחקים איתו מושכים וכו..הוא עדיין פיצי.
אולי קיבל שם מכה? או הערה על משהו שעשה שגרמה לו לרתיעה? לא חושבת שהייתי מרחיקה לכת אבל כן בודקת כיוונים

זה משהו חדש
הוא יוצא החוצה מהגוף
הוא לא שם לב אליו לפני
הוא רגיל לא להרגיש אותו או לראות אותו..
נשמע הגיוני

היום ה' ירחם עם כל הסיפורים כבר לא יודעת אם להילחץ או לא

יכול להיות שהילדון טיפה בוגר לגילו.
לדעתי כמו שכתבה מקרה התייחסות לזה יכולה להרגיע לו את החשש

נראה לי יותר מילד אחד. ילדים שלא היו במסגרת עד גיל מאוחר יותר. נראה לי שהוא מתחיל להיות מודע לגבולות של הגוף שלו. לא צריך להתרגש (זה אפילו משעשע הסיטואציה הזו) יעבור די מהר.

דיברת עם רב?

דיברת עם רב? זה לא יכול לחכות לבוקר?

https://puah.org.il/professional-type/%D7%91%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%94/

אמנם זה לשלוח הודעות ולקוות לתשובה, אבל עדיף מכלום..

מה אוכלים בשבת אם טבילה במוצש?

את יכולה לאכול את החמין הבשרי ללא הבשר עצמו.
לפי מה שאני יודעת מותר לאכול ולנקות טוב טוב בין השיניים

רק ביום חול

לאכול בשר.

לאכול וצריך לנקות טוב אח"כ

סליחה

 

ברור שלא חייבים

חידשת לי..

אבל הבעיה זה בסיבים אז אין בעיה לאכול את האוכל הבשרה בלי הבשר/ עוף

כי הוא נכנס לשיניים.
וצודקת שצריך להיזהר מכל מאכל שכזה. קורנפלקס, תירס, פופקורן, שוקולד

זה להכין קציצות...

למרות שכבר כתבתי שאם אכילת הבשר היא לצורך מצווה אז זה מותר.
(התירו לנו אפילו במקרה שהיה לפני כמה שנים שההורים הזמינו אותנו ל"על האש" באחר הצהריים שלפני טבילה והיו ממש נפגעים אם לא הייתי אוכלת מהבשר.. - כי זה לצורך כיבוד הורים)

שנתקעים
וכן כבר בתחילת השרשור דובר על יום המקווה לא על כל השבת

וצריך לנקות היטב. אבל לא לזה התכוונו חכמים בהנחיה להימנע מבשר ביום טבילה.

רק לגבי השבת - לא הבנתי נכון את השאלה אולי. התכוונת לאוכל?
אם כן, אז כרגיל כנל. רוב השבתות לא אוכלת בשר ממילא. מבשלת בעיקר לבעל ולילדים

תודה!

ומנקים היטב אח"כ.

עונג שבת/חג קודם למנהג לא לאכול בשר.
(עונה לך מידיעה..)

שלא ממש מובנת בשכל אז כשצריך להראות לרב זה עוד יותר מרגיש הזוי.
התחושות שלך ממש נורמליות ובעלך ממש לא בסדר בתגובה אבל יכול להיות שקשה לו להסתיר את הרגשות שלו... לדעתי כדאי לך לדבר איתו בהזדמנות אחרת ולהסביר לו כמה זה לא פשוט ושאסור לו לשפוט

תודה על ההבנה!!
בעלי פשוט לא הבין...
לא נפגעתי ממנו, בעיקר התבאסתי מחוסר ההבנה שלו.
החוסר אחריות היה בגלל הצורה שבה הצגתי לו את זה
("אוף אני כזאת טיפשה". רק אחר כך אמרתי לו שזה בכלל לא טיפשות ואין לי מושג איך ראיתי)

לקנות טישו צבעוני. 

כ"כ כ"כ מרגיע, ושווה כל שקל

 

בדרך כלל פשוט לא מסתכלת.
העניין בטישו צבעוני הוא שאם זה בלי לחכות זה כמו בדיקה פנימית על צבעוני וזה בעיה.

(זאת אחת ההלכות שאני ממש שמחה שבעלי ספרדי.. כי זה באמת מסבך מאוד את החיים)

אבל העצה הכי טובה לזה (ככה אני מדריכה כלות):
להתרגל באופן קבוע, תמיד, בלי יוצא דופן - לא להושיט את היד לכיוון הטישו או הנייר לפני סיימת עד הטיפה האחרונה. ואז באופן טבעי יש את הזמן שהושטת יד, תלשת או הוצאת טישו ועד שהתחלת לנגב - ובמקרה הצורך אפשר להקל...

בעלי תמיד שואל: אבל למה הסתכלת?

ותמיד אני עונה לא: לה הסתכלתי, ראיתי...

נו מה חשבת שאני מסתכלת בכוונה???

תודה על ההזדהות ❤️

הלוואי ותצליחי לסיים את ה7 נקיים האלו בטוב...
לגבי הבדיקות- לדעתי בפעם הבאה אם יש לך הרגשה לא נעימה/כואבת- שווה להתייעץ מיד עם רב, כי רוב הסיכויים שהוא יגיד לך לעשות בדיקה רק בשביעי, כמו שאמר גם עכשיו. זה ימנע לך את התחושה הלא נעימה בכל בדיקה ובדיקה...
ולגבי הטישו- אנחנו קונים רק טישו שהוא לא לבן, ואני כבר די רגילה לחכות כמה שניות לפני הניגוב, ואז גם אם ראית משהו- זה לא אוסר.

שהקב"ה ישלח לך הרבה כוחות!!

לגבי הבדיקות - בגלל שזה היה אי נוחות ולא ממש כאב לא קלטתי בהתחלה את הסיטואציה..
היה לי פצע רק פעם אחת בעבר והוא כאב מאוד לא היה מקום לשאלה בכלל.
לגבי הכללים של הטישו - האמת שאני לא נתקלתי בכל כך הרבה בעיות, בדרך כלל פשוט לא מסתכלת. בזמנים שיודעת שהם בעייתיים מחכה במודע. אתמול הייתי כל כך עייפה ולא שמתי לב מה אני עושה.

שולחת לך חיבוק ענק ומלא כוחות
ואני ממש מבינה את הקושי שלך,זה באמת מעייף

אבל גם לי היו זמנים כאלו אז רק שתדעי שאת לא היחידה בעולם שזה קורה לה, זה סבל שעובר על עוד אנשים
כאילו בקטע לעודד , מותר לך לכאוב על זה ודאי לא מבטלת את הלגיטימציה ,פשוט שלא תחשבי שזה סוף העולם- זה דבר שקורה בזמנים מסוימים בחיים

אולי בעלך יכול לשאול?

ודבר נוסף שרציתי לעודד, שתאמיני לי שאני מתגעגעת לזמנים האלו,שהקושי היה רק זה ולא כמו היום שאני מרגישה חוסר הערכה מבעלי,שזה משהו הרבה יותר כואב
ואני ממש מתגעגעת לזמנים שהקושי היה עם ההיטהרות
וזה אפילו מחבר, כי אז בני הזוג נחושים יחד להצליח במשימה ובעלך יותר רגיש כלפייך וכו', שזה ממש ממש חשוב ולא מובן מאליו
אם כתבתי משהו שלא מתאים לך-אל תקחי...כל דבריי נובעים מרצון טוב- לעודד ולתת תקווה, ומותר לך להתלונן ולהתבאס, זה בהחלט מבאס,מבינה ממש ⁦❤️⁩

וגם ההבנה שלך ❤️
לגבי החלק השניהחלק השני..
ובכן, בסוף גם אם הוא זה ששואל בפועל שנינו צריכים להתעסק עם זה
ולא מרגישה שזה מקרב בינינו כל כך..
האמת רבנו די רציני הבוקר בלי קשר לטישו האומלל 😕

לפעמים נדמה שהחיים הזוגיים כמו לונה פארק קטן-
עליות וירידות..מריבות והשלמות..
לא יודעים איך יוצאים מהדבר הזה.... כנראה שזה חלק בלתי נמנע מהחיים לצערי .....

ומבואסת בשבילך....
כנראה שיש תקופות בזוגיות ,ואצל כל זוג זה שונה..

דבר נוסף -לא קראתי תגובות אז אולי כבר כתבו לך- ממש כדאי שבעלך ילמד יותר הלכות, זה יכול לחסוך לכן המון כאב ראש
גם אנחנו כשהינו זו''צ- בעלי היה שואל הרבה
היום יודע כבר לומר לי לבד את הרוב- וזה ממש מקל ( תרתי משמע יצא מצחיק)
למשל- אם יש פצע תולים בפצע,טישו לא מטמא כמדומני או להשתמש בטישו עם פסים אדומים וככה אפשר להקל ( תשאלו רב אל תסמכי עלי,רק נותנת דוגמאות..), אם פחות מכגריס-בניגוב או בבגד וכו'- זה משתנה הדין..
בהצלחה אהובה ⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩

אולי הוא צריך ריענון
גם אני אם אני יודעת הלכה יכולה לעזור לעצמי עם שאלות..
גם לדעת מה לשאול זה עניין משמעותי

3 וחצי לפנות בוקר, איזה אירוע בדיוק??!
ומה זה חוסר ההתחשבות הזה בשכנים ובסביבה?
פשוט מכעיס. למה שלא תתקשרי למשטרה להתלונן?
ישנה עכשיו, התינוקת החמודה?

להתקשר למשטרה לא ממש אפשרי כי זה מי שמשכיר לנו את הדירה וצריך לשמור על יחסים טובים בכל זאת... ובדרך כלל הם ממש בסדר. עונה גם ל @הבוקר יעלה ול @דור רביעי
אז זה ממש מרגיז אבל אין כל כך מה לעשות...

אבל תדעי שזה בעילום שם.
אולי הם יחשבו שהתלונה משכנים אחרים..

מבינה אותך מאד מאד מאד!!!

חיבוק ושיהיה בהצלחה

 אני הייתי מתקשרת או דופקת לבקש

אבל אני לא יוגעת מה יהיו ההשלכות של זה. תלוי בשכנים. מקווה בשבילך שזה חד פעמי.

ומבקשת להשקיט את הרעש
זה שהודיעו סבבה
אבל יש גבול .
עד כזאת שעה
ואעש כל כך חזק
לא שייך

כאלה. אנשים שמרוכזים בעצמם נטו. וזה שמודיעים מראש זה לא אומר שמותר! מבחינתם זה כסתח שאומר - מה, אבל הודענו. זה לא אומר שזה לגיטימי בכלל.
כמו שאמרתי רק בגלל שהיו לנו כמה ניסיונות כאלה תדעי להבא, אחרי 11 להתקשר למשטרה. ממש לא ללכת לבקש, אי אפשר לדעת על מי נופלים וזה יכול להיות מאוד מסוכן. תמיד כשהתקשרתי למשטרה אמרנו לנו לא לנסות ליצור קשר ושהם יגיעו לטפל.. וכך היה.
אגב לפעמים הם מחכים שהמשטרה תלך ןאז ממשיכים שוב בחגיגות. אנחנו לא נואשנו והיינו מתקשרים שוב..

לק"י

זה לא עוזר לחוק שמתיר רעש עד 11 בלילה.
וגם אז הייתי משתדלת לא לעשות רעש מאוד חזק....

אנשים מנותקים

נקווה שזה לא קורה יותר מפעם בשנתיים...
אז אפשר לשתוק ולהתנחם בכך שזה זמני-
אם זה קבוע, צריך להעיר להם..כלומר לבקש מהם בעדינות ובכבוד ולהסביר..

הרגשתי את זה בעיקר בהליכה מהירה. חשבתי אם להיבדק ימים ספורים לפני שהיתה לי סקירה אז כבר השארתי את זה לשאול בסקירה. הרופא שם נתן תשובה די גנרית של אם כואב לי או יש דימום שאלך להיבדק... (לא בדק בעצמו משהו לגבי זה). אני לא זוכרת אם זה היה בעוצמה שאת מתארת.

אז בגדול נשמע לי כמו משהו שיכול לקרות, אבל רק את מרגישה את הכאב במדויק. אם מרגיש לך כאב מאוד חזק או אם מתגבר / נעשה תדיר יותר אני חושבת שכן הייתי הולכת להיבדק.

(אני כבר אחרי הלידה)

בעיקרון החשש זה מחודש שמיני אם יש כאבים חסקים..

ואמר שהכל תקין ושזה ממש נפוץ

אחרי שנתיים שלא הרגשתי את הצלקת פה ושם מרגישה דקירות כאלה מוזרות

מההתרחבות. זו רקמה צלקתית והיא פחות גמישה אז ההתרחבות שלה יותר כואבת. פשוט הייתי מציינת לרופא פעם הבאה. לא הולכת במיוחד.

הוא ענק, ומתקפל לאחסון.

הוא מאוד גדול, אבל אולי יהיה נחמד לכם כשטיח משחקים בכלל.

קשה לי להאמין שיש לנו מקום בשבילו 😬

ראיתי באתר שיש גם אחר מהסוג הזה אבל קטן יותר. הקטן יותר כנראה יהיה לי יותר שימושי, אבל הוא גם פחות עבה... יש לך - או למישהי אחרת שקוראת - מושג אם זה עדיין מספיק טוב?

הוא "ענק", אבל זה מקשר לקטן יותר

תודה!

תאמת קניתי כזה בסטוק ב70 שקל חחחחח

למרות שמה שקניתי בעייני גם אחלה

לק"י

והוא מתחורר בקלות מדברים חדים, ונתלשות ממנו חתיכות.
אז עכשיו ציפיתי אותו בציפה🤦‍♀️ פחות נוח, אבל בטוח. בעז"ה בקרוב בלאו הקטן בטח יטייל על הרצפה בלי לדפוק את הראש (וגם לא יהיה קר).

לא מצאתי בשום סטוק!!

בדרך כלל

מחזיק כבר כמעט 3 שנים במצב מעולה

כי יש ביניהם הבדל בעובי. אני תוהה אם הסנטימטר עובי מספיק טוב כמו הסנטימטר וחצי. מה דעתך? תודה רבה!!

שפויים ממש

נקודה קטנה שלקחתי מתוך השיעור של הרב ראובן ששון על הפרשה (עוד לא שמעתי את כולו, אבל משתפת במשהו קטן ששמעתי ואהבתי).

"וַיִּקְרָ֣א משֶׁ֗ה אֶל־בְּצַלְאֵל֘ וְאֶל־אָֽהֳלִיאָב֒ וְאֶל֙ כָּל־אִ֣ישׁ חֲכַם־לֵ֔ב אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן ה' חָכְמָ֖ה בְּלִבּ֑וֹ כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר נְשָׂא֣וֹ לִבּ֔וֹ לְקָרְבָ֥ה אֶל־הַמְּלָאכָ֖ה לַֽעֲשׂ֥ת אֹתָֽהּ"
בפסוק הזה אפשר לחשוב שיש קצת סתירה בין הפתיחה לבין הסיום.
משה קורא לבוני המשכן - לבצלאל ואהליאב שמונו למלאכה, ובנוסף אליהם 'לכל חכם לב אשר נתן ה' חכמה בליבו' - אנשים דה' נתן חכמה בליבם ןלכן הם מתאימים למלאכה.
אבל בהמשך, הפסוק מתאר את האנשים האלו בצורה אחרת - 'כל אשר נשאו ליבו לקרבה אל המלאכה לעשות אותה'. זה לא שהקב"ה בחר באנשים האלו, אלא שהרצון הגיע מהם, הם רצו להיות שותפים במלאכה.
איך זה מסתדר?

התשובה היא שהרצון שלנו מביא את הקב"ה לתת לנו את הכלים כדי ליישם אותו.
הרצון התחיל מהאנשים, הם רצו להיות שותפים במלאכה, ומתוך כך הקב"ה מילא את ליבם ברוח חכמה שאיפשרה להם להיות שותפים.
לרצון שלנו יש כוח, ובמיוחד בדברים שהם לשם שמיים - כשאנחנו רוצים ומתפללים ומתאמצים על זה, הקב"ה יכול לתת לנו את הכלים כדי שנצליח בעשייה שלנו.
יהי רצון שנראה תמיד ברכה בעשייה שלנו, ונרגיש את חכמת הלב שהקב"ה נותן לנו בעמלנו.

כי בדרך כלל אומרים שאם ה' נתן בנו יכולות מסוימות - סימן שבזה אנחנו צריכים להשקיע את כוחותינו.
וכאן זה הפוך, ואיכשהו יותר נותן לנו להיות שותפים בבריאה...

מחשבה שהיתה לי בעקבות הצצה על הפרשה -
בפרשה שלנו הביטוי 'חכם לב' מוזכר הרבה פעמים (וגם 'חכמת לב', כמובן).
וזה ביטוי מעניין, כי הוא בעצם מתאר אנשים שעסקו במלאכות שהן יותר טכניות - העיסוק בבניית המשכן, אבל זה מדבר על חכמה (שאנחנו רגילים לראות הקשורה לשכל, לראש), אבל דווקא חכמה של הלב.
וחשבתי שאולי החכמה המיוחדת פה היא היכולת להכניס את הקדושה לתוך העשייה החומרית, לתוך מימדי העולם הזה.
אולי כמו החיבור בין החכמה, השכל, הרעיונות שאנחנו מאמינים בהם, ללב - לרצונות שמובילים אותנו למעשה.

אין לי מקורות לדברים, אשמח אם מישהי מכירה או יכולה להרחיב על הביטוי המיוחד הזה...

שלא רק לימוד שכלי או משפט זה חכמה. אלא גם אומנות, נגרות וכו' הם חכמת הלב. והפרשה ממש מדגישה את האנשים שאלו הכישרונות שלהם. וזה יכול להיות ממש חיזוק למי שפחות מוכשר בלימוד מילולי או מתמטי ויותר מוכשר בידיו- שזאת היא חכמת הלב, וגם לה יש תפקיד משמעותי מאוד.

רש"י נוגע בזה קצת בפירוש שלו לנשים חכמות הלב שטוו את העיזים:
וְכָ֨ל-הַנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֨ר נָשָׂ֥א לִבָּ֛ן אֹתָ֖נָה בְּחָכְמָ֑ה טָו֖וּ אֶת-הָֽעִזִּֽים:
רש"י: טוו את העזים. היא היתה אומנות יתירה, שמעל גבי העזים היו טווין אותם. (שבת צט.)
זו חכמה מיוחדת, שדורשת גם לב חכם - להרגיע את העז בצורה כזו שתסכים לעמוד בשקט כדי שיהיה אפשר לטוות ממש עליה את החוטים.

זה בדיוק מתיישב לי יפה עם התפקיד שלנו כנשים - להכניס לב לעשייה הטכנית היומיומית.

בעקבות הדברים היפים של @בארץ אהבתי על הביטוי חכם לב, הסתכלתי איך מפרש האור החיים את הביטוי הזה.
בפרק לו פסוק ח'
וַיַּעֲשׂוּ כָל-חֲכַם-לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, אֶת-הַמִּשְׁכָּן--עֶשֶׂר יְרִיעֹת:  שֵׁשׁ מָשְׁזָר, וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי--כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב, עָשָׂה אֹתָם.

שואל האור החיים למה כתוב בפסוק- ויעשו בלשון רבים וחכם לב בלשון יחיד, היה צריך להיות כתוב ויעשו כל חכמי לב?
ומבאר שהתורה מלמדת אותנו כאן מסר חשוב- המשכן ( ואחר כך - בית המקדש) הוא של כל עם ישראל ולא מבנה של מי שהקים אותו, לכן המשכן לא נקרא על שם בצלאל שבנה אותו, אלא אדרבה רק בזכות השילוב של נציג שבט יהודה עם נציג שבט דן יחד עם כל בעלי המלאכה חכמי לב- טווח של אנשים שמסמל את החיבור של כל שבטי ישראל ,נבנה המשכן.כי המשכן הוא של אומה ולא של יחידים.
ולכן כתוב חכם לב ולא חכמי לב, כי ה' השווה את חכמתם ומלאכתם כאילו איש אחד עשה את המשכן,
( כדי להבין את הפירוש הזה נעזרתי בפרוש של הרב זולדן על האור החיים הזה )

ובסוף מביא האור החיים פרוש נוסף- שבגלל ובשביל מלאכת המשכן נעשו חכמי לב.


ויעשו כל חכם לב. פירוש הגם שהעושים רבים הם אף על פי כן היתה המלאכה נעשית כאילו עשאה אדם אחד, והכוונה בזה כי כשיעשו המלאכה רבים על כל פנים ישתנה תואר מלאכת זה מזה ולא תדמה למלאכה שיעשנה כולה אומן אחד, והשמיענו הכתוב כי מלאכת המשכן שלימה היתה גם בבחינה זו כי הנותן חכמה בהמה השוה אותם בהתבוננות החכמה שוה ודומים כולם לאיש אחד, ולדרך זה יתיישב טעם אומרו בכל פרטי המעשים לשון יחיד ולא פירש מי הוא ופשיטא שאינו חוזר על בצלאל כי לא הוא עשה הכל והעד הנאמן (לקמן ל"ז א') ויעש בצלאל את הארון, אלא יכוין אל עושי המלאכה והזכירם בלשון יחיד לטעם שכתבתי:

 

חכם לב בעושי וגו'. אולי שירמוז שבאמצעות עשייתם המלאכה ובסיבתה נעשו חכם לב:

את יכולה לנגב את הרגליים אחרי הטבילה לפני שאת נכנסת לקרוקס. פשוט תשאירי את המגבת יחד עם החלוק/מגבת על המעקה

אולי תשתמשי במה שיש במקווה, וכשתחליפי לשלך תנגבי את הרגליים?

את חושבת שזה לא מספיק?

לא יודעת כמה מהר נדבקים אבל פטריה לא נשטפת במים, אולי עם שפשוף מסיבי כן

בחלק מהמקוואות באמת ראיתי אקונומיקה ליד הקרוקס

מניסיון

כפכפי אצבע או קרוקס חיקוי
הקרוקס המקורי באמת נשאר רטוב

הכי נוח , אני בשיא החורף הולכת למקווה עם כפכפי אצבע חחח
אצלנו נותנים במקווה כפכפים חד פעמים
אולי אם יש אצלכם תבקשי

מה זה מגבת קטנה לרגלים?

אני מאמינה שמותרלהם,

אם הוא בחופשת מחלה - כמה שזה מבאס, מה הם יכולים לעשות?...

 

יש בקריות את ד"ר טלמון,

מקצועי מאד מאד

אנושי, נחמד,

מראה כל דבר

 

הוא בעיקרון פרטי, ועובד עם חלק מהקופות

אני במכבי, זה עם כרטיס מכבי כמו דרך הקופה

 

ראיתי בגוגל שגם עם כללית, אנסה להתקשר אליהם.
אם למישהי יש עוד אשמח🙏

אני עושה בחיפה אצל ילנה וילנסקי סקירה ראשונה מאוד מרוצה ממנה, שווה להתקשר לראות אם יש תורים

בהצלחה @תלמים

לא אני צריכה להתחיל לעשות מרתון טלפונים..
איזה קטע שאת והשם בשימוש ממליצות עליה..
הייתי אצלה בהריון הקודם וממש לא התלהבתי 🙈
אבל באמת אנסה גם אותה אם לא תהיה ברירה

אבל היא מאוד יסודית ופרקטית ואני אוהבת את זה, כבר הריון רביעי שעשיתי אצלה סקירה מוקדמת. וכמובח זה שהיא אישה ממש משמעותי לי בסקירה הזו שהרבה פעמים היא גם ואגינאלית..במאוחרת זה פחות קריטי לי

היתה נעימה ויסודית.לקח מלא מזן אבל בדקה הכל וגם כשמצאה כל מיני ממצאים הרגיעה וכו

ונעימה ורגישה, הרגיעה אותי ממש כשראתה שאני לחוצה מאוד, והייתה רגישה במיוחד נוכח ההיסטוריה שלי. בדקה ביסודיות והשקיעה זמן רב. אני אישית יצאתי ממנה שמחה ורגועה ב"ה.
לשם ההשוואה, את הסקירה השנייה קבעתי מספיק זמן לפני ולכן היו תורים לרופא מומחה בעל שם שהמליצו לי עליו בכל פה,בשונה מוילנסקי שלא רציתי בהתחלה כי לא הכרתי אותה ולא שמעתי עליה וזמינות התורים שלה הייתה גבוהה יחסית. הגעתי ויצאתי מאוכזבת ממש. כאילו עשה לי טובה שבדק, עשה טובה שזרק מילה, ובעיקר זילזל. לא זלזול גלוי, לא, לא אמר מילה לא במקום או ירד על דוסים, אבל זלזול שאת חשה אותו היטב היטב בחדר, וגם בחדרי הלב. בלי מילים או הבעות פנים.
פחות מ20 דקות וכבר היינו בחוץ. זה היה נראה שרצה לתקתק אותי כמה שיותר מהר ועשה את מה שצריך במהירות. לא הדפיס תמונות בכלל. גם כששאלתי שאלה על כפות רגליים נפוחות מאוד שהיו לי, הוא אפילו לא העיף מבט לעברן. בעלי שנכח גם הוא בסקירה היה שותף מלא לתחושות שלי.. גם הוא הרגיש את הזלזול והיהירות הזאת..

מה שהיה אצלנו זה שבאנו למרפאה ונתקלנו בדלת סגורה, לא הבנו מה הולך ולא היה עם מי לדבר..
בסוף הגיעה אחרי איזה 10 דקות איחור ואז פתחה את המרפאה שהיתה ישנה כזו עם אור צהוב ומאוורר דלוח שמנסה להסתובב, נתן הרגשה לא משו.. ואז הבדיקה שכמו שאמרת היתה יסודית מאווד אבל ממש כאבה לי איזה חצי שעה בדיקה וגינלית וכל דבר בודקת איזה 3 פעמים שנתן לי תחושה כאילו שלא מקצועית, לא בטוחה בעצמה.. אבל אולי באמת עדיף את הבדיקה היסודית על פני בדיקה חפיפניקית כמו שאת אומרת
(האמת שהייתי אצלה בהריון הקודם שנגמר לצערי בלידה שקטה בשבוע 23 אז אולי זה יהיה לי טריגרי מידי לחזור אליה..)
כרגע פשוט מנסה את השמות שרואה באתר בכללית מושלם ומתפללת שיתפנה איזה תור באחת מהן 🙏

לק"י

או עם המגבונים האלה של השמן שיש ברצועות שעווה מוכנות (אם יש לך).

לבן שלי גם היו לכלוכים על העור, והשמן הוריד אותם.

ואז לא נראה לי רלונטי לנקות כי זה לא לכלוך אלא סוג של עור יבש או משהו כזה, רק לחכות שהשכבה החיצונית של העור תתחלף.

תמרחי שמן קוקוס ותראי פלאים

מה שלי עזר זה רק ירידה במשקל (וזה ממש קשה לי).

רק שלכל אחד מכם יהיה 3 חודשים רצופים.
והדרגה תקבע לפי החודשים האחרונים. ככה שאם נתת 9-10-11
ובעלך 10-11-12
הדרגה תהיה החל מחודש 10.
בהצלחה!

כמובן להיזהר מבחינת טהרה לא לראות באופן בעייתי...

כי בגדול הבנתי שזה בעייתי. כי הרירית מתישהו כבר לא יכולה להכיל את זה ואז מתחילים כתמיםץ כי היא מתפרקת..
עדיף לקבל ... לא לחבר בלי סוף טבעות. זה לא הכי אידיאלי ממה שהבנתי.

ויש כאלה שגם מצליחות לחבר יותר

ואני מניחה שזה בשביל זמן טהרה ארוך יותר..

אולי זה חסר משמעות וזה לא מזיק.. אני באמת לא יודעת..
פשוט מניסיון אצלי החיבור לא עשה טוב.. גם שהארכתי לשלושה שבועות מדי פעם זה סיבך לי את ההורמונים.. אולי כל אחת מגיבה לפי הגוף שלה.
תודה על המידע לא ידעתי שמותר אפילו 3 פעמים לחבר.

ואין לה שום בעיה

אמרו לי שאפשר עד 6

והם ממליצים לא יותר מ3

ואין לי כח למחזורררר😫

שאין בעיה לחבר

פשוט יש נשים שיעשה להן כתמים בגלל שמחברות ויש שלא

יש נשים שמצליחות לחבר רק 2 טבעות ויש שיותר

אין בכתמים בעיה רפואית! זה פשוט יכוללסבך הלכתית

 

ממה שהוא אמר לי - אפשר לנסות

אם מצליחה לחבר 3 - מצוין. אם רק 2 - אז לחבר 2

כל אחת והגוף שלה

 

 

שיתפתח למחזור, ויכול להיות שתדלגי על הכתמים בלי להאסר והם יפסקו תוך כמה ימים.

(אני חיברתי פעם 5 טבעות כששברתי יד, כדי שלא נסתבך עם אסורים, בסוף הרביעית כבר היו כתמים אבל הצלחנו לא להאסר והצחתי למשוך גם את הטבעת הבאה. בדכ חיברתי 3)

תבדקי מה איתך ולפי זה תחליטי