"אמר רבי אסי מפני מה מתחילין תינוקות בתורת-כהנים ואין מתחילין בבראשית? אלא שהתינוקות טהורין והקרבנות טהורין יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים".
קראתי שעור של הרב רימון שמסביר את המדרש הזה עפ"י רעיון של הרב ליטנשטיין
כאשר זוג מתחתן, ישנם דברים בסיסיים שכל אחד אמור לקיים. אולם, פרט לכך, ישנם דברים שיילמדו במהלך השנים. ברית הנישואין יוצרת התמודדויות שונות בחיים, הדורשות תגובות מתאימות ונכונות.
הנביא ירמיהו (ב, ב) מתאר את ראשית תקופת המדבר, כחתונה:
ראשית תקופת המדבר מתוארת כחתונה - "כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".
כשזוג מתחתן יש דברים בסיסיים שכל אחד אמור לקיים,
ויש דברים שיילמדו במהלך השנים - בעקבות התמודדויות בחיי הנישואין שידרשו תגובות מתאימות ונכונות.
שתי התקופות האלה מתוארות בספר ויקרא ובמדבר,
ספר ויקרא פותח בפסוק: "ויקרא ה' אליו מאוהל מועד", ומסתיים בפסוק: "אלה המצות אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני".
ספר במדבר מסתיים בפסוק דומה: "אלה המצות והמשפטים אשר צוה ה' ביד משה אל בני ישראל בערבות מואב על ירדן ירחו".
ספר ויקרא הוא מקומה של השכינה - אוהל מועד, הר סיני.
והמצוות בו הן מצוות בסיסיות שאינן תלויות במציאות.
ספר ויקרא הוא מקומם של בני ישראל ,
והמצוות בו הן תגובה למציאות ( רמב"ן מגדיר את המצוות האלו - צרכי שעה)
{היו אנשים טמאים שחיפשו פתרון - אז מצוות פסח שני,
מצוות הכהונה כתגובה למחלוקת קרח ועדתו,
מצוות הירושה כמענה לבנות צלופחד.}
ולכן הילדים הולכים בדרך שבה הלכה כנסת ישראל.
תחילה יוצרים קשר עם הקב"ה וכורתים ברית, מבלי לחשוב על הקשיים והבעיות העשויים להתפתח. ומתחילים ללמוד בספר ויקרא המנותק מממדי הזמן והמקום ועסוק כולו בחיבור לקב"ה.
לאחר שיתבגרו, ילמדו כיצד להתמודד עם האתגרים השונים, כיצד לשלב את הברית המיוחדת שבין הקב"ה לכנסת ישראל בחיים של כל אחד ואחד מהם.