פורום הריון ולידה (עמוד 1047)

לי בהריונות זה הדבר היחיד שעזר. 

פשוט שהחדר יהיה ממש קר, להגביה את הראש עם עוד כרית ולשתול מים קרים לאט. 

בהצלחה, מקווה שזה יעזור ❤️

אבל נרדמתי באיזה שלוש וחצי והתעוררתי בשש.

עכשיו טיפה יותר טוב

כי הוא יכול להגיע מאוחר למשרד ואני לא, 

והוא מסיים מאוחר ואני עובדת קרוב ומסיימת מוקדם

בעלי אברך.

אני מפזרת ואוספת את הילדים.

בבוקר זה בדרך לעבודה שלי, ומסתדר עם הזמנים.

בצהריים אני לוקחת חלק מייד אחרי העבודה, ואחר כך יוצאת שוב לאסוף את הקטנה.

בעלי יוצא מוקדם וחוזר יותר מאוחר, אז הוא לא משתתף.

בשישי בצהריים בעלי אוסף את הילדים כי הוא בבית ואני מבשלת ומנקה.

בעלי בישיבה באזור, אז הוא יכול לעזור לי במקרה הצורך.

היו תקופות שהיה לו תפקיד באופן קבוע. כשעבדתי רחוק מהבית, או שהזמנים לא הסתדרו לי.

כי אני מורה אז מספחקה לשים במעון ולהוציא ב4.

נראה מה יהיה שנה הבאה עם הגן

גם מפזר/ שולח וגם אוסף/ מקבל

הוא אברך ויש לו גמישות בשעות

בעבודה שלי יש פחות גמישות

ביום שישי אני בחופש ואני מפזרת ואוספת

ואני אוספת בצהריים. 

מתחיחה לעבוד מוקדם אז לחוצה בבוקר ולא מספיקה להוציא אבל משאירה אותם מאורגנים ליציאה

הגדולים חוזרים לבד 

הקטנה בהסעה.

ומחכים לאמא לבד בבית בערך שעה.. 

כל יום הלב נצבט מחדש שהם חוזרים לפני לבית ריק. 

אז מי שהאוטו אצלו.

אם זה קרוב ברגל אז מי שמסתדר לו יותר בשעות

בד"כ אחד יוצא מוקדם ואוסף והשני מפזר ונשאר לעבוד עד מאוחר.

כל אחד עובד מהבית לפחות יום אחד,

שנינו עובדים מחוץ לעיר.

גם הילדים הגדולים אוספים לפעמים את ילדת הגן ב16:00

בד"כ אחד ההורים מגיע עד 17:00 שזאת שעת האיסוף מהמעון, אם יש בלתם אז גם את הקטן הם אוספים.

למה? כי שנינו עובדים משרה מלאה חח 😜

בימים שאני מתחילה מאוחר אני מפזרת, ולהפך.

איסוף בדרך כלל נוסעין ביחד וכל אחד הולך לגן אחר

בדכ..

רוב השבועות אני נשארת יום אחד עד מאוחר, והוא או ההורים שלי אוספים

למה?כי הוא אברך ושעות הלימוד שלו הן תשע עד שש אז הוא יכול ככה להגיע בזמן, ואני גמישה יותר בדכ אבל צריכה לעבוד הרבה שעות אז מתחילה מוקדם 

וגם מפזרת

עכשיו לא עובדת,

וגם שעבדתי פיזרתי ואספתי..

האיסופים.. אני עובדת קרוב אז מספיקה להגיע בזמן בבוקר לעבודה, ומסיימת מספיק מוקדם כדי לאסוף בזמן.. 

האמת? קשוח, ואני עדיין מרגישה שאני צריכה לקבל על זה צלש, אבל בסופו של דבר מתרגלים..

לאסוף את כולם

עובדת קרוב יותר במשרה קטנה יותר 

בימים שהוא עובד מהבית הוא מפזר 

הוא יוצא לפני ואוסף בחזור את הגדול מבית הספר

את שאר הילדים אני אוספת, מסיימת קצת יותר מוקדם.

בדרך לעבודה, עכשיו בחל''ד אז בעלי.

והאיסוף בסוף יום בד''כ האחים הגדולים. 

שנינו עובדים מחוץ לישוב עם נסיעה. מפזרים חצי חצי כשהשני מתחיל לעבוד יותר מוקדם. לרוב אני אוספת. הוא בשישי ועוד פעם אחת בשבוע. כל שנה סנכרון לו''ז מטורלל מחדש. אני כבר בסטרס איך לעשות את הסודוקו לשנה הבאה בגלל החלפת יום ישב''צ באחד המקומות ועוד משתנים של הילדים. קשוח. 

בשישי בעלי מפזר ואוסף

למה? כי מבחינת שעות העבודה בעלי מתחיל ב9-9 וחצי ואני יכולה להתחיל ב6 וחצי.

כוויכול שנינו גמישים בשעות אבל אצלי יותר סלחניים ליציאה מוקדמת ואצל בעלי יסתכלו על זה בעין פחות טובה.

יום אחד בשבוע בעלי עובד מהבית אז הוא גם מפזר וגם אוסף ואני עובדת עד מאוחר ועושה קצת שעות נוספות.

כשאני לא יכולה (וזה כמה פעמים בשבוע בד"כ) אז הוא מפזר או אוסף או גם וגם תלוי מה הצורך

שנה הבאה הוא יקח למעון ואני כנראה אחזיר, חוץ מיומיים בשבוע..

שנינו בעיר אבל אני מורה וגם האוטו אצלי

לעיתים רוקות א הוא צריך להגיע מוקדם במיוחד או לצאת מאוחר אז אני גם מתגייסת לעניין

ממש ייבש אותי בנוסף לקושי עם השאיבות חלב🥵

תקני סיסטיין או טיפות מלאכותיות אחרות ובעז''ה תרגישי שיפור.

ובזכותך אני הולכת עכשיו לטפטף לי טיפות

וגם לא נראה שיעזור

כי זה החום שמייבש

התכוונתי כמובן בחוץ

במצבי חום קיצוני זה הגיוני אבל כשיגרה זה דורש התייחסות

האמת גם מסכים ופלאפונים משפיעים

לפני כן לא היה לי

היום היה בלתי נסבל..

אבל באמת קשה לי בקטע אחר

אז מקווה שלא כל הקיץ ייראה אצלך בדיןק ככה

העיניים שלו היו ככה נפוחות

פעם אפילו היה שנייה לפני אישפוז, צריך לדעת מה הטיפול הנכון

תתני שוב פניסטיל,

ואם לא משתפר, תלכו לרופא.

רפואה שלימה!

לפעמים מתן אנטיביוטיקה בשלב מוקדם חוסך אשפוז. רפוא"ש

תמיד זכור לי כמאתגר…

לא היתי לוקחת שום יועצת שינה

יש להם בגיל הזה קפיצת גדילה בשילוב כמה דברים

תקראי❤️

אני זרמתי… ולאט לאט ראיתי שיפור והקלה

תודה לך ממש!!!!

כתבת 'אוכל כוס ירקות ופירות' - האם באמת זה רק ירקות או פירות או שהתכוונת מזון טחון? 

פירות וירקות זה בריא וטוב להתחלה אבל לא יכול להחליף ארוחה, כי זה לא משביע וגם לא מספיק מזין. כדאי להשתדל לשלב בכל ארוחה חלבון, פחמימה ושומן בריא ( מרק עוף טחון עם ירקות, פירות עם טחינה/שקדיה וקוואקר, חביתה עם גבינה ופרוסת לחם, וכדו'). 

בערב אולי לנסות להוסיף דייסה לבקבוק? 

או לתת ארוחת ערב שתהיה בה דייסה? 

אומרים לי שיניים

בפועל, עדיין לא יצאה השן הראשונה

אולי באמתצ נחזור למרוח טיג'ל.. כי אקמול לא עזר

וגם מרגיש לי מוזר כל לילה מחדש להביא אקמול..

בקושי ישן ביום וגם בלילה קם כל רגע

זה כזה מעבר אצלם מתינוק קטן לגדול יותר ולכן אולי מתנהגים בבלבול

גם אני לא הייתי לוקחת יועצת 

חיבוק ומחזיקה לכם אצבעות

זה באמת מתסכל ממשששש

כתוב ברשת שזה משבר של גיל 9-10 חודש

אנחנו רק בתחילת החודש התשיעיייייייי  

וגם לי כולם מסביב אמרו שיניים עד שנמאס לי לשמוע על זה כבר

בלילה אם אתם בענין שימו אותו אתכם במיטה שמתעורר ככה יחזיק מעמד יותר רגוע ומסתבר שירגיש מוגן וירדם

לנו זכור שזה היה ענין של חודש בערך

אבל עבר בסוף

חיבוק

לגבי האוכל - אצלי בגיל הזה חזרו לאכול כמו תינוק קטנטן. כל שעה וחצי-שעתיים ארוחה (במהלך היום). נתתי להם לסירוגין מטנה/הנקה ומזון מוצק. כלומר בין חלב לחלב היה 3 שעות ובין ארוחת מוצקים לארוחת מוצקים היה 3 שעות אבל בתכלס הם אכלו כל שעה וחצי ארוחה.

מקסים איך כל חודש יש תרוץ אחר למה השינה זוועה חחח יעודד אותך שזה עובר בסוף?

עד גיל שנה אין בעיה עם אוכל בלילה ואצלי עד 1.4 הוא אכל בלילה. אולי אפשר לנסות להביא לו מצקים משביעים יותר- עוף, פחמימות וכזה.. אבל ממש הגיןני שהוא אוכל בלילה

אם מתאים לך- לנו בשלב הזה עזר רק לינה משותפת 

תנשמי שניה ...

זה מה שאני הייתי עושה 😅

כשהוא מתחיל לבכות בשעה חמש בבקר, אולי הוא פשוט רוצה לקום?

פעם עשיתי את זה בהתאם לילד שהיה מתעורר עם השכווי.

את כל הסדר וארגון של הבית מהלילה דחיתי לבקר, והלכתי לישון מוקדם יותר.כך שזה לא היה קשה מדי השינוי סדר יום הזה.

אוף עם היועצות שינה האלההה

וחיבוק. נשמע כמו גיל 44 חודשים הסיוטיי

אין פה חוק שבל יעבור, זה הכל תלוי בתינוק 

תינוקות לא חייבים לאכול בלילה עד גיל שנה אם הם אוכלים יפה במהלך יפה 

ולפותחת - כל שעתיים לאכול בגיל שנה, אפילו שלא אוכל מנות מוצקים מלאות, נשמע לי הרבה

יכול להיות שהוא תלוי בבקבוק כדי להירדם, ואז כל מעבר ממחזור שינה אחד למשנהו הוא צריך את הבקבוק

וגם, זה גיל שבו הם לומדים הרבה דברים חדשים. כמו לעמוד, לשבת וכו', וזה מרגש אותפ והם רוצים להיות ערים הרבה שעות

אז גם זה צריך לקחת בחשבון

ולגבי הקימה ב5 בבוקר - אולי הוא רוצה לקום לתחילת היום שלו? 

היא נצרכת. אלא אם הילד עצמו לא קם --בעצמו--..

אלה הנחיות משרד הבריאות, והנחיות של מי שלמד מעט רפואה והתפתחות הילג. 

מרופאים במקרים דומים

יש בזה דעות וגישות שונות

ברור שאני לא בודה מלבי..

אבל בהחלט יש יועצות שינה שבודות מליבן..

וזה ההבדל, כשזו הנחיה מרופא אישית, וכשזה הנחיה מיועצת שינה.

כמויות האוכל ביום מאוד קטנות ממה שאת מתארת

וגם השנצ קצר יחסית

אי אפשר לדעת אם זה העניין ומה בדיוק הילד *שלך* צריך אבל אני הייתי מנסה בכיוונים האלה.

אם הוא אוכל בלילה 180 הוא צריך את האוכל הזה! לא נשמע לי הגיוני לנסות לגמול מאכילה בלילה במצב הזה

לדעתי שווה לנסות להעשיר את הארוחות מוצקים במהלך היום כי מטרנה הוא לא רוצה יותר

הכי פשוט זה להוסיף יותר שומן בריא וחלבון לארוחות הטחונות כמה שהוא זורם אתכם ולהוסיף עוד ארוחת מוצקים עדיף לפני השינה

אפשר לנסות יותר מזון אצבעות לפעמים ככה הם אוכלים יותר

או דייסה בבקבוק אם הוא יסכים לקחת, אולי בארוחה הלילית הראשונה שהוא זורם על בקבוק לפי התיאור שלך

ביום צריכה להיות שינה של לפחות שעה וחצי שעתיים בגיל הזה. שווה לנסות להתאמץ להאריך לו את השנ"צ או להוסיף, טיול בעגלה או מנשא או רעיון דומה

ואם עוד אין לו שיניים אז זה ממש ממש מתאים לתיאור. אפשר גם לנסות למרוח משהו להקלה

בהצלחה!!!! מתיש ממש לילות כאלה.... 

לנסות להאריך לו את השנצ

וכן להקדים את ההשכבה בערב ל18:30

רק רוצה להגיד לך שזה הבעל שהקבה ייעד לך!! ורק את יכולה להיות העזר שלו, ורק בך בורא עולם סמך שתוכלי לתת לו את כל מה שהוא צריך בשביל שיפרח (כמובן שזה גם הוא אלייך אבל אני מדברת ספציפית עלייך) 

אז תנשמי עמוק ותתפללי!

חיבוק

האמנת בו, חשבת עליו שהוא משהו מסוים ופתאום גילית שזה לא כך

קודם כל חיבוק ענק על התחושות הקשות ועל מה שאת מרגישה כלפיו עכשיו.. 💙 

דבר נוסף הוא שאני מרגישה שעשית עבודה עם עצמך, הוא גם ככל הנראה, השאלה היא אם עשיתם גם עבודה זוגית להחזרת האמון והחיבור ביניכם?

יצא לכם לדבר על זה?

חשוב שתעלו את הנושא, ותחשבו איך אתם משיבים את האמון חזרה 

ואם אתם לא מצליחים כדאי להעזר במישהו חיצוני

אמון זה אחד היסודות החשובים לבניין הבית 

שוב חיבוק גדול 💙

מבחינת דימום זה משתנה מאחת לאחת

תודה לך. 

מבחינת מניעה.

לגבי כתמים אצלי לא מתחילים כתמים מאיחור חד פעמי אבל יש כאלו שזה משפיע עליהם. 

עד עכשיו שמרתי בשקיות בארגז מצעים שלנו, ממוין לפי גיל ועונה (נגיד 12-18 קיץ וכו). 

חסרונות: 

*נגמר המקום בארגזי מצעים... 

*תמיד יש את הבגד שנשאר בארון ליתר ביטחון עם עדיין יהיו לילות קרים/מחזירים בגדי החלפה מהמעון אחרי שכבר אחסנתי את בגדי העונה וכו ואז זה נכנס לאחסון בשקית אחרת והכל מתבלגן ולא מוציאים ומשתמשים בילד הבא :/ 

*יש שלב שהילדים כבר צריכים לא בדיוק את הגודל שכתוב, למשל אחד הילדים רזה והשני יותר מלא ואז כשאני מוציאה לפי הגיל שאחסנתי בשימוש של הגדול כבר לא מתאים לקטן ולהיפך 🤷‍♀️

ניסיתי לעבור עכשיו לשקיות וואקום, אבל הן נפתחות לי באחסון :/ וגם אי אפשר להציץ בקלות מה יש, זה כזה יותר הרמטי ושוב מרגישה שזה לא נח לי להתנהל ככה

רק אני מסתבכת עם זה?🙈🙈

ככה הייתי עושה ואלה בדיוק הבעיות שלי!

עוקבת בתקווה לעצות פלא...

מגניב. כנראה אלה השיטות הסטנדרטיות ;)

כיף לשמוע שיש עוד כמוני❤️❤️

בגדים במידה רלוונטית של הילד לכל העונות נמצאים בארון ביחד, הבגדים של העונה הנוכחית נמצאים מקדימה.

בגדים שקטנים על הילד אני מוסרת, לא מעבירה מילד לילד כי יש לי פערים גדולים.

נראה לי שרלוונטי לשמור עד שנה לילד הבא, כי אחסון גם עולה כסף (הארון) וגם עולה בזמן וכוח ולא תמיד שווה את החיסכון הכספי.

זהו, שלאחרונה חשבתי שבא לי כבר למסור ודי. 

אבל אצלי הרווחים הם של שנתיים וחצי כזה, וכל עונה לקנות שוב הכל לארבעה ילדים זה יקר😬

ואין לי כ"כ ממי לקבל...

בס״ד

החסרון הגדול: טופס הרבה מקום.

היתרונות הגדולים: חוסך לי המון כסף והמון מאמצים של ריצות בחנויות. סתם דוגמה, בשבוע שעבד החלטתי שהבן שלי צריך עוד חולצות קצרות. פתחתי את הקופסה המתאימה ומצאתי איזה 8 חולצות מעולות בשבילו מאחיו הגדול. זה כזה מקל... 

שומרת רק בגדים במצב מצוין.

מאחסנת בקופסאות מפלסטיק שקופות גדולות. עש כאלה מתחת למיטות ואחרות במגדל קופסאות באחד החדרים (לא אופטימלי אבל זה מה עש כרגע).

כל קופסה מכילה גיל אחד / מידה אחת בלבד.

בכל קופסה אני מכניסה דף למעלה ופתקים בצד (בצדדי הקופסאות) כדי שמיד אוכל לדעת מה המידה. הבגדים מקופלים לפי שיטת מרי קונדו כך שקל יחסית לראות מה יש בפנים ולשלוף גם בגדים בודדים. 

מה שתיארת על הבגדים שלא הוכנסו לקופסה ביחד עם כולם - מוכר ומעצבן... אבל לפחות קל לפתוח את הקופסה המתאימה ולהכניס.

האם זה הופך את מלאכת סידור הארון לקלה ואהובה? בכנות - לא. אבל זה פעם בשנה בערך, אז שורדים את זה 🙂

מתלבטת אם אמשיך עם זה לתמיד. כרגע היתרונות עולים לי על החסרונות, אבל מבינה מאד את מי שמעדיפה למסור וזהו.

(עוד שיקול - אין לי ממש ממי לקבל בגדים טובים. ניסיתי קצת בקבוצת ״אימהות לא אוגרות״ ולא השתכנעתי. אז זה די מניע אותי לשמור דווקא. יתכן שאם הייתי מקבלת קבוע מקרובי משפחה בגדים במצב טוב הייתי פועלת אחרת. אולי.)

אגב אחרון - הבגדים האלה הם הדבר היחיד שאני שומרת. בכללי אני מאד מאד לא אוגרת ומוסרת כח מה שלא בשימוש אצלנו.

בהצלחה!!

זהו שאני בנאדם ממש מסודר בגדול (ודברים אחרים הצלחתי לאחסן בצורה יעילה ושאני מרוצה ממנה, כמו חומרי יצירה למשל.. אחסון נח של האוכל במקרר ובארונות וכו), וחלק ממה שמשגע אותי זה שאני לא מצליחה לפצח את זה. כנראה שאין דרך קסם🙈

אז לא נראה לי שאסתדר עם ערימת קופסאות בחדר...

אבל תודה על השיתוף! מעריכה מאוד את הפירוט❤️❤️ אנסה לקחת מזה מה שמתאים לי (ונשמע טוב הקיפול בשיטת קונמרי)

וכשצריך קונה חדש או מקבלת? 

בסוף עונה לשנה הבאה, והמחירים ברצפה..

בעיקרון כרגע זה בשקיות ואקום (אלא שהאוויר יוצא מהן בקלות מדי), ועל כל שקית רשומים מין, גיל ועונה.

את בגדי הבנים התחלנו לשמור לאחרונה במחסן - כי הבגדים עוברים ישירות מבן לבן, וכרגע עוד אין לנו בן באופק (אז שמורים שם הבגדים של הגילאים הקטנים).

בגדי הבנות שמורים בארגז מצעים (יש לנו שלושה, אז אחד מהם רק לבגדים והאחרים למצעים). גם אצלן - חלק עוברים ישירות מזו לזו וחלק נשמרים עד שתהיה בת בגודל המתאים.

(אמא שלי טוענת שאני מגזימה, אף שגם היא הייתה כזו. היא הפסיקה עם האחסון הזה אחרי עבודה עצמית וגם אחרי אובדן...)

כיף שיש מחסן.. 😁

ומעניין אם יש באיזה שהוא מקום שקיות וואקום איכותיות שלא נפתחות🙄

רק בגדי שבת או דברים יקרים יותר שגם נשמרים טוב

וגם בגדי ניובורן נשמרים טוב

כל השאר מוסרת.

האמת שגם הרבה בגדים מסיימים אצלי במצב שלא שו רים. אנע קונה מעט ומכבסת הרבה אז הם עושים את שלהם ולפח.

היה פעם שקניתי מראש בגדים זולים ולא כזה איכותיים, בהנחה שזה לשימוש של עונה ואז הלאה..

אבל תכלס ביאס אותי להלביש להם בגדים כאלה שבסוף העונה כבר נראו קצת סמרטוטיים🙈

וגם יש משו נח בזה שכשצריך אפשר לשלוף, ולא צריך לדאוג לקנות ישר בתחילת העונה

תודה שכתבת 🙏🙏 

אני קפלתי וסידרתי בדפים בלי שקיות

כמו בחנות בגדים

לפי גיל ועונה

מדף א'- גיל שנתיים בנות קיץ

מדף ב' גל שתיים בות חורף

וכו

כתבתי פתק ותליתי בדלת הפנימית של הארון 

שמסביר מה הכותרת של כל מדף

יש לי 2ארוניות

אז באחת בגדים לשלב הבא או לעונה הבאה של כל ילד-הארון הנגיש יותר

ובשניה בגדים שקטנים ושומרת לעתיד הרחוק יותר

את כל השקיות זרקתי

כי תמיד לא זכרתי מה יש או אין

וככה היתרון שהכל גלוי לעין, נגיש-אפשר להוסיף או להוציא חופשי

ומסודר בראש

זרקתי הרבה כדי לצמצם כמויות 

מדפים? 

אבל אז זה תופס מלאא מקום בארון.. תכלס אין לי :/

וגם עד איזה גיל זזה מחזיק לך? 

אשכרה יש לך בארון אחד מגיל 0 עד גיל 8 נגיד? כל העונות? כולל חורף שתופסים הרבה יותר מקום🙈

ואם שמרת רק את הבודדים הטובים מכל עונה, זה עדיין דורש לקנות עוד השלמות כל עונה מחדש...🤔 

בגדים שקטנים על הקטנים ועוד לא נולד הקליינט הבא שלהם- שומרת בארגזי אסון גדולים מעל הארון וץבאיזה מדף אחסון שיש

זה בעצם בגדי תינוקות וקטנים שלא רלוונטים עד הילד הבא ..

אבל את כל מה שיש או יהיה לו קליינטים 

אז כן קיפלתי בערמות גבוהות וצמודות במדפים

בכל מדף 4 שורות

ככה שזה לא יוצא יםםם מדפים

וזה גם מעל גיל 8

אבל כן צימצמתי 

כי במילא בייסיק נהרס מתלכלך דוהה נקרע..

אבל סוודרים שמלות פיג'מות מעילים וגם מכנסים וחולצות

6 מדפים קטנים יחסית-או סטנדרטים

ו2 רחבים עמוקים וגבוהים

זהו...

לא תחתונים ולא גרביים.

הכל בשקיות וואקום

ב״ה יש לנו מחסן אז בתוך קרטונים במחסן

מסודר לפי נושאים ,גילאים, בן או בת.

זהו שלנו אין מחסן.. אולי זה הפתרון פשוט😅

ומאיפה השקיות? 🤭

בכל מיני גדלים.

מעבירה

התעסקתי עם זה והחלטתי שלא שווה לי את המאמץ, הזמן והמקום

גם נהנית להתחדש

וגם, יש לי בן ובת בלי הריון באופק

שמרתי קצת בגדי ניובורן וזהו

שקשור לתחזוקת בית שאני מרגישה שאני מתמודדת איתו טוב.

קודם כל, אין לנו הרבה בגדים.

במהלך כל השנה, כל בגד שאנחנו פוגשים והוא כבר במצב לא טוב או שהילד הרלוונטי לא אוהב- יוצא מהארון אחר כבוד. 

וגם בין הילדים- אני שומרת רק מה שישמש אותי בטווח של שנתיים/שלוש. מעבר לזה- מוסרת מוסרת מוסרת, וסומכת על הקב''ה שידאג שיהיו לי בגדים חדשים כשנצטרך (בד''כ אחסון ארוך גם הופך את הבגדים למכווצ'צ'ים כאלה, או יוצר כתמים צהובים. והבגדים גם פשוט יוצאים מהאופנה...).

התוצאה היא שאין המון מה לשמור. אז באחד הארונות בגדים אני מקדישה את הדלת העליונה של הארון לכ----ל הבגדים שכרגע לא לובשים. פשוט מקופלים בערימות. יש שם בגדים של 5 ילדים (המתבגר שלי לא מחליף קיץ/חורף)- והכל נכנס בצורה אמנם דחוסה אבל שאפשר לשלוף את הבגד ים אם הולכים לאילת בחנוכה.

לוקח לי בערך שעה להחליף ארונות קיץ/חורף (עם עזרה של הילדים).

קל לי למסור, כי לקטנים אני מקבלת מהמשפחה (לפעמים מה שמסרתי להם קודם...) או קונה ביד 2, ולגדולות כבר יש טעם משלהן, ובד''כ לא ילבשו מה שיש אלא רק מה שהן בחרו.

עכשיו ילדתי, ובלי ששמרתי אפילו בגד אחד הגעתי למצב שאין לי מקום בשידת החתלה לכל הבגדים שקיבלתי רק ב-NB. ובכללי, הילד מסודר לפחות עד גיל שנה...

אז אני ממש לא רואה טעם לשמור.

לפחות חלקם (בעיקר של הבנות).

ואופנות משפיעות רק בגיל גדול - לא רואה סיבה שילדה בת שלוש לא תוכל ללבוש בגד שנקנה לפני עשר וחמש-עשרה שנים... וגם לא בגיל שמונה ואפילו עשר.

והחלפת ארונות אצלי לוקחת חמש דקות, פשוט כי אני לא מקפלת

כן היה כדאי שהייתי ממיינת לפני האחסון וזורקת את הבגדים הפחות טובים, אבל לזה אין לי כוח...

בכל אופן, זה נחמד שלא צריך להתרוצץ ולחפש מתלחה חדשה לכל ילד בכל תחילת עונה (ואין לי כמעט ממי לקבל בגדים... יש לי מעט אחיינים יחסית ורובם קטנים מהילדים שלי...)

סליחה שחלקתי עלייך...

שהקטנים שלי מוקפים בבני דודים, אז אני מעבירה אליהם ומקבלת חזרה במקום לשמור אצלי בשקית...

בגדים שלא בשימוש בגלל העונה, כלומר יהיו בשימוש בעונה הבאה- בארון למעלה.

יש לנו ארון גבוה.

בגדים שלא בשימוש כי קטנים אורזת בשקיות רק את הטובים ובודדים פשוטים לפיגמות ושמה בארגזי מצעים.

בשקיות, ממוין לפי מידה, בנים/בנות ולפעמים גם עונה.

מאחסנת במדפים העליונים בארון, מעל הארונות, ובכמה מדפי אחסון בבית.

חלק גם באיזו פינה, מחכה לטיפול.

יש לי רשימה מה נמצא בכל מקום, אז זה עוזר לשלוף את מה שצריך.

לא אכפת לי אם הם מבולגנים מהעומס כי זה לא בשימוש יומיומי

כשאני מסדרת אני עושה ערימות לפי גיל ועונה (ומין, יש לי בת אחת אז אני לא שומרת מה שקטן עליה, רק קצת סוודרים וזה) אבל אח''כ אני כבר סתם זורקת לשם בגדים, מדי פעם מוציאה הכל, זורקת חלק וממיינת שוב (אם יש עבודת בית שאני מחבבת זה זה)

ומנצלשת לשאלה על שקיות ואקום- איך מקטינים את הנפח משמעותית? הצלחתי להקטין אולי בעשר אחוז)

מאחסנת בארון העליון בבלגן.

אבל תעשי מה שמרגיש לך בנח.

אם צריך לחכות עוד קצת אז לגמרי קחי את הזמן.

(שבוע הבא בע"ה)

זה אמור להיות שבוע שמונה

אבל פתאום לא מתחשק לי.

(אולי כי לא באלי להגיד לחמי וחמותי)

הבעיה שיש מישהו שאני צריכה לעדכן כמה שיותר מהר, כי צריכה שיבוא לקראתי במשהו מסוים.

ולא רוצה להגיד לו לפני ההורים.

(וגם מתלבטת מתי.. מצידי לספר אחרי 12, אבל אני צריכה את העזרה הזו לפני. לביינתים שורדת)

מבינה את זה שמוזר לספר למישהו אחר לפני ההורים,

אבל הוא לא קשור, לא מעורב בחייך ולא יפיץ את השמועה הלאה, נכון?

תשקלי כן לספר לו בלי קשר להורים..

זה כמו לספר למדריכת כושר / בעבודה אם צריך / לרופא שיניים וכו

יצא לי לספר לפני ההורים..

אבל אחרי שאגיד, סוד זה כבר לא יהיה.

וברוך ה' מרגישה טוב, אפילו מאוד ככה שאין לאפחד סיבה לדעת לפני... אז לא רוצה.

אבל צריכה.

לא רואה בזה בעיה,

הזרים מתייחסים לזה פרקטית. מתאימים את עצמם למצב, לא מתייחסים לזה רגשית.

אני לפחות לא הרגשתי שונה כשסיפרתי להורים לעומת אם הם היו הראשונים לדעת.

הם הראשונים להתרגש באמת, וזה מעיד על קשר אמיתי, לא אם מישהו שאמור לסייע לי נקודתית יודע.

הריונות הבאים אחרי סקירה ראשונה

בראייה שלי:

הם ההורים שלנו, הם הביאו אותנו לעולם, וגידלו אתנו במסירות אין קץ!

וזה הנחת שלהם לראות את השבט מתרחב בעזרת ה'

למה לא לתת להם לשמוח איתנו?

ויחד עם זאת, בדברים האלו כ אחת נכון לה משו אחר 🙃 תעשי מ שהלב שלך אומר🤩

אחרי בדיקת דופק

לק"י

ואני מבינה את הרצון לסוד פרטי שלכם.

בגלל זה לא סיפרנו מה מין העובר, שיישאר לנו סוד שלנו, כשההריון כבר לא סודי.

בשני סיפרתי לאמא שלי אחרי הדופק ובעלי העדיף לחכות וסיפר להורים שלו רק בשבוע 11 בערך

אבל אז היה הפלה ובהריון השני הנוחכי רצינו יותר זמן שיהיה שלנו וממש מזדהה עם התחושה שלך אז סיפרנו רק בסוף שלישי ניראלי.. והיו שידעו לפניהם כמו שהרבה אמרו כאן.. הכי חשוב לעשות מה שטוב לכם..אחרי שההורים יודעים זה באמת הרגשה אחרת.. לאחים שלנו ספרנו רק כשהתחלנו חמישי.. הכל מותר.. אם חושבים שיגעו שלא ספרתם ישר אפשר להתנצל להסביר בכמה מילים בדרכ מבינים ושמחים שעושים מה שטוב לכם.. 

הייתי האמת בהלם ממש

היינו חודש וחצי אחרי החתונה

ואני בעיקר נבהלתי כשראיתי שני פסים

בהריונות האחרים סיפרתי כשהתחילו הבחילות, סביב שבןע 6-7 

כי רציתי קצת עידוד

הריון ראשון ישר אחרי הבדיקה הריון שני שבוע שש

לחמי ווחמותי בשבוע 11 כי זה מה שבעלי רצה. 

הריון שני- לאמא שלי יום אחרי הבדיקה, לאבא שלי אחרי שבועיים, חמי וחמותי בסביבות שבוע 10

הריון שלישי שנפל- להורים שלי בבדיקה, לחמי וחמותי אחרי ההפלה.

הריון רביעי- לאמא שלי בשבוע 7 (חברה שלי ידעה לפני) אבאשלי שבוע 10. חמי וחמותי שבוע 17

בהריון האחרון היה לי צורך בתמיכה מחברות מסויימות. וחששתי שאמא שלי תלחץ. לכן חיכיתי עד אחרי שראיתי דופק. 

יופי שאת רוצה לדייק את התגובות שלך, אני בטוחה שאת תצליחי ותתקדמי! 

מודעות ורצון זאת התחלה מצוינת. 

אבל מדגדג לי להגיד, שאם אחד הילדים שלי היה אומר לי משפט כזה הוא היה מקבל שטיפה רצינית... 🤭

לא כל הזמן צריכים להיות אמפתיים לילדים, לפעמים צריך פשוט להעמיד אותם במקומם, החצופים.... 😅

זה נשמע לי ממש ממש נורמלי.

לגבי עצות פרקטיות-

לי עזר מאוד לתרגל מיינדפולנס באופן קבוע. עוזר להיות יותר מפוקסים ובשליטה לאורך כל היום.

שקודם כל צריך לדעת שילד הוא יצור שמאוד מרוכז בעצמו

ולכן הרבה פעמים ילדים מגיבים תגובות לא פרופורציונלית. ובעיקר -- שיש הרבה מאיורי מה שהם אומרים ולא רק בעצם האמירה

נגיד, הדוגמה שנתת -- אנימפרשת אותה ככעס מתוך רעב. גם אצלי הם עצבניים כשהם רעבים למשל

ועוד --הם מעמתים אותנו עם נקודות רגישות, לגמרי.

ולכן כשאני עושה את החשבון שלי הרבה פעמים אני מבינה שהעבודה שלי לא צריכה להתרכז בעלבון, אלא בלהבין על מה זה יושב ולחזק את החולשה

זו עבודה, וזה לא קורה בפעם או פעמיים, כי זה שינוימנטלי, אבל אם תרכזי בנקודה הרגישה שלך ותתעמקי בה -- תוכלי לפתור אותה אולי. ויש בזה תועלת גדולה עבורך. אבל בשביל זה צריך לא לטאטא את ההרגשות שלנו מתחת לשולחן 

חיבוק ❤️

שגורמים לי פחות להתעצבן על הילדים:

1. הזיכרון שלי בתור ילדה שההורים כועסים ואני לא מבינה למה, הביא אותי למסקנה שההבנה של ילדים בסיטואציות היא חלקית, גם אם חושבים שהם מבינים יותר.

2. לכן אני לא ממהרת לכעוס על טעויות שלהם ועל רובם אני מסתכלת ומתייחסת בסלחנות

3.כשילד מצליח לעצבן אותי ואני קולטת שאני עצבנית, אני עוצרת ומבינה שאני צריכה להתמודד ולהתגבר על הכעס עם עצמי כי הכעס לא קשור לילד. גם אם התחלתי לומר משהו, אני מפסיקה, הולכת להרגע וחוזרת להתנצל.

הייתרון הכי משמעותי הוא שהטיפולים הפרא רפואיים ניתנים בגן. אם הילדה בשילוב בגן רגיל לרוב תצטרכי אחר הצהריים אם בכלל תמצאי.

לא פשוט למצוא סייעת צמודה 

לדעתי למרחק כן יש משמעות גדולה. הסעות למוסדות לחינוך מיוחד הרבה פעמים יוצאות מוקדם באופן קיצוני וזה יכול מאוד להקשות על ההורים

היתרון הכי משמעותי הוא שהגננת היא גננת לחינוך מיוחד

היא מכוונת למידה, מכוונת לשים לב לכל קושי ולתת לו מענה

בגן רגיל אין את זה . אולי יש גננות יחידות סגולה שמצליחות, בגנים שאני עובדת בהן הגננות הרגילות לא מגיעות לקבוצות ולשים לב פרטני לקשיים המדוייקים של כל ילד.

אני עובדת גם בגני חינוך מיוחד וגם בגנים רגילים ומהניסיון שלי ילד שצריך להיות בחינוך מיוחד אין לו מענה הגן רגיל. גם אם הוא מקבל שם גננת שילוב ואפילו קלינאית תקשורת

זה פשוט לא אותו הדבר

בגן חנמ יש שליש מכמות הילדים. קל הרבה יותר ללמוד ולהרגיש ביטחון בקבוצה קטנה.

ולפותחת

אני ממש ממליצה לך לברר על הגן הספציפי שבאזור שלך. לדבר עם אימהות לילדים שהיו שם. ואם הגן טוב ויש שם צוות יציב, אם הגננת שלה עכשיו והמטפלים הקבועים שלה שמכירים אותה ממליצים אז בודאי ללכת על זה. סל אישי זה ממש ממש לא דומה למי שצריך יותר.

בשנה אפשר להתקדם הרבה.

בהצלחה!

תלוי בכמה דברים:

1. מה היקף הקשיים של הילד, אם זה קושי בתחום ספציפי או כמה קשיים בתחומים שונים.

2. כמה פניות יש להורים ללכת עם הילד לטיפול שאינו במסגרת הגן.

3. כמה פניות יש להורים לעבוד עם הילד בבית על הקשיים.

אם לילד יש קושי ספציפי ובשאר התחומים הוא מסתדר בגן רגיל ולהורים יש פניות לקחת לטיפולים ולעבוד איתו בבית, אפשר להשאיר אותו בגן רגיל.

אם יש הרבה קשיים או אם להורים אין פניות, כדאי לשלוח לגן חינוך מיוחד המותאם לקשיים של הילד.

ההסעות באמת היו קצת סיוט (הם היו תמיד נרדמים בחזור, והיינו צריכים להיות שנינו בבית כשהם חוזרים כדי לקחת אותם על הידיים הביתה) אבל בגן עצמו היה להם מצוין, והם בכלל לא "הושפעו לרעה" מהקשיים של שאר הילדים שם.

תכל'ס לא הייתה ברירה - הם לא היו מסתדרים בגן רגיל, עם אוצר המילים המוגבל שלהם... והיינו צריכים להמשיך לקחת אותם בעצמנו לקלינאית תקשורת אם הם לא היו בגן המיוחד - וזה היה סיוט בפני עצמו (יותר קשה מהסיוט של ההסעות - שבסופו של דבר היו ממש מהבית)...

בקיצור, נשמע שהבת שלך זקוקה לגן הזה (לא בקלות מאשרים גן חינוך מיוחד), וגננות בגן רגיל, מקסימות ככל שיהיו, לא יוכלו לתת לה את המענה שהיא זקוקה לו, ולו רק כיוון שיש להן הרבה ילדים בגן.

בהצלחה, יקרה! 

(אגב, התאומים שלי לומדים בבית ספר רגיל לגמרי ומצליחים בלימודים - אם זה מעודד אותך...)

הבת שלי השנה בגן שפה, בישוב ליד עם הסעות, ואנחנו כל יום מודים על השיבוץ והבחירה הזו.

אפרט מאוחר יותר בעה

שהוא שם. הוא ממש נתרם ומתקדם המון ב"ה.

כמו שכתבו- גננת חנ"מ, טיפולים פרא רפואיים בגן, קבוצה קטנה של ילדים והרבה צוות- יחס אישי.

יש הרבה למידה פרטנית עם כל ילד בקצב שלו. (תכנית למידה אישית)

שהיתה השנה בגן שילוב, כי זה מה שאישרו לנו.

ולא הבנו מספיק מה זה אומר כדי להלחם על זה-

אם המליצו לך על גן חנ"מ- לכי על זה!!

אצלי השנה הזו היתה מבוזבזת, היא היתה יכולה להתקדם הרה יותר אם היתה בגן שמתאים לה.

הגן הקטן והצוות המקצועי זה סופר חשוב!!

מה שכן- אצלנו היה בתחילת השנה ממש בלאגן עם ההסעות. אז תערכי לזה. 

אני לא ידעתי וכל תחילת השנה היתה עוגמת נפש אחת ענקית!!

ובהצלחה רבה!

שה' ינחה אתכם בעצה נכונה ושתזכו לצוות טוב מכל הבחינות!

על התהליך שעבר. הוכ ממש נתן קפיצה ענקית ושנה הבאה הוא ממשיך לגן רגיל

עניין ההסעות באמת מורכב וצריך להערך לזה.. מבחינת עמידה בזמנים בעיקר. תכלס כיום זה ממש נח שלוקחים לך את הילד ומחזירים עד הבית. מה רע??😜 נראה לי שתגעגע לזה

בעקרון לפי החוק, את יכולה לבחור בגן רגיל ולקבל בו את הטיפולים הפארארפואיים וסייעת. 

קחי בחשבון שגם אם מגיע לך על פי חוק, יש מחסור חמור במטפלים ככה שפעמים רבות פשוט אין מי שילך והילדים לא מקבלים. סייעות בדכ יש יותר אבל זה סיפור בפני עצמו... והסייעת לא מקצועית. יכולה להיות חמה, סבלנית, עם אינטואיציה טובה וניסיון - אבל לא מקבלת מספיק הדרכה. 

ככה שזה באמת תלוי בהיקף וסוג הקשיים, ובכמה אתם יכולים להיות מנהלי הטיפול שלה, ולא לסמוך על מערכת החינוך. 

הטיפולים הפרא רפואיים שניתנים במסגרת הגן מתייחסים גם לסביבה של הגן עצמו, לילדים, לגננת ולסייעות.

הצוות החינוכי מקבל הדרכה ומיישם דברים במהלך השבוע.

היום הגישה הפכה למאוד אקולוגית ורואים חשיבות מאוד גדולה בהתערבות בתוך המסגרת הלימודית עצמה.

ואת זה די מפספסים אם הולכים לטיפולים בקהילה, מחוץ למסגרת הגן.

אצלנו הן ממש מסונכרנות ביניהן. מתאמות מה כל אחת עושה מתי וכו', עבודת צוות מדהימה. וגם מאוד מתייחסים לפן הרגשי. סוג של טיפול רגשי בגן. כך אצלנו לפחות.

יש שאלות מסוימותת שכדאי לי לשאול? או דברים מסוימים שכדאי לי לדעת ולבקש?

היא בטיפול כלשהו? אם כן ממליצה להתייעץ עם אנשי המקצוע שמכירים אותה. לראות אם הלמידה בטיפול טובה וההתקדמות מהירה או שצריך המון השקעה כדי לזוז קדימה.

יש לזה כמו לכל דבר יתרונות וחסרונות. השאלה מה אצלה גובר. 

ההסעות זה בהחלט חיסרון וגם הסביבה שהיא בעצם לא סביבה רגילה וגם ניתוק מהילדים שקרובים אליכם פיזית. 

היתרונות הם שאם יש פער משמעותי אלה שנים קריטיות להתפתחות שלא חוזרות, שעדיף לסגור פערים בגיל צעיר גם מוחית והתפתחותית וגם כדי להגדיל את הסיכוי להצליח בכתה רגילה בהמשך, שיש הרבה מקום לצמיחה במקום קטן ועוטף, שהרמה המותאמת מאפשרת התקדמות ולמידה ושזה מקל גם אם לא מונע על התרוצצות של הורים לטיפולים בקהילה. 

בקיצור למי שזקוק לזה זה מהמם. השאלה אם החמודה שלכם צריכה את זה או לא. החלטות טובות!

אבל גם אם לא- שווה לבקש ממנה המלצה. היא עונה במייל

בוסטר גב הוא מגיל קטן יותר אז אולי יותר יתאים.

עכשיו הגדולה שלי (6) עם בוסטר רגיל וזה סבבה לה..לבן 4 שלי זה עוד לא ככ מתאים עם החגורה.

של משקל/ גיל/ של שניהם, לא זוכרת..

הבן שלך עוד קטן לבוסטר

מותר בכלל לשים כיסא מקדימה? עם הפנים לכיוון הנסיעה

נראה לי שלא נתקלתי בזה אףפעם

אבל אולי אפשר למשוך את הקטנה עוד קצת בסלקל? אנחנו משכנו בסלקל בד"כ לפחות עד גיל שנה אם לא יותר.. זה גם מומלץ יותר להישאר נגד כיוון הנסיעה. ועד אז אולי הגדול כן יהיה מספיק גדול לבוסטר. 

דיי מהר נראה שלילדים לא נוח ושלרגליים אין מקום

יש מצב שיש גדלים בסלקל?

למרות שאני זוכרת שגם אצלנו היה נראה שאין מקום לרגליים ועדיין התינוק היה יושב רגוע אז כנראה היה לו סבבה...

בכל מקרה ממליצה לך לקרוא באתר של בטרם: 

מושב בטיחות לתינוק ולילד | נסיעה בטוחה - בטרם בטיחות ילדים

נותנים שם את כל האופציות לפי גילאים, אולי יעשה לך סדר. הם גם מבדילים בין החוק להמלצה שלהם.

סלקל בגגול אמור להתאים עד גיל שנה/9-12 קג. אם אתם לא שם, שווה בדיקה עם מישהו שמבין.

בכל מקרה עד גיל שנה חייבים להושיב נגד כיוון התנועה, גם בכסא תינוק.(המלצות בטרם עד גיל שנתיים). צריך כמובן לשים לב שזה כיסא שמתאים לגיל ולכיוון.

מותר לקשור מקדימה.

ילד עד גיל 3-4חייב כסא עם רצועות פנימיות,ולא יכול לשבת בבוסטר עם חגורת הרכב, עם או בלי גב. כלומר צריך כסא תינוק או בוסטר עם רצועות פנימיות.

מצטרפת להמלצה ללכת לחנות טובה עם הרכב והכסאות הקיימים ולבקש את המלצתם.

לרוב ניתן למצוא גם 3 כסאות שייכנסו יחד מאחורה. תלוי ברכב ובסוג הכסאות.

כל עוד הראש בתוך הסלקל. הרגליים הם לא המדד..

מבחינת נוחות זה כבר עניין אחר..

מן הסתם יש סלקלים קצת יותר גדולים מאחרים, אבל מה שבדכ קובע את הגודל זה פשוט כרית הקטנה ששמים לתינוקות הקטנים ומורידים אחכ.. לא נראה לי שזה המצב אצלך

זה בפועל בדיוק כמו כסא תינוק.

בוסטר שהוא רק מושב מתאים מגיל 6.

לדעתי הכי מומלץ בכזה מצב ללכת עם הרכב לחנות מוצלחת ולשמוע מהם מה ייכנס הכי בנוח. זה יכול להיות כסא תינוק נוסף, יש כאלו שצרים יותר מבוסטר גב.

לפי בטרם מגיל גדול יותר.

בוסטר לילדים: כל מה שרציתם לדעת ולא היה לכם את מי לשאול

לפי החוק אפשר בוסטר מגיל 3, אבל החוק לא מבדיל בין סוגי הבוסטרים, אלא רק שיהיה לפי הוראות היצרן.

הוראות היצרן של הבוסטרים הפשוטים שהם רק מושב, הם מגיל 6 ומגובה מסוים.

ככה הסבירו לי בעבר בחנות.

ככה שבעיקרון, אם רוצים רק להיות מכוסים לפי החוק, ילד על בוסטר לא יזכה אותך בקנס. אבל בטיחותית בוודאי צריך לנהוג לפי הוראות היצרן.

וממש עכשיו עברנו לכיסא.

יש אפשרות להשאיר אותה עוד קצת בסלקל?

הבן שלי בן שנה ועשר ואנחנו עדיין בסלקל, אמנם אין לנו רכב אבל שוכרים מדי פעם. עד גיל שנה הוא היה נגד כיוון הנסיעה וטיפה קיפל את הרגליים. מגיל שנה הוא נוסע בסלקל לפעמים עם כיוון הנסיעה ואז יש לו יותר מקום אבל עדיין הרבה פעמים הוא נגד כיוון הנסיעה והכל בסדר. זה עד 18 קילו נראה לי (או 13, בכל מקרה הוא 11 כרגע).

והוא ילד גבוה יחסית.

וצריך לשים לב שהראש שלו לא יוצא מהסלקל.

אבל אולי אני טועה ולא מכירה.

וזה 9 קילו או שנה. המאוחר מבניהם.

360

לנו יש כנראה כסא בטיחות מגיל לידה עד גיל 5

הוא שימש אותנו גם נגד וגם עם. עד עכשיו בעצם לקטנה שלי

עד 9 קילו או שנה חייבים להסיע נגד כיוון הנסיעה אבל אפשר להשתמש בסלקל עד 18 קילו.

והחגירה עם כיוון הנסיעה באמת פחות מוצלחת כי אין אפשרות לחגירה משולשת (שמעבירים רצועה מאחורה) אבל כן אפשרית. וזה סלקל, קליל ונוח, הזה שהוצאנו איתו מהבית חולים בגיל 0 (אז הוא היה עם ספוג להקטין את השיפוע באמצע וריפוד מסיבי, כיום זה נטו הפלסטיק והקלקר עם שכבת בד עבה שמכסה)

בכל מקרה הבת של @פה לקצת קטנה יותר

לדעתי תחכו איתה בסלקל עוד שלושה חודשים ואז כבר תוכלו להעביר את הגדול לבוסטר.

תסתכלי בהוראות יצרן. לפי היידוע לי, החגירה הבטיחותית והיעילה היא רק לפי הוראות יצרן.

אבל לדעתי זה מגיל 3 וישצגפ משקל סף, לא זוכרת. תגגלי

בוסטר עם גב ורצועות פנימיות עדיף מכסא, כי הוא יותר קל, תופס פחות מקום, מספיק בטיחותי ומתאים לטווח גדול של גילאים.

אני קניתי בגיל שנה, בוסטר שהתאים למשקל, בגיל שנתיים הורדתי ריפוד פנימי ומגן ראש שיהיה לו יותר נוח, בגיל 3 הורדתי רצועות פנימיות וחוגרת עם החגורה של האוטו.

בטיחות רק יותר מותאם לטווח הרחוק. אפשר להכניס מאחורה שלושה אבל זה מורכב. מניסיון. ותלוי רכב ותקציב. ממליצה כהרגלי לנסוע לבייבי אאוטלט בכפ''ס כי הם מתקינים מורשים ומעולים לזה ומומחי בטיחות (המנהל שגיא. מתקין בטרם מוסמך וממש טוב). יש לו בלוג עם מידע בתחום. ''נוסעים בטוח''. 

ואולי כשהבן שלי יהיה בן שלוש נצליח למצוא כיסא שמתאים לו

יש פה מישהי שבאמת שמה כיסא תינוק מקדימה עם הפנים לכיוון הנסיעה?

זה נשמע לי ממש מפחיד ומסוכן 🤷‍♀️

וזה בהחלט מסוכן- המושב הקידמי הכי פחות בטיחותי

מגיל שנה בתור כיסא בטיחות עם רתמות פנימיות וגדל עם הילד עד גיל שבע, כשבשלב כלשהו עוברים לחגור עם חגורת הרכב כשעדיין יש משענת גב, וכשהילד עוד יותר גדול, משתמשים רק באופציית הבוסטר..

אנחנו מרוצים מאוד. כיסא צר, בטיחותי, ומצליחים להכניס אותו ועוד בוסטר גב וכיסא תינוק (לא סלקל) מאחורה..

@אוהבת את השבת 

אפשר תפריט הכי פשוט שיש לשבועות+שבת? - הריון ולידה

טוב שפרקת!!❤️❤️

בע"ה הכל בסדר!!

מקווה בשבילך שדברים יסתדרו בקלות ובמהירות

אמן

לא מתאפשר לצאת

או שזה קרוב להדר- ממליצה על המקווה שם.

אבל לא מכירה איפה אנא.באיזה אזור זה?!

אם את עם אוטו תעלי לרמת אשכול/ אזור דניה.. שם אמורים להיות מקוואות.

יש אחד ברחוב סיני