הנקה מלאה
מונעת (דיאפרגמה)
לא קיבלתי מחזור מאז הלידה.
כאבי מחזור יום אחרי קיום יחסים...
מה יכולה להיות הסיבה?
סובלת😬
תודה!♥️
) או אולי רעיון אחר למתנה חמודה אחרת!!הספיק לי לגמרי...
(וגם אני לא ניגנתי בפילהרמונית
)
לא מוצאת בכרטיס האישי שלי...
במחשב זה בצד שמאל למעלה.
אולי תוכלנה לעזור לי?
אני מחפשת את השרשור שפתחתי על הבדיקת ביוץ שעשיתי...
לא זוכרת מתי היה הביוץ ולא רוצה לפתח ציפיות סתם...
כבר נהייתה לי סחרחורת מכל הכותרות על ביוץ... ובכלל מראה לי על לפני שנים...
כתבת את זה בשורת חיפוש?
אבל בגוגל כן...
כל הריון
במסעדה וקונה גם בסופר
למה אסור? אף פעם לא שמעתי על זה

פחות בולט, פחות סיכוי שידקור
ולא נראה לי ישאיר סימנים על הבגד..
את יכולה לקנות מטפחת בצבע המתאים (6 שח) ולתפור מזה כתפיות
תודה יקרה על התיוג ועל המילים הטובות
עניתי למטה
ועל המילים הטובות 🙏
עניתי למטה
שנמצאית שם 
נגמרו לי השמות- תודה רבה על התיוג @חצילוש ו@המקורית יקרות 🙏❤
@ים סוף יקרה!
שולחת לך קודם כל חיבוק גדול גדול.
את ממש בעיצומו של השבר הגדול,
של תחושת ההלם הראשוני,
הפחדים,
האכזבה,
אולי אפילו תחושת ה"מקח טעות" ו"זה לא מה שרציתי!"
ועוד רגשות מאוד מאוד קשים שקורים שם.
ולהוסיף לכל זה את הילדים היקרים, והפחד מה יהא עליהם?
והמחשבות שצפות וצפות...
והכאב ששוצף וקוצף...
ממש ממש לא פשוט
זו פשוט תהום גדולה וחושך גדול שמאיים לסגור הכל במקום הכה מפחיד ומבהיל הזה!
עוד חיבוק גדול עליו, ושולחת לך גם המון המון עידוד ותקווה ותמיכה שאפשר לצאת מכך!
ואפשר לצאת מכך מחוזקים יותר ב"ה!
ולחוות אור עצום עצום בחיים ב"ה!
לפני שאכתוב על הפער הדתי עצמו,
רוצה להתייחס דווקא לשורה האחרונה שכתבת: "אני יודעת שאפשר לחיות ביחד גם כשאחד מבני הזוג לא דתי אבל זה לא הבית שרציתי ולא הבעל שרציתי. ממש לא. בא לי לפרק את החבילה ודי."
נשמע מתוך המילים הספורות הללו בלבד שיש שם המון המון כאב. והמון המון מטענים.
והמון המון חוסר אונים. ואכזבה. ועצבות גדולה.
יכול מאוד להיות שצריך להתחיל ולברר *דווקא* על השורה הזו.
יכול מאוד להיות שמציאות כזו היא היא לכשעצמה יוצרת עוד יותר את השבר הגדול, והשינוי הרוחני/דתי הוא רק "הקש ששבר את גב הגמל".
ואם אכן זה כך - צריך להתייחס לזוגיות כולה כמכלול ולראות אם ואיך אפשר להגיע קודם כל לאהבה שלמה וגדולה ולבחירה שלמה האחד בשנייה.
שיהיה לשניכם את הרצון להיות יחד, בטוב, באהבה,
את המוכנות לעבוד לשם כך,
את לקיחת האחריות האישית של כל אחד מכם לחלק שלו/ה בכך,
וכמובן את הבסיס של האהבה והבחירה הזו. היא כמעט חזות הכל כאן.
ולא דומה מציאות ששני בני הזוג אוהבים ורוצים להיות יחד למציאות שאין בכלל רצון להיות יחד ואין כלל אהבה.
ואפשר להרחיב כאן עוד הרבה מאוד, הן בפן של לזהות מה בכלל קורה כאן לעומק,
והן מהפן של למצוא פתרונות פרקטיים למצב ולראות איך אפשר להתקדם מכאן,
אבל בשביל זה *חובה* להכיר אתכם בעולם האמיתי, בצורה מקיפה ועמוקה וכוללת.
לכן מציעה בחום למצוא עבורכם מקום כזה שיתן לכם מענה מדויק ואמיתי למציאות חייכם.
ועכשיו אתייחס לפער הדתי עצמו:
אכן, גם אנחנו עברנו את זה.
(נשואים אוטוטו 16 שנים, ולפני 8 וחצי שנים בערך בעלי היקר חזר בשאלה, כאשר היינו נשואים 7 שנים והייתי באמצע ההריון של הילד השלישי...)
יכולה לכתוב על כך הרבה מאוד,
אבל כרגע אנסה להתרכז בשני כיוונים:
האחד - הכבוד ההדדי.
והשני - הפער הדתי עצמו וכל מה שנובע מכך
לגבי הכבוד ההדדי - צריכה להיות הפרדה ברורה בין היחס שלכם אחד לשנייה בזוגיות, האהבה, הכבוד, ההערכה, השיח וכל השאר - לבין ההתמודדות עם הפער עצמו.
גם אם בעלך חזר בשאלה, זה לא אומר שאפשר לזלזל בך חלילה,
זה לא אומר שאפשר לא לראות אותך חלילה
זה לא אומר שאפשר להתייחס אלייך לא נעים
אם אכן זה כך - חשוב לשקף לו זאת ולתת לו עוד כלים ודרך להתקדם ולתקן.
אבל חשוב לברר מה באמת קורה שם בדינמיקה הזוגית ביניכם.
ומה הצד שלו, ומה הוא חושב ומרגיש.
אם למשל הוא נוהג כך בלי כוונה, או אפילו בלי מודעות,
או אפילו בגלל מטענים שיש לו *עם עצמו* ועם מה שהוא עובר (אולי עובר תקופה לא פשוטה אישית-נפשית?) - זה יכול להופיע בצורה של שינוי בהתנהגות גם כלפייך, בעוד השורש הוא בכלל אישי שלו עם עצמו ושם הכיוון של הטיפול...
לכן חשוב כאן גם לחזק אותו אישית
וגם כמובן לחזק אותך אישית
וגם את הזוגיות שלכם
ושלושת אלה חשובים מאוד.
ולגבי החזרה בשאלה עצמה והפער הדתי - כאן זו כבר תורה שלמה של מה ואיך מתקדמים מכאן.
אם יש לשניכם רצון להיות יחד, ואהבה ומוכנות - באמת שהשמים הם הגבול וניתן לעשות כמעט הכל.
צריך כמובן להיעזר ולקבל הכוונה ודרך וכלים - אבל זה לגמרי אפשרי (מניסיון אישי וגם מקצועי ב"ה)
באמת כיוון של יעוץ זוגי נשמע נכון לכם למצב הזה, עם התמקדות על הנושא הזה.
רוצה גם לכתוב לך, שהמשפט שמנחה אותי בעיקר בעניין הזה, אבל גם בכל המהות שלי באופן אישי ומקצועי גם יחד,
הוא מה שאנו אומרים כל בוקר בתפילה: "... אילו הם דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא... ווהשכנת שלום בין איש לאישתו"
וגם שהקב"ה בכבודו ובעצמו מוחה חלילה חלילה את שמו מעל פני המים כדי להשכין שלום בין איש לבין אשתו, אז מי אנחנו הקטנים שלא נעשה כן?
אני רואה בתורה תורת חיים.
אני רואה בקב"ה אב רחום וחנון שמחכה כל יום לאדם שישוב
וגם שעדיין לא שב מחכה לו
וגם שעדיין לא שב אומר ה' ימכר ספר תורה כדי להשכין שלום בין איש לאשתו
ימחה שמי מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו
והברית שכרתתם, אתה האיש עם אשת בריתך ואת עם אישך אלוף נעורייך היא מעל הכל כולל הכל. היא ברית חיים. ברית נצח.
ובפועל איך מסתדרים?
אז באופן כוללני למדי, כי אפשר להעמיק רבות רבות,
הכל עניין של ניהול סדרי עדיפויות בחיים.
את צריכה לשאול את עצמך מה הכי חשוב ויקר ומשמעותי לך?
את מה את מוכנה לאבד?
מה את מוכנה להפסיד? ומה לא?
מה הכי חשוב לך להרוויח?
האם להרוויח את אישך והאהבה שלכם והנישואים שלכם ולאבד את החלום ששניכם תהיו באותה הרמה הדתית לנצח?
או "להרוויח" את החלום הזה ואם הוא השתנה לעזוב הכל ולהפסיד ולאבד את אישך ואת הנישואים שלכם?
אחרי שתעני על כך לעצמך – תהיי הרבה יותר חכמה ותוכלי לפעול הלאה.
תצטרכו את ובעלך לעשות תיאום ציפיות מפורט ביניכם.
למצוא את המגשר והמשותף,
להבין לעומק אחד את השניה,
לבןא אחד לקראת השניה,
להיפגש באמצע.
למשל,
הצד שהשתנה ומחליט לא לקיים מצוות שקשורות אליו - בינו לבין בוראו בלבד,
ואז מחלקים את זה:
מה שקשור רק לאותו צד
מה שקשור גם לצד השני
ומה שקשור לשניהם
ומה שקשור גם לילדים המשותפים אם יש
ומנהלים שיחה אוהבת כנה ומבינה על כל אחד מהתחומים הללו.
למשל - מה שקשור אליו - זה שלו (כמו כשרות מחוץ לבית, תפילות, שמירת שבת עם עצמו בזמנים שהוא לבד בחדר וכן הלאה)
מה שקשור גם לאישה או לשניהם - הוא בא לקראת (כמו טהרת המשפחה, כשרות כללית של הבית, קידוש בשבת, ארוחות שבת)
ומה שקשור לילדים - בוחנים יחד מהו הקו החינוכי שחשוב לשני ההורים, ומתוך כך מגיעים להסכמות (למשל אצלנו שנינו רצינו חינוך ממ"ד, ערכים משותפים לילדים בכל הקשור לבן אדם לחברו וגם אהבת ה' וכל מיני נושאים שאין ביננו ויכוח, או לפחות האחד לא סותר את השני בעיני הילדים, וזה כמובן יכול להיות הרבה יותר מורכב ומסועף מזה)
ואם דואגים על מסרים שונים לילדים - אז מניסיון של כמעט 9 שנים בתוך הפער הזה, לא רק שזה לא מבלבל את הילדים, אלא שהלימוד הכה חשוב ועמוק שהם לומדים -
שגם אם אבא ואמא לא מסכימים על הכל, וחושבים אחרת בכל מיני נושאים - הם עדיין יחד. באהבה. באחדות.
שאפשר לאהוב גם את השונה, וגם אם לא מסכימים, וגם אם לא קל תמיד,
ושיש גמישות מחשבתית, ואהבת לרעך כמוך, כבוד הדדי, אחד בא לקראת השני,
ועוד המון המון לימודים חשובים שזוכים ב"ה אפילו דווקא מהמצב הזה.
וכמובן ש*את* יכולה להכתיב את הטון הדתי-רוחני לילדים, להתפלל איתם, להעביר להם את אהבת ה' יתברך ואהבת התורה, שזה יבוא ממך - זה מדהים לא פחות הרי את אמא שלהם
אז אם שואלים אותי האם אפשר לקיים נישואים מאושרים גם עם פערים - אז מניסיוננו תודה לאל וברוך ה׳ כן. מאוד מאוד.
ומאמינה שכדי להצליח ולצלוח זאת
הכי חשוב הכבוד ההדדי,
נתינה הדדית,
אהבה הדדית,
לתאם ציפיות ביניכם,
להבין אחד את השניה לעומק,
להבין את הרגשות והתחושות אחד של השניה,
תקשורת טובה ופתוחה ביניכם,
לנסות לבוא אחד לקראת השניה,
לנהל נכון סדרי עדיפויות בחיים,
לבחור מה יותר חשוב לנו,
לפתוח את הראש, לצאת מהקופסא ולחפש פתרונות יצירתיים ומגוונים לבעיות ופערים שצצים.
והכי חשוב - לשמוח ולהוקיר את מה שכן יש!
אז חשוב לי שוב לומר, שעד כמה שהטלטלה הזו הייתה לא פשוטה וכואבת, אותה טלטלה גם גרמה לנו להוסיף עוד תקופה מאוד משמעותית לזוגיות שלנו - תקופה של למידה,
של קושי
ואח"כ צמיחה מהקושי
של הרבה מאוד הבנות
תובנות
העמקות בדברים
וב"ה אלף פעמים שהכל הסתדר על הצד הטוב ביותר.
אני יכולה מאוד להבין אותך שהרצון הכנה שלך שבעלך יממש את עצמו,
את הרוחניות שלו,
את הפוטנציאל שלו,
ממקום שאת אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו טוב,
ובעינייך הטוב הזה הוא בשלמות של שמירת התורה והמצוות,
לגמרי לגמרי מבינה אותך.
רק שאחד הלימודים החשובים שאני למדתי גם על בשרי וגם בפן המקצועי - הוא שישנה הפרדה מאוד ברורה בחיים ולא הכל נכנס לתוך קטגוריה אחת.
למה הכוונה?
שמאוד עוזר לתחום כל דבר לפי הקטגוריות שלו:
יש את התחום שלך - של העולם האישי שלך וכל מה שקשור אליו - והוא שלך ובאחריותך
ויש את התחום של בעלך היקר - של העולם האישי שלו וכל מה שקשור אליו - והוא שלו ובאחריותו
ויש את התחום הזוגי שלכם - של הביחד שלכם - שקשור לשניכם
ויש את התחום של הילדים - שכמובן גם קשור לשניכם.
ובתוך 4 הקטגוריות הללו צריך לראות דבר דבר ולמצוא לאן הוא שייך.
אני מאמינה שכל תחום עבודת השם - היא בתחום העולם האישי בלבד.
עבודת השם שלך - שלך
ועבודת השם של בעלך - שלו.
ומה שזה אומר - שעלינו ללמוד להרפות במקומות הללו.
זה שלו.
בינו לבין קונו.
ואם אני שואלת את עצמי: אבל מה הקב"ה רוצה *ממני* כאן?
אז אני לפחות עונה לעצמי: אם הקב"ה בכבודו ובעצמו אומר לנו שהוא ימחה חלילה את שמו מעל פני המים בכדי להשכין שלום בין איש לבין אשתו,
ושמותר למכור אפילו ספר תורה בשביל שלום בית,
ואם הקב"ה בכבודו ובעצמו אומר לנו:
"כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם!
מה אני מבקש מכם?
אלא שתהיו אוהבים זה את זה
ותהיו יראים זה מזה
ותהיו מכבדים זה את זה" -
אם הוא יתברך אומר זאת - אז גם אני הקטנה אלמד ממנו ואשים את שלום הבית מעל הכל.
את האהבה והאחווה השלום והרעות מעל הכל.
וזה לימוד. נכון.
וזו עבודה. בהחלט.
אבל בעיניי זו העבודה הכי חשובה ויקרה וגם מניבת פירות שיש.
לכן ממש מציעה לבחון את הדברים,
ולראות היכן את יכולה לשדר לאישך היקר שאת אוהבת אותו,
מאמינה בו,
גאה בו
מעריכה אותו
היכן את מקבלת אותו כפי שהוא
ללא תנאי
ממש אהבה שאינה תלויה בדבר, ממש כפי שאנו היינו רוצות שיאהבו ויקבלו אותנו גם כשאנו עצובות או כועסות או אחרי לידה או משוגעות לפעמים
שלא ירצו "לתקן" אותנו או לשפצר אותנו, אלא פשוט יאהבו.
פשוט יקבלו.
פשוט יכילו.
יהיו שם עבורנו.
גם אישך זקוק לכך.
יש בכוחך להרים אותו לגבהים מטורפים...
עם ההערכה שלך אותו והשדר הברור שלך: אני אוהבת אותך תמיד!
בכל מצב! אתה טוב! אתה שווה! אתה גבר מדהים בעיניי!
- לאט לאט הדברים הללו באמת ישתרשו בלבך יותר ויותר ואת ממש *תרגישי כך*, מבפנים.
ואז ממילא לא יהיה תסכול
ואז ממילא לא תהיה בושה, כי תהיי גאה בבעלך, במי שהוא, בכל הטוב שבו, בתכונות המדהימות שלו, באדם שלו, בלב הטוב שלו, בו.
ואם אחרים רוצים להסתכל בעין עקומה? שיסתכלו
הרי אין לנו שליטה על אחרים
רק על עצמנו.
ויותר מכך, לא משנה מה נעשה - תמיד אבל תמיד יהיה לאחרים מה לומר! תמיד!
לכן את תעשי מה שטוב לך, לכם
תתחזקי בטוב הזה שלכם ושל אישך
ואם מישהו רוצה לעקם פרצוף - שיהיה לו לבריאות...
את עם עצמך יודעת מה יש לך ביד ואיזה אוצר יש לך
בהצלחה רבה ממש יקרה 🙏❤
ואל תשכחי שה' הטוב איתכם תמיד
גם, ולפעמים במיוחד במציאות שכזו
מציאות שמכירה בכך שאנשים משתנים, עוברים דברים, שנים,
ואי אפשר להבטיח כלום לאף אחד,
אבל מעל הכל - האהבה, שלום הבית, האחווה, האחדות,
קודש הקודשים שבין איש לאישתו.
המקוריתאחרונהכואב מאוד 
מה שלא תחליטי - מציעה בחום להיות עטופה ומלווה ולעשות את הצעדים הכי נכונים ומתאימים לך ולכל משפחתך בצורה הטובה ביותר.
המון המון הצלחה ב"ה
שהקב"ה יהיה איתך יד ביד בכל צעד ושעל
ותשמעי רק בשורות טובות 🙏❤
מתואמתאני עושה את כל מה שהוא יחסית "שגרה", כלומר בדיקות דם (גם חלבון עוברי שעולה כסף אבל בקופה), שקיפות עורפית ושתי סקירות, הערכת משקל. כל זה בנוסף למעקב או"ס אצל הרופא. שקיפות וסקירה מאוחרת כלולות בסל - כלומר עושים אותן בקופת חולים בעלות של 30 ומשהו שקל. סקירה מוקדמת לא כלולה, אבל למי שיש יותר מביטוח בסיס זה עולה אצל רופאים בהסדר סביב 60 שקל לביטוח הגבוה וסביב 120 לביטוח הבינוני (ברוב הקופות). מעולם לא הוצאתי אלפי שקלים על בדיקה בהריון.
בדיקות אחרות - מי שפיר, סיסי שליה, NIFT ודומיהן - מבחינתי רק אם תהיה הנחיה רפואית משמעותית, בהריונות שהיו לי עד כה ברוך השם לא היתה

:-)לא מבינה בכלל בעניין, אבל ממשנשמע שכדאי להתייעץ עם רב מומחה, אולי עם מכון פועה או משהו כזה?
מתואמת
רואים את הצהוב אם הוא אפור ומריח מוזר..
על החיים את מתכוונת על העולם או על שלך הפרטיים?
בכל אופן ישועה בכל התחומים אמן..
מה שלומכם?
)זה פשוט בניית בור על בור.
והחבדניקיות טובלות בעוד צורה, אבל זה לא חובה ככה שתעשי מה שאת רגילה.
מה גם שהבלניות ערוכות לקבל סגנונות שונים של דעות
נפש חיה.
המקוריתלמה? כי לפי הדעה הזו המים מגיעים כך יותר בוודאות לכל מקום בגוף אז כך התקבל.
כמה? טבילה אחת או יותר, אבל לא רק בצורה זו.
איך? פשוט טבילה במאוזן, סוג של שחיה או צלילה.
בגלל השוני של הבור.
אז תבדקי אם הלכתית אין לכם עם זה בעיה.
אצלינו במקווה יש בור לחב"ד ובור נפרד שהוא לא חב"ד
ישלנו מקום בחדר שינה (אין עוד חדר בבית) לשידה עד 90 סמ
מתלבטים אם לקנות אם להוציא על זה כסף כי גם לא נישאר בדירה הזאת הרבה זמן
אני לאחרונה חושבת אולי לא ללכת על קונספט של שידה אלא פשוט צריכה מקום אחסון לדברים של התינוקי (ורצוי עוד קצת מקום אחסון לעצמנו
יש לכן רעיונות מקוריים לאחסון יעיל??
נציין שהמקום שיש זה ליד ארון לבן ואני לא סובלת 2 רהיטים אחד ליד השני שלא מתאימים.. רעיונות בברכה
לא דרך הקופה, אלא לבד בבית?
אני לא יודעת מה הכי נכון.
אפשר או עם מקלוני ביוץ, שמזהים ביוץ 24 שעות לפני שהוא קורה.
אפשר עם מדידת חום - מודדים חום מיד כשמיתעוררים, עוד לפני שקמים, וממה שהבנתי החום גוף אמור לעלות בחצי מעלה בזמן הביוץ.
חוץ מזה יש גם נשים שיש להם כאבי ביוץ. לפעמים זה כאב ממש חלש שצריך רק לשים לב אליו פעם אחת וליבדוק שזה באמת ביוץ, ואז בפעמים הבאות כבר מכירים את הכאב.
לרוב זה כאב חד מאוד בחד מהצדדים בבטן התחתונה.
יודעת להסביר לי איך עובדים המקלונים?
חום, מעניין לבדוק!
וכאבי ביוץ היתה השיטה שלי מאז ומעולם! בחודשים האחרונים יש לי כאבי ביוץ 3 פעמים בחודש🙈
זה מקלונים שבודקים כמו הבדיקות הריון.
צריך לעשות כל יום בשעה קבועה. אני חושבת שההמלצה היא לעשות באמצע היום - איזור 1 או 2 בצהרים.
כשבבדיקה יש שני פסים באותו חוזק - התשובה היא חיובית, וזה אומר שב24 שעות הקרובות יהיה ביוץ.
בדרך כלל יהיה את פס הבקרה - שהוא תמיד חזק, והפס של הבדיקה ילך ויתחזק, עד שיגיע לשיא שלו בביוץ, ואז אמורים ליראות אותו נחלש בחזרה.
איזה באסה על הכאב 3 פעמים בחודש 
ב1_2 אני בעבודה....
ממתי מתחילים לבדוק? ישלי חשש שאני מפספסת את הביוץ...
לא משנה באיזו שעה. העיקר להקפיד לעשות כל יום באותה שעה.
סתם מישהי פעם אמרה לי שעדיף באיזור השעות שכתבתי לך. לא יודעת אפילו למה...
אני מניקה אז אין אצלי משהו ברור. לכן לא נכנסתי לזה.
אבל אולי באמת בשילוב עם המקלונים זה יהיה שונה

הריון ולידהזה נהיה קרוב מתמיד ולהערכתי חודש מקסימום אני אחרי,
ושואלת לגבי כמה פריטים,
עגלה וסלקל\ דונה נקנה בע"ה
מה לגבי:
משאבת הנקה - לקנות לפני הלידה? אנימתכננת להניק בע"ה או לראות מה זורם ואז לקנות?
כנ"ל לגבי חזיית הנקה, החזה שלי לא גדל בכלללל ונשאר כשהיה אז לקנות עכשיו? או שגם עם זה לחכות, ואם לקנות, מאיפה?
שידה לתינוקת - זה הכרחי? שם שמים את הבגדים שלה כאילו? סליחה על הבורות אבל באמת שאין לי מושג.
מוצצים ובקבוקים גם קונים לפנ הלידה?
אני מאמינה שיהיה טוב בע"ה אבל הללכת לקנות בביטחון ולהביא הביתה מלחיץ אותי.
אשמח לכל תשובה אני טירונית ממש ומתרגשת עוד יותר 3>
דונה זה לא במקום עגלה לדעתי התנוחה לא בריאה לתינוק לאורך זמן
חזית הנקה כדאי לקנות עכשיו אם לא גדל תקני באותה מידה אחרי הלידה לא נראה לי יהיה לך ראש לזה
שידה לתינוקת אם יש לך מקום בארון לא הכרחי בכלל
מוצצים ובקבוקים לא חיב בשביל ההתחלה בטח תקבלי מלא דוגמיות מהביח וכדאי גם להרשם לחבילות לידה משתלם יותר
מזל טובבבבבבבבב
ובכלל מאיפה משתלם לקנות חבילת לידה? זה אותו דבר?
ראיתי שכתבת שאת לא קונה חייזת הנקה
אני גם לא רוצה לקנות זה פשוט לא נוח לי
יש כזה דבר גוזיית הנקה?
משאבה - לדעתי כן כדאי לברר מראש על סוגים, ואולי למצא גמח/חברה שתוכלי לשאול משם בהתראה קצרה.
לפעמים צריך ממש סמוך ללידה, וזו תקופה עמוסה ומבולבלת ואין פניות נפשית ופיזית לברר על מוצרים.
חזית הנקה - הייתי קונה כבר.
כנ"ל, לא רואה סיבה לדחות קניות לאחרי הלידה.
שידה-
לא הכרחי.
יש לשידה שני שימושים - איחסון הבגדים וחפצים של התינוק, ואפשר לחתל עליה - ככה מחתלים בעמידה בלי לשבור את הגב.
אין לנו שידה ולא חסר לנו.
הבגדים בארון, כרגע יש לנו מספיק מקום בשבילה.
מחתלים על המיטה שלנו בישיבה, או בתוך העריסה בעמידה.
אם יש בבית מקום בשפע ושידה לא תעמיס - אולי יותר נוח, בעיקר החלק של ההחתלה, אבל וודאי לא הכרחי.
מוצצים ובקבוקים-
אני קניתי.
העדפתי שיהיו לי בקבוקים למקרה שיהיה צורך, ומקסימום - הם יישארו להמשך, כי מתישהו נראה לי בכל מקרה מגיעים לבקבוקים.
באופן כללי זה ענין של גישה, האם את רוצה להתארגן מראש או לא.
לי היה רגוע ללכת ללדת כשאני יודעת שאין קניה בסיסית שצריך לרוץ לקנות מיד אחרי הלידה. מה שצריך לימים הראשונים אחרי השחרור - היה לי בבית, והרוב כבר מכובס.
קניתי חיתולים (פלנל וטטרה), גופיות, קצת אוברולים, סדינים לעריסה, מוצצים ובקבוקים. אולי עוד כמה דברים, יכולה לבדוק אם חשוב לך.
יש כאלה שמעדיפות לא לקנות - צריך לקחת בחשבון שבזמן האשפוז מישהו יצטרך לקנות את כל הדברים האלה. זו גם עוד משימה טכנית, וגם אם חשוב לך לבחור בעצמך - פחות מתאפשר.
מתרגשת איתך אהובה
הריון ולידהלגבי העריסה,
בנוסף לעגלה קנית עריסה?
זה לא מיותר? ממילא זה טוב רק ל3 חודשים ראשונים לא?
ומשם מעבירים ללול?
או שיש לול שיכול להתאים גם להתחלה?
ואפשר פשוט שהתינוק יישן באמבטיה? של העגלה כמובן
למה עד 3 חודשים?
הבית שלי בת חודשיים וחצי ואני לא רואה שזה בכיוון להיות קטן לה
נראה לי הרבה יותר נוח לישון בעריסה מאשר בעגלת אמבטיה, במיוחד שזה לא רק בלילה, גםביום תינוק צריךלהיות מקום להיות בו..
במהלך היום זה נוח לי שהיא בסלון בעריסה, אני עוד לא שמה על שטיח על הרצפה, אז בעריסה יש לה משחקים סביבה / קשת צעצועים למעלה, וזה נוח שהיא מתענינת במשחקים, ושוכבת לפעמים על הגב ולפעמים על הבטן, בלי שאני צריכה להתכופף אליה לרצפה.
בהמשך כשתתחיל לזוז אני כן אשים על שטיח/משטח פעילות על הרצפה, אבל בינתיים זה אחלה.
גם לשינה-
לא רואה שבקרוב אני מוציאה אותה מהחדר שלנו.
עריסה - יש לנו פלסטיק,אז אפשר להוריד את הגובה ומתאים ובטיחותי גם לתינוק שכבר זז יותר, אז כל עוד הגודל מתאים לה - זה מאפשר שתהיה איתנו בחדר בנוחות.
מיטת תינוק לא תיכנס לנו.
) הבית שלנו לא גדול אבל לא זה היה חשוב ונוח לי. בלילה (שזה בד"כ רק פיפי) אם צריך כן מחליפה במיטה שלי (השידה בחדר השני, קניתי מעליאקספרס כיסים כאלו לתלות על העריסה וגם שמתי קצת טיטולים וחבילת מגבונים קטנה מכל הערכות לידה) זאת שידה שמסרו אבל הייתי מוכנה גם לקנות. גם עריסה התכוונו לקנות ובסוף בני דודים מסרו לנו. היא לא מתחברת ואי אפשר להוריד לה דופן, שזה מבאס אבל אני מצמידה אותה למיטה שלי אז או רק צריך מוצץ זה כן מקל. עריסה היא פשוט מיטת תינוק קטנה ולדעתי יותר מתאימה לקטנטנים שרק נולדו, אודם כבר עשר מיטת תינוק אבל לרוב אין מקום בחדר הורים וזה כן חשוב לדעתי, שהתינוק ישן בחדר הורים..
אבל בלילה אני אוהבת שיש לה את העריסה שהיא קבוע בחדר. אני חושבת גם שהעלה לא הייתה נכנסת לנו בצורה נוחה ל לחדר..
אז אם את רוצה לנסות קודם את הזולים, כדאי לקנות 1-2 מסוג זול ופשוט יותר ולא "מותג" כמו אוונט או מאמ. ממש מחמם את הלב העזרה שלכן,
לגבי משאבה
אני מתכננת להניק, אז להתארגן מראש על משו זמני ואם אני רואה שסבבה רק אז לקנות?
חצילוש