עבר עריכה על ידי קמה ש. בתאריך כ"ג בניסן תשפ"ג 10:55
בס״ד
מפגשים משפחתיים הרבה פעמים מגיעים עם מורכבות, כמו ש
@פרצוף כרית כתבה. מצד אחד השמחה להיות ביחד והחיבור עם הסבים, הדודים והבני דודים. מצד שני, כל אחד עם האופי וההרגלים שלו וזה הרבה פעמים לא כזה הולך חלק. יעידו על עך ריבוי השרשורים כאן בנושאים האלה 🙂
אני ב״ה לא צעקתי על האחיינים שלי בגלל רעש אבל אני ״מהצד השני״ ורעש בווליום גבוה במשך יממה שלמה זה דבר שיכול להיות מאד לא פשוט לי. בעיקר מוקדם בבוקר, מאוחר בלילה וכשאני מהסה להשכיב תינוק לשנת צהריים. לא תמיד אבל יש פעמים שזה ממש סבל בשבילי. ואני צעירה ועם ילדים משלי! זאת פשוט רגישות גבוהה לרעש. אז יכולה להבין משהי מבוגרת יותר, שכבר לא רגילה לילדים קטנים ושכבר לא עם כל הכוחות וכל הסבלנות שהיו לה פעם. או משהי שעדיין לא זכתה להקים בית משלה ולא יכולה להבין עד הסוף מה זה לגדל ילדים קטנים. (היא גרה אצל ההורים של בעלך? אם כן זה יכול גם להוסיף לקושי כי זה גם הבית שלה למעשה, מבחינה מסוימת).
בעיניי זה חבל שהן מגיעות ליחס כזה. בסוף זה הפסד של כולם כי זה פוגע בקשר איתכם ועם הנכדים. ואני חושבת שאתם עושים חכם שאתם הולכים לשם רק פעם ב, וככה שומרים על עצמיכם. זה חבל שזה ככה, אבל בגדול, אלה הנתונים...
ואני רוצה לנסות להוסיף משהו לגבי הגיסה. אני מבינה שיש כאן מכלול שלם ושזה לא הדבר היחיד שלא קל איתה. שזה לא כיף כי הרבה יותר נחמד כשהכל זורם כמובן. אבל לדעתי צריך לנסות להפריד בין הדברים. הרגישות והתגובות לרעש, זה דבר אחד. נושאי השיחה שלא כדאי להעלות מולה, זה דבר אחר. ובעיניי, גם אם היא לא הייתה טעונה על ענייני רווקות ופוריות, זה היה נכון לא ליזום שיחות סביב הנושאים האלה בנוכחותה, סתם כי זה עלול להכאיב ויש עוד כל-כך הרבה נושאי שיחה בעולם שחבל להתעכב דווקא על אלה. לצורך העניין יש לי גם גיסה שעדיין לא נשואה ואלה נושאים שלא זכור לי אי פעם שמישהו העלה בשולחן שבת... לא מתוך איזושהי דריכות יתר אפילו. פשוט דיברנו על דברים אחרים.
חיבוק על השבת! אחרי סיטואציות כאלה אני ממש זקוקה להתאוששות 🤍🤍🤍
נב: ופרקטית הכיוון ש
@תהילה 3> הציעה על האפשרות לישון בדירה אחרת הוא כיוון ממש טוב. הלוואי ויש אפשרות כזאת. לי, בתור משהי ״מהצד השני״, שתרגישה לרעש, הרבה יותר טוב כשאנחנו ישנים אצל השכנים ולא בבית איפה שכל ההמולה. זה מאפשר לי לישון נורמלי ולהתחיל את היום עם הרבה יותר כוחות.
ומסכימה גם שאולי אפשר להוריד מהתדירות של השבתות האלה. ואולי לנסות לקפוץ בימי השבוע מידי פעם. אם הם בעיר אחרת אפילו עוד פעם בחודש-חודשיים-שלושה, כשיש יום חופש במוסדות החינוך לדוגמה. העיקר לשמור על הקשר אבל בצורה שהיא טובה יותר לכולכם. שבתות מדי פעם ובשאר בזמן מפגשים יותר קצרים.
