המעבדה?
עשיתי לפני 10 ימים את הדיקור
אני חוששת בגלל האיקס שביר
ובמרפאה הגנטית אומרים שלא מופיעות אצלם תשובות…
מישהי יודעת אם ניתן לבדוק יותר לעומק ?
המעבדה?
עשיתי לפני 10 ימים את הדיקור
אני חוששת בגלל האיקס שביר
ובמרפאה הגנטית אומרים שלא מופיעות אצלם תשובות…
מישהי יודעת אם ניתן לבדוק יותר לעומק ?
אמרו לך משהו אחר?
לתשובות המלאות לוקח 3-4 שבועות
שיהיו בשורות טובות
מאנונימי כדי שלא ישמר לי בכרטיס.
הנקתי את הקטנה 4 וחצי חודשים והפסקתי בבת אחת.
מודה שמעולם לא הקפדתי על איזה צד להניק, השתדלתי אבל לא באמת זכרתי כל פעם מאיזה צד ינקה וכמה.
תמיד היה לי הבדל בגודל החזה, אחד היה גדול ואחד יותר קטן.
אבל עכשיו אחד ענק(!) ואחד גדול.
הבדל משמעותי שאני רואה גם מעבר לחולצה.
ברמה שכשאני עם חזיה, בצד אחד יש לי חלק נכבד מהחזה שלא נכנס בחזיה 🙈
זה תקין? מכירות מצב כזה?
אני לא מניקה כבר חודש וחצי. עדיין יש סיכוי שיתאזן או שנדפק לנצח?
אני גם לא מצליחה לקנות חזיות בגלל זה, בצד אחד זה טוב וצד שני קטן ואז לוקחת מידה יותר ואז זה מתהפך, בצד שהיה קטן זה טוב ובצד שהיה טוב החזייה גדולה.
ויש לי תור לכירורג שד כבר חצי שנה אבל כל פעם זה נדחה וקובעת חדש ועכשיו שוב יש לי תור ליום חמישי ונאלצת לדחות.
נראה לכן שיוכל לעזור בנושא?
אירי ההנקה
לבן שלי היתה העדפת צד
כרגע לארואה איך פותרים את זה,אלא בעוד הריון ו'תיקון' באמצעות הנקה
בהחלט מבאס אבל
אצלי החזה לא גדול. לא בטוח שמשמעותי כמו אצלך
אני לא בטוחה שבהריון הבא אני רוצה להסתכן בסרט הזה עוד פעם, של הנקה מלאה שלא צאליח לצאת ממנה.
אבל אם זה מה שיכול לאזן את החזה חזרה אז אשקול את העניין.
למרות שבעלי טוען שרק אני רואה את זה ומעבר לבגדים לא שמים לב להבדל, רק אני שיודעת עליו.
זה כנראה מכל ההנקות ביחד ולכן נהיה עצום 🤦♀️
טוב. נשמע מכן שאין תקנה.
ה' יעזור לי
3 לידות ונראה שהפער בין הצדדים נשאר א- סימטרי. אחד ענק ואחד קטן..
כל פעם הנקתי עד חודש רביעי+- ולא הסתדר כלום.
גלגל כזה שבצד הקטן יש פחות חלב ואז פחות יונקים משם וכו..
איך מונעים את זה?
משתדלת להניק משני הצדדים אבל משום מה תמיד בצד אחד יש יותר מלאות
אחד הרעיונות שאני ראיתי ואהבתי (ומיישמת), לדעתי אחד היעילים בלי שום הוצאה כספית:
לשים על החגורה של הכסא תינוק אטב (אנחנו שמנו מעץ, האטב מפלסטיק ששמתי נשבר בשימוש הראשון, בעלי אומר שבגלל החום ושמש).
כשאני חוגרת את התינוקת, אני מעבירה את האטב לבגד שלי (מחברת אותו לחולצה), ונוהגת ככה. כשאני מוציאה את התינוקת, אני מחזירה את האטב לחגורה שלה.
אם ח"ו שכחתי להוציא אותה, אני אשים לב די מהר לאטב שתלוי לי על החולצה.
מה שחכם בשיטה הזו זה שאני לא צריכה לזכור משהו באופן מיוחד. האטב כבר נמצא על החגורה ומפריע לי לחגור, ולכן מזכיר לי להעביר אותו לבגד שלי. וברגע שיש לי אטב על הבגד, אין סיכוי שאני אסתובב איתו יותר מידי זמן בלי לשים לב, אחרי שאני אצא מהרכב.
אפשרות נוספת שראיתי (עם רעיון דומה) זה להכין שלט עם שרשרת שכתוב עליו 'יש לי תינוק ברכב', שיהיה כל הזמן הכסא של התינוק, וכשחוגרים אותו אז לובשים את השרשרת, ולא מורידים עד שלא מוציאים את התינוק.
יש בזה עוד יתרון, שאז אם אני לא שמתי לב, אחרים יכולים לשים לב ולשאול אותי על השרשרת.
ממש משתדלת ללכת ברגל.
כל מיני הקפצות קטנות, במרחק של עד רבע שעה הליכה-מוותרת על הרכב.
והאמת שלקחנו את זה בחשבון כשבחרנו בית- שיהיה נגיש בלי צורך ברכב לכל דבר.
ובכל זאת, דווקא כשהנסיעה היא פחות בשגרה, אז עוד יותר חשוב שיהיה משהו לתזכר כדי לא לשכוח. רוב השכחות הן בנסיעות מחוץ לשגרה.
(האמת שעם הילדים הקודמים לא היה לנו משהו כזה. כן השתדלנו להיות בקשר אחרי נסיעה ולשאול אחד את השני, אבל זה לא היה משהו מסודר מספיק. אני חושבת שהפתרון הזה שמצאתי הרבה יותר יעיל ובטוח).
כשאנו עולים לאוטו עם תינוק אנחנו מזכירים זה לזה כבר בתחילת הנסיעה לא לשכוח להוציא את התינוק בסיום הנסיעה.
(זו אחרי פעם טראומתית שנסענו עם אחד הילדים כתינוק לאיזו פגישה, ובדרך חזור אני ירדתי באמצע כדי לאסוף את הילדים מהגן. כשהגעתי איתם הביתה גיליתי את בעלי בבית ואת התינוק ברכב... ב"ה לא קרה לו כלום והוא אפילו ישן עמוקות, אבל זה היה מספיק טראומתי כדי שנפחד מזה... במיוחד שאצלנו אין נסיעות קבועות עם ילדים קטנים, כי גרים קרוב למוסדות, אז היציאה מהשגרה מזמנת יותר שכחה...)
שמעתי פעם על רעיון להניח את הנעל של ההורה במושב האחורי, וככה אין סיכוי לשכוח את התינוק... אבל באמת צריך לזכור מראש לעשות את זה... (שמעתי את הרעיון הזה גם על פלאפון, אבל אצל בעלי זה לא יעבוד, כי גם ככה הוא שוכח הרבה פעמים את הפלאפון ברכב...)
אולי באמת נאמץ את רעיון האטב שלך. (נצטרך לקנות אטבים במיוחד בשביל זה...)
עד שמוציאים את התינוק.
ולהתפלל הרבה.
תמיד תמיד שמה את התיק שלי/ארנק במשוב האחורי במקום של הכיסא תינוק/ליד/מתחתיו. גם כשנוסעת לעבודה בלי ילדים. גם כשבכלל אין לי תינוק כי הקטן גדל כבר ועוד לא נולד הבא.
אבל לא מרגיש לי מספיק כי לא תמיד אני נוסעת עם התיק..
וכל פעם שאני נכנסת לאוטו אירי שעמד כמה שעות בחוץ אני נחרדת מהמחשבה על איזה גיהנום זה להשאר בתוך הרכב ככה
ואני בסרטיםםםם מהדבר הזה.
ככל שהפכתי בדעתי אני חושבת שהכי פשוט זה, בסיבוב פיזור ילדים בבוקר, שהתינוק ירד ראשון אצל המטפלת / מעון(גם אם זה סיבוב של עוד כמה דקות נסיעה) ואז בטוח לא שוכחים כי הגדולים יורדים אחריו.
מה אומרות?
מה גם שהתקלות קורות בדרך כלל כשיש נסיעה לא שגרתית.
אני תמיד מסתכלת בסוף נסיעה עחט הכסאות.
משתדלת לא להיות עם פלאפון בסוף הנסיעה שלא להיות מוסחת ולשכוח.
לנסיעות עם הוויז יש לי תזכורת בוויז.
מביאה לקטנה משחק לנסיעה ובמקביל מניחה על החצאית שלי משחק אחר שלה.
האמת שאצלנו עד עכשיו, בילדים הקודמים, לא היה לנו משהו מיוחד כדי להזכיר. כן הקפדנו שנינו להסתכל על המושב האחורי לפני שנועלים את הרכב.
אבל מבחינתי זה תמיד הרגיש לא ממש מספיק. כי עדיין זה מסתמך על הזיכרון שלנו. וגם אם זה כבר הרגל, יכול להיות משהו שיסיח את דעתנו (וגם פעם אחת שזה קורה, זה כבר יותר מידי).
האמת שאפילו פעם אחת קרה לי ששכחתי. רק בחלום, ולא באמת, ועדיין זה היה מפחיד ממש לגלות שיצאתי מהרכב והתינוק נשאר שם בלי ששמתי לב...
לכן אני ממש שמחה מהרעיון החדש שמצאתי.
והוא ממש גאוני בעיני. כי הוא לא מצריך את הזיכרון שלי. כשאני חוגרת אני רואה מולי את האטב שמזכיר לי להעביר אותו אלי (לא נוח לחגור עם אטב על החגורה, אין פה באמת אפשרות לשכוח). ובסוף הנסיעה אם לא החזרתי את האטב למקום, אני אזכר בזה מהר מאוד כי אני לא נוהגת להסתובב עם אטבים על הבגדים..
ממליצה על הרעיון הזה ממש! או כל דבר דומה. כמה שפחות לסמוך על הזיכרון שלנו (שלרוב באמת אפשר לסמוך עליו, אבל פה הטעות מסוכנת מידי בשביל לסמוך רק עליו).
כי אוספים משהו, מורידים/אוספים ילד אחר..
גם אם החלון פתוח הרכב נהיה מאוד חם..
היום בשכונה שלנו ראיתי 2 ילדים ברכב לא ממונע..
אני אישית לא משאירה גם כשממונע..
ועוד בחום של היום..
מה נסגר?!
וככל שנהיה חם הפחד נהיה גדול יותר.
אני לוקחת את הגדול למעון וגם מחזירה, כששלושתם איתי.
כשאני מורידה אני מתחילה תמיד ממי שהכי גדול ובסוף את הקטנה כי היא הרבה פעמים בוכה ולא רוצה שאניח אותה אז אם כולם כבר בבית אני יכולה להחזיק אותה קצת.
ותמיד פוחדת לשכוח אותה.
במיוחד כשמעבירה ילדים ישנים ואז ממש נכנסת איתם לבית עד לחדר שלהם כדי לשים במיטה, כשהם ערים אני רק שמה אותם בתוך המרפסת מעבר לשער בלי לפתוח את הדלת של הבית (לא משאירה ליד הרכב עד שאוציא את כולם כי חונה על הכביש, אין חנייה מסודרת)
של הדלת של הילדה
ככה אף פעם ל יןצא מצב שאשכח אותה חס ושלום
קרם פנים וכו'-
אתן ממליצות?
ובעצם יש שם חומרים לא כל כך בריאים
אז אם זה לא באמת בריא ולא טבעי, מעדיפה חברות אחרות לא בריאות ולא טבעיות 😅
טבעי לא בהכרח שווה לבטיחותי וטוב יותר
וסינתטי לא בהכרח שווה למזיק ולא בריא.
הרבה חברות משתמשות במילים האלה למכירות, שלמעשה זה ממש לא בהכרח נכון.
חח עכשיו קראתי שוב את הסוף שלך(;
אוהבת את הקרם פנים שלהם.
ויש להם BB Cream ממש מעולה.
נספג לי טוב בעור.
אבל זה היה מזמן מזמןן
מאז לא התקרבתי
חוץ מזה אני מאד לא אוהבת את הצורת שיווק שלהם.
המשלוחים שלהם מפנקים- מקבלים דוגמיות וכאלה .
אני אישית למעט הקרם ביבי עברתי למיכל סבון טבעי.
איכות ומחיר שאין שני לו בעיני.
זה מאוד קליל אבל בפועל נראה לי שזה מלא חומרים שמייבשים את הפנים גם קצת שורף
העור שלי מאוד יבש ברמה של קילופים בלי סוף ורק שני קרמים שלהם עזרו לי , עכשיו העור ממש חלק ויפה. לא מחליפה חברה כבר ארבע שנים. (קרם לחות אקטיב וקרם עשיר)
אני משתמשת גם בסבון פנים ומרוצה.
שלהם כמייק אפ. קליל, לא נשבר על הפנים, נותן לחות.. בעלי גם משתמש בסבון פנים ובקרם אקטיב לעור רגיש (יש לו סבוריאה חריפה) ומאז שמשתמש במוצרים שלהם יש לו אפס התפרצויות של הסבוריאה. ממליצה מאוד.
היה לי גם כן אקנה סבוראי ונעלם לי מאז השימוש בהם, המליצו לי עליהם כשהגעתי לייעוץ אצל רבקה זיידה
במסגרת חוק ההסדרים ועכשיו רוב הרשויות הגדולות (מלבד ירושלים ואשקלון) פותחות בשביתה ללא הגבלה של זמן
געוואלדד
בגנים? אצלנו לא אמרו כלום
הרגע קבלתי על זה הודעה.. מקווה שזה לא כולל את המסגרות הפרטיות, פעוטונים וכד'
(מה שהעירייה מפעילה - סגור)
לק"י
הבן שלי בכיתה ב' שמח כמובן.....
(ורק כדי להבין- אין בתי ספר כי אין עובדי מנהלה? ניקיון, אבטחה וכו'?
כי זו שביתה של הרשות, לא של המורים).
לק"י
למרות שגם לבוא בלי תלמידים, לעבוד על דברים שצריך וסתם לפטפט זה נחמד
אבל לא יעיל לי מבחינת זה שהילדים בבית ואני לא (מזל שבעלי איתם מחר).
לק"י
וזה היה מאוד נחמד.
כי היינו במקום שהיה כמעט ריק....
הי .. מהוא יכול להקל עד שיהיה לי תור לרופא משפחה ... אני משתגעעתתתתתתתתת
שורף לי כבר מרוב גירודים
שטפתי שם כבר המון אין הקלה .. אני לא מצליחה לישון
לצערי אני מעל שנה עם פטריה אחרי אנטיביוטיקה. זה נורא, מגרד ומציק, יכול לעבור גם מהר רק עם אגיסטן אבל לי לצערי לא. מתחילה תכף טיפול טבעי אנטנסיבי. אשמח לכתוב כל מה שאני יודעת, בהמשך היום בעזה
*מתוק ממש מחיה את הפטריה אז כדאי לאכול כמה שפחות ואם אפשר אז בכלל. גם שמרים ופחמימות אבל זה יותר בנחת.
*חום וזיעה גם כן מחיה אז כדאי להקפיד לא להזיע והדליק מזגן על קור.
*עוזר גם להחליף תחתונים/מגן תחתון אחרי שמזיעים ואפילו סתם במשך היום.
*במשך שבוע שמים אגיסטן (יותר יעיל לשים בפנים, זה בא עם מזרק) ונרות (3 ימים) אם אפשר- לא לקיים יחסים בזמן הזה.
*לקחת פרוביוטיקה פעם ביום
*גם שמן ארגנו (תבליות שקונים בחנויות תרופות טבעיות) גם כן טוב לפטריות בכללי. אפשר לקחת גם פעמים ביום
*לא לשתוף את האיזור עם סבון אלא רק עם סבון מיוחד לשטיפה אינטימית
צריך לדעת שבכללי פטריות ובמיוחד בנרתיק יכולות ליהיות קשוחות ואם לא מטפלים בהם עד הסוף הן יחזרו. במיוחד בקיץ ובהריון הם קשוחות יותר. לצערי אומרת מנסיון. אומנם לא מחייב ככה לכולן אבל כן קורה..
יש נרות אגיסטן ללא מרשם, זה וגינלי ועוזר.
אם זה משהו שחוזר או לא עובר עם האגיסטן כדאי לקחת גם פרוביוטיק פמינה, אלה גם כמוסות וגינליות.
ופעם הבאה שאת צריכה אנטיביוטיקה, לא לוותר ע פרוביוטיקה בנוסף
ללא מרשם
לא משנה מה הם עושים, הם משתלטים לנו על החיים.
אם הם יורים טילים אז אנחנו מושבתים ובסכנה בגללם.
ואם הם לא יורים אז רנחנו חיים במתח תמידי מתי יתחשק להם להתחיל.
אני מותשת מהיום הזה, ולא מלהיות עם הילדים. אלא מהמתח איפה ומתי תתפוס אותנו האזעקה ומה בדיוק אעשה כשהיא תגיע.
אין לי כח.
ומה מסבירים לילד בן שנתיים וחצי? למה יש אזעקה?
ולאן הולכים באזעקה כשאין לאן ללכת? 🤦♀️
שיהיה לילה טוב ושקט לכל עם ישראל.
טוב שלא אמרו בגלל מסג האוויר 🤣 שהברקים הדליקו את המשגרים
אמא טובה---דיה!הבן שלי (3.5) רצה לאכול תמר באמצע ארוחת צוהריים. לא הרשיתי לו והוא התעצבן ממש, אז הוא ניסה לאיים עליי (רצה להגיד משהו בסגנון 'טוב, אז אני לא אעשה כך וכך'), אז הוא אמר: "טוב, אז אני... טוב, אז אני... טוב, אז אני לא אהיה הכי מתוק בעולם!" חחחחחחח
ועוד אחד מלפני כמה שבועות (מקווה שלא כתבתי פה כבר...) - בערב פסח (כשהוא לא מפסיק לדבר על יציאת מצרים...) הלכנו לבקר את סבא וסבתא של בעלי, ובכניסה לבניין הבן שלי אמר: "הי, אני זוכר שפעם באנו אליהם לסעודה בשבת"
אני: "וואו, זה היה ממש מזמן, איך אתה זוכר את זה?"
הוא: "כן, יש לי זיכרון ממש מעולה, אני זןוכר גם דברים שהיו ממש ממש מזמן, אני אפילו זוכר כל מה שהיה ביציאת מצרים..."
חיים שלי הילד הזה!!!!!!
תוסיפו מהמתוקים שלכן
מתוקיעל מהדרוםטפו טפו טפו...
חיים שלי...
איזה מתוק!! 


לק"י
בת קרוב לשלוש.
שמתי לה טיטול בל"ג בעומר ליתר ביטחון שלא תפספס מחוץ לבית,היא נרדמה בדרך הביתה ולא הורדתי לה אותו.
אז בבוקר היא אמרה לי שהיא עשתה כבר בטיטול.
"אני מס(צ)טערת"😍
לק"י
יצאנו החוצה היום וראינו שממית מתה (או בע"ח דומה).
כרמל בת 2.10: "זה היפופוטם או משהו" 😎
כרמל ראתה במשחק תמונה של איש עם קרחת וזקן.
"יש לו שיער הפוך".
אמרתי לבת החמש שיתחילו לאסוף/ לסדר.
היא באמצע להתלבש: "תנו לנשום רגע" 
עשיתם?
מעניין אותי אם רק אני עוד לא🙈
וככה ממש קל לי לכתוב.
למשל השבוע:
אני: פוצקה, בואי נסדר יש מלא משחקים על הרצפה
פוצקה בת 2.5: לאאאאאא השם לא אקים (מסכים) לי. הוא לא אקים לי אדר (לסדר) ותנועה כזאת 🤷♀️
פוצקה צורחת מרוב עייפות.
אני: את עייפה כבר?
היא: לא לא לא (צרחות)
נעצרת. אממממ קס(צ)ת עפה 
מתוקונת 😍
אלא בקבוצה של המשפחה שלי.
ככה כולם נהנים מהמתיקות, וזה גם נשמר בשבילנו (הודעות כאלו אנחנו כותבים עם תיוג קבוע, ואז קל למצוא אחורה את כל ההודעות, שלנו וגם של האחרים. האמת שאצלנו אין הבחנה בין המשפחות - כולם עם אותו תיוג, אפשר גם לעשות תיוג נפרד לכל משפחה, ואז יותר קל לחזור דווקא להודעות הרלוונטיות. או אפשר לפתוח קבוצה רק עם הבעל, אם פחות מתאים לסגנון של המשפחה לכתוב לכולם).
צריך מילה קבועה שתופיע בכל ההודעות הרלוונטיות ורק בהן.
למשל תמיד בסוף הודעה כזו של משהו חמוד, לכתוב #פניני_ילדים
(אצלנו הקבוצה המשפחתית היא בטלגרם, ושם זה קצת יותר נוח עם תיוגים מאשר בוואטסאפ. אבל גם בוואטסאפ אם תמיד תכתבי את אותו תיוג בסוף, אז כשתרצי למצוא את כל ההודעות של הפנינים שכתבת, תעשי חיפוש של '#פניני_ילדים', ואז זה ימצא לך את כל ההודעות שהצירוף הזה מופיע בהן).
שלא כמו בווצאפ שאם עושים טעות באיזשהו שחזור של גיבוי אז המידע אבוד
(חוץ ממני המוכשרת, שהצליחה למחוק את הזיכרון באחת הקבוצות בטלגרם לבלי שוב..)
בהתחלה היא הייתה רק שלי ושל בעלי
ואז צירפנו את ההורים שלנו ודודים שרצו
(רק אנחנו יכולים לכתוב)
זה ממש נחמד
מיוחדת לפניני ילדים
רק אני ובעלי בקבוצה..
ובעיקר אני כותבת 
מחברת ופתקים פיזיים זה באלגן לשמור את זה ולקחת לכתוב בכל פעם שנזכרים
וכל פעם שמספרים לה ומגיעים לחלק של "מי מחכה בבית פנימה?" אז היא עונה "מה" ומצביעה עליי.
אם אני מספרת לה אז היא גם נמרחת עליי לחיבוק, ואם מישהו אחר מספר לה אז היא מנופפת לי לשלום😍😍
בת השנה אוהבת לזחול ולהזיז כיסאות, אני לא מרשה. כשאני לא בסלון היא מזיזה, ושאני מגיעה היא מפסיקה ועושה 'לא' עם היד ונותנת חיוך שובב וממיס
בן שנתיים: התחיל ללמוד את הא-ב... כבר מוצא כמה אותיות בספרים. אתמול מגיע ואומר: א הלכה לטיול.... לא הבנתי! ואז הביא לי ספר בספרדית.... לא מצא שם את האות א!!
גם הוא: ביקשתי הרבה פעמים שירים ספר שהשאיר ברצפה, אמרתי לו בקול יותר תקיף: פעם אחרונה שאני אומרת להרים את הספר.... הוא: אוףףף!! דקהההה! (כאילו שאתן לו דקה....)
גם הוא: צבע את הקיר, אמרתי: מי צייר על הקיר? והוא מסתובב לכל הצדדים לחפש תרוץ ואז מצביע על תמונה של רב שיש בקיר ואומר: החכם!!
לא זוכרת יותר! אבל אתן תביאו כי זה הדבר הכי מתוקקק לקרוא!
חחח האחרון עולה על כולם, וכולם מצחיקים ממש!
והקטנה מתוקהההה
עד היום?
מכשיר ביתי לבדיקת רמות בטא.
כמו שבודקים רמות סוכר בדם בדקירה קטנה
אז דבר דומה שבודק את הבטא.
מה מונע כזאת המצאה?
ממני
שכמעט יוצא לה הלב בין הבדיקה לתוצאה 🥴
לבדיקת בטא
מקלון חיובי ואיחור במחזור זה מספיק רק אולטרסאונד יכול להראות מה המצב באמת.
לעשות מקלון בבית
זה לדעת אם יש במה להאחז
מקווה שהבנת את הפואנטה
ככה לא יכאב הלב שתעשי בדיקות חחחח
אני קניתי משם וזה הראה לי שיש הריון פעם קודמת כך שזה אמין
ולא יכולה לסמוך על המקלונים.. רק שזה אחוז קטן מדי כדי שבאמת ישקיעו בזה
כמובן תלוי מחיר..
אני מסתובבת בפורום בארהב
לא פעילה אבל קוראת המון
זה פורום עם אלפי נשים אם לא מליוני
כל היוך נשים בודקות הריון והאם הבדיקות נהיו כהות יותר
זה משהו שמעסיק מליוני נשים בעולם
אם תהיה בדיקה מדוייקת זה יהיה לא רווחי
אלא לא יהיה ביקוש לבדיקות ביתיות
נשים שם כותבות לםעמים כמה כסף הוציאו ע בדיקות
הזוי כמה כסף מכניס הדבר הזה
( גם אני בזבזתי על זה הרבה)
תבין אותך רק מי שעברה הפלה/הפלות...
ולצערי ראיתי שיש הרבה נשים שעוברות את זה
אני בטוח איתך
ותמיד חשבתי שזה רק אי שבודקת כ כה דקות באתר א יש תשובה. שגעון. חח
פרח חדשרק חבל שאין לי מושג איך עושים את זה 
למה?
כי מעניין אותי 🙂
לגוף השאלה-
הריון 1 80
הריון 2 150
הריון מס' 1- גיליתי ממש בהתחלה עם בטא 35
הריון מס' 2- גיליתי בשבוע 6 בערך כשבאתי לרופאת נשים לבדוק למה אני לא מקבלת וסת והבטא כבר הייתה גבוהה.. מספר של 5 ספרות או יותר.. עריכה- בדקתי עכשיו כמה בדיוק זה היה.. קרוב ל43,000..
הריון שני לא בדקתי בטא. הסתפקתי בבדיקה ביתית
תודה רבה לעונות!🙂
אני רואה שהטווח שכתוב בטבלה הוא מקרי בהחלט
אם לחלק פה יצא 35 או 80
ולחלק 700 או מעל אלף(ביום האיחור?? לא היה תאומים??)
העיקר בידיים מלאות ובריאות
המס' עצמו, כל עוד הוא מעל 15, הגיוני לגילוי הריון ממש ממש צעיר..
איך קשור לפורום? כי הילדה שלי מתעוררת מהרעש של המברשת שיניים החשמלית שלי 
יש לי כמו כמה כתמים שחורים פיציים בין כמה שיניים מקדימה ממש.. וממש פס שחור צמוד לחניכיים מהבפנים של השיניים.
הייתי אצל שיננית ועדיין יש את זה! ואמרתי לה על זה והייתי בטוחה שהיא תוריד לפחות את אלה הקדמיים....
בקיצור.. מכירות דרך להוריד? יש כאלה שיורדים לי בגירוד, ויש כאלה שלא
מרגישה מוזנחת ומגעילה..
אחפש
זה הכתמה כזאת מחיידקים שיש בפה, אבל זה רק עניין אסתטי.. רופא שיניים אמר לי ששיננית יכולה להוריד...
ופעם הבאה אל תוותרי לה. אני תמיד מבקשת מראה בסוף הטיפול ומבקשת ממנה לעבור שוב איפה שמציק לי.
את יכולה לנסות להוריד לבד עם קיסם פלסטיק קשיח/יש לקנות בסופר פארם כזה פלסטיק שבצד אחד יש חוט דנטלי ובצד השני שפיץ, אז עם השפיץ (יצאתי עילגת)
ופשוט כל הבפנים של השיניים עדיין עם הקו השחור
ואת השתי נקודות שמפריעות לי מקדימה לא ראיתי.. זה ממש קטן
עם הקיסמים זה לא יורד
מוזר ממש שהיא לא הורידה את הבפנים לא? כאילו ניקתה רק בין השיניים.
אנסה מעכשיו בע״ה להקפיד יותר לצחצח ויותר ללכת לשיננית ומקווה שזה יעבור
סתם השמצתי אותה קצת.. מחילה.
נשאר רק במקומות בעייתיים כאלה שהשיניים לא חלקות
השחור שהיה לי כמעט ירד.
יש מצב שאת יודעת איזו משחה?
זאת המשחה היחידה שאני רואה באתר שלהם
משחת שיניים של פוראוור forever.
לא ממש מעלימה אבל מאיטה היווצרות שלו.
והשיננית אמורה להוריד את זה (לא תמיד הן מצליחות עד הסוף).
אז לשים לב
גמני קראתי על זה אבל
מדובר בכתמים קטנים, באופן חד פעמי ודחוף לפעמים, זה מועיל
ולמי שיש רגישויות (כמו לי) זה יכול להחמיר.
אז לנה - ממש מזדהה עם הבאסה... אני מקפידה ללכת כל 3-4 חודשים לשיננית. זה ממש מעצבן השחורים האלה
הורג את החיידקים שגורמים לזה
הבת שלי צריכה לעבור ניתוח מחרתיים והיא קצת משתעלת שיעול נבחני, יש לה תקופות שהיא לא אבל לרוב היא כן... המזכירה של הרופא לא אמרה כלום לגבי מצב רפואי.. פשוט לבוא לניתוח להביא מסמכים וזהו.. השאלה שלי האם זה בסדר? קשה לתפוס את הילדה במצבים שהיא לא מצוננת משתעלת..
עד כמה זה קריטי?
גם כדי לא לקחת סיכון וגם יכול להיות שהם ישימו לב שהיא משתעלת ולא ירצו לנתח, אם רופא מאשר אז הוא לוקח את האחריות.
יצא אולי פעם פעמיים וזהו. הכנתי לה כוס תה.. וב"ה היא ממש בסדר.. אבל בכל מקרה אשאל את הרופא.. ומה שיחליט.
הבת שלי עברה לאחרונה ניתוח באוזן (לא כפתורים אבל דומה) והיא הייתה עם כאב גרון. עשינו לה משטח גרון ליתר ביטחון (שיצא שלילי) אבל גם שאלנו את הרופא המנתח אם זה בסדר (למזלנו טרום הניתוח היה יום לפני הניתוח, אז יכולנו לשאול אז).
אם אתם לא מצליחים לתפוס את הרופאה המנתח, אז נסו לשאול כל רופא אא"ג אחר.
כל בוקר אותו סיפור ילד שלא מוכן להתלבש בן 7.
יש לו הסעה שחייב להספיק
צריך להלביש בכח והוא כועס
פשוט סיוט
ואני לא מספיקה להתארגן רק תוקעת על עצמי בגדים
דיי אין לי כח
אין לי סבלנות
למה אני עובדת ביום שישי אוףף
לא בישלתי
אחזור רק ב2
דיי רוצה חופשש
ואם תשאלו מה עם בעלי מרוב שקשה לו איתו מיצידו שישאר בבית כל יום
אז הסיפור שלי הוא כזה :
לפני חצי שנה הפסקתי ליטול גלולות לקראת הריון ראשון
ובניסיון הראשון אכן נקלטתי להריון שהסתיים כהריון כימי. מאז המחזור לגמרי השתבש
התברר שיש לי שחלות פולסטציות, לקחתי לטרזול חמישה ימים
ובעוד שעה יש לי תור למעקב ביוץ
אין לי מושג למה אבל הבטן מהתפכת לי מרוב לחץץץץ, לא תיפקדתי כל היום
כ"כ מפחדת לשמוע משהו שלילי
בבקשה אלוהים שיהיו בשורות טובות החודש
יש הרבה נשיםתעם שחלות פוליציסטיות שישמלהם הרבה ילדים
אם התחלת טיפול אז הבדיקה נועדה לתפוס את הביוץ ולהעלות את הסיכויים להריון בעז"ה
זה בהחלט ברור לי, אבל עדיין קיים בי החשש
שלמרות זה לא יהיה ביוץ או שזה לא יצליח
ובעיקר כעס על זה שזה לא הולך בקלות שכולן מסביבי בהריון
אני נכנסתי בקלות אחרי טיפול בלטרזול.
הדבר שבודקים במעקב זה אם ומתי את בביוץ כדי שתוכלי לקיים יחסים בסמוך.
מאיזה תוצאה שלילית את פוחדת?
אין כל כך תוצאה שלילית שיכולה לקרות.
מה שהיה לי זה קצת טירטורים ולבוא שוב למעקב זקיקיים כי עוד לא זיהו ביוץ.
מפחדת שלמרות זאת עדיין לא יהיה ביוץ
זה מאד נפוץ ופתיר
הגוף הוא לא מכונה, אז אולי יהיה ביוץ מהמינון הזה שלקחת, אולי יהיה צריך להגדיל מינון (אני לקחתי2 כדורי לטרוזול ופעם אחת אפילו3) ויכול להיות שיראו התחלה של גדילה שלהזקיק ויזמינו אותך שוב למעקב כדי לראותשממשיך להתפתח. ואולי יזמינו אותך שוב ויראו שלאמתפתח, ואזיזמינו שוב, ויראו מה קורה ואזיחליטו אם להעלות מינון או אולילהחליף סוגהורמונים. מקווה שרופא פוריות עושה לך אתהמעקב..
חשבתי שנצחתי את הדיכאון, הוא כבר לא הגיע כמעט שנתיים. הייתי גאה בעצמי, למרות שאומרים שדיכאון תמיד חוזר, אני נצחתי אותו.
ואז הוא הגיע, בקטנה, אבל הגיע. לא היה קשה לי להבין מה הסיבה, זה היה שבוע שלא יצאתי להליכה/ שחיה. במשך שנתיים אני מקפידה על ספורט פעמיים שלוש בשבוע, זה מנע את הדיכאון (בשילוב של תהליכים ופתרונות לטריגרים מדכאים)
יצאתי להליכה וחזרתי עם הרגשה הרבה יותר טובה.
למרות שאני בשליטה ומסוגלות לתהליכים רבים שלי אישית ושל הסובבים אותי, אני לא מסוגלת לשלוט על הנפשי שלי. אני צריכה לעשות ספורט כדי לתת לה מענה.
אז כן, יש לי מחלה כרונית בשם דיכאון, יש לי תרופה בשבילה, לדאוג לעצמי באופן כללי וגם לא לשכוח לעשות ספורט לפחות פעמיים שלוש בשבוע. קטן עלי, עשיתי בחיים דברים סבוכים יותר.
הדיכאון גדול וחזק, לא כדאי להלחם איתו, אלא לתת לו מענה.
מוקדש למתמודדות בעבר ובהווה
ooשליט שלך מעוררת התפעלות, הכח רצון
לומדת מימך
כל הכבוד על השיתוף וההתמודות. ממש גבורה!
אכן, יש דברים חזקים מאיתנו
מדהים איך למדת לתת מענה לעצמך
גם זה חסד גדול ולא מובן מאליו
בס״ד
איזו אלופה!!
על היכולת לשמור את עצמך מאוזנת ובבריאות לאורך זמן כל-כך ממושך!
על היכולת לקום ולצאת להליכה!
על היכולת לנתח את הדברים ולהסיק מסקנות בונות וטובות!
על היכולת להעביר לאחרות את מה שעובד לך וככה להעניק תקווה סביבך!
בעיניי את לגמרי ניצחת אותו אז ומנצחת אותו עכשיו 👑
איך את מתמודדת בלתפקד בעבודה שאת מרגישה ככה?
בבית אפשר להרפות...
שואלת כי יש לי ימים כאלו לא בהכרח מאובחן...
אני עובדת על אש נמוכה, נותנת מענה לדברים/ שאלות/ תקלות דחופות, אבל בשאר המשימות השוטפות שאינן דחופות אני לא נוגעת, כי אפילו לקרוא/ להבין אותם כמו שצריך אני לא מצליחה.
בעבר שהיו לי הרבה ימים כאלו, הייתי לוקחת גם ימי מחלה. היום זה פחות קורה וגם האנשים בעבודה הנוכחית שלי מאד נעימים ואם הם רואים שאני נראת מותשת הם לא לוחצים, הם מבינים שלכל אחד יש זמנים פחות טובים.
ו
לך
עובדת עם ילדים תמיד צריכה להיות במיטבי...
עבודה עם ילדים זה באמת יותר מורכב
אבל תודה רבה על השיתוף
מה שכתבת מחזק מאוד ונותן תקווה למתמודדות.
"הדיכאון גדול וחזק, לא כדאי להלחם איתו, אלא לתת לו מענה." משפט חזק!
והייתי מוסיפה "לא לפחד!" יודעת מה זה מחלה כרונית מקרוב וגיליתי שזאת התרופה. כל המחלות (הגוף והנפש) ניזונים מהפחדים שלנו.
שה' ישמח אותך!!!
ooאחרונהרעיונות יתקבלו בברכה
גם אני לא מצאת את עצמי
שניצלים
פאי רועים-פשטידת בשר ותפו''א
פשטידות
ואשמח גם לרעיונות
שניצלים
חזה עוף בבצל
מוקפץ
קבבים
עוף בתנור
פירה עם בצל
מקלובה
אושפלאו
בורקס בשר
שמש בשמייםחזה עוף עם שום ופפריקה
פאי רועים
קציצות מטוגנות בלי רוטב
קציץ בשר (קלופס)
עוף ואורז בתבנית אחת ואז האורז סופח את הנוזלים ואפשר לחמם בבוקר.
לזניה בשרית
מושט עם ירקות בתנור (לרוב יש קצת רוטב שאנחנו שופכים ביום שישי)
סטייק טונה
סלמון
דג לבן (נסיכה, לברק, מושט, בקלה) עם תבלינים בתנור או עם עשבי תיבול ולימון.
יש לך מתכון טוב לפאי רועים ומה אפשר להכין ליד?
כי הפאי רועים כולל גם תפוחי אדמה וגם בשר.
אנחנו עושים ככה לשלוש נפשות:
מבשלת בערך 4 תפוחי אדמה, תלוי בגודל... לפעמים מבשלת יותר שיהיה לארוחת צהריים ליום שישי.
מטגנת בצל אחד קצוץ ושתי שיני שום, מוסיפה גזר מגורר ואז מוסיפה 250 גרם בשר טחון, מפוררת במחבת עד שמשנה צבע. מוסיפה שתי כפות רסק עגבניות ומכבה את האש. מתבלת בפפריקה, מלח ובהרט.
מסדרת את הבשר בתבנית ומעליו פירה (תפוחי אדמה מעוכים, מלח ושמן) מכניסה לתנור בחום בינוני ל40 דקות.
היחסיות במתכון נראלי לא מאוזנת ...
הייתי שמה חצי קילו בשר טחון
ואז הבשר הוא העיקר
לטעמי כמובן😋
התפוחי אדמה זה קשה להגיד כמות מדוייקת כי כל אחד בגודל אחר. בסוף אני שמה פירה שמכסה את הבשר ואת כל השאר אוכלים ביום שישי.
תמיד כשאנחנו משתמשים בבשר טחון אנחנו משתמשים ב250 גרם, זה מה שטוב לנו כזוג עם ילדון. גם כשאני מכינה פלפל ממולא, בורקס בשר, לזניה בשרית, קציץ בשר, קציצות או כל דבר אחר הכמות הרגילה שאני מוציאה זה 250 גרם. ברור שמשפחות גדולות יותר צריכות יותר בשר...
אצלי הכמות הסטנדרטית זה 500 גר'
סלמון בתנור
בשר בריסקט
בשר מפורק (סופח את הרוטב אז זה לא נוזלי)
כבד עם בצל
כי יש כל מיני דברים שאני מכינה כמו חמין- על הלילה כל הפלטה
אבל קליל יותר מחמין..
או אוכל שמחממים בבוקר?
גונדי (קציצות בשר+אורז) ותפו"א. יוצא טעים מאוד כל הלילה ופחות כבד מחמין..
ואם מחממים מהבוקר (למרות שלא יוצא לי להכין. אולי רק בחגים ואז מבשלת כבר על הפלטה)
קציצות בשר ותפו"א . אפשר להוסיף ירקות נוספים (בטטה, גמבה, עגבניה, בצל כמובן)
אורז וגזר עם עוף (אושפלו)
עוף ותפו"א וירקות..
גם אנחנו הכנו משהו בסגנון עד לא מזמן
פיירקס מכוסה עם עוף ותפוא ובטטות
בגזרת החימום בבקר אנטי פסטי, שניצלים, אורז איטריות כזה, מוקפץ, חזה עוף מושלם שהוא יחסית רך ורטוב כזה בסילאן וצ'ילי
אצלנו בשבתות קיץ אוכלים בבוקר לחם עם חמאה, גבינות וסלטים
פעם הייתי מכינה גם פיצה סגורה, שכחתי את השם של זה. אולי סמבוסק?
תבשיל בשר עם תפו"א
מאודדדדד טעים כשזה על הפלטה כמו חמין
קציצות מטוגנות
פרגיות
אם חמין כבד לכם אפשר רק עוף על הפלטה מערב שבת
או לוותר על בשרי ולעשות פרווה עם דגים,
סלמון/מושט בתנור או מטוגן
פשטידות וכו'...
* שניצלים, ככל שתטגני /תאפי עם יותר שמן זה יישמר יותר טוב. להקפיא מיד אחרי ההכנה כשזה כבר לא חם, ולהוציא מהמקפיא בשבת בבוקר, ולשים על הפלטה כשעה וחצי לפני הסעודה. ככה זה נשמר ממש טרי (יחסית כמובן, כי אין על שניצל טרי).
* אפשר גם פרגיות באותה הדרך
* חזה עוף מבושל/אפוי עם ירקות
בתור תוספת - פשטידות, קוסקוס עם ירקות - מכינים קוסקוס משקית לפי ההוראות. מאדים בצל, פלפלים, פטריות ומוסיפים לקוסקוס. זה נשאר ממש רך וטרי
ופרגיות/עוף למנה עיקרית. תוספת ירק כלשהי ותוספת קטניות /אורז
?
במקום חלות - פיצות או פואצות המוציא
ואז פסטה, לזניה, או משהו דומה ברוטב עגבינות או שמנת פטריות או שמנת בטטה וכו..
בורקס גבינה
פשטידות, קישים, אנטיפסטי וכו..
לא הכל כל שבת כמובן...
פשטידת מעקודה
קציצות עוף ברוטב
שניצלים
אורז
סלטים
אני רוצה המון ילדים!!!!
וכל כך רוצה כבר עוד!!!!!
ולמה צריך את ההיפראמזיס הנוראי הזה, שרק בגללו אני עדיין לא מסוגלת????????????????????????
לא פשוט בכלל נשמהחצילושאבל לא יקרה כלום אם יהיה הפרש יותר גדול בין הילדים ואולי בינתיים לחזק את הגוף לקראת וככה תרגישי שאת עושה משהו בינתיים ואולי גם יוכל לעזור...
אפשר לשאול את @עטרת ראשי שעשתה סקר פה לקראת ההריון אם יש דברים שאפשר לעושת מראש כדי לחזק את הגוף.
וגם,
אני אומרת לעצמי ים הסימפיזיוליזס שזה לא סתם נשלח אליי, ככה הקב'ה תכנן את המסלול בשבילי וכנראה יש לזה תפקיד לדייק ולכוונן אותי נכון יותר..
מקווה שהצלחתי להסביר...
והיה זוועה
למרות שעכשיו הגוף שלי באמת חלש (אחרי שלושה חודשים עם אנטיביוטיקה) אז אני באמת צריכה לחזק אותו...
אבל באמת לפני ההיריון הקודם עשיתי כל מה שאפשר, ולא עבד...
אגב סימפיזיוליזיס - הוא מחמיר מהיריון להיריון? בראשן לא היה לי, ובשני היה רק לקראת הסוף, אבל היו כמה ימים שהיה ברמה ממש קשה. לצפות בהיריון הבא לגרוע יותר?
ורווח גדול נשמע לי פשוט גרוע, לא יודעת למה...
יואו בהצלחה בחיזוק עכשיו אחרי האנטיביוטיקה!
וסימפי- זה מאוד משתנה בין אידה לאישה, אבל אם היה לך ממש כדאי ללכת למישהי מומלצץ לטפל לפני ההריון-כי רוב הסיכויים שזה יחזור ואם תטפלי לפנח אז כנראה שיחזור פחות גרוע.
@מדברה כעדן. יכולה נראלי להסבירנעל זה יותר במקצועיות.
וממליצה לך ממש ממש לשלוח מייל ל , simfi.help@gmail.com ,קוראים לה ריקי, ולבקש ממנה חוברת מידע שלדעתי היא חובה לקריאה לכל מי שהיה לה בעבר סימפי, לדעתממה להימנע ולמה לשים לב כדי להןריד את הסיכןיים שיחזור, כי לי למשל הסימפי חזר עשר חודשים אחרי הלידה הקודמת. וסתם. עשיתי2 ריצות ארוכות בלי הדרגה ובום, חזר ונשאר והיה סיוט איתו...
וגם אחרי הלידה האחרונה חזר לי כמה שהועות אחרי כי החלטתי כשהתינוק על היידים שלי שחייבים לנקות את הרצפה אז דחפשתי חזק את כל הרצפה עם סמרטוט עם רגל אחת ו....יצא הסימפי!!😅
אז בהצלחה עם הכל❤️
ויטמינים של הריון הייתי בכושר שיא והתחלתי מינון הכי גבוה של זופרן ודיקלקטין ברגע שהיו שלי פסים בבדיקה עדיין היפרמסיס קשה מאד אבל פחות דרמטי מפעם קודמת הגוף לא התמוטט לגמרי כמו פעם קודמת
בדיוק ממש במחשבות על זה
מצד אחד ממש בא לי עוד!
מצד שני אני פשוט לא מצליחה לחשוב על עוד 9 חודשים כאלו מחרידים!!! אוףףף
איך אפשר להחליט בבהירות ובשכל ישר להכניס את עצמי לכזה סבל מרצון??
הלוואי שתינוקות היו פשוט נוחתים עלינו מהשמיים...
אני כבר יודעת שסגרתי באסטה. לגמרי בגלל ההיפראמזיס. בצירוף עם הגיך. כבר עברתי את ה40. והתאבלתי על זה הרבה.
כנראה שזה מה שהקב"ה שלח לנו.
אין לי מושג איך מתכוננים לדבר כזה שוב פעם..
ובא לי כבר עןוד ילדים!!!!!!!!!
הרבה פעמים אני חושבת על זה וזה ממש כואב לי בכמה כאב אנחנו מביאות ילדים וזה שעד הלידה אנחנו כבר גמורות נפשית בלי כוח במקום להיות רעננות ופנויות לטפל בתינוק
חלק מההכנה שלי להריון הנוכחי היה להשלים עם זה שזה חלק מהחיים שלי ואין מה לעשות רק נשאר להתכונן לזה ולהתמודד עם זה וזה עוזר לי ממש כי בהריון הראשון היה לי דיכאון נוראי מכל הסבל הזה
בזמן האחרון יש לי הרבה מחשבות על שנה הבאה...
כרגע עובדת משרה מלאה מגיעה עייפה מאוד הבייתה
מתייחסת לילדים.
ובעלי היקר אחראי השכבה.
יש לי מייל מהבוסית שרוצה סוג של לשמוע ולהשמיע לגביי שנה הבאה(לא עובדת בקיץ) בזום.
ואני לא יודעת מה אני רוצה!
המשרה שעכשיו עם המון אחריות ,דאגה להמון פרטים אבל סיפוק סהכ.והכי חשוב הכי הרבה שכר שיכולה להביא הבייתה וצריכה כל שקל.
חסרונות-
גמורה,בית שלא יכולה להסתכל(יש לי עזרה אבל לדוג החדר שלי זוועה-רק אני. ארונות-רק אני...)
ודבר אחרון וחשוב רוצה מאוד בייבי חדש...
יודעת שיהיה קשה שאני יהיה בהריון.
קשה לי להגיד לה שרוצה להוריד אחוזי משרה...
ותפקיד פחות קשה...
רוצה את הכסף.
הבעל מכניס כמיטב יכולתו וזה לא מספיק.
מצד שני הילדים עם לא מספיק יחס -המצפון....
כאילו נותנת את כל כולי לעבודה כי זה הדרישות
ולבית מה שצריך כדי לשרוד...
לא אידאלי בכלל.
מה עושים?
תעשי רשימה של יתרונות מול חסרונות בעבודה
האם יש לך סיפוק ?
האם טוב לך?
האם הילדים או הבעל מפסיגדים מהאינטינסיביות הזאת?האם תסתדרו גם אם עם משכורת נמוכה ותר
ואחרי כל זה תוכלי להחליט בצורה מושכלת
תכנון הריון פחות הייתי מכניסה בשיקולים
אם תרגישי שאת רוצה וזה יגיע ה יתן כבר את הכח
אלא אם כן מדובר במצב כלכלי קיצוני ממש
בס״ד
פנו אלי עם בקשה לצדקה ורציתי לוודא שזה לא עוקץ ח״ו. אם משהי מכירה אשמח לדעת ❤️
אם ההתנהלות הכלכלית שלהם תקינה
תחושות מאוד קשות
באמת באומץ כדי לדאוג לעצמו ולנסות להקל על עצמו ע''י אנשים שהוא תלוי בהם, מרגיש אחרי זה תחושות של בושה קשה! למה אי אפשר רק לקבל תמיכה וחיזוק ואהבה וניסיון אין-קץ לעזור לו ולו במעט?!
אבל במקום לעזור לו מי שבעל הכוח רק מברר בדרך אגב דרך אנשים אחרים שלא מדובר במחשבות אובדניות אקטיביות ומרגיע את המצפון שלו בזה ומשאיר את המצג הקשוח שלו.
אני יודעת ומרגישה שדיכאון יכול ברגע להתהפך ולחוות קיצוניות עד כדי הגרוע מכל חס וחלילה! אז למה? למה לא לעזור גם למי שעוד לא מתאבד?
לחכמות האחרות פה. אבל קבלי חיבוק חזק!!❤
מחפשת גם מאכלים שהם פרווה, כמו פשטידות ירק רגילות
וגם מאכלים בשריים- אנחנו אוכלים גם בשרי בשבועות
וגם סלטים
זכור לי שחצילים נשמרים טוב בהקפאה, מטבוחה
אשמח לתשובת המומחיות להקפאה 
מה נשאר טוב ומה לא.. השנה אני רוצה להתחיל מוקדם בהכנות
על כל קילו קמח
כף מלח
כף שמרים
1/2 כוס סוכר (אני מפחיתה ל 1/3 )
1/2 כוס שמן
מים פושרים לפי הצורך
נראה לי המתכון הכי סטנדרטי שיש...