מה נראלכן יותר פרקטי
להלביש בת שנתיים וקצת באירוע קיץ-
שמלה אורך ברך עם שרוול קצר?
או בגד גוף קצר אבל חגיגי? (רק בגד גוף בלי עוד מכנסון)
גם נוחות וגם בהנחה ויהיה קריר ביום האירוע ויהיה צריך להלביש גרביון ושיראה נורמלי 
מה אומרות?
לבוש אירוע לבת שנתייםשיח סודמה נראלכן יותר פרקטי
להלביש בת שנתיים וקצת באירוע קיץ-
שמלה אורך ברך עם שרוול קצר?
או בגד גוף קצר אבל חגיגי? (רק בגד גוף בלי עוד מכנסון)
גם נוחות וגם בהנחה ויהיה קריר ביום האירוע ויהיה צריך להלביש גרביון ושיראה נורמלי 
מה אומרות?
זה לא דחוף, אבל כן אשמח שיגיע הקיץ הזה😅יעל מהדרוםוהגיע?
צריכה גם המלצות לטישרטים ארוכים מידות גדולות מבדים נעימים
💙
לצערי עדיין לא גיבשה לעצמה תחביבים שאפשר לקנות להם משהו.
כל הקשקושי ביוטיקר סקארה החברות הביאו
מצעים ופיגמה קיבלה לא מזמן חדשים
היא לא בקטע של יצירה
ואשמח לשמוע איך חוגגים אתכם ימי הולדת בגילאים האלה, אצלנו זה ארוחה נחמדה ועוגה בבית, לפעמים עם כמה חברים לפעמים בלי.. אבל מחפשת עוד משהו להוסיף למסורת
אשמח לשמוע איך זה אצלכם
חלוק מגבת
משהו לחדר- שטיח, וילון, מדף,מצעים, כיסוי מיטה,מנורה יפה
תכשיט
תיק לטיולים
סידור עם השם שלה
לגבי איך לחגוג- אפשר להזמין בהפתעה חברות שלה בערב כלשהוא או ערב שבת. לדאןג לקצת חטיפים ועוגה בשבילן ולתת להן לפטפט...
אפשר לצאת כל המשפחה או רק עם ההורים או הורה אחד לגלידה/מקום שאוהבת לאכול בו. אפשר להוסיף בלון הליום או זיקוק או קינוח קטן בשביל האווירה... אפשר מכתב אהבה מההורים.
אפשר לקשט את החדר בבלונים- לפזר סתם הרבה בלונים בחדר נניח לפני שחוזרת הביתה.
או בלוני הליום שזה יותר מושקע ואז רק כמה בודדים.
וכמובן עוגה שאוהבת.
אבל אמא שלי לרוב היתה שואלת אותנו (עד היום האמת) מה אנחנו רוצים מתנה וקונה לנו
בעיני, בגיל כזה נחמד ששואלים אותך מה מתחשק לך, אפשר גם שתגיד כמה רעיונות לדברים שרוצה, ואת תבחרי מה שמתאים לך מתוך זה..
לפעמים כן היתה קונה בלי לשאול, אבל דברים שהיא יודעת שתמיד יהיה נחמד לקבל מהם עוד (תכשיט לדוג'..)
אולי כלי נגינה כלשהו, אם היא תרצה ללמוד.
קישוטים לחדר - תמונות יפות, מראת קיר מיוחדת, כרית קישוט למיטה, עציצי קישוט...
אצלנו חוגגים כמו אצלכם (בלי חברים, לפעמים סבא וסבתא באים). למה צריך יותר מזה?
משתדלים לעשות סבב ברכות מושקע בין כל המשפחה, כי זה הכי חשוב בסופו של דבר.
החזר ממאוחדת הפסיכולוג הזה נמצא במערכת שלהם ויש החזרים,
אבל חוששים שבמערכת הבן שלנו יהיה רשום בבריאות הנפש ואולי זה יהיה תווית
מצד שני קשה לנו לשלם ונשמח להשתתפות
מה אומרות?
ב. לאף אחד לא איכפת מטיפול פסיכולוגי... חצי מהמדינה בטיפול פסיכולוגי
ואז זה כולל גם את הסודיות של הפרטי והוא יהיה חייב לדווח. זכותו לא לחתום אבל זה גם יפיל אותו מתפקידים מסוימים וגם ישאיר לו חסיון גם ברפואה הציבורית.
חוץ מזה שגם מי שהולך לטיפול ואפילו לוקח כדורים מסוגים מסויימים לא בהכרח נפסל בגלל זה, פשוט יבקשו לדבר עם הפסיכולוג/פסיכיאטר ולקבל הערכה ואם הוא מתאים ימשיכו בתהליך
התפקידים שצריך את זה בשבילם זה תפקידים שאנשים רוצים להיות בהם, ולא לחתום ויתור זה פסילה טכנית של עצמך. לא יהיה אכפת לאף אחד וזה לא נראה לא טוב, זה מובן, ואם ירצה להתמיין בעתיד למשהו מסווג וכן לחתום קשה לי להאמיןשמישהו יפסול אותו על זה..
הוא גם לא צריך להגיד שזו הסיבה. תמיד יכול לומר שהוא מוותר על המיון לתפקידים מסווגים
ישאלו אותו גם ככה, לא מעניין אם זה פרטי או ציבורי.
יש חסיון רפואי אז אף אחד לא ידע אם לא תספרו, אבל מקומות שבהם זה רלוונטי, נגיד כמו מיונים לצבא שכוללים סיווג אז ממילא שואלים ומבקשים ויתור סודיות גם על הפרטי, ואז זה לא משנה.
בקיצור לא נראה לי שתפסידו כלום מלבקש החזר.
שהילד (סתם ילד, לא שלך דווקא) הוא מתמודד נפש ובעקבות כך לא ישבצו במקום שעשוי להביא אותו להתמודדויות מורכבות - מה רע בכך?
זה נועד לביטחונו.
אצלנו בציונות הדתית מייחסים כ"כ הרבה חשיבות לצבא והתקדמות בצבא, אבל לא בטוח שלכולם זה מתאים ויהיה טוב שהצבא יעשה אבחנות ומיונים לשלום המתגייס.
ובכל מקרה לא כל מי שמטופל פסיכולוגית הוא מתמודד נפש.
בקיצור, אני הייתי מבקשת החזר.
זה לטובתו
ולא לכל אחד מתאים להיות קרבי
תקיפה שעבר
איך הולך התהליך? נניח שלאחר הויתור סודיות יפתחו ויראו שהיה אצל פסיכולוג. האם יבדקו מדוע? מי יתן את הפרטים?
ומבקשים ממנו את הפרטים של המטפל ואישור להתקשר אליו ולשאול. לא מעניין אותם מה הוא עבר, יותר לשמוע מהמטפל שמדובר בבן אדם יציב ואמין.
וזה גם לא פתוח במערכות של הצבא ולא כל אחד יכול לראות את זה, נגיד מפקדים. זה חסוי גם בתוך המעקכות ופתוח לאנשים מאד ספציפיים שאחראים על הסיווג
והוא כותב בכמה מילים בעקבות מה הגיע המטופל (יכול גם לכתוב בצורה עמומה), האם יש אבחנה, והאם יש מצב פסיכוטי/דיכאוני/אובדני.
לרוב הפסיכולוג ישתף את המטופל/ההורים מה יהיה כתוב במכתב, ויכול לעדן את הניסוח כל עוד זה לא פוגע במקצועיות שלו.
ייתכן גם שיזמנו את הילד לפגישה אחת עם קב"ן טרם הגיוס בעקבות המכתב, וייתכן שלא.
אבל ממש קשה לי להאמין שיכולה להיות לזה השפעה רעה על העתיד שלו
היום כל בנאדם שני הולך לפסיכולוג
זה לא כזה חריג וכבר לא מדביק תווית כמו שהיה פעם
גילאי 2-8
רוצים לקנות לכל אחד משהו משלו אבל אם אפשר שיתאים גם למשחק ביחד.
רעיונות?
ואז את תראיקניתי 10 פריטים ביחד עם הילד,הוא היה מאושר.
גם ככה כל המשחקים הגדולים יותתר קיימים אצלנו והוא אחרי הכל משחק באותם שני משחקים עיקריים
קניתי לשני הגדולים (6.5, 8.5) שעון יד.
לבת ה 4.5 חוברת עבודה עם מדבקות
לבן ה 2.5 קוביות
ולכולם ביחד קניתי ספרים.
שעונים לגידולים, בכל מקרה רצחתמ לקנות, אז זאת היתה הזדמנות.
ואת הספרים הוספתי, כי קיבלנו גיפטכארד לחנות ספרים, והייתי צריכה לנצל את זה למשהו.
נקודות שכדאי לקחת בחשבון:
כמה תקציב אתם רוצים להשקיע לכל אחד או לכולם ביחד?
האם יש משהו מסוים שהם רוצים, או צריכים?
אם קונים לילד מתנה אישית, האם הוא ישמור לעצמו או ישתף גם את האחים?
לפעמים ילד יותר ישמח ממתנה פשוטה וזולה, ולא דווקא ממשהו יקר.
לפעמים עדיף לקנות חלקים נוספים/ הרחבה של משחק קיים, ואין צורך בעוד משחקים חדשים.

הם רצו
אני לא😉
היי, גרים בפתח תקווה כבר מעל 11 שנים, בעלי נולד כאן, ההורים שלו ,אמא שלי ואחותי גרים כאן גם .
אחרי המון המון חיפושים אחרי דירה שאנחנו יכולים לעמוד בה מבחינת החזרים,מצאנו שבנתיבות הכי כדאי, גם מבחינת חינוך וגם תקציב. מה גם שיש לי עוד אחות שמאוד רוצה לעבור לשם גם ויש להם כל מיני עניינים לפתור לפני ,אבל זה כרגע לא שם.
ההורים של בעלי עזרו לנו כל השנים המון מכל מיני בחינות. כרגע מאריכה את חופשת הלידה לשנה פלוס ככל הנראה.
כל הזמן הייתי עובדת מצאת החמה עד צאת הנשמה ועם הגעת התאומים שהצטרפו למשפחה,אני לא רואה איך המתכונת ממשיכה עם עוד ארבעה . אז כנראה שלא אחזור לעבודה במשרה מלאה או שאחפש משהו לאו דווקא במקצועי. הפחדים שלי הם שנהיה רחוקים מהיתכנות אפשרית לעזרה-בזמן המלחמה בעלי היה עד מאוחר בצבא כל יום וההורים שלו לקחו אליהם לפעמים 2-4 ילדים וזה מאוד עזר. ובמדינה שלנו בשלוש שנים האחרונות מלחמה זה לא משהו חריג, זה קורה הרבה. אמא שלי גרה לבד וכואב לי עליה שהיא תהיה בצער מהעזיבה שלנו וגם יהיה לי קשה רגשית להיות רחוקה ממנה. לא קשור לעזרה. ההורים שלו עושים לנו בייביסיטר איזה פעם בשבוע. מעבר לזה בלי קשר אני כל יום לבד עד שהילדים לאט לאט חוזרים וגם הוא אחר צהריים. מתלבטת אם שווה לעבור כי זה איכות אחרת של חיים. הבדל של עשרות אלפי שקלים בחודש, נוכל לאפשר לעצמנו ולילדים הרבה יותר. אבל המרחק מציק לי בלב. יש עוד מישהי שעשתה מעבר ויכולה לתת טיפים או עצות ? לכאן או לכאן ... סליחה על האורך ותודה לעונות 🙂
כדאי לפני מעבר לחפש עבודה שם
כי בפריפרייה יש פחות משרות מהמרכז בהמון מקצועות
שבוע תשע פלוס שלוש.
בשבוע שבע נצפה דופק מתאים לשבוע והימטומה בגןדל 11 ממ במיקום לא בעייתי
הרופאה שלי אמרה להימנע מיחסים עד הביקורת הבאה
אציין שהיא רופאה מאוד מאוד מכסתחת
אתמול היינו בביקורת שוב
הריון תואם שבוע ב"ה דופק חמוד ויפה
ההימטומה ישנה, 14 ממ מאחורי השק,
ביקורת הבאה עוד שבועיים
עדיין להימנע?
מותר דברים אחרים? (נניח שהוא יגיע לשיא בחוץ? אם הנוזל בעייתי? אפשר שאני אגיע לשיא?)
אני כן אגיד לא תמיד הצלחנו להימנע וכן התמזמזנו ועבר בסדר, לא היה דימום ב"ה
פשוט אני מבולבלת ולרופאה שלי בדרך כלל לוקח הרבה זמן לענות…
שכאן זה לא קשור לרצון לא לקחת אחריות
אלו באמת ההנחיות המצב כזה
אצלנו במקרה של המטומה אמרו שאו שהיא תיספג, או שהיא תצא בצורת דימום ותעלם או שזה עלול לגרום להפעלה חס וחלילה.
אף רופא לא ידע להגיד מה יהיה, אבל גם רופאה מאוד נינוחה אמרה לא להתאמץ יותר מידי.
ב"ה הכל היה בסדר, אבל באמת הקפדתי על כל ההנחיות.
רופא הסביר לי לי שבזמן כזה אנחנו לא רוצים לגרום לרחם להיטלטל, ולכן צריך להימנע
והוא רגיש יותר....
מבינה את הקושי, עברתי הריון בסיכון גבוה והיינו צריכים להמנע הריון שלם.....
אבל יש מטרה מול העיניים, תינוק בריא ושלם בעז"ה
אז נכון שמתסכל ומעצבן אבל ההוראה של הרופאה היא לא סתם כסת"ח.
המשך הריון תקין וקל, שיהיה בבריאות שלמה ובידיים מלאות בעז"ה
לאחרונה קנינו לבן שלי (בן שנה) משקפיים.
בחנויות שיש להם הסדר עם כללית לא היו משקפיים מתאימות (מראש הרופאה אמרה לנו שכנראה לא יהיה, הלכנו לחנות אחת והיה להם רק זוג אחד להציע לנו שאולי יכול להתאים והיה מאוד מכוער).
אז הלכנו לחנות עם התמחות בהתאמת משקפיים לתינוקות, והמוכר אמר שיש לו לקוחות שהגישו בקשה לוועדת חריגים של כללית והם נתנו להם החזר (הוא אמר שצריך לכתוב הסבר למה לא יכולנו לקבל מענה בקופה, ולפעמים הם מאשרים).
אבל אני לא מצליחה למצוא לאן בכלל אני צריכה לשלוח את הבקשה.
יש פה מישהי שיש לה ניסיון?
התפקיד שלה זה לדאוג לך שהמכתב יעבור למקום הנכון ולהמליץ לך איך ומה לעשות.
בהצלחה רבה
אל תוותרי!!!
שהצליחה לעזור לך.
זה ממש חלק מהתפקיד שלה
אבל בנושא דומה בקופח אחרת
פשוט הגשתי למזכירותמשל הסניף שלי והן העבירו לגורם הרלוונטי
תינוק בן שנה וחצי לא מדבר בכלל
אבא, אמא
כן מביע את עצמו מצוין ממש בכל מיני דרכים
אוהב מאוד שירים
ומזמזם לעצמו
מחקה תנועות
לא נענה בכלל לקרבת מבוגרים
וגם ילדים מהמשפחה נענה והולך רק את מי שהוא בוחר
מהתמונות מהמשפחתון נראה שבזמני פעילות הוא מעדיף להיות בעמדת צופה
ולא להשתתף עם כולם בהכל
נשמע חריג??
כשסופרים מילים לא סופרים רק מילים שלמןת אלא גם הברות שיש להן משמעות ספציפית. אם מא זה מים אז זה נחשב מילה. קולות של חיות זה מילה וכו. אז תבדקי. אני חושבת שצריך בגיל הזה 20-30 מילים ולצרף שתי מילים (אבא בוא)
יש ילדים שפחות אוהבים פעילות של הרבה אנשים. איך הוא במשחק אחד על אחד עם ילדים בקבוצה שלו? זה גיל שיש בדכ חבר אחד או שניים. לא ממש משחקים יחד אלא אחד ליד השני אבל אמורה להיות ביניהם תקשורת
אם כי 2 בנים שגדולים ממנו היו אצלי ככה אותו הדבר
\ובגיל שנתיים נפתח הברז...
בגלל שראיתי שמבחינה חברתית הוא מאוד בורר וחושד חשבתי אולי קשור יחד...
כשהיינו בחג הרבה עם המשפחה המורחבת ראיתי שגם שם הוא בוחר עם מי לשחק
כן התחבר לאחד במיוחד ואחרים דחה או ברח...
זא רואים שהוא מבין מה בא ומתאים לו
אבל מאוד מאוד חשדן
יש ילדים יותר רגישים, יותר מופנמים. לא חייב שיהיה לו כימיה עם כל אחד.. נורמלי שיברור ויפחד אם זה אנשעם שהוא פוגש לעיתים רחוקות. אבל אין הוא במעון? משחק? עם ילדים אחרים? מביע את עצמו?
יש משפחות שילדים מדברים מאוחר ולפעמים גם בתוך המשפחה יש מנעד, זה כשלעצמו לא בהכרח מצביע על בעיה. כן הייתי בודקת אם נגיד בגן הוא נמנע מחברת ילדים
לרוב הוא מתרכך עם הגיל
מהצעירים הכי פחות חושש ומתרצה
אבל גם אם לוקחים מדי בכוח הוא מתנגד
לא אוהב שמנהלים אותו..
במעון צריכה לשאול שוב
בעבר כשציינתי להם שבתמונות נראה שהוא בצד הם אמרו שזה בסדר הוא לא חייב להיות ראשון ובמרכז
אבל מתכננת להדגיש שוב את השאלה
יש אנשים שמתחברים בקלות ויש יותר בררנים חברתית. מותר לו לרצות שליטה על עצמו. זה ממש בסדר. גם מה שאמרו במעון נכון לא כל רחד אוהב להשתתף בפעילטת רק כי היא שם.
אם את חוששת תתייכצי עם רופא היתדים, אבל לדעתי הממש לא מקצועית כל עוד את רואה שיש לו את היכולת לקיים אינטראקציה חברתית הייתי פחות דואגת
התחלתי לחשוש קצת כשראיתי את רובם סביב הפעילות
והוא צופה
ורק עכשיו קולטת את כמות שגיאות המקלדת, סליחה.
רק אומרת את זה כאמא..
יש לי ילדה מאד חברותית ותוססת שלא אוהבת את החוגים בגן. זה גם יכול לקרות
הדיבור לא מדאיג בעיני, יש המון ילדים שבגיל שנה וחצי עוד לא מדברים.
כן ההתנהגות החברתית קצת מעלה שאלות. מה זה לא נענה למבוגרים? ומה המטפלת אומרת?
ותבקשי הפנייה להתפתחות הילד.
זה תהליך קצת מייגע, צריך למלא כל מיני טפסים, ולהמתין לתורים וכו'וכו' אבל זה שווה את זה.
אם את רוצה אפשר ללכת גם בפרטי ולשלם בהתאם...
אפילו אפשר בינתיים רק לקלינאית תקשורת בתור התחלה
אני פחות יודעת מה נחשב תקין בגיל הזה.
מבחינת דיבור, כן מצפים בגיל הזה ליותר מילים.
גם מילה חלקית ולא תקנית נחשבת מילה, אם זאת מילה קבועה שמביעה משהו מסוים.
יכול להיות שהוא ישלים את הפער לבד.
בכל מקרה, כדאי לבקש הפניה להתפתחות הילד.
בדרך כלל התורים רחוקים, אז שיהיה. ומקסימום אפשר לבטל אם כבר אין צורך.
בינתיים כדאי לעשות גם בדיקת שמיעה, לבדוק שהכל תקין.
שלום לכולם
אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!
ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!
יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..
ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.
קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.
ולא, זה לא הריון..
הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.
כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!
אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..
אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..
מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.
יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..
אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️
תודה וחג שמח לכולן!
במקום שתי כפיות - כפית וחצי
לאט לאט להוריד לכפית
ואז לחצי
ואז בלי כלום
להרבות בסלט/ ירקות/ געינים/ קטניות מונבטות
באופן כללי
תזונה בלי הרבה שומן / סוכר
( אישית אני משתדלת יותר לצרוך קמח כוסמין וגם אז, לא הרבה)
הרבה ירקות, חלבונים
ושומנים טובים (זית/ בוטנים/ אבוקדו וכד)
תבררי מה טוב לפוריות מבחינה תזונתית
יש כמה אפשרויות
אני כתבתי לא בצורה מקצועית אלא ממה שמכירה.
זה טוב לכולם כי זה פשוט מוריד עומס מהגוף
ומאפשר לו לעכל בצורה בריאה
ולנצל את הטוב שבתזונה הזו באופן מלא.
התעמלות עדינה מותאמת לנשים (יוגה, אירובי, שחיה)
כשהגוף לא מלא וכן בכושר
הוא פנוי לטפל בעודפים/ חוסרים/ מצב בריאות
וככה בע"ה מאפשרים לו את הנתונים להצלחה.
גילוי נאות
כתבתי יפה ואני לא תמיד עושה הכל
ויש לי מה לשפר....
הכל טוב.
תתחילי לאט לאט
לפי הקצב שלך
בהדרגה
ובעדינות.
בהצלחה רבה רבה!
בריאות ושמחה!
מישהי גרה ויכולה להגיד אילו איזורים הם לא מעורבים בפרוייקטים החדשים?
נגיד הפרוייקט מול הציון של הבבא סאלי, נווה שרון, מעלות הנחל, רמות יורם..
ואם יש עוד פרויקטים חדשים לציבור הדתי אשמח לדעת היכן .
ולגבי בתי ספר לבנים ובנות בנפרד ,גנים ,יש המלצה?
זרם ספרדי ,מחפשים ממלכתי חרדי או דתי לאומי תורני חזק. (לא חרדי).
תודה!
מה זה לא מעורבים? רק חרדים ? רק דתיים?
הפרויקט מול הציון של הבאבאסלי ברובו אם לא כולו חרדי למיטב ידיעתי , רמות יורם כן מעורב, נווה שרון גם, אוכלוסיה מצוינת בכל אלה
אני מאוד אוהבת את הציבור בעיר
מבחינת גנים ממלכתי חרדי זה בעיקר גני מג"י . מכירה מקרוב את האוכלוסיה והעובדות .
הרב יורם המוסדות שלו גם מצוינים
בהצלחה את תהני מאוד
מכירה את העיר, אבל זה לא מוכר לי בכלל...
השמות מוכרים לי.
שזה לא מעורבב עם ציבור שלא שומר שבת וצניעות
מחפשים איזור דתי (אני מפתח תקווה וגרה באיזור דתי וזה חשוב לנו מבחינת שבת וכו)
אז כעיקרון אין שכונה או איזור שהוא נחשב דתי ולא נוסעים בשבת וכאלה ?
הפרויקט החדש הוא יותר מול הקבר של הרב יורם אני יודעת שהוא חרדי
ונקודה חשובה זה שחזית הבניין פונה לבית עלמין, תשימי לב.
זה טוב בקטע של דע מאין באת ולאן אתה הולך אבל לא הייתי ממליצה 😂
בעיקרון רוב העיר היא מעורבת אבל הצביון הוא דתי יחסית
נווה שרון כולה חרדים חילונים דתיים
יש גם את שכונות הרב צבאן
לגבי בתי ספר וגנים
לגבי בית ספר לבנים יש בית ספר ממח חדש איכותי מאוד בית ספר צומח אני חושבת שהם כיתה ג כרגע
גנים יש את העירייה ויש את מג"י שגם טובים מאוד
נקודה חשובה שגיליתי גם אני שאם את רושמת למוסדות של הרב יורם ואת רוצה לעבור למוסדות אחרים לא בטוח שיקבלו.
למרות שאני לא יודעת כמה זה שייך לך כי זה ממש חרדי
לעוד שאלות אני כאן
אני גרה שם מאז ומעולם אז דיי יודעת
בגדול
אזור רמות יורם ורמות מאיר מיועד כביכול ליצבור דתי
תכלס כולם קונים כי זה זול יחסית
יש צביון דתי של העיר כן
אבל שכונה ממש חרדית
זה נקרא "קהילה" ששם ממש כמו בני ברק
מעלות נחל הבנתי ליוצאי צבא
באופן אישי- לא קונה דירה מול בית קברות
כל פעם שעברתי שם לא הבנתי למה בנו שם דירות מגורים מול בית קברות...
האזור החדש של נתיבות זה נווה שרון
יש שם גנים של חבד שנפתחו לא מזמן שזה ממ"ח בנפרד
יש שם רשת מג"י שזה כמו של ש"ס נדמה לי
יש גם של הרב אברגיל אבל קשה ממש להכנס לשם כי יש תור ארוך...
הוא מכניס קודם את הילדים של התלמידים/אברכים ואז כל השאר
יש גם גנים פרטים
יש הרבה משפחותנים שמטפלים בבית
געגועי לעיר ...
אני אברר ממש תודה,!
דרך אגב, לאן עברתם אם זה בסדר לשאול ?
כי לדתי לאומי חזק לדעתי פחות יש מענה שם.
חוץ מהממח החדש לבנים, אין משהו לבנים גדולים יותר או לבנות.
יש גרעין דתי בעיר, הוא בסגנון פתוח ושולח את הילדים בעיקר לשני בתי ספר דתיים שיש בהם הרבה מאוד סגנונות מכל העיר.
אבל אם מתאים לך חרדי, נשמע ממה שענו פה שזה ממש אחרת ויש מענים מעולים.
מכירה?
אנחנו בעלי תשובה
לא מחפשים חרדי ולא ממלכתי..
משהו באמצע ..דתי חזק ולא פושר
"יבוא ברינה" נשמע כמו בית ספר של הרב יורם.
לק"י
אם הוא עדיין קיים.
אבל זה מרחק נסיעה. לא יודעת כמה.
ויש את אוהל משה לבנים בקרית החינוך בשדות נגב, שזה חרדי שסניקי.
שמעתי עליו דברים ממש טובים!! מתושבת נתיבות.
בת דודה שלי שולחת מנציבות לשבי דרום
20 דק נסיעה בערך מרוצים מאוד
ואם כן, זה נראה לי פחות אזור של נהגים בדואים. אבל גם אני מעדיפה שילמדו קרוב יותר לבית בגיל הצעיר.
אני לא יודעת אם זה קצר בתקשורת או שאני כבר מדמיינת דברים
אבל זה לא הגיוני שכל כך הרבה דברים שאני מדברת עליהם עם בעלי הוא אח"כ אומר שלא היה ולא נברא
או שהוא לא שומע או שהוא לא זוכר או שאני מדמיינת שקרו דברים
אבל זה כבר לא מאפשר לחיות ככה!!
זה דברים מהותיים וכל היום אנחנו בויכוחים אם אמרתי או לא אמרתי
הוא ממש לא זוכר
כאילו זה באמת לא היה
לא יודעת מה כבר אפשר לעשות
בסוף יש הרבה זמן שמדברים בע"פ
וגם זה יכול להיות גם בדברים קטנים וטיפשיים
שנינו מאוד עייפים לאחרונה אבל לא יודעת אם זו הסיבה
וגם התזמון. את מדברת בזמן שהנושא מעסיק אותך.
הוא צריך לקטוע את המחשבה שלו כדי להכניס את המידע החדש.
כדאי לחזק תקשורת ע"י קשר עין, שיקוף וסיכום נושאים חשובים, אפשר גם אקשן אייטמס.
נניח את אומרת צריך לקבוע תור לטיפת חלב.
אם התגובה היא "טוב" עלול להתפספס יותר מאשר תגובה:
מחר בבוקר אתקשר לקבוע תור לטיפת חלב ואשלח לך זימון ביומן.
ככה את יודעת למה לצפות.
אם זה באוויר מלא פעמים זה מתפספס.
זאת תקופה כזאת של ניסיון לחזור לשגרה אבל המוח עוד לא שם.
יש מלא טרדות וחוסר וודאות, הכל טוב איתכם, פשוט צריך עוד כלים כדי להחזיק עוד דברים חשובים.
ואולי כדאי מהצד שלך לעשות חושבים אם את לא נותנת תיעדוף גבוה להרבה מדי נושאים שמביאים להצפה.
אפשר גם להגיד מפורשות אני רואה את העייפות העומס והחוסר קשב. בנושא הזה אני לוקחת אותו לבד קדימה כרגע.
לק"י
אצלינו זה קורה כי הוא עסוק בפלאפון, ולא תמיד מקשיב בקשב רב.
אז כדי לוודא שהוא אכן מקשיב, אני צריכה לבקש ממנו להקשיב/ לא להיות בפלאפון וכדומה.
אולי גם אצליכם?
(וזה מעצבן. אין ספק).
משגע אותי ברמות.
אני שואלת למה לא עשית את מה שאמרתי?
מה אמרת?
עאהיהע עעהה ...
כשזה משהו חשוב אני משתדלת להסתכל להם בעיניים ולדבר לאט וברור, לראות שהם מפוקסים, בסוף כשאתה תוך כדי משהו, זה נכנס מאוזן אחת יוצא מהשניה.
יש אנשים פחות מרוכזים...
איזו חברה כדאי לעשות ואיפה? מה הכי אמין?
ואיזה סבסודים יש בימינו
מניחה שהם בדקו אותם טוב לפני שחתמו איתם על משהו..
את צריכה להתקשר אליהם ולבקש שיקשרו אותך עם הנציג של החברה ואז את מקבלת מחיר ממש סביר למיטב זכרוני.
אבל זה חייב לעבור דרך מכון פועה.
עלה לי בערך 1900. קיבלתי החזרממאוחד 1400 ואת השאר מהפרטי. נכון מלפני 3 שנים.
זה שיבא ופרופסור שוחט שזה עולה אצלהם בערך 2400.
יש כל מיני מקומות שמביאים לך אחות עד הבית לביצוע הבדיקה ועושים בדיקות לעוד המון תסמונות שלוקחים בין 3500 ל5000 אבל הדיוק לבדיקות הנוספות נמוך יותר אז לא יודעת עד כמה זה מומלץ לבדוק אותם.
מבחינת סבסוד אפשר לקבל החזר מהסל הריון של 75 אחוז ועד 2300 משהו כזה. ואם יש לך ביטוח פרטי אפשר לקבל עוד החזר מהם תלוי בתנאי הביטוח.
בת 1.4
במעון אוכלת מהמם אוכל
בבית בעיקר בעיקר יונקת
כמעט תמיד תסכים לנשנש קורנפלקס, במבה וכו
אבל באוכל שיתוף הפעולה פחות
עדין יונקת המון בלילה
החזרה למעון עכשו עשתה קצת רגרסיה והיא הרבה יותר צמודה אלי ומחפשת את ההנקה מהרגע שמגיעה הביתה, במשך הלילה ובבוקר עד שאני מכריחה אותה להפסיק.
אני עייפה מזה.
וגם מהחוסר שינה.
תוהה אם נכון לגמול ואיך עושים את זה.
האם לחכות להסתגלות יותר במעון (בתקווה שהשגרה השברירית תמשיך)
האם מחליפים הנקה בבקבוק או בכלום בתקווה שתלמד לאכול ולישון
איך עושים את זה, אני לא עומדת בבכיות שלה...
אשמח לחוכמת ההמונות
תודה!
באותה התלבטות ממש, אם לגמול או לא בן שנה וחצי ואם כן איך
תודה על השרשור, אולי אני ימצא פה עצות גם בשבילי😅
שתיכנס חזרה לשגרה (בתקווה שתהיה).
בשלב הזה בדרך כלל גמלתי קודם מהנקה בלילה, ובהמשך מהנקה ביום.
בלילה, היא ישנה איתך בחדר/ במיטה?
אם כן, אז לי עזר קודם כל להעביר חדר.
זה גרם להנקות להיות תלויות, ולא להימרח כל הלילה כשאני ישנה איתם.
וגם עזר להפחתת הקיימות בלילה.
כשהחלטתי לגמול, הסברתי לה שביום מסוים היא תפסיק לינוק בלילה. כל יום הזכרתי לה.
כשהגיע היום, היא התעוררה בלילה והסברתי לה שלא יונקים. הצעתי לה תחליפים אחרים.
הלילה הראשון היה קשוח, השני יותר טוב, וביום השלישי היא כבר התרגלה. לקח עוד זמן עד שהיא הפסיקה להתעורר.
אם את גומלת, את צריכה להיות שלמה עם ההחלטה. תהיי מוכנה לכמה ימים קשים. לפעמים עוזר שהאבא יגש לילדה ולא את.
תראי אם עדיף לך לגמול בבת אחת או בהדרגה.
יכול להיות שאם היא תגמל, היא תאכל יותר טוב גם בבית. אם לא, אפשר לתת גם תמ"ל, אבל עדיף לא להרגיל לעוד משהו שיצריך אחר כך גמילה.
כבר העברנו חדר
אבל כשאני כבר ישנה אז לוקחת אותה אלי וקשה מאוד להפסיק אותה
הלילה למשל הפסקתי אותה אחרי זמן מכובד והיא צרחה לבעלי המון המון זמן
באמצע קיבלה תוספת בקבוק ועדיין לא נרגעה
נוצר מצב שהיתה ערה איזה שעתיים בלילה ואנחנו איתה כמובן
לא עומדים בזה
כנראה שאם הייתי מאפשרת לה להמשיך לינוק היא לא היתה צורחת ככה והיינו נרדמות יחד להמשך הלילה עם הנקה בהמשכים
ואני באמת מתלבטת מה הדבר הנכון לעשות - להתעקש שגמרה לינוק ולקוות שהמסר יובן או לתת לה להמשיך כי כנראה היא צריכה את זה
כבר לא הבאתי את היונק אלי.
אלא הנקתי בחדר הילדים, על מיטה של אחד הילדים.
רק בבוקר אני מביאה אלי.
כשהם לא רוצים לסיים לינוק, יכול לעזור לתת הגבלה של זמן. אני סופרת עד 10, ואז מפסיקה.
יש פעמים שהבן שלי מקבל את זה, ואפילו מסיים כשאני מתחילה לספור, ויש פעמים שהוא רוצה להמשיך, אבל אני לא נותנת יותר.
אפשר במקום לספור גם לשיר שיר, ולסיים כשמסתיים השיר.
בתחילת הלילה היא נרדמת בהנקה או בדרך אחרת?
אם היא רגילה רק להירדם בהנקה, אז יהיה לה קשה להירדם בצורה אחרת גם במהלך הלילה.
ואז כדאי להתחיל תהליך של הפרדת הירדמות מההנקה.
מרגישה שאני קצת הולכת לאיבוד
אתחיל מהשינה,
היא השתבשה מאז המלחמה עם איראן.
לא היינו בבית בשבוע הראשון וזה גרם שהוא ישן מאוחר ומאז זה לא הסתדר לו, הוא הולך לישון ב9-10 במקום ב7 כמו שהיה רגיל.
זה היה פחות מפריע לי אם הוא לא היה רוצה להיות בידיים מ7 בערך ועד שהולך לישון...
כמה הוא אמור לישון ביום? וכמה בלילה?
אם בכלל יש שעות...
ואיך אפשר לסדר לו את השעות שישן יותר בלילה?
ולגבי האוכל,
הוא יונק הנקה מלאה.
לאחרונה הוספתי לו אוכל וכבר בערך שבועיים הוא אוכל א.בוקר וא.צהריים.
1. אני צריכה לתת לו בזמנים קבועים בגלל ההנקה?
זה אומר שבשעןת האלה לא יהיה לי יותר חלב?
2. זה מספיק לגיל הזה או שלהוסיף עוד ארוחה?
3. אפשר להביא לו דברים לא מרוסקים? נגיד מלפפון ביד? אין לו שיניים.
תודה לכל מי שתקרא ולכל מי שתענה
אני חושבת שכדאי בזמנים קבועים פחות או יותר, לא דווקא בשעות קבועות אלא בזמן קבוע מבחינת הסדר יום שלו- לדוגמא קצת לפני שהולך לישון שנת בוקר.
בגיל הזה אצלי זה היה בנוסף להנקה ולא במקום...
דברים לא מרוסקים אפשר להביא או בטעימון או בצורה שהוא לא יוכל לחתול ממנו חתיכות קטנות, מלפפון לדוגמה עם קליפה זה בסדר אבל בלי הוא יכול לחתוך חתיכות קטנות של סוכנות לו. ולהביא רק בהשגחה כמובן...
לק"י
בן 5.5 חודשים, ובלי שיניים.
אני מביאה לו רצועות מלפפון וגמבה.
לק"י
הוא עוד קטן.
חוץ מזה, שחלק כנראה כן נאכל. כי אני כן רואה שהוא מכרסם את הרך של המלפפון (חלק הוא גם מוציא מהפה, לפי איך שהחולצה נראית).
בגיל הזה מצופה לישון בערך 14 שעות ביממה.
בדיוק בשלב הזה הם מתחילים לעבור מ3 שנות יום ל2 שנות יום..
אז אצלנו (בשאיפה, כן?) - הולכת לישון ב7, קמה ב6-7, תלוי אם היתה ערה קצת בלילה או לא..
במהלך היום ישנה 3 שינות (היא בת 6.5 חודשים), משתדלים שבמצטבר זה יצא לפחות שעתיים וחצי. אם ישנה בוקר וצהריים ממש ארוך, אפשר לוותר על שנת ערב. אצלנו עדיין זקוקה לזה, אפילו קצר.
משתדלים להעיר אם ישנה מעבר ל17:30.
נהוג לאמר ששינה מביאה שינה, ככה שאם הוא ישן כמו שצריך ביום, הוא ישן טוב בלילה, ולא מורידים מהשינה ביום כדי שישן בלילה.
טקס שינה זה ממש חשוב, אנחנו גם מאוד מקפידים להפריד אוכל משינה והרדמות עצמאיות (בלי בכי).
לגבי האוכל, זה לא צריך להיות כזה קשוח..
אני כן משתדלת שזה יהיה 2 ארוחות בשלב הזה, אצלנו בוקר פרות וערב ירקות, מניחה שעוד מעט אוסיף בצהריים משהו יותר רציני. זה לא מחליף הנקה אלא דוחה אותה, לפי הקצב שהם מעלים את הכמויות.. עד שאת שמה לב שהוא כבר ממש שבע ולא רוצה לאכול עד הזמן של ההנקה הבאה..
אגב, אני אוהבת בגיל הזה להוסיף דייסת קוואקר של bd כמעט לכל דבר, זה ממש מזין ומשביע.
בהצלחה!!
אני לא מונעת ממנו לישון בשביל שישן בלילה אבל אולי כדאי שאנסה להזיז לו את שעות השינה.
ביומיים האחרונים הלך לישון ב6 וחצי-7 וקם בשמונה לשעתיים-שעתיים וחצי ואז חזר לישון.
אני התחלתי טעימות לפני גיל חצי שנה אז עכשיו הוא כבר בשלב שאוכל ארוחה מלאה.
בבוקר לחם עם משהו
ובצהריים בשרי
ואז זה כן דוחה את ההנקה ויכול גם לדלג עליה.
זה לא טוב שהוא מדלג? מתי האוכל מחליף הנקה?
יכול להיות שהוא עוד ירצה לינוק אחרי.
אולי זה צמא. או פינוק (בקטע טוב).
אבל עכשיו אני דואגת אולי זה לא טוב שהאוכל מחליף הנקה
לק"י
אבל אך פעם לא שמעתי על כמות ספציפית שצריך לתת.
פשוט בנוסף לאוכל.
לא חייב להיות הרבה או תמיד, רק כדאי לנסות, לפעמים מגלים שהם עדיין מורעבים גם אם אכלו ארוחה גדולה, ולפעמים שבעים ולא באמת צריכים עוד
שהוא יותר בית קפה/קינוחים ממסעדה?
אשמח מאוד
מאפיה צרפתית עם דברים מושקעים, מחירים קצת יקרים , כשרות של צהר למיטב זכרוני
אבל נראלי הם אותו דבר. לדעתי זה יותר דומה למסעדה מאשר קינוחים..
יש ג'ט-לק שזה גלידות וקינוחים מושחתים כאלה בגן העיר
אבל היא מהממת והכל מושלם אצלה
מאוד טעים
היה לנו אינטרנט לא מסונן,
קבלנו על עצמינו קבלה טובה לשים סינון
וכדי ליישם עד שהסינון יותקן לא להשתמש כלל..
בגלל החג יצא שהייתי שבוע וחצי בלי מחשב, רק מייל בטלפון...
תקשיבו איכות חיים! כמה זמן פנוי!
עכשיו הותקנה החסימה וחזרתי למחשב ואמאלה כמה זמן זה אוכל לי!!!
תנו טיפים חוץ ממשמעת עצמית, כי כנראה אין לי מספיק.
איזה סינון יש לך?
היה כל כך כיף בלי בחג
לא הייתי עליו בחג כי אין לימודים
עכשיו יש לצערי והמחשב פתוח כל הזמן
מוצאת את עצמי במחשב הרבה יותר ממה שהייתי רוצה...
עכשיו קצת יותר פשוט כי ספירת העומר אז רוב היוטיוב לא אפשרי
אבל עוזר לי להגדיר מראש שאני פותחת מחשב בשביל _____ או עד שעה מסויימת ואז מכבה עד ______.
(ובינתיים מכבה ממש, לא רק סוגרת את המסך...)
אני כבר לא זוכרת 🙈מתי מתחילים טעימות?
ומה נותנים?
ממש בקטנה מרק טחון
או פירות טחונים
מידי פעם כפית פה ושם
ובגיל חצי שנה לתת יותר
לק"י
אפשר לתת כמה דברים ביחד (חוץ מאלרגניים).
אלרגניים (דגים, חלבי, שומשום, בוטנים, שקדים, אגוזים, בוטנים, ביצים)- לתת בנפרד למשך כמה ימים.
לתת את האוכל הרגיל של הבית, עם התבלינים שלכם.
ולתת כמויות לפי הצורך והרצון של הילד.
בפועל אני כן מתחילה לפני, כדי שבגיל חצי שנה נוכל כבר לתת ארוחות. והבן שלי ממש מתלהב לנשנש כל מיני.
לקראת לידה שניה בעזרת ה'.
אצל הראשון הנקתי הנקה מלאה עד גיל 1.3 למרות שלא תכננתי - אמא שלי והמשפחה מסביב לא ממש הניקו / הניקו חלקית וקצר, ככה שלא הכרתי את זה מקרוב.
בפועל נהניתי והתחברתי מאד להנקה, אבל עיקר הקושי שלי היה שלא יכולתי לדעת כמה התינוק אכל, והאם יש לי מספיק חלב. לא שאבתי הרבה וגם כששאבתי זה היה משתנה בהתאם לזמן ולסוג המשאבה.
היו כמה שבועות ששיניתי קצת את התזונה שלי לא בכוונה וממש התמעט לי החלב, אבל לא קלטתי את זה והתינוק היה פשוט מורעב.. חשבתי שזו קפיצת גדילה ולכן הוא לא רגוע אבל ממש זוכרת כמה שבועות שהוא היה מתחיל לינוק ואז מתנתק מנסה שוב ומתנתק. אז ייחסתי את זה לחוסר הרוגע שלו אבל רק אחרי כמה שבועות ששאבתי פתאום ראיתי שלא יוצא לי כמעט חלב והבנתי למפרע למה הוא היה כל כך לא רגוע.
זה עשה לי קצת טראומה החוויה הזו, עד עכשיו והוא בן שנתיים אני לא סולחת לעצמי על הזמן שהיא היה כל כך חסר אונים ולא ידעתי לספק לו את מה שהוא צריך.. זוכרת שאחרי זה בכיתי המון רק לחשוב על זה שהוא מנסה לקבל חלב ולא יוצא לו.. ופשוט לא קלטתי את זה.
מהבחינה הזו אני חושבת שהכי נוח מטרנה שאם מכינים לתינוק 120 אפשר להיות בטוחים שהוא אכל 120.
מצד שני, חוץ מהשבועות האלה ההנקה היתה מדהימה וברובה היה לי שפע של חלב והתינוק גדל והתפתח יפה, לא רוצה לוותר על הנקה בגלל הפחדים והלחצים של אולי הוא לא אוכל מספיק.. בסוף זה הדבר הטבעי ביותר.
זהו, מצחיק שזה מה שמטריד אותי אבל הרוגע כל כך חשוב לי אחרי הלידה, ואני לא יודעת אם אצליח להתמודד עם הלחץ שהוא עולה במשקל או לא, אוכל טוב או לא.
אשמח לדעות מענינות בנושא.
הסיכוי ששוב תטעי ככה הוא קטן...
כי למדת מהפעם הקודמת ותהיי יותר עירנית וחכמה.
ואפשר כמובן לעקוב ולראות שהוא גדל ומתפתח,
אם את רוצה מעקב יותר צמוד זה להביא משקל הביתה (אחרי שיש לך הנחיה למה לצפות), השאלה אם זה ירגיע אותך או יחזק את הלחץ.
החלטות טובות!
וממלא מספיק טיטולים, כנראה גם אוכל מספיק.
זה הדרך הכי קלה לוודא שהתינוק באמת אוכל כמו שצריך.
וכמובן תינוק שנרגע בהנקה או מיד אחרי- תינוק שעצבני מיד אחרי הנקה ומראה עדיין רעב זה סיבה למעקב, בטח אם זה יותר מכמה ימים.
ועוד משהו- גם אפשר לעקוב אחרי התזונה שלך ולוודא שאת אוכלת מספיק וככה להיות בטוחה שיש לך מספיק חלב...
אנחנו עושות כמיטב יכולתנו
חבל להתייסר על מה שהיה, כבר הפקת לקחים
צריך ללמוד לשחרר רגשות אשמה הם לא מועילים
קל לומר קשה לעשות,כבר 10 שנים מצטערת שהילד היה במעון לא טוב במקום להיות איתי בבית שהייתי אחרי לידה
אנחנו נהיות חכמות יותר עם הזמן והניסיון, הולכות ומשתפרות,ההורות והרגישות משתכללות
תעשי מה שאת רוצה ומרגישה בלי שהמחשבות והפחד ינהל
ונשמע שרוב הזמן התמודדת עם זה מצויין. והילד התפתח ועלה המשקל.
את לא יכולה להיות בטוחה כמה חלב היה לך משאיבה פה ושם, גם אם הוא לא היה רגוע כ''כ.
והאמת זה כבר גיל שאוכלים מוצקים, ההנקה זה כבר לא אוכל בלעדי, מניחה שהוא כבר אכל מספיק דברים נוספים והיה יכול להשלים את החוסר,
אל תקחי ככ ללב את מה שהיה, יש עוד מליון סיבות שילדים לא רגועים ובוכים ולא ישנים, לא תצליחי להמנע מזה לחלוטין...
אם לא מתאים לך להניק זה זכותך ותעשי מה שמתאים לך
אבל אם זה רק חששות של 'אם' ו'מה יקרה' וזה כן חשוב לך אישית לא הייתי מוותרת על ההנקה מהר כ''כ
פתאום התחיל לפספס (גמול כבר יותר משנתיים)
רגיש מאוד מאוד לרעשים, ברמה שמישהו בוכה לידו אז הוא שם ידיים על האוזניים ובורח הצידה
לא רוצה ללכת לחברים
בהתחלה הבנתי וחיבקתי וכו אבל מרגישה שיש משהו מעבר. מה אפשר לעשות ולמי ללכת?
אבא במילואים
ומלחמה
ואחים קטנים תודה לה'
מצד אחד זה הכי ברור מאליו שיש ומצד שני הוא היה הילד הכי שמח וזורם ומצחיק שיש ❤❤❤
וחיבוק גם לך♥️לא קל כשהילדים שלנו קשה.
לכל רשות(למיטב ידיעתי) יש מרכז חוסן שמחזיק מטפלים מומחים בדיוק למצבים כאלה.
הם יכולים גם לתת תמיכה של עזרה ראשונה וגם טיפול מקיף.