אם אני כמה ימים לפני מחזור וסובלת מירידה במצב רוח כמו שקורה לי בדרך כלל לפני המחזור... זה אומר שאין סיכוי שאני אגלה שאני בהריון, נכון?
שאלה לבנות שסובלות מתסמונת קדם ויסתיתאישהואימא
זה אומר שאין לדעתהשם גדולל
אני חוויתי כאבים ורגישות בחזה, משהו שאני כמעט אף פעם לא חווה לקראת מחזור, יותר בתחילת הריון וקיבלתי..
אין חוקים לזה..
בהצלחה אהובה, מקווה שתיקלטי!
אין חוקים לזה..
בהצלחה אהובה, מקווה שתיקלטי!
כמה ימים לפני?באר מרים
ממה שלמדתי אצל ליאון קנדיל יש הבדל משמעותי בין 2 סוגי תסמונת קדם וסתית:
1. יש תופעות וסימנים שהשיא שלהם מתרחש כשבוע לפני המחזור (בערך באמצע הזמן שבין הביוץ למחזור) והם תוצאה של פרוגסטרון גבוה - מכיוון שאם יש הריון הפרוגסטרון ממשיך לעלות התופעות האלה יתחזקו ואפילו יתגברו אם יש הריון. לפעמים התופעות האלה דוקא נחלשות בימים שממש סמוכים להגעת הדימום.
2. יש תופעות וסימנים שמתחילים כ 3-4 ימים לפני הדימום ונרגעים עם הגעת הדימום או סמוך לכך והם תוצאה של הירידה ההורמונלית של לפני המחזור - הם אכן מופיעים רק אם אין הריון ומאותתים לך שלא נקלטת..
1. יש תופעות וסימנים שהשיא שלהם מתרחש כשבוע לפני המחזור (בערך באמצע הזמן שבין הביוץ למחזור) והם תוצאה של פרוגסטרון גבוה - מכיוון שאם יש הריון הפרוגסטרון ממשיך לעלות התופעות האלה יתחזקו ואפילו יתגברו אם יש הריון. לפעמים התופעות האלה דוקא נחלשות בימים שממש סמוכים להגעת הדימום.
2. יש תופעות וסימנים שמתחילים כ 3-4 ימים לפני הדימום ונרגעים עם הגעת הדימום או סמוך לכך והם תוצאה של הירידה ההורמונלית של לפני המחזור - הם אכן מופיעים רק אם אין הריון ומאותתים לך שלא נקלטת..
האפשרות השניה☹️אישהואימא
לי יש משהו שנשמע כמו האפשרות השניההיופי שבשקט
וגם בשני ההריונות היה את זה
אני לא יודעת..באר מרים
את יכולה לשאול את ליאון קנדיל. היא ממש מבינה בזה!
ממה שהבנתי ממנה, הגוף "מבין" שיש או אין הריון רק כשבוע אחרי הביוץ ואז ההורמונים עולים (אם יש הריון) או יורדים (אם אין) בהתאם..
ולכן תופאות שמתחילות אחרי הביוץ ומגיעות לשיא כשבוע לאחר הביוץ הן תופעות שעשויות להימשך ואפילו להתגבר בהריון, ותופעות שמתחילות פחות משבוע לפני הדימום הן תופעות של הירידה של לפני המחזור..
ממה שהבנתי ממנה, הגוף "מבין" שיש או אין הריון רק כשבוע אחרי הביוץ ואז ההורמונים עולים (אם יש הריון) או יורדים (אם אין) בהתאם..
ולכן תופאות שמתחילות אחרי הביוץ ומגיעות לשיא כשבוע לאחר הביוץ הן תופעות שעשויות להימשך ואפילו להתגבר בהריון, ותופעות שמתחילות פחות משבוע לפני הדימום הן תופעות של הירידה של לפני המחזור..
מעניין וקצת מעודד אותי..אישהואימא
את אומרת שגם כמה ימים לפני שגילית על ההריונות היה לך את התופעות? או שבכללי במהלך ההריון?
היה לי בדיוק כמו כל חודשהיופי שבשקט
כחמישה ימים לפני האיחור רגישות בחזה שהלכה והתחזקה. ביום האיחור במקום להעלם היא נחלשה בהדרגה ונעלמה אחרי כמה ימים
מלא נשים חוות את התסמינים שהם רגילות לפנילא מחוברת
מחזור ובסוף מגלות הריון.
לי קבוע יום לפני קבלת המחזור יש מיגרנה נוראית ממש.
הייתי ככ בטוחה שזה מחזור (אפילו היה לי התחלה של כתמים) שלקחתי פרימולט.
היום היא תינוקת קטנה ומתוקה.
לי קבוע יום לפני קבלת המחזור יש מיגרנה נוראית ממש.
הייתי ככ בטוחה שזה מחזור (אפילו היה לי התחלה של כתמים) שלקחתי פרימולט.
היום היא תינוקת קטנה ומתוקה.
אז אני אגיד לך מה אני מרגישה אצליפרח חדש
ואני סופר מודעת לגוף שלי
כ5 ימים לפני המחזור אני יכולה כבר להרגיש אם זה תופעות של לפני מחזור או שכנראה יש הריון
זה הולך אצלי ככה:
שבוע לפני הביוץ, תופעות ביוץ שהולכות ומתחזקות עד ליום הביוץ עצמו
יום אחרי הביוץ, מרגישה הקלה כאילו ילדתי ביצית
אח''כ יש כמה ימים שעדיין יש רגישות קצת בצד אחד, בצד של הביוץ.
שבוע בערך אחרי הביוץ מרגישה את התופעות של הפרוגסטרון הגבוה
רגישות קצת בחזה וכו'
כחמישה ימים לפני המחזור או האיחור
אם אין הריון, אז יש לי יום אחד של כאבי מחזור ומתחילה להרגיש נפיחות וזהו אני כבר יודעת שאין הריון אותו חודש
אם אני לא מרגישה כלום אז זה סימן מבשר טוב
ואז ביום של האיחור עצמו מרגישה כאילו הולכת לקבל כל רגע וזה סימן אצלי להריון..
כ5 ימים לפני המחזור אני יכולה כבר להרגיש אם זה תופעות של לפני מחזור או שכנראה יש הריון
זה הולך אצלי ככה:
שבוע לפני הביוץ, תופעות ביוץ שהולכות ומתחזקות עד ליום הביוץ עצמו
יום אחרי הביוץ, מרגישה הקלה כאילו ילדתי ביצית
אח''כ יש כמה ימים שעדיין יש רגישות קצת בצד אחד, בצד של הביוץ.
שבוע בערך אחרי הביוץ מרגישה את התופעות של הפרוגסטרון הגבוה
רגישות קצת בחזה וכו'
כחמישה ימים לפני המחזור או האיחור
אם אין הריון, אז יש לי יום אחד של כאבי מחזור ומתחילה להרגיש נפיחות וזהו אני כבר יודעת שאין הריון אותו חודש
אם אני לא מרגישה כלום אז זה סימן מבשר טוב
ואז ביום של האיחור עצמו מרגישה כאילו הולכת לקבל כל רגע וזה סימן אצלי להריון..
וואו! איזו מודעות!באר מרים
נשמע שממש כל החודש את מרגישה תופעות...
כן. זה נחמד ולא נחמדפרח חדשאחרונה
כי לפעמים באלי להתנתק מזה קצת ולא להתעסק בזה אבל מצליחה כשאני מרגישה את זה קורה בגוף..
שמתי לב שהימים שאני לא מרגישה כלום זה בערך מהיום השני למחזור עד שבוע לפני ביוץ שזה ממש כמה ימים בודדים
וגם אם יש הריון, אז עד האיחור לא מרגישה כלום..
מה שכן שמתי לב שאני נהיית מאוד קצרת רוח אם יש הריון, בחמישה ימים שלפני האיחור
משהו שאי אפשר לשלוט בו
שמתי לב שהימים שאני לא מרגישה כלום זה בערך מהיום השני למחזור עד שבוע לפני ביוץ שזה ממש כמה ימים בודדים
וגם אם יש הריון, אז עד האיחור לא מרגישה כלום..
מה שכן שמתי לב שאני נהיית מאוד קצרת רוח אם יש הריון, בחמישה ימים שלפני האיחור
משהו שאי אפשר לשלוט בו
היי בנותאנייי12
בשבח והודיה לד' יתברך
על כל הניסים והטוב
בה ילדתי בראשון בבוקר.
לידה ניסית ממש!
על כל הניסים והטוב
בה ילדתי בראשון בבוקר.
לידה ניסית ממש!
מזל טוב
אמא טובה---דיה!
ב"ה מזל טוב!פרח חדש
רוצה לשתף אותנו איך היה?
אשתף בהמשךאנייי12
מנסה גם לעבד את החויה הטראומתית הזו
חיבוק נשמה!לא מחוברת
מזל טוב!!!מכחול
מזל טוב!! הרבה נחת ושמחה!יעל מהדרום
יאאא אהובה!!❤חצילוש
מזל טוב! שימחת!! באיזה שבוע?
38+1אנייי12
מהמםחצילוש
ואי מזל טובבבב ❤️❤️לא מחוברת
מזל טוב יקרה!! רק בריאות ואושר!מקסיקנית
כמה התלבטתי לפתוח שרשור ולשאול עלייךשירה_11
חששתי נורא
איזה טוב השפ!!!!
איזה טוב השפ!!!!
מזל טוב!!!מיוחדותאינסופית
מזל טוב!!! הרבה נחתציפיפיצי
תשתפי איך היה כשתוכלי בעז"ה
יואו בשעה טובה ומוצלחת!!!אוהבת את השבת
התאוששות קלה !!
ישששש מזל טוב!!!אביול
שפע ברכה ושמחה!!
מזל טוב!!זוית חדשה
מזל טוב!!!מחי
התאוששות קלה פיזית ונפשית 😘
מזל טוב ❤️ואילו פינו
חיבוק גדול והתאוששות קלה ומהירה בעזרת ה'
מזל טוב יקרהאני זה א
מזל טוב!! משמח ממש!מאוהבת בילדי
מזל טובבתי 123
מזל טוב!!!כמהה ליותר
שתהיה לך התאוששות קלה ומהירה! והמון בריאות לך ולתינוק.
מזל טוב! הרבה נחת!פאף
מזל טוב!!,שגרה ברוכה
מזל טוב גדול יקרה!!! איזה מרגש, ב"הנגמרו לי השמות
שתהיה התאוששות קלה ומהירה והמון נחת מהאוצר ❤❤❤
מזל טוב!! נטועה
סיפור הלידהאנייי12
ערב שבת הולכת לישון, בסביבות 11 מתחילה להרגיש רטיבות מוזרה.
ככה כל הלילה, בערך ב4 בבוקר כבר ממש מתרטבת ברמה של להחליף בגדים כל שעה בערך.
בבוקר אומרת לבעלי, לא ישנתי כל הלילה, חושבת שזה ירידת מים, (אין לי מושג מה זה לא חוויתי אפעם). תשאל את הרב מה לעשות.
שוכבת מנסה לישון ולא הולך לי, מנסה לקום ולהתיישב מרגישה שפכים פשוט.
חוזרת לישון, בעלי בא אחרי התפילה אומר לי תאכלי משהו תתארגני את הוכלת לבית חולים עכשיו
הולכת עם אמא לביח במונית.
מגיעה למיון אומרת להם מה אני מרגישה, המיילדת אומרת, לא נראה לה ירידת מים ושאני לא בלידה 50% מחיקה ו1 ס"מ מחוק, הולכת לרופאה, היא בודקת אומרת לי עלה ל80% מחוק ו2.5 פתיחה הייתי בהלם, לגבי הירידת מים היא לא בטוחה ושולחת אותי לטייל שעתיים בבי"ח חוזרת אליה, אומרת לי שנשאר אותו דבר, וירידת מים ודאית. ושאני נשארת שם, כל השבת התפללתי שזה לא יקרה בשבת.
שוכבת שם שמים לי פד ענק כזה על המיטה שלא מפסיק להתמלא ולהחליף כל שניה, הפתיחה לא עולה אבל יש צירים איומים.
במוצאי שבת באה אלי המילדת אומרת לי או שאת מתאשפזת עד שעולה לך הפתיחה או שחדר לידה וזירוז כדי לא יהיה זיהום.. מתלבטת ובסוף הולכת לחדר לידה..
מתחילים זירוז, וצירים כואבים אבל שלא משפיעים.
אמא שלי כל שניה קחי אפידורל קחי אפידורל, לוקחת אחרי מלא שעות בלי וצירים בלתי נסבלים.
פה התחיל הסיבוך, באיזשהו שלב באמצע הלילה נכנס הרופא אומר לי, אם הפתיחה לא מתקדמת ולא מתפתחת לידה את הולכת לקיסרי, כי יש לתינוק יותר מידי האטות בדופק ומידי פעם הצתות דופק.
התחלתי לבכות אמרתי להם שאני לא רוצה שנחכה, וכל פעם מהצד אני שומעת לכי על זה ותסיימי כנסי לקיסרי, ונכנסתי ללחץ.
באה רופאה ובודקת מה קורה, וכנראה עשתה לי משהו בצוואר שנראה שמתחיל להשפיע.
שעה אחר כך באים בודקים הפתיחה עולה ל6 ועדין חשש לקיסרי ומתפללת לה' שלא יקרה.
שעה וקצת אחכ אני אומרת למיילדת כואב לי יש לי לחץ היא בודקת ועלה ל8 והולכת לישון קצת
7 בבוקר החלפת משמרות אני אומרת למיילדת שהיא נשארת עד הלידה היא בודקת אומרת לי יאללה את בלידה כמה לחיצות והוא בחוץ. ובאמת אחרי 4 או 5 לחיצות הנסיך יצא לאוויר העולם...
וכמה מפתיע בכלל לא במשקל שהעריכו אלא הרבה פחות ב"ה
מזל טוב, יקרה💞עוד תשובה
איזה סיפור!! טוב שהסוף זרם בקלות ב"ה.
התאוששות קלה והרבה נחת❤
התאוששות קלה והרבה נחת❤
מזל טוב! כתבת ממש יפה!אם מאושרת
וואוו!מאוהבת בילדי
ואיזה כיף שיצא לא בשבת- כמו שרצית...
(רק חבל שהיה כרוך בצירים כואבים כל כך!)
תראו ממנו נחת!
איזה סיפור! אז באיזה יום ילדת בסוף?יעל מהדרום
מזל טוב!אן אליוט
התאוששות מהירה!
וואופרח חדש
ב"ה שאת כבר אחרי והכל טוב
מזל טוב יקרה!!!!!! הרבה בריאות שמחה והתאוששות מהירדפני11
המון המון מזל טוב רק בשורות טובות אמן.רויטל.אחרונה
כמה שאלות לא קשורותמאוהבת בילדי
1. השבת אנחנו הולכים לשבת חתן של גיסתי. זה מתאים להביא איתי עוגה למשפחה המארחת? או משהו אחר?
2. הבן שלי ישן המווווון. מתלונן על כאבי ראש ובטן (מאמינה שזה בגלל שהוא לא אוכל- הוא ישן מאז שחוזר מהגן, ב4 ועד לבוקר)
3. הקטנה שלי מתגרדת בכל הגוף. מסכנה. כל הלילה התגרדה והתפתלה. בסוף מרחנו לה פניסטיל והיא נרדמה. מה זה יכול להיות?
יש לנו תור לרופא ילדים היום ב11 ואשמח אם תאירו את עיני בעניין.
היי יקרהאוהבת את השבת
1. עוגה זה תמיד כיף, בטח העוגות שלך!
2. נשמע חריג האמת... אז לשאול את הרופא.. אולי מונו או משהו דומה ובע"ה רק בריאות!!
3. את רואה עליה עקיצות? או פריחה?
אולי פשפשים (בע"ה לא..), אולי אלרגיה לאביב, אותי אלרגיה למשהו אחר...
שבת שלום והמון בריאות!!
2. נשמע חריג האמת... אז לשאול את הרופא.. אולי מונו או משהו דומה ובע"ה רק בריאות!!
3. את רואה עליה עקיצות? או פריחה?
אולי פשפשים (בע"ה לא..), אולי אלרגיה לאביב, אותי אלרגיה למשהו אחר...
שבת שלום והמון בריאות!!
הוצאת לי את התשובות מהמקלדת 😊אשה שלו
לגבי 2. אולי מונו?פרח חדש
לגבי שלוש, זה מן תקופה כזו אולי יש לה עור יבש?רחלי:)
אחיות שלי ואני עם עור יבש וזה מאודדד מגרד בתקופה האחרונה בעיקר ברגליים ובפנים . אני שמה חמש פעמים ביום קרם לחות.
מנסה..באר מרים
1. תשאלי את גיסתך. יכול להיות שהיא ממש תשמח ויכול להיות שהיא תכוון אותך מה מתאים להכין. אני שמחתי בשבתות חתן שלי שהביאו, אבל יותר שמחתי שעודכנו מראש ויכולת לדעת מה מביאים ולא להכפיל.. אולי יעדיפו עוגה ואולי קינוח, אולי צריכים משהו חתוך שקל להגיש ואולי מעדיפים משהו אחר? מציעה פשוט לברר..
2. באמת נשמע קשור.. כדאי לראות רופא ולברר, ולחשוב איך להכניס איזושהיא ארוחה לפני שהוא נרדם או בבוקר כשהוא קם.
3. ממש נשמע אלרגיה. מאוד יכול להיות קשור לאביב, כדאי גם לבדוק האם החלפת אבקת כביסה או מרכך או מצעים או לבשה בגד חדש או בגד שאוחסן הרבה זמן וצבר אבק (שינית השבוע משהו כי התחמם?)
2. באמת נשמע קשור.. כדאי לראות רופא ולברר, ולחשוב איך להכניס איזושהיא ארוחה לפני שהוא נרדם או בבוקר כשהוא קם.
3. ממש נשמע אלרגיה. מאוד יכול להיות קשור לאביב, כדאי גם לבדוק האם החלפת אבקת כביסה או מרכך או מצעים או לבשה בגד חדש או בגד שאוחסן הרבה זמן וצבר אבק (שינית השבוע משהו כי התחמם?)
1. את מתכוונת למשפחת החתן של גיסתךמתואמת
או למשפחה שבביתה תישנו? (בהנחה שזה מה שאתם עומדים לעשות)
לגבי האפשרות הראשונה אני לא ממש יודעת מה מקובל, אבל מניחה שזה תמיד יהיה כיף שיש עוד איזושהי עוגה לסעודות או לקידוש בבוקר.
לגבי האפשרות השנייה - אני יודעת שמקובל להשאיר משהו למארחים (לפחות אם זה לא בתשלום), אבל עדיף משהו קנוי וסגור.
מזל טוב!
לא יודעת לענות על השאר.
לגבי האפשרות הראשונה אני לא ממש יודעת מה מקובל, אבל מניחה שזה תמיד יהיה כיף שיש עוד איזושהי עוגה לסעודות או לקידוש בבוקר.
לגבי האפשרות השנייה - אני יודעת שמקובל להשאיר משהו למארחים (לפחות אם זה לא בתשלום), אבל עדיף משהו קנוי וסגור.
מזל טוב!
לא יודעת לענות על השאר.
תודה יקרות!מאוהבת בילדי
1. אז הוחלט ברוב קולות על בראוניז ופצפוצי אורז.
2. הרופא אמר שזה נורמלי אחרי שהיה לו שבוע שעבר חום. ואם ימשיך ככה עד תחילת שבוע הבא לבוא שוב כדי לעשות בדיקות דם.
3. הרופא נתן לה סירופ... מקווה שיעזור!
תודה לכן! ורק בריאות!
עוגה כמעט כולם אוהבים לקבלרויטל.אחרונה
עוד חודש עברשושנושי
עוד טבילה. עוד חודש שעובר. עוד פעם 'מחברים' מיטות. עוד פעם אני לקראת היום הזה כלכך מצוברחת. עוד פעם אני מגיעה ליום הזה ואין לי כח אליו.
אז כן, עוד פעם טבלתי. ומשום מה החשק פשוט נעלם ובמקומו צפים לי המון נקיפות מצפון. אני רוצה להיות אישה טובה - אני כזאת. אני נחמדה מתקתקת בית עובדת.. עושה כל מה שצריך.
אבל בכל מה שנוגע ביני לבינו באלי להקיא. לא מסוגלת. מרגישה מרוחקת. מרגישה שפשוט לא רוצה.
ובעלי רוצה מנסה משדל מציע משחק אותה ממש יפה.. ואני פשוט לא שם.
עד מתי זה ייימשך ככההההה?
אף פעם לא היה לנו את זה, מאז הלידה דברים לגמרי השתבשו. היו חודשים שהייתי ברצון מטורף, ממש התחננתי לקרבה לחיבוק והתכרבלויות., ויש כאלה חודשין שאני פשוט לא בעניין. כמו עכשיו למשל.
אז טבלתי. התפללתי כל הדרך הביתה מהמקווה שבורא עולם רק יביא לי את הרצון הזה, שיעשה רצוני כרצונו של בעלי. וזה לא קרה. שכבתי במיטה, עייפה סחוטה (אני כבר לוקחת ויטמינים לא לדאוג). רק רציתי שישחרר אותי לנפשי ואלך לישון. אני רק רציתי קצת כרבול, רק להרגיש קרובה.. ואפילו זה לא עבד.
הלכנו לישון כועסים, הוא דווקא קם במצב רוח. אני איך שהתעוררתי ונזכרתי במה שהיה שוב נהיה לי רע. ותחושת האשמה הזו שאני אשמה, שאני זו שלא מספקת לו את צרכיו, פשוט לא נותנת לי מנוח.
אוף.
ממליצה לך על הפודקאסט של דורית בר.נעמי28
החשק אחרי לידה בהחלט עובר טלטלה, הנקה / מניעה / חוסר בשעות שינה..
בטוחה שזה מסתכל מאד, לשניכם.
אני מאד אוהבת את הפודקאסט והגישה של דורית בר (היא חא דתיה ואני מסננת מה שלא רלוונטי)
היא מדברת על להכיר את עצמך, מה עושה לך נעים וטוב, איך לדבר על זה עם הבן זוג.
איך האינטימיות (רק להתכרבל בלי להגיע למיניות, או רק ללטף או לדבר שיחה אינטימית טובה) מגבירים מאד את החשק.
וכמה ׳יחסים בהסכמה׳ - להיות יחד רק כדי לרצות את בעלך ולא להיות קשובה לגוף שלך (אפילו אם בסוף נהנת) - זה ההורג חשקים המרכזי בסיפור.
ועל רגשות אשמה ביחסים.
בטוחה שזה מסתכל מאד, לשניכם.
אני מאד אוהבת את הפודקאסט והגישה של דורית בר (היא חא דתיה ואני מסננת מה שלא רלוונטי)
היא מדברת על להכיר את עצמך, מה עושה לך נעים וטוב, איך לדבר על זה עם הבן זוג.
איך האינטימיות (רק להתכרבל בלי להגיע למיניות, או רק ללטף או לדבר שיחה אינטימית טובה) מגבירים מאד את החשק.
וכמה ׳יחסים בהסכמה׳ - להיות יחד רק כדי לרצות את בעלך ולא להיות קשובה לגוף שלך (אפילו אם בסוף נהנת) - זה ההורג חשקים המרכזי בסיפור.
ועל רגשות אשמה ביחסים.
וואושושנושי
בול למה שהתכוונתי
תודה על זה
קודם כל אם יש פודקאסט, זה כבר אומר שזה קייםשושנושי
ולא רק אצלי... מנחם
בטח קיים. המון!קופצת
היי השאלה היא גם איך אתם בכללי בזוגיות..אוהבת את השבת
יוצאים מדי פעם לדייטים?
משקיעים זמן בלהיות ביחד בלי הסחות?
תינוק חדש משנה את האישומים וצריך למצוא אותם מחדש...
ויכול להיות שזו פשוט קריאת השכמה לעלות שלב באופן כללי בזוגיות...
בהצלחה יקרה!
מקווה שכתבתי דברי בינה
משקיעים זמן בלהיות ביחד בלי הסחות?
תינוק חדש משנה את האישומים וצריך למצוא אותם מחדש...
ויכול להיות שזו פשוט קריאת השכמה לעלות שלב באופן כללי בזוגיות...
בהצלחה יקרה!
מקווה שכתבתי דברי בינה
לגמרי כתבת דברי בינהשושנושי
וכן,אנחנו משתדלים לצאת ולגוון..
מטיילים ןנהנים. באופן כללי בתקופה האחרונה הזוגיות הייתה במצב נחמד, כזה שני שותפים
מנסים כן להרים את עצמנו לאט לאט.. אבל העומססססס.
במיטה אני רק רוצה לישון. מרגישה כמו זוג בני 70, כאלה כמו בסיפורים האפלים (או שמשהו סתם המציא אותם)
מטיילים ןנהנים. באופן כללי בתקופה האחרונה הזוגיות הייתה במצב נחמד, כזה שני שותפים
מנסים כן להרים את עצמנו לאט לאט.. אבל העומססססס.
במיטה אני רק רוצה לישון. מרגישה כמו זוג בני 70, כאלה כמו בסיפורים האפלים (או שמשהו סתם המציא אותם)
יש ל oo ארבע כללי אצבע לדברים בזוגיותאוהבת את השבת
אני קוראת לה @oo
יופי שאתם מגוונים... אתם בתקשורת טובה גם?
אם כן אז את יכולה לשתף בזמן נוח שעוברת עלייך רכבת הרים הורמונלית ,שאת כן אוהבת אותו אבל משהו מבפנים משתבש ותשמחי לחשוב יחד איתו על רעיונות מה יעזור..
כדי שכל כן שיהיה בשיח אבל גם ממקום של לחשוב איך לשנות ולא לתת לגיטימציה כדי להשאיר את זה ככה,כי זה באמת מצב לא טוב לשניכם...
בהצלחה!
יופי שאתם מגוונים... אתם בתקשורת טובה גם?
אם כן אז את יכולה לשתף בזמן נוח שעוברת עלייך רכבת הרים הורמונלית ,שאת כן אוהבת אותו אבל משהו מבפנים משתבש ותשמחי לחשוב יחד איתו על רעיונות מה יעזור..
כדי שכל כן שיהיה בשיח אבל גם ממקום של לחשוב איך לשנות ולא לתת לגיטימציה כדי להשאיר את זה ככה,כי זה באמת מצב לא טוב לשניכם...
בהצלחה!
לנסות להתחיל את הערב בדברים משמחים שלא קשורים לזהתוהה לעצמי
אולי להזמין אוכל שאת אוהבת או לראות משהו ביחד, משהו נחמד שיעשה לכם אוירה טובה בלי להיות מוכוונים מיד לשם.
ולנסות לדבר איתו על החוסר חשק הזה. לחץ מהצד השני רק מכניס לתחושה של חייבים ומוריד עוד יותר את החשק.
ולנסות לדבר איתו על החוסר חשק הזה. לחץ מהצד השני רק מכניס לתחושה של חייבים ומוריד עוד יותר את החשק.
דיברת איתו על זה?קופצת
שיתפת אותו בדיוק מה את מרגישה?
הוא יודע את כל מה שכתבת כאן?
הוא יודע את כל מה שכתבת כאן?
הוא יודע מהדבריןשושנושי
אבל לא בעניין להפנים. זה סוג של איזה פיל בחדר..
ומשום מה יש לי תחושה שעד שלא אספר את רצונו, את האקט המיני שהוא מעוניין בו - שום דבר לא יספיק (רק תביני את המצב - בשש השנים שאנחנו נשואים מעולם לא דחינו קיום יחסים ביום הטבילה..).
וזה עצוב שזה ככה.
מנסה למצוא מטפלת מינית - סקסולוגית.
פעם היינו כל-כך נהנים בכל הקשור חזה, יש לנו הרבה צעצועים.. מעולם לא חשבתי שאי פעם נתמודד עם זה.
והמצפון הזה, מה יהיה איתו. מעצבן.
מה גם שכמה שננסה לדבר, שנינו עייפים. עייפים פיזית, במשפחה יש כמה מורכבויות (כתבתי עליהם בעבר הנשואים טריים.. ולאחרונה היו כמה הצפות..) - הכל ביחד לא עושה הכי טוב
ואחרי הכל פורים עוד כמה ימים, כל שנה אנחנו חורשים את הארץ, בעיקר אצל המשפחה
והשנה פשוט אין חשק, לכלוםםםםםם. מין דכאון כזה של שנינו.
ומשום מה יש לי תחושה שעד שלא אספר את רצונו, את האקט המיני שהוא מעוניין בו - שום דבר לא יספיק (רק תביני את המצב - בשש השנים שאנחנו נשואים מעולם לא דחינו קיום יחסים ביום הטבילה..).
וזה עצוב שזה ככה.
מנסה למצוא מטפלת מינית - סקסולוגית.
פעם היינו כל-כך נהנים בכל הקשור חזה, יש לנו הרבה צעצועים.. מעולם לא חשבתי שאי פעם נתמודד עם זה.
והמצפון הזה, מה יהיה איתו. מעצבן.
מה גם שכמה שננסה לדבר, שנינו עייפים. עייפים פיזית, במשפחה יש כמה מורכבויות (כתבתי עליהם בעבר הנשואים טריים.. ולאחרונה היו כמה הצפות..) - הכל ביחד לא עושה הכי טוב
ואחרי הכל פורים עוד כמה ימים, כל שנה אנחנו חורשים את הארץ, בעיקר אצל המשפחה
והשנה פשוט אין חשק, לכלוםםםםםם. מין דכאון כזה של שנינו.
רגע,טל..
עייפות פיזית לגמרי יכולה להרוג חשק.
אולי תנסו להקדיש לזה כמה שעות שינה טובות?
אחכ דיבורים וניתוחים ושאר עניינים...
אולי תנסו להקדיש לזה כמה שעות שינה טובות?
אחכ דיבורים וניתוחים ושאר עניינים...
קודם כל את לא אשמה!!!!!!!!מיקי מאוס
ותעיפי לגמרי את "לא מספקת לו את צרכיו"
זה מה שאת מציבה לך כיעד?
סיפוק צרכיו של מישהו אחר?
ברור לי מאיפה זה נכנס לראש, לצערי זה שיח נפוץ אבל הוא נוראי וכדאי ממש להעיף אותו מהחלון
1. חשק זה עניין גופני. אי אפשר להאשים אישה שאין לה חשק. אפשר ורצוי לנסות להבין מה הגורמים שמפריעים ולנסות להזיז אותם ולהעיר את החשק (זה אפשרי.זה לא תמיד יצליח)
2. מטרת קיום היחסים היא לא כדי לספק צרכים של בן הזוג. זה עניין חשוב ומצווה גדולה של ואהבת לרעך כמוך אבל זה לא שאישה טובה היא אישה שממלאת את המשימה.אלא זוגיות טובה היא זוגיות שבה שניכם רוצים ונהנים בזה ומתוך כך מקיימים יחסים
בלי רגשות אשם
ובלי לחץ "להצליח" או "לעשות מה שצריך" או "לספק מישהו אחר"
יש הרבה יותר סיכוי שהחשק יתעורר ותרצי בזה באמת.
אם זה משהו מתמשך שווה להשקיע להבין למה ואיך, יש המון תוכן גם לקהל הדתי והחרדי:
גן נעול- ליאורה בוקסנבוים- מתאימה בדיוק לקהל החרדי
מיכל פרינס - הפודקאסט שהמליצו ויש לה גם ספר מעולה! (בהיבט ההלכתי צריך לדייק מה בפסיקה שלכם)
אפרת צור
בינת הופמן (מאוד מאוד פתוחה...צריך לראות שהסגנון מתאים)
המיניות היא זה משהו ששווה להשקיע בו, להבין וללמוד, קשר זוגי ארוך טווח זה לא טבעי כמו שאולי חושבים, זה מורכב ומצריך השקעה
והיא משתלמת
בהצלחה!!
את אישה טובה ומדהימה
גם אם כרגע אין לך חשק
זה מה שאת מציבה לך כיעד?
סיפוק צרכיו של מישהו אחר?
ברור לי מאיפה זה נכנס לראש, לצערי זה שיח נפוץ אבל הוא נוראי וכדאי ממש להעיף אותו מהחלון
1. חשק זה עניין גופני. אי אפשר להאשים אישה שאין לה חשק. אפשר ורצוי לנסות להבין מה הגורמים שמפריעים ולנסות להזיז אותם ולהעיר את החשק (זה אפשרי.זה לא תמיד יצליח)
2. מטרת קיום היחסים היא לא כדי לספק צרכים של בן הזוג. זה עניין חשוב ומצווה גדולה של ואהבת לרעך כמוך אבל זה לא שאישה טובה היא אישה שממלאת את המשימה.אלא זוגיות טובה היא זוגיות שבה שניכם רוצים ונהנים בזה ומתוך כך מקיימים יחסים
בלי רגשות אשם
ובלי לחץ "להצליח" או "לעשות מה שצריך" או "לספק מישהו אחר"
יש הרבה יותר סיכוי שהחשק יתעורר ותרצי בזה באמת.
אם זה משהו מתמשך שווה להשקיע להבין למה ואיך, יש המון תוכן גם לקהל הדתי והחרדי:
גן נעול- ליאורה בוקסנבוים- מתאימה בדיוק לקהל החרדי
מיכל פרינס - הפודקאסט שהמליצו ויש לה גם ספר מעולה! (בהיבט ההלכתי צריך לדייק מה בפסיקה שלכם)
אפרת צור
בינת הופמן (מאוד מאוד פתוחה...צריך לראות שהסגנון מתאים)
המיניות היא זה משהו ששווה להשקיע בו, להבין וללמוד, קשר זוגי ארוך טווח זה לא טבעי כמו שאולי חושבים, זה מורכב ומצריך השקעה
והיא משתלמת
בהצלחה!!
את אישה טובה ומדהימה
גם אם כרגע אין לך חשק
מהממת אתשושנושי
באמת באמת תודה. מעריכה כל מילה שכתבת
כבר הוקל לי, לראשונה היום .
אגב, ליאורה מוקצעית? בדיוק שמעתי שהיא עושה מפגשי ייעוץ
תוהה אם כדאי לנו ללכת אליה.
קצת קשה לי עם העניין שזה טיפול, בנושא מיניות זוגי ועם אישה - אמאל'הההה
מטזר לי פשוט. ואני גם תוהה אם יש משהו במפגש כזה שיכול להעלות את החשק או שלא?
כי באלי פתרון של כאן ועכשיו
,שונאת דברים לא פתורים
כבר הוקל לי, לראשונה היום .
אגב, ליאורה מוקצעית? בדיוק שמעתי שהיא עושה מפגשי ייעוץ
תוהה אם כדאי לנו ללכת אליה.
קצת קשה לי עם העניין שזה טיפול, בנושא מיניות זוגי ועם אישה - אמאל'הההה
מטזר לי פשוט. ואני גם תוהה אם יש משהו במפגש כזה שיכול להעלות את החשק או שלא?
כי באלי פתרון של כאן ועכשיו
,שונאת דברים לא פתורים
לא מכירה אותה מעבר למיילים אבל היא שנים בתחוםמיקי מאוס
ויש לה עסק מאוד מצליח אז מאמינה שהיא מציעה דברים טובים
אם לא מתאים לך מפגש (זה באמת לא פשוט)
אני ממליצה על קורסים מקוונים,יש לה גם תכנים כאלה שאתם לומדים בקצב שלכם בבית באינטימיות ובלי להכניס עוד מישהו לתוך הזוגיות
יש לה תכנים לגברים ותכנים לנשים אם אני זוכרת נכון
ויש לה אפליקציה שעוזרת לתווך וליישם
הצעד הראשון הוא הכי קשה.
זה אישי ואינטימי ומביך
אבל זה שווה את זה
בהצלחה! כל הכבוד על המוכנות
אם לא מתאים לך מפגש (זה באמת לא פשוט)
אני ממליצה על קורסים מקוונים,יש לה גם תכנים כאלה שאתם לומדים בקצב שלכם בבית באינטימיות ובלי להכניס עוד מישהו לתוך הזוגיות
יש לה תכנים לגברים ותכנים לנשים אם אני זוכרת נכון
ויש לה אפליקציה שעוזרת לתווך וליישם
הצעד הראשון הוא הכי קשה.
זה אישי ואינטימי ומביך
אבל זה שווה את זה
בהצלחה! כל הכבוד על המוכנות
יש לי הרבה מה להגיד.קופצת
אבל ככה בקצרה:
לא נראה לי שמפגש יוכל להעלות את החשק.
יודעת מה? לא בטוח שזה מה שאת צריכה עכשיו.
נשמע לי, ואולי אני טועה, אבל קודם כל תקבלי את עצמך ככה בלי חשק. מותר לך להיות בלי חשק, עדיין את שווה ואוהבת. מותר לך לבקש היום רק להתכרבל. גם לרצונות שלך ולצרכים שלך יש מקום.
אח"כ תלכי לנסות להעלות מהר את החשק על מנת לספק אותו. (אם תרצי. יכול להיות שבשלב כזה תביני דברים אחרת)
לא נראה לי שמפגש יוכל להעלות את החשק.
יודעת מה? לא בטוח שזה מה שאת צריכה עכשיו.
נשמע לי, ואולי אני טועה, אבל קודם כל תקבלי את עצמך ככה בלי חשק. מותר לך להיות בלי חשק, עדיין את שווה ואוהבת. מותר לך לבקש היום רק להתכרבל. גם לרצונות שלך ולצרכים שלך יש מקום.
אח"כ תלכי לנסות להעלות מהר את החשק על מנת לספק אותו. (אם תרצי. יכול להיות שבשלב כזה תביני דברים אחרת)
אוקיי, מתחברת למה שכתבתשושנושיאחרונה
אנסה להתקדם בכיוון הזה.. תודה.
אני לגמרי חושבת שזה נכון
אני לגמרי חושבת שזה נכון
חשקoo
מיני מגיע באופן טבעי מצורך גופני/ רגשי- נפשי או משניהם.
יש דברים שמורידים את החשק הגופני כמו עייפות או מצב הורמונלי.
יש דברים שמורידים מהחשק הרגשי כמו בעיות ברמה האישית/ זוגית.
צריך לזהות את הגורם/ים להורדת החשק ואז לטפל בהם.
החשק לא יחזור אם הגורם לא יטופל. לחץ לספק צרכים של הגבר יכול להיות בעצמו גורם לירידת החשק.
יש דברים שמורידים את החשק הגופני כמו עייפות או מצב הורמונלי.
יש דברים שמורידים מהחשק הרגשי כמו בעיות ברמה האישית/ זוגית.
צריך לזהות את הגורם/ים להורדת החשק ואז לטפל בהם.
החשק לא יחזור אם הגורם לא יטופל. לחץ לספק צרכים של הגבר יכול להיות בעצמו גורם לירידת החשק.
אפשר לחפש תינוק לדבורה, או שזו תחפושת של בנות?אמא טובה---דיה!
גם אני התלבטתי שנה שעברה... בסוף היה טיגריס חמודמקסיקנית
פשוט זו התחפושת שיש לשכנים, ואני לא יודעת מאיפהאמא טובה---דיה!
להשיג תחפושת אחרת...
בן כמה הוא?? אם הוא קטן את יכולה לא לחפש אותומקסיקנית
את לחוצה בזמן האחרון מאמי, עוברת ימים לא פשוטים, אז תנסי להקל מעצמך כמה שאפשר
את צודקת, אני באמת עושה הכול הכי פשוט שאפשר.אמא טובה---דיה!
בגלל זה אני לא מספיקה לקנות לו משהו...
תודה!!!
באמת בגיל שנה לא חייבים להתחפש...
לדבור 😅מחי
חחחח כן...אמא טובה---דיה!
את יכולה גם לקחת בגדי בנות ולחפש לבתמוריה
ברור שכן. ואפשר גם לא לחפש...מיקי מאוס
תחפשי אותו לאבא דבור (שווא בדל"ת וחולם בוי"ו) מתואמת
כך באתר המבקרים "מאחורי הדבש" הם קוראים לזכר הדבורים...
את באמת בתקופה שלא יכולה להתקשקש יותר מדי... קחי מה שיש. הילד קטן מכדי שזה יהיה לו משמעותי...
ואם מישהו ירים גבה - תזכירי לו שיש גם דבורים זכרים...
(ואולי כדאי להפגיש אותו עם הקטנה שלי - גם היא מתחפשת לדבורה
הם יהיו ביחד מלכת הדבורים וסכר הדבורים 
)
את באמת בתקופה שלא יכולה להתקשקש יותר מדי... קחי מה שיש. הילד קטן מכדי שזה יהיה לו משמעותי...
ואם מישהו ירים גבה - תזכירי לו שיש גם דבורים זכרים...
(ואולי כדאי להפגיש אותו עם הקטנה שלי - גם היא מתחפשת לדבורה
הם יהיו ביחד מלכת הדבורים וסכר הדבורים )אז בואי נפגיש אותםאמא טובה---דיה!
יאללה! ועל הדרך נפגיש גם את עצמנו מתואמת
אני בעד!!אמא טובה---דיה!
עד שלא כתבת לא חשבתי שיכולה בכלל להיות עם זה בעיה.אמא ל4 + פצפון
השכנה שלי חיפשה את הבן שלה לדבורה כשהוא היה בן שנה, הוא היה מתוק מאד
לא זוכרת שמישהו חשב שזה מוזר
לא זוכרת שמישהו חשב שזה מוזר
האמת היא שהיום הלבשתי לו את התחפושת,אמא טובה---דיה!
והוא באמת היה מתוק מאוד
זה אחלה (גם דבורה וגם דבור)דיאט ספרייט
תודה!אמא טובה---דיה!
תלבישי בגדי שבתטל..
ותאמרי שהתחפש למרדכי היהודי או לחתן
)ואם יש לך בת כלה או מלכה אז בכלל סגרת זוג)
)ואם יש לך בת כלה או מלכה אז בכלל סגרת זוג)
אין לי בנות עדיין... לא נוראאמא טובה---דיה!
אפשרלהשתמח
אחיין שלי היה דבורה בגילריבוזום
שנתיים. היה חמוד ומתוק. לא חשבתי שזה מוזר.
בעצם בגיל שלושריבוזום
נזכרתי שהיה לו כבר שיער קצר - זה היה ממש זמן מועט אחרי החלאקה שלו. אולי פעם ראשונה שראיתי אותו עם קצר, לכן זה ממש זכור לי. יואו, איזה זכרון מתוק העלית לי!
תודה!אמא טובה---דיה!
בגיל שנה פלוס, נראה לי שזה ממש מתוק!קופצת רגע
למה לא??? זה מקסים בעיניאמהלה
חיפשתי פעם את אחד הבנים שלי בגיל שנתיים להולנדית. הוא היה מתוק במיוחד
זה באמת נשמע מתוק!אמא טובה---דיה!
מהמם ! ומה שלומך יקירתנו?❤️❤️אוהבת את השבת
תודה על ההתעניינות!אמא טובה---דיה!
מבחינת הסטרפ כמעט עבר ב"ה, רק עדיין חלשה...
הבן שלי - לאט לאט מתקדם... מאתגר ומתוק ב"ה...
ואני מחכה לביופסיה... בעז"ה בשלישי... (אולי אולי יתפנה פתאום תור בשני...)
מה שלומך את??
טוב לשמוע שכמעט עבר, תנוחי הרבה הרבה!!אוהבת את השבת
הגוף צריך את זה!!
וכיף לשמוע על הבן שלך!!
מתפללת איתך לקראת הביופסיה ובכלל!
ותודה! ב"ה!
וכיף לשמוע על הבן שלך!!
מתפללת איתך לקראת הביופסיה ובכלל!
ותודה! ב"ה!
אני חייבת להגיד משהואהבתחינם
שלמרות כל מה שאת עוברת
תמיד מרגיש ממך אופטימיות מהממת כזאת
זה כלכך יפה בעיני! תמיד את משדרת שליטה, ורוגע, ואמונה מלאה בה׳ס
לפחות ככה לי מרגיש ממה שקוראת אותך.
מהממת
שיהיו בשורות טובות בכל המובנים! את חזקה!
תמיד מרגיש ממך אופטימיות מהממת כזאת
זה כלכך יפה בעיני! תמיד את משדרת שליטה, ורוגע, ואמונה מלאה בה׳ס
לפחות ככה לי מרגיש ממה שקוראת אותך.
מהממת
שיהיו בשורות טובות בכל המובנים! את חזקה!
וואו, תודה על המילים איזו משמחת ומפרגנת אתאמא טובה---דיה!אחרונה
תודה!!
לא חשבתי לרגע שזה בעייתישושנושי
עשינו ממש תחפושת משפחתית מזה..
הילד לדבורה מקרטרס וכוחנו עם השלמות
משלוח מנות בנושא דבש וכאלה...
לרגע לא חשבתי שזה של בנות.. נו מחר מסיבות את לא עושה לי את זה חחחחח
סתם אני בסדר
הילד לדבורה מקרטרס וכוחנו עם השלמות
משלוח מנות בנושא דבש וכאלה...
לרגע לא חשבתי שזה של בנות.. נו מחר מסיבות את לא עושה לי את זה חחחחח
סתם אני בסדר
ילדים לא משקרים 🤥פה לקצת
מכירות את האמירה הזאת?
מה דעתכן עליה?
מה דעתכן עליה?
כן. זה לא אומר שהם לא יכולים להגידפרח חדש
משהו שהוא לא נכון
זה אומר שהם יכולים לשקר או להמציא משהו
אבל משהו אמיתי עומד מאחורי הדבר הזה.
בעצם השקר שלהם, הם מספרים לנו פה משהו.
כמו שאומרים גם עם התנהגות לא טובה של ילד.
אין ילד רע, יש ילד שרע לו.
זה אומר שהם יכולים לשקר או להמציא משהו
אבל משהו אמיתי עומד מאחורי הדבר הזה.
בעצם השקר שלהם, הם מספרים לנו פה משהו.
כמו שאומרים גם עם התנהגות לא טובה של ילד.
אין ילד רע, יש ילד שרע לו.
בגדול נראה לי שהכוונה היא שלילדים אין טאקט ולכןקופצת רגע
עונים בכנות.
כמובן שילדים משקרים, והרבה. זה שלב התפתחותי נורמלי.
בגילאים הצעירים הכוונה שלהם היא לא בדיוק כמו של מבוגר שמשקר, וההתייחסות של ההורים צריכה להיות שונה, בהתאם לגיל.
רוצה לפרט עוד למה העלית את זה לדיון?
כמובן שילדים משקרים, והרבה. זה שלב התפתחותי נורמלי.
בגילאים הצעירים הכוונה שלהם היא לא בדיוק כמו של מבוגר שמשקר, וההתייחסות של ההורים צריכה להיות שונה, בהתאם לגיל.
רוצה לפרט עוד למה העלית את זה לדיון?
אבל גם אז זה לא מדוייקפה לקצת
אתמול שרטתי את הבן שלי בטעות, נשאר לו סימן.
הבוקר הוא אמר לי שחבר מהגן עשה לו את זה.
ואז אחותי שמעה את זה אז אמרה לי 'העיקר אומרים שילדים לא משקרים'
גרם לי לחשוב מה באמת מתכוונים כשאומריםאת זה
הבוקר הוא אמר לי שחבר מהגן עשה לו את זה.
ואז אחותי שמעה את זה אז אמרה לי 'העיקר אומרים שילדים לא משקרים'
גרם לי לחשוב מה באמת מתכוונים כשאומריםאת זה
הם לא משקרים. אבל מציאות ודמיון מתערבבים להם הרבהחצילוש
בגילאים צעירים..
יכול להיות אלף אפשרויותאישהואימא
יכול להיות שגם ילד מהגן נתן לו איזשהי מכה קטנה והוא נזכר בזה ומייחס את זה לזה..
מזכיר לי שפעם הבן שלי בן ה3 היה עם חום גבוה ודלקת בגרון ומדדתי לו חום בבית שחי... אחרי כמה דקות שאלתי אותו איפה כואב לו ואיפה הוא לא מרגיש טוב אז הוא אמר לי ביד- והצביע מתחת לבית שחי...
ילדים עונים תשובות ספונטניות שעולות להם באותו רגע בראש
מזכיר לי שפעם הבן שלי בן ה3 היה עם חום גבוה ודלקת בגרון ומדדתי לו חום בבית שחי... אחרי כמה דקות שאלתי אותו איפה כואב לו ואיפה הוא לא מרגיש טוב אז הוא אמר לי ביד- והצביע מתחת לבית שחי...
ילדים עונים תשובות ספונטניות שעולות להם באותו רגע בראש
במקרה הזה הגיוני שהבן שלך סיפר לעצמו סיפור אחרמתואמת
שיתיישב לו יותר על הלב. הוא הרי יודע שאמא שלו לא תפגע בו, אז גם אם זה קורה בטעות זה פשוט לא הגיוני לו שזה קרה. ולכן הוא משליך את המקרה על ילד בגן (ואולי זה ילד שמציק לו הרבה...)
בכל אופן, הוא ממש קטנטן. בגיל הזה באמת הזיכרון לא חזק בדרך כלל והמציאות והדמיון מתערבבים...
בכל אופן, הוא ממש קטנטן. בגיל הזה באמת הזיכרון לא חזק בדרך כלל והמציאות והדמיון מתערבבים...
דוגמה קלאסית מותאמת גילאמאשוני
הבן שלך ראה שריטה עליו, המוח שלו לא יודע מאיפה היא באה אבל הוא גם מבין שאם היו לא הייתה שם קודם ופתאום היא שם- היא הגיעה מאיפשהו.
בגיל שלו- המוח רגיל ששריטות מגיעות מילדים בגן-
והמוח השלים את התמונה לבד, ומכאן הסיפור.
ההבדל בין המקרה הזה לשקר,
זה שהבן שלך באמת חושב שזה מה שקרה ולכן מבחינתו הוא סיפר את האמת.
שקר זה כשהמספר יודע שזה לא נכון ובכל זאת משנה את האמת בגלל סיבה כזאת או אחרת.
זה לא המצב בסיטואציה הזאת ולכן לא נכון לומר שהוא שיקר.
אגב, כשאומרים שילדים לא משקרים זה לגבי סיטואציות יותר מורכבות שהם לא מבינים את ההשלכות של לספר איקס או וואי ולכן אין להם אינטרס לשנות מהאמת.
לכן אפשר להוציא מהם הרבה מידע... לזה הכוונה.
בגיל שלו- המוח רגיל ששריטות מגיעות מילדים בגן-
והמוח השלים את התמונה לבד, ומכאן הסיפור.
ההבדל בין המקרה הזה לשקר,
זה שהבן שלך באמת חושב שזה מה שקרה ולכן מבחינתו הוא סיפר את האמת.
שקר זה כשהמספר יודע שזה לא נכון ובכל זאת משנה את האמת בגלל סיבה כזאת או אחרת.
זה לא המצב בסיטואציה הזאת ולכן לא נכון לומר שהוא שיקר.
אגב, כשאומרים שילדים לא משקרים זה לגבי סיטואציות יותר מורכבות שהם לא מבינים את ההשלכות של לספר איקס או וואי ולכן אין להם אינטרס לשנות מהאמת.
לכן אפשר להוציא מהם הרבה מידע... לזה הכוונה.
נראה שלא משקרים עד שזה מגיע אליהם, כמורויטל.
שרוצים להציק לאח הקטן,או כשיש עניין של גאווה
אז פה הם כן ישקרו להראות שהם צודקים.
לדעתימאוהבת בילדי
זה אומר שהם מאמינים במה שהם אומרים. גם אם הוא לא נכון מהמבט שלנו.
לא הייתי אומרת שהם משקריםמתחדשת11
אבל יש להם עולם דמיון מפותח, והם נוטים לפעמים להמציא או להגזים
^^^ בדיוקאשה שלו
ובגיל יותר מאוחר או מאשימים אותם והם מבינים שזה הולך לגרור עונש ומרגישים מאוימים אז בהחלט יכולים לשקר
בטח שילדים יכולים לשקרoo
יש לי ילד שכבר בגיל 4 יכל לשקר בלי להניד עפעף, כדי להשיג דברים. זו תכונה מולדת שאפשר למנף אותה לטוב ולרע.
גם ילדים שאין להם את התכונה הזו, יכולים לומר דברים לא נכונים בגלל דמיון או חוסר הבנה.
באופן כללי בין אם ילד שקר ממש או רק דימין, זה מעשה של ילד. ילדים הם בתהליך למידה ממושך לקראת היותם מבוגרים. תפקיד ההורה להיות המבוגר האחראי ולנווט את הילד להגיע להתנהלות תקינה כמבוגר.
לכן השקרים של ילדים, אינם שקרים במהותם אלא תהליך למידה.
גם ילדים שאין להם את התכונה הזו, יכולים לומר דברים לא נכונים בגלל דמיון או חוסר הבנה.
באופן כללי בין אם ילד שקר ממש או רק דימין, זה מעשה של ילד. ילדים הם בתהליך למידה ממושך לקראת היותם מבוגרים. תפקיד ההורה להיות המבוגר האחראי ולנווט את הילד להגיע להתנהלות תקינה כמבוגר.
לכן השקרים של ילדים, אינם שקרים במהותם אלא תהליך למידה.
הם לא משקרים בשביל לשקרמתואמת
אלא כדי להסתיר משהו שהם נבוכים ממנו, או כי הם באמת מאמינים שזה מה שהיה (ערבוב של דמיון במציאות).
כמובן, זה גם תלוי בגיל. ככל שהילד גדול יותר, יותר מצופה ממנו להיות ישר וכן...
(בעצם גם אנשים מבוגרים בדרך כלל לא משקרים סתם ככה. ואם נצא מתוך נקודת ההנחה הזו, יהיה לנו קל יותר ללמד זכות במקרה הצורך...
כמובן, זה גם תלוי בגיל. ככל שהילד גדול יותר, יותר מצופה ממנו להיות ישר וכן...
(בעצם גם אנשים מבוגרים בדרך כלל לא משקרים סתם ככה. ואם נצא מתוך נקודת ההנחה הזו, יהיה לנו קל יותר ללמד זכות במקרה הצורך...
מסכימה שגם מבוגריםoo
משקרים עם סיבה.
אבל למבוגר יש את היכולת שאין לילד, לפתור בעיות בצורות אחרות שאינם שקר.
ולכן מבוגר שמשקר, גם אם יש סיבה לכאורה מוצדקת, זה תמיד בעייתי.
אבל למבוגר יש את היכולת שאין לילד, לפתור בעיות בצורות אחרות שאינם שקר.
ולכן מבוגר שמשקר, גם אם יש סיבה לכאורה מוצדקת, זה תמיד בעייתי.
נכון, צודקת.מתואמת
מצד האדם ששיקר - זה באמת לא בסדר, והוא היה צריך למצוא פתרון אחר.
מצד זה ששיקרו לו - העובדה לשקר לא נובע מרוע יכולה לעזור לו ללמד זכות... (שזה דבר שטוב לו עצמו)
מצד זה ששיקרו לו - העובדה לשקר לא נובע מרוע יכולה לעזור לו ללמד זכות... (שזה דבר שטוב לו עצמו)
ooאחרונה
בגיל של הילדים שלך הם באמת לא משקריםאמאשוני
הם מבלבלים בין דמיון למציאות, בין רצוי למצוי.
חשוב מאוד מאוד לא להשתמש בשורש ש.ק.ר
בשיחה איתם.
אלא נניח מספרים לך שהם לא אכלו קוביית שוקולד כשהפה שלהם מלא בשוקולד, אז לא להגיד תסתכל במראה או מה זה על הפנים שלך,
אלא לתת שאלות מכוונות לפרק את הסיטואציה:
ראית קוביית שוקולד ומאוד רציתי לאכול? כן
אתה ידעת שאסור? כן
בכל זאת היה קשה להתגבר? כן.
אני מבינה אותך באמת מאוד קשה להתגבר כשרואים את השוקולד במקרר.
כדי שזה לא יקרה פעם נוספת נעלה את השוקולד למדף אחר ואני מזכירה שאסור לקחת.
בנוסף אפשר לשאול אותו נגיד מה יעזור לך להתגבר?
או דוגמה נוספת, לך לצחצח שיניים- צחצחתי. (כשאת יודעת שהוא לא..)
אפשר לומר אתה מאוד רוצה להיות פה איתנו? אתה לא רוצה להפסיד את המשחק/ סיפור וכד'?
אנחנו נחכה לך שתצחצח ואז תבוא.
או לקחת אותו יד ביד לצחצח.
כלומר הכוונה להביע אמפטיה כלפי הסיטואציה והגורם שהביא אותו לשקר,
ולא לדבר על מונחים של אמת ושקר.
ההבחנה בין דמיון למציאות ומשם בין אמת לשקר מתפתחת בין גילאי 4-6 אם אני לא טועה..
ככה שלדבר לפני הגיל הזה זה פשוט לא מותאם גיל וסתם מייצר תסכול לילד/ הורה.
רק אחרי גיל 6, בנוסף לאמפטיה צריך להוסיף חינוך לדבוק באמת ועל החשיבות לקחת אחריות ולהגיד סליחה טעיתי. (שזה מה שגורם לשקר בד"כ, הפחד נלקחת אחריות על טעות, התמודדות עם רגש הבושה והאשמה..)
וכמו כל דבר, חינוך זה תהליך ולא צריך להיבהל מלהתמודד עם הנושא
(אבל כאמור בגיל של הילדים שלך זה בכלל לא רלוונטי, כי ה"שקר" בכלל לא נובע מסיבות שאנשים משקרים, אלא מניתוח לא נכון של המציאות- בלבול בין מה שקרה לבין מה שהייתי רוצה שיקרה או מה הייתי חושב שיקרה, נגיד אם הוא ראה ילד מרים יד הוא יכול לספר שאותו ילד הרביץ, כי מבחינתו השלב הבא אחרי הרמת יד זה להוריד אותה על חבר, אז גם אם ההורדה לא התרחשה, הוא "השלים" את החסר מההיגיון שלו ולכן למעשה הוא מספר שזה ממש קרה)
למשל פעם הייתי בטיול וראינו את הים ואח"כ הבת שלי סיפרה להורים שלי שנכנסנו למים (אפילו לא יצאנו מהאוטו) ואבא שלי שאל אם לא היו מדוזות ולקח לי הרבה זמן להבין מה קרה עד שהבנתי שהבת שלי בלבלה בין לראות את הים לבין להיכנס אליו.
זה לא נקרא "שקר" במובן שאנחנו מתייחסים אליו.
חשוב מאוד מאוד לא להשתמש בשורש ש.ק.ר
בשיחה איתם.
אלא נניח מספרים לך שהם לא אכלו קוביית שוקולד כשהפה שלהם מלא בשוקולד, אז לא להגיד תסתכל במראה או מה זה על הפנים שלך,
אלא לתת שאלות מכוונות לפרק את הסיטואציה:
ראית קוביית שוקולד ומאוד רציתי לאכול? כן
אתה ידעת שאסור? כן
בכל זאת היה קשה להתגבר? כן.
אני מבינה אותך באמת מאוד קשה להתגבר כשרואים את השוקולד במקרר.
כדי שזה לא יקרה פעם נוספת נעלה את השוקולד למדף אחר ואני מזכירה שאסור לקחת.
בנוסף אפשר לשאול אותו נגיד מה יעזור לך להתגבר?
או דוגמה נוספת, לך לצחצח שיניים- צחצחתי. (כשאת יודעת שהוא לא..)
אפשר לומר אתה מאוד רוצה להיות פה איתנו? אתה לא רוצה להפסיד את המשחק/ סיפור וכד'?
אנחנו נחכה לך שתצחצח ואז תבוא.
או לקחת אותו יד ביד לצחצח.
כלומר הכוונה להביע אמפטיה כלפי הסיטואציה והגורם שהביא אותו לשקר,
ולא לדבר על מונחים של אמת ושקר.
ההבחנה בין דמיון למציאות ומשם בין אמת לשקר מתפתחת בין גילאי 4-6 אם אני לא טועה..
ככה שלדבר לפני הגיל הזה זה פשוט לא מותאם גיל וסתם מייצר תסכול לילד/ הורה.
רק אחרי גיל 6, בנוסף לאמפטיה צריך להוסיף חינוך לדבוק באמת ועל החשיבות לקחת אחריות ולהגיד סליחה טעיתי. (שזה מה שגורם לשקר בד"כ, הפחד נלקחת אחריות על טעות, התמודדות עם רגש הבושה והאשמה..)
וכמו כל דבר, חינוך זה תהליך ולא צריך להיבהל מלהתמודד עם הנושא
(אבל כאמור בגיל של הילדים שלך זה בכלל לא רלוונטי, כי ה"שקר" בכלל לא נובע מסיבות שאנשים משקרים, אלא מניתוח לא נכון של המציאות- בלבול בין מה שקרה לבין מה שהייתי רוצה שיקרה או מה הייתי חושב שיקרה, נגיד אם הוא ראה ילד מרים יד הוא יכול לספר שאותו ילד הרביץ, כי מבחינתו השלב הבא אחרי הרמת יד זה להוריד אותה על חבר, אז גם אם ההורדה לא התרחשה, הוא "השלים" את החסר מההיגיון שלו ולכן למעשה הוא מספר שזה ממש קרה)
למשל פעם הייתי בטיול וראינו את הים ואח"כ הבת שלי סיפרה להורים שלי שנכנסנו למים (אפילו לא יצאנו מהאוטו) ואבא שלי שאל אם לא היו מדוזות ולקח לי הרבה זמן להבין מה קרה עד שהבנתי שהבת שלי בלבלה בין לראות את הים לבין להיכנס אליו.
זה לא נקרא "שקר" במובן שאנחנו מתייחסים אליו.
האם זו אלימות כלכלית?אנונימית בהו"ל
האם זו אלימות כלכלית?
היי יקרות,
חושבת איך להתחיל לרשום את הבעיה הזו,
אתחיל ברקע אישי,
אנחנו נשואים+2 ואחד נוסף בדרך..
בעלי כרגע המפרנס היחידי בבית בגלל שאני בחינוך ביתי עם שתי הילדים(הוא לא רוצה שיהו בגן בגילאים כאלו, שלוש ושנתיים וגם לי זה די מתאים כרגע) בעיקר בגלל הריון נוסף בדרך..ככה שלצערי קשה לי לדמיין את עצמי עובדת בשנתיים הקרובות..
מאז ומתמיד בעלי היה מאוד קמצן, לא מסעדות, לא בגדים, לא נעליים, לא בפן הזוגי ולא בפן האישי.
אבל בגלל שאני גם אדם חסכן אוכל הכי פשוט, ביגוד פשוט, אותו נעליים כמה שנים, לא שמתי לב להתנהגות שלו כנורת אזהרה בתחילת הזוגיות.
מאז שניהו לנו ילדים הם היחידים שאני מוציאה עליהם ומרשה לעצמי לפנק אותם, בכלל לא בפזרנות, בטוחה שלעומת הסביבה אני מוציאה סכומים אפסיים. במיוחד שהם איתי בחינוך ביתי וכמה קשה כל הזמן להעסיק אותם עם אותם דברים.
אם נדבר בסכומים אז כל הוצאות ילדים כולל טיטולים,מגבונים(לקטנה),מוצרי פארם, ביגוד, משחקים,יציאות, מגיעות גג גג ל1500₪ חודשי, יש חודשים שפחות.
על עצמי לא מוציאה אפילו שקל, כל ההוצאות רק עבור הילדים.
(יש לציין שגם הוא לא מוציא על עצמו כלל.)
לאחרונה, ההכנסה החודשית של בעלי פחתה משמעותית מכל מיני סיבות כאלו ואחרות,
ומאז, מרגישה שהתחילה לה מה שנקרא ״אלימות כלכלית״
התקשר אליי באמצע היום שאני עם הילדים בגינה ואמר לי שברגע זה מבטלים את כל הכרטיסי אשראי שלנו, שהוא יקציב לי סכום מזומן חודשי ״לבזבוזים״, איך שרשם לי ״אני יביא לך מזומן כל חודש עם הגבלה ובקרה״
שהוא לא מצליח להבין לאן הכסף נעלם(למרות שאני רושמת לו פירוט כל חודש שקל שקל מה קניתי),
אומר לי ״עברתי על הפירוט אשראי שלך ופשוט הכל שם מיותר״ (באותו חודש אירגנתי לילדים מסיבת יום הולדת וקניתי קצת מותרות, מתנה לילדים, בלונים,עוגה, היה גם יום הולדת לאמא שלו אז
קניתי לה מתנה, ספרים חדשים לילדים, אבל שוב, זה עמד בטווח ה1500₪ גג, פלוס הכל רשום ומפורט)
עוד דוגמאות קטנות בשביל שתבינו את הקיצוניות-
קרה לנו לאחרונה איזשהו מקרה נס שבשביל ההרגשה האישית רציתי לתרום סכום מזערי לצדקה, שיתפתי אותו, ענה לי ״קודם תעבדי ואז תתרמי״,
(כמובן שהוא שוכח שהוא זה שרוצה את החינוך ביתי וכל הזמן מרעיל אותי כמה שלדעתו אין דבר כזה גן ללא התעללות בילדים)
עוד דוגמא- החלטתי לקחת את הילדים ליום כייף למשחקייה ולאכול בחוץ, משהו שלא עשיתי באמת חודשים רבים, הוא בדיוק סיים לעבוד וקפץ אליינו, איך שהגיע וראה אותם אוכלים אמר לי ״הנה לך השעתיים עבודה שלי תודה רבה..״ (שדרך אגב, זה עלה 30₪ שהשגתי דרך קופונים)
ולבסוף אחריי המשחקייה היה לו שיחת טלפון בזמן הזה קניתי להם גלידה.. אמר לי ״לא מבין למה צריך את הגלידות האלה תמשיכי תמשיכי לבזבז לנו עוד״
מציינת שבעקבות השינוי הזה,
חל אצלנו הדרדרות בזוגיות, לא מצליחים לדבר, אולי בגללי כי אני פשוט כל כך פגועה שאני מתרחקת, ואולי גם בגלל חוסר זמן כי אנחנו 24/7 סביב הילדים, ועבודה טובענית שלו,
כמה פעמים כן דיברנו, הסברתי לו כמה זה פוגע, ביקש סליחה אמר לי שמצטער ושאני יחליט על מה וכמה להוציא רק העיקר שלא אהיה עצובה וכעבור כמה ימים שוב אותו דפוסי התנהגות, שרק הולכים ומחמירים
יודעת שהוא לא מודע למעשיו עד כמה הם קיצוניים, הוא בטוח שאני המבזבזת והוא החסכן,
הוא לא מבין שלעומת הסביבה אני בין האנשים הכי חסכניים, לא מוציאה על עצמי אפילו שקל, אני עם אותם בגדים,נעליים, מוצרי טיפוח כבר כמה שנים טובות, בגלל המצב לא מרשה לעצמי להתפנק בבגדי הריון או פיגמות חדשות, כל הוצאה שלי זה רק בשביל שאוכל לשמח את הילדים..
על עצמי ויתרתי מסתפקת במה שיש וחולמת שיום אחד אוכל לעבוד ולהרשות לעצמי גם ביגוד חדש..
דרך אגב נניח ואשים את הילדים בגן ואצא לעבוד, לא רק שזה לא יועיל אלא הוא יצטרך להוסיף עוד, אנחנו גרים באזור שהגנים לא פחות מ3500₪ לילד, אז לשני ילדים זה 7000₪, ביננו, כמה פעמים אצטרך לצאת מהעבודה בגלל שהם חולים? כמה כבר אצליח להכניס?5000 במקרה הכי טוב? מה עם עוגמת נפש שכל יומיים הם חולים לי ומדביקים אחד את השני, ובקרוב את התינוק, ואני פה אוטוטו לקראת לידה לבד איתם שעות היממה , בלי רישיון אז איך באמת אשרוד? ומה עם התינוק שבדרך..? אז לא נראלי שהוא באמת קולט שגם אם היתי עובדת היה צריך להוסיף לא פחות מ2000₪ לגנים.
בקיצור,
התעייפתי וכבר יצאתי מריכוז מלרשום את ההודעה הזו, מרגישה שהבנאדם רוצה שנגדל 3 ילדים אחד אחרי השני בלי שנוציא עליהם שקל,
מרוב שהוא בכלל לא בעניינים הוא בכלל אומר לי ״הלחץ הכלכלי בכלל לא שייך לילדים זה לא בגללם..״ (כשהפירוט הכספי מול העיניים שלו)
טוכ, חייבת לציין שמלבד הנושא הכלכלי אולי לא משתמע ממה שרשמתי אבל הוא כן בעל רגיש אוהב דואג אכפתי שבסך הכל אופי קמצן מאוד מטבעו, מאז ומתמיד גם בתור היותו ילד,
יש לו חלום שנעבור לבית שכל חייו חלם עוד השנה לכן הלחץ הכלכלי שלו גובר וגובר בתוספת הלחץ של ההפחתה בהכנסה שלו,
סליחה שיצא כזה ארוך, אשמח לשמוע את דעתכן, איך ניתן לשפר את המצב מלבד ייעוץ חיצוני כי זה סיכוי אפסי שיסכים,
(הוא גורם לי להרגיש שאולי באמת אני מבזבזת ולא מודעת לעצמי, כל הזמן בודקת מה קניתי הפעם לילדים ואומרת לעצמי איפה יכולתי לחסוך,
כבר לא מעוניינת לצאת עם הילדים לגינה או לסיבוב כי מפחדת שאתפטה לקנות להם איזה חטיף או איזה משחק שישמח אותם..)
היי יקרות,
חושבת איך להתחיל לרשום את הבעיה הזו,
אתחיל ברקע אישי,
אנחנו נשואים+2 ואחד נוסף בדרך..
בעלי כרגע המפרנס היחידי בבית בגלל שאני בחינוך ביתי עם שתי הילדים(הוא לא רוצה שיהו בגן בגילאים כאלו, שלוש ושנתיים וגם לי זה די מתאים כרגע) בעיקר בגלל הריון נוסף בדרך..ככה שלצערי קשה לי לדמיין את עצמי עובדת בשנתיים הקרובות..
מאז ומתמיד בעלי היה מאוד קמצן, לא מסעדות, לא בגדים, לא נעליים, לא בפן הזוגי ולא בפן האישי.
אבל בגלל שאני גם אדם חסכן אוכל הכי פשוט, ביגוד פשוט, אותו נעליים כמה שנים, לא שמתי לב להתנהגות שלו כנורת אזהרה בתחילת הזוגיות.
מאז שניהו לנו ילדים הם היחידים שאני מוציאה עליהם ומרשה לעצמי לפנק אותם, בכלל לא בפזרנות, בטוחה שלעומת הסביבה אני מוציאה סכומים אפסיים. במיוחד שהם איתי בחינוך ביתי וכמה קשה כל הזמן להעסיק אותם עם אותם דברים.
אם נדבר בסכומים אז כל הוצאות ילדים כולל טיטולים,מגבונים(לקטנה),מוצרי פארם, ביגוד, משחקים,יציאות, מגיעות גג גג ל1500₪ חודשי, יש חודשים שפחות.
על עצמי לא מוציאה אפילו שקל, כל ההוצאות רק עבור הילדים.
(יש לציין שגם הוא לא מוציא על עצמו כלל.)
לאחרונה, ההכנסה החודשית של בעלי פחתה משמעותית מכל מיני סיבות כאלו ואחרות,
ומאז, מרגישה שהתחילה לה מה שנקרא ״אלימות כלכלית״
התקשר אליי באמצע היום שאני עם הילדים בגינה ואמר לי שברגע זה מבטלים את כל הכרטיסי אשראי שלנו, שהוא יקציב לי סכום מזומן חודשי ״לבזבוזים״, איך שרשם לי ״אני יביא לך מזומן כל חודש עם הגבלה ובקרה״
שהוא לא מצליח להבין לאן הכסף נעלם(למרות שאני רושמת לו פירוט כל חודש שקל שקל מה קניתי),
אומר לי ״עברתי על הפירוט אשראי שלך ופשוט הכל שם מיותר״ (באותו חודש אירגנתי לילדים מסיבת יום הולדת וקניתי קצת מותרות, מתנה לילדים, בלונים,עוגה, היה גם יום הולדת לאמא שלו אז
קניתי לה מתנה, ספרים חדשים לילדים, אבל שוב, זה עמד בטווח ה1500₪ גג, פלוס הכל רשום ומפורט)
עוד דוגמאות קטנות בשביל שתבינו את הקיצוניות-
קרה לנו לאחרונה איזשהו מקרה נס שבשביל ההרגשה האישית רציתי לתרום סכום מזערי לצדקה, שיתפתי אותו, ענה לי ״קודם תעבדי ואז תתרמי״,
(כמובן שהוא שוכח שהוא זה שרוצה את החינוך ביתי וכל הזמן מרעיל אותי כמה שלדעתו אין דבר כזה גן ללא התעללות בילדים)
עוד דוגמא- החלטתי לקחת את הילדים ליום כייף למשחקייה ולאכול בחוץ, משהו שלא עשיתי באמת חודשים רבים, הוא בדיוק סיים לעבוד וקפץ אליינו, איך שהגיע וראה אותם אוכלים אמר לי ״הנה לך השעתיים עבודה שלי תודה רבה..״ (שדרך אגב, זה עלה 30₪ שהשגתי דרך קופונים)
ולבסוף אחריי המשחקייה היה לו שיחת טלפון בזמן הזה קניתי להם גלידה.. אמר לי ״לא מבין למה צריך את הגלידות האלה תמשיכי תמשיכי לבזבז לנו עוד״
מציינת שבעקבות השינוי הזה,
חל אצלנו הדרדרות בזוגיות, לא מצליחים לדבר, אולי בגללי כי אני פשוט כל כך פגועה שאני מתרחקת, ואולי גם בגלל חוסר זמן כי אנחנו 24/7 סביב הילדים, ועבודה טובענית שלו,
כמה פעמים כן דיברנו, הסברתי לו כמה זה פוגע, ביקש סליחה אמר לי שמצטער ושאני יחליט על מה וכמה להוציא רק העיקר שלא אהיה עצובה וכעבור כמה ימים שוב אותו דפוסי התנהגות, שרק הולכים ומחמירים
יודעת שהוא לא מודע למעשיו עד כמה הם קיצוניים, הוא בטוח שאני המבזבזת והוא החסכן,
הוא לא מבין שלעומת הסביבה אני בין האנשים הכי חסכניים, לא מוציאה על עצמי אפילו שקל, אני עם אותם בגדים,נעליים, מוצרי טיפוח כבר כמה שנים טובות, בגלל המצב לא מרשה לעצמי להתפנק בבגדי הריון או פיגמות חדשות, כל הוצאה שלי זה רק בשביל שאוכל לשמח את הילדים..
על עצמי ויתרתי מסתפקת במה שיש וחולמת שיום אחד אוכל לעבוד ולהרשות לעצמי גם ביגוד חדש..
דרך אגב נניח ואשים את הילדים בגן ואצא לעבוד, לא רק שזה לא יועיל אלא הוא יצטרך להוסיף עוד, אנחנו גרים באזור שהגנים לא פחות מ3500₪ לילד, אז לשני ילדים זה 7000₪, ביננו, כמה פעמים אצטרך לצאת מהעבודה בגלל שהם חולים? כמה כבר אצליח להכניס?5000 במקרה הכי טוב? מה עם עוגמת נפש שכל יומיים הם חולים לי ומדביקים אחד את השני, ובקרוב את התינוק, ואני פה אוטוטו לקראת לידה לבד איתם שעות היממה , בלי רישיון אז איך באמת אשרוד? ומה עם התינוק שבדרך..? אז לא נראלי שהוא באמת קולט שגם אם היתי עובדת היה צריך להוסיף לא פחות מ2000₪ לגנים.
בקיצור,
התעייפתי וכבר יצאתי מריכוז מלרשום את ההודעה הזו, מרגישה שהבנאדם רוצה שנגדל 3 ילדים אחד אחרי השני בלי שנוציא עליהם שקל,
מרוב שהוא בכלל לא בעניינים הוא בכלל אומר לי ״הלחץ הכלכלי בכלל לא שייך לילדים זה לא בגללם..״ (כשהפירוט הכספי מול העיניים שלו)
טוכ, חייבת לציין שמלבד הנושא הכלכלי אולי לא משתמע ממה שרשמתי אבל הוא כן בעל רגיש אוהב דואג אכפתי שבסך הכל אופי קמצן מאוד מטבעו, מאז ומתמיד גם בתור היותו ילד,
יש לו חלום שנעבור לבית שכל חייו חלם עוד השנה לכן הלחץ הכלכלי שלו גובר וגובר בתוספת הלחץ של ההפחתה בהכנסה שלו,
סליחה שיצא כזה ארוך, אשמח לשמוע את דעתכן, איך ניתן לשפר את המצב מלבד ייעוץ חיצוני כי זה סיכוי אפסי שיסכים,
(הוא גורם לי להרגיש שאולי באמת אני מבזבזת ולא מודעת לעצמי, כל הזמן בודקת מה קניתי הפעם לילדים ואומרת לעצמי איפה יכולתי לחסוך,
כבר לא מעוניינת לצאת עם הילדים לגינה או לסיבוב כי מפחדת שאתפטה לקנות להם איזה חטיף או איזה משחק שישמח אותם..)
זה גם אופיoo
להוביל, לשלוט, להחליט, להיות בעמדת כוח.
האופי הזה קיים אצל גברים ונשים.
זו גם תפיסה חברתית, שגבר צריך להיות כזה או אישה צריכה להיות כזו.
ואז גם מי שאינו כזה, אולי רוצה להיות כזה.
האופי הזה קיים אצל גברים ונשים.
זו גם תפיסה חברתית, שגבר צריך להיות כזה או אישה צריכה להיות כזו.
ואז גם מי שאינו כזה, אולי רוצה להיות כזה.
התייבשות בהריון, מתי צריך ללכת לקבל נוזלים?רחלי:)
הסתובבתי שעות בשמש מהבוקר ועד הצהרים, חזרתי עם כאבי ראש נוראים (עד עכשיו) חולשה קיצונית עם התקפי בכי מחולשה, גוף כואב ובחילות. עם השעות שעוברות אין שינוי לטובה, העינים שלי כואבות ופה יבש לא משנה כמה אני שותה..
אין לי כח ללכת לשום מקום השאלה אם זה בסדר פשוט לשתות ולנוח עד שיעבור...
אין לי כח ללכת לשום מקום השאלה אם זה בסדר פשוט לשתות ולנוח עד שיעבור...
הימים מאוד מאוד חמיםמתחדשת11
לפעמים אחרי יום כזה, לוקח זמן להתאושש
לדעתי תנוחי ותשתי הרבה ןבע"ה יעבור
לדעתי תנוחי ותשתי הרבה ןבע"ה יעבור
הייתי הולכת בבוקר למרפאה לקבל נוזליםמקום בעולם
איזה שבוע את?בתי 123
את מצליחה לשתות הרבה?
שבוע 22רחלי:)אחרונה
תכיני לידך בקבוק שתיה של ליטר וחצי עם משקהממשיכה לחלום
קצת ממותק כי שזה מתוק שותים יותר..
ותקאי דאת מצליחה להגניס מספיק נוזלים
אני חושבת שהמעקב צריך להיות על כמות השתן שאת נותנת
ולהרים טלפון להתייעצות לאחות לדעתי
בגלל שבכל זאת את בהריון
ותקאי דאת מצליחה להגניס מספיק נוזלים
אני חושבת שהמעקב צריך להיות על כמות השתן שאת נותנת
ולהרים טלפון להתייעצות לאחות לדעתי
בגלל שבכל זאת את בהריון
לכי להיבדק יקרהואילו פינו
אני התייבשתי בחורף, גם כשהיה לי שתן ושתיתי כרגיל.. אז עוד יותר אם הסתובבת בחוץ ואז מרגישה ככה.
הריון לוקח המון כוחות ונוזלים.
הריון לוקח המון כוחות ונוזלים.
איך את? אם עדיין לא מרגישה טוב לכי לקבל נוזליםנשימה עמוקה
נשמע שאת צריכה קצת..
יכולים על הדרך להוסיף פראמין לבחילות.
תוך שעה תתחילי להרגיש כמו בן אדם
יכולים על הדרך להוסיף פראמין לבחילות.
תוך שעה תתחילי להרגיש כמו בן אדם
תודה לכולן על התגובות ❤️רחלי:)
מרגישה ברוך השם יותר טוב הבוקר, הכאבי ראש והחולשה נסבלים, שותה המון (שמתי קצת רכז תפוחים במים, באמת יעיל) ומשתדלת לנוח🙏
ממש תודה לכן על הדאגה
אתקשר בכל מקרה למוקד אחיות להתייעץ אם עדיין יש צורך להיבדק
ממש תודה לכן על הדאגה
אתקשר בכל מקרה למוקד אחיות להתייעץ אם עדיין יש צורך להיבדק
חשבתי לעשות תקנון פורים למשפחה, רוצות לעזור לי?בארץ אהבתי
חשבתי שזה יכול להיות נחמד ולהוסיף לאווירת פורים בבית, אם נקבע תקנון עם כללים נחמדים שיהיו תקפים עד פורים, בסגנון שעושים בבית הספר אבל בהתאמה לבית.
מישהי עשתה פעם משהו דומה ורוצה לשתף אם ומה היה מוצלח?
או שאולי יש לכן רעיונות יצירתיים לכללים שאפשר להכניס לתקנון? (אפשר להציע הכל, לא מתחייבת לקחת את כל הרעיונות…).
@הרבנית הקדושה - אמנם לא הספקתי כל כך להשתתף בשרשורים שלך עד כה, אבל זה גם שרשור פורימי, אז את מוזמנת לבוא ולעזור...🎊
מישהי עשתה פעם משהו דומה ורוצה לשתף אם ומה היה מוצלח?
או שאולי יש לכן רעיונות יצירתיים לכללים שאפשר להכניס לתקנון? (אפשר להציע הכל, לא מתחייבת לקחת את כל הרעיונות…).
@הרבנית הקדושה - אמנם לא הספקתי כל כך להשתתף בשרשורים שלך עד כה, אבל זה גם שרשור פורימי, אז את מוזמנת לבוא ולעזור...🎊
הילדים שלי עוד קטנים בשביל זההשם שלי
מנסה לחשוב על רעיונות.
אם יש דברים עם שעות קבועות, כמו שעת שינה, לחזור הביתה מחברים וכד', אז אפשר לאחר את השעה.
ארוחת ערב- כל יום ילד אחד אחראי להכין או לבחור מה מכינים/ לעשות ארוחה בקונספט מסוים.
לקבוע מילה שאם מישהו אומר אותה הוא צריך לספר בדיחה/ לשיר שיר.
לקבוע משהו שעושים או מקבלים אם הטלפון של אמא מצלצל בזמן מסוים.
אם יש דברים עם שעות קבועות, כמו שעת שינה, לחזור הביתה מחברים וכד', אז אפשר לאחר את השעה.
ארוחת ערב- כל יום ילד אחד אחראי להכין או לבחור מה מכינים/ לעשות ארוחה בקונספט מסוים.
לקבוע מילה שאם מישהו אומר אותה הוא צריך לספר בדיחה/ לשיר שיר.
לקבוע משהו שעושים או מקבלים אם הטלפון של אמא מצלצל בזמן מסוים.
מנסה לחשובמכחול
אולי להחליף כמה מילים - למשל במקום "בבקשה" צריך להגיד "בשום אופן", ובמקום "תודה" להגיד "בוקר טוב"?
כל פעם שמשהו נופל על הריצפה כולם צריכים לקפוץ.
כשעורכים שולחן מסדרים את הסכין והמזלג הפוך ממה שאתם עושים בדרך כלל.
כל פעם שמשהו נופל על הריצפה כולם צריכים לקפוץ.
כשעורכים שולחן מסדרים את הסכין והמזלג הפוך ממה שאתם עושים בדרך כלל.
איזה רעיון חמוד ומקורי!!לפניו ברננה!
בזמן ארוחת ערב כל אחד עם כובע מצחיק (אם אין סכנה שידעו וילכלכו)
ארוחת צהריים נפתחת בבדיחה, בתורנות של הילדים
חושבת על עוד רעיונות..
ארוחת צהריים נפתחת בבדיחה, בתורנות של הילדים
חושבת על עוד רעיונות..
רעיון חמוד!מתואמת
צריך לקחת בחשבון כללים שלא יותר מדי ישבשו את הכללים הרגילים והחשובים בבית...
רעיונות:
* בכל פעם שאמא אומרת "ילדים" (או כל מילה אחרת) - היא צריכה למחוא כפיים שלוש פעמים/לרקוד על מרצפת אחת/לספר סיפור מהילדות שלה.
* פעם אחת ביום מותר לקבל מנה אחרונה אחרי הארוחה כמו בשבת. (אם מתאים לך מבחינה בריאותית)
* בכל פעם שעוברים ליד הבת הבכורה - קדים לה קידה.
* בכל פעם שעוברים ליד התינוקת - נותנים לה נשיקה.
(אפשר כללים נוספים בסגנון על שאר הילדים)
* בכל פעם כשאבא נכנס הביתה שרים לו "שאו שערים ראשיכם"/"ימים על ימי מלך תוסיף".
* אבא צריך לספר לילדים סיפור לפני השינה בכל אחד מהימים עד פורים.
* בכל פעם שמישהו אומר "פורים" (או מילה אחרת) הוא צריך לשיר שיר של פורים.
* עד פורים - אפשר לחפוף את השיער רק פעם/פעמיים. (אם מתאים לך מבחינת ההגיינה... ואם זה בכלל אישיו אצלם...)
* מרצפת בבית שמי שדורך עליה צריך לספר סיפור מצחיק שקרה לו.
החזרת אותי לימי האולפנה... 😎 ניסיתי להיזכר בתקנון שהיה לנו אז כדי להשליך ממנו למשפחה...
רעיונות:
* בכל פעם שאמא אומרת "ילדים" (או כל מילה אחרת) - היא צריכה למחוא כפיים שלוש פעמים/לרקוד על מרצפת אחת/לספר סיפור מהילדות שלה.
* פעם אחת ביום מותר לקבל מנה אחרונה אחרי הארוחה כמו בשבת. (אם מתאים לך מבחינה בריאותית)
* בכל פעם שעוברים ליד הבת הבכורה - קדים לה קידה.
* בכל פעם שעוברים ליד התינוקת - נותנים לה נשיקה.
(אפשר כללים נוספים בסגנון על שאר הילדים)
* בכל פעם כשאבא נכנס הביתה שרים לו "שאו שערים ראשיכם"/"ימים על ימי מלך תוסיף".
* אבא צריך לספר לילדים סיפור לפני השינה בכל אחד מהימים עד פורים.
* בכל פעם שמישהו אומר "פורים" (או מילה אחרת) הוא צריך לשיר שיר של פורים.
* עד פורים - אפשר לחפוף את השיער רק פעם/פעמיים. (אם מתאים לך מבחינת ההגיינה... ואם זה בכלל אישיו אצלם...)
* מרצפת בבית שמי שדורך עליה צריך לספר סיפור מצחיק שקרה לו.
החזרת אותי לימי האולפנה... 😎 ניסיתי להיזכר בתקנון שהיה לנו אז כדי להשליך ממנו למשפחה...
רעיון מקסים!אין לי הסבר
מציעה:
- אסור לריב עם האחים
- אפשר לקרוא ספר במיטה חצי שעה אחרי זמן ההשכבה
- חובה לפרגן לכל אחד כל יום
- אפשר אולי גמד וענק
- אסור לריב עם האחים
- אפשר לקרוא ספר במיטה חצי שעה אחרי זמן ההשכבה
- חובה לפרגן לכל אחד כל יום
- אפשר אולי גמד וענק
אולי ב'אסיפה' שתעשו על זה תשאלי גם אותםאוהבת את השבת
מה לדעתם יכניס שמחה בבית...
בטח כבר חשבת על זה אבל ליתר ביטחון כותבת...
ובינתיים עלייך השנייה אחרי לידה את מגדילה ראש ככה
ובדיקות לשרשור
שימי לב @הרבנית הקדושה אני מצטיינת!
רוצים לשמוע בדיחה?
-
-
הסוף!
בדיחה של הבת שלי😅😅
האמת שאני גרועה בפדיחות,בדיחות וכו'🙈🙈
בטח כבר חשבת על זה אבל ליתר ביטחון כותבת...
ובינתיים עלייך השנייה אחרי לידה את מגדילה ראש ככה
ובדיקות לשרשור
שימי לב @הרבנית הקדושה אני מצטיינת!
רוצים לשמוע בדיחה?
-
-
הסוף!
בדיחה של הבת שלי😅😅
האמת שאני גרועה בפדיחות,בדיחות וכו'🙈🙈
תודה! דווקא חשוב לי הפעם שזה יבוא מאיתנו...🌼בארץ אהבתי
הגדולה שלי ניסתה לארגן לנו בבית כל מיני דברים לקראת פורים, וזה לא ממש עבד עד הסוף (חלק היה טוב, אבל חלק לא ממש תאם את היכולות והגיל של האחים, וזה גרם להרבה מפח נפש). ובכלל אני מרגישה שהיא צריכה קצת שאנחנו ניקח את ההובלה וניזום.
ואני כבר לא כל כך שניה אחרי לידה, הפיצית כבר עוד רגע בת חודשיים😯
ואני כבר לא כל כך שניה אחרי לידה, הפיצית כבר עוד רגע בת חודשיים😯
הבנתי אותך! חשוב..אוהבת את השבת
חודשיים זה שנייה
ואיזה חמודה הבת שלך😅🌻בארץ אהבתי
ואני גם אוסיף בדיחה לשרשור, למקרה ששלך לא נחשבת מספיק -
חחחח יפההאוהבת את השבת
חח כמה נכון! והצביעות זועקת לשמייםםהמקורית
שמעתי אתמול את מרב מיכאלי
זריקת אבנים וגדרות על שוטרים? לא נעים, לא נורא.
כתבו לה יפה: מכתזית על שמאלנים? לא נעים, לא נורא.
כשעושים את זה לחרדים, לאף אחד לא כואב. השמאל הפריוויליגי מתחיל להיות שווה לכולם. וכואב לו 🤷 לא נעים, לא נורא
אפילו מתבקש
זריקת אבנים וגדרות על שוטרים? לא נעים, לא נורא.
כתבו לה יפה: מכתזית על שמאלנים? לא נעים, לא נורא.
כשעושים את זה לחרדים, לאף אחד לא כואב. השמאל הפריוויליגי מתחיל להיות שווה לכולם. וכואב לו 🤷 לא נעים, לא נורא
אפילו מתבקש😂😂😂קורדיליה
עצוב כמה שזה נכון...
😀😀😀אם מאושרת
אתן פשוט אלופות! תודה רבה לכל אחת ואחת שענתה❤️🌺בארץ אהבתי
אני אדבר עם בעלי ונראה מה מהרעיונות נבצע בסוף, אבל נתתן לנו כאן מגוון מצויין להתחיל ממנו...
רק רוצה לשים דגש על נקודה מסויימתאמאשוני
לא יודעת איך זה אצלך, אבל אצלנו מרוב עודף "משנכנס אדר" בכל מסגרת אפשרית זה כבר גורם להצפה רגשית, לפעמים מהצד שלנו, לפעמים מהצד של הילדים כבר עומדים בזה בקושי..
לדוגמה יום חיות שהיה בבי"ס אחרי שהבת שלי לא הייתה יום לפני והיא שכחה והרגישה מבואסת מזה,
הדפסות בצבעוני לתחפושת של הבן שהוא היה בטוח שאני יכולה להדפיס בעבודה-ואני לא.
חוג התעמלות משותף עם האמהות (למה בחודש אדר??) ששיבש לי את התוכניות בעבודה,
ושלא נתחיל לדבר על בלאגן חגיגות הממתקים... ומי צריך להביא מה ומתי ומה רשימת האלרגנים בכל מסגרת...
קיצר נראה לי הנקודה קשורה בעיקר בדברים שדורשים היערכות מוקדמת שקשורה לילדים- לדעתי זאת תקופה גם ככה מוצפת.
תחשבי אם זה קורה גם אצלכם- אם כן אז אולי לנטרל רעיונות שדורשים הכנה ושצריך לזכור אותם ולקחת אחריות לגביהם.
אפשר לתת דגש על דברים יותר ספונטניים כמו בדיחה בארוחה או שינוי עריכת שולחן שזה לא דורש הרבה וכן מוסיף לאווירה, וגם להתמקד בעיקר בשבת שאז יש פחות "מחוץ לשגרה" מחוץ לבית.
וגם השבת זאת שבת זכור אז בכלל מתאים.
בכל אופן אולי הנקודה הזאת לא רלוונטית אצלכם,
בכל מקרה, תהנו!
לדוגמה יום חיות שהיה בבי"ס אחרי שהבת שלי לא הייתה יום לפני והיא שכחה והרגישה מבואסת מזה,
הדפסות בצבעוני לתחפושת של הבן שהוא היה בטוח שאני יכולה להדפיס בעבודה-ואני לא.
חוג התעמלות משותף עם האמהות (למה בחודש אדר??) ששיבש לי את התוכניות בעבודה,
ושלא נתחיל לדבר על בלאגן חגיגות הממתקים... ומי צריך להביא מה ומתי ומה רשימת האלרגנים בכל מסגרת...
קיצר נראה לי הנקודה קשורה בעיקר בדברים שדורשים היערכות מוקדמת שקשורה לילדים- לדעתי זאת תקופה גם ככה מוצפת.
תחשבי אם זה קורה גם אצלכם- אם כן אז אולי לנטרל רעיונות שדורשים הכנה ושצריך לזכור אותם ולקחת אחריות לגביהם.
אפשר לתת דגש על דברים יותר ספונטניים כמו בדיחה בארוחה או שינוי עריכת שולחן שזה לא דורש הרבה וכן מוסיף לאווירה, וגם להתמקד בעיקר בשבת שאז יש פחות "מחוץ לשגרה" מחוץ לבית.
וגם השבת זאת שבת זכור אז בכלל מתאים.
בכל אופן אולי הנקודה הזאת לא רלוונטית אצלכם,
בכל מקרה, תהנו!
תודה על זה. אני אקח בחשבוןבארץ אהבתי
האמת שלמרות שיש לי ילדים רגישים בהחלט, הם ממש נהנים מכל השינויים שיש במסגרות (ועוד אחרי שנתיים שפספסנו הכל בגלל הקורונה... בשנה שעברה בדיוק היינו כולנו חולים בקורונה, יצאנו מבידוד בערב פורים...).
אבל באמת דיברתי עם בעלי ולקחנו כמה דברים שאני חושבת שרק יוסיפו הומור ואווירה טובה ולא ישבשו את הילדים.
מקווה שיעבוד טוב, בעז"ה...
אבל באמת דיברתי עם בעלי ולקחנו כמה דברים שאני חושבת שרק יוסיפו הומור ואווירה טובה ולא ישבשו את הילדים.
מקווה שיעבוד טוב, בעז"ה...
בעלי הציע רעיון:🍉לפניו ברננה!
זה ממש קטע הוא פתאום שאל אותי אם עושים תקנון בבית.. שאלתי אותו אם הוא דיבר איתך והוא חשב על זה בלי קשר אלייך!
הרעיון- כל משפט שאומרים לשיר המנגינה של מישה מישה 🤣
אני מיתנתי אותו
בכל מקרה לא החלטנו אם עושים אצלנו או לא...
הרעיון- כל משפט שאומרים לשיר המנגינה של מישה מישה 🤣
אני מיתנתי אותו
בכל מקרה לא החלטנו אם עושים אצלנו או לא...
ניסיתי עכשיו לאמץ חלקית את הרעיון הזהמתואמת
בעקבות פרץ מריבות נורא בדקות האחרונות -
הודעתי שלכבוד פורים שכל פעם שמישהו רוצה לכעוס על מישהו אחר הוא צריך לעשות את זה במנגינה "מישה מישה".
תכננתי שהמנגינה תעזור להפיג את הכעס...
אבל אז אחד הילדים אימץ מיד את הרעיון, בצורה של תכננתי: "איקס הוא מאוד מעצבן, מאוד מאוד מעצבן, מאאאאעצאאאצבן!"
איקס כמובן נעלב מיד ושוב התחיל לבכות בקולי קולות...
בקיצור, פחות עבד
אז אם אתם מאמצים את זה, כדאי בתחום אחר של דיבורים...
הודעתי שלכבוד פורים שכל פעם שמישהו רוצה לכעוס על מישהו אחר הוא צריך לעשות את זה במנגינה "מישה מישה".
תכננתי שהמנגינה תעזור להפיג את הכעס...
אבל אז אחד הילדים אימץ מיד את הרעיון, בצורה של תכננתי: "איקס הוא מאוד מעצבן, מאוד מאוד מעצבן, מאאאאעצאאאצבן!"
איקס כמובן נעלב מיד ושוב התחיל לבכות בקולי קולות...
בקיצור, פחות עבד
אז אם אתם מאמצים את זה, כדאי בתחום אחר של דיבורים...
אויש 😬לפניו ברננה!
אוף, מבאס שלא הלך טוב...בארץ אהבתי
אצלנו התלבטתי אם לעשות כללים שקשורים למריבות, בסוף כן הכנסתי שניים: אם משהו מרביץ לשני, הוא צריך לקפוץ 5 קפיצות (בונוס - על רגל אחת). וכשרבים - צריך לדבר בקולות 'דוביים'. ויש עוד כלל שכל מי שעושה משהו על פי התקנון, מקבל חיבוק ונשיקה מאבא/אמא.
בינתיים זה כן עזר קצת לפוגג מריבות. כן קרה גם שהילד שהזכרנו לו לדבר בקול 'דובי' היה עצבני מידי באותו רגע ולא התייחס, אבל האחרים כן וזה עזר להרגיע אותם (אפילו כשמישהו העליב את האח שלו בקול 'דובי', זה היה מצחיק ולכן גם פחות פוגע), והיו גם כמה מריבות של מכות שבקושי התחילו ואז הזכרתי להם לקפוץ, והם באו לקבל חיבוק ונשיקה, וכבר כל המצב רוח השתנה לטובה...
מקווה שזה ימשיך לעזור לנו, וזה לא רק ההתלהבות של היום הראשון שאיפשרה לזה לעבוד..🙂
בינתיים זה כן עזר קצת לפוגג מריבות. כן קרה גם שהילד שהזכרנו לו לדבר בקול 'דובי' היה עצבני מידי באותו רגע ולא התייחס, אבל האחרים כן וזה עזר להרגיע אותם (אפילו כשמישהו העליב את האח שלו בקול 'דובי', זה היה מצחיק ולכן גם פחות פוגע), והיו גם כמה מריבות של מכות שבקושי התחילו ואז הזכרתי להם לקפוץ, והם באו לקבל חיבוק ונשיקה, וכבר כל המצב רוח השתנה לטובה...
מקווה שזה ימשיך לעזור לנו, וזה לא רק ההתלהבות של היום הראשון שאיפשרה לזה לעבוד..🙂
זה באמת רעיון טוב יותר!מתואמת
אולי באמת אנסה את זה גם אצלנו.
(אם כי היום אני לא יודעת אם זה היה עוזר... הם היו במצב רוח קרבי במיוחד, וממש עלו זה על זה והרביצו מכות נוראיות...
הייתי צריכה להזעיק את בעלי הביתה... אם כי עד שהוא הגיע הם כבר די נרגעו )
(אם כי היום אני לא יודעת אם זה היה עוזר... הם היו במצב רוח קרבי במיוחד, וממש עלו זה על זה והרביצו מכות נוראיות...
הייתי צריכה להזעיק את בעלי הביתה... אם כי עד שהוא הגיע הם כבר די נרגעו )מקסים!!לפניו ברננה!
מהמם ומרגש לשמוע
יצירתיים אצלך...אביול
יצירתיים בכל התחומים מתואמת
איזה קטע! וזה אפילו לא רעיון מהבית, כנראה טלפתיה🙂בארץ אהבתי
אנחנו התחלנו היום והיה די נחמד. הילדים ממש התלהבו והתרגשו. מקווה שימשיך ככה בטוב
אני יכולה לשלוח לך בפרטי את מה שעשינו בסוף...
אני יכולה לשלוח לך בפרטי את מה שעשינו בסוף...
נשמח לשמוע!לפניו ברננה!
תודה 💕
שבת ונהפוכו, הילדים מגישים ומפנים ההורים נחיםסוד מתוק e
מאוהבת בילדיאחרונה
🥳שרשור תחפושות🥳הרבנית הקדושה
שבוע התחפושת החל בנות
לא רק בבתי הספר ובמעונות
גם פה בפורומינו הנכבד
תזכה כל אחת ללבוש מיוחד
והיא המשימה לפניכם מונחת
(איזה שרשור שווה- אני פה צורחת!!!!!)
משימת ה-''אילו הייתי'' נפתחת
ולא, אל תכתבי קירחת
כל אחת צריכה לשתף
למה היא הייתה רוצה להתחפש
לכתוב גם גם היא לא כזו ולהכיר במציאות
ולבסוף, כמה טובה היא כמו שהיא, שלא תהיה כאן טעות!!
הכל מותר
תחליפי זהות
תעשי כאילו את בעלים של חנות
תהיי קונדיטורית מדופלמת
או אשת קריירה מצטיינת
גם להיות מטפלת בילדים מותר לחלום
לנגב להם נזלת וכיפות לרקום
רק תזכרי לחזור למי שאת בסוף המשימה,
ולזכור כמה בכל זאת את מדהימה
שבסוף להיות את זו ה-שליחות
ומי יודע אם לעת כזו הגעת למלכות♥️
לא רק בבתי הספר ובמעונות
גם פה בפורומינו הנכבד
תזכה כל אחת ללבוש מיוחד
והיא המשימה לפניכם מונחת
(איזה שרשור שווה- אני פה צורחת!!!!!)
משימת ה-''אילו הייתי'' נפתחת
ולא, אל תכתבי קירחת
כל אחת צריכה לשתף
למה היא הייתה רוצה להתחפש
לכתוב גם גם היא לא כזו ולהכיר במציאות
ולבסוף, כמה טובה היא כמו שהיא, שלא תהיה כאן טעות!!
הכל מותר
תחליפי זהות
תעשי כאילו את בעלים של חנות
תהיי קונדיטורית מדופלמת
או אשת קריירה מצטיינת
גם להיות מטפלת בילדים מותר לחלום
לנגב להם נזלת וכיפות לרקום
רק תזכרי לחזור למי שאת בסוף המשימה,
ולזכור כמה בכל זאת את מדהימה
שבסוף להיות את זו ה-שליחות
ומי יודע אם לעת כזו הגעת למלכות♥️
הרי משאלתך משאלה מכובדתהרבנית הקדושה
את רצונך אני מאוד אוהדת
אולי הכי פשוט לעזוב את העבודה
כך הבית יהיה המשרה היחידה
אולי הכי פשוט לעזוב את העבודה
כך הבית יהיה המשרה היחידה
...שאלה קטנה...יש ויש...
משתפת שב"ה הבוקר עשיתי בדיקה ויצאה חיובית.
משום מה בכלל לא ציפיתי הפעם כי בשלושה ימים האחרונים יש לי תחושה נוראית שאני הולכת לקבל, לא ממש כאבי מחזור אבל כן חולשה כזו של לפני שמקבלים..
גם עכשיו.
הגיוני?
אגב,
מתי הולכים לרופאת נשים?
היריון שני ומשום מה לא זוכרת כלום מהיריון קודם. מה גם שהיריון קודם גיליתי רק בשבוע 10 פלוס... ופתאום עכשיו זה כזה מוקדם
בשעה טובה! תקבעי תור סביב שבוע 7-8יעל מהדרום
בשעה טובה!ואילו פינו
התופעות הגיוניות ממש..
כדאי לקבוע תור ראשון לסביבות שבוע 7-8 שאז בוודאות יראו דופק בעזרת ה'.
משם כבר הרופא יגיד לה מה צריך לעשות. (בדיקות דם, הפניות וכו')
כדאי לקבוע תור ראשון לסביבות שבוע 7-8 שאז בוודאות יראו דופק בעזרת ה'.
משם כבר הרופא יגיד לה מה צריך לעשות. (בדיקות דם, הפניות וכו')
איזה יופי! בשעה טובהפצלושון
ההרגשה הזאת של כמעט מחזורפרח חדש
ממש נורמלי
אצלי זה כאבים ממש חזקים
יותר ממה שיש לי במחזור אמיתי. במחזור אפילו לא כואב לי
אצלי זה כאבים ממש חזקים
יותר ממה שיש לי במחזור אמיתי. במחזור אפילו לא כואב לי
ווואוו, תודהיש ויש...
תודה לכולן!
כנראה שזה נגמר...יש ויש...
עד שזה הגיע, אוףף
זה לא בטוח עדיין אבל אני מדממת.
בהתחלה היה רק כתמים, בודקת הלכתית שהיא גם מיילדת אמרה לי שזה נראה תקין, אבל היום נהיה קצת יותר רציני,
אלך אליה שוב
אוף.
אהובה מצטערת לשמוע. תעשי בדיקת בטא אולי?anonimit48
ולגבי הבדיקה החיובית- של איזו חברה?
אולייש ויש...
מהסופר פארם
האמת שהיריון קודם כל הבדיקות יצאו שליליות... ורק בשבוע 11 בערך גיליתי היריון בבדיקת דם.
הפעם איחר בכמעט שבוע וכבר הבדיקה הביתית הראתה היריון, לכאורה איחור שמצדיק בדיקה,
אולי הייתי צריכה לחכות יותר?
כאילו, אם זה לא באמת היה היריון אז איחר לי המחזור בשבוע וחצי? לא קורה בד"כ..
אוי. זה לא בטוח...אולי באמת תעשי בדיקת דם?יעל מהדרום
לק"י
לא חושבת שיש מה לראות בבדיקה פנימית (אם לזה התכוונת).
אפשר בעיקר להיאסר מזה (ואם זה עבר את גבול הכתמים, מציעה לשאול רב אם ומתי נאסרים).
לא חושבת שיש מה לראות בבדיקה פנימית (אם לזה התכוונת).
אפשר בעיקר להיאסר מזה (ואם זה עבר את גבול הכתמים, מציעה לשאול רב אם ומתי נאסרים).
//יש ויש...
בדיקה פנימית הלכתי כדי לבדוק אם אנחנו אסורים, לוודא מה מקור הדימום
בודקת אמרה שיש פצע, אבל לא רק, היא כן ראתה דימום קל מפתח הצוואר.
מקווה שהלכת אחרי התייעצות עם רב🙏יעל מהדרום
לק"י
(מקווה שזה בסדר שכתבתי, זה חשוב גם לטובת אחרות- במקרה שרב פוסק שאכן מדובר בפצע ולכן לא אסורים, בדיקה פנימית שתגלה דימום מהרחם תאסור).
בשורות טובות בעז"ה!
(מקווה שזה בסדר שכתבתי, זה חשוב גם לטובת אחרות- במקרה שרב פוסק שאכן מדובר בפצע ולכן לא אסורים, בדיקה פנימית שתגלה דימום מהרחם תאסור).
בשורות טובות בעז"ה!
ברור..יש ויש...
נכון לגמרי,
במקרה הזה הרב הפנה אותי לבודקת..
יקרהציפיפיצי
אם גיליתי הריון בבדיקה ביתית את צריכה ללכת להיבדק
יודעת בערך באיזה שבוע את אמורה להיות?
דימום בתחילת הריון הוא נפוץ אך צריך לשלול הריון חוץ רחמי וכמה שיותר מהר
יש מצב גם שהכל יהיה בסדר בעז"ה
וגם יכול להיות שלא נדע הפלה או הריון כימי
סליחה שכותבת כך, אבל מאוד חשוב לדעת מה קורה שם
תרגישי טוב ותעדכני מה איתך
אני יודעתיש ויש...אחרונה
עכשיו אמורה להיות בשבוע כמעט 7
לא הייתי אמורה מיד ללכת לרופא,, הולכים סביבות שבוע 7-8 במיוחד שאני מעדיפה להימנע מבדיקה פנימית..
בגיל חצי שנה כבר אפשר להלביש לה רגיל??חמדמדה
מישום מה אני עוד מלבישה אותה יותא ממיי ופתאום היום חשבתי על זה שאולי חם לה...
2 שכבות ארוכות...
אני עם אחת דקה וארוכה ודיי חם לי...
גם בגיל חודש צריך להיות עירניים לכמה חם לילדמוריה
ולראות לפי המצב הספציפי.
אם יש קירור. רצפה קרה. וכו'.
אם יש קירור. רצפה קרה. וכו'.
בגיל חודש ברור... היא פיצייםחמדמדה
אבל עכשיו היא כבר לא כזו פצפונת אולי לא רציך אץ כל הווג’ארס הזה...
זה מה שאמרתי. 😊מוריה
שמגיל 0 אני מסתכלת לראות את המצב של הילד. ולא מלבישה לו שכבה אחת יותר ממני.
צריך לשים לב אם חם לו/קר לו. זה ממש תלוי מצב וילד.
צריך לשים לב אם חם לו/קר לו. זה ממש תלוי מצב וילד.
האמת שההנחיה של שכבה יותר ממבוגר מתאימה לחורףיעל מהדרום
לק"י
כי בקיץ נשים דתיות (והרבה אנשים בכללי) לא תמיד מתלבשות כמו שהן היו רוצות להתלבש.
הבת שלי נולדה בתמוז והלבשתי לה שכבה אחת, עד שהצטננה, ואז שמתי לה בגד גוף קצר מתחת (ככה זכור לי).
הבן שלי בן חמישה חודשים עם שכבה 1 כרגע. חם.
כי בקיץ נשים דתיות (והרבה אנשים בכללי) לא תמיד מתלבשות כמו שהן היו רוצות להתלבש.
הבת שלי נולדה בתמוז והלבשתי לה שכבה אחת, עד שהצטננה, ואז שמתי לה בגד גוף קצר מתחת (ככה זכור לי).
הבן שלי בן חמישה חודשים עם שכבה 1 כרגע. חם.
כן זה ברורחמדמדה
אני לא אלביש לה טייץ בסיס מתחת למכסה כדי שלא יראו לה את הברך
בסוף שמתי לב עכשיו קצר. חם אי אפשר...
בסוף שמתי לב עכשיו קצר. חם אי אפשר...
אפילו את הגדולים אני מלבישה עכשיו כמה שכבותאביול
עדיין לא ממש חם. ואני גרה במישור החוף...
יש ימים חמים אבל תמיד יש רוחות
יש ימים חמים אבל תמיד יש רוחות
אצלי השבוע עברו לדק וארוך עם קפוצ'ון בבוקריעל מהדרום
לק"י
27 מעלות אצלינו. חם...
אבל התייחסתי בכללי להנחיה של שכבה מעל למבוגר.
בקיץ זה לא תמיד רלוונטי, כי אנחנו לובשים שכבה אחת, בגלל שאנחנו בני אדם. אם היתה לנו אפשרות יכול להיות שהיינו מעדיפים להשאר בלי בגדים.
בקיצור, בקיץ הרבה פעמים גם תינוק קטן יסתפק בשכבה אחת.
27 מעלות אצלינו. חם...
אבל התייחסתי בכללי להנחיה של שכבה מעל למבוגר.
בקיץ זה לא תמיד רלוונטי, כי אנחנו לובשים שכבה אחת, בגלל שאנחנו בני אדם. אם היתה לנו אפשרות יכול להיות שהיינו מעדיפים להשאר בלי בגדים.
בקיצור, בקיץ הרבה פעמים גם תינוק קטן יסתפק בשכבה אחת.
כן עם זה אני מסכימהאביולאחרונה
לגמרי, בשלב הזה הם כבר לובשים כמונוממשיכה לחלום
מותר לחלוטין להלביש שכבה אחת, וגם קצר אפשרי
אגב, מותר קצר מגיל חודש
אגב, מותר קצר מגיל חודש
בחוץ ברוריראת גאולה
דק ארוך לדעתי.
בבית - תרגישי אותה, יכול להיות שהבית קר או שיש מזגן...
בבית - תרגישי אותה, יכול להיות שהבית קר או שיש מזגן...
לגמרי רגיל. אבל שימי לב בעונה הזו שלא חם או קרמיקי מאוס
כי יש הבדלים משמעותיים בין בוקר לצהריים ובין בפנים לבחוץ ומתי שהיא על רצפה או לא.
צריך לבדוק בעורף לא בידיים
עונה משגעת...
צריך לבדוק בעורף לא בידיים
עונה משגעת...
כן אפשר כבר רגילאביול
אולי למישהי תהיה עצה טובה... ילד שלא רוצה ללכתמחי
לבית ספר.
כמעט בן 6, ילד מתוק, חכם ורגיש. אין בעיות לימודיות, אין בעיות חברתיות. הדבר היחיד שמציק לו זה שיעור שחיה שיש כחלק מתכנית הלימודים פעמיים בשבוע וזה חובה. הוא מפחד ותקופה ארוכה לא נכנס למים. לאחרונה המורה הצליחה לשכנע אותו להיכנס והוא נכנס כמה פעמים והשתתף יפה, היא הכינה לו כתר ושיבחו אותו, שלחה לי סרטון ותמונות והוא מאוד התרגש. השבוע שוב לא רצה להיכנס, וכל יום שואל אותי אם יש בריכה היום או לא. הוא גם לא אוהב שיעור התעמלות, אבל זה לפחות לא מפחיד אותו.
בדרך כלל חוזר מבית הספר במצב רוח טוב ונהנה לספר מה היה, אבל הבקרים פשוט סיוט. לא רוצה לקום מהמיטה, סיוט עד שהוא מתלבש, לא רוצה לאכול, בסוף שניה לפני שיוצאים הוא רץ לשתות כוס חלב. אחר כך מחביא את התיק, ובסופו של דבר צריכים להוציא אותו מהבית בכח כשהוא משתולל וצורח. כואב לי הלב עליו. אני יודעת שזה קושי לצאת מהבית ובהמשך היום הוא בסדר גמור ונהנה בבית ספר, אבל הבקרים האלה פשוט גומרים עלי ואין לי מושג איך להקל עליו ועלינו.
ניסיתי לדבר איתו על הבריכה הרבה פעמים, זה לא עוזר. הוא רוצה שאכתוב ביומן שאני מרשה לו לא ללכת לבריכה, ואני לא מסכימה. אתמול סיכמנו שאכתוב שהוא מפחד מהעמוקים ואם אפשר שהוא ישאר במים הרדודים ויעשה רק תרגילים שלא מפחידים אותו. הבוקר הוא צרח שלא אכפת לו והוא לא יכנס בכלל לבריכה.
וזה לא רק בקשר לבריכה, גם בימים שאין בריכה הוא מתנהג אותו דבר (והוא יודע טוב מאוד מתי יש ומתי אין, הוא לא חושב שאני סתם אומרת לו שהיום אין בריכה ובאמת יש). אני מיואשת כבר.
תודה למי שקראה עד פה.
כמעט בן 6, ילד מתוק, חכם ורגיש. אין בעיות לימודיות, אין בעיות חברתיות. הדבר היחיד שמציק לו זה שיעור שחיה שיש כחלק מתכנית הלימודים פעמיים בשבוע וזה חובה. הוא מפחד ותקופה ארוכה לא נכנס למים. לאחרונה המורה הצליחה לשכנע אותו להיכנס והוא נכנס כמה פעמים והשתתף יפה, היא הכינה לו כתר ושיבחו אותו, שלחה לי סרטון ותמונות והוא מאוד התרגש. השבוע שוב לא רצה להיכנס, וכל יום שואל אותי אם יש בריכה היום או לא. הוא גם לא אוהב שיעור התעמלות, אבל זה לפחות לא מפחיד אותו.
בדרך כלל חוזר מבית הספר במצב רוח טוב ונהנה לספר מה היה, אבל הבקרים פשוט סיוט. לא רוצה לקום מהמיטה, סיוט עד שהוא מתלבש, לא רוצה לאכול, בסוף שניה לפני שיוצאים הוא רץ לשתות כוס חלב. אחר כך מחביא את התיק, ובסופו של דבר צריכים להוציא אותו מהבית בכח כשהוא משתולל וצורח. כואב לי הלב עליו. אני יודעת שזה קושי לצאת מהבית ובהמשך היום הוא בסדר גמור ונהנה בבית ספר, אבל הבקרים האלה פשוט גומרים עלי ואין לי מושג איך להקל עליו ועלינו.
ניסיתי לדבר איתו על הבריכה הרבה פעמים, זה לא עוזר. הוא רוצה שאכתוב ביומן שאני מרשה לו לא ללכת לבריכה, ואני לא מסכימה. אתמול סיכמנו שאכתוב שהוא מפחד מהעמוקים ואם אפשר שהוא ישאר במים הרדודים ויעשה רק תרגילים שלא מפחידים אותו. הבוקר הוא צרח שלא אכפת לו והוא לא יכנס בכלל לבריכה.
וזה לא רק בקשר לבריכה, גם בימים שאין בריכה הוא מתנהג אותו דבר (והוא יודע טוב מאוד מתי יש ומתי אין, הוא לא חושב שאני סתם אומרת לו שהיום אין בריכה ובאמת יש). אני מיואשת כבר.
תודה למי שקראה עד פה.
יש מצבאיזמרגד1
שכשאת הולכת איתו לבריכה את עוזרת לו להחליף בגדים, ובבית ספר הוא צריך להחליף לבד ואז זה קשה לו? כנראה שגם אם כן זה לא מסביר צרחות והתנגדות ללכת לבית ספר, אבל כן יכול להסביר רתיעה מבריכה לבד...
"או לקבל את זה שזה לא מושלם"נגמרו לי השמות
ולא יכול להיות מושלם
וזו המציאות
וזהו העולם שברא הקב"ה.
אז לא, את לא תמיד תהיי מוקפת בשקט ושלווה והרמוניה מושלמת עם הילדים,
והם *בהכרח* יריבו
ובהכרח יצעקו לפעמים
ובהכרח יבכו לפעמים
ובהכרח תרגישי שאת רק רוצה שקט
כי ככה זה ילדים
וככה זו המציאות
וככה העולם עובד
ואת יכולה כל פעם מחדש להתפלא,
או להתאכזב
או להרגיש אמא לא מספיק טובה
או להרגיש שמשהו כאן לא עובד כמו שצריך,
או לקבל את זה שזה לא מושלם.
ולא יכול להיות מושלם.
וזה בסדר גמור גם איך שזה, ככה
ככה בדיוק
עם הרגעים של הריבים בין האחים, של הבכי של החמודים שלך לפעמים, של הרעש, של החוסר אונים,
כי כל זה חלק בלתי נפרד ממה שנקרא "חיים"
ולצד כל זה יש עוד אינסוף חיוכים ורגעים יפים
ואחים מחבקים וצוחקים ומאוחדים
ומשפחה
וחיות
כי כאן גרים בכיף המשפחה שלכם
וכאן חיים
וכל זה לא סותר את ההשתדלות
את התפילות
את התקוות
את המאמץ
את העבודה
ובעיקר עבודת המידות
את המשאבים, הזמן, הכוח, ההתבוננות שאני צריכה להשקיע בכל דבר ודבר
את ההשקעה
זה יבוא ביחד.
זה יבוא זה על גבי זה.
על גבי כל ההשקעה והעבודה והשאיפות –
תבוא גם המציאות,
אותה מציאות לא מושלמת
כן שלמה הרבה פעמים,
כן טובה ומטיבה המון פעמים
אבל לא מושלמת
לא חפה מטעויות או נפילות בצורה הרמטית ובכל מאת האחוזים.
זה לא.
אבל אנחנו?
אנחנו כבר נדע.
נדע שרק הקב"ה לבדו מושלם
נדע שאנו שואפים להיות כמו מרדכי היהודי שרצוי *לרוב* אחיו – ולא כל,
והוא כל כך שונה מהמן הרשע שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי..."
הרשע הזה חשב ש*הכל* צריך להיות מושלם, ואם לא – הכל לא שווה!
או הכל או כלום!
ולא משנה שהיה עשיר ומכובד ובעל מעמד והכל – הוא ראה אדם אחד שלא השתחווה לו – אז זהו! שוברים את הכלים ולא משחקים!
אז לא! אנחנו לא כמוהו
אנחנו כמו מרדכי
שגם שהוא רצוי לרוב אחיו, כי אף פעם אף פעם אי אפשר להיות ולצאת הכי טוב עם כוווולם, אבל הרוב – הרוב זה הכל!
הרוב זה מספיק!
אנחנו מספיקים!
אנחנו הורים מספיק טובים
אנחנו בני זוג מספיק טובים
אנחנו אנשים מספיק טובים
כי זה הרוב
והרוב טוב
"ומרדכי רצוי *לרוב* אחיו"
ובשאר?
בשאר אנחנו עושים עבודה וקמים ונופלים וקמים ושוב נופלים ושוב קמים
וממשיכים לעבוד
להתאמץ, להשקיע,
כמה שרק אנחנו יכולים
ובשאר?
בשאר אנחנו מתמלאים בענווה, וזוכרים שלא הכל מושלם.
ומקבלים את זה
בחיוך,
בחיים
(כתבתי בעבר ורציתי לצרף שוב, לפחות אני מרגישה שזקוקה להזכיר לעצמי את זה בתדירות די גבוהה לכן היה לי חשוב לשתף שוב 🙏)
תודה על זה!!!מחי
חשוב ומהמם בפני עצמו, ועוד יותר עם איך שקישרת את זה לפורים.
תודה רבה יקרה ❤נגמרו לי השמות
מהממת!! באת לי בזמן! תודהמקסיקנית
איזה יופי לשמוע, ב"ה 🙏 תודה לך יקרה ❤נגמרו לי השמות
מהממת! כיף לקרוא אותך. כמו תמיד!!מאוהבת בילדי
תודה רבה לך יקרה ❤נגמרו לי השמות
ואם לא מצליחים?אנונימית בהו"ל
מאז שאני ילדה אני פרפקציוניסטית וחייבת שהכל יהיה מושלם! לא מצליחה להסתפק בפחות ומצד שני גם לא מצליחה לשחרר את זה. אצלי זה מגיע לצערי לרמות קשות של ocd. מה עושים עם זה?
אוי חיבוק יקרה, אם את מרגישה שזה מפריע לךנגמרו לי השמותאחרונה
בתפקוד כפי שתיארת, מציעה בחום לפנות לטיפול מקצועי.
ממליצה שיהיה אצל איש מקצוע מוסמך לטיפול במורכבויות בנפש, כדוגמת פסיכולוג קליני. ודאי למקרה של OCD ברמות קשות כפי שתיארת.
ובנוסף נתינת מקום לכל מה שהתחולל ומתחולל בך שגורם לכך ונתינת מענה עמוק להכל ב"ה.
תרגישי טוב יקרה!
רק בשורות טובות ❤
קבלנו אישור להורמון גדילה לבן שלי ו... חוששתקראנצ
להתחיל..
יש כאן אמהות שנותנות? אשמח להרגעה
וקצת רקע-
ילד בן 10 אין לו מחסור בהורמון אבל הוא נמוך. שנתיים+ במעקב ובסופו של דבר הרופא אישר.
ככ רציתי שיאשר כבר ועכשיו אני חוששת
אני רקממשיכה לחלום
למה לא לשאול את הילד
ילד בן עשר יכול להבין, אפשר לשאול אותו לדעתי, לאו דווקא לתת את ההחלטה בידיו...
אמנם הוא באמת לא בשל להבין את כל ההשלכות של העניין אבל אם אולי כן כדאי לפחות להבין מה הכיוון שלו.
ילד בן עשר יכול להבין, אפשר לשאול אותו לדעתי, לאו דווקא לתת את ההחלטה בידיו...
אמנם הוא באמת לא בשל להבין את כל ההשלכות של העניין אבל אם אולי כן כדאי לפחות להבין מה הכיוון שלו.
ילד בן שלוש וחצי בזמן האחרון ישן מלאעדן1000
הבן שלי בן 3 וחצי מידי פעם מתלונן על כאבי ראש וישן הרבה הוא מגיע לגן והגננת אומרת שהוא פתאום נופל מעייפות נרדם באמצע מפגש או בשולחן וישן שינה ממש עמוקה והיא מתקשרתי אליי לקחת אותו כי הוא לא ניראה במיטבו , ואז בבית הוא רגיל משחק פעיל אבל פתאום נופלת עליו עייפות מישהי חוותה אתזה? יש סיבה לדאגה ? אני כמובן הזמנתי לו תור לרופא למחר אשמח לתשובות
וואי, גם שלי ככה בזמן האחרון!אמא טובה---דיה!
באותו גיל...
אבל שלי בגן רגיל לגמרי, ורק בבית אומר שכואב לו הראש ושהוא לא מרגיש טוב ועייף נורא, ובום נרדם לשעתיים.
הגננת שלו אמרה שזו יכולה להיות קפיצת גדילה.
הבעיה שאצלי הוא הוא ישן פתאום באמצע שולחן או מפגשעדן1000
וזה קורה בבוקר אם זה היה בצהריים זה נראלי יותר לגיטמי אבל זה בבוקר לכמה שעות
לאחותי בגיל הזה גילו את הנשיקהלא מחוברת
גם הייתה פשוט נרדמת בגן
לדעתי כדאי לך לבקש כבר היום בדיקות, שתעשו מחראמהלה
אם יש לך אפשרות באפליקציה או להתקשר למרפאה.
כדאי לעשות ספירת דם, לבדוק מה מצב ההמוגלובין
ברזל
ויטמין D
CMV, EBV (מונו)
וגם לבקש שקיעת דם CRP
מה שבעצם הרופא יעשה מחר זה להפנות אתכם לבדיקות דם, אז תתחילי את התהליך כבר מהיום
בשורות טובות!!!
אני צריכה הפנייה מרופא לפני וכדאי לבקש גם נורולוג?עדן1000
את צריכה הפנייה מרופא לבדיקות מקיפות מאדאמהלה
לאחר שיהיו התוצאות בידייך, כבר תהייו חכמים יותר.
לאחר שהרופא יראה את התוצאות, הוא ינחה אתכם אם צריך לפנות הלאה לבדיקות אצל נוירולוג וכד'.
אין מה ללכת לנוירולוג לפני בדיקות מקיפות.
לנוירולג קשה למצוא תורים פנויים במיידיתים...
ויש דברים דחופים
חייב רופא קודם כל
כמו שכתבו- רופאים...
ובעדיפות גם נוירולוג
תודה רבה אהובות ❤️עדן1000
אני רק-מדברה כעדן.
חיבוק ובדיקות טובות!
מה שלומכם? עשיתם בדיקות?אמהלהאחרונה
חושבת שכדי לשלול מונו 
השם גדולל
היו לי 2 ילדים במעון שעבדתי שהיו בדיוק ככה ועלו על זה שיש להם מונו. בהצלחה
אפשר רגע את פאדיחת חייי?!?!🙈בת מלך =)
@לב באמת בד"כאמא סבלנית, אפשר להוציא אותי מדעתי אחת ל..
דווקא היום היה לי זום ממש ממש חשוב של לימודים.
שהזהירו אותנו מליון פעם. להיכנס בזמן, להיות עם מצלמות פתוחות,להיות בסביבה שקטה. ועוד ועוד. אחרת מעיפים אותנו.
שיגעתי את בעלי להגיע בזמן. והוא לא הגיע.
תזכרתי אותו מיליון פעם.
הילדים החליטו לנשוך אחד את השני, לחטוף צעצועים. אני מנסה בין לבין להרגיע אותם. בלי שהמרצה ישים לב שאני לא מרוכזת בלימודים.
אממה באיזשהו שלב כבר לא יכולתי יותר כשילד אחד מגיע אליי בוכה פשוט צעקתי בחזרה "דייי אני לא יכולה יותר".
מסתבר שהמרצה פתח לכולם את המקרופונים ואמר לי xx גם אנחנו לא יכולים יותר🤦🤦🤦
וזאת קבוצה שמורכבת מכל סוגי האוכלוסייה. ערבים, חילונים, מכל קצוות הקשת.
פשוט התביישתי. היה בא לי לבכות..אבל מצלמות פתוחות.
בעעעעעעע
תיוג רנדומלי @יעלללל
דווקא היום היה לי זום ממש ממש חשוב של לימודים.
שהזהירו אותנו מליון פעם. להיכנס בזמן, להיות עם מצלמות פתוחות,להיות בסביבה שקטה. ועוד ועוד. אחרת מעיפים אותנו.
שיגעתי את בעלי להגיע בזמן. והוא לא הגיע.
תזכרתי אותו מיליון פעם.
הילדים החליטו לנשוך אחד את השני, לחטוף צעצועים. אני מנסה בין לבין להרגיע אותם. בלי שהמרצה ישים לב שאני לא מרוכזת בלימודים.
אממה באיזשהו שלב כבר לא יכולתי יותר כשילד אחד מגיע אליי בוכה פשוט צעקתי בחזרה "דייי אני לא יכולה יותר".
מסתבר שהמרצה פתח לכולם את המקרופונים ואמר לי xx גם אנחנו לא יכולים יותר🤦🤦🤦
וזאת קבוצה שמורכבת מכל סוגי האוכלוסייה. ערבים, חילונים, מכל קצוות הקשת.
פשוט התביישתי. היה בא לי לבכות..אבל מצלמות פתוחות.
בעעעעעעע
תיוג רנדומלי @יעלללל
ישר לשרשור הפאדיחות הגדול 🤦♀️מחי
חיבוק!! ❤️❤️❤️
באמת נשמע נורא.
בסוף בעלך הגיע? 🤦♀️
באמת נשמע נורא.
בסוף בעלך הגיע? 🤦♀️
הגיע הגיע.. אחרי חצי שעה מורטת עצבים.בת מלך =)
אוי לאאא🤦♀️יעל מהדרום
לק"י
פחד שלי שפתאום אני אגלה שהרמקול עובד ואני צועקת או נוזפת.
פחד שלי שפתאום אני אגלה שהרמקול עובד ואני צועקת או נוזפת.
האמת שהפחד שלי זה ממצלמה פתוחה😂מתנות-קטנות
אבל מכל כיוון זה באמת ממש מפדח
אפילו שנראה לי שאם יאספו מאנשים מרחבי העולם את הפדיחות זום שלהם לפחות מאז הקורונה...
זה יהיה ספר עב קרס
אפילו שנראה לי שאם יאספו מאנשים מרחבי העולם את הפדיחות זום שלהם לפחות מאז הקורונה...
זה יהיה ספר עב קרס
גם גם....יעל מהדרום
רעיון מצוין לספר קומדיה על גבול הטרגדיה!מתואמת
😂 ואי הצחקת אותי!לא מחוברת
אין זום זה מכה.
גם אמא גם לומדת😘שואלת12
אין כמוך אמא לתפארת!!
הזכרת לי שבתחילת הקורונה למדתי בזוםחמדמדה
ועוד הייתי רווקה ואמא שלי היתה בבידוד בחדר ממש בהתחלה יחסית
ואני פתאום דאגתי לה אז צעקתי לה (בעודי עם ראש בתוך המסך, ומצלמה פתוחה, מה שגרם לכך שאצעק ממש ממש בקול😅) אמאאאאא את רוצה מים?????
ולא קלטתי שהרמקול פתוח אז היא עונה לי לא
ואני כזה אולי תההההה???? עוגה??? משווו????
בסוף המרצה אומרת לי כזה אני דווקא אשמח לקפה ועוגה😅
חמור מאוד מה שעשית עכשיו -דיאט ספרייט
בגללך אני צוחקת בקול רם עם תינוקת שמנסה להרדים על הידיים... חח
אוי ואבןי לי😂😂חמדמדה
קרעעת אותיאוהבת את השבת
חחחחחח שופךךךאביול
יואוווו איזה פדיחותכמהה ליותר
חיבוק!! זה כל כך מבייש....
פעם הייתי באמצע לשיר עם הבן שלי "פרעה בפיג'מה באמצע הלילה" בקול ובהתלהבות.
פיתאום אני רואה ביד של הבת שלי את הפלאפון שלי. אני לוקחת ואני רואה שהיא כבר 5 שניות בשיחה עם הראש צוות שלי בעבודה. 😱😱😱
כניראה לחצה על המקשים והתקשרה אליו בטעות.
מההלם פשוט ניתקתי עליו את השיחה.
אוייש קורע ממש!!!אוהבת את השבת
וואי, לא! איזו פדיחה... (וסליחה שצחקתי 🤭)מתואמת
אוףףףףף איזה מעצבןןאוהבת את השבת
תכנוני לכפרת עוונות.. והצחקת אותי עם התיאורים
אבל באמת מבאס
חיבוק !
אבל באמת מבאס
חיבוק !
אוי וי! איזו מסכנה!מתואמת
מקווה שבעתיד תוכלי לצחוק על זה... אבל עכשיו את בטח רוצה לקבור את עצמך לפני הזום הבא עם אותה קבוצה...
באותו רגע רציתי לקבור את עצמיבת מלך =)
זה מפגש סיום של קבוצה שלמדנו כמעט שנתיים יחד:/
אז לפחות לא תפגשי אותם יותר...מתואמת
אויייי לאאאא!!מקסיקנית
הזכרת לייי
אני בקורונה הייתי מורה והביאו לינק של זום לכל האסיפות צוות
הבן שלי שיחק עם הפלאפון ולחץ על הלינק והיה בדיוק אסיפה של המנהלים
היה כתוב השם שלי ורציתי לצאת אבל בדיוק הטלפון היה על 1% והתחיל לגמגם ולקח כמה שניות טובות שהיו לי נצחחחח
יואוו אמאלהאביולאחרונה
אוי לא ריבוזום
מסכנונת שאת! איזו חוויה מביכה ולא נעימה ועוד עשית את כל המאמצים כדי שזה לא יקרה...
אותי מעודד לחשוב שזה כפרת עוונות, לא יודעת אם ידבר אלייך
ועוד עשית את כל המאמצים כדי שזה לא יקרה...אותי מעודד לחשוב שזה כפרת עוונות, לא יודעת אם ידבר אלייך
אפשר רגע למצוא לך כפיים?!אוהבת את השבת
גם אמא
גם לומדת
גם ניסית הכל
גם לא התעצבנת על בעלך
באמת כפיים!!! איזה אלופה את!!!
ואין לך במה להתבייש
את עושה את המשימה הכי חשובה בעולם... להיות אמא לילדיך..
וזה קורה לכולם רגעים כאלה.. לכוללללםםם
גם לומדת
גם ניסית הכל
גם לא התעצבנת על בעלך
באמת כפיים!!! איזה אלופה את!!!
ואין לך במה להתבייש
את עושה את המשימה הכי חשובה בעולם... להיות אמא לילדיך..
וזה קורה לכולם רגעים כאלה.. לכוללללםםם
וואי אמאל'האביול
איזה פדיחות הזום הזה מוציא מאיתנו...
מי יודעת? במידה ומתפטרת עכשיו.. הילדה בת 3 חודשים0542
ו3 וחצי שבועות
נניח אני כותבת כבר מכתב פיטורין
מתי אני יכולה להתחיל לחתום בלשכה? עוד 3 חודשים? מה הפרוצדורה? חייבת לקבל החלטה
נניח אני כותבת כבר מכתב פיטורין
מתי אני יכולה להתחיל לחתום בלשכה? עוד 3 חודשים? מה הפרוצדורה? חייבת לקבל החלטה
3 חודשי המתנההמקורית
ומכתב התפטרות*** (הייתי חייבת לתקן)
שימי לב לסיבה שאת כותבת שבגינה את מתפטרת. תעייני לפני בקישור
התפטרות לצורך טיפול בילד (זכות) – כל-זכות
שימי לב לסיבה שאת כותבת שבגינה את מתפטרת. תעייני לפני בקישור
התפטרות לצורך טיפול בילד (זכות) – כל-זכות
כן התפטרות התבלבלתי צודקת0542
בגדול אני יודעת את זה חחח
אין לי סיבה 'מוצדקת' כמו שהם קוראים לזה0542
בשביל להתחיל לקבל מיד בתום חופשת הלידה, אז אחכה 3 חודשים, אני בכל מקרה רציתי קצת להאריך
וכמה זה קריטי שכבר אגיש מכתב התפטרות? הילדה בעזרת ה בשבת בת 4 חודשים...
לאחר שהגיש למנהלת שלי בעזרת ה מה הלאה? מה הפרוצדורה? הספקתי לשכוח
בעצם בכל מקרה המינימום שיכולתי לחכות עד לקבלת אבטלה זה 3 חודשים אחרי השלושה חודשים חג שבועות של קצבת הלידה? איך זה הולך?
וכמה זה קריטי שכבר אגיש מכתב התפטרות? הילדה בעזרת ה בשבת בת 4 חודשים...
לאחר שהגיש למנהלת שלי בעזרת ה מה הלאה? מה הפרוצדורה? הספקתי לשכוח
בעצם בכל מקרה המינימום שיכולתי לחכות עד לקבלת אבטלה זה 3 חודשים אחרי השלושה חודשים חג שבועות של קצבת הלידה? איך זה הולך?
אני הגשתי בגיל 8 חודשיםציפיפיצי
אבל זה אחרי שעבדתי במקום הזה המון שנים והודעתי שאני מאריכה את החופשת לידה
הייתי בהתלבטות גדולה אם לחזור, האמת
זכור לי שקיבלתי את הכסף פחות מ3 חודשים, התקופת המתנה היא למי שמתפטרת לא אחרי חופשת לידה ממה שזכור לי
את צריכה לציין שאת מתפטרת לצורך גידול הילדה כיוון שלא מתאימות לך השעות עבודה בעקבות הלידה שלה.
יש כאן ניק שעובדת בביטוח לאומיבננות
אולי ערגליות ?
עקרוניתחובזה
את מגישה מכתב התפטרות למעסיק
ופותחת פנייה בלשכת התעסוקה ומתחילה לחתום
ובמקביל פותחת תביעה לביטוח לאומי לקבלת דמי אבטלה
הכי חשוב זה התהליך בלשכה כי מאז מתחילים לחשב לך את תקופת האבטלה
לגבי זמן ההמתנה הבנתי שכשמוסיפים לתביעה מכתב שמסביר את ההתפטרות לפעמים הם באים לקראת ונותנים ישר את האבטלה בלי תקופת ההמתנה
אז את יכולה לנסות אין לך מה להפסיד
ופותחת פנייה בלשכת התעסוקה ומתחילה לחתום
ובמקביל פותחת תביעה לביטוח לאומי לקבלת דמי אבטלה
הכי חשוב זה התהליך בלשכה כי מאז מתחילים לחשב לך את תקופת האבטלה
לגבי זמן ההמתנה הבנתי שכשמוסיפים לתביעה מכתב שמסביר את ההתפטרות לפעמים הם באים לקראת ונותנים ישר את האבטלה בלי תקופת ההמתנה
אז את יכולה לנסות אין לך מה להפסיד
תודה לך. ומה לכתוב במכתב?0542
למה העבודה הזו לא מתאימה לך עכשיו כשאת אחרי לידהחובזה
תנסי לפנות מהלב
לביטוח לאומי המכתב כן?0542
כן ביחד עם הגשת הטפסים של תביעת האבטלהחובזה
כמה זמן מקבלים אבטלה? חצי שנה? וצריך להגיע0542
כל שבוע לחתום?
בדיוק סיימתי לחתוםחובזה
הזכאות לאבטלה נקבעת לפי מספר שנים שעבדת גיל ילדים וכו'
בדרך כלל מי שעבדה ברצף אמורה לקבל חצי שנה
אבל הם שולחים לך מכתב כמה ימי אבטלה נצברו לך
וכן מגיעים אחת לשבוע לחתום בלשכה
שימי לב שהיום שאת מגיעה בו הוא קבוע אצלי הוא נקבע לאותו יום שבו הגעתי בפעם הראשונה לפתוח תיק בלשכה
אני עשיתי את זה ברביעי אז קבוע הייתי צריכה להגיע ברביעי
אז לחשוב אם זה באמת היום שמתאים
עוד משהו חשוב אם את רוצה ללמוד קורס מקצועי זה הזמן
כי הרבה פעמים הם נותנים מלגות ללימודים
בדרך כלל מי שעבדה ברצף אמורה לקבל חצי שנה
אבל הם שולחים לך מכתב כמה ימי אבטלה נצברו לך
וכן מגיעים אחת לשבוע לחתום בלשכה
שימי לב שהיום שאת מגיעה בו הוא קבוע אצלי הוא נקבע לאותו יום שבו הגעתי בפעם הראשונה לפתוח תיק בלשכה
אני עשיתי את זה ברביעי אז קבוע הייתי צריכה להגיע ברביעי
אז לחשוב אם זה באמת היום שמתאים
עוד משהו חשוב אם את רוצה ללמוד קורס מקצועי זה הזמן
כי הרבה פעמים הם נותנים מלגות ללימודים
את אחרי לידה?0542
כמעט שנה אחרי אבל כן עברתי את כל התהליך שתיארתי פהחובזה
@חובזה0542
נראה לי דפקתי את עצמי ממש שרק עכשיו העברתי מכתב התפטרות למנהלת שלי
היא תיכף בעזרת ה בת ֿֿֿֿ 4 חוד ו3 שבועות והבנתי שהפיטורין יוצאים לתוקף רק אחרי חודש כי יש חודש התראה מראש???
היא תיכף בעזרת ה בת ֿֿֿֿ 4 חוד ו3 שבועות והבנתי שהפיטורין יוצאים לתוקף רק אחרי חודש כי יש חודש התראה מראש???
וואי לא יודעתחובזהאחרונה
תתחילי תהליך בלשכה ובביטוח לאומי הם ידעו להגיד לך הכי טוב
טוב אני מנסה עכשיו לשאובמדברה כעדן.
לפני חודש ניסיתי ולא יצא כלום. עכשיו אנסה שוב... הערב יש לי חתונה ואני ממש רוצה לנסוע בלעדיו... איתו אני לא אצליח לשמח ולשמוח... כל הזמן אהיה צמודה אליו וחרוקה מהמוזיקה..
וקניתי מטרנה טו גו
אבל בחיים לא ניסינו לתת לו בקבוק... אוף...
בעלי ממש תומך שאסע לבד ובמקס' אני אחזור מהר מהרגיל....
חתונה של חברה בת 32!!!!!! אני ממש רוצה לזכות להגיע ולרקוד בחתונה שלה!!!!
אה והתינוקי בן 3 חודשים...
וקניתי מטרנה טו גו
אבל בחיים לא ניסינו לתת לו בקבוק... אוף...
בעלי ממש תומך שאסע לבד ובמקס' אני אחזור מהר מהרגיל....
חתונה של חברה בת 32!!!!!! אני ממש רוצה לזכות להגיע ולרקוד בחתונה שלה!!!!
אה והתינוקי בן 3 חודשים...
בעיה לנסוע אם לא לוקח בקבוקמצפה להריון.
לא הייתי לוקחת סיכון להשאיר תינוק כזה קטן ושישאר רעב אם לא יקח בקבוק
הייתי לוקחת איתי , רוב הזמן הם ישנים בעגלה בגיל הזה
הייתי לוקחת איתי , רוב הזמן הם ישנים בעגלה בגיל הזה
מציעה לך לנסות לתת לו עכשיו מטרנה, אם את לא מצליחהיעל מהדרום
לק"י
לשאוב.
גם לשלול רגישות וגם שלא תגלו פתאום שהוא לא אוהב.
החתונה קרובה אליכם?
כי לנסוע בלעדיו ואולי לחזור מהר מאוד, נשמע לי מבעס יותר מלנסוע איתו.
לשאוב.
גם לשלול רגישות וגם שלא תגלו פתאום שהוא לא אוהב.
החתונה קרובה אליכם?
כי לנסוע בלעדיו ואולי לחזור מהר מאוד, נשמע לי מבעס יותר מלנסוע איתו.
תודה יקרותמדברה כעדן.
הצלחתי לשאוב כ50 מ"ל
אנסה שוב בהמשך...
אנסה שוב בהמשך...
מה עם למצוא מישהו שיצטרף אלייך וישמור עליו?תוהה לעצמי
אין כ"כ מי..מדברה כעדן.
אני מבינה אתכן... אבל מאמינה שיהיה בסדר. וזה חצי שעה נסיעה מהבית
אז תסעי בלב שקטאם ל3+
אם הוא יהיה רעב, הוא יאכל
ואם לא יסכים
תחזרי
תאכילי אותו לפני שתצאי
ואז יהיה לך יותר זמן בנחת
ואם לא יסכים
תחזרי
תאכילי אותו לפני שתצאי
ואז יהיה לך יותר זמן בנחת
הוא קיבל בעבר מטרנה חלבית?מוריה
הוא לוקח בקבוק ?anonimit48
וואו תקוי שיסכים לקחתמצטרפת למועדון
בקבוק.. אם הוא בן 3 חודשים רב הסיכויים שלא יאהב את הרעיון😣
לדעתי תבדקי קודם אם לוקח שלא תשאירי אותו ככה רעב..
לדעתי תבדקי קודם אם לוקח שלא תשאירי אותו ככה רעב..
לפעמים דווקא כשהתינוק מרגיש שאמא לא בסביבהאם ל3+
הוא יסכים לשתות מהבקבוק יותר מאשר אם אמא ליד
אבל כדאי לעשות בדיקה בכמ כדי שלא יהיה מצב שנשאר רעanonimit48
אצלי לא עבד😏מצטרפת למועדוןאחרונה
הייתי באותו מצב בדיוק לפני שבועייםטוט
החלטתי להשאיר אותו בבית,
האולם במרחק של 20 דק' נסיעה,
האכלתי אותו טוב לפני שיצאתי, הייתי בחתונה שעה ורבע, תזמנתי לזמן של הריקודים.
וכשחזרתי הוא כבר רצה לאכול שוב.
לדעתי היה הרבה יותר קל ככה מאשר לגרור אותו איתי לחתונה. המוזיקה היתה בקול מידי והוא תינוק ערני מאוד, לא הייתי יכולה לעזוב אותו לרגע אם היה מגיע.
ראיתי שם חברות שהביאו את התינוקות שלהן והניחו את העגלות בצד. אולי תינוקות רגועים יותר, שלי לא היה שייך לעזוב.
מרגישה שמשתגעת/ טריגר שיפוץ של שכניםאנונימית בהו"ל
כועסתתתתתתתתת עצבניתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
קרה לי משהו מעצבן נורא עכשיו
השכנים כאן לא מפסיקים לשפץ את הבית שלהם ומלא רעש ברמה שלא שומעת את התינוק בוכה
נכנסתי לשירותים והשארתי אותו קשור בעגלה והוא קצת בכה כזה אבל נכנסתי לשנייה ואז התעכבתי עם הפלאפון עוד שנייה כזה לפני שניגשתי לחדר שהיה בו
אני מגיעה ונחרדתתתת לא שמעתי שהוא המשיך לבכות בכלל ורואה את העגלה הפוכה על הרצפה, חטף מכה חזקה בראש והרגל הסתובבה סביב החגורה חזק, מנחשת שניסה להימלט מהעגלה אבל הייתי פשוט מזועזעת מזה שמרוב רעש של שיפוצים אפילו לא שמעתי
המומה וכועסת על עצמי ועל המשפצים שפשוט סיוט לגור כאן
וואו נשמע הזוי 😱מחי
מסכן!! בן כמה הוא?
לוקחת אותו להיבדק על המכה בראש?
לוקחת אותו להיבדק על המכה בראש?
אוישששמיני מאוס
רעש של שיפוצים זה אחד השנואים עלי ועוד ברמה כזאת! זה מטמטם את השכל, עושה כאב ראש, ובטח ובטח כשזה הגיע למצב שקרה לכם מה שקרה..
משתתפת בסבלך ❤️
ואני מקווה שהקטני בסדר.
משתתפת בסבלך ❤️
ואני מקווה שהקטני בסדר.
וואי שיפוצים זה ממש קשה!ממשיכה לחלוםאחרונה
אני ממש מבינה אותך, גם לנו שכנים שיפצו וכבר חשבתי שאצא מדעתי
חיבוק על קטני, איך הוא עכשיו?
חיבוק על קטני, איך הוא עכשיו?
אשמח להתייעצות דחופהעזה כמוות אהבה
היי, אני שבוע 28.
ביום שני היו לי קצת דימומים, הלכתי לקופח, עשה בדיקה מקיפה של הכל ושחרר ואמר שהכל תקין, לנוח שבועיים ולהמנע מיחסים.
היום הדימום חזר, קצת יותר חזק אבל עבר אחרי כמה דק.
חזרתי אליו והוא אמר אותו דבר.
כששאלתי אותו מה הסיבה אמר שלפעמים זה פשוט קורה בלי סיבה.
ולא לדאוג.
זה לא מוזר?! זה תקין? יכול להיות סתם דימום בלי סיבה?
אין בעיות של קרישה, צוואר סגןר, בלי פתיחה, בלי פוליפים או המטומות, שליה מחוברת טוב...
מישהי מכירה??
ביום שני היו לי קצת דימומים, הלכתי לקופח, עשה בדיקה מקיפה של הכל ושחרר ואמר שהכל תקין, לנוח שבועיים ולהמנע מיחסים.
היום הדימום חזר, קצת יותר חזק אבל עבר אחרי כמה דק.
חזרתי אליו והוא אמר אותו דבר.
כששאלתי אותו מה הסיבה אמר שלפעמים זה פשוט קורה בלי סיבה.
ולא לדאוג.
זה לא מוזר?! זה תקין? יכול להיות סתם דימום בלי סיבה?
אין בעיות של קרישה, צוואר סגןר, בלי פתיחה, בלי פוליפים או המטומות, שליה מחוברת טוב...
מישהי מכירה??
לא ממש יודעת אבליהלומה..
תקפידי מאוד על מנוחה ועל בדיקה של תנועות 3 פעמים ביום
אם משהו נראה לך חריג תלכי מיד להבדק שוב
ויש קופות חולים שמשעה 7 בערב הבדיקה במיון בבי"ח היא ללא עלות
אם משהו נראה לך חריג תלכי מיד להבדק שוב
ויש קופות חולים שמשעה 7 בערב הבדיקה במיון בבי"ח היא ללא עלות
תודה!עזה כמוות אהבה
מה שהיא כתבה. תהיי עם היד על הדופק , כל דברanonimit48אחרונה
הכי קטן לכי להיבדק