אבל עם השנים הבנתי שלכל אחד יש את השליחות שלו בעולם

ואני צריכה לעבור את התיקון שלי

והאחר שנראה לכאורה ללא בעיות כלל צריך את התיקון שלו

וכנראה שהתיקון שלו זה דרך ההתמודדות שלו שאולי מהצד שלי לא נראית התמודדות כלל

אבל כנראה שלמבנה הנפש שלו זה מתאים והוא אף מרגיש שיש לו התמודדויות מאתגרות ביותר

הרי יש אנשים שעוברים סיפורים קשים אז האם זה סוף העולם ואין ולא יהיה להם לעולם טוב?

להפך, הנפש שלהם קיבלה כלים להתמודדות שלהם ויש להם כוחות לזה

אני מאחלת לך להפוך את הקנאה לתפילה 

אבל כזו שאני מתפללת שיהיה לי דברים טובים לא בגלל שיש לאחר אלא בגללי

שיהיה לי את הטוב שאני רוצה עבור עצמי

הרי הקב"ה יכול להוריד שפע טוב לכולם!

ובמיוחד להתפלל לראות את הטוב ואת המתנות באתגרים שניתנו לך

ואני בטוחה שיש כאלה!

בהצלחה!

אז תראי, אני לא ממש אישה של מילים

בטוח לא מתכוונת לעודד או לתת כח..

אני הקטנה חושבת, שנכון למרות האתגרים, פירטת כאן דברים שהם ממש לא בידיים שלך.

נגיד לגבי ילודה, את יכולה לרצות, והמון. יכולה לנסות ואפילו ללכת להפריות כדי להחזיר כמה ביחד, אבל גם במקרה כזה אף אחד לא מבטיח שזה יצליח. זה ממש לא מחייב.

לבעלי יש חוסר בתאי זרע מוחלט(!!!), אני הצעירה התחתנתי בגיל ממש צעיר וכמה חלמתי ורציתי משפחה ע-נ-ק-י-ת. משפחה עם מלא בלאגן של ילדים נכדים נינים ומה לא

עם הזמן הייתי חייבת להשלים עם זה שזה פשוט לא יקרה, בואי נקווה על נכדים אבל ילדים - כנראה שפחות. ב"ה שנכון לעת עתה ילד אחד יש לנו (אחרי מיקרו טסה, ברטוב הפריות כשלונות ועוד) - אני יודעת שלא יהיה לנו יותר משניים שלוש גגגגגגג. ברגע שהשלמתי עם זה, שזה אני וזה המצב שלי, השלמה פנימית ואמיתית שזה המצב - הוקל לי מאוד.

כך גם לגבי דברים אחרים, יש לי גיסה יפה ברמות היסטריות. באמת באמת יפה, ואני עם אף גדול קצת שמנמונת - זה הפריע לי מאוד.אבל ברגע שהשלמתי שזו אני עם היתרונות והחסרונות אני אומרת תודה.. זה המצב.

מה שנשאר לי זה רק לבקש לייחל ולהתפלל על ההמשך, לא מדברת על 40 יום בכותל או ספר תהילים כל שבוע

אלא על הבקשות הקטנות, במהלך היום, בשטיפת כלים. פשוט בקש. לשתף את בורא עולם, הוא אבא לך והוא הכי רוצה בטובתך..

סליחה על הוארך...

אבל זה שלכולם יש קשיים והתמודדויות, עדיין לא פותר את הקינאה.

כי יש כאלו שיש להם קשיים פשוטים ורגילים, וכאלו שמיתמודדים עם חיים ממש קשים.

וקל מאוד ליפול לקינאה.

אין אף אישה בסביבה שלך שאת יודעת בוודאות שהחיים שלה קשים יותר משלך?

שהיא מתמודדת עם דברים הרבה יותר מורכבים מאצלך?

אני מכירה בוודאות נשים שמתמודדות עם חיים הרבה יותר מורכבים משלי, וגם כאלו עם יותר קלים משלי.

אני הרבה פעמים מקנאה, ומה שאני מנסה להגיד לעצמי זה שהקב"ה כיוון את החיים שלי בדיוק כפי שהם אמורים להיות. והקשיים שיש לי הם כניראה הכי טובים לתיקון שאני צריכה לעבור בעולם.

אבל לנסות לשכנע את עצמי שלכולם יש קשיים באותה רמה שלי - זה לא נכון, וגם לא מקדם אותי לשום מקום.

עם כל מילה שכתבת בשירשור. תודה שכתבת אותם ❤

ורוצה להוסיף, לגבי האושר, שאני חושבת שלא סתם אנשים שעוברים סבל מתמשך כמו אלימות במישפחה, תקיפות מיניות במישפחה, קושי חברתי גדול או לחילופין אסירים במצבים קשים מגיעים יותר לדיכאון ולאובדנות.

ודיכאון לצערי זה לא משהו שמיתגברים עליו פעם אחת ושמים אותו מאחורינו לכל החיים.

נתוני חיים הם לגמרי משפיעים על אושר, אם כי ברור שלא בהכרח.

ברגע שהיא נקודת הייחוס שלה, אז זה נראה אחרת ומנרמל

כי אדם מושפע מהסביבה שלו

עוד לא קראתי את התגובות

רק להגיד שאת מלכה. הקנאה ממש מוציאה מהדעת. וזה עצוב. זה כואב ממש

אולי תשקלי שוב את האירוח? עוד יש זמן לחזלש

או שצבקשי מהאורחים להתחלק איתך בהכנות?

אבל עומס היה גם בלעדיהם, והם מאמת מכינים חלק מהדברים

זה היה או ללכת אליהם (ואז לארוז ומצעים ומאכלים שאני יכין וכו')

או שיבואו אלינו, אני העדפתי שיבואו אלינו כך שאני יהיה בבית שלי לפחות

העומס הוא עומס רגיל של ערב חג

במצב שלנו הכל מאתגר ב"ה

בהצלחה יקירה!

אולי להביא בחורים בתשלום שיעזרו עם הסוכה? תחפשי כל דרך שאת יכולה להיעזר עם מיקור חוץ.

שולחת חיבוק! בעל חולה זה סיוטטט.

אבל גם הכאב ראש של למצוא בחורים עכשיו...

בינתיים התקשרתי למישהי שתעזור בקיפול כביסה, גם זה משהו

שישב עם הילדים לשעה שעתיים עד שתספיקי קניות?

אני יודעת שהוא לא מסוגל, ולבקש ושהוא לא יכול להיענות זה רק יעורר אנטגוניזם שיחמיר את המצב

אני עובדת על עצמי קשה לא להתעצבן ולשמור על רוגע ושמחה

כי אין לי ברירה חחח

חברים/משפחה?

לא נעים, אבל מצד שני אם את חושבת שלא תספיקי, שווה שיהיה לא נעים בבקשה מאשר לא יהיו מוצרי קניות

אותו דבר עם הסוכה, אולי מישהו יכול לעזור לבנות?

תנסי להיעזר במה שאת יכולה

מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע… - הריון ולידה

מבינה ממש את כל החששות שלך, זה הכי מובן בעולם

בע"ה ימצא עבודה מושלמת מכל הבחינות ( בין אם זה המשרה הזאת או משהו אחר ) שתתאים לכם ויעשה לו טוב

בעלי תקופה היה בבית וזה היה לו ממש לא טוב

עכשיו באמת מחוץ לבית הרבה שעות ( וגם אני, ולכן ממש קשוח ) אבל הרבה יותר טוב לו, לגברים ממש חשוב לעבוד

בהצלחה לכם !

אל דאגה זה שהוא הסכים להתראיין לא אומר שאם יתקבל הוא צריך להגיע ולעמוד בכל התנאים שלהם.

לאט לאט

יתראיין, בע"ה יתקבל, ישמע מה כל התנאים, ואז תחליטו יחד

שיקשיב גם למה עושים בעבודה בפועל, וגם לתנאים טכניים יותר

בהצלחה!!!

(וגם אם המקום הזה לא יתאים- תנועה זה מבורך. ותגיעו למקום מתאים)

הוא מגיע לזה ממקום של 'אני צריך כסף אני מסכן אני פוחד להיתקע שם שנים בתפקיד לא טוב רק כי משלמים'

וזה מציק לי כי זה אולי נכון

אבל תנסה להגיע בראש פתוח!!!

למה מראש זה עבודה לא טובה?? חכה תשמעעע

והוא צריך כסף

ולכן הוא יוצא לעבוד (כמו רוב העולם)

כי בסוף זו לא עבודת חלומותיו הרי

אבל לא מחיב שבזה הוא יתקע עכשיו

ולא מחייב שזה יתאים לכם בכלל.

מה שמשנה זה התנועה שזה יוצר

הוא יבין איזה פריווילג הוא היה עד עכשיו, הוא "ינחת" לשוק התעסוקה ויקבל פרופורציה (גם אם לא יתחיל לעבוד), אולי זה ייתן לו מוטיבציה לצאת מהמיטה ולהגשים את עצמו מקצועית ולדחוף.לשם יותר

ככה או ככה זה לא רע לדעתי

ומצטרפת לזה שאת אישה מהממת♥️ בטוחה שבגלל שאת שומרת על השלום בית שלך ועל ההערכה שלך כלפיו השם יברך אתכם בכל טוב

הפירוט משרה זה כן יותר סיזיפי ממה שהוא תכנן ורצה

אני מבינה את זה

פשוט מרגיש לי שזה מקום שיכול לקדם אז יאללה קצת לנשוך לשון…

נראה בכלל מה יגידו לו מחר ומה הציפייה ושעות וכו

לפעמים עוזר לי לחלק את הדאגות. לעלות שלב שלב.

קודם לראות מה יהיה הראיון.

אחר כך לבדוק את השעות.

אחר כך להדוק השפעה על הבית.

ככה זה מקל אצלי על הלחץ.

ולדעת שאת עושה את המעשה הנכון- תשנני לעצמך למה הצעד הזה חכם ולמה הוא טוב.

המון המון הצלחה, את נשמעת אישה מדהימה ומיוחדת, ואשריו שזכה בך!!

ככה אני מאמינה. גם בדרך שלי וגם של בעלי.

כשמגיע משהו לפתחנו זה כנראה יעשה טוב בדרך כלשהיא. השם מפנק אותנו.

אם לא יהיה תפקיד ממש בכיר,אז הכסף, או ההרגשה, או ההכרות עם אנשים בתחום, יש מליון דרכים שזה יועיל ויהיה טוב...

תאמינו שזה כן טוב.

וכמו שאמרו פה, את נשמעת אישה ממש טובה לבעלה ומאמינה,

וכל הכבוד לך!

אני אומרת לו לך בראש חיובי תבדוק

לא אמרתי תחתום חתונה קטולית

אבל לך בראש טוב לא ממקום אומלל

הוא אומר למה שלא אהיה? זה לא מה שרציתי…

נכון שלא אבל אז מה נעשה נבכה?🫪

תשלטי על איך את מול זה שהוא הולך.

אם את בטוב ומאמינה שזה יביא טוב ושזה בטוח יפתח כיוונים אז אחלה.

הוא בעז"ה ידבק ממך ויתקדם לשם גם

אז הוא מרגיש לחץ ממני ללכת

ואני לא רוצה את ההגשה הזו

שאני דוחפת

ואני רוצה

והוא חייב בגללי

את יותר מידי בתוך הקישקע של הסיפור,

תתרחקי קצת ואני לו להיות עם זה,

את לא צריכה לדעת באיזה שעה זה,

ולא לדבר איתו מה כדאי או לא כדאי להגיד בראיון, או מה כדאי להרגיש ולחשוב,

תני לך להרגיש שזה שלו... וזהו.

תחשבי על דברים אחרים זה☺️

הוא יודע שהוא צריך תעסוקה ועבודה

זה מה שהעליתם בחכתכם כרגע

ונשמע שיכול להתאים לכשרונות הנוכחיים שלו

אל תהיי אחראית על התחושות שלו ואל תתני לו אישור לדחות או לקבל את ההצעה

תני לו שיחליט (כמובן תהיי חלק מהשיקולים כי זה משפיע עלייך)

זה חלק מהתהליך של היפוך התפקידים חזרה. הוא צריך להתמודד עם קבלת החלטות ולא לסמוך עלייך שתחליטי עבורו או תתני לו אישור כזה או אחר.

אם זה נראה לך תגידי שנראה לך

ואם לא נראה לך ויעמיס עלייך יותר אז תשקלי

אבל "לא בא לי" זה פחות שיקול לגבר כשהחלופה היא לשבת בבית

** ושימו לב שהוא סוגר שחול המועד הוא יוכל לעבוד חלקית או לא לעבוד כלל כדי לא להכביד עלייך שאת עם הילדות בבית עובדת

לדעתי כרגע התפקיד שלך זה לשחרר.

אם את לא רוצה שוב להיכנס לנעלי האמא, הדואגת, האחראית והוא הילדון, את תצטרכי לעבוד על לשחרר ולא רק הוא על לקחת אחריות.

תסמכי עליו, לא הכל בשליטתך ותלוי בתגובה שלך.

תסתכלי עליו כגבר שיודע לנהל ראיון, עם שיקול דעת, שיודע לבחור או לסרב, שמספיק חזק שגם אם יעשה טעות או יפספס הזדמנות הוא מספיק גבר כדי להתמודד עם זה.

(כנראה לא סתם התחברתם, כל אחד מצא אצל השני את הנקודה הזאת, אבל לא סתם את מרגישה שזה בסופו של דבר מפריע לזוגיות)

פשוט גם הוא קצת גןרר לשם

מה את חושבת

את חושבת שאני לןזר?

את גאה בי?

את שמחה עם מי שאני?

וזה סתפ באסה ברור שאני כן!

מספיק שצד אחד יוצא מהמשוואה הזאת, והמשוואה מסתדרת.

לכולנו יש את הדברים האלה, את לא בעייתית ולא היחידה.

לכל אחד בתחום שלו, אנחנו מתחתנים בנקודות מסוימות עם ההורים שלנו, משחזרים דינמיקות, נמשכים דווקא להוא שמזכיר לנו דפוס קדום,

ואז רבים סביב אותם ריבים שוב ושוב דואגים את אותם דאגות שוב ושוב, והולכים במעגלים, עד (במקרה הטוב) שמישהו מחליט לצאת מהמשוואה הזאת ולא להיות כפוף למשוואה הלא מוצלחת הזאת.

אם תעבדי על הצד שלך, על לא לקחת בשבילו את האחריות, על הנקודה שאצלך צריכה תיקון (אפשר להישאר שנים ושנים ב"קודם הוא, למה אני" "אני לא לבד בזוגיות הזאת")

אבל בשביל עצמך, תעשי מה שאת יכולה מצידך וכמו קסם תראי שהוא ישתנה גם. מניסיון מר עם סוף מתוק(:

ואומרת פעם אחת ולתמיד - בעלי אתה הכתר שלי כי אתה אתה

לא משנה לי אם תעבוד בזבל או בתכנות או תהיה שייח סעודי. זה לא מגדיר אותך בעיניי וחשוב לי שתשחרר מזה

אני רוצה שתעריך את עצמך בפני עצמך גם בלי קשר אליי. צא מהמקום הנמוך הזה. אנחנו לא שם. אני מבקשת ממך, אני רוצה שתחזור להסתכל על עצמך כמו שאני רואה אותך ובלי לבקש ממני על זה אישורים כל רגע. זה קצת מעייף אפילו

(זה נשמע חריף ותסגנני לפי רצונך אבל תביני את הרציונל מאחורי זה רגע

השיח הזה רק מזין את דמות הילד שבו מולך. ואת נאלצת שוב ושוב לנחם אותו ולחזק אותו ולתת לו אישור למי שהוא ולזה שהוא מספיק טוב וזה לופ שלא נגמר. זו לא כוונת המשורר בקשר בריא בעיניי. למרות שגם זה קורה בהמון בתים כן? אני מתייחסת לאידאל. ובאידאל זה אמור להיות הפוך, גבר תופס מעצמו גברי וטוב וחזק ומסוגל כי יש לו חוסן פנימי. והאישה שלצדו היא מנוע להוכיח את עצמו כדי לספק לה את מה שהוא מתחייב בכתובה לתת. הוא אמור להיות היציבות בבית ולא הפוך ואת נשענת ולא מובילה את כל המהלכים בעצמך.

יש כאלה שלא מתחברות אני יודעת. ויש כאלה שחיות עם זה שזו לא תהיה המציאות שלהן גם את זה אני יודעת. אני מדברת על אידאל וכותבת לך על זה כי העלית את עניין היפוך התפקידים וכנראה שמציאות אידאלית שכזו כן מדברת אלייך ואת שואפת לה. וכדי להגיע לשם את צריכה להבין איפה אתם עומדים כרגע ואיפה אתם צריכים חעמוד ואיך להגיע לשם

אולי כדאי אפילו להיעזר בליווי טיפולי

ממש לחתוך.

כל פעם שהוא מתחיל להגיד - אני לא מוכנה לשיח הזה.

גם כי אתם זוג ולא הורה וילד

וגם כי מי שפאסיבי לא מתקדם. רק כשדוחפים אותו בכוח.

וחבל. גם אם הצעד הראשון קטן, כשהוא האחד שאקטיבי - זה משנה המון. והוא יתקדם יותר ככה.

ומבחינת ריצוי, אני לא הייתי מוכנה לשמוע את כל זה, אני הייתי אומרת לבעלי: אהוב שלי אתה לא הולך לריאיון הזה בשביל לרצות אותי, וגם לא לכל ריאיון אחר. אנחנו זוג, אנחנו יחד בזה, והחלטנו שתתחיל לעבוד. אני מתה עליך, מעריכה אותך, ואתה האלוף שלי. לא משנה איזה עיסוק תבחר. אני מאחוריך, ואתה טוב לי ובעיניי תמיד. אני מציעה שתלך מחר לריאיון ותראה. אם לא מתאים, אחלה, אז תחפש ותמצא עבודה אחרת. עד שבע"ה תמצא עבודה התחלתית מתאימה.

להעביר את הכדור לידיים שלו. הוא אחראי לגורלו. הוא לא ילד שאמא אומרת לו מה לעשות.

כי אני יודעת שזה לא טוב

פשוט כילו אני לא רוצה להגיד לו מאמי אני לא רוצה לענית על זה או לחסום שיח על זה באיזה אופן כי שלא ירגיש שאני לא…

אבל הוא צריך לפתח קצת עמוד שדרה אין ברירה

(גבר מפונק זה כיף כי הוא גם יודע לפנק אבל זה מצריך כוחות אחרים)

להגיד משהו בסגנון של ''אתה יודע מה דעתי עליך, מה שמשנה זה מה שאתה חושב, אם אתה לא תחשוב שאתה לוזר אתה לא תהיה לוזר אף פעם''

משהו עדין שמחזיר את השאלה אליו במקום להכריח אותך לפדבק אותו כל הזמן...

בשורה התחתונה ידוע לך איפה החבילה כרגע?

שאני מתכוונת לדווח על כשל תמורה לחברת האשראי ולבטל את העסקה אם הם לא מסדרים את זה

אחריות שלנם לוודא שהמשלוח עם המוצרים ששילמת להם עבורו יגיע לכתובת שציינת בזמן סביר

בסוף היום קיבלתי תשובה שבה שוב שאלו מה הכתובת וכתבתי שהמשלוח יצא בימים הקרובים..

לא הבנתי מה קרה עד עכשיו.

אבל מתלבטת אם לתת להם הזדמנות לעוד כמה ימים...

אוף, אין לי באמת כוח להתעסק עם זה.

שהמשלוח בדרך (עם הכתובת הנכונה).

מה שלא היה בפעם קודמת...

אז נראה שיש מקום לאופטימיות שהוא באמת יגיע הפעם.

מזל שזה לא דברים שהיו לי דחופים (דברים לקראת מעבר שגם ככה מתעכב...).

סתם תוהה אם יש איפשהו להתלונן על השירות לקוחות הנוראי שלהם. זה ממש מתסכל שאין עם מי לדבר, ורק במזל לפעמים אני מקבלת מענה אנושי אם הבוט החליט לא להגיב הפעם...

שידעו שלא כדאי לשלוח דרכם כי זה יכול לפגוע בשמם הטוב

ולא הכי איכפת להם הם עובדים עם מלא חברות אבל יש סיכוי שיתנו לך קופון או משהו לרכישה הבאה. או החזר על הנוכחית. מתסכל ממש.

על חברת משלוחים.

אולי אפילו על כץ.

פעם שיין שלחו לי משלוח שנקודת החלוקה הקרובה ביותר היתה במרחק של לפחות 20 דקות נסיעה ו..בעיר ערבית לחלוטין. אמנם בתוך הקו הירוק אבל עדיין..

בעלי האמיץ נסע להביא משם את המשלוח. (בעל החנות הרגיע אותו שהחנות ממש בכניסה ושהוא יכול לצפור לו והוא יצא אליו. הוא עצמו היה יהודי וניסה להרגיע שהכל ממש בטוח).

שיהיו בריאים

מלחיץ הסיפור עם המשלוח בעיר הערבית...

אצלי כנראה הסיבה ששמו נקודה כל כך רחוקה זה כי במפה זה באמת לא כל כך רחוק, פשוט באמצע יש את רמאללה, אז הדרך מסביב מאריכה בהרבה...🤷🏻‍♀️

סליחה שלא מעודדת..

בישוב פה מתארגנים על תביעה ייצוגית...

מקווה שהתביעה תועיל במשהו, איזה אלופים מי שמארגן את זה...

אולי היא יכולה לעצבן, אבל אולי גם תועיל.

היא קשורה ולא קשורה לנושא שהועלה פה אז אומרת מראש שזה לא נכתב ספציפית לגבי זה, אלא רק כנקודה למחשבה במכלול ההתנהלות

כל הנושא של יהודה ושומרון הוא תחום אפור.

ליהודים שגרים שם שנים או שחונכו לכך מגיל 0, בוודאי לדור שני ושלישי זה ברור מאליו שזה איזור רגיל לגור בו בדיוק כמו כל מקום אחר בארץ,

ונוסיף על זה שיש גם חוק במדינת ישראל שאוסר על אפליה.

אבל מה שנכון למגזר הממשלתי לא תמיד נכון לשוק הפרטי.

אי אפשר לחוקק חוקים ולעצום עיניים כאילו בעזרת החוק המציאות השתנתה.

והמציאות הפוליטית הבינלאומית היא שלפעול באיזור יהודה ושומרון זה מורכב מבחינה מדינית- פוליטית (עולמית) ומבחינה בטחונית.

אני לא אומרת שלא לדרוש מה שמגיע, אבל לדרך ולסגנון יש משמעות כדי לא להבריח מי שנכנס לפעילות עסקית באיזור.

טעויות קורות, ואם הם נובעות מבלבול בין איזור יהודי לערבי כי המפות לא יכולות להיות מסומנות בסימונים שאינם מקובלים בשפה הבינלאומית, אז לפעמים זה אפילו די מתבקש שיקרה.

(זה לא מסביר למה אין מענה לפניות ולמה יש סחבת, זה כן יכול להסביר למה הטעות קרתה מלכתחילה. ובפעילות מהסוג הזה תמיד יותר קשה לפתור בעיות מאשר למנוע מראש)

לי באופן אישי יצא להיות מאוד מאותגרת בתקופות המלחמות עם איראן למשל כשקשרים מול חו"ל גם ככה הופכים להיות יותר רגישים פוליטית, היציבות העסקית מתערערת, אז לפחות את מה שתלוי בנו (העובדים בקצה) ניסינו לעשות הכי טוב שאפשר מתוך מטרה לא לאתגר מדי את הסיטואציה, ולא להפסיד בתחרות הבינ"ל

וככה עם אזעקות וטילים, מילואים וללא מסגרות, נתתי את ה200% שלי גם בעבודה כדי "לפצות" על הבלאגן שממילא נגרם (כגון שלא היה אפשר להוציא סחורה מהארץ כי בוטלו גם טיסות מסחריות)

וכדי לא לפגוע בקשרים העסקיים של חברה ישראלית בשווקים העולמיים ובמיתוג של ישראל בעולם.

(ואגב יש לנו שם של אנשים שאי אפשר לשבור אותם לא משנה מה, ומסתבר שזה משפיע על השיקולים לעשות איתנו עסקים)

זה לא אותו דבר פה,

אבל לפעמים מרגיש שלא תמיד יש מודעות לאיך כל הסיטואציה נתפסת מבחוץ וכמה שיתופי פעולה או בכלל הכרה במפעל ההתיישבות ממילא לא ברורים מאליהם והצורך לפעמים להכיל סיטואציות כדי לא להרוס קשרים עסקיים.

זה לא בדיוק קשור לסיטואציה שתוארה פה, אבל כן קצת קשור, אז מנצלת את ההזדמנות לדבר גם על הקשרים העסקיים ועל האתגרים והטעויות של גורמים מבחוץ. ולמה זה לא אותו דבר כמו משלוח בתוך הקו הירוק שלא לדבר על השוואה למשלוחים למדינות אחרות.

יכול להיות שהחברה הזאת ספציפית עושה טעויות שלא צריך להכיל ואולי עדיף שתפסיק את הפעילות העסקית שלה בכלל ותיתן לחברות אחרות שיודעות יותר טוב את העבודה להתרחב על חשבונה.

אני לא אומרת מה המסקנה שצריכה להיות במקרה הזה ספציפי, אלא מעלה נקודה כללית למחשבה לגבי שירות לוקה בחסר שנובע מלכתחילה ממורכבות של האיזור.

זה לא קשור לאזור בארץ

יש המון תלונות על חברות משלוחים. המון. היקף הפעילות המסחרית בארץ במשלוחים עחתה באלפי אחוזים מאז קורונה והמלחמה אבל השירות שלהם הרבה םעמים זוועתי ויש הרבה זלזול בלקוח הקצה

קראתי לא מעט ברשת על עסקים שמתלוננים בעצמם יל חברות השליחויות שלא נדבר על תלונות אזרחים. השירות מתחת לכל ביקורת הרבה םץפעמים ואין זמינות אנושית למענה ונעשות הרבה טעויות

אז אולי הקו הירוק קצת יותר מאתגר. אבל בכללי נושא המשלוחים הפך להיות בעיה בארץ

השאלה אם ריבוי תלונות יביא שיפור או יביא לסגירת הפעילות העסקית מול ישראל.

אני זוכרת שהייתה תקופה שגם המשלוחים מנקסט היו בסימן שאלה אם שווה להם להתעסק עם זה או לוותר על הנתח שוק הזעיר הזה.

אגב אצלנו המשלוחים עובדים פיקס עם שליח עד הבית למשל עם צ'יטה אבל לא רק.

אולי יש חברות שפחות עובדות במקומות מסויימים, אין לי מושג. (אני לא מזמינה משיין אז לא יודעת עם מי הם עובדים)

שאפשר למנוע את העניין של הימנעות מלעבוד איתנו בהקשר הזה.

אני, כשהתלוננתי לשיין על חברת שליחויות מסויימת (לדעתי כץ. ואני לא גרה ביהודה שומרון), ציינתי בפניהם את החברות שכן הייתי מרוצה מהם.

ככה שנתתי בפניהם את החלופות. לא סגרתי את האופציה שלהם ללקוחה מרוצה(;

ובאמת הפער בין חברות שליחויות לפעמים הזוי ומתסכל ממש.

לבין נקודת איסוף.

אני מזמינה תמיד שליח עד הבית, וגם בחברות שיש עליהן המון תלונות ברשת הכל מגיע בסדר גמור.

שווה לי להוסיף סכום מסוים כדי להימנע מעוגמת הנפש שיש סביב נקודות איסוף.

לק"י

או שהשליחים שואלים אם נוכל לרדת לקחת מהם🤷‍♀️

(לא, אני לא יורדת לקחת בעצמי 10 ליטר שמן...).

עוד נקודה לגבי זה ששמים לפעמים בנקודות שלא ביקשנו, זה כי לכל נקודת חלוקה של הדואר יש יכולת לקבל עד מספר מסויים של חבילות, מעליה- הם מעבירים לנקודה אחרת. המעצבן שלא תמיד הם שמים בנקודה קרובה/ נגישה🤦‍♀️

וזה שהשירות לקוחות גרוע זה הכי מעצבן.

(בנקודות איסוף יש בעיות אחרות אבל הן כן קשורות למקום המגורים ומקבלים את זה בכבוד בדכ.. וגם סתם טעויות לא קשורות כמו שיש בכל הארץ של שליחים שמגיעים למקומות מרוחקים וכו)

בכל אופן יש אצלנו בישוב בעיה קשה עם כץ ספציפית, במשלוחים עד הבית ספציפית, וזה בכלל לא מול שיין כי זה גם בהרבה משלוחים פנים ארציים..

ויש פה מספיק חברות שליחויות שכן עושות את העבודה שלהם

וגם שיין מזגזגים בין חברות שונות. משלוח אחרון שקיבלתי מהם היה מhfd בכלל..

ויש להם אינטרס עיסקי שלא להסיע את החבילה הרבה

לכן הן מרכזים חבילות לאיזורים מסויימים

כמובן שכל אחת רוצה שהחבילה תגיע כמה שיותר קרוב לבית

אבל ביו"ש זה יותר קשה, כי יש הרבה ישובים קטנים ויחסית לא קרובים

סתם לדוגמה, הישוב הכי גדול ביו"ש יהיה קטן יותר משכונה ממוצעת בירושלים

יש ישובים שיש בהם אפילו פחות תושבים שיש ברחוב בעיר

בכלל לא חשבתי על הכיוון הזה

וזה ברור שמשלוחים לוקחים יותר זמן להגיע לפה

ועדיין רק על החברה הזו מתארגנים לתביעה ייצוגית

כי ההתנהלות שלהם מחפירה ומלאת שקרים שהם ממשיכים לספר למרות שברור וידוע שאלה שקרים מוחלטים.

אז להגיד שזה כי אנחנו גרים ביו"ש זה נטו האשמת הקורבן.. אין קשר במקרה הזה.

יש גם את התלמוד הישראלי לילדים, לא יודעת אם זה לגילו אבל אם כן אז נהדר.

התקדמות, ובכלל שיהיה גם שלב של עיבוד בכתיבה...

ותודה יקרה על התגובה!

כי איך הוא ידע שהוא הבין נכון והתשובות נכונות?

בסוף המורה יצטרך לתת מענה אם תהיה לו שאלה או משהו במהלך השיעור אז כדאי לברר איתו.

גפ יש מורים שפחות מתלהבים מזה שיש ילדים שעובדים על חומר שונה

תודה!!

למה צריך למדוד את ההתקדמות?

עיבוד זה חשוב, בכתיבה או בדרכים אחרות, אבל הייתי יוצאת רגע מהשבלונה של קטעי מידע ושאלות הבנת הנקרא, ומחפשת יותר בכיוון היצירתי - שלא צריך לקלוע לתשובה הנכונה.

עם מדבקות נגיד ואז הפתעה אחרי כמה זמן..

לא בקטע של בדיקת התשובות.. ממש לא..

והאמת הלוואי שהייתי יכולה פשוט להביא לו מסכת משניות ושילמד עם קהתי.. אבל נראלי שזה לא השלב..🤷‍♀️

שאני בכיתה א' קיבלתי רשות לקרוא בכיתה בזמן שיעורי עברית.

הייתי קוראת את הספר 'הקסם במתמטיקה' מתוך הסדר 'אני מגלה עולם'. לא יודעת כמה הבנתי, אבל נהניתי😊 ולגמרי קראתי להנאתי, אף אחד לא פידבק אותי על זה...

(אבל קראתי ברמה די גבוהה לילדת כיתה א'. הילדים שלי שעלו לכיתה א' קוראים לא היו מסתדרים עם ספר כזה... וככל הנראה בשום גיל לא היו נהנים ממנו🤭)

מהשיעור

ויותר יעבוד לו לעבוד במשהו אחר בזמן שהם עובדים בחוברות שלהם..

שמראה שכשמצ'פרים ילדים על עשיה בתחום מסויים, המוטיבציה הפנימית שלהם לעשות את אותו דבר הולכת ויורדת.

גם אם זה כיף..

כנראה הסיבה היא שהצ'ופר הוא כמו משכורת, וזה הופך את העשיה לעבודה.

אולי העניין הוא לא "גם אם זה נחמד" אלא דווקא אם זה נחמד. כלומר, אני חושבת שאולי אם יש משהו שבאמת לילד נחמד לעשות, אין עניין לצ'פר. אבל אם יש משהו שקשה ומתאגר וגם לא נחמד, זה יכול לעזור. נניח לבן שלי היה קושי במוטוריקה עדינה. עשינו כל מיני תרגילים ובהחלט צ'יפרתי אותו על התרגול, הוא עבד קשה!

בגן הוא לא תמיד היה משלים עבודות צביעה ויצירות, וביצע אותן באופן מינימלי כדי לסיים. היום הוא בכתה ב', לפעמים הוא מקבל משימות צביעה והוא מאוד נהנה, עושה את זה בכיף ומשקיע זמן ותשומת לב.

(ספציפית כאן באמת נשמע שמדובר בפעילות שאמורה להיות מהנה, אבל לא לגמרי ברור לי שהבנתי את העמדה של הילד. יכול להיות שהוא משועמם אבל צריך דחיפה קטנה לעשיה אחרת)

שעשו מחקר כזה על ילדים ומחקר כזה על מבוגרים. וראו שאצל מבוגרים המוטיבציה הפנימית יורדת וכשיורד החיזוק הם מפסיקים, ואצל ילדים זה נהיה הרגל והם ממשיכים גם אחרי שהחיזוקים החיצוניים יורדים.

אם זה משהו שמלכתחילה אין לילד מוטיבציה פנימית לעשות אותו (לדוגמא צחצוח שיניים) אז התגמול יכול להיות מנוע להטמעת הרגל. רוב האנשים שמצחצחים שיניים באופן קבוע לא נהנים מזה, הם עושים את זה - ובכן, מתוך הרגל ומודעות לחשיבות העניין.

אבל במחקר שדיברתי עליו מדובר על פעילות שהיא כיפית (צביעה חופשית).

כדאי לחשוב טוב אם המנוע ללימוד בחוברות אתגר יהיה בשביל הילד עבודה, הרגל, או עניין ומוטיבציה פנימית.

ואני גם מסכימה מאוד עם המשפט האחרון שלך. הזכרת לי שפעם ממש ראיתי את זה קורה עם הילדים שלי והפסקתי את התגמול והם חזרו לרצות.

היא היצה בכיתה א, אבל יש להם רמות גבוהות יותר. אם מעניין אותך אבדוק לך את השם

אם כן זה לא ככ מעניין אותו הסגנון הזה.. קצת רדוד..

רוצה לכתוב לי מה היה שם בערך שאגיד לך אם רלוונטי שלא תטרחי סתם..?

עבד על הבנת הנקרא אבל גם זכר ונקבה, יחיד ורבים, השלמת משפטים. לדעתי קוראים לזה "מה הסיפור שלכם"

יש למשל קופצים כיתה, קנגרו..

אצלי הוא מאוד אוהב מתמטיקה אז זה בעיקר מה שהתמקדנו בו, גם קצת עברית/אנגלית. אבל בעיקר מתמטיקה ופיתוח חשיבה.

תורני אני לא מכירה חוברות אתגר אז עוקבת אם יתנו לך רעיונות טובים

ומוסיפה משהו לא בדיוק מה ששאלת- חשוב לדבר עם המורה שתעודד אותו להשתמש בחוברות ולחשוב איתה מתי זה מתאים(למשל לא תמיד נכון להתעקש עם ילד כזה שיפתור הכל בחוברת של הכיתה לפני שעובר למה שבאמת מאתגר אותו, לפעמים זה סתם מפתח תסכול)

וצריך לדעת שהמעקב על מה הוא עושה, לעבור שפתר נכון והבין את השאלות וכו הוא עליכם וצריך להיות על זה.. מנסיון.

וגם על התוספת!!

חשוב ממש...!!

לק"י

אולי גם המורים של הבן שלך יכירו דברים מוצלחים.

או שאת רוצה לבית ולאו דוקא לכיתה?

אנסה לשאול..

אני בגילו הייתי עם דפי עבודה להעשרה שהמורה שמה לי בניילונית בקצה הכיתה.

הוא בתלמוד תורה? אם כן ממש כדאי דברים מדעיים ולהתקדם בחשבון.

אם תרצי אחפש לך בשמחה.

הוא מחונן? יש הרבה דפי עבודה שהם בעיקרם חשיבה למחוננים (למשל הפתרון לא מתבסס על לוח הכפל אלא על היגיון מפותח)

ממש אשמח לעזרה בלמצוא..

לא יודעת אם מוגדר מחונן..

אבל פותר תרגילים חשבון של כיתה ו כזה...

הרמה הכי ראשונית (טוב לילד שכבר קורא אבל לא שוטף אז צריך עוד טקסטים קצרים) זה חוברת בשם 'קצר וקולע'. אחר כך יש עוד חוברת ראשונה, שניה והלאה.

אלו חוברות שעובדות על מיומנויות קריאה וכתיבה חשובות, ויש שם בתוך הקטעים שעובדים על הבנת הנקרא גם קטעי מידע מעניינים בכל מיני נושאים.

תעשי חיפוש בגוגל, לדעתי כשאני הזמנתי מצאתי אתר שיש בו דוגמאות מתוך החוברות ואז אפשר לראות מה מתאים. אם לא תמצאי ואת רוצה לראות - אני יכולה לחפש לך.

אני קניתי בהמלצה של חברה שלמדת א'-ב', ובתיאום עם המורה של הילדים שלי.

בוקר טוב חשיבה - הוצאת יסוד

חוברת 'בוקר טוב חשיבה'.

אנחנו בתור ילדים מאוד אהבנו את החוברות האלו. לצערי כנראה כבר לא מדפיסים אותם מחדש, אבל של כיתה ג' עדיין זמין למכירה בכמה אתרים.

יש שם כל מיני חידות ודברים שדורשים חשיבה יצירתית, קצת מחוץ לקופסה.

(יש באתר ששמעתי פה בקישור דוגמא לעמוד אחד מהחוברת. זה לא משקף את כל מה שיש בה, כי יש שם דברים מגוונים, אבל זה נותן קצת טעימה, ותראי אם זה בכלל עשוי להתאים לבן שלך או מעבר לרמתו כרגע...)

רעיונות אחרים שאפשר לתת לו:

*לעזור לתלמידים שיותר מתקשים.

*להכין חידון/ פעילות על החומר הנלמד, ולהפעיל את הכיתה בסיום הנושא.

* לעבוד בחוברת מקבילה לנלמד בכיתה.

(נתנו פה לדוגמה את החוברות של הבנתי את הקטע. אצלינו לומדים את החוברות האלו בבית הספר, אבל בכל מקצוע יש כמה חוברות מקבילות)

שלוקח בערך שבועיים ממתי שהתינוק לומד לעשות משהו עם יד/רגל אחת ועד שהוא לומד לעשות את זה עם השניה. לפי זה זה נשמע תקין לגמרי. אם הוא ממשיך לא להשתמש ברגל גם אחרי שעובר הרבה זמן, אז כאי לבדוק

אז אני אמשיך לעקוב אבל בנחת

לחכות עוד קצת לראות אם הוא מסתדר עם הרגל השנייה, ואם זה ממשיך לפנות לבירור.

אני חושבת שזה תקין לדלג על השלב של הזחילה.

אם הוא זוחל גחון, זה לא שהוא לא זוחל בכלל

אבל הגיוני שגם אם הוא מתחיל להיעמד, הוא עדיין יזחל, כי יכול לקחת זמן עד שמתחילים ללכת.

הוא לא אוהב לזחול, הרבה יותר אוהב לשבת. ועד כמה שאני יודעת זה תקין לדלג על סוג אחד של זחילה, אבל לשבת עד שהוא ילמד ללכת זה כבר פחות מומלץ.

בהתחלה לפני שהוא למד להתיישב הוא כן יותר זחל, מקווה שהוא יגלה כמה זה יעיל לדעת לזוז ממקום למקום לבד ואז יחזור לזה

היום היה אמור להיוצ לנו תור לטיפת חלב ושכחתי מזה, קבענו לאחרי סוכות, ולכאורה זה קלאסי לשאול פשוט את האחות טיפת חלב את השאלה הזאת במקום כאן, אבל הבאסה זה שהיא ממש לא הכתובת, אני ממש לא אוהבת להגיע אליה, היא נותנת תחושה כל כך לא נעימה ולא מקצועית, והיו כמה מקרים ממש לא מקצועיים איתה שאני באמת לא סומכת עליה. אין כאן אחות אחרת.

לשני הגדולים הייתה לי אחות אחרת בטיפת חלב והיא הייתה ממש טובה וזה הבדל כל כך משמעותי ומבאס. הייתן עוברות לסניף אחר של טיפת חלב, רחוק יותר? בכלל יקבלו אותנו בסניף אחר?

באמת בהתפתחות אני צריכה לסמוך על הזיכרון שלי מהגדולים כי היא לא בודקת בכלל, אבל מדדים פיזיים בכל זאת צריך ואם כבר אז בא לי מישהי מקצועית ונחמדה ולא אותה...

אגל את ההערות והעצות מכניסה מאוזן אחת ומוציאה מהשניה.

זה באמת מה שאני אעשה...

ולדעתי חייבים לקבל.

זה לא מסובך

פשוט לחקות איתו את התנועה שהוא צריך לעשות, כמה פעמים לשני הכיוונים עד שילמד לעשות את המעבר חלק.

כאילו, אני מסדרת אותו ואז הוא שוב חוזר לתקוע את הרגל השניה מתחתיו כזה

יש לי אחיין (עכשיו כבר בן 13, חכם ובריא ב"ה) שהיה גורר את הרגל בזחילה, וזה היה כי כאב לו להשתמש ברגל, בגלל איזה דלקת שהיתה לו.

בעיני כשרואים משהו שלא נראה כמו שרגילים בהתפתחות תקינה, שווה להתייעץ עם גורם מקצועי. לפעמים זה תקין והכל בסדר, אבל לפעמים יש משהו שכדאי לגלות כדי שיהיה אפשר לטפל.

(מקווה שלא מלחיצה. בעז"ה רוב הסיכויים שהכל בסדר. רק כדאי לדעתי להתייעץ כדי לוודא שלא מצריך טיפול...)

כי בעיני זה גם יכול להסביר למה הוא ממש אוהב לזחול על המיטה ועל הספה וממש לא אוהב לזחול על הרצפה. אבל לא ראיתי משהו, אז אני אשאר במעקב ואם לא ישתפר ניקח לרופא (ותודה שאת מזכירה לי את האופציה של הרופא אחרי הבאסה שלי מהטיפת חלב, כי ברוך ה', יש פה באמת רופאי ילדים מעולים)

על הרצפה הוא לא ממש ניסה...

גם כשהתחיל לזחול על הגחון וגם על שש. נראה לי שגם להתיישב הוא עשה הרבה זמן רק על הספה או המיטה שלי, ואחרי כמה שבועות כשהרגיש מספיק ביטחון או לא יודעת מה התחיל לעשות את זה גם על הרצפה.

בהתחלה זה הדאיג אותי, עד ששמתי לב שכנראה בהתחלה זה יותר קל או נעים לו על מיטה

היום אומרים שכל סוג של זחילה הוא בסדר, העיקר שהתינוק מתקדם.

אבל במקומך, נשמע שדי פשוט 'להזחיל' אותו כמו שצריך. אם את שמה לב שהוא ירד מישיבה והרגל מקופלת - תיישרי לו אותה, ותעשי לו את התנועה של הזחילה עם הרגל הזו.

גם אצלנו הוא גרר רגל אחת, האחות טיפת חלב אמרה שזה בסדר, ואחרי עוד זמן מה הוא התחיל לזחול היטב בשתי הרגליים.

כשאני מיישרת לו את הרגל הוא מקפל אותה בחזרה מתחתיו, אבל ניתן לו לנסות שוב ושוב עד שילמד

הבת שלי נעמדה והלכה לאורך חפצים בגיל 9 חודשים, עוד לפני שזחלה על 6. חשבתי שהיא תלך תוך רגע ותדלג על השלב...

בסוף התחילה ללכת חופשי יותר מחצי שנה אח"כ ובהחלט למדה לזחול טוב...

ככה שזה לא הכרחי.

אם נראה שהילדה מטופלת אז אין צורך להוסיף

ומחילה גם אם היא לא מטופלת, לדעתי לא תפקידו של מישהו חיצוני

שהוא לא בן משפחה להעלות את זה בפני ההורים.

פעילויות גיבוש לבנות. זאת אומרת כאילו מתייעצת איתי או משתפת אותי בתוכניות. בתכל'ס לא בטוחה שזה מה שיעזור לבת שלה, כי בעיני עיקר הבעיה זו הילדה עצמה ולא המצב החברתי הכללי בכיתה.

סתם ככה אם לא היתה אומרת לי כלום או מצפה ממני למשהו, ברור שלא הייתי חושבת לומר כלום. העניין הוא שהיא כאילו מתייעצת ומצפה שהבת שלי תצטרף לפעילויות עם הבת של וכו'.

שאז כמובן יש לו אחריות

אבל בכללי אני חושבת שנכון ובמקום להאיר (אם יש ביניכן פתיחות ובצורה מכובדת).

אני כאמא הייתי שמחה שיאירו את עיניי במה שאני כאמא לא רואה מתוך אהבתי לילדים.

אם היא מקבלת עזרה בבית הספר כנראה מאובחנת ומטופלת.

לבת שלך הייתי משקפת בכנות, שנראה שזו ילדה עם קושי ויש מקום לחמלה כלפיה. לילדה שמסתדרת טוב חברתית זה בעיני בסדר לומר לתת מקום לחברות אחת פחות שוויונית. לבת שלי יש סיפור דומה מאד, היא ילדה מוקפת חברות ב"ה ויש ילדה עם קשיים כאלה ואחרים שמאוד מחפשת את חברתה. מניחה שזו לא הגישה של כל ההורים אבל אנחנו הבהרנו לה מבחינתנו היא קיבלה מתנה שהיא חברותית ואהובה ואין מצב שיש לה יכולת לשנות את החוויה הקיומית לילדה אחרת והיא מוותרת עליה (קצת דרמטי, אבל ההבדל בין להיות דחויה או מוזמנת בגיל הזה הוא דרמטי).

דבר ראשון היא למדה להזמין את הילדה הזו למפגשים של כמה חברות יחד. ככה היא נהנית בכל מקרה והילדה נהנית מעצם היותה מוזמנת, וכל חבורת החברות למדה לפתח חמלה ואכפתיות. בעיני זה מבורך ולא פוגע בבת שלי בשום צורה. אגב לפעמים הילדה הזו מבקשת לבוא לשחק איתה לבד וזה מרגיש לבת שלי כבד, אז חשבנו מה היא יכולה לעשות איתה שנעים לה בכז, שתיהן אוהבות לצייר נניח, אז מוציאות צבעי מים ושמות פודקאסט ברקע, וככה הן ביחד והאינטראקציה לא מעיקה מידי. וגם מראש תוחמת בזמן, אומרת מראש שיכולה נניח שעה.

בקיצור, מבחינת הבת שלי השקעה מאד קטנה, מבחינת הילדה השניה עולם.

לראות גם את הזולת ולהעביר את זה גם לילדים שלנו זו תכונה נאצלת ❤️

כל הכבוד לך. באמת גם אני אמרתי לבת שלי דברים דומים בעבר, עכשיו נראה שפחות עובד.

גם הבת שלי באמת ב"ה מסתדרת יפה ונהנית, אבל היא לא מרכז העניינים בכיתה או משהו כזה. תוהה האם באמת אני צריכה לדרוש ממנה משהו דומה. צריכה לחשוב על זה.

אם הקשר ביניכן טוב ראוי בצורה מכובדת ובעדינות להסב את תשומת לב האם.

אצלי פעם שכנה הסבה את ליבי לגבי אחד מילדיי, נעים או לא נעים, אני עד היום מודה לאישה הזו!!!!

שהיא לא צריכה לשחק רק איתה אבל שזה חסד לשחק איתה ושתמצא הזדמנויות לשתף אותה במשחקים. וגם בהפסקות.

במידה שהילדה מטופלת דרכם, יוכלו להכניס גם את הסעיף הזה לדברים הצריכים טיפול,

ובמידה שההורים לא שמו לב לעניין החברתי, זו דרך יותר עדינה שהמידע יגיע לאמא..

אחרת ולא על הבת שלי.

לשתף את המורה/ היועצת במקום ובמצוקה של הבת שלך מול הסיטואציה. אולי גם לומר שאת קצת חסרת אונים מה לענות לאמא..

והן בחכמתן יקחו את המידע וינתבו הלאה..

בע'ה הצלחה גדולה.

לספר שיש ילדה בשכונה בכיתה של הבת שלך ושהאמא מנסה לארגן מפגשים והבת שלך פחות מרגישה איתה שפה משותפת כי היא קצת ילדותית וכו

ולשאול מה נכון לעשות לגבי הבת שלך ומה לענות לאמא..

את יכולה להוסיף שלדעתך עוד בנות בכיתה מרגישות את הפער הזה

(לא יודעת כמה זה רלוונטי לציין את זה, אבל אפשרי)

זה עדיין לא כמו להגיד, שומעת רציתי לדבר איתך על ילדה מהכיתה של הבת שלי...

בעדינות, לומר לה ששמת לב לנקודות האלה וחשוב לך שהילדה תהיה מטופלת גם בכיוונים האלה.

ותבקשי מהמורה שלא תאמר לך אם הילדה מטופלת בכיוון הזה או לא, כדי לשמור על הפרטיות שלה.

ככה אם היא מטופלת - אז הכול טוב. ואם לא - אז המורה כבר תדאג להעביר הלאה את הצורך בזה.

ומבחינת הבת שלך - אני לא יודעת מה לומר... עמדתי (וכנראה אעמוד) משני צדי המתרס, וזה באמת מורכב.

תנסי לשבח אותה על כל פעם שהיא כן מצליחה להתחבר לאותה בת, אבל אל תתעקשי איתה, כי זה רק עלול ליצור לה התנגדות גדולה יותר...

היא נשמעת מקסימה ממש!

אחר. תודה על נקודת המבט הזו

ואבחנה לא כל כל משנה מבחינת ההתנהגות של הבת שלך ובנות אחרות.

ואם היא נותנת לבת שלה את המענה מאחורי הקלעים ונשמע שכך, נראה לי מובן ההשקעה שלה גם ביוזמות חברתיות.

נראה לי שזה מה שכולנו היינו עושות במצבה, לא?

זה באמת מורכב, צריך למצוא עם הבת שלך את האיזון בן חסד לבין הילדות שלה בעצמה.

אולי להזמין אותה שגם ככה מזמינים ילדות נוספות ואז היא נספחת והדגש לא עליה.

אולי לשתף את הבת שלך שקשה לה וכשהיא מסוגלת, לשתף גם אותה במשחקים.

אחת על אחת זה באמת מורכב יותר.

וגם התייעצתי על זה, ובחרתי לא לפתוח את הנושא.

מה שקרה, שהבנות הפסיקו להיפגש אחר"צ (לא לומדות באותו ביה"ס) למשל שנה וחצי-שנתיים

ועכשיו הן חזרו להיפגש מדי פעם (לא באותה תדירות)

ואני שמחה גם על ההפסקה וגם על החזרה.

אני חושבת שאחרי שיחה עם האמא היא הייתה פחות רוצה לשלוח אותה כשיש עליה "תווית"

למרות שבמקרה שלנו האמא רמזה בעצמה שיש לבת שלה קשיים.

בקיצור אני חושבת שלא לדבר עם האמא,

כן לדבר עם הבת שלך מה המינון שמתאים לה.

ואם לא, אז לא.

בעיני הדרך לעשות חסד עוברת דרך היכרות עם הגבולות וההעדפות שלנו והדרך לחנך לחסד היא ע"י דוגמה אישית ולא ע"י להשאיר אותה עם חברות שטומנת בה חוסר נעימות.

תודה

במהלך היום הוא עייף או סבבה? כמה אנרגיות הוא מוציא במשך היום? כמה זמן זה ככה? נמצא במסגרת? אותה מסגרת שהיתה שנה שעברה? אתם בטוחים שטוב לו? היה שינוי בחופש הגדול?

נראה לי שמה שאת מתארת יכול לנבוע מכל כך הרבה גורמים שונים שכדאי להבין את התמונה המלאה

במהלך היום הוא סבבה, אף פעם לא מראה סימני עייפות, הוא יכול להיות בשיא האנרגיות עד 2 בלילה.

הוא במסגרת, והיה גם שנה שעברה, אני בטוחה לחלוטין שטוב לו שם. אני ממש אוהבת את הגננת שלו, אישה מדהימה, שאוהבת אותו ממש. מסגרת קטנה ותומכת. הקלטתי שנה שעברה אחרי שהחלטתי שההיסטריות בלילה מוגזמות. וגם שם שמעתי דברים טובים ב"ה.

הוא ילד קסם, מצחיק, שובב, מתמסר, מביע, מדבר בלי הפסקה. מתוק דבש בימים, זוועת עולם בלילות.

הוא ככה כבר כמה חודשים ארוכים מאוד, לפרקים לילות יותר טובים ופחות. אבל תמיד משו לא סביר ולא הגיוני.

קודם כל אלופה שבדקת את המסגרת ואיזה נחת לדעת שהוא בידיים טובות ואוהבות!!

יש ילדים שצריכים פחות שינה וזה אולי מסביר את השינה המועטה אבל לא את הבכי והצרחות.

הייתי פונה לרופא ילדים. או שיהה לו רעיון, או שיפנה למעבדת שינה

וללכת לרופא משפחה לשלול דברים פיזיים...

וגם קיבל ליתר ביטחון לפני כמה חודשים, לא היה שום שיפור

אקבע תור לרופא ילדים... למרות שבטח ינפנפו אותי בלי כלום

או בטיפת חלב.

אם כשהוא זקוק לכם בלילה אתם קמים אליו ויושבים לידו, אז לכאורה אין סיבה שייכנס להיסטריה ועוד באופן קבוע.

או שהמענה ניתן לו בשלב "מאוחר מדי" או שיש משהו שמפריע לו וכדי לגלות מהו צריך לערוך בדיקות.

במהלך היום הוא יודע לשבת בשקט? יש לו זמנים שבהם הוא מרגיע את הפעלתנות?

תנסי לשים לו סיפורים בהילוך איטי בפודקאסט, אמבטיות ארוכות. אולי עיסוי. יכול להיות שכמו שכתבת "הוא לא יודע לכבות את עצמו" וצריך ללמד אותו ומה שיעזור לו בתחילת הלילה לעבור מעירות לשינה, יעזור לו גם במהלך הלילה לחזור להירדם.

בכל אופן כדאי לוודא אם יש משהו ספציפי שמציק לו.

שאני סומכת עליו רק ב1 ל11, שאז נחזור סוף סוף לקופה נורמלית.

הוא לא נכנס להיסטריה באופן קבוע, יש הרבה התעוררויות בלילה שעוברות יחסית בסדר. אבל יש הרבה היסטריה... לפחות כמה פעמים בשבוע. ולפעמים כמה פעמים בלילה.

הוא לא מקבל את המענה מאוחר מדי. אנחנו באמת בשבילו בלילות. כל הזמן. בפירוש מנסים לצאת כשנרדם, אבל כל פעם שהוא מתחיל לבכות או קורא לנו אנחנו באים.

הוא יודע לשבת בשקט, לא הרבה. מאוד אוהב חיבוקים ומאוד מחובר אלי. ממש הרבה נמצא קרוב קרוב איתי במהלך היום.

אני משתדלת לעשות ערב מרגיע, אבל זה לא תמיד עובד לי עם הילדים הנוספים שברקע.

נולד לו אח קטן לפני כמה חודשים, אבל הוא תינוק רגוע ומתוק, ואנחנו משתדלים לתת לילדון בן השנתיים הרבה מקום ותשומת לב.

אולי ימליצו על דברים כגון שמיכת כובד או טיפול בתרפיה.

בכל מקרה נשמע שכדאי להתייעץ עם רופא זמין ולהתחיל בדיקות

ואם מנפנף אז לחכות לרופא בנובמבר.

מוסיפה עוד כיוונים פיזיים שכדאי לוודא:

טמפ' מותאמת (לוודא שלא חם לו) יש ילדים שחייבים מזגן כדי להירדם

שהוא לא צמא

שהטיטול לא מפריע לו (בין אם בגלל שמלא או שהסוג מציק לו)

שהוא לא מתאפק בלילה מעשיית צרכים

שהתאורה מותאמת

שאין/ יש רעש (יש ילדים שרעש לבן עוזר להם)

אולי יעזור לו לשלב במהלך היום משהו בסגנון של ניע-נוח, לא מנסיון, נשמע לי שעשוי לתת מענה למגע של חיבוק והרגעה (וגם פריקת אנרגיה) שווה להתייעץ.

לפני כמה חודשים הייתה מלחמה, אם ילדת סמוך אליה, אולי התחברו אצלו שני האירועים וגרמו לקושי רב ומתמשך. שווה לברר גם על זה.

בכל אופן נשמע שאת מנסה לתת לו הכל, מה שמחזק שיש משהו ספציפי לאתר ולכן לא להסכים לקבל נפנוף אלא שיפנו אותך לבירורים.

רפואה שלמה!

וזה עזר מאוד

אז תתיעצי על זה עם רופא ילדים שאת סומכת

הבנתי שזה יכול לגרום יקיצות באמצע הלילה, כאילו שזה מה שחסר לנו...

מגיל שנתיים אפשר לתת את הסוג עם האפקט המושהה והוא לא אמור לעשות יקיצות בלילה.

נשמע קשוח ממש!

שינה זה בסיסי, וזה כל כך קשה כשזה נפגע

לחשוף לאור שמש על הבוקר, לעמעם אורות לקראת הערב, לדבר בקול שקט, פעילויות רגועות

להתייעץ עם יועצת שינה מנוסה

ויסות חושי- נראה שיש קושי בתחום? תזוזתי מאוד, מחפש המון מגע, לגעת ולהתעסק במרקמים/או להפך נמנע ממגע במרקמים, כל מיני בגדים מציקים.

אולי לנסות לשחק עם שעות השינה לנסות וריאציות שונות כל פעם לכמה לילות רצוף ולראות אם עוזר- להשכיב יותר מוקדם/ יותר מאוחר/ להוריד שנצ אם אפשרי.

ונשמע סיוווווט!!!! בהצלחה!!! הלוואי שתמצאי משהו שיעזור!

מאז שהוא נולד יש לנו קשיי שינה איתו. הוא לא ישן נורמלי אף פעם.

ניסינו מלא דברים, כולל כל מה שהצעת, לא ראינו קשר ישיר של כלום.

לא רואה איתו בעיה במרקמים... בכללי במהלך היום הוא נראה לי ילד רגיל לחלוטין, לא רואה קושי.

תודה!

אצלי בדר"כ מי שהיה קשוח איתו בלילות זה היה מגיל 0 ועד גיל גדול (9) , ומי שהיה נרדם בקלות בתור תינוק זה המשיך איתו עד גיל גדול.

ניסית להביא אותו כשמתעורר בלילה למיטה לישון יחד איתך?

בכל אופן כמו שזה נשמע כדאי יועצת שינה מקצועית. אמאל'ה זה קשה ממש!! חיבוק והמון כח

הוא לא ילד ראשון, וגם לא אחרון

הילדים שלפניו גם לא היו ילדים שישנים לילה מגיל 0, והתחילו לישון רצוף רק בגיל 3

אבל איןןןן השוואה. קמו בלילה, לקימות הגיוניות וסבירות וחזרו לישון.

לא מתקרב למה שאנחנו חווים איתו. ומהרגע הראשון זה היה ככה.

היתה תקופה לפני איזה שנה שבה הוא בא אלינו למיטה כל לילה, למשך כמה חודשים. אבל עכשיו הוא לא בעניין. ניסינו להציע... וחוץ מזה שיש תינוק אחר במיטה שלנו.

הייתי אצל יועצת שינה עם הילד שלפניו, וזה די עזר לנו... ניסיתי ליישם את הכלים שהיא נתנה לי אז, ולא הרגשתי שיפור בכלל.

תודה!

שלאפונה יש מה להגיד בנושא של תינוקות משלב לידה ולאורך זמן לא ישנים טוב שאפשר לקחת לטיפול

@אפונה

הסנדלר הולך יחף

בגדול אם אין שום גורם אחר פיזיולוגי וכו' -

התעוררויות מרובות בלילה הרבה פעמים מעידות על בהלה. אבל צריך להסתכל על המכלול.. אין לי ככה לשלוף. זה נשמע מאד קיצוני הפער בין המופע ביום למופע בלילה.

אגב גם יועצת שינה מסתכלת על הסיפור של כל ילד בנפרד, כך שאם ניסיתם את מה שהתאים לילד הקודם זה לא בהכרח רלוונטי. ואם זו יועצת שינה התנהגותית (אימוני שינה) - בכלל לפח.

או שזה לא קשור לנושא הזה 😄

או לא רלוונטי לגיל?

חשבתי בגלל שהפותחת אומרת שזה מאז שהוא נולד אז אולי זה קשור איכשהו.

הקטנה שךי היתה לא רגועה בכללי, לא רק סביב שינה.

ועד היום קשה לו להרדם( כשהיה קטן גם היה מתעורר המון בלילה ובא לישון איתנו והיה לו קשה להרדם חזרה אחרי שהתעורר. עכשיו ב"ה כבר גדול וישן רצוף, אבל עדיין קשה לו להרדם)

נשמע באמת שאתם במעגל קסמים של חוסר שינה שמביא מעצמו לחוסר שינה.

דבר ראשון אצלנו בגיל הזה שנת צהריים כן הפריעה להרדמה בערב, אפילו הפריעה מאוד.

ניסיתם בשבת או כשיש חופש לא להשכיב אותו ולראות א נרדם בערב יותר בקלות?

דבר שני אצלנו כן עזר מלטונין. אבל זה תלוי רופא יש רופאים שממש לא נותנים.

אם יש לך ממי לקחת רק כדי לבדוק, הייתי מנסה, אבל אני לא רופאה, לא לוקחת אחריות.

הייתי גם מנסה באמת שמיכת כובד. לא מנסיון, כמה פעמים כבר כמעט הזמנתי ובסוף לא, אבל במצב הקשה שלכם נראה לי כן הייתי מנסה למרות שזה לא זול.

(אבל בלי ההשתוללות במיטה מצד לצד- שזה אולי כדאי לבדוק ם משהו מציק לו נפשית או גופנית)

הקימות בגיל הזה לא אמורות להיות, אבל די הגיוניות. מתוך כל ילדיי הייתה לי בת כזו שמיום היוולדה היה לנו רק בלאגן איתה בלילות ובשינה.

גיל שנתיים- ישנה מאוחר, קמה הרבה בלילות, ינקה וציפתה לנידנוד בעגלה עד שתירדם ואם לא- סיוט של בכי.

ולמי יש כוח בשלוש לפנות בוקר לנדנד אותה שעה?

עד שהגעתי למסקנה-

היא בנאדם שלא זקוק להרבה שעות שינה!!! יש מבוגרים כאלה וכנראה שגם תינוקות ופעוטות.

לא יודעת אם מסתדר לך, אני הורדתי לה שנות צהריים כבר מגיל שנתיים, הוצאתי אותה מוקדם יותר מהמעון- בדיוק בזמן השינה שם.

הילדה לא הייתה עצבנית ולא הראתה סימני עייפות במהלך היום, מה שגם הוכיח לי שהיא לא זקוקה לשינה הזו...

בלילות היא נרדמה מהר יותר מן הסתם כי היא הייתה ללא שנת צהריים, אבל עדיין קמה במהלך הלילה, אבל חזרה מהר יותר לישון מבעבר כשישנה צהריים.

מציעה לך עכשיו בחול המועד לנסות לדלג כמה ימים על שנת צהריים ולראות אז איך הלילה מתנהל...אם הרבה יותר טוב, כנראה שהוא לא זקוק לשנ"צ הזו.

האם נרדם כשצמוד אליכם פיזית?

(יושב עלייך על כסא נדנדה, או צמוד אלייך במיטה)

אם כן הייתי מתחילה להרדים אותו ככה, בשעה קבועה.

ממש יוצאת איתו לסיבוב ברכב להרדמה, או מרדימה איתי גם במחיר של לישון במיטה שלך / לישון על ספה.

כדי שלפחות יהיה הרגל של שעת שינה,

של לילה,שמגיע בסוף יום.

ובמקביל בודקת את כל הכיוונים שהציעו לך בשרשור...

זה לא פשוט בכלל

משבש את כל הבית

שולחת הרבה כוחות!

זה נשמע מעגל עייפות שמזין את עצמו.

היו לנו לילות דומים עם הבת שלי בסביבות הגיל הזה (לא קיצוני כמו שאת מתארת, אבל הרדמות מאוחרת מאוד, קימות בלילה וכזה) וזה הצליח להסתדר אחרי שהצלחנו להרדים אותה מוקדם כמה לילות...

גם לא ישנה מגיל 0 בערך

ועד גיל מאוד גדול היו אתה ענייני שינה (עכשיו היא מתבגרת והולכת לישון מאוד מאוחר ומתקשה לקום בבוקר..)

בתור תינוקת בקושי הייתה ישנה. זה קשוח ממש ממש!! הייתי מתחננת במעון שלא יתנו לה לישון וזה לא עזר לי בכלל..

הייתי מנסה בחגים לא להשכיב צהריים ולראות איך זה משפיע על הלילה.

בנוסף בערך בגיל הזה גם היו לה התעוררויות בלילה בבכי והיסטריה, ולמרות שביום היא דיברה מגיל מאוד צעיר לא הצלחנו להבין מה הבעיה (חשבנו אולי צליאק, כאבי בטן..)

בסוף כשגדלה קצת הבנו שיש לה כאבי רגליים מאוד חזקים והיינו עושים עיסויים / כרית מתחת לרגליים / אקמול

היו תקופות ששמרנו ממש שתלך עם גרביים בעונות מעבר, שלא תתאמץ מאוד ביום ושלא יהיה לה קר ברגליים וזה עזר ממש. עד היום היא שומרת על עצמה כדי שזה לא יקרה. והבנתי שיש את זה לעוד ילדים…

אולי תנסו לשאול אותו ביום אם כואב לו משהו בגוף בלילה… .

בהצלחה וחיבוק!! זה ממש מאתגר

משהו כרוני שהכאיב לה בלילה? ולכן התקשתה בשינה?

על הרגליים או אמרה באיזשהו שלב.

אני לא יודעת ולא בטוחה שזה קשור

נראה לי שזה יותר טמפרמנט שצריך פחות שעות שינה

בקשר לרגליים זה כן משהו כרוני שגם הרופאים לא ידעו להסביר (לא כאבי גדילה כי היא הייתה קטנה מדי)

שהוא נמצא במיטה ככ הרבה שעות

גם ילדים בלי בעיות שינה

לא בהכרח ישנים סמטרי

ויכולים להיות ימים שהם ישנים 8-9 שעות וימים של יותר

שהייה במיטה סתם

יכולה להכניס לתסכול וליצור בעיות חדשות סביב השינה

הייתי הולכת לכיוון של מלטונין. יש ילדים שהגוף שלהם פשוט לא מפריש מספיק מההורמון הזה...

כמובן להתחיל מהגיינת שינה, בלי מסכים בערב, לייצר אווירה רגועה לקראת ערב, לחשוף לאור שמש במהלך היום וכו'.

אבל אם אתם עושים את כל זה, וזה לא ילד ראשון, את רואה שזה חריג, ושללתם דברים פיזיולוגיים ורגשיים כמו מסגרת-הייתי הולכת על מלטונין.

בסוף שינה זה צורך גם של הילד וגם של ההורה, ומלטונין זה לא קסם ולא כדור שינה לילדים, ילדים שמשהו אחר מפריע להם-מלטונין לא יפתור את זה, אבל אם זה חוסר בהורמון שינה- אפשר לפתור את זה בקלות

סוכרת?

זה בד שלא מאוד נח לישון עליו כי הוא מתחמם מאוד במגע עם העור שלנו

אני רוצה ספה שנפתחת וישנים על מזרון, לא על הריפוד

זה לא תמיד שישנים גם על הספה עצמה?

יש אפשרות לפתןח מיטות כמו במיטת חבר או לפתוח מיטה ע"י משיכה של חלק הישיבה שמתהפך אבל השינה על גבי מזרון ממש, הספה הופכת כמו למיטה זוגית

שהיא מאד נוחה.

יש לגיסתי, אז לא יודעת כמה עלה אבל זה ממש נוח וקל לפתיחה וסגירה.

אצלם זה בד אבל אולי אפשר לבחור גם כיסויים אחרים

בכל אופן., אני מחפשת משהו בתקציב נמוך יותר ממה שיש להם להציע.

תבדקי שזה לא יחליק לך כי דמוי עור מחליק

בכללי עדיף להנמע מדמוי עור כי אחרי זמן קצר זה מתחיל להתקלף וזה ממש מבאס

עור אמיתי מאוד יקר

חלופה יכול להיות היירייזר שתשימי מזרנים שלכם

אבל לא בטוח שזה נראה ממש כמו ספה אלא כמו מיטה, אולי עם כריות זה יראה קצת יותר טוב

אני מתכוונת לקנות ספה שנפתחת כמו מיטות חבר עם מזרנים או שנפתחת כמיטה זוגית.

בשניהם יש מזרונים שמגיעים עם הספה.

ראיתי כאלה בחנויות, הרב מגיע עם ריפוד בד רחיץ, ואני לא רוצה להיכנס לקטע של ניקוי ריפוד, מבחנתי אני מעדיפה דמוי עור או עור שניתן לנקות בקלות.

לגבי דמוי עור, אני מודעת לזה שבמהלך הזמן מצקלף. אבל תקציב לעור זה משכנצא.

ספת עור טובה עולה לפי מה שראיתי ברשת 12,000+

ואפשר לקנות ריפוד נוסף בנפרד? כך שגם אפשר לכבס, וגם יש אפשרות להחליף מיד ולא נשארים בלי ספה שמישה בזמן הניקיון.

(אני זוכרת שראיתי באיקאה דגמים עם ריפוד נשלף, אבל לא יודעת אם יש שם כאלה נפתחות כמו שאת מחפשת)

VRETSTORP ספת מיטה תלת-מושבית, Kilanda בז' בהיר - IKEA

VIMLE ספת מיטה תלת-מושבית, עם משענות יד רחבות/Gunnared אפור - IKEA

VIMLE ספת מיטה תלת-מושבית, Grann/Bomstad שחור - IKEA

לא זולה....

יש אותה למישהי פה בקבוצה?

צריכה המלצה אם המזרון נח.

אולי שווה לעבור באיקאה לבדוק.

תודה רבה

ודי מסורבל להוריד כל פעם את הקוד בביצוע לכבס, הוא כבר שנתיים כמעט,אצלי ולא עשיתי אצ זה

(ובעור הריפוד לא נשלף)

בטוח מדובר באותה ספה?)

זה נה שיש לי. לא ראיתי ששלחת עוד דכם

עם זאת, משענות היד מתלכלכות, וגם אם זה בד נשלף, ביום שמכבסים הוא רטוב, כי הרי לא מומלץ לשים במייבש

ייתכן שניתן להשיג רק כיסוי בנפרד ולהשקיע בעוד סט כך שאפשר להחליף מיד לסט יבש (ולקבל גיוון מדי פעם). נגיד בכיסאות של איקאה אני יודעת שאפשר לקנות כיסוי בנפרד.

על מיטת נבו של אלינה. זה מזרנים, אפשר לשים כיסוי ואז זה נראה כמו ספה. ולכבס או להחליף אותו מדי פעם. אנחנו בסוף קנינו מיטת היירייזר אחרת (כי המזרנים של אלינה הרגישו לנו לא מספיק קשים ביחס למה שההורים אוהבים). אבל דומה ברעיון, מרופדת, עם גב כמו של ספה וכיסוי מבד תואם לספה. לא נראה לי היסטרי שזה בד האמת. כי ישנים על המזרנים לא עליו. יצא לנו יקר יותר מאלינה. לא הייתי עושה את זה באמת אם זו הספה בבית. אצלנו זה לחדר אורחים ומשחקים.

יש בחנויות ריהוט היקרות פתרונות שונים. ד''ר גב, הולנדיה ואלה. אבל גם צריך לבדוק את הנוחות וגם לראות שזה נפתח למיטה עם אופציה להפריד אם חשוב לכם... יש כאלה שלא. יש מבצעי חגים אז יחסית זמן טוב לחפש.

שאין להם תצוגה רק הזמנה, זו בעיה מבחינתי כי אני מעדיפה לבדוק ולהרגיש את החומר לפני רכישה.

הייתי בחנות גדולה בירושלים, יש להם ספה שנפתחת כמו מיטת חבר, הבעיה שהמזרונים שמה קשים ולא אהבתי, תוצרת סין כזה ובלי עבודת גימור שהייתי רוצה לספה שתהיה בסלון.

אני אוהבת נוחותניופי ושמתנקה בקלות.

אעשה סיבוב לבדוק.

היכן אתן מציעות, איפה יש ריכוז חנויות של ספות?

כלומר למיטה זוגית, ונראה לי שזה בלי מזרן אז את יכולה לבחור מה לקנות

היא ממש גבוהה כספה , מה גם שהמשענת 90 מעלות וזה לא נח לספה אפילו אם שמים כריות, כי ספה בסלון צריכה להיות נוחה לרביצה וגם העיצוב שלה כמיטב ולא ספה

סורי שאני ביקורתית, פשוט מחפשת משהו ספציפי.....