ביום שישי הספקתי לשמוע את השיעור של הרב ראובן ששון, אבל לא היה לי זמן לכתוב. אז כותבת עכשיו, למלווה מלכה…
בפרשה שלנו יש הרבה מצוות, שמהוות חלק מתרי"ג מצוות. אחרי קבלת עול מלכות שמיים בפרשה הקודמת, בפרשה הזו אנחנו מקבלים עלינו עול מצוות.
החיים שלנו סובבים סביב הרבה מאוד מצוות, עשה ולא תעשה, דאוריתא ודרבנן, עם הרבה פרטים ופרטי פרטים. וכשאנחנו מקיימים את כל המצוות, עולה השאלה - למה כל זה? מה הצורך בכל כך הרבה מצוות?
יש תשובה שלפעמים מסבירים, שהמצוות הן כי אנחנו עבדים של הקב"ה, ועל ידי המצוות אנחנו מראים את זה שהוא מלך עלינו ואנחנו עבדים שלו ועושים את רצונו.
אבל ההסבר הזה יכול לגרום להרגשה לא טובה. אם כל הטעם הוא כדי להראות את מלכותו של הקב"ה עלינו, אז למה כל כך הרבה? לא היה מספיק להראות את זה על ידי 4-5 מצוות?
וזה הופך להיות עוד יותר קשה במצוות שמקשות עלינו - אם כל המטרה פה היא כדי להראות שאנחנו עבדים של ה', למה הוא היה צריך להקשות עלינו כל כך? הוא לא היה יכול לתת לנו מצוות שיותר קל לקיים?
אז קודם כל, יש את הצד שבאמת דווקא כשאנחנו מקיימים את רצון ה' נגד הרצון שלנו, ודווקא כשזה קשה, זה באמת עוד יותר ממליך את הקב"ה עלינו. וזה באמת חלק מתיקון העולם לעשות את רצון ה' דווקא מתוך עולם החומר שמרחיק אותנו מרצון ה'.
אבל אפשר גם להסתכל על הדברים ממבט עמוק יותר, ולהבין שבאמת יש תכלית וטעם עמוק לכל המצוות, גם אם לא הכל נמצא בהשגה שלנו ולא את הכל אנחנו יכולים להבין. כתוב "רצה הקב"ה *לזכות* את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות". המצוות נועדו לזכות אותנו - הן טובות עבורנו.
אז מה באמת הטעם שיש כל כך הרבה מצוות?
אנחנו נמצאים בעולם חומרי, וההשגה שלנו יכולה לראות רק מה שבעולם הזה, את מה שנתפס על ידי החושים שלנו.
אבל בלימודי פנימיות התורה, לומדים על הרבדים הרוחניים יותר של המציאות, על העולמות הרוחניים שמעבר להשגה החושית שלנו.
ושם אנחנו לומדים שיש עולמות עליונים שמהם אנחנו משתלשלים.
הגוף שלנו משתלשל מעולם רוחני. האיברים המרכזיים שלנו משתלשלים מעשר הספירות (יד ימין - חסד, יד שמאל - גבורה, וכו'. אני לא יודעת את הפירוט, אבל זה כתוב ב'פתח אליהו', לפי מה שהרב אמר בשיעור).
והם מתפרטים לתרי"ג איברים (רמ"ח איברים ושס"ה גידים), שמשתלשלים מתרי"ג מצוות (רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה).
על ידי קיום המצוות בגוף שלנו, אנחנו מחברים אותו עם השורש הרוחני שלו בעולם העליון.
אפשר לדמות את קיום המצוות למערכת העצבים שמקשרת בין המוח לבין האיברים. הקב"ה ברא לנו גוף חומרי (שהם האיברים במשל), שכל איבר ואיבר קשור למצווה רוחנית (שהיא המוח במשל). לפני שאנחנו מקיימים את המצוות, זה כאילו יש מוח ואיברים, אבל אין שום דבר שמחבר ביניהם. עצם קיום המצוות זה כמו מערכת העצבים שמחברת בין העולמות, וכך על ידי קיום המצוות, השורשים הרוחניים של האיברים שלנו יכולים להשפיע עלינו ולהעלות את הגוף לתיקון שלו.
לכל מצווה ומצווה יש תפקיד וצורך, וה', שנתן לנו את התורה, יודע לדייק את המצוות בדיוק לפי מה שאנחנו צריכים, גם אם אנחנו לא יכולים לראות את ההשפעה של המצוות עלינו, בגלל נפילת העולמות בעקבות החטא.
אני מרגישה שכמו שטעמי המצוות הם מעבר להשגה שלנו כך גם מה שכתבתי פה הוא קצת מעבר להשגה שלי. אני לא באמת מבינה את הדברים. אבל אני כן מרגישה שזה עוזר לי להבין. לא להבין באמת, אלא להבין שהראיה שלי מצומצמת, ויש הרבה מעבר למה שאני רואה. אבל הדברים קיימים, ומשפיעים, והם לא סתם.
המצוות באמת טובות לי, ודברים שאסורים עלינו זה כי הם באמת מזיקים לנו (כמו להכניס יד לאש - רק שההשפעה פה היא לא במשהו שאני יכולה לראות).
וכשקשה לעשות את רצון ה' - אז אפשר להתחזק מצד אחד בזה שזה הדבר הנכון, גם אם אני לא רואה את זה ולא מבינה את זה, ומצד שני בזה שיש לי פה הזדמנות אמיתית להצליח א ה' דווקא מתוך הקושי, ולבחור לעשות את רצונו גם כשזה כל כך קשה לי.