כותבת כדי לפרוק.
לאחר שיחת הגבולות עם הבן התנהגותו השתנתה לרעה. ממדר, נמנע מלשהות בבית, לא מאפשר קשר ישיר איתו ועם הכלה ואם כן אז זה רק למטרות חומריות. יוזם מריבות.
נמצא הרבה אצל הכלה. נראה עייף. לא נראה שמח. מדווח כל הזמן ששמח ונורא כיף אצל המשפחה שלה..( ואצלנו כבר לא... כנראה). קיימים קשיים מול המשפחה המורחבת. מכיוון שלא כ"כ מכירים אותה כי היא כל הזמן מזמינה אותו לבית הוריה אבל אין לה זמן לפגוש את בני המשפחה שלנו, נוצר נתק.
שני מוזמנים כבר הודיעו מפורשות שלא יגיעו לחתונה אם הזוג הצעיר לא יבקר אצלם. במילים אחרות, הכלה נחשבת כזרה במשפחה המורחבת כי לא מגיעה לפגוש אותם. יש לציין למען ההגינות שכעת כולם עסוקים בלנפוש בחג ואף אחד לא באמת פנוי או מעוניין להפגש איתם... הזמן עובר, החתונה מתקרבת, וההימנעות שלה מאינטראקציה עם הצד שלנו מסבכת את תהליך הזמנת המוזמנים.
זהו.
מרגיש כאלו רק צד אחד חוגג, וזה הצד של הכלה.
אנחנו הצד שכל הזמן התבקש לפתוח את הארנק, עד שהוצבו גבולות בנושא זה גם כן.
המחותנים לא נתנו לה נדוניה. נתתי להם סטים חדשים של סירים ושל מערכות כלים שקניתי בהנחה ואנחנו מסתדרים עם הסטים שהיו לנו קודם. הפעם יזמה תודה מהלב, וניכר ששמחה. אז זה סוג המתנות שקיוותה לקבל. לא תכשיט. כמה חבל שלא הייתה יותר תקשורת ברורה.
עד כה קנו להם רק תנור בישול,ושלחו אותם לחפש את השאר ביד שניה.
חבל לי אולם לא נריב על זה.
מרגישה שהבן מרגיש צורך לגונן עליה ועל המחותנים והוא "מקטין" את הנתינה שלנו במקום להודות עליה כראוי. הוא גם מתנגד בתוקף שנקנה להם ציוד - כנראה חש כבר לא בנוח מול האסימטריה והניצול. (שלנו). הם קנו לזוג תנור ושילמו ללהקה ולצלם. זהו.
הכי כואב לי שהזדמנויות ליד 2 מוצלחות שהראיתי חו נענו בתשובה שהוא יכול למצוא בעצמו ולא רוצה עזרה.
למעשה אנחנו מנוטרלים מכל שמחת ההכנות
לאחר שיחת הגבולות עם הבן התנהגותו השתנתה לרעה. ממדר, נמנע מלשהות בבית, לא מאפשר קשר ישיר איתו ועם הכלה ואם כן אז זה רק למטרות חומריות. יוזם מריבות.
נמצא הרבה אצל הכלה. נראה עייף. לא נראה שמח. מדווח כל הזמן ששמח ונורא כיף אצל המשפחה שלה..( ואצלנו כבר לא... כנראה). קיימים קשיים מול המשפחה המורחבת. מכיוון שלא כ"כ מכירים אותה כי היא כל הזמן מזמינה אותו לבית הוריה אבל אין לה זמן לפגוש את בני המשפחה שלנו, נוצר נתק.
שני מוזמנים כבר הודיעו מפורשות שלא יגיעו לחתונה אם הזוג הצעיר לא יבקר אצלם. במילים אחרות, הכלה נחשבת כזרה במשפחה המורחבת כי לא מגיעה לפגוש אותם. יש לציין למען ההגינות שכעת כולם עסוקים בלנפוש בחג ואף אחד לא באמת פנוי או מעוניין להפגש איתם... הזמן עובר, החתונה מתקרבת, וההימנעות שלה מאינטראקציה עם הצד שלנו מסבכת את תהליך הזמנת המוזמנים.
זהו.
מרגיש כאלו רק צד אחד חוגג, וזה הצד של הכלה.
אנחנו הצד שכל הזמן התבקש לפתוח את הארנק, עד שהוצבו גבולות בנושא זה גם כן.
המחותנים לא נתנו לה נדוניה. נתתי להם סטים חדשים של סירים ושל מערכות כלים שקניתי בהנחה ואנחנו מסתדרים עם הסטים שהיו לנו קודם. הפעם יזמה תודה מהלב, וניכר ששמחה. אז זה סוג המתנות שקיוותה לקבל. לא תכשיט. כמה חבל שלא הייתה יותר תקשורת ברורה.
עד כה קנו להם רק תנור בישול,ושלחו אותם לחפש את השאר ביד שניה.
חבל לי אולם לא נריב על זה.
מרגישה שהבן מרגיש צורך לגונן עליה ועל המחותנים והוא "מקטין" את הנתינה שלנו במקום להודות עליה כראוי. הוא גם מתנגד בתוקף שנקנה להם ציוד - כנראה חש כבר לא בנוח מול האסימטריה והניצול. (שלנו). הם קנו לזוג תנור ושילמו ללהקה ולצלם. זהו.
הכי כואב לי שהזדמנויות ליד 2 מוצלחות שהראיתי חו נענו בתשובה שהוא יכול למצוא בעצמו ולא רוצה עזרה.
למעשה אנחנו מנוטרלים מכל שמחת ההכנות
רק יועצת הנקה שהגעתי אליה בגיל עשרה חודשים זיהתה את זה...
