אני מקנאה בהאנונימית בהו"ל
שהיא תמיד כזאת מתוקתקת
ואף פעם לא שוכחת את עצמה
והיא גם אברכית אז כולם אומרים לה וואוווו
וגם מקבלת כסף מהצד של בעלה אז חיה ברמת חיים גבוהה
והיא קטנה ממני כמעט בעשור אבל תכף עם 2 ילדים
וחמותה מסתדרת איתה ואפילו שלחה להורים שלי משלוח מנות מטורף ומפוצץ
ואמא שלי מדברת אליה אחרת
מתייחסת אליה אחרת
מדברת אחרת לבעלה

טובבבב
הרי ההורים שלו מלאים בכסף, משפחה טובה, מכובדת!!!
מתנות בכל הזדמנות
נופשים משפחתיים
בחיייים לא עשו שבת לבד
רק אצל ההורים, הסבים, האחים, הדודים
והיא? מאושרת
עסוקה בהתפתחות אישית

ההורים שלו אכפתיים, מרימים טלפון להורים שלי להגיד חג שמח

לא כמו של בעלי
הורים גרושים ולא מתפקדים
משפחת רווחה
כל החיים קיבלו סנדוויצ'ים מעמותות
משפחה מפורקת
בחיים לא שלחו לי מזל טוב ליום הולדת ובכלל לא זוכרים מתי זה

ובא לי להקיא מזה
מהאפליות
מזה שלא רואים את בעלי
וגם אני סוג ג כנראה כי התחתנתי איתו
ואם הם רק היו יודעים איזה בן אדם מדהים הוא

אני מקנאה באחותי
כי יש לה את מה שאין לי
היא צעירה ויש לה עוד מלא שנים ללדת
ויש לה משפחה תומכת
מה שאף פעם כנראה לא יהיה לי
משפחה שעוזרת ונותנת כסף אבל לא רק
גם אהבה ואירוח וכיף
וכל זה נותן לה את היכולת להיות שלווה
פשוט שלווה
ולא לדאוג

גם אני רוצה

קשה מאוד שיח סוד
רק חיבוק מחזק.
אין לי אחיות, לעולם לא אבין. אין לי זכות לומר.
מאחלת לך שיגיע לך הטוב ביותר בחיים!
אני שולחת לך חיבוק גדול מרחוק 💖תותית ואגסית
ורק רוצה להגיד שאין לי ספק שגם לך יש את האור המיוחד רק לך, ואיזה נס שאת מצליחה לראות ולדעת ולהכיר באור המיוחד של בעלך. 💝
תודה אהובה!אנונימית בהו"ל
מזדהה איתך מעטמצפה להריון.
אבל למדתי שמה ששלי שלי ומה ששלה שלה
אני חושבת שזה לא באמת מפריע לך שאחותך "חיה טוב" ועם בעל ומשפחה תומכת
כנראה זה משהו עוד מהילדות שהרגשת שעושים בינכן תחרות ואפליות, זה כואב ברמות קשות וקשה להשתחרר מזה , אני חוויתי את זה ושנים עד ששחררתי ולמדתי לא להתעסק עם זה
חיה את חיי עם המשפחה שלי ונמנעת ממפגשים וקשר הדוק
מאוד קשה להימנע ממפגשים כי היא אחותי היחידהאנונימית בהו"ל
וזה הנחת של ההורים שלי לראות אותנו ביחד

שמחה שזה עבד לך ותודה רבה
קשהEliana a
לא קל בכלל
אבל למרות זאת תנסי להאמין שזה טוב לך ועם מה שיש לך את יכולה לצמוח מאשר היה לך מה שיש לה
אני יודעת שקל לדבר אבל מנסה...

תודה! אני יודעת שאת צודקת, אבל זה קשה נוראאנונימית בהו"ל
את כל כך צודקתנפש חיה.
זה באמת נורא קשה
זה נורא לדעת שאת רוצה יחס שפשוט מגיע לך
די בצדק
והוא לא מגיע...

זה ממש לא נעים

אני לא רוצה להכביר מילים
או סתם לתת עיצות לא מועילות

אני גם מקנאה . המון.

לא דווקא מהסיבות שלך אבל בין היתר
וזה באמת קשה ודורש וואחד עבודת נפש

דוגרי, זה לא כיף לדעת
שאני צריכה לעבוד
על המבט שלי
בגלל מישהו אחר.

אז אני רק מאחלת לך טוב גדול
וישועה קרובה לבוא!

מצרפת לך קטע שקיבלתי היום-

תובנה מקריאת המגילה.
לא כל האנשים בבית הכנסת הופכים דף באותו הזמן. כי חלק קוראים מחומש. חלק ממגילה מודפסת. חלק במגילה כתובה, וגם מגילה כתובה, יש הרבה סוגים...

אותו הדבר הישועה שלך.
יש אחד שכבר הפך דף בחיים. אבל אתה עוד תקוע. אל דאגה. הישועה שלך בדרך. בעמוד הבא.
יש אחד שנמצא בעמוד של ''העיר שושן נבוכה''. אבל אחר כבר אוחז בעמוד של ''והעיר שושן צהלה ושמחה''.

בסוף לכולם יהיה אורה ושמחה וששון ויקר.

חג פורים שמח!


יהי רצון שתתברכי
ממקור הברכה
בשפע נחת, אורה ושמחה!
מהמם!גלויה
שולחת חיבוק.
מהמם, תודה על זה!אביול
אפשר להפיץ?
בטח. הקטע לא שלי אז הקרדיט לא ידוע....נפש חיה.
מאוד יפה מה שכתבת, תודה!אנונימית בהו"ל
אני מברכת אותך באמת, בשפע מתוק של טוב וחסד מאת ה'!נפש חיה.
גם לך יקרה!אנונימית בהו"ל
אמןןןנפש חיה.
נשמה!קנאה זה רגש קשה.. מכביד על הלב. תני לזה מקוםסטטית
ומאידך תמצאי את המעלות שלך וההבנה שמה ששלך הכי טוב בשבילך
וואי יקרהאביול
חיבוק גדול קודם כל
אבל לכל אחת יש את התיק שלה... היא לא מתארת לך את הקשיים שהיא חווה בדברים אחרים.
ואת לא תיארת כאן את הדברים הטובים שיש לך...
לכל אחת יש דברים טובים יותר לפחות, וחשוב תמיד לזכור שמה ששלך הכי טוב בשבילך...
יש משפט שאומר: את רואה את ההצגה של כולם, ואתסטטית
מאחורי הקלעים שלך
הלוואי שהיה ככה קל...אנונימית בהו"ל
תודה!
כן זה באמת לא קל...אביול
בהצלחה רבה! תנסי להתפלל על זה
גםoo
למי שיש כסף, אהבה ומשפחה תומכת, יש בעיות שיכולות לפגוע בשלווה ובאושר שלו.

האושר והשלווה מגיעים כשלומדים להתמודד ולנהל את הבעיות. סוג וגודל הבעיות לא קובעים, אלא היכולת לנהל ולפתור אותם.

זה בסדר לקנא, זו תחושה טבעית. כמו שקנאת סופרים תרבה חוכמה, ככה כל קנאה יכולה לעודד לעשיה טובה, להגיע למטרות, גם כשנתוני הפתיחה פחות טובים.
ויש כאלה שאין להם בעיות, יש כאלהאנונימית בהו"ל
והחיים שלהם בהחלט יותר קלים
(לא הפותחת)
אין מישהו שאין לו תפקיד בעולםאמאשוני
רק שלא תמיד בעיניים שלנו אנחנו רואים את זה.
גם מי שחי את החלום בסוף זה חוזר אליו בהפוכה, במוקדם או במאוחר.
לכל אחד יש את התפקיד המדוייק לו בעולם, ואת הכלים שהוא זקוק להם לצלוח את התפקיד.
אין דבר כזה שמישהו בטעות קיבל מספיק כלים שמייתרים את עבודתו בעולם.
גם התמודדות עם שפע היא התמודדות. במובן מסויים כמעט כל הדור שלנו חי בתרבות ורמת צריכה של שפע, ובכל זאת רמת הבדידות והדיכאון, ההתמכרויות, חוסר סיפוק הן גבוהות.
אם זה נכון לדור זה נכון גם לאנשים פרטיים.
חזל אמרו מרבה נכסים מרבה דאגה וכד'.
גם במציאות של "אין בעיות" יש בעיות. לא תמיד רואים את זה מייד, ולא תמיד רואים זאת כלפי חוץ.

סתם לדוגמה, במקרה של הפותחת- לאחות יש תדמית של מתוקתקת- יכול להיות שבהתחלה התדמית נבנתה מתוך מציאות של חיים קלים, שפע כלכלי, משפחה תומכת.
אבל החיים הם אף פעם לא קו ישר. תמיד יש התמודדויות. רק שהרבה יותר קשה לעמוד בתדמית של מתוקתקת מאשר לא לייצר אותה מלכתחילה.
לאoo
אין אנשים שאין להם בעיות.
יש אנשים שנראה שאין להם בעיות או שהבעיות שלהם נראות קלות מדי.

אולי החיים שלהם בהשוואה לחיים של אחרים, קלים יותר.
אבל חיים קלים לא בהכרח מביאים אושר או שלווה.

לפעמים הבעיות הקלות והשגרתיות הופכות לקשות מנשוא, כי חיים שאינם מאתגרים יכולים לפגוע ביכולת להתמודד עם בעיות פשוטות.
אגבoo
מכל האנשים שאני מכירה (ואני מכירה הרבה) ,לא מכירה אנשים חסרי בעיות או שיש להם נתונים טובים מדי. אולי בגלל הנטיה הפסימית שלי לראות את השלילי והרע, אז בולט לי גם הבעיות של האנשים.
אז אולי זה באמת כי את פסימית אנונימית בהו"ל
אני דווקא רואה סביבי ומכירה מקרוב אנשים בלי בעיות, לפחות בלי בעיות משמעותיות (לא בריאות, פרנסה או שלום בית או ילדים)
מסכימה אתךזיקוקים

אבל עם השנים הבנתי שלכל אחד יש את השליחות שלו בעולם

ואני צריכה לעבור את התיקון שלי

והאחר שנראה לכאורה ללא בעיות כלל צריך את התיקון שלו

וכנראה שהתיקון שלו זה דרך ההתמודדות שלו שאולי מהצד שלי לא נראית התמודדות כלל

אבל כנראה שלמבנה הנפש שלו זה מתאים והוא אף מרגיש שיש לו התמודדויות מאתגרות ביותר

 

הרי יש אנשים שעוברים סיפורים קשים אז האם זה סוף העולם ואין ולא יהיה להם לעולם טוב?

להפך, הנפש שלהם קיבלה כלים להתמודדות שלהם ויש להם כוחות לזה

 

אני מאחלת לך להפוך את הקנאה לתפילה 

אבל כזו שאני מתפללת שיהיה לי דברים טובים לא בגלל שיש לאחר אלא בגללי

שיהיה לי את הטוב שאני רוצה עבור עצמי

הרי הקב"ה יכול להוריד שפע טוב לכולם!

 

ובמיוחד להתפלל לראות את הטוב ואת המתנות באתגרים שניתנו לך

ואני בטוחה שיש כאלה!

 

בהצלחה!

 

ועדייןלהשתמח
גם מי שיש לו בריאות, פרנסה, שלום בית וילדים, יכול לסבול ואפילו לא תדעי מזה.

שנה שעברה הייתה לי שנה קשה, מזעזעת, לא אוהבת לחשוב על התקופה הזאת. וברור לי שמבחוץ הכל היה נראה פחות או יותר מושלם. רק תינוק שלא ישן טוב וכנראה איזושהי רמה של דכדוך- דיכאון אחרי לידה.
יש בעיות שלא רואיםמומו100
בעיות בבריאות שהורסות חיים של אנשים
ולא עלינו בעיות שקופות של בריאות הנפש
^^^פשיטא
לעולם, לעולם אין דרך לדעת עם מה אנשים מתמודדים.
גם כשכלפי חוץ נראה שיש להם הכל והחיים שלהם מושלמים.
אני מכירה איתה, היא אחותי ואין דבר שאני לא יודעתאנונימית בהו"ל
עליה

לצערי כמובן...
יש דבריםמומו100
שלא מספרים גם לאחות..

אבל מקווה מכל הלב שאת צודקת
ושלאחותך יש בריאות לרוב
וכמובן שגם לך ❤️
מאחלת לשתיכן חיים טובים ומאושרים 🙂
אין אנשים שלא חיים עם התמודדות כלשהיהמקורית
יש אנשים שמצליחים להתמודד ולשים את הפוקוס על מה שחיובי
הרי לפי מה את יודעת שיש בעיות? לפי מה שאת שומעת אובייקטיבית, וגם מפי אותו אדם לרוב.
אדם שלא נותנת להתמודדויות לנהל אותו, לרוב יצטייר כאדם שאין לו כאלה. כך בעיניי.
את באמת אף פעם לא יכולה לדעתמישהי עם שאלה
לי ב"ה "אין בעיות"
משפחה תומכת, זוגיות מדהימה ב"ה, ילדות מתוקות, עבודה שאני יחסית אוהבת, לא עשירים אבל מסתדרים.
ומתמודדת יום יום עם דיכאון ונטיות אובדניות למרות שלכאורה הכול טוב
אני לא חושבת שיש מישהו בסביבה שלי שמנחש
והגיוני שאחיות שלי מקנאות
חיבוק ❤️מומו100
מרגישה כאילו כתבת אותי 😅
אמא שלי אמרה לי פעם, אבל יש לך הכל! למה את לא שמחה??
מאחלת לך חיים מלאי משמעות וחיות ❤️
חיבוק גדול!אמאשוני
תודה על השיתוף, ממש חשוב להעלות למודעות,
שלא כל חזית של מושלמות משקפת מה שמתחולל שם בפנים,
הלוואי ותמצאי את הכוח לשתף ולהיעזר בסביבה הקרובה
הרבה כוחות יקרה!!
ושתצאי מאפילה לאור גדול אמיתי בקרוב ממש 💐
כל זה נותן לה את היכולת להיות שלווה ולא לדאוגאמאשוני
אבל האם אחותך שלווה ולא דואגת?
יצא לך פעם לדבר איתה שיחה פתוחה וכנה על זה?
את יודעת בוודאות מידיעה או שאת מניחה שהיא לא דואגת ושלווה?

לא כדי להוריד מהחיים של אחותך. יכול להיות שהיא באמת חיה את החלום שלך.
השאלה אם מי ש"נולד" לתוך המציאות הזאת באמת חש את מה שאת חשה כמי שלא נולדה לתוך זה.

אני חושבת שמתוך הסתכלות כזאת משהו אצלך יצליח להשתחרר ולהבין שלא משנה מה המסלול חיים שיועד לנו, משנה מה אנחנו עושים איתו ואיזה הסתכלות ותובנות אנחנו יכולים להוציא ממנו.
למשל בעלך- בא ממשפחה מפורקת והוא אדם מדהים. תראי מה נקודת המוצא שלו ולאן הוא הגיע בזכות עצמו.
אותו דבר גם את כרגע- המראה שאחותך שמה מולך בנתוני הפתיחה שלה הם בהחלט מעוררים קנאה. אבל המטרה היא שהקנאה לא תכבה אותנו אלא תעורר בנו את הרצון להגיע לשם.
לבנות משפחה טובה ותומכת לילדים שלנו גם אחרי שיתחתנו, את יכולה להיות האמא והחמות שתומכת ומארחת וכיף.

עוד משהו שיכול לעזור- החוסר בלקבל שיחת מזל טוב ומתנות, תנסי להפוך את הגלגל ולהיות זאת שיוזמת ומתקשרת ומברכת. לא על מנת לקבל חזרה, אלא כדי להפוך את החוסר שלך לטוב כלפי אחרים. הסיפוק מלהיות טובים ונותנים משמעותי ועמוק יותר מהצורך לקבל. (אני לא אומרת שלא צריך לרצות לקבל, זה צורך לגיטימי וצריך לתת לו מקום, אבל אחרי זה, לנסות למלא את החסר ע"י נתינה)

וחיבוק על התחושה הקשה 🤗
אהבתי את מה שכתבת ממש. איזה כיף שאת פה ❤️המקורית
היא בהחלט שלווה ולא דואגתאנונימית בהו"ל
החיים שלה מתנהלים על מי מנוחות ממש
אנחנו מדברות המון
היא אחותי היחידה ואנחנו מדברות המון ונפגשות המון
אין דבר שאני לא יודעת עליה ותאמיני לי שהייתי מעדיפה לדעת פחות כדי שלא יכאב

אני מנסה המוןןןן להתקשר לצד של בעלי, לקנות מתנות בחגים ובימי הולדת אבל לצערי אין עם מה לעבוד שם
פשוט אין
והרצון הוא כמובן להיות משפחה תומכת עבור הילדים שלי אבל זה לא מחליף את הצורך המשפחה טובה ותומכת לעצמי

לגבי בעלי - הוא אדם מדהים תודה להשם אבל אין לו הרבה ציפיות או דרישות מהחיים
סוג של הכל טוב, יש מים ולחם ומקום לשים את הראש
אני לא כזאת
אני רוצה ויש לי שאיפות וחלומות ותמונות בראש של איך הכל ייראה
וגם מגיע לי
כי אני אדם טוב
באמת
את לא מכירה אותי אז אני מרשה לעצמי לכתוב
לרוב האנשים מגיע שיתקיימו כל משאלות ליבםהמקורית
כי רוב האנשים טובים ב"ה
אבל מה שאת מבקשת הוא לא ישים מציאותית.
ומטרות לא ישימות צריך לדעת מתי לשחרר, ולחפש חלופה מציאותית יותר.
מניסיוני לפחות.
את יכולה למלא את שולחן השבת שלך באורחים שהם לא יהיו ילדייך הביולוגיים ובכל זאת לא תרגישי לבד
ואת יכולה לחוות תחושה של משפחתיות גם עם אנשים שאין לך איתם קשר דם.
זה לא בדיוק מה שאת רוצה, זה ליד, אבל זה הכי קרוב שיש.


כתבת ממש מרגשאמאשוני
רק רוצה להתייחס לשני דברים:

לגבי המשפחה של בעלך את כותבת "אין עם מי לעבוד שם". מה הכוונה? האם את מצפה לקבל מהם חזרה או שאת מצפה שיעריכו את מה שאת נותנת או מה בדיוק?

לגבי הציפיות מהחיים שלך ושל בעלך- אתם נשמעים זוג מקסים שמשלים אחד את השני. בעלך יודע להסתפק במה שיש, לא מנסה לשאוף למשהו אחר בכלל, ואת שואפת קדימה, רוצה למלא עוד ועוד את החיים בדברים אמיתיים שישרו שמחה ואהבה וקרבה וחיים
זה שילוב נהדר, אני בטוחה ממש ולרגע לא באה להמעיט בקושי, בטוחה שביומיום יש כל מיני התנגשויות, אבל תראי רגע בזום אאוט כמה השילוב הזה יכול להיות נפלא עבורכם.
מצד אחד את מושכת קדימה ומצד שני גם כשלא הולך כמו שצריך, הוא יודע לעצור ולהגיד תודה על מה שהיה עד עכשיו.
זה מדהים.
תנסו להפרות אחד את השני בגישה שלו לחיים ולא לנסות "לכבות" את המקום הזה בנפש אחד של השני.
למשל אם בסעודת פורים לך יש שאיפות לשני סוגי בשר, חמישה סוגי סלטים וקינוח,
ובעלך מבחינתו לחם ומים זה גם בסדר, אז תשתפי אותו באיך שאת רואה את הדברים, לא כביקורת עליו אלא נטו כשיתוף,
ואז כשאתם מחליטים פרקטית מה יהיה בסעודה- נגיד מנה אחת של בשר ושלושה סלטים, תנסי לאמץ את הגישה שלו של תודה על מה שיש. ככה לאט לאט החלומות שלך יגדילו וירחיבו את המציאות, וההסתפקות שלו במה שיש תמלא אתכם במקומות שלא תמיד ניתן מיד להגשים את החלומות.
כל החיים אנחנו שואפים להתקדם, לא היית אומרת לך לכבות את הצורך והרצון הזה. זה מעולה שזה קיים אצלך, אבל מצד שני צריך לפתח אורך רוח ולהבין שדברים לא קורים מהיום למחר ובזה בעלך יכול לחזק אותך.

אני חושבת שאחותך והחיים שלה זה לא הסיפור פה, זה קשה שהיא משתפת אותך ככה פתוח בדברים שאת חולמת בכלל להשיג, אבל בכל זאת הסיפור פה זה הפער בין השאיפות שלך למציאות שלך.

טיפ שלי עוזר במצבים כאלו זה להפריד בין מה שתלוי בי למה שלא. למקד את ההסתכלות והפוקוס על הנקודות בחיים שאפשר להתקדם בהם בזכות עצמכם ללא עזרה מגורמים מבחוץ.
לחשוב איזה שינויים אתם יכולים לעשות, גם אם זה תהליך שיקח זמן. לפחות שיהיה לזה פוטנציאל. כי למשל להפוך את המשפחה שלו למשפחה תומכת את לא תצליחי. אבל למשל לגור בקהילה תומכת, זה יותר הגיוני שיקרה גם אם כרגע זה לא על הפרק.
למשל לקבל עזרה כספית מההורים כנראה לא יקרה, אבל להתפרנס ולהצליח כלכלית בזכות עצמכם- זה יכול לקרות. גם אם לא עכשיו ולא בעוד שנה, אבל אולי יש צעדים קטנים שאפשר לעשות עכשיו כדי יום אחד להגיע לשם.

ולפתח את שריר הנתינה שהיא נתינת חינם. חסד אמיתי. ללא ציפייה לקבל שום תמורה. אפילו לא לקבל תודה. זה עוזר מאוד לצאת מהמצב של חוסר אונים. זה מחזיר את האמונה העצמית שאני שווה משהו, שיש לי תפקיד בעולם, ושהטוב מחכה לי בזמן הנכון ובצורה הנכונה, יש מנהיג לעולם והוא יודע מה הוא עושה.

בהצלחה רבה ושתראי ישועות בקרוב ממש!
מהמם!!! ואו.לפניו ברננה!
תודה שכתבת
עכשיו אני מקנאת בך ;)אביול
שיש לך כזה קשר קרוב עם אחותך. זה לא ברור מאליו.
את רואה, לכל אחת יש את הדברים שהיא טובה בהם ואת הדברים שפחות.
גם אצלי ב"ה יש הרבה דברים טובים, ועדיין יש לי בעיות ...
הקשר הוא קרוב אבל הוא לא טובאנונימית בהו"ל
עובדה שכתבתי את השרשור הזה
כך שאין במה לקנא
מה שאת רוצה - תיצרי לעצמך.קופצת
קנאה היא רגש חזק. תנתבי אותו לעשייה.
את יכולה להשיג איכות חיים כמו אחותך ואף יותר. אף אחד לא מונע ממך.
אוהוווו כמה שהמציאות מונעת ממני. אוהואנונימית בהו"ל
איכות חיים לא נמדדת רק בכסף, אם כיהמקורית
יש דברים שקונים איכות חיים
אי אפשר לבטל את זה לגמרי
אבל במקרה בו אין כסף למה שאת קוראת לו איכות חיים - כדאי לעשות שינוי חשיבה
עצם המחשבה על זה שנמנעת ממך איכות חיים בגלל כסף היא אמונה מגבילה. כי יש אנשים שאינם עשירים בכסף ועדיין חיים באושר ומרגישים שהחיים שלהם טובים. זה נקרא תודעת שפע
האמת שלא דיברתי רק על כסףאנונימית בהו"ל
מפתח ילודה לא בידיים שלי
משפחה גדולה? יכולה רק לקוות ולהתפלל בגילי
משפחה גדולה ותומכת מצד ההורים של בעלי או שלי? אין

אלה דברים שאי אפשר לקנות בכסף ובשום אמצעי אחר ומשנים את החיים לגמריייי
כןoo
יש דברים שלא ניתן לשנות אותם ולא תמיד יש להם תחליף או פתרון.

אבל אפשר לבחור מה להרגיש לגביהם וכמה הם ישפיעו על החיים.

אני לא יכולה לשנות את הילד שלי לרגיל, הוא תמיד יהיה עם צרכים מיוחדים, אבל אני יכולה להיות מאושרת ושלווה למרות הקשיים האינסופיים איתו, כי כך בחרתי לחיות, לנהל את הבעיות שלי ולא לתת להן לנהל לי את החיים.
ריגשת אותיאישהואימא
תודה לךoo
את רוצה מענה, או רק הכלה?קופצת
שואלת כדי לא לפגוע או לפרט סתם.
רוצה מענה לגמריאנונימית בהו"ל
אני יודעת שהיתרון הוא לשמוח בחלקי אבל אני לא שמחה בחלקי.
אני רוצה יותר
משפחה גדולה
נחת
שלווה
רוגע
מלא ילדים ונכדים סביב השולחן
משפחה תומכת ואוהבת
בני דודים לילדים שלי

את מבינה?
אני רק רוצה לומר את מהממת ממש על המודעות שלך!!!לפניו ברננה!
באמת שזה מדהים אותי 🥰🥰

וזה כבר חצי דרך.. לקרוא לרגש בשם שלו, ולהכיר ברצון!
אז קודם כל מבינה מאוד את המקוםקופצת
ממנו את כותבת❤
גם אני וגם בעלי מגיעים מרקע לא פשוט והאמת שהיום גם לא קיים..

והפרדוקס הוא שכשאני קוראת את השרשור ובנות כותבות: אין כזה דבר אדם שאין לו קשיים, אני אומרת לעצמי בלב: יש, אני!
ואז במחשבה שניה אני חושבת לעצמי: בעצם יש אנשים שיגדירו את זה וזה כקושי.
אבל בחוויה שלי - אין קושי מיוחד.

כשאני מנסה לבחון את הדברים אני חושבת שהבסיס הוא לאהוב את עצמך ואת החיים שלך.
ואם יש משהו שאת לא אוהבת בהם - לשנות.
חוץ ממספר ילדים - לא עולה לי עוד תחום שאין לנו בו שליטה ברמה כזו.

יכולה לשתף שאחי הקטן התחתן עם משפחה מבוססת מאוד. וקנה דירה מהון עצמי של ההורים של אשתו.
חושבת שפעם ראשונה הרגשתי קנאה מהי.
ישבתי לברר עם עצמי מה אני מרגישה ובמה אני מקנאה בדיוק.
מה שהיה חסר לי זה תחושת הביטחון הכלכלי.
ב"ה היום אחרי הרבה מאמצים אנחנו מכניסים יפה וברווח. הדירה עדיין בגדר חלום.
אבל כשזיהיתי מה חסר לי ולמה אני מקנאה, פנינו ליועץ השקעות ועוד אדם שמבין בכספים באופן כללי וסגרנו תוכנית חיסכון לשנות הפנסיה + תוכנית כספית לחתונות הילדים.
אז אומנם דירה אין לנו, לא יודעת גם אם יהיה. אבל על הצורך שמתחבא מאחורי הקנאה אפשר לענות.

הרבה ממה שציינת - רוגע, שלווה, בטחון וכדומה - אפשר לחלוטין ליצור, אולי דורש השקעה אבל אפשר.
משפחה תומכת גם אי אפשר להחליף...אנונימית בהו"ל
זה מה שיש וזהו.
שמחה בשבילך מאוד שזה הצליח לך
נכון.קופצת
אבל אפשר ליצור מהקן הפרטי שלך - משפחה תומכת ואוהבת מאוד.
מקום נעים שכיף לשהות בו תמיד.
אולי דווקא החוסר הוא זה שנותן מוטיבציה להשקיע יותר בבית פנימה.
מסכימה ומזדההoo
גם אניהמקורית
את צודקת, אבל זה לא תחליףאנונימית בהו"ל
תסכימי איתי?
אםoo
המשפחה הגרעינית שלך מהווה לך תמיכה חברתית- רגשית- נפשית- פיזית, אז היא מהווה תחליף מצוין להורים או משפחה מורחבת שלא תומכת.
וואו האמת הצטמררתי עכשיושושנושי

אז תראי, אני לא ממש אישה של מילים

בטוח לא מתכוונת לעודד או לתת כח..

 

אני הקטנה חושבת, שנכון למרות האתגרים, פירטת כאן דברים שהם ממש לא בידיים שלך.

נגיד לגבי ילודה, את יכולה לרצות, והמון. יכולה לנסות ואפילו ללכת להפריות כדי להחזיר כמה ביחד, אבל גם במקרה כזה אף אחד לא מבטיח שזה יצליח. זה ממש לא מחייב.

 

לבעלי יש חוסר בתאי זרע מוחלט(!!!), אני הצעירה התחתנתי בגיל ממש צעיר וכמה חלמתי ורציתי משפחה ע-נ-ק-י-ת. משפחה עם מלא בלאגן של ילדים נכדים נינים ומה לא

עם הזמן הייתי חייבת להשלים עם זה שזה פשוט לא יקרה, בואי נקווה על נכדים אבל ילדים - כנראה שפחות. ב"ה שנכון לעת עתה ילד אחד יש לנו (אחרי מיקרו טסה, ברטוב הפריות כשלונות ועוד) - אני יודעת שלא יהיה לנו יותר משניים שלוש גגגגגגג. ברגע שהשלמתי עם זה, שזה אני וזה המצב שלי, השלמה פנימית ואמיתית שזה המצב - הוקל לי מאוד.

כך גם לגבי דברים אחרים, יש לי גיסה יפה ברמות היסטריות. באמת באמת יפה, ואני עם אף גדול קצת שמנמונת - זה הפריע לי מאוד.אבל ברגע שהשלמתי שזו אני עם היתרונות והחסרונות אני אומרת תודה.. זה המצב.

מה שנשאר לי זה רק לבקש לייחל ולהתפלל על ההמשך, לא מדברת על 40 יום בכותל או ספר תהילים כל שבוע

אלא על הבקשות הקטנות, במהלך היום, בשטיפת כלים. פשוט בקש. לשתף את בורא עולם, הוא אבא לך והוא הכי רוצה בטובתך..

 

סליחה על הוארך...

אל תקנאי בה מאמי שלי...דובדובה
בסד

הכל חיצוני בעולם הזה. כל מה שסיפרת לגביה נשמע ככה גם . חיצוני.
ודווקא אצלך נשמע שיש משהו טוב ואמיתי...
כסף זה לא הכל . זה אפילו כלום...
את מאושרת עם בעלך... זה פיס... כל השאר הבל הבלים. אני מאמינה באמונה שלימה שאם תתחילי להעריך את מה שיש לך בלי הסתכלות על אחותך הביטחון שלך יעלה ואז היחס של הסביבה ישתנה כלפייך .. ככה,זה בחיים... אל תחכי לסביבה לאישורים, לפידבקים, למחמאות...
כל החוסר שאת מרגישה זה לדעתי מחוסר שלמות עם עצמך.
אהובה את מהממת..
עברתי משהו דומה מבחינת יחס משפחתי, לא ארחיב למה וכמה...
רק אומר ששיניתי הסתכלות והרפיתי והאמנתי בלי סוף בבורא עולם .
מה חסר לך להיות מאושרת?
כסף? פידבקים מהסביבה? אהבה מהמשפחה?.הכל חיצוני.
מה שיעשה אותך מאושרת זה להודות כל יום ולהסתכל מה טוב לך בחיים. מה כן מסב לך אושר בנוסף תפתחי את עצמך בקטע אישי.. זה ישמח אותך ויעלה לך את הביטחון . תתרכזי רק בילדים המתוקים שלך ובבעלך. זאת הנוסחה לאושר... להתמקד במה שיש לך..
למרות שזה כל כך קשה ... ואני כל כך מבינה אותך אבל בגלל שהייתי שם עם סיפור שונה קצת. אני יכולה להגיד לך שכל מה שאת מרגישה יכול להיעלם.. פשוט תסתכלי אחרת על החיים שלך.. את לא צריכה אף אחד אם יש לך בעל מדהים. זה הכי חשוב מהכל .

בהצלחה
זה מאוד קשהסליל
בעיניי הפתרון לקנאה הוא לא להגיד שלכל אחד יש קשיים, ומה שרואים מבחוץ זה לא מה שרואים מבפנים.

אני חושבת, שהדברים הטובים בעולם לא מחולקים בצורה שווה וגם לא ההתמודדיות. יש אנשים שאובייקטיבית יותר קשה להם, יש אנשים שבאמת זכו והחיים הולכים להם יותר בקלות, והניסיון לחפש מה בכל אופן קשה אצל אחרים כדי לנחם את עצמנו, בעיניי לא עוזר וזו לא עמדה בריאה.

מה אני כן חושבת?
1. אני מאמינה שה' נותן לאדם רק התמודדות שהוא יכול לעמוד בה, אז אומנם יש כאלו שמקבלים קשיים גדולים מאוד, אבל יש להם גם את היכולת להתמודד איתם, גם אם זה דורש עבודה קשה.
2. קנאה זה רגש מאוד טבעי, אבל הרסני שגורם להרבה מרמור. @קופצת כתבה ממש יפה לגבי זה. זה אומנם יכול להוביל אותנו למרמור וכעס, אבל יש כאן גם הזדמנות לדייק עם עצמנו מה באמת חסר לנו. אז נכון, יש דברים שלא נוכל לקבל. אבל לפחות נניח את זה על השולחן. ואז או שנעשה עבודה להשלים עם זה, או שנכאה את זה. אבל לא נתבייש בזה ולא נדחיק את זה. ובחלק מהמקרים כן אפשר לשנות, צריך לעבוד ולהשקיע, אבל הקנאה יכולה לכוון אותנו איפה אנחנו צריכים עוד עבודה.
משהו שהאיר לי היום במגילהלא מחוברת
כתוב שהמן אמר וכל זה לא שווה לי כי…
ואמרתי ואי זה מטורף כי היה לו הכל! כסף, משפחה גדולה, כתוב גם שהיו לו אוהבים וגם הוא היה האדם הכי קרוב למלך!
ועדיין כל זה לא היה שווה לו.
ואני חשבתי לעצמי היום שזה מדהים כמה שהכל פנימי..
אבל אני ממש מבינה את הבאסה שלך וזה מתסכל ברמות שהמשפחה שלך לא רואה את בעלך.
אבל העיקר שבאמת זכית בו
נכון. וגם כתוב שהוא מספר לאוהביו ולזרש אשתוהמקורית
את רוב עושרו ואת יקר גדולתו, ובאותה נשימה - וכל זה איננו שווה לי.
מסכימה מאוד עם מה שכתבת. בהחלט עניין של הסתכלות. זה תרם גם לי המילים שלך, תודה ❤️
אני מבינה את מה שאת אומרת, אבל לשנות את ההסתכלותאנונימית בהו"ל
זה בדיוק מה שקשה פה.
הרי אובייקטיבית זה קשה להיות רגועה ושלווה וכו אם כל היום יש לך באלגנים וקשיי פרנסה ודאגות וכו
תסכימי איתי?

אז יש דברים שעובדתית לא מסתדרים גם אם מאוד רוצים לשנות הסתכלות
זה לא אובייקטיבית, זה הענייןהמקורית
ברגע שאת רואה את זה כעובדה גמורה, זה הופך להיות אובייקטיבית, אבל זה לא.
יש אנשים עם קשיי פרנסה שבוחרים לחיות אחרת ומצליחים להיות שלווים.
הבעיה מתחילה לדעתי, מתי שאמונות מגבילות נסנות לתמונה. לדוגמה - קשיי פרנסה = חיים לא רגועים. מי אמר שזה בהכרח ככה? האם חייב לחיות דווקא כמו שאני חיה עכשיו? או שיש מקום לשינוי כדי שירווח לי?
יש רצוי ויש מצוי. הבעיה היא שרוב האנשים רודפים אחרי הרצוי ומבכים על חסרונו.
קחי דוגמה לעניין פרנסה
אנשים רוצים לחיות מעבר למה שיש להם, ואז הם לא רגועים כי הם לא משיגים את הציפיות שלהם.
או, לא מוכנים לעשות שינוי תודעתי ומעשי בחייהם, כך שיתאים ליכולותיהם הכלכליות
או, לא עושים שינוי כדי לשנות את המציאות הכלכלית כי הם בטוחים שהם עושים הכל.

בכל סיטואציה שתקחי, יש אלמנט של בחירה של דרך ההסתכלות ופרשנות ומעשים ותחושות שמגיעחם בעקבותיהם.
מה שמונע מאנשים להיות רגועים לרוב זו ההתעסקות הבלתי פוסקת במה שחסר.
אשרייך, אני לא במקום הזהאנונימית בהו"ל
זה לא אשריי, כי אני לא חיה את זה במאה אחוזהמקורית
הלוואי
אבל הידיעה שיש פה לאן לשאוף ושהרבה מזה תלוי בי, לאו דווקא בהשתדלות מעשית, מקדם מאוד.
לפעמים זה גם בהכנעה ל'זה מה שיש' ואני לא מבינה למה, אבל אני אעשה מהלימון לימונדה

ואני אומרת את זה בתור בת להורים שגדלה לתוך 'חוסר' תודעתי קשה. אני בוחרת במודע לחיות אחרת ולא להנכיח את זה פה בבית כי זה מחלחל. וגם, בינינו, ממרמר את היומיום
זה נכון. יש באמת דברים בחיים שתמיד מבאסיםלא מחוברת
נגיד אף אחד לא רוצה בעיות בריאותיות לא עלינו.
אבל פשוט צריך להבין ולחזק את הנקודה אצלנו שזה לא הכל.
כי אם הופכים את הכסף להכל חיים חיים מאוד ממורמרים.
ואני גם חושבת שזה עבודת חיים לשמוח במה שיש לנו.
וכל הזמן צריך לחזק את הנקודה הזאת.
שוב, לא דיברתי רק על כסף. אפילו בעיקר לאאנונימית בהו"ל
אהבתי ממש,תודה על השיתוףשושנושיאחרונה


את לא יודעת מה היא עתידה לעבורשוקולד פרה.
היא עוד בתחילת החיים, תחילת החיים ממש!
מה את יודעת את מסלול החיים שלה?
הנה, משפחת יניב... משפחה זהב שביום בהיר אחד....

תחשבי רגע איזו קנאה מטורפת זו
לקנא במי שלא מתו לה ילדים
לקנא במי שמחתנת את הילדים שלה
ושיש לה הזכות לשמוח איתם בכל שבת וחג.

תחשבי איזו קנאה עצומה ואומללה זו,
אם היא לא מאמינה שהכל מדוייק מאת ה'
היא יכולה ליפול למקומות חשוכים מאין כמותם
כי הנה,
כולם נהנים ממשפחתיות בסיסית
ואפילו זה אין לה...

הניסיון הזה הוא כל כך קשה
ויכול להוביל את האדם למקומות של מוות נפשי ממש
אא" כ מתחזקים באמונה שהכל מדוייק
שהכל בהשגחה
שה' שומר.

חסר לך? תתפללי אליו!
תחדדי מולו את הרצון שלך
תשתפי אותו בגמה קשה לך עם הקנאה הזאת...

אולי תגלי שם, שהרצון העמוק שלך
הוא לדעת איך להינות מהחיים שלך
ואיך להרים את עצמך
בכל מציאות שאת נתקלת בה
ובלי שום קשר לאחותך?

החיים הם מסע מטורף
על מי מנוחות? טוב, אולי בזמן ההווה
מה אנחנו יודעים מה כל אחד עובר? מה כל אחד יעבור?

מי שעובר את החיים יד ביד עם ה'
יש לו פוטנציאל לחיות חיים עם משמעות עמוקה ושמחה עמוקה.

ואל תחשבי,
גם אני מתמודדת עם קנאה, היא מאוד לא זרה לי
ובהשוואות
עם האחים שלי ועם מי לא
ותאמיני לי שהמסע שלי הוא כל כך שונה
שכאילו ה' אילץ אותי
להבין שהכל זה ממנו.
כאילו להיכנע
לכוח הזה שמנהל את העולם.
והכניעה הזאת מביאה הרבה ריפוי.
אבל זה בתנאי שאת מסכימה להבין שהוא מחולל
את החיים שלך
ואת החיים של אחותך
ולכן אין מה להיתקע עם קנאה שחורה בלבד
אלא להפנות את זה לתפיחה או לדיבור אתו.

מקווה שהייתי מובנת
וחיבוק גדול לך.
כמה דבריםמקקה
דבר ראשון, זה ברור ומובן ומותר להרגיש מה שאת מרגישה. גם אני מקנאה מלאה פעמים באנשים מסביבי שיש להם בדיוק את מה שהכי חסר לי והכל נראה זורם להם

אבל

הדבר השני, שאני מזכירה גם לעצמי
אני גם הולכת היום לסעודה אצל אחותי ובטוחה שהיא מקנאה. מקנאה בזה שהכנתי משלוח ביתי ויפה, הבאתי מאכלים, יש לי בעל חמוד וילדים מתוקים והכל נראה סבבה. אבל היא לא יודעת שאת אוב המשלוח נכין בכלל בעלי.
היא לא יודעת שאני לא ישנה בלילות מרוב כאבים
היא לא יודעת שאני קורסת כל ערב לספה באפיסת כוחות, לרוב אחרי שהרמתי צעקות
היא לא יודעת שיש לנו קשיים עם הגדול
ויש לי קשיים עם עצמי
וכל מיני קשיים בחיים המשותפים
היא לא יודעת על עוד הרבה דברים...
מבינה?
אגבתותית ואגסית
לא לעשות בחיים שבת בבית - בעיני זו לא נקודה לקנא בה...
דוקא אנשים שטוב להם נהנים להשאר בבית לבד ולא זקוקים כל הזמן לנסוע להיות בחברת אחרים.
זה כל כך נכון...דובדובה
בתחילת הנישואים חיפשתי רק ליסוע להורים. והתפללתי שלא יהיו אחים בצד של בעלי. שרק אנחנו נקבל יחס... היום אני נהנית להישאר שבת בבית עם בעלי והילדים ברוגע שלי בפינה שלי... אין לי רצון ליסוע .. אולי אם לא הייתי חודשיים שלוש. וגם שאני באה אני מבררת מי בא שיהיה שמייח ולא יהיה יבש... לא מחפשת כבר תצומי או הרגשה שאוהבים אותי. לא זקוקה לזה. יש לי המון שמחה וביטחון מהחיים שלי.
אז שוב אני פונה לפותחת השיחרור:

הכל בראש! את מחליטה אם טוב לך בחיים או רע. את מחליטה לפרש כל סיטואציה בחיים שלך לרעתך או לטובתך... אם חמותי עכשיו העדיפה להתייחס יותר לבת של גיסתי אני יכולה לפרש את זה לשני כיוונים לרעתי- היא אוהבת יותר את הבת שלה משלי... או שאני מפרשת את זה לטובתי-.. הקשר שלהם פחות עמוק משלנו והיא זקוקה להוכיח לה שהיא רצויה.. בנוסף היא זקוקה ליותר עזרה ממני כי אני מסתדרת לבד ועצמאית וחמותי מעריכה את זה מאוד .. כל סיטואציה בחיים את יכולה לבחור ביו 2 אופציות. תתחילי מעכשיו להתאמן על הפרשנויות שלך. את תראי מזה ישועות.... המוח בסוף יתרגל והוא ישנה בעצמו את המחשבה של המסכנות כמה את אומללה. את לא אומללה. אני בטוחה שיש לך גם הרבה טוב בחיים. רק תסתכלי לרגע ..
לגמרי!פאף
לא מזמן אמרתי לאמא שלי שהיינו אצלם המון לאחרונה, אז היא אמרה שהמון זה עניין יחסי, אבל זה סימן טוב שזוג צעיר עושה שבתות בבית...
ולפותחת- אני לא מתחברת לגישה שלכולם יש צרות (ויש, אין ספק, גם אם אנחנו לא מודעים) אלא מה טוב לי, איך אני לוקחת רגע את מה שיש לי ונהנית ממנו בטוב. זה מזכיר לי טיפול בתינוק, זה קשה ומאתגר ולא משנה כמה יגידו לך שלכולם קשה-זה לא מוריד מהקושי שלך, אבל זה קושי שאנחנו לוקחות על עצמנו לרוב בשמחה וברצון, כי אנחנו רואות כמה טוב יש בקושי הזה וכמה אפשר גם להנות תוך כדי. אותו דבר זה החיים שלנו, הם קשים ומתישים, אבל אפשר להנות מהם גם לאורך הדרך, ולהתמקד רגע בהנאה הזאת, בטוב שיש בחייך.
לא ברור לי למה לא אמרו את זה קודם, עברתי על הכלירושלמית במקור
אולי זה כי אין לי אחיות ובחיים לא אבין. בכל זאת מנקודת מבטי כבכורה לבנים אשמח לשתף ואולי יסייע לך:
העובדה שאחי הקטן מצליח בכל כך הרבה דברים שכשלתי בהם מהווה עבורי קצת מקור לגאווה, והרבה הרבה מקור לנחת, מקור לביטחון, ידיעה שלפחות הוא במשפחה שלנו הסתדר בחיים, ובנוסף שאם אצטרך אוכל להיעזר בו כלכלית או לבקש עצות... (או במקרה שלך לגבי ילודה: לפחות יהיו לילדייך הרבה בני דודים). בעיני זה הרבה מהמהות של משפחה.
יכול להיות שזה כי אמא שלנו נפטרה מזמן ואבא לא ממש עצמאי אז תחושת האחריות גדולה יותר, אבל אני מזהה את זה בין כל האחים. ואני זוכרת שגם לפני הפטירה המצב הכלכלי היה לא טוב ותמיד שמחתי כשמישהו מסתדר... בטח קשה לאמץ נקודת מבט כזו באמצע החיים אבל הלואי ותצליחי!
כל הבנות שכתבוקופצת
שבטח גם לאחות קשה, ואי אפשר לדעת עם מה היא מתמודדת.
ואפילו- לכי תדעי איזה קשיים יהיו לה בהמשך החיים

מה מרגיע בזה? מה עוזר בזה?
שואלת באמת כי לא מבינה.

אוקיי. סבבה. נניח שגם לאחות קשה בחיים. אז מה עכשיו? זה אמור לעשות טוב לפותחת? לפתור לה את הבעיות?

אני מסכימה עם השאלה שלךהשקט הזה
וגם מוסיפה שיכול להיות שאין לאדם קשיים. ובאמת "על הנייר" החיים שלו יותר טובים משלי.
העבודה על הקנאה היא שלי, לא משנה מה המצב של האחר.

אבל לצורך העניין כשמורה מקבילה אומרת לי "זה רק נראה שהכיתה שלי מושלמת יש לי הרבה בעיות בכיתה (ואני מגחכת כי אני מלמדת גם בכיתה שלה וזה לא מתקרב לכיתה שלי) אני משתדלת להזכיר לעצמי שזו הכיתה שלי, וזו השליחות שלי וכנראה שהקב"ה נתן לי כוחות להתמודד עם הכיתה הזו ולהיות הכי נכונה עבורן והשליחות שלה היא אחרת..

בקיצור העבודה על קנאה/ השוואות לא צריכה להיות תלויה בהאם יש לאחר בעיות שאני מודעת אליהן או לא אלא בעצמי ובהבנה שזה מה שיש לי.
ואני אומרת את זה בתור אחת שמקנאה המוווווןןןן ומשווה הרבה ביני לבין אחרים..
"השליחות שלה היא אחרת"אמאשוני
למה את מתכוונת?
לדעתי זה בדיוק ה"בעיות" שאחרות כתבו.
בעיות זה לא בהכרח בעיות אובייקטיביות
בעיות פרנסה, זוגיות, ילדים, חינוך ילדים וכד'
בעיות יכולות להיות גם דברים קטנים לעבוד עליהם, למצוא את הנקודה הפנימית בתוך כל השפע, למצוא משמעות.
זה בדיוק כמו להגיד יש לה שליחות אחרת לדעתי,

תארי לך מישהי אומרת לך בוודאות החיים של המורה השניה תותים אין לה שום שליחות, היא מושלמת ושום דבר אלא מאתגר אותה בשום תחום בחיים,
זה לא היה מעצבן אותך שלה יש כיתה קלה ולך כיתה קשה?
אגב, בעיני זה שהיא אומרת שיש לה בעיות, זה אמיתי ולא משנה מה הכיתה שלך.
משנה איך היא מתמודדת מול הבעיות הקלות שלה.

זה כמו שיש מישהו שמרוויח ממש יפה ובכל זאת מסיים במינוס משמעותי ויש מישהו שמרוויח הרבה פחות ובזכות תכנון נכון מסיים בפלוס.
למי יש יותר רווחה כלכלית? למי הבעיה גדולה יותר?
או מישהו עם שני ילדים ולא מצליח בכלל לתפעל ויש לו קשיים בהורות לעומת מישהו עם עשרה ילדים והכל מתקתק אצלו כי הוא מנוסה יותר,
למי הבעיה גדולה יותר?
ברור שאובייקטיבית עם עשרה ילדים קשה יותר אבל זה בדיוק העניין שקושי הוא לא עניין אובייקטיבי אלא איך האדם מרגיש מול מה שניצב מולו, זאת העבודה הפנימית שצריך לעשות והיא לדעתי קיימת אצל כולם בצורות שונות, בעוצמות משתנות ובהיבטים שונים ועם כוחות שמשתנים כל החיים זה גם משהו שאסור לשכוח.
יכול להיות שמה שהיום בשבילי פעוט, יהיה קושי משמעותי מחר ולהיפך.
למשל אצלי פעם הייתי יכולה לא לישון לילות ברציפות ולתפקד והיום אני מתמוטטת אחרי לילה בלי שינה מסודרת.
אז היום בשבילי זה קושי. בעיה. למרות שהמציאות עצמה לא השתנתה, אז והיום היו לי את אותם הפרעות בשינה.
אני לא מסתכלת על השליחות כהתמודדות עם בעיותהשקט הזה
אלא על העבודה שלי כמורה להביא את הבנות מנקודה x לנקודה y בסוף השנה.

אז לה יש כיתה זורמת, לומדת, בנות טובות וכו' ולי יש כיתה מאד לא לומדת, צינית, לא זורמת, לא מעריכה וכו'

אז השליחות שלה נניח היא להביא את הכיתה שלה בסוף השנה למצב של כיתה שיוזמת אירועים מטורפים ומובילה את השכבה והשליחות שלי היא להביא את הכיתה שלי למצב שהן קצת יותר מוכנות ללמוד ומתנהגות בדרך ארץ. .

האם זה אומר שיש לה קשיים או שאין לה? לא. זה פשוט אומר שהעבודה שלנו היא שונה.

לגבי ההערה שאם היא אומרת שיש לה בעיות- יש לה. את צודקת. פשוט כשהיא אומרת את זה כדי "לנחם" אותי שקיבלתי כיתה קשה יותר אז זה לא עוזר לי כי היא פחות מבינה את ההתמודדות שלי אבל זו לא הנקודה.

תראי, אני חושבת שאני מסכימה עם מה שכתבת.
הנקודה היא שבסופו של דבר העבודה היא שלנו. זה לא משנה איך הדברים נראים אובייקטיבית ואם יש למישהו קשיים או לא.

אבל אני כן חושבת שיכול להיות שבנאדם באמת חי חיים טובים, ואין לו בעיות קריטיות ודאגות קיומיות וזה בסדר. יש לו שליחות מסויימת בעולם שהיא שונה משלי. השליחות שלו יכולה להיות לעזור לאנשים במצוקה מתוך הרווח שלו ושליחות שלי תהיה להתמודד עם הקשיים שלי. יכול להיות שהוא יחווה את הרווח שלו כקושי, ויכול להיות שלא. אין לי את היכולת לדעת ולהבין מה הוא מרגיש אבל זה גם לא צריך להיות משנה לי כי אני צריכה ללמוד לחיות את החיים שלי עצמי.

ושוב, אני כותבת את כל זה דווקא מתוך זה שאני לא מצליחה ליישם תמיד את מה שאני כותבת ואני כן מאד משווה ומקנאה
להאמין שנולדנו כדי לעבוד פה בעולם הזהאמאשוני
להסתכל על משהו אחר ולהגיד- מושלם לו בחיים אני גם רוצה זאת הסתכלות כובלת.
להסתכל על מישהו ולהגיד- נקודות הפתיחה שלו שונות אבל גם ההתמודדויות שלו שונות-
מחזק את האמונה שלכל אחד יש את המסלול המדוייק לו ושאך אחד לא צריך ולא יעשה לו טוב לקבל את המסלול של השני.

תחשבי שאת בתחרות מירוץ מכשולים וכבר מנקודת הזינוק את רואה את המכשול שלך אבל בוודאות לא רואה את המכשול של השני,
אם לא תאמיני שהמשחק הוגן את לא תסכימי להיכנס למירוץ ואז בטוח תפסידי.
אז נכון שזה לא בדיוק אותו דבר כי בחיים אנחנו לא בתחרות עם אף אחד,
אבל עדיין אנחנו צריכים להאמין באמונה שלמה שמה שקורה לנו זה הנכון והמדוייק עבורנו,
ואין דבר כזה חיים ללא עבודה.
אז גם אם עכשיו לא רואים את הקשיים של האחות או שהקשיים יבואו בהמשך, זה לא כדי להגיד כולנו באותו זבל, מי במוקדם ומי במאוחר,
אלא כדי להגיד לכולנו יש עבודה פנימית, ייעוד, תפקיד, אחרת לא היינו באים לעולם.
תראי בעצמך מה הפותחת כותבת לאחותה יש את כל הטוב שבעולם אין לה דאגות, הכל זורם אצלה בשלווה, את לא היית רוצה מסלול חיים שהכל זורם בו בשלווה לעולם ועד? אם את רוצה ולא קיבלת זה אומר שהקב"ה הפלה אותך לרעה כבר ביום היוולדך.
הטענה פה היא לא כלפי האדם השני אלא כלפי בורא עולם, וזאת נקודה שצריך לפתור. כי אם את לא מאמינה בזה לא יהיה לך כוח להתמודד עם המסלול שלך.

אולי לא לכולם זה משנה משהו, אולי יש כאלו שמסתערים על המסלול שלהם בלי לעצור רגע לחשוב אם הכללים הוגנים בכלל, אבל מי שעוצר רגע וחושב על זה- מגיע לו תשובות על מנת להתקדם הלאה.
את כותבת ממש ממש יפהכמהה ליותר

אבל זה שלכולם יש קשיים והתמודדויות, עדיין לא פותר את הקינאה.

כי יש כאלו שיש להם קשיים פשוטים ורגילים, וכאלו שמיתמודדים עם חיים ממש קשים.

וקל מאוד ליפול לקינאה.

 

אין אף אישה בסביבה שלך שאת יודעת בוודאות שהחיים שלה קשים יותר משלך?

שהיא מתמודדת עם דברים הרבה יותר מורכבים מאצלך?

אני מכירה בוודאות נשים שמתמודדות עם חיים הרבה יותר מורכבים משלי, וגם כאלו עם יותר קלים משלי.

 

אני הרבה פעמים מקנאה, ומה שאני מנסה להגיד לעצמי זה שהקב"ה כיוון את החיים שלי בדיוק כפי שהם אמורים להיות. והקשיים שיש לי הם כניראה הכי טובים לתיקון שאני צריכה לעבור בעולם.

אבל לנסות לשכנע את עצמי שלכולם יש קשיים באותה רמה שלי - זה לא נכון, וגם לא מקדם אותי לשום מקום.

אבל זה הענין. שהחיים באמת לא הוגנים.קופצת
ובתחרות מירוץ המכשולים כבר מנקודת הזינוק אני רואה שזה לא הוגן, נקודות הפתיחה שלנו שונות.
ואם אני מסתכלת סביבי אני רואה נקודות זינוק בהחלט גבוהות יותר.

ולכן מה?
אכלו לי, שתו לי, לקחו לי - יקדם אותי?

יש לי אחות כזו. לא קידם אותה הרבה בחיים.

אני מודדת את עצמי ביחס לעצמי. ופה מי שהתחיל נמוך רק מרויח. כי יותר נמוך מההתחלה אין😅

זה כנראה באמת תלוי אופי. כי אותי בכלל לא מעודד שגם לאחרים קשה. וכמה שתכתבו - אני יודעת שיש אנשים עם נקודות פתיחה גבוהות ומכשולים קטנים.
אבל אני עסוקה בלשפר את החיים שלי ולהפוך אותם לטובים. הרבה יותר יעיל מאשר לעסוק או להתנחם בהשוואות.
בעיני להגיד שהחיים לא הוגניםאמאשוני
יכול להיות משפט כפירה.
החיים לא שווים בין בני האדם מנקודת המבט שלנו אבל הם לא "לא הוגנים"
אם זה שהקב"ה תכנן לנו אז הם הוגנים.

וכל אחת ומה שמדבר אליה, כתבו פה מגוון תשובות בניסוחים שונים ומה שעוזר ומקדם- הוא טוב ומבורך.
יש כאלה שזה עוזר להם ואני לא רואה מה רע בזה בשבילם לדעת שלכל אחד יש את השק שלו ולכן לא צריך להסתכל על מה שיש לאחרים כי אנחנו לעולם לא נדע את התמונה המלאה.
יש מי שזה לא עוזר לו, אז שיחפש דרכים אחרות, הכל טוב.
זה ענייןסליל
של טרמינולוגיה.

החיים לא הוגנים - הכוונה היא שהם לא שווים.
ברור שזה מנקודת המבט שלנו, אבל גם ההתמודדות עם הקנאה היא של בני אדם ולא של מלאכים, ולכן זה לגמרי משפט לגיטימי בעיניי.

זו לא קבילה על דרכו של ה' בעולם, אלא שיקוף של ההתסכלות האנושית
אני לא רואה צורך להמשיך את הדיוןאמאשוני
המטרה של ההשתתפות בשרשור לא היה לצורך דיון פילוסופי אלא כדי לעזור למי שהמחשבות/ רגשות שלה כובלות אותה.
אם את וגם קופצת חיות בשלווה ובהשלמה עם צורת החשיבה שלכן- זה טוב ומבורך ואני לא רואה עניין לנסות לשנות או לשכנע,
ניסיתי להסביר כדי שיהיה אפשר לקבל גם אמירות מהסוג הזה,
אני רואה שיש מספיק תגובות שמסבירות את שני הצדדים
ומי שמצליח להתחבר שיתחבר למה שמדבר אליו, העיקר שיהיה לו טוב על הנשמה.
תודה על השיתוף והדיון המרתק, ובהצלחה לכולם! 🤗
מסכימהסליל
שאין מה להמשיך לדון, רק היה לי חשוב להבהיר שזה לא מגיע מכפירה.
מכיוון שגם אני התנסחתי כך, וזה ממש לא מגיע מהמקום הזה
זה לא אמור להרגיעoo
זו עובדה בסיסית שהחיים לא יכולים להיות נטולי בעיות. לכן הרצון שהם יהיו כאלו וקנאה במי שלכאורה אין לו בעיות, היא שגויה מיסודה.

אי אפשר לפתור בעיות או לכוון למטרות, כשיוצאים מנקודת הנחה שגויה.
הם לא נטוליסליל
בעיות

אבל יש אנשים שקיבלו יותר מאנשים אחרים.
זו עובדה וזה נכון.

לא כולם מקבלים את אותם הניסיונות,
וגם אלו שמקבלים ניסיונות דומים, הכלים שהם קיבלו שונים בשביל להתמודד איתם.

ולכן יש אנשים שאובייקטיבית יותר קשה להם.

בעיניי לנסות לראותשגם לאנשים אחרים רע, זה לא מקדם.

צריך להבין למה אנחנו מקנאים, ולנסות לקדם את עצמנו בכלים שקיבלנו. אבל לפעמים גם לקבל את זה שה' לא מחלק בצורה שווה את הקשיים בעולם, וגם לא את הטובות. זה לא מאוזן. ולפעמים ההשלמה שלאחד יותר קשה מהשני, היא דווקא זו שעוזרת. ולא עצימת העין
זה כן מקדם להבין:oo
שקשיים הם לאו דווקא אלו שעוצרים את האושר

שיש אנשים עם קשיים קטנים שלא מאושרים

שיש אנשים עם קשיים גדולים שמאושרים

שהאושר נמצא במקום אחר ממה שהיא מחפשת
זה בהחלט מקדם. אבל איך השוואה תורמתקופצת
להגיע למסקנה הזאת?
זו לא השוואהoo
היא רוצה משהו שנדמה לה שקיים ונדמה לה שהוא מביא את האושר.

אז כתבו פה וגם אני כתבתי, שזה לא קיים (כי גם לאחותה יש ויהיו בעיות) וזה לא מביא את האושר (אנשים עם בעיות קטנות אינם יותר מאושרים מאנשים עם בעיות גדולות)
אני חולקתסליל
על זה.
זה קיים. יש אנשים שיותר טוב להם. שהולך להם בקלות

התובנות שכתבת ממש נכונות, אבל הן לא מגיעות מהשוואה והתבוננות באחרים.
ויש מקרים שהן לא מכסות
כי החיים לא הוגנים
ובעיניי במקום לנסות לתרץ את זה, צריך להשלים עם זה


את מכירהoo
אנשים שהכל הולך להם בקלות? שהם לא טרודים משום דבר באופן קבוע?

ממה שאני מכירה, אנשים עם בעיות קטנות, טרודים מהן לא פחות מאנשים עם בעיות גדולות.

התובנות שכתבתי מגיעות מנסיון אישי שלי, שיש לי בעיות שאפשר להגדיר אותם כבינוניות עד קשות, אבל אני מרגישה מרוצה מאד מהחיים שלי.

אני מכירה אנשים עם סוגים שונים של בעיות. האושר וחוסר האושר יכול להמצא בכל מקום, בלי קשר לסוג הבעיה ועם קשר ישיר ליכולת שלהם להתמודד עם בעיות.

אנשים לא נולדים עם יכולת להתמודד עם בעיות, הם מפתחים יכולת כזו במהלך החיים. זה הדבר היחיד שמביא אושר.

להגיד שלכולם יש בעיות, זו לא השוואה, אלא עובדה. גודל הבעיות חשוב, למודעות עצמית, להבין מה הבעיות בחיים ולחשוב על דרך התמודדות.

אבל הוא לא פרמטר לקיומו של האושר. אם אין את ההבנה הזו, אי אפשר להגיע לאושר, כי הולכים בדרך הלא נכונה.
אניסליל
מכירה מקרוב שהחיים לא הוגנים.
לא נעים לי לכתוב,
אבל אובייקטיבית, אני חושבת שהחיים שלי תותים.
נכון, יש לי התמודדויות, אבל הן קלות משל אנשים אחרים, וקיבלתי גם כישורים ונתוני פתיחה טובים כדי להתמודד איתם.

אני לא כותבת את זה מגאווה, אני באמת מודה לה' על זה.
אבל אני רואה מסביבי אנשים שקיבלו התמודדויות קשות בהרבה.
האם זה אומר שהם לא מאושרים?
לא.
אבל הם צריכים לעבוד הרבה יותר קשה בשביל להגיע לאושר הזה.

אני עובדת עם תלמידים של חינוך מיוחד.
לחלקם קשה. מאוד.
ולא, אי אפשר להגיד למשל להורים שלהם, אל תדאגו, כולם מתמודדים עם בעיות.
זה נכון, אבל ההתמודדות שלהם באמת יותר קשה משל אחרים.

כואב לי שזה ככה
זה לא הוגן שיש אנשים שהם גם חכמים, וגם עשירים, וגם יש להם המון חברים (וכאן אני לא מדברת עלי, אלא על אחרים שאני מכירה)
ולעומתם יש אנשים שגם קשה להם חברתית, גם קשה להם לימודית, גם נולדו למשפחה עם פחות אמצעים.

זה לא הוגן, זה כואב. זה מתסכל.
למה למשל תלמיד שלי מתמודד עם כל כך הרבה קשיים ואחרים לא?
למה? ככה. כי זה מה שה' החליט. כי החיים לא הוגנים.
למה תלמיד אחד נולד למשפחה שדוחפת אותו ולכן למרות שיש לו קשיים, יש לו לפחות כלים להצליח, ואחר לא זכה?
כי החיים לא הוגנים.
נתוני הפתיחה לא שווים
הכוחות שיש לכל אחד לא שווים
וכשאני מדברת על נתוני פתיחה אני לא מתכוונת רק לנתונים יבשים של משפחה, מצב סוציואקונומי ורמת משכל.
אלא גם נתונים של יכולת התקדמות, אינטילגנציה ועוד.

הנתונים האלו לא מחולקים בצורה שווה בעולם
ויש אנשים שיותר קשה להם.
יש אנשים שמבחינה "טכנית" מקבלים את אותם ניסיונות (למשל ובצורה שטוחה, קושי לימודי), ועדיין הכלים שלהם והיכולות שלהם שונות ואחד יצליח להתגבר ולשני יהיה יותר קשה.

אז בעיניי לנסות להשוות ולהגיד לכולם יש בעיות, זה אולי נכון, אבל לא עוזר.
כי הבעיות לא שוות והכוחות לא שווים בשביל להתמודד איתם

ויותר עוזר להשלים עם זה, מאשר לנסות לחפש בעיות אצל אנשים אחרים.
לי טוב ביחס לעצמי, יש אנשים שנראים לי מוצלחים ממני ואני מקנאה בהם. אבל הדרך שלי להתמודד היא להשלים עם זה שלא נולדתי גאון כמוהם, ואני עושה את הדרך שלי ביחס לעצמי, ולא ביחס אליהם
אושרoo
שעובדים עליו קשה, הוא אושר חזק ויציב שיכול להחזיק הרבה יותר מאושר שעובדים עליו קצת.

לכן אנשים עם בעיות קשות שהיו צריכים לעבוד קשה, אינם מסכנים, הם קבלו אושר יותר טוב.

אפשר לשאול אותך אם את מאושרת?
מאודסליל
אני לא אומרת שלא נדרשתי לעבוד ולהשתפר במהלך החיים שלי, ולא הכל הגיע בקלות.
אבל ההתמודדויות שלי מגיעות מתוך הבחירות שלי, והן נמצאות בתוך המעגל של הדברים הטובים בחיי.
כן, היה לי קשה להגיע לתואר שלי. אבח עצם זה שיכולתי ללמוד זו זכות
כן, הייתי צריכה לעבוד כדי להגיע לזוגיות טובה, אבל עצם זה שזכיתי ויש לי זוגיות ויש לי עם מי לעבוד זו כבר מתנה.
וגם כשהיה לי קושי במשהו אחד, הייתה לי סביבה תומכת

ואני יודעת, שאלו דברים שלא לכל אחד יש
ואםoo
את מנתחת את הנתונים, ממה מגיע האושר שלך, מהדברים הטובים שיש לך או מהדברים שפתרת והשגת בעמל ויזע?
זה שילובסליל
של הדברים.

אבל זה לא הדיון בעיניי. אני לא אומרת שאי אפשר להיות מאושר גם אם יש לך קשיים.

מה שרציתי להגיד, זה שלפי דעתי לא מנחם ולא מקדם לדעת שלאחרים יש גם קשיים. כי לפעמים אין.
ולכן זה לא המפתח להתקדמות עצמית ולהתמודדות עם קנאה.

זה בסדר גם להתאבל ולבכות על מה שלא קיבלנו, על הנתונים שאין לנו. לפעמים צריך לתת מקום לקנאה, כי זה מגיע ממקום של חוסר.
ולפעמים ההבנה שאנחנו לא, וההשלמה עם זה, היא שלב בדרך.
אחרי שמשלימים עם זה, אפשר לחשוב מה אנחנו כן יכולים לקדם, איך אפשר להגיע לאושר בכל אופן.
אבל שלב ראשון וחשוב בעיניי הוא ההשלמה
אניoo
לא מנסה לנחם או לקדם. ככה אני רואה את המציאות, שלכולם יש בעיות, לכולם חיים שווים בעיניי פחות או יותר.

אני תמיד מסתכלת על החיים ועל סיטואציות לעומק, תמיד בעומק שלהם יש מורכבות.

גם אני מתבאסת לפעמים על דברים שאין לי ולומדת להשלים עם החסר, אין פה סתירה.
וודאיסליל
שלכולם יש קשיים, אני עדיין חושבת שלא כל הקשיים שווים.

לא חושבת שאני מסתכלת בצורה פחות עמוקה או מורכבת ממך, אלא פשוט אחרת.

אובייקטיבית, יש הבדל בין קושי של להצליח בלימודים, לבין התמודדות עם בעיות פוריות. אלו ואלו קשיים, אבל וודאי שלא באותה רמה. יש גל קשיים שההתמודדות איתם יותר תלויה באדם, ויש כאלו שפחות.

נראה לי אין לי עוד מה להוסיף
רק להגיד לך שאני מסכימהכמהה ליותר

עם כל מילה שכתבת בשירשור. תודה שכתבת אותם ❤

 

ורוצה להוסיף, לגבי האושר, שאני חושבת שלא סתם אנשים שעוברים סבל מתמשך כמו אלימות במישפחה, תקיפות מיניות במישפחה, קושי חברתי גדול או לחילופין אסירים במצבים קשים מגיעים יותר לדיכאון ולאובדנות.

ודיכאון לצערי זה לא משהו שמיתגברים עליו פעם אחת ושמים אותו מאחורינו לכל החיים.

נתוני חיים הם לגמרי משפיעים על אושר, אם כי ברור שלא בהכרח.

 

תודה רבה❤️סליל
זה נותן פרופורציותהמקורית

ברגע שהיא נקודת הייחוס שלה, אז זה נראה אחרת ומנרמל

כי אדם מושפע מהסביבה שלו

 

השאלה שלה הייתה על הקנאהאביול
זה תשובה לכך שאין מה לקנא, ושה' שם כל אחת במקום שמתאים לה. אחר כך אפשר להגיד עוד דברים שיעשו טוב...
משהו שפייסבוק הזכיר לי היום...גלויה
גם אני מנסה לעבוד על הקינאה...
בדיוק דיברתי אתמול עם חמותי ובעלי על זה.

ואז היום פוצונת יצאה מחדר ואמרה לי - קנאית!
ולא הבנתי, הילדה בת 4...
אז מסתבר שהיא שאלה - כאן היית?
וחמותי מצאה בזה את התשובה לקינאה שלי:
כאן היית - תראי מאיפה באת. כמובן שזה נכון לי ולא בהכרח מתאים לכל אחת, אב רציתי לשתף.
ואז פתחתי את הפייסבוק והוא הזכיר לי תובנה שהיתה חי פעם
ומסתבר שכיוונתי לדברי הרבנית עידית:
בשבילי נברא העולם. בשביל שלי, במסלול המדוייק לי.
ואי ❤️❤️לא מחוברת
האמת שגם אותי זה תמיד מרגש לראות כמה התקדמתי
אנונימית יקרהאישהואימא
קודם כל נגעת לי מאד בלב... אני מתמודדת גם עם סוג של דברים דומים.
היה פסיכיאטר מדהים( הוא עבר גם את השואה) שקראו לו ויקטור פרנקל. הוא כתב ספר מאד ידוע בשם האדם מחפש משמעות .. בכל אופן, קראתי בספר אחר שלו סיפור שהוא מספר על כך שבאה אליו לטיפול אישה, אם יחידנית לילד גדול ונכה, ומיררה בבכי שהחיים שלה נוראיים והדבר היחיד שעוצר אותה מלהתאבד זה הטיפול בבן הנכה שלה. ויקטור פרנקל הציע לה את התרגיל הבא- לדמיין שהיא מתקדמת קדימה בזמן ועכשיו היא בת 100 ומספרת את סיפור חייה לאחור. היא התחילה לדבר ולהגיד: היו לי חיים קשים, טיפלתי בבן נכה במסירות וכו' וכו' ואז היא פרצה בבכי ואמרה שהיא פתאום מבינה כמה היא גיבורה וכמה חייה היו מלאי משמעות, חמלה וכוח. וכמה היא מעריכה את עצמה.

יכול להיות שהחיים של אחותך קלים הרבה יותר.
אבל את ובעלך מדהימים. יש לכם חיים כל כך בעלי משמעות, עומק ורגישות. תנסי להסתכל על החיים שלך ולטפוח לעצמך על השכם. את חיילת בסיירת מובחרת...

גם אני וגם בעלי עברנו המון בחיים. התחתנו מאוחר(גילאי 30 פלוס) ויש לנו את התיקים שעברנו בחיים. ודווקא זה נתן לי המון ביטחון כשהתחתנתי עם בעלי , כי ידעתי שבעלי באמת בן אדם חזק נפשית. ראיתי עם כמה דברים הוא התמודד ושהוא מנהל את החיים שלו ולא החיים אותו.
מכירה כמה אנשים שהיו להם חיים מדהימים ופתאום נתקלו בקושי ופשוט נפלו כי לא ידעו איך להתמודד עם זה.
התמודדויות בחיים בונות לנו שרירים נפשיים שאולי אם לא היינו עוברים את מה שאנחנו עוברים לא היינו יודעים על קיומם.
היום בכל מיני מצבים שלא פשוטים לי , אני נזכרת בדברים שעברתי ואני אומרת, אני מסוגלת. עברתי סיטואציות לא פשוטות וצלחתי אותם. אז גם זה יהיה בסדר...

בהצלחה יקרה!!
ווואושושנושי

עוד לא קראתי את התגובות

רק להגיד שאת מלכה. הקנאה ממש מוציאה מהדעת. וזה עצוב. זה כואב ממש

התייעצות - שמות דומים מדי?*אורחת

נראה לכן סביר לקרוא לשתי אחיות נועה ונעמה, או שזה דומה מדי?

נועה ונעמה כן כי זה נשמע שונה מספיקטארקו

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

יש לי בן ובת עם שמות דומיםשיח סוד

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

מכירה אחיות עם השמות האלההשם שלי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

בעיניי ממש סבירשלומית.

נשמע לי סבבההשקט הזה

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מסכימהאמאשוני

תודה לעונות! אשמח מאוד לשמוע נוספות*אורחת

לדעתי בכלל לא דומה בצלילים, לגמרי הייתי קוראתnik

נראה לי שאני לא הייתי קוראתמכחול

מרגיש לי כן דומה מדי.

אני הייתי מפחדת שבהמשךנירה22

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

אמא שלי מתבלבלת גם בשמות לא דומיםהמקורית

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

חח בולהשקט הזה

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

כנל חח..טארקו

אני גם מתבלבלתמתיכון ועד מעון

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

לילדים שלי יש שמות שונים, ובכל זאת,מוריה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

האמת אני מתבלבלת בכולם בלי סוף ולא דומה בכללבאתי מפעם

נשמע לי סבירשיפור

הדמיון124816

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

זה תלוי איך קוראיםהשם שלי

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

אני לא חושבת בכלל שזה דומהאוזן הפיל

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי נשמע דומה מדי...גויאבה45

מאנונימי כי אאוטינגאנונימית בהו"לאחרונה

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

בן 11 חודשים ואוכלפה לקצת

היה על הנקה מלאה

הפסיק לינוק מעצמו ככל שהתבסס על המוצקים

עכשיו יונק רק בלילה (קצת לפני השינה כדי להירדם, ועוד פעם באמצע הלילה)

איך זה הולך עם הארוחות בגיל הזה?

אוכל ארוחה כל 3 שעות?

אני לא יודעת מה לתת לו כל פעם

בבוקר ב6 וחצי-7 אוכל ביסקויט ושותה מים

ב8 וחצי אוכל א.בוקר לחם עם גבינה/חומוס/שמנת/טונה וביצה.

ואז בסביבות 12 שוב ארוחה?

ב4 וחצי בערך אוכל א.מבושלת (בשרי בדכ)

וב7 א.ערב דייסת קוואקר עם פרי

מה אוכלים בין הבוקר לערב?

ועכשיו כשכותבת את זה, זה לא הרבה ההפסקה באוכל בלילה?

אשמח לשמוע את דעתכן ואם יש מה לשנות/להוסיף

אני רגילה לתינוקות עם תמ"ל שצריך לגמול אןתם בגיל שנה פלוס אז לא רגילה לדאוג ככה לאוכל.....

וואי עוקבת.שיח סוד

הייתי מעבירה לו את המבושלת ל12המקורית

וב4 שוב פעם משו

אצלי היה דומהמישהי מאיפשהו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

זו לא צריכה להיות ארוחה כל שלוש שעותהשקט הזה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

נשמע לי לוח ארוחות מעולהיראת גאולה

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

תודה לכן על התגובות!פה לקצת

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

אגס חתוך? אפרסק?יראת גאולה

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

מפחדת להביא לו ככה, הוא לא קטן?פה לקצת

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אפשר לתת לו פרוסה בידיראת גאולה

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

רצועות של ירקותיעל מהדרום

הוא לא אוכלפה לקצת

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

חשבתי שאת מחפשת בעיקר בשביל נשנושיעל מהדרום

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

מספיק להביא לו נשנוש כארוחה?פה לקצת

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

אהה. נראה לי שפחותיעל מהדרום

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

רצועות של ירקות אפויים זאת ארוחה מעולהשיפור

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

פריכיות אורז יותר בריא מביסקוויטשמש בשמיים

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

תחלקי את זה לארוחות עיקריות וארוחות בנייםמקרמה

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

מקפיצה לישמעונה

אני מכירה שאצל תינוקות מנת פירות היא ממש ארוחהיעל מהדרום

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אני רואה שכמה כתבו פה להקדים את הצהרייםפה לקצת

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

תשאירי לו מנה מיום קודםיעל מהדרום

רעיון מעולה!שיפור

מוסיפה כמה דברים ממש חשובים לדעתיצמאה

הוא בלי מטרנה?

  1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

  1. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

  2. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

  1. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

  2. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

marriage solutionIsabelnoah889אחרונה

שמי איזבל נואה. זהו יום מאושר מאוד בחיי בזכות העזרה שנתן לי ד"ר אפטה. הוא עזר לי להחזיר את אשתי לשעבר בעזרת כישוף האהבה והקסם שלו. אני נשוי כבר 10 שנים וזה היה כל כך מפחיד ומתסכל כי אשתי בגדה וגם ביקשה גירושין, אבל כשנתקלתי בפוסט של ד"ר אפטה באינטרנט על איך הוא עזר לאנשים רבים ולעזור להם לתקן את מערכת היחסים שלהם ולגרום לאנשים להיות מאושרים במערכת היחסים שלהם, שלחתי לו הודעה במייל שלו והסברתי לו את מצבי ואז ביקשתי את עזרתו, אבל להפתעתי הגדולה, הוא ענה לי ואמר לי שהוא יעזור לי לשקם את נישואיי, והוא אמר לי מה לעשות ועשיתי הכל בהתאם ועכשיו אני ומשפחתי חוגגים עכשיו כי אשתי השתנתה לחלוטין לטובה והיא אוהבת אותי יותר. היא תמיד רוצה להיות איתי ולא יכולה לעשות כלום בלי המתנה שלי. אני ממש נהנה מהנישואים שלי עכשיו, הכל בזכות ד"ר אפטה. אמשיך להעיד באינטרנט כי ד"ר אפטה הוא מטיל כישופים אמיתי. אם אתם זקוקים לעזרתו, אתם יכולים ליצור איתו קשר דרך האימייל שלו, וואטסאפ ו-VIBER; אימייל - drapata4@gmail.com, אתם יכולים גם להוסיף אותו בוואטסאפ: (+447307347648). הוא התשובה היחידה לבעיה שלכם וגורם לכם להרגיש מאושרים במערכת היחסים שלכם.

האם אתם רוצים את האקס שלכם בחזרה, רוצים כישוף אהבה למאהב חדש, פתרון בעיות בלי ילדים?

פתרון בעיות כלכליות?

פתרון למחלות?

אתם רוצים לקבל קידום בתפקיד שלכם.

הפתרון לבעיית הגירושין

וואטסאפ או התקשרו (+447307347648) (נא להתעלם אם אינכם צריכים עזרה)

עגלה נוחה במדרגות- יש חיה כזו?nik

אשמח לשמוע מבעלות ניסיון..

יש לי ספורטליין סיילו בת 6.5, אבל בשניים הקודמים לא היו מדרגות בבית..

עכשיו המדרגות הן על בסיס יומיומי, והאמת שלי קצת קשה לסחוב אותה במדרגות.

יש עגלות טובות יותר? מה אני מחפשת?

גוגל מציע לי בוגבו פוקס 5, שיש לה איזה פיצ'ר מיוחד למדרגות, אבל היא יקרה ברמות..

קיצור אשמח להמלצות🙏

היירק לרגע 1

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

לגבי מדרגות,כנה שנטעה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

טוב לדעת! כי היתה לי איזושהי מחשבה כן להשקיע🫣nik

עונה לשתיכן- ספורטליין נחשבת עם גלגלים גדולים?nik

לא מכירה אבל לא צריכים גלגלים מאוד גדוליםרק לרגע 1

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

מוסיפה שלא משנ איזו עגלה מדובר על טיולוןרק לרגע 1

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

אז מה עושים בתקופת האמבטיה?nik

מעבירים למנשא?

בגדול כל החברות אומרות שגם טיולון אסוררק לרגע 1

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה מהכנה שנטעה

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

מדרגות יכולות להרוס את העגלההשם שלי

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

אין לי בעיה גם עם אמבטיה במדרגותהשם שלי

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

לי יש את הספורטליין xl , אני חושבת שהגלגלים שלההשקט הזה

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

הסיילו הרגיל מותר טוב מהאקסל מצד גלגליםהלוואייי

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

דווקא הגלגלים הגדוליםהשקט הזה

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

באמצע זה טוב.. ממש גדול זה כבד.קטן לא נחהלוואייי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

אז נשמע שהעגלה שיש לי תהיה מספיק טובהnik

תודה!

כן אה..מדרגות ועגלה זה לא שילוב מוצלח ככה או ככה🫣nik

תודה!

במדרגות יש שתי בעיותהשם שלי

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

את מתכוונת להוריד במדרגות או חהוריד מדרגה מדרגה?בוקר אור

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

מדרגה מדרגהnik

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

ואיך תעלי?בוקר אור

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

גם מדרגה מדרגה😅nik

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

מה עם דונה?רק לרגע 1

אופציה שנשקלת ברצינותnik

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

ממש לא נוחה במדרגות. יותר גרועה מכל העגלותיראת גאולהאחרונה

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

גם לנו יש מדרגות בכניסה לבית~מרמלדה

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

גיליתי שיש סלקל של ספורטליין שאפשר להשכיב!nik

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

עוד בעניין אטופיק דרמטיטיס+שאלה על "חיטוי" דובימתואמת

היינו היום אצל רופא עור עם הקטנה, אחרי שרופאת משפחה אמרה לנו ללכת כי כנראה יש לה אטופיק.

שורה תחתונה, הוא אישר שזה אטופיק, אבל הוא רופא קצת מוזר (שילוב של מבטא כבד+דיבור מהיר מדי+בדיחות בקצב וכל מיני "משלים" לא ברורים), אז אני כבר לא בטוחה אם להקשיב למה שאמר.

הוא נתן מרשם לתרופה מייבשת נוזלים ולמשחה אנטי היסטמינית. על המשחה קראתי שיש בה סטרואידים, אז אני לא מעוניינת לתת לה (במיוחד שהמצב שלה לא חמור בכלל). מתלבטת על התרופה, כמה היא בכלל נצרכת. (אני מכירה את התרופה הזו מייבוש נוזלים באוזניים🤔)

בעיקרון כשהשתמשתי בסבון של לה רושה (ש @אמהלה המליצה עליו) היה נראה שהנגעים ממש חולפים לה. אז אולי זה מספיק?

גם הרופא אמר משהו לא ברור על זה שצריך לחזור אליו בעוד חצי שנה. אז ברור שלא נחזור אליו עצמו, אבל האם באמת צריך לעשות מעקב אצל רופא עור?

תודה מראש לעונות!


(*ורק מציינת שאין צורך לענות לי על השרשור בפרטי, במיוחד לא כל מיני גברים מעוררי תהייה. זה מה שקרה לי אחרי השרשור הקודם שפתחתי... זה נושא שלגמרי אין צורך לשוחל עליו בפרטי*)


>>> ושאלת בונוס:

יש לחמודונת דובי אהוב מאוד, שהיא מסתובבת איתו יום וליל. הוא כמובן סופג לכלוכים וחיידקים מרחבי הבית והרחוב והמרפאות שבהן היא מבקרת.

אני משתדלת לכבס אותו פעם בשבוע (מגניבה אותו לשם בלי שהיא תשים לב, אחרת היא תבכה צעקות קורעות לב מול מכונת הכביסה), אבל זה לא מספיק...

בסופו של דבר היא נכנסת למיטה מקולחת (גם זה לא תמיד), ואילו הוא נכנס איתה למיטה כשהוא מלוכלך...

יש דרך לנקות אותו במהירות בלי לכבס אותו? (גם הכביסה הכי מהירה לא מהירה מספיק, והיא גם לא אוהבת לחבק אותו כשהוא רטוב...)

לגבי מעקב124816

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

תודה!מתואמת

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

רק לגבי הדובי...אחת כמוני

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

אם כן, אז לא בקרוב... (הוא מאיקאה, ולא נגיע לשםמתואמת

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

התכוונתי לרכוש נוסף ולא במקוםאחת כמוני

כן? לזמןש הוא בכביסה

כן, כן, הבנתי. זה באמת רעיון טוב בעיקרון, תודה!מתואמת

הייתי שואלת בשכונה/בניין אם מישהו מגיע לאיקאהטארקו

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

נכון, חשבתי על זה. אולי באמת כך נעשה...מתואמת

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

להיפך, הוא כל כך מוצלח, שאת רוצה לשכפל אותויראת גאולה

היית אומרת אותו דבר על בעל, למשל?🙈מתואמת

לא, אבל על ילדים כן 😍יראת גאולה

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

😅מתואמת
דווקא בילדים יש לי שכפול אחד, אפשר לומר (אם כי ככל שהם מתבגרים אנחנו מגלים יותר הבדלים ביניהם...)
חחח... לגמרי!שיפור

ישות אחת עם שני גופים, משלימים, לא מתחריםשיפור

לגבי הבונוסאורוש3

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

הבעיה שהיא לא מוכנה להיפרד ממנו...מתואמת

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

כן אצל הקלינאית מילאאורוש3

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

כנראה זה מה שנעשהמתואמת
עכשיו אנחנו בפארק, אז הדובי סופג את כל נפלאותיו... אולי כן אצליח להכניס אותו לכביסה מהירה כשנחזור.
חחח אוי ווי. ממש מכורהאורוש3

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

זו הקטנה, היא עוד לא בשנתייםמתואמת

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

כן גם אני. נשמעת מתוקה ביותראורוש3

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

העניין הוא שאין ממש תיקמתואמתאחרונה

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

יש חיה כזאת שלא יבדקו בדיקת פתיחה לפני הלידה?פומלה

ממליצים על קפלן, אבל היו פה בעבר שרשורים שאמרו שבהרבה מהמקרים המכשיר החיצוני שבדקו איתו בדיקה לא היה מדויק והיה צריך בדיקת פתיחה וגינלית.

מישהי עם וגיניסמוס שבאמת לא יכולה שיבדקו לה פתיחה,

מה למען ה' היא אמורה לעשות?

באמת קשהמקקה

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

יש כל מיני פרוייקטיםמוריה

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

חשוב לך לקבל אפידורל?יראת גאולה

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

אולי תנסי לדון בנושא עם הצוות מראששיפור

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

אני אסבירפומלה

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

😓מוריה

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

התינוק יצא גם בלי בדיקת פתיחהאמאשוני

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

היי אני כאן כדי להגיד שעברתי לידה שלימה בליליני(:

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

אפשר לאמר זאת בלידהרק לתגובה אחתאחרונה

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

אז התחלנו גמילה (קולולו)אהבה.

איך זה עובד? אי אפשר לצאתמהבית? לגינה וכו, מה עושים כל היום בבית?

אני זוכרת שגמני שאלתי את זה❤️

אבל הימים המורכבים של הגמילה זה יומיים מקסימום שלוש

וכמובן תלוי ילד

אבל אפשר לצאת לאנשהו ופתאום כן לשים טיטול

הם מבינים אם אומרים להם

כך עשיתי והיה בסדר

לאט לאט בהדרגה. וזה מסתדר

למה לא לצאת?מקקה

קחי בגדי החלפה

בגינה עושים בצד אם צריך

זה לא שאי אפשר לצאתאמאשוני

אבל פחות נוח אם צריל לנסוע,

ולדעתי פחות שייך להסתובב במקומות ציבוריים כמו סופר או לעלות על מתקנים,

אבל ברחוב, בפארק, עם ביבמה אין בעיה. פשוט כשמפספס אז מחליפים רגע ורוחצים בבית.

אם נוח אפשר להישאר בבית.

בד"כ אחרי יומיים- שלושה הראשונים כבר יש שליטה מסויימת ואז אפשר לתמרן עם הגמילה.

אני יצאתי לגינהשומשומונית

השתדלתי לתזמן (אם הצלחתי) אחרי שעשה פיפי. לקחתי איתי סיר ליתר בטחון ובגדי החלפה.

הייתי ממש בקשב אליו ושאלתי לעיתים קרובות, וגם לקחתי יזום.

ומקסימום אם מפספס, חוזרים הביתה.

נסיעות רחוקות פחות אהבתי, אבל גם את זה עשיתי (קניות ברמי לוי וכו').

אני לפעמים שמתי טיטול ליציאות ארוכות/ נסיעותיעל מהדרום

לק"י

לא נרשמו בעיות.

בהצלחה!

לגינה יצאתי עם בגדים להחלפהשיפוראחרונה

לנסיעות שמתי טיטול

ריבוי תנועותכנה שנטעה

מרגישה פרנואידית שפותחת על זה שרשור בכלל🫣

יש סיבה ללכת לבדוק ריבוי תנועות? שבוע 33, כבר כמה זמן מרגישה כאילו העובר זז באקסטרים וגם תנועות שונות ממה שהרגשתי עד עכשיו, די באותו מקום כל הזמן וגם מכאיב לי. לא זכרתי ככה מההריון הקודם.

וואי זוכרת שגם אותי זה ממש הלחיץשיח סוד

יום אחרי ילדתי חח, אבל זה היה 39

אני אישית עם כל ספק אפילו כביכול שטותי הלכתי למיון בקופה (רופא תורן ובחינם) לרוגע האישי

אבל מחכה שיבואו חכמות להרגיע אותך

כן. חשוב לבדוק אם דפוס התנועות משתנה.גם אם יש הרבהכורסא ירוקה.

אני הייתי הולכת*אורחת

עקרונית ההוראות הן כל שינוי בדפוס המוכר

עונה לכולכן, תודה על התגובות!כנה שנטעה

חשבתי שיגידו לי שהכל טוב ולהרגע ושסתם שאלתי ועכשיו נלחצתי יותר, אבאלה

מה זה יכול להיות?

מה זה מיון בקופה? יש בכל קופה? פשוט באים או שצריכה הפניה?

אם את במכבי- יש מוקד נשים, לא צריך הפניהnik

חינם עד 19.

זה תלוי בסניף. אצלינו זה נסגר בצהרייםיעל מהדרום

לק"י

(מרכז בריאות האשה).

רב הסיכויים שהכל טוב. אבל עדיף לבדוקבאתי מפעם

תודה לכן!כנה שנטעה

לא יודעת אם הלכת להבדק וזה כבר לא רלוונטי לךקנקן שבוראחרונה

אני פעם התייעצתי טלפונית, כי זכרתי שזה בעיה

ענתה לי האחות שאין בעיה, וזה תקין

רק על מיעוט נבדקים

אין באמור להיות ייעוץ רפואי בשום צורה! רק כתבתי כדי שאולי תתייעצי לפני שנוסעת (וכנל לכל אחת שבסיטואציה ותקרא את השרשור או תזכר בו)

מחפשת רעיון לקמפינג, אשמח לעזרההריון ולידה

אנחנו בתקופת צמצום כלכלי ורוצים להוציא ממש כמה שפחות. לא הייתי הולכת בכלל לנופש אבל הילדים מאוד רוצים ובשבילם חשבנו כן לנסות, וכדי שיעלה קצת אז מוכנה לסבול קמפינג

אבל-

  1. מחפשת מקום (עדיף בצפון) שעולה כמה שפחות, אבל כן עם מקלחת ושירותים. גדול עלי מידי בלי...

  2. אפשר גם דירה פשוטה אבל אנחנו 9 ילדים ב"ה ולא נראה לי שיש משהו במחיר שיתאים לנו.

  3. אני ב"ה בחודש שביעי, איך ישנים ככה באוהל? מזרון מתנפח נשמע לי לא נוח בעליל, מזרון מהבית אפשר לקחת אבל רק דקיק כדי שיהיה לו מקום. מקום שמשכיר מזרנים בטח יהיה יקר עוד יותר. תוהה איך אסתדר בלילה..

תודה רבה!

אולי להשכיר מזרון רק בשבילך?יעל מהדרום

אולי לקחת דירה פשוטהאמאשוני

ולשים חלק מהילדים באוהל בסלון/ מרפסת

לטייל ביום לפני ואחרי

אפשר לתכנן לבשל יחד ארוחת ערב, זה החוויה

אנחנו עשינו שנה שעברה קמפינגדיאן ד.

והיה לי ממש קשה לישון באוהל

מתישהו התייאשתי והלכתי לישון ברכב בחניון.

לא יודעת מה ההגדרה של זול מבחינתךטריה

אנחנו לוקחים דירה פשוטה בצפת (לא בעיר העתיקה). לקחנו אותה גם שנה שעברה והיינו ממש מרוצים.

הם לוקחים לפי מיטה/מרווח, אנחנו שמים את הילדים הקטנים על מזרנים ויצא לנו ל4 מבוגרים ו8 ילדים כ1000ש"ח ללילה.

אם מעניין אותך פרטים, בשמחה אתן לך באישי.

מה עם החלפת דירותשלומית.

לא יודעת איפה אתם גרים אבל לפעמים זה מיקום שיכול להיות אטרקטיבי לאנשים אחרים.

נניח ההורים שלי השנה מצאו דירה פשוטה בצפון ונסעו ל3 ימים ובימים האלה המשפחה שגרה שם מתארחת בבית שלהם...

וגם סיכמו משאירים אחד לשני מצעים ומגבות אז נחסך המון סחיבה

תודה רבה! עונה לכן:הריון ולידה

החלפת דירות אני לא רוצה.

לגבי דירה- האמת ש1000 שח זה הרבה בשבילנו כרגע, למרות שזה זול

יש סיכוי למצוא באיזור 500? אם הילדים ישנו בחצר? נראה לי שזה לא מציאותי בצפון בעונה הזאת.

מזרון רק בשבילי זה אפשרי, איפה יש קמפינג שאתן ממליצות? נורמלי ולא יקר?

לישון ברכב גם לא נשמע לי תענוג גדול

יש לכם אולי משפחה או חברים באזורים רלוונטים?כורסא ירוקה.

מבינה שהחלפת דירות לא רלוונטית לך, אבל אולי אם תכתבי הודעה כזאת גנרית לכולם שאתם מחפשים דירה לישון בה לילה או שניים בתקופת הקיץ, ואם מישהו יוצא לנופש ויתאים שתתארחו אצלם בתשלום סמלי תשמחו לדבר.

בגלל שאתם הרבה הייתי מוסיפה גם שלא חייב מיטות לכולם ואתם תדאגו לעצמכם. וכמובם שתשאירו נקי אחריכם

למשפחה בת 11 נפשותיהודיה מא"י

גם קמפינג באתר מוסדר בתשלום מגיעים בכיף ל500₪. במקומות הזולים מגיעים לסדר גודל של 40-50 לאדם.

אפשר בחוף כינר. יש שירותים ומקלחות, משלמים רק על החנייה. יש גם שטיבלך לתפילות בבין הזמנים

ומומלץ ביותר, אבל בלי מקלחות - פארק גורן. מקום ענק, חינם לגמרי שגם כשעמוס אפשר למצוא את הפינה השקטה שלך. יש מים זורמים, יש שירותים, יש מסלול מהמם שמתחיל ישר מהחניון. אין מקלחות, אין חשמל. מגיעים פקחים, אז כדאי לדאוג לישון רק במקומות שמאושרים ללינה בתוך הפארק.

חוויה מובטחת.

יש לכם אוהל?מנגואית

500 זה מחיר לדירה זולה לזוגאמא לאוצר❤

מקסימום+ 1 או 2

בטח בעונה הזאת שהיא הכי יקרה בשנה

אפילו זה אי אפשר למצוא כמעט אז אני לא חושבת שזה אפשרי למצוא בכזה מחיר עם 9 ילדים...♥️

אנחנו שכרנו ב500 ללילה דרך אייר בינביאוהבת את השבתאחרונה

דירה ממש על קו החוף

אם תרצי פרטים בפרטי בכיף

היה ממש כיף!!!

היינו בים מלא... זה חוויה מדהימה

וזה דירה שיש בה הכל

כלי מיטה מגבות

גז מקרר מיקרו

מזגנים

זה אומר שזה גם חוסך בהוצאות כי נוח לאכול שם את כלהארוחות...

אנחנו הבאנו סיר גדול ומחבת ובישלנו הרבה

(היה אושר עד במרחק כמה דקות נסיעה )

לגבי המזרון, יש מזרונים מתפנחים יחסית נוחיםקנקן שבור

יצא לי לישון על אחד כזה והיה לא רע

יש את יער השלום בירושליםניק חדש2

אומנם לא בצפון אבל מקום מסודר.

מזרן מתנפח דווקא ממש נוח!מתואמת

אני אחת שחייבת לישון על מזרן נוח לגמרי, אחרת סובלת מכאבי גב, ומזרן מתנפח (איכותי) היה לי ממש נוח.

אנחנו מתכננים לעשות קמפינג בשמורת עוז וגאו"ן בגוש עציון, זה בחינם בעיקרון. כן היינו צריכים לקנות אוהלים (שניים, יש עוד שניים שהתאומים קיבלו מתנה לבר מצווה) ויש לנו את המזרן המתנפח ממעין קמפינג שבעלי ואני עשינו פעם (השאר יישנו בשק"שים ושמיכות), כך שזה אמור להיות נוח וזול יחסית. והאוהלים יישארו לנו גם לעתיד.

בכל אופן, אפשר גם לברר על החלפת דירות, אם יש לכם דירה במקום יחסית שווה...

תבדקו קמפינג במקומות עם כרטיס מטמוןרק טוב!

גנים לאומיים.

אני יכולה להמליץ על אשקלון. אומנם לא בצפון, אבל מקום נחמד מאוד. ישנים על דשא, אפשר להשכיר מזרונים או להביא מהבית. אוהלים משלכם. יש שרותים מסודרים ונקיים. מקלחות גם אחלה. מקררים, כיורים לשטוף כלים. ואפשר לטייל במקום נחמד ויפה שם. וגם לרדת לים בבוקר חוף מוכרז, כשירדנו אליו בבוקר היו שם מלא משפחות דוסיות בלבוש מלא (ילדות עם חולצות 3/4 וחצאיות...).

יש מתחם קמפימג מסודרתודה לה'.

זה נקרא נטורה בישוב נטור בגולן. מתחמים פרטיים לאוהלים, משכירים מזרונים, יש מטבח עם גז מקררים, שירותים מקלחת, שחשוחיות מים, פינת חי, מחצלת עם משחקים לילדים.. ממש נחמד. מאמינה שיעלה יותר מסתם מקום אבל שווה לברר..תסתכלי באינטרנט מספרים

שמעתי על קמפינג אלרום. חפשי בגוגל מספר...שש וארגמן

ושמעתי גם שיש אירוח זול במדרשת נוב.

ובאזור אחרי לגמרי שמעתי שיש אירוח זול בישיבה באלון מורה.

לא זוכרת את הפרטים ששמעתי על שניהם... בטח אפשר למצוא אנשי קשר דרך גוגל...

בהצלחה!

מזרון דק מהבית לדעתי יותר נח ממתנפחחילזון 123

אפשר לקשור על הגג

קמפינג זול יחסית זה שמורות של רשות הטבע. תראי מחירים באתר שלהם. זה באזור 60 לאדם.

(ובמקומות הגדולים יש בד''כ השכרת מזרונים ב 10-15 למזרון).

(אם אתם לא רוצים שיהיה חם אתם יכולים ללכת ללינה במכתש רמון, ביום חם אבל בלילה נעים...)

https://www.parks.org.il/%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/

והכי זול-חוף בכנרת. יוצא לחניה ללילה פחות מ 100 לדעתי לרכב

יש לנו אוהלים טובים גדולים וגם מזרן מתנפח איכותיהריון ולידה

תודה לכולכן על ההצעות והעזרה!

נבדוק את האפשרויות, תודה רבה!

אז ממליצה ממש על שמורת עוז וגאון בגוש עציוןיעל...

יש שם שירותים, מקלחת, מתקנים לילדים, אזור למנגל, הרבה תאורה והנקודות חשמל.

מקום של שליחות והרבה אהבה לארץ ישראל.

ויש המון מעיינות באזור, צמוד לצומת הגוש, רמי לוי...

העלות זה 40 שח למבוגר, 15 לילד. (החל מהשנה)

בצפתכי כל פה

הבית שלנו🏠

צפתי ונעים בלב העיר העתיקה

מה יש? סלון מטבח, שרוקלחת, חצר נעימה ושני חדרי שינה. (סהכ 4 מיטות מבוגרים, 2 מיטות תינוק, 2 מזרנים)

הבית מאובזר (מזגנים, פלטה, מיחם , מקרר, תנור, גז וכו).

המחיר הוא כ700₪ ללילה.

לפרטים

נחלה 0556884028

יהודה 0587506616

אולי יעניין אותך