פורום הריון ולידה (עמוד 1037)

בהצלחה עם הסקרנות

לא נראה לי שזה ישנה. בבוקר מעדיפים כי השתן יותר מרוכז ונגיד לפני האיחור שרמת הבטא נמוכה יכול אולי לא לזהות בערב..

פרישה היתה אתמול אכל באמת שזה לא אומר שום דבר אצלי

ואם לא, תבדקי.. רק קחי בחשבון שיכול לצאת שלילי גם אם יש הריון אם זה עוד מוקדם, ומקסימום אם לא תקבלי מחזור לכי לעשות גם בדיקת דם מחרותיים

בדיקה כנה אצלי גילתה מאוד מאוד מוקדם

אני חושבת שהבידוד טוב ואפשר למצוא דוגמאות יפות, אבל אי אפשר להשוות לנראות של שטיח אמיתי, וגם לא להרגשה של החמימות והביתיות אם הבנתי למה את מתכוונת.
אני לא נגד. לדעתי זה באמת הרבה יותר פרקטי בבית עם ילדים, אבל זה לא אותו דבר.

ולא רוצה לקנות ולהתאכזב.
מצד שני הסרחון של השטיח מעל לכוחותי.

גם רוצה לחדר של הילד

עדיין הרצפה קרה..
בנראות זה לא נראה כמו שטיח רגיל, רואים ומרגישים שזה אחר..
אז זה נורא תלוי מה את בוחרת... 

קר מאוד אצלנו בחורף. והספה עם איזור השטיח משמעותי מאוד.

חנות אינטרנטית
קניתי שטיח די גדול ב750
היתרון שלו שאפשר לכבס אותו ושהוא לא צובר אבק כמו שטיח רגיל
ויש שם דוגמאות מהממות
הוא דק כזה
הבאסה שהוא קצת זז אבל אנחנו מסתדרים איתו אחלה

זה איזור ה1500. יקר מדי בשבילי עבור שטיח.
אבל תודה לך.

במיוחד שזה תחפושת אז זה לא צריך לשבת מדויק כמו בגד וגם קצת גדול יהיה חמוד

לא יודעת לגבי תחפושות

הם גדולות
מידה 3 אצלם זה 0-3 6 זה 3-6 וכן הלאה
אולי חשבת שזה הפוך ובגלל זה התרשמת שהמידות קטנות

כי זה מה שנשמע הגיוני באמת
סתם הם מוזרים..
ואז הגיוני שחשבת שהמידות קטנות

תסתכלי על ניובורן שלהם לעומת חברות אחרות, וכנ"ל שאר המידות

שהמידות שלהם גדולות
וככה גם בחוויה שלי

הבת שלי פיצית

 

0-3 מקרטרס סביר עליה

03- של גולף ענק עליה

6m זה אומר 3-6

מידה 3-6 ככה לפחות כתוב על התחפושת

אפילו יהיה בול

בכלל
לפותחת- לדעתי יהיה קצת גדול. אבל לא נורא

הבן שלי (וגם הגדול יותר) עוברים מידה הרבה לפני מה שכתוב... כלומר עכשיו הוא בן 3 חודשים וכבר חודש או יותר הוא במידה 6 (שזה 3-6 m)

עכשיו נשאר למצוא תחפושת שאוהבים..

מוזרות כי הכל בגזרה צרה וארוכה אז לילד גבוה ורזה זה לפי המידה, אצלנו עם כל השומנים הייתי צריכה לקחת מידה מעל כי זה פשוט לא נסגר. אז פשוט תלוי בהיקפים🤭

הוא באמת ארוך כזה.. לא ממש רזה, אבל אין לי כפלי שומן וכו' בכלל.. גם בתור פיצקי לא היה לו..

תבדקו אצל רופא

לק"י

זה טבעי והגיוני.
צלמי אותה בבית בוידאו, ותראי לאחות בביקור הבא.

תקין לגמרי

הכי הגיוני, בעיניי זה חלק ממוגנות- יש הבדל בין אנשים זרים לאנשים שאנחנו מכירים ובוטחים בהם.. היא זרה לגמרי והכי גרוע מזכירה לו רופא שזה הזן הכי נורא מבחינתו חחח
האחות לא אמרה לי כלום על זה ולא התרגשה.. שאלה אותנו פשוט מה הוא יודע לעשות ומה לא

פחות מתביישת, אבל לא שיתפה פעולה.
לא הסכימה בכלל לבנות מגדל.

דבר ראשון להיות שלמה עם זה, אחרת זה לא ילך.
לעשות משהו אחר בזמנים שהיא רגילה לינוק - לתת לה לאכול משהו טעים, משחק חדש, לצאת מהבית

מה שכתבתי בנושא כדי להעתיק ולהדביק במקום לכתוב שוב...

אבל הכי חשוב זה להיות במקום שמאמין שזה הדבר הטוב והנכון עבורכם כרגע.
אולי כי זה מה שבריא לילד כדי שישן, אולי כי זה בריא לשלוות הנפש שלך ולקשר ביניכם, לא ממש משנה מה הגורם מבחינתך, העיקר הוא שבאמת את מאמינה שזה הדבר הנכון לעשות עכשיו.

מתוך מקום כזה, להחליט על מועד סיום.
למשל יום חמישי הבא.
ואז מיום ראשון את מספרת לה תוך כדי הנקה, וגם לא רק,
שעוד מעט איקס כבר גדולה והיא תאכל רק אוכל של גדולים ובקבוק וכבר לא תינק מאמא

וככה להזכיר את זה כל יום בעדינות וענייניות, ואם היא כבר מדברת קצת אפשר אפילו לתת לה לעשות או לומר כן ולא;
היום? כן
מחר? כן
ביום חמישי? לא

ביום חמישי להגיד לה שזהו זאת הפעם האחרונה ושלום.
ובפעם הבאה שהיא רגילה לינוק, לחבק אותה ולהגיד לה שאת רואה שהיא רוצה לינוק
אבל עכשיו כבר נגמר ולא יונקים. ולתת לה חיבוק וזמן עם אמא.
ואם היא בוכה לנחם אותה ולהגיד כן זה באמת קשה, את ממש היית רוצה עכשיו לינוק...

אפשר מדי פעם לתת משהו אחר טעים אם זה זמן מתאים נניח בסוף המעון וכאלה, אבל שלא יהפוך מדי לתלוי

אני יודעת שזה יותר קל להעלם ולהשאיר את השטח לאבא, ואם זה ממש קשה לך אז לא בכח
אבל בעיני זה ממש משמעותי שאת שם איתה, ושמה שנעלם לה זו ההנקה אבל לא הקרבה והחיבוק והנחמה של אמא...
לרוב תוך כמה ימים הם כבר לא זוכרים מה זה, אבל הסוד הוא כאמור
אמונה שלך בצדקת הדרך...

כנראה שאני באמת צריכה קודם להיות שלמה עם עצמי בנושא. בינתיים ממש אוהבת את זה ומניקה אותה רק כשזה בא לנו בטוב, ככה שגם לי זה ויתור. רוצה להפסיק בעיקר כדי להיכנס שוב להריון, אבל אולי ניתן לזה עוד קצת זמן

לאחרונה מישהי כאן המליצה

אמין ומגיע מהר, אנסה לחפש בע"ה

אבל מזדהה איתך עם הרצון להיגמל...

לק"י

אם נצליח, זה יהיה לטובת כולנו.

ברוכה השבה!

חלמתי בשבת חלום ממש מוחשי
שאני יושבת באיזה מקום לא ברור, עם הפלאפון והילדים לידי
ואז משהו מבוגר, עם זקן מתקרב אלי ואמר לי בקול רך ונעים 'את שמה לב שאת מסתכלת רוב הזמן על המסך במקום על הילדים המתוקים שלך'
מיד התעוררתי
והרגשתי נורא כי ממש התביישתי מעצמי..
אני עדיין חושבת שאני יותר עם הילדים מאשר עם הנייד, אבל מרגישה שזה גוזל מהזמן היקר שיש לי איתם
למרות שאני עכשיו בתקופה קצת קשה, באופן אישי בכל הנוגע להריון ולידה
אז מנסה לפעמים להסיח את הדעת שלי ובורחת לנייד

ואחרי האסון הנורא של ילדי משפחת פלאי
בכלל אני כל הזמן חושבת על האמא הזאת, ממה שנראה אין להם סמארטפון בבית
ובטח היא לא מלקה את עצמה שבזבזה שעות בנייד במקום עם הילדים שלה שהלכו אחרי שנים קצרות..

אז אני מקווה בעז"ה לגדל את ילדים לאורך ימים ושנים, אבל גם אם לא קורה אסונות, אפשר להצטער על זמן שעבר ולא ניצלנו מספיק
אז מקווה להתחזק בזה
ולהצליח לתת לזה (לא רק הפורום, אלא כל ענייני המידיה באופן כללי) קצת פחות מקום בחיים שלי עד כמה שאפשר בימינו.

מקודם בעצרת בבנייני האומה.
להיות עם הילדים...😭

ואמיתי.
ושאר הדברים שהוספת, ממש חץ ישר ללב...

האמת שגם לי אין סמארטפון או פלאפון להתעסק בו בבית..

אבל מרגישה המון פעמים שאני לא פנויה אליהם כשאני איתם.

הראש עמוס ב-1,001 דברים אחרים שאני רוצה לעשות/ להספיק/ לטפל

וצר לי שאני לא איתם ב-100%.

מבאס ומלקה קצת..

 

מה עושים?

ואז אין משימות ושום דבר דחוף יותר מהם.
להתחיל עם רבע שעה, ולאט לאט להגדיל את הטווח.
מדברת גם לעצמי כמובן...

באמת תהיתי לאיפה נעלמת!

מקפיצה שוב, אשמח ממש לתגובות ממי שמכירה...

התאומים גם היו מעוכבים בהבנה שלהם, אז לא באמת יכולתי לצפות מהם שייתנו יד כמו שצריך. מה גם שבהמשך הצטרפה אלינו תינוקת, ולא יכולתי לוודא שהם ייתנו יד לעגלה... (הייתי שמה אותם ביחד בצד אחד של עגלת התאומים ואת התינוקת בצד השני)
אם את יודעת שהם שובבים - באמת עדיף שהם יהיו בינתיים בעגלה. גם אם החברים שלהם שובבים כמותם - אין זה דומה לרדוף אחרי ילד אחד שובב מאשר אחרי שניים...
בכל אופן, באמת נראה לי שלתאומים יש שובבות מיוחדת - הם גם מעודדים זה את זה להשתובב ולעשות שטויות...

במעבר חצייה.
גם אם היה לי ילד אחד שובב לא הייתי לוקחת סיכון האמת, בלי קשר למה שאחרים עושים.
בעיניי זה לא נורא שיהיה לך נח. רצוי אפילו

אני עם צמודים וכשהם היו יותר קטנים לא העזתי לצאת איתם לבד בלי עגלה. וגם אז, לא לכל מקום.
אם את מחפשת לתת להם עצמאות, אפשר בשבת טיול בימבות או אופניים כשאבא בסביבה לתת לך יד ולהשתלט. כך אני עשיתי בכל אופן והם גדלו נהדר והיום הולכחם איתי יד ביד לגן והכל בסדר ב"ה

???

מרגישה שכולם כבר נותנים יד ביד

הכלל שלי הטא שאם זה עלול להוביל לסכנה - זה יורד מהפרק.
זה עדיין גיל שהם ממש שובבים ומתדלקים אחד את השני על שטויות. במרחב יותר בטוח - תשחררי. למה לא?
אבל לרדוף אחרי ילד שובב שברח עם עוד ילד לדאוג לו שלא יברח, ומכוניות חוצות? ביג נו נו בעיניי.

ועדיין שמה אותו בעגלה בדרך למעון😅

אני עם אחד בן שנתיים וחצי ואין לו כח ללכת יותר מידי ברצף

אם אני הולכת איתו לרופא לדוגמא, גם אז הוא בעגלה
בעצם נראה לי שכמעט תמיד הוא בעגלה/טרמפיסט

כאמא לתאומים.. אני סחבתי אותם בעגלה בגלל הסיבות שאת מתארת עד גיל 3 וחצי בערך!! הם היו שובבים ממש ולא היה בכלל על מה לדבר שיתנו שניהם יד בכביש. היום, הם ממושמעים ומקסימים ואין להם שום חסכים בנושא ב"ה!

לדעתי לשחרר אותם אפשר במקומות סגורים שיש לך אפשרות לראות אותם כל הזמן והם לא יכולים לצאת בקלות או במקומות בטוחים ללא כביש כמו פארק גדול- אבל רק כשיש איתך מישהו נוסף לעזרה. כשהם קצת יגדלו זה ילך ויהיה קל יותר בעז"ה. גימבורי אם יש לכם משהו שכונתי וקטן- יכול להיות דווקא נחמד ואולי שם לא תצטרכי עזרה.
ולגבי המשמעת- עדיין יש הרבה מקום להתאמן גם בבית ובכל מקום שנמצאים. כשיש שני קטנטנים- אוטומטית זה דורש משמעת, כי את יכולה להיןת עם אחד בידיים ולבקש מהשני לעשות משהו/לחכות..

אם קשה לך לשחרר מהעגלה- זה בסדר גמור.
אמישך אחר כך

מבקשת לפעמים ללכת ברגל ולפעמים אני מסכימה (ומתחרטת על הרגע הזה)

היא שובבה ומוצאת את עצמי רצה אחריה כל עוד נשמתי בי. אז לגמרי עגלה, ובטח עם שניים!

ונראה לי שבאופן כללי את יכולה לפרגן לעצמך- את אמא לתאומים! זה קשוח כשלעצמו.

תעשי מה שטוב גם לך כאמא. הם עוד יגדלו וילכו עצמאית. כרגע הכי חשוב שהם ואת תגיעו בשלום לגן.

כי הם מאוד צריכים זמן התרוצצות בחוץ ...
כתבת שלא יוצא לך לצאת לגינה באמצע שבוע.
יש מצב שאם תצאי איתם מדי יום, או כמעט מדי יום, הצורך להתרוצץ יירד...

את יכולה להיעזר בביביסטיר צעירה רק לצורך היציאה לגינה. אחרי כמה פעמים אני מאמינה שתצליחי לעשות את זה לבד...

בדרכ עגלה
ורואה כך עוד ילדים בגילו.
בדרך למעון שיש כביש וקצת הליכה 7-8 דק
לגינה הקרובה 2 דק ברגל

תעשי מה שמרגיש לך
ותאומים זה פי שתיים אחריות

אבל מהר מאד זה פשוט היה לא יעיל.
אבל לימדתי אותן שצריך לתת יד לאמא וזה באמת היה קשוח
עכשיו הן בנות שנתיים ושמונה. מאלפות של אמא..

וכן הלכתי לגינה מגיל אפס. נתן לי הרבה מרחב וקצת זמן אישי שלי עם חברות. תוך כדי ריצות

היא הולכת ממש יפה, אבל מתעייפת, והיא גם אוהבת להתפנק על הידיים שלנו, אז אנחנו לוקחים אותה הרבה בעגלה.

אנחנו לוקחים אותה בלי עגלה רק כשאנחנו אצל אמא שלי בשבת, שאז הגינה ובית הכנסת ממש קרובים ואין בעיה. לעומת זאת אטצל ההורים של בעלי רק עגלה, כי זה לעבור כביש סואן.

 

במילים אחרות- לפי מה שנוח לכם.

ועם תאומים ברור שלא הייתי לוקחת סיכון

בין 12 ל36 שעות לפני הביוץ!

כשההורמון עולה אז יכול להיות שהביוץ מיד אחר כך.
מה שכן קורה שלפעמים ההורמון עולה, וממשיך לעלות במשך יום יומיים
ורק אז הביוץ.
זה מנסיון של הבדיקות סטיק+ מעקב זקיקים

יהיה ביוץ
ואז אחרי הביוץ יש חלון של 24 שעות שהביצית מחכה לזרע.

בהצלחה ❤️

עצמה.. מקווה שבאמת לא נפספס בע"ה..
המחזורים ממש התקצרו לאחרונה ואני בלחץ מזה 😱

פס חלשלוש אחרי עשר דקות.. אני ביום ה11 לביוץ.. מה אתן אומרות? חיובי? בדיקה אמינה??

כותבת פה
שסנסו טסט אולטרה הכי אמינה לי ולא טעתה בחיים אפילו עם הפס הכי חלש בעולם

מקווה בשבילך שזה כן !!❤️

בכמה בדיקות ממש לא אמינות
גם בתשובה כנה
יצא לי כבר פס כמה ימים בודדים אחרי הביוץ כשאין מצב שאפילו היה השתרשות 😶

אבל תלוי מה הצבע של הפס
תעלי תמונה אולי יהיה אפשר יותר לדעת

אולטרא ואעשה מחר בע"ה 🙏
ממש מסוקרנת כמובן..

אבל אני לא יודעת לדחות כלום 😅
בשורות טובות אמן

להתבלבל אבל סנסוטסט הלחיצה אותי, הייתי צריכה מאוד להתאמץ בשביל לראות את הפס החלשלוש שיצא שם.. אבל יש פס!
מתחילה להתרגש, לא באמת מאמינה 😅
נראה לי שאלך לעשות בטא, שבע"ה תצא חיובית ורק אז אתחיל לנשום לרווחה..

כי אם את לפני איחור והפס כזה חלשלוש אז גם הבטא תצא נמוכה מן הסתם
ואז תלחצי מזה שהיא נמוכה אפילו שזה נורמלי
ותבדקי שוב ואולי שוב
חכי יומיים שלוש ותראי בטא יותר נורמלית ומרגיעה

אם יש פס אז בעז''ה יש הריון רק בתחילתו

שלי 😅
תכננתי ללכת מחר, אולי אדחה ליום רביעי 🙏
תודה לכן על ההשתתפות והתמיכה! 💓

אלא אם כן יש לך הסטוריה של הריונות בעייתיים
אבל אם זה מרגיע אותך
אז זאת סיבה טובה

תדחי את הבטא כמה שאת יכולה לדעתי

בביקור חולים יש רופאים שמומחים בזה (הם הולכים ופוחתים לצערנו...) אולי גם בלניאדו יהיו שיסכימו.
כשאני ביררתי על אפשרות של לידת עכוז, אמרו לי שחשוב שהעכוז יהיה מבוסס ממש כמו ראש. נשמע שיכול להיות שזה המצב שלך...

צריך הסטוריה של לידה וגינאלית

 

וגם- יש כמה סוגים של מנח עכוז, צריך אחד מהם

אבל זה היה כבר לפני יותר מ-15 שנים, יכול להיות שהיום כבר לא מאפשרים... בכל אופן, לא ידעתי שזו הלידה הראשונה של הפותחת.
וכמו שכתבתי - לפי התיאור שלנ נשמע שהמנח של העובר שלה מתאים ללידת עכוז. אבל כמובן, אני לא יכולה לדעת... לכן הצעתי לה לברר.

הוספתי על מה שכתבת שזה אפשרי

 

אם היתה כבר לידה וגינאלית - יהיה הרבה יותר קל למצא מקום שיסכים.

אני יודעת שברמב"ם אפשר.

 

לגבי מנח - אני יודעת שזה לא קשור רק לגובה של העובר, אלא למיקום של הרגליים של העובר

מנח עכוז יכול להיות עם כל מיני מיקומים של הרגליים, ורק אחד מהם מאפשר לידת עכוז

 

 

מקווה שהפותחת תמצא את הדרך הכי טובה בשבילה ללדת...

ב"ה לידות קודמות היו רגילות, לא הייתי אף פעם במצב כזה.

אבל אני מאד חוששת מלידת עכוז  
ממש מעדיפה לידה רגילה אבל בסופו של דבר הכי חשוב לי מה שהכי בטוח לעובר (ברור לי שזה מה שתמיד הכי חשוב, גם בלידות עכוז. אבל עדין נשמע מלחיץ מאד...)

מהחוויה שלי של לידת עכוז שב"ה היה ממש טוב
כל הלידה מתנהלת רגיל חוץ משמחייבים אפידורל וחתך יזום בסוף וכמובן כל הזמן בודקים שהכל בסדר
ותמיד לוקחים בחשבון שעלולים להגיע לקיסרי חירום במידה ש..
אם יש לך נתונים טובים ללידת עכוז (אחרי התייעצות) אני יצאתי ממנה בתחושה ממש טובה ב"ה.
בהצלחה בכל מה שתבחרי! 💕

ראשונה, לפני 8 שנים
בביקור חולים
ובאמת בודקים מנח עובר, גודל, רוחב אגן של האישה..

יודעת שביקור חולים ושערי צדק מאפשרים גם בלידה ראשונה. דווקא עובר שמבוסס בתעלה נשמע טוב ללידת עכוז, הייתי מתייעצת עם רופא שמומחה ותומך בלידות עכוז כדי להבין אם המנח טוב לזה
יכולה להמליץ לך על פלוטקין, ושמעתי שגם פולק ממש מומלץ

הבנתי שהיום זה רק ביקור חולים...

דיקור סיני גרם לה לצאת מהעכוז המבוסס לרוחב, ואז שיחקה בין רוחב לעכוז,

ההיפוך לא הצליח וילדתי בקיסרי מתוכנן

 

מה שאני יכולה לעודד זה שקיסרי מתוכנן עדיף מקיסרי חירום

ילדתי בקיסרי באפס הפרדה ברמב"ם, והיתה לי חוויה מהממת

 

 

ההחלמה אחרי- כמה קשה? כמה כואב ולכמה זמן?

היה קשה וכואב וקשוח מאד

 

היו כאלה במחלקה שילדו ביום שלי בניתוח והסתובבו הרבה יותר ממני, אז מקווה שאני לא דוגמא מייצגת

והרופא מישש ואמר שהוא מבוסס מידי ולכן אין מה לנסות היפוך. התבאסתי בהתחלה אבל היו לי כמה ימים לעכל ולהתכונן לקיסרי שהלך מהר וטוב ב"ה. בסופו של דבר הייתה חוויה חיובית גם נחסך ממני ההיפוך, גם הצירים והאי וודאות של השבועות האחרונים שנמשכים נצח.. פשוט קבעו לי תאריך לתחילת 39 והגעתי מוכנה באותו יום ללדת. הלידה עצמה הייתה מרגשת בשבילי לא פחות מלידה רגילה, רק שנמשכה פחות מחצי שעה. בעלי היה איתי כמובן.
גם ההתאוששות הייתה בסדר גמור (זאת הייתה לידה ראשונה אז לא היה לי למה להשוות).
תמשיכי לעשות השתדלות אבל תהיי פתוחה לכל תרחיש שיבוא, לידה רגילה זה ממש לא הדבר הכי חשוב, העיקר שהתינוק והאמא בריאים.
בעז"ה שיהיה בקלות ושיהיו לך רק חוויות חיוביות!

שבוע 39- הכוונה 39 פלוס כמה ימים או 38 פלוס כמה ימים? 
האם באמת נותנים לבחור מתי או שחייב להיות כמה שיותר סמוך ל- 38+0 כדי שלא יקרה מצב שפתאום צריך ללדת?

כמה שמסתדר

לי קבעו ב39+1,

 

ואם מתחילה לידה קודם- מנתחים קודם.

זה לא חירום ממש - כי בד"כ לידה לוקחת זמן...

 

 

מניחה שאם יהיה לך קריטי להזיז יום לכאן או לשם ייתנו לך

יום נישואין ראשון זה יום נהדרררר 💕💕💕
הזדמנות למסיבה וחגיגה....!!
שום חותמת ושום כלום
אתם צעירים ויפים ולכו לחגוג את החיים 😘

דווקא כשאסורים אולי אפשר לחזור קצת לתקופת האירוסין שלא נוגעים ולהביע אהבה בעוד דרכים.
חיבוק יקרה אל תשכחי שאתם עדיין חתן וכלה ובע'ה הכללל יהיה בסדר


וואי ובסוגריים מקווה שזה המילים שאת צריכה לשמוע עכשיו ולא מרגישה שאני מבטלת את הרגשות שלך או משהו כזה..

הלואי שאני אצליח לשמוח ויהיה כיף....

 

 

אבל חותמת זה לא ב''ה.
ד''ר חנה קטן אומרת שבכלל צריך לחכות שנתיים לפני בירור ולא שנה

אממ כן, שמעתי על זה, אבל זה לא עוזר להרגשה שמשו דפוק

אוף בעז"ה

וגם בגיל צעיר
שנה ניסיונות זה ממש לא אומר בהכרח שיש בעיה.
אבל זה כן זמן מספיק לחכות כדי להתחיל לוודא שאין בעיה.
לא מתוך לחץ.
וגם לא בהכרח להתחיל טיפול שמציעים גם ללא מוסברים'

והיה ויעלו על משהו- זה רק יזרז את הטיפול במידת הצורך

אבל נכון...

מבינה אותך ממש חיבוק ענק!! אני זוכרת שלי היה יומולדת בתקופה ש"ח אחרי החתונה כשעוד היינו עם כל התסבוכת של הבתולים, וכלכך בכיתי שנהיה אסורים ביום הזה!! 

ואז בודקת הטהרה אמרה לי עם כזה חיוך מבין עניין- בעזרת ה’ יהיה לכם עוד המון ימי הולדת מותרים. לאט לאט

ואני ממש מבינה אותך, באמת! זה ממש מבאס!

אבל אם את יודעת שאת לא בהריון- קחי כדור לכמה ימים שתחגגו בכיף את היום הזה ותנצלואותו כמו שצריך (מי יודע, אולי יום נישאוין הבא כבר יהיה מישו שיפריע לכם לחגוג תנצלו)

 

חיבוק ענק

אני פחות בקטע, וגם יותר מהלהיות אסורים מפריע לי האכזבה שאין הריון

והלואי ששנה הבאה מישו יפריע😅

אני הייתי אמורה ללדת ביום נישואין הראשון (המשוער היה כמה ימים אחר כך ממש עד כמה שזכור לי) וזה נפל... והייתי בדיכאון לגמרי... 

(בסוף ה’ ריחם ובחסדיו נקלטתי שוב ובסוף כן הייתי בהריון ביום נישואין אבל מבינה ממש את התחושה...)

אני אצא עליך אבל זה לא אישי.
אין כאן חותמת של בעיה, חוסר הצלחה להיכנס להריון יכול לקרות מככ הרבה סיבות.
ויכול להיות פשוט כי זה מה שהקב"ה החליט שנכון לכם וזה המסלול שלכם.
סליחה שאני חדה אבל אני פשוט שונאת את השיח הזה, ואני לגמרי חושבת שצריך להפסיק להגיד את זה.
ואומרת את זה בתור אחת שלקח לה שנתיים להיכנס להריון עם שחלות פוליצסטיות שאין לה בכלל מחזור וביוץ...
אני באמת לא חושבת שיש לי בעיה, כמו שאני לא חושבת שאם למישהו לקח יותר זמן למצוא את הבן זוג שלו יש בעיה.

אבל חיבוק ענק ענק ענק על התחושות, זה באמת קשה ושובר.
אבל עצה קטנה, קחו את זה ותנסו למנף. זה קשה באמת!
אבל כמה חודשיים לפני שנקלטתי החלטתי שאנחנו מתחילים להנות מהדרך ולגמרי עשינו את זה וזה שיפר פלאים.
זה לא פשוט ןעדיין כל פעם שהיה תשובה שלילית נשברתי, אבל בבוקר למחרת יצאנו לחגוג. כי יש לנו אחד את השני וזה כבר הרבה.

ברור שהכל זה מה'...

 

אבל לא הבנתי איזה שיח אמורים להפסיק

וגם מה, מי שלוקח לו הרבה זמן למצוא את הבן זוג זה לא אמר שיש לו בעיה, אבל כן יש לו את הבעיה שהוא עוד לא מצא...

 

ותודה. זה נשמע טוב אבל אני לא יודעת איך עושים את זה...

 

 

 

וגם אנחנו היינו אסורים ביום נישואין הראשון ושלושה חודשים אחר כך נקלטנו וביום נישואין השני כבר היה לנו תינוק בן שלושה שבועות יש תקווה!

 

 

ותודה על התקווה אמן שזה כבר יהיה

ממש כואב❤️
שתזכו לישועה מהרה בע"ה

ועדיף נרות

משחה זה למרוח בפתח הנרתיק
מה שעובד טוב בפנים זה נרות אגיסטן
שמים שלושה ימים. ללא מרשם

אז יש תקווה

תתחילי מזה. ואז תתקדמי לאיזה פאה.

פאות מהממות מסין.
שווה ממש.
תשלחי להם הודעה, ישלחו לך תמונות: +972 58-627-6833

יש לי כמה חברות שהזמינו, מי שמבינה באמת יודעת לעמוד על שלה, בסוף בסוף היתה מרוצה.

מי שלא, זרקה כסף לפח! שיער סינטטי שנהרס תוך כלום ולא כל פאנית מוכנה לעצב פאה כזאת בגלל האיכות

את לוקחת את החתיכה ביד ומביאה לפאנית שלך להתיעצות.

פאה מהממת שאני ממש מרוצה ממנה.

כמה את כן רוצה לשלם?
זו השאלה.

תזכירי לי אם אשכח, אתן יותר פרטים

יש שם פאות טובות ב4-5 אלף
כמובן תלוי באורך, צבע וכו' אבל אפשרי למצוא במחירים כאלה
אחותי וחברות שלי קנו שם ב4 וחצי

פאה ב6 אלף אני ממש מרוצה בדקתי לפנישקניתי זה מישהי שיש לה סלון בבני ברק ויש לה מכירות מידי פעם בירושלים ובית שמש יש לה לייס טופ לייס ורגיל זה פאות מוכנות

אצל פאנית בצפון
ויש פאות קלואה ששמעתי עליהם הרבה,בירושלים

תגגלי עליהן.

אצל ריקי כהן בבני ברק.

מניסיון אישי, מאוד מרוצה

חוסכת לנו שאני לא הולכת עם פאות 😅

אני גם בשוק
גם כשאני קונה מטפחות מעוצבות זה לא מגיע למחירים האלו בכלללל
ומעניין..כל כמה זמן מחליפים פאה?

אפשר לעשות חישוב כמה מטפחות מעוצבות קונים במשך זמן כזה, ולראות אם עדיין זה יוצא זול יותר 🙃
אבל אני באמת חסכונית - קונה מטפחות מקסימום בשלושים ש"ח בערך, וגם זה רק פעם במלא שנים... (כמובן, בתחילת הנישואין הייתה הוצאה גדולה יותר)

ויש עלויות תחזוק:
סירוק בתדירות כלשהי (שבועית/ דו שבועית/ חודשית) לא מועדכנת בעלות אבל פעם זה עלה באיזור 100 ₪
תיקונים- מאות/ אלפי שקלים מדי תקופה.
בקיצור עסק מאד יקר.

כל פעם שבעלי מתלונן על עלויות כלשהן (לא שאני מוציאה יותר מדי) אני מזכירה לו שאנחנו חוסכים את עליות הפאה שהפסקתי ללבוש

ותחזוק זה לא אמור להיות משהו שנתי

אבל כן, זה עסק יקר בהחלט

דומה מאד לשיער.
יש פאות שאפשר לחפוף לבד, אבל זה עבודה. פאה שצריכה פאן חייבת סירוק מקצועי.

תחזוק תלוי בסוג הפאה ובכמות השימוש בה. פאה שלובשים כל יום צריכה תחזוק שוטף או שהיא נראת על הפנים.

(לי זה היה חשוב כדי לחסוך את ההוצאה לפאנית)
אני נשואה 3 שנים ותמיד חפפתי בבית
וזה לא כזה עבודה....

היה קשה לחפוף לבד, זו הייתה התעסקות שלא היה לי זמן וכוח אליה.
גם תלוי כמה זמן ביום לובשים את הפיאה והאם צריך שהיא תהיה תמיד מוכנה ללבישה.

בעבר שביררתי לי
הייתה אחת שממש אהבתי
שעלתה 30 אלף.
בסוף ירדתי מפאה(לא להיכנס לדיון בבקשה😅)
אבל ואו איזה פאה מהממת!

בערך אותה הוצאה...

פאות גאולה ממליצה מאוד מבחינת מחיר, מאוד נמוכים.

הבדיקה מאד מאד רצינית כשאת קונה בזול.

קניתי לפני 3 שניים פאה אני איתה יום יום ומרוצ. מאד! אצל מישהי שהיא לא מהירות ממש אבל גם לא זולה, לאחרונה קניתי ב5.5 ופשוט פאה פח. אז נכון, פחות מחצי מחיר והמחירים כבר עלו מאד מאז, אבל גם 5.5 זה המון כסף והוא קצת הלך לכלום.... וזה מבאס!

 

הגעתי למסקנה שלפאה הבאה אני יחסוך עוד ואקנה שוב יקרואמין, אין ברירה!

זה משהו שכל הזמן עובר שינויים
לכן צריך פאנית טובה ואמינה
ובעיקר כזאת שיודעת לתת שירות