פורום הריון ולידה (עמוד 1104)

אבל באמת הם יונקים דקות ספורות בגיל הזה
ואחכ אפשר להציע לו משחק או אוכל
לפעמים באמת צריך להסיח את דעתם קצת יותר
הוא במסגרת? לפעמים הם מפצים על שעות הבוקר

לדוגמא בלילה לפני השינה
לאט לאט להרגיל אותו ולעמוד על זה שאלה זמני ההנקה ובשאר הזמן את ממש ממש תשמחי לחבק אותו ולחכות ביחד ללילה

יש לי חברה עם תינוק בגיל הזה שיונק כמו ניובורן... כל חצי שעה- שעה רוצה להתפנק, וכל הלילה... אני הייתי מתחרפנת ככה ומפסיקה להניק. זה מהמם להניק עד גיל גדול, אבל חייבים לשים גבולות כדי שזה לא יגיע למצב חונק.
בגיל הזה ינקו אצלי רק בבית, פעמיים-שלוש ביום. תמיד כשהיינו חוזרים הביתה הם רצו לינוק ונתתי, ולפני השינה. עוד פעם אם קיבלו מכה או משהו והיה צורך בנחמה.

הם מבינים מהר מאוד

בעיקר מקפיצה לך

פסים נפוחים זה ממש נשמע כמו ורידים.
לא יודעת למה יותר כואב במאמץ, אני מכירה מעצמי שכואב בסוך יום או אחרי מאמץ ממושך, לא במאמץ נקודתי.

אולי תנסי לאפיין מתי זה קורה
אם זה מלווה אותך כל היום ואת לא עם היסטוריה של ורידים, זה נשמע לי קצת פתאומי להגיע ישר לרמה כזאת.
בדרך כלל זה מתחיל מאחרי מאמץ או אחרי יחסים וכו.

ההריונות קודמים אני זוכרת שכאב לי בעיקר אחרי הלידה ככה או במהלך ההריון אחרי יחסים...
בימים האחרונים זה דיי כאב מתמשך... ורידים זה לא ברגליים?
ולנה כדאי להיבדק? יש משהו שיכול להקל?

סימפיזיוליזיס - כאבים במפשעה בהריון | עדן גורדון

ומכתבת גם את @מק"ר שזכור לי שסובלת מזה

מלידה ללידה מרגיש שהגוף משתנה עוד ועוד..
מעניין אם יש משהו לעשות כדי להתחזק?
אני מרגישה הרבה יותר חלשה וגם צורך חזק בללכת לשירותים לפעמים בלי שיכולה להתאפק לאורך זמן...

יש תרגילים, כדאי ללכת לפיזותרפיה

אם זה יכול להתאים לסימפי או לוורידים או גם וגם
נשמע שגם ריצפת האגן צריכה חיזוק (זה אחרי הלידה)

תתחילי ברופא, גם משפחה יכול לעזור בשלב הראשוני להתחיל אבחון

כי אם זה סימפי או וורידים, אמנם זה לא בר החלמה לגמרי אבל יש דברים להקל וחסל לסבול

בהצלחה

אבל לא מכירה מקרוב טיפול לוורידים או סימפי....

בהצלחה ממוש!

אבל מומלץ להבדק

סתם דוחה את זה כי לא נעים לי. מרגיש לי חשוף מידי

בעיני יש משהו מרגיע באבחון הבעיה. למרות חוסר הנעימות. אבל ממש מבינה

כדאי ללכת לרופא לאבחן. 
לורידים יש כל מיני גרביונים/תחתונים אלסטיות. 
אפשר ללכת לטפל גם בהומאופטיה. 
בשני המקרי ם צריך הרבה מנוחה ולהרים רגליים. להימנע משהיה ממושכת על הרגליים. 

תודה ❤❤

אמאלה גמרת אותי!

כל הפעמים שאני לא בהריון /מניקה (וזה רוב הצומות מאז שהתחתנתי)... ואו. גרמת לי לדמוע....

חיבוק. ענק ענק ענק. איזה ניסיון קשה😶😶

חיבוק לכולן ❤️

חיבוק עצום יקרות❤️
ואיזו רגישה את פרח🌹

ב"ה אנחנו חוגגים החודש 4 לתאומות...

כ"כ משמח ומרגש

מודה לה' כל רגע על כל השפע שנתן לי

אבל כ"כ ריק לי בבטן....

ועצוב לי בלב....

ריגשת אותי במחשבה שלך!!!

בקרוב אצל כל המצפות, בקלות! בבריאות! בשמחה ובידיים מלאות!!!!!!

ומזל טוב לתאומות..
בקרוב אמן אמן אמן

את מהממת בחשיבה שלך על האחר

לא הייתי חושבת על זה 

ממש מעוררת התפעלות.

 

 

האמת שאחכ התלבטתי אם זה רק מוסיף כאב שכתבתי את זה. אז מקוה שלא פגעתי באף אחת 🙊

אוהבת אותך!

שגם לך יהיה.
שולחת לך חיבוק ענק!
ואם היינו קרובות אז גם מלא פינוקים וקפה חם וטעים.

ושתדעי שכולנו. או לפחות הרבה מאיתנו.. זה ניסיון קשה קשה! את אנושית ממש💗

הכי חשוב שלא תכעסי על עצמך בעצם זה שאת מקנאה, זה רק מגביר את הכאב.
מה שעוזר לי להתמודד עם הקנאה זה להבין מאיפה היא באה ולכאוב את המקום הזה בתוכי.
זה כואב נורא. מבינה אותך כ'כ.
❤️❤️❤️

ושולחת לך חיבוק של אהבה ונחמה @נפש חיה.

תודה.

המון חום ואהבה וחיבוקים שאתם שם לצידה ברגעים הקשים....

פצפונת ממש🥺
חיבוק לה ולכם...
קשוח
♥️♥️♥️

אצל הבן שלי גנגיגל לא עזר כלום (ועלה מלא כסף) אבל שלוק קרח פשוט ממש הקל עליו, אז לא הייתי מביאה שלוק בגיל ארבעה חודשים אבל לשים נשכן במקרר ולתת לה לנשוך אותו קר, אולי זה יעזור?

בע"ה אקנה לה נשכן עוד אין לנו:/ לא חשבנו שיגיע כל כך מהר

או שהיא ככה גם בגלל העייפות?

אוף היא ממש צורחת כל לילה 😭

אם היא הייתה גדולה יותר היא בטח הייתה תופסת את היד שלך ונושכת מיוזמתה
אבל תעקבי אם זה נראה לך מקל עליה או מכאיב לה

ראיתי שספציפית בשיניים זה הרבה יותר עוזר אצלינו

אלא אם רופא נותן לפני כן..אבל בעקרון מגיל חצי שנה

אפשר למרוח טחינה גולמית וזה מקל קצת
מה שהכי עזר לי זה תרופה ללא מרשם שקוראים לה sos, היא קצת יקרה אבל מעולה

יודעת שבסופר פארם שיש בו בית מרקחת אז יש אבל לא בטוחה שיש בכל סניף

אבל לא על קיבה ריקה!!!

תוך כוס אחת תרגישי שיפור

זה עוזר ממש ממש .
האמת בפעם האחרונה שהיה לנו פצעים זה פחות עזר לבן שלי. אבל גם לי היה ולי זה ממש עזר.

זה כואב ממש...מסכנה.

דקטרין אורל גל . הציל אותנו...אבל עם מרשם.בכל מקרה כדאי שרופא יראה

אבל פרופוליס עושה פלאים

תבדקי ב12.
חוסרים שלו, גורמים הרבה פעמים לפצעים בפה

הדבר היחידי שעזר לי וניסיתי הכל.
זה לא כזה ידידותי כי זה בעצם משחה שמורחים בפה אבל תנסי לשים לפני השינה או בזמנים שאת לא צריכה לדבר..

זה קצת יקר, לא במרשם
אבל נראה לי שכן עזר אצלנו (התחיל להרגע במקביל)
ובמקביל עשינו תרבית והתגלה חיידק, אז אם זה באמת ממשיך ואין שיפור כדאי כבר לבקש הפניה..
תהיי חזקה! זה לא נעים בכלל...

ממליצים בד"כ בכל לידה לעשות חוקן בשלב מסוים, זה מקדם את הלידה ומקל עליך לא לדאוג מהלחיצות
בד"כ נותנים לך שתעשי לעצמך

קטטר שמים לך אחרי שמאלחשים וכמובן מוציאים כשהמקום עוד מאולחש
זה לא מפריע להזיז אותך
לא פשוט לזוז עם אפידורל אבל לא בגלל הקטטר

לא עשיתי חוקן לפני אפידורל. וקטטר שמים כששמים אפידוראל כדי שהשלפוחית תתרוקן כי הכל שם רדום. זה לא מגביל תנועה אפשר להפוך אותך מצד לצד. הן עושות את זה בזהירות ומזיזות את החוטים לאן שצריך שלא יפריעו. וההוצאה לא כואבת.

לא זכור לי שכאב הקטטר
הוציאו לי אותו בחדר התאוששות
לא הגביל אותי בתנועה

ילדתי 2 לידות עם אפידורל ולא זכר לי ששמו לי קטטר, כן נתנו לי גם לפני וגם במהלך הלידה מין כיור שמתרוקנים לתוכו

קטטר - אני לא יודעת במה זה תלוי, לא תמיד שמים. זה לא כואב, סתם לא נעים (רגשית) שמתעסקים באזור.

קטטר עלו לי ממש צמוד לאפידורל, ברגע שנרדם הכל, ושוב לפני הלידה עצמה ושוב לפני העליתי למחלקה. לא כואב כלל.

חוקן לא עשו לי ולא היה שום פדיחה ברוך ה’...

מתי אמורים לעשות ולשים?

כל כמה זמן כדי לקורן את השלפוחית

חוקן זה המלצה,לא תמיד מציעים ולא חייבים

הקטטר זה אחרי האפידורל ולרוב לא מרגישים. מוציאים אותו כשעולים למחלקה עוד לפני שהרגליים חוזרות לעצמן

לא מרגישים כלום. ממש כלום. ברמה שלא הרגשתי שהכניסו את הקטטר וזה גם לא מגביל תנועה

את לא חייבת לעשות חוקן אבל זה מומלץ, אומרים שזה מקדם את הלידה

היו פעמים שעשיתי וגם לא

מעשור וחצי.

לפני האפידורל והפיטוצין עשו לי חוקן.
האפידורל לא אילחש בכלל ובאיזה שהוא שלב הייתי צריכה להתפנות אבל לא הייתי מסוגלת לרדת מהמיטה אז חיברו לי קטטר. לא זוכרת מתי הוציאו אותו. בטח לפני הואקום והתפרים

ולא לקחתי אפידורל אבל אין באמת קשר לזה שלא עשו לי חוקן.
בלידה שניה עשו לי חוקן בכניסה לחדר לידה וקטטר מיד אחרי האפידורל. הוציאו בסוף הלידה לפני שתפרו אותי נראה לי.. ואז החזירו אחרי התפרים כי ראו שהרחם לא מצליחה להתכווץ בגלל שהשלפוחית היתה מלאה.

הייתי עם אפידורל, והקטטר - מתישהו הוציאו אותו בלידה עצמה
ואז אחרי הלידה הייתי לבדדדד, בעלי היה עם התינוקת בתינוקיה, והאפידורל הפסיק להשפיע והייתי חייבתתתת פיפי, הרגשתי שאני עוד שניה מתפוצצת ולא יכלתי לקום מהמיטה כי כן הרגליים עוד היו רדומות
ולא הייתה אף אחות ולא כלום, שעות!!! באיזשהו שלב אמא שלי מצאה אותי איכשהו (היא לא הייתה בכלל בלידה, אין לי מושג איך היא הגיעה ומתי) והיא מצאה סיר חד פעמי ונתנה לי ועשיתי פיפי בתוך הסיר במיטה. הייתה אמורה להיות איתי אחות אחרי הלידה? איך זה היה אמור להיות? סליחה על הנצלוש 🙈

במסדרון איפשהו

אני קוראת אותך בפורום ואת נשמעת ממש בטראומה מהלידה הקודמת😣
אולי כדאי לך ללכת לעיבוד לידה או משהו כזה?
ולו בשביל להגיע מעט יותר שלווה ללידה הזו...

אני מצטערת אם זה מרגיש לך מידי מתערב, זה באמת רק מרצון לעזור.🙏
(אני בעצמי התחלתי טיפול לא מזמן אחרי שנה מלידה טראומטית [ילדדתי בערך איתך אם את זוכרת])

עד איזשהו שלב בכלל לא ידעתי שזה קיים, ורק בזכותכן כאן ידעתי, אז תודה! אני מחכה לשקיפות העורפית של ההריון הנוכחי ואז בע״ה אקבע עיבוד לידה שהמטרה שלי בו היא להבין איך לגרום ללידה הבאה להראות שונה

בהצלחה!

לא יודעת אם את זוכרת, אבל גם אני הייתי די בטראומה מהלידה הראשונה...
הלכתי לעיבוד לידה למישהי בסטאז כדי לחסוך בכסף...
וזה עשה יותר נזק מאשר תועלת 🥺
הציפה עוד יותר את הקשיים ואת הטראומות
אבל לא נתנה מענה..
יצאתי משם ממש חוששת
וזה היה גרועע
כי הייתי כבר קרובה ללידה..
קיצור
שווה להשקיע במישי טובה

ממש!
לידה חריגה וקשוחה שיצאתי ממנה בטראומה.
בעלי ואמא שלי עדין לפעמים מזכירים לי כמה הם היו בהלם באיך הייתי אחרי הלידה (אאוט לגמרי לגמרי)
לא התיחסתי לאפחד
הייתי ממש מכונסת בעצמי מרוב הלם.

לי ממש עזר לדבר על זה
לפרוק
להוציא החוצה את כל הרגשות והתחושות
וככל שעבר הזמן הצלחתי להסתעל על הלידה בפרספקטויבה אחרת... לעבד אותה, לפצח מה הרגשתי ומה היה שם והבנתי מה כל כך הימם אותי ומה יעזור *לי* בלידות הבאות

בתחילת ההריון השני פחדתי מאוד
אבל לקראת הלידה החלטתי שאני מגיעה ללידה שניה עם הכלים הנכונים שיעזרו לי לא להיות באותו המקום (שילמתי על זה לא מעט כסף)
והיתה לידה מהממת ממש

והיום כשאני חושבת על הלידות הבאות (שיגיע כבר הריון אמן!) אני מתרגשת וכבר לא פוחדת
ממש היתה חוויה מתקנת

לכי על זה
זה שווה הכל!

וקטטר מכניסים אחרי שהאיזור מאולחש ומוציאים בדרך כלל כשהאיזור עוד מאולחש

קטטר שמים אחרי האפידורל.

אפשר גם ללכת עם קטטר (בלידה שניה התקשתי במן שתן והשאירו לי קטטר עוד שעות לאחר הלידה, הלכתי לתינוקיה עם הקטטר ושקית שתן... לא נעים אבל לו נורא...

בד"כ מוציאים את הקטטר בזמן הלידה, בלידה האחרונה המיילדת המליצה לי אחרי הלידה שתשים שוב קטטר ע"מ לרוקן אותי וזה היה לי טוב... קצת היה לא נעים ההכנסה כי השפעת האפידורל כבר כמעט פגה אבל לא כאב בלתי נסבל)

כל כמה זמן? מצליחה לשים לב?

שאין יכולת לתזמן.
השאלה אם יכול להיות דבר כזה שצירים זה רק בגב וגם רק כאב רציף שמידי פעם מתגבר קצת

תנסי לכוון טוש עם מים חמים לגב במקלחת, המים החמים לפעמים מעבירים את הכאב הרציף ואז אפשר להבחין יותר טוב בין גלי הכאב שבאים והולכים, שאלה צירים

זה נשמע לגמרי צירים

תנסי לשתות המון וממש לשכב לנוח

ואם לא מפסיק תתקשרי למוקד אחיות

מניסיון זה משתנה

והיו לי פעם ברגליים,פעם רק בגב, פעם בטן וגב

בינתיים זה פשוט בא והולך כל כמה שעות... אבל לא מתפתח

הייתי מנסה לישון ולנוח כמה שאפשר.

מגרד? שורף? הפרשה חריגה?

ריח של זרע
ריח של זיעה
ריח של דגים
ריח של ריקבון

יש הרבה סוגים 

אולי משהו בין רקבון לדגים

תבדקי מילא 

יכול להיות באמת שאין כלום ואלו שינויים הורמונליים.
אבל אם זה ממש מציק, הייתי מבקשת בדיקת משטח נרתיק לשלול פטריה או דלקת.
נראה לי שאת יכולה לפנות באפליקציה ולכתוב לרופאת נשים והיא תוציא הפניה. אפשר גם מרופא משפחה, אבל זה אולי יותר מביך, תלוי ברופא, לא יודעת.

בנוסף, יכול להיות שאת לובשת גרביונים עבים שגורמים לזעה? זמן ההריון שלך מקביל בטערך להתקררות במזג האוויר, ללא? אם כן אולי לנסות להחליף לגרביון דק/ טייץ מכותנה/ לאוורר יותר ולראות אם יש הבדל?

אולי באמת אבדוק זה כבר ממש מציק ולא נעים
ולא שמה גרביונים

כזה, הלכתי לשרותים במרפאה ועשיתי.
בצורה דומה גם עושים gbs אצלנו למיטב זכרוני

סיבת ההפניה, לא יודעת. העובדה היא שאני קיבלתי הפניה ועשיתי לעצמי כדי לאבחן פטריה.

ואין כלום.

זה ממש מביך

אבל זה כן נחלש.
אני חושבת אבל שזה גם החוש ריח שמתפתח אז אני בהחלט יותר רגישה לזה.

אבל מוזר לי שזה ריח כזה חריף

יש סיכוי לזיהום של bv

זה עלול לקרות משימוש בסבונים באזור, שטיפות יתר, ועוד,
הטיפול פשוט, אז חבל על הסבל

נשמע האמת יום מטורף.

שקלת לחזור לטיפול? ממה שהבנתי ממך זה ממש עזר. לפעמים צריך חיזוק

הוא עבר שינוי עצום והיה לו משהו מאוד דחוף
לא קשור לטיפול.
משהו שגרתי כזה שקורה לכולם מרוב עומס בחיים..
אבל זה פגע ואין לי ספק שיחזור נדבר על כך

ומקווה שאכלת כבר
השם ישמור אם הייתי מגיעה לסוף יום בלי לאכול
מפלצות היו בורחות ממני

מקווה שכבר אכלת

עליתי לישון גם לא שמעתי שחזר האמת..
לא נורא,
יום חדש

מחר יום חדש

הייתי צריכה את זה
מרגישה כ"כ רע עם התחושות האלה שהגיעו פתאום

זה עמווווס ככ

צריך למצוא איך לחדש את הכוחות... כי לאורך זמן זה בלתי אפשרי...
יש לך רעיונות לדברים שייתנו לך כוח?
♥️

את מאווררת את עצמך?
הם במסגרות?

את חייבת חופש דחוף! אולי להביא את סבתא ולצאת?

צריך לדאוג להטען בכוחות ודברים שממלאים אותנו, ולנהל את האנרגיות שלנו בצורה נכונה ובריאה❤️

בהזדהות יתירה.

אני האמת בימים כאלה בעצמי .פשוט שחוקה מכל הלופ הזה

הקמתם אותי הצלחתי לקום ולעזור לבעלי הנטוש עם שתיים צורחים
כן חייבת התאווררות אבל אין איך הפצפון נרגע אך ורק עלי ויונק ממש ממש לא מסודר אז אחרי שבועיים כנראה כבר התפוצץ לי
מקווה שזה ילך וישתפר🙏

שתזכו להרבה שנים טובות ביחד, ולבניין עדי עד!

שימשיך ככה בשמחה, אושר, אהבה ושלום בית עד 120 בעז"ה 🙏

אם זה קודם בלהרים
ואם זה עכשיו בלפרגן

שתמשיכו לצמוח יחד

שיהיו לכם עוד הרבה שנים מאושרות ביחד

שימשיך להשתפר בעז"ה

מרגש ונשמח!! שימשיך ויהיה טוב עוד ועוד

הלוואי והיינו אנחנו רואים את האור שבקצה.....
אם מתאים לך לשתף בתגובה/מסר איזה סוג טיפול עברתם.
אנחנו סחוטים מכמה מטפלים, כל פעם תקווה מחדש, לצערי כל פעם אכזבה מחדש.
כבר לא יודעת מה עדיף, הפוגה או לנסות הלאה.
אשריכם, שהצלחתם לעלות על הגל.

הלכנו למטפל מוסמך עם תעודה של "האגודה הישראלית לזוגיות ומשפחה"
יש המון מטפלים ומטפלןת, השוק ממש פרוץ, בעצמנו היינו אצל 2 שיותר הזיקו מהועילו
ואצלו ברוך השם הוא פשוט ידע מה שהוא עושה, ופתאום למדנו לתקשר, לפעמים זה הרגיש שהולכים בכלל אחורה, אבל כל נפילה איתו חידדה עוד פער, עוד קונפליקט ועוד עניין והם נפתרו לאט לאט, אחד אחרי השני.
הטיפול לקח ממש מלא זמן, יותר מחצי שנה, והמון פעמים רציתי כבר להתייאש באמצע
באיזה שהוא שלב לקראת ראש השנה קיבלתי על עצמי קבלה=
שאני מתאבדת על זה. מה שלא יהיה אני עובדת על הזוגיות הזו!
אם עד אז לא הייתי בטוחה מה אני מרגישה כלפיו ויותר רוצה להתגרש מלחיות יחד, אז מאותו הרגע ריכזתי את כל הכוחות והאנרגיות לקירוב.
וכמובן התפללתי על זה בכל הכוח בתפילות של ראש השנה ויום כיפור, וגם היום בכל הדלקת נרות.
והסיעתא דשמיא לאט לאט הגיעה...
אל תתיאשי מותק, אם אנחנו השתקמנו ככה... הכל אפשרי!

המטפלים שהיו לנו עם תעודה, כידוע הם גם לוקחים סכומים גבוהים בשל כך.
לא ארחיב בעניין זה היות ומנסה להיות עם הפנים קדימה.
כמה שאני מתפללת, כמה שאני מקבלת החלטות ומתאפקת, מבליגה, מנסה לשפר צריך הרי שותף לעניין, נראה לי שמרוב טיפולים מעט התייאש

בין תעודה לתעודה
ולא, הוא לא קח לנו סכום יותר גבוה מהאחרים, 300 שח למפגש של שעה, זה מחיר מאוד סביר שגם לקחו מטפלות קודמות שלהן היו תעודות מסוג אחר שהתבררו כלא מתאימות.
מבינה את היאוש שלך, הייתי שם, יותר מידי זמן...
מתפללת עלייך

תודה רבה שטרחת לכתוב את זה!!
ממש ריגשת אותי

תמיד השקעת לענות, בזמנים הקשים...

ככ ככ שמחה בשבילך ןאיתך!!
כיף שפרסמת !


ובאמת שמעתי מעוד זוגות על זה
שחשוב למצוא משהו מקצועי
כי יש היום המוןןןן מטפלים
ולא כולם מתאימים באמת..

שמחה ככ שמצאתם, ושאתם במקום הזה!!
בזכותך אני הולכת לישון שמחה❤️🙏

המון סיעתא דשמיא להצלחה בהמשך הדרך!

איזה כוחות לעשות כזו עבודה
נשמעים אלופים ממש

ותודה על ההודיה שלך!

שיתוף כל כך חשוב!
אנחנו הרבה פעמים רואים זוגות שהתגרשו וזה עושה תחושה של יאוש לפעמים וסיפורים כמו שלך הם מעודדים מאד! וגם קצת לא מוחצנים...
בכלל קשה לנו להודות בכישלון. גם אם הצלחנו יש משהו מורכב בזוגיות שמנסה להראות מושלם.
סיפור של צמיחה הוא באמת מרענן ומחזק.
מאחלת לך שתמשיכו לפרוח יחד

האמת שזו הסיבה ששיתפתי
שנשים ידעו שיש תקווה וזה אפשרי
לא מכלילה כל מצב
אבל חייבים להכיר גם את זה, כי אני הייתי בטוחה שאין סיכוי ואם כבר הגענו למצב כזה אז באמת שאין טעם להמשיך

ביום של האיחור - שלילי
יומיים - שלילי
חשבתי שכנראה שלילי וזהו..
רק כעבור 5 ימי איחור היה חיובי.
הבדיקות שמוכרים בבית מרקחת כללית.

בדיקת דם לא עשיתי.

ובאמת כל ההריון העוברית הייתה קטנה בשבועיים בערך, כנראה ביוץ מאוחר.

11 ימים מהבדיקת ביוץ החיובית..(שבעצם למחרת היה הביוץ והפס נחלש)

מול איחור במחזור(אין לי כזה תאריך כרגע כי אחרי חודשיים מהפלה) זה באמת יכל לצאת שלילי גם אחרי ..כי זה קשור לביוץ

אם הביוץ היה בוודאות מתי שאת חושבת
אז 10 ימים אחרי ביוץ והתשובה שלילית, כנראה שזה שלילי החודש.. זה מהנסיון העשיר שלי 😅

אבל,
אם הביוץ הוא רק השערה, גם אם די מדוייקת אבל לא היה שילוב של אולטרסאונד
אז יש סיכוי לטעות של יום - יומיים
שזה די קריטי כאן בשביל הבדיקה הביתית..
כי מנסיון שלי הבדיקות הרגישות
ביום 9 יצאו שלילי
וביום 10 כבר היה חיובי, מאוד בהיר אבל קיים

ביום שישי יצא בדיקת ביוץ חיובית מובהקת
ולמחרת במוצ''ש- הפס נחלש משמעותית
אז מן הסתם במהלך השבת היה הביוץ..לא?

נכון שעם או''ס זה מדויק יותר אבל עדיין..

ואוף
אני גם די בטוחה שלא.. ומרגישה כל כך מרוקנת..כל כך רציתי

כי כל עוד הזקיק גדל אז ההורמון גבוה
ברגע שיצא ביצית ההורמון יורד

וחיבוק ענק
מבינה אותך מאוד מאוד
גם אני אחרי הפלה, עכשיו בדיוק עבר חודש
זה קשה כל כך הציפייה הזאת!!
אני משתדלת למלא את עצמי בדברים אחרים
בהתחלה חשבתי רק הריון חדש ימלא אותי
ועשיתי שינוי בחשיבה
אמרתי אני יהנה עכשיו שאין לי בחילות ועייפות של הריון, אז אני אבשל דברים טעימים
יותר ישקיע בילדים,
לחוות איתם חוויות
דברים פשוטים שכשהייתי בהריון לא הצלחתי
כי בעז"ה בקרוב שוב יגיע ההריון המיוחל ואז שוב אני אצטרך יותר לדאוג לעצמי ופחות לבית ולילדים.
בהצלחה יקרה
ובשורות טובות בקרוב

ואין לי בחילות בהריון אז זה פחות מה שמעודד אותי..אני כן עם תופעות אחרות אבל מתפקדת רגיל ... אבל תודה ..פשוט ההפלה כל כך הסתבכה וכבר גייסתי כל טיפת כח להתמודד ולחכות בסבלנות.. עוד חודש וועוד ועוד
ורק עכשיו זה בכלל נהיה אופציה..אז כל הציפיה התנקזה לשבועיים האלו

כבר חצי שנה תקועה בסיפור הזה
והתעייפתי

וזה לא שלא חיכיתי נשה להריון שנפל
אז התעייפתי

אני גם תקועה חצי שנה עם זה
כי הספקתי להיות פעמיים בהריון, ושניהם נפלו
אז חיבוק מוחץ
ואני יודעת שבאמת אין מילים לנחם ולעודד
אז רק תדעי שאני איתך
ויודעת מה את מרגישה
ומקווה שעוד נחזור לפה להתייעץ בענייני הריון תקינים

סליחה שקצת פרקתי .. פשוט כל היום אני אומרת לעצמי די נו תתגברי אז עוד חודש וחצי (המחזוריות שלי ארוכה ..)
וזה יקרה
וב''ה על הילדים שיש
והכל מה'

אני יודעת ואני בסדר
אבל עייפה
ומשהו ביום יום נראה פתאם כזה ריק ואפרורי כזה

גם אם אני כותבת פה שאני שיניתי חשיבה
אז זה לא אומר שכל הזמן אני שמחה ולא מוטרדת מהעניין
רק שהכנסתי משמעות ליום יום שלי, שהוא מעבר לצפיה הככ חזקה הזאת
וזה נותן את הכוחות לצלוח את אותם רגעים קשים
שצפים מידי פעם.. לפעמים יותר ולפעמים פחות

ממש מקווה גם בשבילך!!
תודה על ההשתתפות והעצות

מכירה כ"כ את הרצון לדעת

כשממש רוצים משהו ומחכים (לא רק שבועיים באמת) אז אכזבה פתאומית היא יותר מרסקת מהבנה הדרגתית שזה כנראה לא

כשאני בודקת מוקדם קצת
אז מצד אחד נשאר שביב תקווה שאולי בכל זאת כי זה מוקדם
אבל מבינה את הכיוון שכנראה שלא..
הנפש מתאכזבת אבל בהדרגה

לקבל שליל אחרי שזה ברור שלא ממש מרסק אותי..זה חותך ברגע אחד את כל הציפיה והתקווה

אבל את לא תבדקי גם מחר נניח?

לכן גם אני תמיד בודקת לפני האיחור (יום יומיים לפני) כי לקבל את התשובה השלילית בדימום היה גומר אותי.
וגם אצלי זה לחכות חודש וחצי בערך כל פעם ובדיקות ביוץ כל פעם וכו'... אני קוראת אותך ואת כותבת אותי בדיוק ⁦❤️⁩
הלוואי שנתבשר בשורות טובות!
ולגבי החודש הזה, מסכימה שככל הנראה זה לא אבל אולי...

תודה על ההזדהות וההבנה
זה מוזר לומר
אבל ממש מקל לדעת שאנ י לא לבד
כי ביום יום מאוד בודדה עם זה..

שלפני ההריון הקודם,
(זה שעכשיו היה לי הפלה)
החלטתי שאני לא בודקת ממש מוקדם
אלא מחכה ליומיים לפני האיחור
זה מצד אחד נותן אפשרות לקבל את הבשורה בלי הדם האדום הזה ולקבל חיבוק מהבעל
ומצד שני הוריד ממני הרבה מתח והתעסקות עם בדיקות שגם נהיה די אובססיבי מצידי
הייתי בודקת עם פנס 20 פעם אם יש פס או לא
בקיצור
לא יודעת אם את מתחברת לזה,
אבל זה מאוד הוריד ממני לחץ

יכול להיות שהביוץ קרה יום-יומיים אחכ, ויכול להיות שההפריה קרתה עוד כמה שעות אחכ, זה תהליכים שהם לא מידיים תמיד! תני לזה עוד יומיים! מתפללת בשבילך.
גם לי הייתה הפלה בעבר ואני יודעת איך זה, שאת רק רוצה שזה יהיה בעבר שלך ולהתקדם הלאה.. זה קורה! זה יגיע! בעזרת השם

קשה ושהיא תעבור מתישהו

ממש תודה על התקווה

לגבי הביוץ- בגלל שלמחרת בדקתי והפס נחלש אז לדעתי ב24 שעות שבין הבדיקות סביר להניח שהיה הביוץ

אם יש לי תקווה זה שההשתרשות לוקחת כמה ימים
וכצה זמן אחריה מתחילים ההורמונים לעלות..
וכאן כן יש סיכוי שעוד יום- יומיים ישתנה משהו

אבל לא בונה על זה בכלל..להפך..

לנסר את גוש הפנקייקים באמצע ולהפשיר רק חתיכה 🤭

בטח ירצו לעקוב או לבדוק בדיקות נוספות
מקסימום תלדי 😁

שיגידו לעשות איסוף שתן בבית שזה 24 שעות לאסוף כל שתן 

אפשר לשאול איך גילו חלבון בשתן? בסטיק בקופת חולים?

ופתאום היה חלבון בשתן אחרי שכל ההריון לא היה 🤔

או דלקת בדרכי השתן. יש עוד סיבות אם הלחץ דם תקין זה מרגיע.

בדרך כלל אמורים לשלוח לבדיקה חוזרת.

אני רואה שאת במיון אז את מטופלת, מקסימום ימליצו על זירוז אם יש חשש. שללדת בשבוע 37 זה בסדר גמור