תקשיבו, אני ממש ממש ממש לא חסרת אחריות.אמא טובה---דיה!

נכון, יש דברים מלחיצים - הוא לא אוכל, יורד במשקל כל הזמן, לא עושה כמעט שתן, עצבני ונושם קצת מהר.

*אבל*

התייעצתי עם כמה רופאים, אחד שאני סומכת עליו, וגם עם אימא שלי.

עשינו היום בדיקות דם ולפי התוצאות שהגיעו עד עכשיו, אומנם יש הרבה חוסרים, שזה הגיוני כי הוא לא אוכל, אבל אין משהו שנראה קריטי.

רוב התפקודי כליות יצאו בסדר, ומה שלא - הרופא אמר שזה לא נראה משהו קריטי.

זה שאין שתן זה כי הוא לא שותה, וב"ה למרבה ההפתעה הוא לא אפאטי בכלל, ולפי מצב העור לא בהתייבשות קשה.

הרופא אמר שאין למה לתת נוזלים, כי זה כמו לשים פלסטר על מכה קשה. יש בעיה שהוא לא שותה ולא אוכל, אבל הוא לא בסכנה עכשיו ב"ה, אז צריך להגביר חלב ולהניק הרבה, ולהמשיך לעבוד על האכילה והשתייה.

העצבנות זה מאז ומתמיד, לא משהו חדש.

 

ברור שנמשיך את הבירור, וגם נחכה להמשך התוצאות של הבדיקות דם.

מתואמת
את אמא מדהימה ואחראית ממש!! ואת עושה באמת מעל ומעבר בשביל הבן שלך! ואת ממשיכה לדאוג לו ואפילו "לחיות" בלי לקרוס! זה ממש לא מובן מאליו...
מתפללת שתגלו מה מציק לו ואיך לעזור לו, ומתפללת גם שיהיו לך את הכוחות להתמודד מול הקולות המלחיצים מבחוץ
שרק כולם יהיו בריאים! הרבה בהצלחה!נפש חיה.
מקווה שתמצאו את מקור הבעיה בקרוב בע''החילזון 123
❤️❤️ ברוך ה! שמחה ממש לשמוע.לא מחוברת
ואולי כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה.
אני יודעת שלפעמים שיש חוסר מחברים צינור כזה על השד וכשהוא יונק במקביל יוצא מטרנה ז. אולי לכם זה יעבוד.
אגב ששלי לא אכלה וירדה במשקל הוספנו ברזל וניהיה שיפור.
אבל זה ממש לא היה ברמה שלכם.
מקווה שיעבור מהר!
בודאימקקה
רק לפעמים מחוץ לסיטואציה רואים דברים שמבפנים קשה לשים לב
מה הפתרון שהם מציעים להפרעת האכילה הבסיסית? זאת השאלה... כי להמשיך ככה להניק בלי פתרון זה לר מענה סביר...
הרבה בריאות
יקרה...בתי 123
נראה לי שהשרשור הקודם סתם יצא משליטה
כל אחת באה עם הסיפורים שהיא מכירה. התיאור שלך בכמה משפטים הוא בטח לא מספיק לאבחנה של אף אחת פה מהפורום.
אז תרגישי לגמרי טוב עם עצמך את ממש לא חסרת אחריות. הלכת לרופא עשיתם בדיקות ואתם במעקב.
ונשמח שתעדכני מה איתכם בהמשך❤
זוoo
סיטואציה רפואית מורכבת, אי אפשר להבין אותה באמת ע״ג הפורום וברור שלא לייעץ או להגיד לך משהו על אחריות.

אני לא מכירה את הנושא של הפרעות אכילה, אבל מכירה מצבים רפואיים מורכבים. צריך למצוא את הרופאים המומחים שיודעים לתת מענה. אולי כדאי לך לחפש רופא או מרפאה מומלצים של הפרעות אכילה באופן פרטי ולקבל איבחון וטיפול מקצועי.

רפואה פרטית זמינה יותר ונשמע שכדאי להזדרז עם האיבחון והטיפול. לפעמים אפילו פגישה אחת עם רופא מומחה מאד עוזרת.
אני רק חיבוק!זוית חדשה
את פשוט אמא גיבורה ולביאה!
איזה מהממת את, לגמרי לא אמרנו שאת לא בסדר❤️❤️בתנועה מתמדת
באמת שהמקרה היה נשמע מלחיץ, ובנות ניסו לנער. דווקא כי כ"כ אוהבים אותך..

מקווה שתצליחו למצוא את הפתרון לכל העניין הזה, נשמע קשוח ממש לחיות ככה.
אגב בן כמה הוא? אי אפשר לתגבר בנוזלים אחרים מלבד ההנקה?
שולחת המון כוחות וחיבוק ענק
ונשמח שתמשיכי לעדכן
הלוואי שהיה מסכים להכניס משהו חוץ מהנקה...אמא טובה---דיה!

בן שנה וחודשיים.

תודה רבה!

אפשר שאלה?בתי 123
האם עם ההנקה הוא עלה יפה במשקל? מבחינתך היית רוצה להפסיק להניק?
חייבת לתת קול טיפה שפוי ולהגיד שיש תינוקות בגיל שנה וחודשיים על הנקה מלאה. לפעמים בשביל שמשהו יעבוד צריך לעזוב אותו לתקופה ולנסות שוב בלי לחץ
אלופנ!!אביול
כל הכבוד לך. אני עדיין חושבת שבמיון יתנו לך יותר מענה. עירוי נוזלים לפחות...
ברור שאת לא חסרת אחריות! את אמא מדהימהLana423
למה שתכתבי את זה פה בכלל ❤️ מצטערת שאת מרגישה שזה המסר שלנו מהשרשור הקודם
את מדהימה ודואגת לו ועושה מעל ומעבר. דאגנו לכם זה הכל ❤️ ברור שאת לא חסרת אחריות
אני לא חושבת שאת חסרת אחריותהמקורית
אבל כמתבוננת מהצד - כשאת מתארת תינוק שלא נותן שתן, שלא אוכל ולא שותה כלום מלבד הנקה, ויונק רק כל 5 שעות עם חשש לחמצת מטבולית - ברור לי מהצד שיש פה בעיה. ושהמצב לא תקין.

וכשאת מנסה לעשות הכל כדי להימנע ממיון בגלל העבודה, לדברייך - זה מעורר תחושה של אי נוחות לנוכח המידע שסיפקת. מודה.אצלי לפחות. ולכן גם לא הגבתי מעבר, כי אני לא עומדת במקומך. אבל כן מנסה להסביר, לפחות מבחינתי, את מה שהיה שם - דאגה גדולה למצבו של התינוק שלך ונסיון להעלאת מודעות לכך שמדובר בדגלים אדומים שצריכים התייחסות מיידית לפי המידע שיש בידינו.

אנחנו לא שופטות ואת לא עומדת חלילה לדין - אבל מהתיאור שלך היה נשמע שיש הידרדרות ומצוקה מסוימת של הילד שאתם לא עולים עליה בדרך הנוכחית, ולכן עלתה הקריאה לגשת למיון. זה לא רע ללכת למיון כשצריך. זה לעתים קרובות הכרחי (מי רוצה להיות שם?) ומציל חיים.
כי נכון, נוזלים לא מטפלים בבעיה. אבל הם מעניקים מרווח נשימה. מונעים הידרדרות בריאותית וסכנת חיים בתינוקות וילדים וגם במבוגרים. ולפעמים טיפול כזה שמתעכב עולה בחיים חלילה.
ותזונה טובה בגילאים האלה משפיעה על התפתחות פיזית קוגנטיבית ולכן בדיקות מקיפות, כולל בדיקת סטורציה, נשמעה הכרחית (שוב, מהצד) לנוכח מה שכתבת. וגם השגחה צמודה.

אם את כאמא שלו מרגישה שמה שעשית ופעלת זה מה שנכון עבורו וקיבלת גושפנקא לכך מהרופא - מעולה.
אנחנו לא רואות וחוות את הילד, רק קוראות את התיאור (שבאמת מדאיג, ואולי רצית רק לקבל תמיכה והרגשת שקיבלת הרבה ביקורת) ואף אחת לא מתיימרת להיות אמא שלו במקומך, אבל כן מצליחה להבין מהצד למה השרשור ננעל.

אני בטוחה שאת אמא טובה ומיטיבה שרוצה וחשוב לה שיהיה טוב לילד שלה, ושמתמודדת עם המון דברים לא פשוטים. ואני שמחה שהבדיקות שלו יצאו תקינות. ומקווה שגם התוצאות הבאות יהיו טובות.
מקווה ומתפללת בשבילכם שימצאו לכם פתרון טוב ומקיף ❤️ ושבאמת תרגישי כמה את טובה ואלופה ולביאה.
חיבוק ענק!
תודה לכולכן, אתן מקסימות. ברור שהמצב לא טוב,אמא טובה---דיה!

גם הרופא אמר. אבל ברמה שצריך לטפל בשבוע הקרוב, ובבעיה הכללית, לא עכשיו מיד, ולא נקודתי.

בעז"ה ביום שני יש לנו תור לפרופ' גיליס מהדסה (מקווה שהתור באמת אליו, אמרו לי להתקשר יום קודם לברר...) והבנתי שהוא ממש מומחה וממש יסודי.

אז בעז"ה אני מקווה שהוא יצליח לעזור לנו.

תודה לכן!!

 

 

בעזרת ה' שיהיה לטובה ולברכה!נפש חיה.
הילד ייגדל
בבריאות
ותראו ממנו הרבה נחת יהודית!
בהצלחה רבה!!אביול
המאמצים שלך מטורפים!! וכל הכבוד!! נראה לי שיהיה יותר פשוט להתאשפז..
את יכולה לבקש הפניהoo
למיון בהדסה ואז הוא יוכל לראות אותו כשהוא במשמרת, או עוד רופאים מהתחום.

אנחנו פעם לקחנו ילד למיון רק כדי לקבל אבחון וטיפול מרופא מומחה שהתור אליו היה רחוק והטיפול לא סבל דיחוי. במיון ובאישפוז מקבלים חוות דעת רחבה גם של רופאים נוספים מאותה מומחיות.
משתפת מניסיון שלימי21
אומנם לא בדיוק כמוך אבל הבת שלי הייתה סרבנית בקבוקים הוצאתי מאות שקלים על בקבוקים ותמל שניסית את כל הסוגים לא אכלה כלום רק הנקה בקושי עלתה במשקל עד עכשיו היא בת שנה ו8 שוקלת פחות מ8 קילו!!!
אבל כל פעם שהלכתי לרופא ראו שהיא מתפתחת כמו שצריך אפילו יותר שובבה בלי עין הרע
רק בחודשיים האחרונים התחילה לאכול יחסית ובגיל שנה וחודשיים התחילה להסכים לבקבוק ועד עכשיו שותה איזה 2 ביום ועדיין טיפה יונקת אבל מה שהרגיש אותי שהרופאים לא הלחיצו ועשינו בדיקות דם והכל היה בסדר ב"ה
לקחתי אותה לדיאטנית אבל לא עזר כלום כי הביא תפריט אבל הילדה לא הכניסה כלום לפה כלוםם ברמה שעד לפני חודשים היו ימיים שהיתה רק על הנקה וקצת. בקבוק
לא ידעת אם הכי קשור אבל מקווה שזה מעודד אותך שיש עוד ילדים קטנים

באמת מעודד לשמוע הבעיה היא שבדיקות הדם שלואמא טובה---דיה!

לא תקינות, יש לו הרבה חוסרים... 

האמת היא שגם אני ממש ממש רזה, אבל הוא יורד במשקל, ובשילוב עם מיעוט השתן לא בא לי להשאיר את זה ככה...

ברורמי21
שלא להשאיר ככה ואצלי גם בעלי רזה ממש אבל גבוה והיא בנתיים גם נמוכה בהצלחה מקווה שתמצוא מה הסיבה לזה ותצליחו לטפל
כתבת שהוא הקיא בימים האחרוניםיערת דבש
וזה חוץ ממיעוט שתן קיצוני ומתמשך
וזה סימנים למשהו חמור רק על סימנים כאלה מתפנים מידית למיון!
וכן
גם אם זה לא פתרון לעומק
לתת נוזלים וזונדה ולאושש אותו זה גם יכול להיות חיוני ולמנוע נזקים ארוכי טווח.

אין לי מושג למה ההתנגדות הקשה ללכת למיון
מבינה מאוד שזה קשה מנשוא, טכנית ונפשית
אבל.. ועדיין..
ובסוף מסכימה עם המנהלות שאין מה להמשיך לדון בזה.
פורום שלם עומד על הרגליים וזועק שיש פה מצב של פיקוח נפש..
זה לא סתם
ורק על הספק כדאי לברר במיון ..אבל
אתם ההורים ומפה זה שלכם

בתקווה לטיפול מידי
והרבה בריאות
מסכימה. תשאלי את עצמך למה ההתעקשותמתנות-קטנות
לא ללכת למיון..?
ולו רק ליתר בטחון

למרות כל מה שאמרו לך שוב ושוב

ההחלטה היא שלך

פורום שלם שלא מומחה לבריאות מול 2-3 רופאיםמיקי מאוס
למה בפסיקת הלכה ישר מזדעקים "לא פוסקים הלכה בפורום"
אבל במקרה הזה כל אחת מתעקשת שהיא יותר חכמה מרופאי ילדים?

סליחה על התגובה החריפה
אבל העליהום שהיה פה זעזע אותי מאוד, אני מעריצה את @אמא טובה---דיה! על העמידה במתקפה בסיטואציה כזו רגישה ולא פשוטה

והנעילה של השרשור עם נקיטת עמדה (עצם הנעילה בעיני היה חיובי. אבל לא כי יש דעה יחידה שמותר להשמיע אלא כי הוא באמת יצא מפרופורציות)

זה טוב וחשוב לתת עצות ולהביע דעה, זה נכון שלפעמים דברים מתפספסים ויש ערך לחכמת ההמונים (זה היתרון הענק לפורום) ושהמקרה הזה קצת מדאיג ואישית כנראה הייתי נוהגת אחרת

אבל אמרתן את דעתכן באופן ברור, לא חושבת שיש מקום לתקוף שוב ושוב את שיקול הדעת שלה ושל הרופא
(לא אישי ולא רק כלפיך, פשוט את פתחת מחדש את החזית הזו...)
^^^סליל
מחזקת.

בעיניי במצב רפואי, בטח מורכב, ראוי להמליץ להתייעץ עם רופא וזהו.
בסוף רובנו כאן לא רופאות, וגם מי שכן, לא באמת יכולה להבין את הסיטואציה במלואה דרך הפורום.

הפורום הוא מקום מעולה להתייעצות, שיתוף ופריקה, אבל יש מקרים שצריך גם לדעת מתי לא נכון להגיב, או על מה לא נכון לדון.
תשמעי. יש פה תיאורים של ילד שמקיא, לא נותן שתןחצילוש
זמן רב, לא נינוח, לא אוכל, שובר אחוזונים כלפי מטה וכו'.. וכן ציון שרופאים ואחיות כן אמרו לה לפני כן לפנות למיון והיא סירבה. אם המצב שונה והתמונה שונה ורופא ילדים עכשיו אמר לה שהכל בסדר, אז יופי. יש לה על מי לסמוך. אבל בשרשור היו תיאורים של מצב מלחיץ מאוד, ודווקא כי אף אחת פה לא גורם מוסמך רפואי, השרשור ננעל. נשים יצאו מגדרן מדאגה פה. אם הכל בסדר אז הכל בסדר, אם ממשיכים לקרוא תיאורים מלחיצים, אז כן. הכתובת היא בית חולים. וכל הדעות וההתנצחויות בנושא בין נשות הפורום לא רלוונטי. לכן נעלנו. לא חלילה כדי לפגוע ב @אמא טובה---דיה! ולומר שהיא אמא לא טובה חלילה! אלא כי זעק שיש פה עניין מורכב עם סימנים בוהקים של צורך בטיפול. זהו.
מסכימההמקורית
אין פה עליהום. רק המון דאגה.
אישית, ממש דמיינתי בראשי תינוק קטן וחמוד שהולך וקמל ומידרדר חס ושלום. ואמא שדואגת מאוד, אבל אולי לא פועלת בכיוון הנכון. ייתכן מחוסר ידיעה, ייתכן מהדחקה, לא יודעת..

במיוחד שהיא כתבה שהיא לא ציינה בפני אחד הרופאים שאין שתן ואת מצב הנשימות.

לדעתי אין מקום לוויכוח בין הנשים פה וגם לא צריך שיהיה כזה. המטרה הייתה לדעתי לעורר מודעות, להביע דאגה עמוקה וכנה למצב ולמנוע מצב של סכנת חיים. זה הכל.

לא צריך להפוך את זה למשהו מלחמתי.
ומה שאת דמיינת זה יותר טוב ממה שראו את הילד במרפאהחילזון 123
היום רופא ואחות?🤔
לא יודעת למה את תוקפתהמקורית
אני לא עשיתי את זה לפותחת. אז מה העניין?
הסברתי את נקודת המבט של הנשים, או אם תרצי - דנתי לכף זכות.זה הכל.
מה הקטע המלחמתי? לא הבנתי.
מיותר לגמרי.
אני גם יכולה, את יודעת..
פרשתי מפה בקיצור. זה הולך לגמרי לאיבוד פה
סליחה... לא היתה לי מטרה לתקוףחילזון 123
רק להביע את דעתי
כמו שאת הבעת אותה
רופאה ואחות בטיפת חלב ראו ודווקא נלחצוחצילוש
ולפי הבנתי רופא אחר שלא מכיר את הילד ולא שמע על מתן השתן והנשימות אמר שלא דחוף. ומנגד התיאורים מלחיצים. אז אם הרופא התיר את הספקות, והילד השתפר, מצויין.. אבל אם המצב ממשיך ככה ויש צוות רפואי שנלחץ ורופא ששמע חלקית את המצב שלא נלחץ, זה מטריד.. דווקא כי לאף אחת פה אין מושג או אחריות, מה שאחראי לומר זה, לכו לאשפוז/מיון. שם עושים בדיקות מקיפות ויתנו מה שצריך.

ובנימה אישית. בלידה של הבן שלי היה רופא בקופה שזלזל ובגללו הגעתי למצב של סכרת לא מאוזנת ברמה מטורפת, קרוב לרעלת, בצקות נוראיות בכל הגוף. ובשביל זה הייתי צריכה להגיע למצב של עילפונות וטשטוש ושחור בעיניים ודופק של 150 במנוחה. ורק במיון קלטו כמה המצב שלי היה חמור. אז אולי ההמלצה הזאת היא כי באמת אף אחת כאן לא מומחית. רק אמהות ונשים דואגות שיצא להן הלב כבר יומיים. אני אישית חשבתי על הילד בלילה וישנתי גרוע וקראתי את העדכונים בחרדה.
אולי זה לא נשמע ככה אבל גם אני דאגתי, והתעניינתיחילזון 123
והתעדכנתי וכו'
עדיין זה לא משנה את זה שלדעתי היסטריה מוגזמת לא ממש מקדמת פה.
ותאמיני לי שגם אני עברתי הרבה חוויות רפואיות שונות עם ילדי...

והאמת שכבר הבטחתי לעצמי 2 הודעות קודם שלא אגיב יותר בנושא 🙈
מבינה לגמרי❤חצילוש
כולן כאן כתבו מאכפתיות גדולה וכוונה טובה. באמת! חלילה לא חשבתי שלא דאגת.. וברור לי שגם עכשיו את דואגת ל@אמא טובה---דיה! היקרה.
בעיני זה נכון לגמרי לנעול את השרשור. מחזקתמיקי מאוס
לי אישית הפריעה הצורה בה זה נוסח
אבל - זה היה הערת שוליים - לא באתי כדי לבקר את העבודה החשובה שלכן,אלא כדי להתנגד לייבא את אותו שיח מזיק לשרשור הזה

יש מקום להארות. אני בעד שכל דעה ראויה להישמע. ולפעמים חשוב לקבל כאפה מבחוץ כדי לזכות בנקודת מבט חדשה
אבל להיזהר מאחורי המקלדת מאמירות נחרצות מוגזמות וביקורתיות. גם זה פיקוח נפש לא פחות....
מקבלת חצילוש
וכאמור כולנו אוהבות מאוד את @אמא טובה---דיה! והכל היה מדאגה גדולה נטו!!
^^^ לצערי זה היה ניסוי חברתי מעניין אבל פוגע😥אם מאושרת
כל השרשור הזה הזכיר לי את הספר "הגל",
דעה מסויימת ( לגיטימית ,הגיונית והכל ממחשבה טובה) צוברת פופולריות והרבה נכנסות בעקבות כך לדאגה אמיתית.עד שבסוף ננעל בקביעה שהדעה הזו פשוט נכונה.
אבל---- בהשוואה לשרשורים אחרים-
היו בשאלה את כל ה"תסמינים" שבשרשורים אחרים היו זוכים ליחס אחר לגמרי.

לדוג' הרופאה בטיפת חלב, נראה לי שזו פעם ראשונה בהיסטוריה של הפורום שיחסו כל כך הרבה משמעות חיובית לדברי רופאה מטיפת חלב,
חיפוש קצר עם הערך "רופא טיפת חלב" בפורום יניב תגובות עם יחס אחר לגמרי - "תתעלמי,הם לא מבינים, הכי טוב הרופא הרגיל וכו'"

הרבה פעמים בתגובות נשים כותבות שעונות למישהי בהתייחס להכרות איתה מהפורום,ולא על סמך השאלה הספציפית בלבד.
ואילו כאן מההכרות בפורום עם הפותחת - היא דווקא ההפך הגמור ממה שהצטייר מהתגובות.
היא כותבת הרבה שמבלה בבתי חולים עם הילד.
גם בזמנים ממש לא נוחים ולא נעימים ולא מתאימים בעליל.
עושה לו הרבה בדיקות, אז דווקא אותה להפוך לאחת שחוששת ללכת לבית חולים?

בצער רב ובדמעות 😥לקחתי לעצמי לימוד מהשרשור הזה לבחון בעצמי עד כמה דעתי מושפעת מהסביבה.
מפחיד איך האדם הוא יצור נסחף בקלות והכל מכוונה טובה...


לגמרי... תודה לך על מה שכתבת♥️מתואמת
תודה לך!אמא טובה---דיה!

באמת רופאה של טיפת חלב לא נשמעת לי מומחית מספיק. ואני באמת לוקחת אותו לבדיקות בלי סוף!!!

וכן, גם למיון לקחנו אותו כבר המון פעמים.

פשוט הרופאים אמרו שבגלל שב"ה הוא לא אפאטי, צריך לטפל בבעיה עצמה ולא נקודתית (נוזלים).

תודה לך על המילים הטובות!

אני חושבת שאת טועההמקורית
וזה תלוי מאוד במה שכל אחת חושבת.
אני מזכירה לך שבשרשור שננעל היה בעיקר הלחץ שלה, את התסמינים המדאיגים, סירוב ללכת למיון ואת המידע שלא נאמר לרופא.
בשרשור הזה, שהיא כבר כתבה שהיא הלכה לעוד רופא שבדק ואמר שהכל בסדר ושהיא תיארה לו הכל - זה כבר נראה אחרת. וגם, סליחה שאני כותבת כך @אמא טובה---דיה!, זה לא עלייך באופן אישי, (הדיון הפך לדיון לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, כן?) אבל כשאישה פה מביעה ככ הרבה דאגה עקב מצב רפואי שעלול להיות מסכן חיים (לא בגלל שבטיפת חלב נאמר לה, אלא בגלל שממה שכולנו יודעות זה עלול לסכן חיים) , מקבלת הנחיה לפנות למיון ומסרבת ללכת, ועם זאת ממשיכה להביע דאגה, מציינת עוד הידרדרות כמו הקאות, מיעוט הנקות, חוסר שקט, תינוק שלא אוכל ושותה וכלום וגם אומרת שהיא לא רוצה להפסיד עבודה (אף אחת לא חייבת דין וחשבון, אבל זה חלק מהסיבה שהשיח הפך להיות יותר דוחף ושיפוטי בעיניי.) - זה מעורר סימני שאלה. בגלל הדאגה. ולא בגלל שדעה אחת השפיעה. זו באמת הייתה תמימות דעים בין כל המשתתפות בדיון כמעט, שלדעתי לא הושפעה מאחת שכתבה את זה.

זה לא קשור בעיני לטיפת חלב או לרופאים שם, זה קשור לתוכן ולכך שיש פה קהילה גדולה של אמהות מנוסות שמכירות ב"ה את ההנחיות הרפואיות. ואף אחת לא תיקח סיכון בלהרגיע אישה שהכל יהיה בסדר. כי היו מקרים שנגמרו באסונות.

ושוב, זו דעתי כמתבוננת מהצד. ולא כמי שדחפה לשיח אגרסיבי בעצמה.( לא ראיתי לנכון להוסיף עוד אש למדורה מלבד לכתוב שהתייבשות זה מסכן חיים ושלדעתי צריך ללכת למיון.) אבל זו דעה שמסתמכת על הנתונים שהוצגו, ולא על דעה של נשים אחרות.




זה שיצא לטובה ודעתה באמת שווה לדעת הרופא המטפל, זה מעולה. אבל כולן פה תסכמנה איתי שעל הרבה פחות מזה שלחו ילדים למיון ונוזלים.
ובגלל שהרוב יודע אחרת, אני מניחה שאולי התיאור של הדברים בנוסף ללחץ נוסח בצורה כזו שזה סוג של 'זימן' תגובות כאלה
בדיוק!!!!! ^^^^ ושאף אחת כאן לא תדע מה זה להיות עםאנונימית בהו"ל
ילד מיובש שחייב נוזלים!

אני מהצד הזה לא מבינה את ההרגעות האלה זה מטריף לי את הדעת. שאף אחת לא תתנסה ולא תדע!
רפו"ש
בטח שלא כדאי להתנסות בדברים כאלו...חילזון 123
אבל אם *במציאות* ראה אותו רופא, וגם אחות שלקחה דמים (ילד מיובש לא קל לקחת לו דם) והם *לא* התרשמו שיש צורך בנוזלים כנראה שזה יותר הגיוני מההתרשמות הוירטואלית בפורום.
אפשר לתת קצת קרדיט למי שראה את הילד במציאות.
כן מצבים רפואיים זה מדאיג, וברור שכל אחת מדברת מהנסיון שלה וכו' וזה ממש מפרה לשמוע דעות שונות.
אבל לא צריך להגזים עם הלחץ, לחץ סתם לא באמת מקדם משהו, ללכת לרופא אמיתי זה הרבה יותר יעיל...
לקחת את זה למקום הכי לא קשוראנונימית בהו"ל
נשים כאן דואגות ואומרות ללכת לקבל נוזלים. שאף אחת לא תתנסה במצב מסכן חיים לילד שלה!! זה לגמרי לעניין שלומו של התינוק ולא לגופו של אדם אין קשר!!!! מה שתואר היה סכנת חיים מיידית נקודה. מה הקשר לקחת את זה למקומות של מלחמה ותפיסת צד?! אין שום קשר!!! שוב שלא תדעו מה זה אף פעם! לא יכולה עם מה שמוצג כאן!

מאנונימי שלא יהיה אווטינג למה שעברתי עם הילד שלי
מה שהיא תארהoo
לא חייב להיות מצב מסכן חיים.
במצבים רפואיים מורכבים, מסתכלים על הנתונים קצת אחרת.
את לא מבינה את הבעיה שם וגם בתגובה הזו שלך?מיקי מאוס
את קובעת עובדות חד משמעיות.
בצורה נחרצת
ומנסה להבהיר מה המעשה הנכון כרגע ולא יכול להיות בכלל שיש משהו אחר נכון

צר לי שזה מציף אותך וקשה לך מוזמנת ממש להפסיק לקרוא שרשור שמעלה אצלך רגשות לא חיוביים
וצר לי על החוויה האיומה שעברת.
אני דווקא הייתי במקום הזה, עם תינוק הרבה הרבה יותר קטן...
וגם אצלי זה עורר קצת טראומה והרבה דאגה לאמא ולתינוק הסובלים

ועדיין ברור לי מה שלא היה ברור שם וכאן - שהאמא הזו דואגת לילד שלה לפחות כמו המגיבות אם לא פי מליון. זה הילד שלה!
אז טוב וחשוב לעורר מודעות
להציג עוד כיוונים
לספר סיפורים או לעודד ללכת למיון
אפשר אפילו להגיד פרק תהילים
מה שיעשה לך רוגע מהצד שלך

אבל מליון סימני קריאה על כמה המצב של הילד חמור או דברים כמו "למיון מיד!"
זה לקרוא תיגר על ההנחה הבסיסית הזו שהוא אחראית והגיונית
רק כי קראתן כמה הודעות שלה אתן מתנסחות כאילו אתן יותר חכמות או אחראיות ממנה ומהרופא גם יחד.
ולא סתם זה הכותרת של השרשור הזה...

וברור לי שלכולן היו כוונות טובות, וחליחה לא אישי אליך פשוט את ממשיכה לגונן על העמדה הזו כאן , אבל גם המון רצון טוב חשוב לשמור על המרחב של כל אחת ועל הכבוד של כל אחת כאן

אחרת פשוט לא יהיה כיף לכתוב כאן
בדיוקoo
זה פחות קביעה, יותר לחץ מהתיאורים שהיו פהחצילושאחרונה
וחוסר יכולת להבין באמת מה היה. אם אחר כך ראה אותו עוד רופא שראה ושמע הכל, מעולה!! סמכות רפואית היא הכתובת, אם מתוארים כאן תיאורים מסכני חיים וויכוחים על מה באמת המצב, אמרנו תלכו למיון. זה לא משחק דיאגנוזות לנשות הפורום. ונראה לי שסתם יש פה מריבה ומחנות על לא דבר. באמת. כולן התכוונו לטוב. כרגע השרשור הזה כמו הקודם הולך גם למקום לא נעים, לכן אני נועלת אותו.

@אמא טובה---דיה! היקרה! שתהיה לכם בע"ה שבת רגועה, רפואה שלמה לקטן המתוק שלך וגם לך, שכתבת שאת עומדת בעניין רפואי לא פשוט. את אמא מהממת, אין ספק❤🌷 ובשורות טובות לכולן!
מצטרפת לכל מילה.מתואמת
מסכימה. לא מובן בכללאנונימית בהו"ל
יקרה שלנונגמרו לי השמות

רוצה לכתוב רגע בשם עצמי בלבד, מה עבר עליי כאשר קראתי את השרשור:

השרשור המקורי נפתח לפני 3 ימים. אני ראיתי אותו לפני יומיים בערך.

ומאז זה הולך איתי בחלק כ"כ גדול מהיום והלילה. ממש נכנסתם לי ללב.

 

אני רוצה להסביר רק את מה שאני הבנתי מכל השרשור, ורק מהמקום שלי שקרא ללכת למיון בדחיפות, מתוך דאגה כנה ומתוך רצון שלם שרק יהיה לך ולבנך היקר רק טוב!

לא ממקום מאשים חלילה ולא ממקום ח"ו רע אחר אלא אך ורק ממקום של דאגה כנה.

 

ומדגישה שוב, אף אחד אף אחד חס וחלילה לא מאשים ולא קרוב לכך אותך יקרה! את אמא טובה ויקרה שנמצאת בהתמודדות על אנושית כבר שנה שלמה ולא ישנה ולא נחה לרגע וכתבת שיש לך בעצמך גידול בגרון ובטוח עוד כ"כ הרבה עניינים וקשיים ובלי אוויר לנשום! לשנייה לשנייה אין כאן אצבע מאשימה או לומר אחרת חוץ מזה שאת אמא אוהבת ומסורה ודואגת ותעשה הכל הכל בשביל הבן שלה!!!

כל מה שהיה זו רק הבעת דעה מתוך אהבה כנה ודאגה לשלומכם לפנות בדחיפות למיון, מקום בו ניתן בכאן ועכשיו לטפל ולראות הכל בצורה מקיפה כוללת ויכולה ממש להציל חיים.

 

בשרשור המקורי שפתחת כתבת (מצטטת ומדגישה את המילים שגרמו לי לדאגה גדולה):

"הקטני בן שנה וחודשיים ויורד במשקל כל הזמן.

היום הוא אחוזון 0.3, ובגובה אחוזון מינוס (לא מתחת לאחוזון, שזה מתחת לשלוש, אלא מתחת לאפס).

הוא לא אוכל כלוםםם

אנחנו מטופלים במרפאת הפרעות אכילה אבל בינתיים זה לא עוזר.

הוא גם מתעורר בלילה כל שעה כבר מאז שנולד,

 

הוא גם נושם ממש מהר וגם כבר שלושה חודשים כמעט לא עושה שתן, ומה שהוא עושה מרוכז נורא.

ובטיפת חלב הייתה רופאת ילדים שצעקה עליי נורא שאני מזניחה אותו וחייבים לטפל בו דחוף. היא אמרה שהיא חושבת שיש לו מחלה שעוד לא גילו שגורמת לו לכל הבעיות האלו, ושזה גרם לו גם לחמצת מטבולית (מה זה??? נשמע מלחיץ) ולעוד דברים שהיא לא אמרה לי כדי לא להלחיץ אותי...

 

... לא אמרתי לרופא את עניין הנשימות והשתן."

 

ובעוד הודעות בשרשור כתבת:

"על השתן והנשימות באמת לא אמרתי לאף רופא"

"הרופאה המליצה ללכת לבי"ח...

היא אמרה שאולי זה משהו בכבד או בכליות, או משהו כללי יותר, לא בדיוק הבנתי."

...

"הוא נותן ממש טיפה שתן וזה מועט מיום ליום.

אוף, אני באמת חייבת לטוס למיון. והבוקר אני לא יכולה להיעדר מהעבודה."

"הוא לא שותה כמעט כלום"

"זה ממש כלום שתן"

"הוא באמת הקיא בימים האחרונים"

 

השילוב של עניין ההקאות *בימים האחרונים*

בשילוב עם *נשימות מהירות*

בשילוב עם *כלום שתן*

בשילוב שהרופאה חששה *מחמצת מטבולית*

בשילוב כל השאר - זה המון נורות אדומות מהבהבות שעלולה ח"ו ח"ו ח"ו להיות כאן סכנת חיים. אפילו מיידית. או ח"ו לטווח היותר רחוק.

וכל דקה שעוברת יכולה להיות הרת גורל. ושיתפו גם בשרשור על מקרים נוספים.

והמקום שיש רופא אבל הוא מפנה לבדיקות ועד שיש תוצאות ולא נותנים לילד נוזלים במציאות הזו שהוא מקיא ונושם מהר ולא נותן שתן וכו' זה מדאיג. לא במקום רופא אלא להיפך - לומר ללכת למקום מרוכז ומסודר בו יש רופאים מומחים *בכאן ועכשיו* ומענה *בכאן ועכשיו* לכל מה שלא יהיה. בין אם זו התייבשות ובין אם משהו אחר. לתת במקום מענה.

והוספתי וכתבתי שאפילו אם זה ספק ספיקא - אין שאלה כי זה ספק פיקוח נפש. ופיקוח נפש דוחה הכל הכל הכל.

גם אם זה רק 1% מתוך 100 (ולפי התיאורים זה מאוד מדאיג כאמור) - אז לקחת סיכון כזה חס ושלום על חיים שלמים?

ונכנסים לחמישי שישי שבת ושם יותר בעייתי לנסוע למיון, אבל זה בלי קשר.

אז מתוך דאגה כנה ואמיתית ותפילות שהתפללתי מעומק הלב לרפואה שלמה כתבתי שכדאי מאוד לפנות למיון בהקדם.

מתוך דאגה ואהבת החיים ואי לקיחת סיכון ולו הקטן קטן ביותר. 

כמו שכתבתי, batter to be safe than sorry

 

ובאמת בתפילה מכל הלב רק לרפואה שלמה ובשורות טובות בשלמות 🙏🙏🙏

כל מילה!!!!!! תודה על זה!!אנונימית בהו"ל
אפשר לקבל נוזלים גם בקופת חוליםצהוב

ואולי פעם ביום נוזלים בקופת חולים עד שמגיעים לפרופ' גיליס שאני לא מכירה אותו כרופא אבל כאדם הוא מיוחד ממש.

אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

וואי ממש מבינה אותךבתאל1

גרתי פעם במקום כזה... הייתי שולחת את הילדים חזרה למצוא את אמא ולבקש ממנה תפוח/ביסקוויט/משהו איר שביקשו.

אם הילד מרביץ- תתקשרי לאמא בכבודה ובעצמה שתבוא לקחת אותו כי הוא מפריע.

וציוד שמתקלקל- וואי בול ככה. היה לנו בית פיצי ולא יכלנו לשים שום דבר בחוץ בלי לחשוש שלא נמצא אותו יותר.

אז הכל היה בתוך הבית. 

תעזרו לי לשמוחחחואז את תראי

יום העצמאות

כולם עם המשפחה

עם חברים מהיישוב

עושים על האש

נהנים


ואנחנו כרגיל בבית

משפחה גרעינית

תודה ה' על המשפחה שלי!!!!!!!!!!!!

כמה שניסינו להזמין חברים/משפחה

פשוט לא זורם

זה קשה כשאין משפחה נורמלית וגם קהילה אין

הרגשה של בדידות ואני בן אדם כל כך חברותי


וזה לא פשוט

לסחוב הכל

לארגן הכל

לשלם על הכל

להעסיק את הילדים

הכל לבד

מסיימים עם הלשון בחוץ

"רק בשביל הילדים"


וגם לי בא שמישהו יזמין אותי

לבוא ככה

כמו שאני

להכין משהו קטן

וזהו

להרגיש תחושה של ביחד

של חלק ממשפחה

מקהילה

ואין....


יאללהההה

הולכת להמשיך להכין סלטים טעימים

ומהר מהר מנגבת את הדמעות

תודה שהייתן כאן🥰

הלוואי ותהנו ותשמחו!!! חיבוקיעל מהדרום
לא רלוונטי כבר להשנהשלומית.

אבל גם לנו אין משפחה/ חברים שמסתדר לחגוג איתם ופשוט יצאנו לטייל!

בלי על האש ועם טיול שמותאם לקטנטנים והיה ממש כיף!


אולי תחשבו על כיוון כזה?

הבעיה לא משתנה ואז את תראי

זה בכל מקרה מרגיש לבד

והעומס והעול שבהכנות וכל כך מעייף - נשאר...

חוץ מזה שחלק מהעניין של היום זה לעשות על האש ולא רצינו לאכזב את הילדים

על האש זה לא באמת מצוות היום 😉אולי בקרוב
כן, הרבה עושים אבל אם לא זורם, לא מסתדר אם סתם פחות אוהבים באמת שאין חובה ואפשר לעשות משהו אחר
אולי תנסואורוש3
לחשוב מה יהיה לכם הכי כיף. זה לא פותר את הבעיה של חברים או משפחה. אני לא יודעת מה הרקע וחיבוק גדול על זה! אבל בביחד שלכם הייתי משקיעה רגע מחשבה מה יהיה לך פחות שוחק ויותר ממלא. כמו שהציעו אפשר לטייל, אפשר ללכת למתנפחים באיזה מקום עם דוכני אוכל, לשבת ליד מעיין, לעשות בוקר סרט. סתם זרקתי. אבל ברעיון, אין חובה כמעט בשום דבר... תנסי בביחד שלכם לא להרגיש רק שאת מקריבה למען אחרים אלא גם נהנית. 
אני אגיד לך מהואז את תראי

אנחנו כל שבת בבית

כל חג בבית

אז גם ביום העצמאות להיות שוב בבית?

יש בזה משהו מאוד לא קל עבורי


ואני הכי אוהבת את הבית שלי

והמשפחה הגרעינית שלי היא כל חיי!!!

ועדיין יש בי רצון שהילדים שלי יחוו ילדות עם בני דודים ושבתות עמוסות וטיולים ומרחבים ועוד אנשים שהם לא רק אבא ואמא.

לשניה אני לא מתלוננת, מודה לה' על המשפחה המתוקה שלי, זה חסד!!!

פשוט אומרת שיש משהו מאוד בודד בלהיות בלי קהילה, בלי חברה לפרוק לה קצת, בלי משפחה עוטפת.

סה"כ אנחנו זוג צעיר...


תודה על ההבנה והרעיונות💜

למה זה ככה בעצם?אורוש3
אמממואז את תראי

מצד אחד המשפחה בחו"ל

מהצד השני משפחה מאוד קטנה, ההורים לא בעניין של לארח וגם לא לבוא אלינו (לצורך העניין היו היום בבית, פשוט נחו והמשיכו בשלהם)

והאחים הולכים לצד השני באופן קבוע (אפשר להבין אותם, יותר כיף שם )


מבחינת קהילה אין פה ממש קהילה קרובה

יש קהילה גדולה שכן יש שם אנשים שאנחנו מדברים איתם ונפגשים בבית כנסת וכאלה אבל לא מגיע לרמה של לעשות דברים ביחד וניסיתי לא פעם...

אז למה אתם לא עוברים לקהילה?אמאשוני

דווקא בגלל שאתם זוג צעיר כדאי להשקיע בלבנות קשרים שיתנו לכם את המעטפת והגיוון שאתם זקוקים להם.

זה לא קורה בבום, זו דרך, ולכן כדאי להתחיל אותה כדי שתקצרו פירות בהמשך.

לא מוצאים לאןואז את תראי

זו האמת.

לא רוצים בשומרון/ בנימין

לא בלוד

מבחינת עבודה חריש לא מתאימה

ונראה לי שבזה סיכמנו את המקומות הקהילתיים...

לא?

ממש ממש לא..שקדי מרק

יש הרבה קהילות בערים סביב בתי כנסת/גרעינים

אם אתם בעניין, הייתי מתאמצת לחפש

ויש עוד כמה יישובים חוץ מבשומרון ובנימיןשקדי מרק
אשמח לשמועואז את תראי
אנחנו גרים במקום כזהואז את תראי
זה לא מספיק קהילתי בשבילנו
לאאמאשוני

בכל עיר כמעט נראה לי שיש קהילות של משפחות דתיות צעירות.

פתח תקווה וגבעת שמואל למשל נחשבות לערים דתיות

אבל גם ברחובות, מודיעין וראשון לציון יש קהילות תוססות.

ואם את מחפשת ערים זולות יותר גם לא חסר.

אנחנו גרים ביישוב גדול עם קהילה סביבואז את תראיאחרונה

גרעין כזה.

וזה לא מספיק קהילתי בשבילנו...

לא מחפשים רק אירועים בחגים ותפילה משותפת.

וואי מבאס ממש הלבד כשאת כל כך רוצה ביחד😒❤️שיפור

נשמע שזאת תחושה כללית שמכאיבה בחיים, ויום העצמאות רק מדגיש את זה יותר ומציף את החסר❤️‍🩹


ובכל זאת, מעלה נקודה למחשבה, נשמע שאת עובדת מאוד קשה "כדי לא לאכזב את הילדים" והגיוני שהילדים יהנו לא פחות מטיול, או אפילו מנגל עם צ'יפס ונקניקיות בלי סלטים מושקעים...

אנחנו נגיד לא עשינו על האש היום. טיגנו פלאפל ואכלנו עם פיתות, סלט וצ'יפס. זה כן עבודה אבל לא ברמה של לסחוב, לארגן, לשלם ולסיים עם הלשון בחוץ... וחוץ מזה הלכנו לפעילות שווה והילדים נהנו עד הגג.

אם מה שאתם עושים עכשיו לא עושה לכם טוב, אז ממש ממליצה לחשוב ביחד שנה הבאה עם ראש פתוח מה אפשר לשנות כדי שיהיה כיף ושמח למרות הנתונים המבאסים שאין משפחה וקהילה זורמת. ואם לכם יהיה טוב כנראה שגם הילדים יהנו. וגם אם בשנה הראשונה זה יהיה להם מוזר ויתאכזבו שחסר משהו משנים קודמות, זה דווקא יכול להיות להם לימוד טוב על גמישות בהתאם לתנאי החיים המשתנים.

לי זה כן מרגיש שזה משתנהשלומית.
עבר עריכה על ידי שלומית. בתאריך ה' באייר תשפ"ו 23:18

אבל כמובן זו הרגשה אישית.

לארוז אוכל קליל, בלי הרבה הכנות, ולקחת את הילדים לטיול מרגיש לי מאוד משפחתי ולא בודד בכלל

כן מסייגת אחרי שקראתי עוד תגובות שלך שאצלנו שבתות וחגים כן מתארחים מדי פעם אז אין תחושת בדידות מתמשכת שמתווספת כל פעם...

חיבוק גדול!

לגבי הקהילהשקדי מרק

זה מפריע לכם רק ביום העצמאות ואירועים כאלה או כל השנה?

כי אם כן אפשר אולי לנסות להתחבר לקהילה שקיימת בעיר/בישוב גם אם זה נגיד קצת רחוק לכם, או מסיבות מסויימות לא הכי טבעי.. עדיין שווה לדעתי להתאמץ.

אם אוהבים, קהילה זה דבר משמעותי 

אפילו לעבור דירה..שקדי מרק

כשחשבנו איפה לגור, השיקול הקהילתי היה כמעט הכי משמעותי..

אז אם זה משמעותי עבורכם, שווה להשקיע בשביל זה

(וגם בתוך קהילה לפעמים לוקח זמן להיכנס ולהרגיש חלק, לעשות סעודות משותפות.., במיוחד בקהילה גדולה. אבל הפוטנציאל קיים)

הכי מבינה אותך בעולםםפה משתמש/ת

גם לי אין משפחה שבקשר איתה

וגם אין לי חברות בסביבה

וגם בכלל רק אחת ל..שנה מדברת עם חברה טובה מפעם


לא מזמינים אותנו והיו לי כל מיני חגים שנשארנו לבד

כולל  ליל הסדר

בעל מגויס ואין עם מי לעשות שבת בכלל


ולבד עם הקטנים - נכון זה בעיקר להיות בתפקיד ולתמרן סביב ולהעסיק ולהכין וכו

אבל עם הזמן רוצה לצאת מהמסכנות ולנסות לעשות מזה את ההכי טוב

משתדלת לצאת ולא להשאר בבית

וכן לחשוב מה כיף לילדים

ואז להיות פנויה לשה ולהשכיר לעצמי שזאת המטרה

אבל גם למצוא ביטוי למה ישמח אותי ..אפילו בקטנה

לא תמיד הולך


אבל את לא לבד

לא לכולם רק כיף

והרבה מאיתנו עובדים קשה כדי לזכות ל'כיף' הזה

ולפעמים כיף שעבדנו עבורו הוא יותר כיף ומוערך מסתם כיף שבא בקלות

הדסה עין כרםרקאני

אשמח לשמוע יתרונות וחסרונות

וכן אם עדיף שערי צדק או לא למי שילדה בשניהם

תודה!

ילדתי רק בהדסה והייתי ממש מרוצהסטודנטיתאמא
מה חשוב לך לשמוע? איזה נקודות מעניינות אותך? אני אשמח לענות רק תכווני קצת
בלידה הקודמתרקאני

ילדתי בשערי צדק

והעברתי המון המון שעות של צירים בלתי נסבלים במיון

כי לא הייתי פתיחה 4 אלא 3.5

לא נתנו לי חדר לידה עד שביקשתי אפידורל

אז חשוב לי לדעת דבר ראשון ששם יש סיכוי שיתנו גם אם אני פלא פתיחה 4 ולא רוצה עדיין אפידורל

וגם כמה נורא להעביר שם צירים במיון?

כי בשערי צדק זה היה מזעזע

 

וגם שהמיילדות (עברתי כמה וכמה עד שילדתי) יהיו אנושיות ומכבדות

ויקשיבו לי בלי להתנשא עליי

והרופאים כנ"ל

 

והמחלקה

איך זה בלי ביות? ואיך זה עם?

כמה יולדות בחדר?

כמה פרטיות?

כמה נותנים למלווה להיות איתי?

אני אנסה לענותסטודנטיתאמא

לגבי אפידורל לא לקחתי והכניסו אותי לחדר לידה הרבה לפני פתיחה 4 בשביל שתהיה לי מקלחת צמודה פרטית. לא ממש העברתי צירים במיון, העברתי קצת במחלקה ואז בחדר לידה. המיילדות היו מדהימות אחת, רופאים לא ממש פגשתי כי ב"ה הלידה הייתה טבעית ובלי סיבוכים, פגשתי רופא במיון ובפעם הבאה רק כשבאו לתפור. מי שפגשתי היה אחלה ממש, שאלו לפני כל דבר שעשו והסבירו מה עושים.

הייתי ביות מלא והיה מוצלח, כן התאכזבתי קצת מהמענה בנושא ההנקה, ציפיתי ליותר נוכחות של יועצות הנקה. רוב האשפוז שלי היה בשבת אז אולי בגלל זה והאחיות כן השתדלו לרוב לתת מענה בנושא. הייתי במחלקה החדשה שתיים בחדר חלק מהזמן אבל רוב הזמן היינו לבד, יש גם חדרים פרטיים לחלוטין, לא זכינו;) בכל מקרה החדר היה מהמם! נתנו לבעלי להיות איתי 24/7 וגם אמרו לי שלא שואלים את החברה לחדר אם אפשר כי זה זכותי כיולדת שיהיה לי מלווה (היא גם הייתה עם בעלה), כן אסור למלווים להתפנות בשירותים בחדר שזה לגמרי הגיוני.

וואו תודה רבהרקאני

נשמע טוב

הלכת לסיור לפני הפעם הראשונה שילדת שם?

לא, לא הרגשתי צורךסטודנטיתאמא
רקאני

ידעת כשהגעתם בדיוק לאן ללכת ?

איפה חונים?

אני מפחדת להיאבד שם  חחח

מובן ממשסטודנטיתאמא
זה השיקול היחיד בעיני ללכת שם לסיור, אני הגעתי עם אמבולנס (התחיל לי דימום שחששתי ממנו) אז לא נתקלתי בבעיות. אולי אם לא מכירים שווה ללכת...
את יכולה לעשות סיור לבדשושנושי

תבואי לחניון, תמצאי את המעליות ומשם לחדרי לידה.

ככה בלידה עצמה תדעי לאן ללכת.

אני גדלתי עם הנחה כזאת ששערי צדק מאין משכנעות לקחת אפידורל ולכן יש להם זמינות כל-כך גבוה של מרדימים. האם זה נכון? אני לא יודעת. ככה פשוט סיפרו לי כל השנים. שאם את רוצה אפידורל - לכי לשערי צדק. אם לא - עדיף את הדסה.


אחותי למשל יולדת רק בשערי צדק מהסיבה הזאת, מבחינתה לקבל אפידורל כבר בחניון. ולכן היא יולדת שם.

אני מעדיפה בלי אפידורל ולכן הולכת להדסה (בהדסה יש לתחושתי עוד פולסים, אבל הם כמובן משתנים. תלוי על איזה יום את נופלת, כמה עמוס, על איזה מיילדת יכו.


היו לי בהדסה שתי לידות,

לא הייתי הולכת למקום אחר. הייתי מרוצה מהכל. 

דווקא בהדסה קבלתי אפידורל ברגע שבקשתי ובשע"צ לאאמהלה

בהדסה הכניסו אותי לחדר לידה בפתיחה 3.5 ומיד נתנו אפידורל.

שע"צ שעות שעות עד שהגעתי לפתיחה 4 רק אז הכניסו לחדר ואז לחכות עוד שעתיים למרדים.

לא יודעת אם זה נכוןאפונה

אבל אני קיבלתי בשעצ אפידורל בפתיחה 1

(לא חזרתי לבדוק... לא את שעצ ולא את האפידורל)

עונה על מה שיודעתאחת כמוני

הכניסו אותי פעמיים לחדר לידה בפתיחה 3.5. גם בלי אפידורל.

במיון עצמו תלוי- בשלושת הלידות ביליתי במיון כמה זמן עד שנכנסתי לחדר לידה

בראשונה היה שבת והיה שקט, נתנו לי להיות שם במקלחת והיה ממש בסדר.

בשתי הלידות הבאות מצאנו פינה שקטה יחסית צמוד למיון להעביר בה את הצירים, גם היה בסדר .

מיילדות בעיניי זה עניין של מזל/סייעתא דישמיא- בלידה הראשונה היו לי 3, השתיים הראשונות היו דיי "פרווה" והשלישית כן הרגשתי תחושת התנשאות כמו שאת מתארת.

בשניה היא היתה בסדר אבל לא הייתי הרבה זמן בחדר לידה והיה צריל בסוף התערבות רפואית, אז היא לא ככ הרגישה לי דומיננטית.

בשלישית - מיילדות מדהימות גם במיון וגם בחדר לידה. ב"ה.


אשפוז-הייתי בזמן מלחמה עכשיו, אז אולי לא משקף- החדר היה מלוכלך, לקח זמן עד שהביאו לי כרית ושמיכה. היתה רק אפשרות של ביות (שמבחינתי זה היה טוב). הצוות ברובו היה נחמד. האוכל בסדר. היינו שתי יולדות בחדר. לא יודעת לגבי מלווה כי לא ניסיתי. בהצלחה בהחלטות

תודה רבה לךרקאני

ומזל טוב

מקווה ממש שלא יתחיל עוד איזה מבצע בדיוק כשאצטרך ללדת

כי הבנתי שממש צפוף שם בזמן מלחמה

🙏💚 שיהיה בשעה טובה יקרהאחת כמוני
אני חושבת שזה בעיקר תלוי בעומס בחדרי לידהעדיין טרייה

וגם כשזאת לידה ראשונה הם חושבים שיקח לך זמן אז נותנים להסתובב יותר.

אני בלידה ראשונה הגעתי בפתיחה 4 ואמרו לי להסתובב.

אבל זה לא היה כל כך נורא ביקשתי כדור פיזו ונתנו לי להיות במקלחת של המיון אז העברתי ככה את הצירים עד שהכניסו אותי לחדר לידה.

אם מעניין אותך לידה ללא אפידורל אז החדרי לידה הטבעים שם מהממים וגם המיילדות היו ממש מעולות.

בביות מלא 2 יולדות בחדר נתנו למלווה להישאר גם בלילה.

ילדתי 2 בהדסהפצלשהריון

על הילד הראשון לא יודעת להגיד על הלידה כי ילדתי לפני שהגעתי לבי"ח. אבל אחכ ביקשתי ונתנו לי להיות בחדר לידה להוצאת השליה ולהתאוששות. והמיילדת הייתה סופר רגישה ועזרה לי עם הכול (במיוחד שאמא שלי לא הספיקה להגיעה אז היא ממש 'מלאה' את מקומה). 

השני, הלידה הייתה טובה. הכניסו אותי ישר כשהגעתי בפתיחה 5 לחדר לידה. עשו רק בדיקת פתיחה במיון אפילו לא מוניטור. לידת מיים טובה. מיילדת לא ממש בסגנון שלי אבל הייתה ממש בסדר גמור. נתנו חופשיות כמה שאפשר. בהתחלה קיבלו אותי 2 מיילדות כדי לתקתק את הקבלה מהר. קיצר, היה ממש טוב. 

והייתי עם שתיהם במחלקה ג בביות מלא. היה ממש טוב. נעים. שקט. אחיות טובות ונעימות (קצת ערביות, אבל הרוב לא). לא היה כמעט ערביות במחלקה. היינו 2 יולדות בחדר והיה ממש ממש טוב. 

היה איתי כל הזמן מלוות. ונותנים חופשי ביקורים. אם מפריע ליולדת השניה אפשר להיות בחדר אוכל הסמוך (הוא ממש קרוב) ויש שם ספות ואזור אירוח. 

האוכל בשפע. לא עפתי עליו. אבל אני בררנית מטבעי. הוא כן היה נחשב טוב. 

 

שעצ. לא ילדתי אבל בררתי עליו הרבה. לא רציתי בגלל העומס. בגלל שהם פחות בקטע של לידה טבעית. ובגלל העומסים (3 בחדר הרבה פעמים יכולים להיות במסדרון וגם בקבלה יכולים להתקע.)

ילדתי בהדסה עין כרםאחת כמוני

לאחרונה.

מיון יולדות וחדר לידה יחס מדהים. הגענו גם בזמן רגוע יחסית.

האשפוז פחות. אבל לא יודעת מה קורה המקומות אחרים.

מוזמנת לשאול ספציפית..

לדעתי עדיף הר הצופיםאנונימית בהו"ל

הרבה יותר זורמים עם היולדת והמחלקה מקסימה

בעין כרם דרשו ממני להיות על המיטה והיתה סטודנטית ששאלה אותי שאלות באמצע הצירים. והמחלקה היתה לא משהו

זה לארקאני

מלא מלא ערבים שם? 🙈

לא שונה מהרבה מקומותאנונימית בהו"ל
במחלקה מפרידים בד"כ 
גם ממליצהשומשומונית

ממש ממש לא הרגשתי שיש יותר ערבים ממקומות אחרים...

לי היה שם מעולה, הרבה יותר משעצ. בעין כרם לא ילדתי בכלל...

ילדתי 3 פעמים בעין כרםשלומית.

והייתי ממש ממש מרוצה!!

פשוט מהכל. מהמיילדות, מהאחיות במחלקה ( הייתי פעמיים בג' ופעם אחרונה בד' שהיא החדשה, אישית קצת יותר התחברתי לג דווקא) מהאוכל ובכללי מכל החוויה.

לא לקחתי אף פעם אפידורל ולא הגעתי לפני פתיחה 4 אז אין לי תשובות על השאלות... אבל בכללי מאוד ממליצה 

ילדתי שם בשתי לידות (השניה והשלישית שלי)השקט הזה

מבחינת היחס גם בחדרי לידה וגם במחלקות היה לי מעולה. ממש אנושיים, קשובים, מתחשבים. ממש כל מי שנתקלתי בו. לא זוכרת חוויה לא נעימה מהצוות.


בלידה השניה הורידו אותי לחדר לידה מהמחלקה כבר באיזה פתיחה 2.5 כי רציתי אפידורל (אשפזו אותי בנשים עם ירידת מים)

בלידה השלישית כן העברתי יותר זמן במיון אבל הכניסו אותי לחדר לידה בפתיחה 3.5.. לא חיכו עד לפתיחה 4.


מבחינתי המינוס זה התנאים במחלקה. יש מחלקה חדשה אבל בסוף רוב הסיכויים זה להיות במחלקות הישנות והתנאים שם קצת מבאסים. מקסימום 2 יולדות בחדר אבל החדרים ממש צפופים ואם את בביות מלא אז פשוט אין מקום. אם פותחים את הכורסא של המלווה זה כבר חצי נכנס בוילון של השותפה.

קיצור מבאס. 

למה בישנות?שושנושי

תבקשו בחדר לידה, כבר באמצע הלידה להיות במחלקה החדשה.

תבקשו גם חדר פרטי - אני קיבלתי והיה מדהים ב''ה 

אני ביקשתי ולא קבלתי. לא תמיד מתאפשראמהלה

הבייבי היה צריך השגחה ובמחלקה ד' אין תינוקיה פעילה ואין אחיות. לכן הייתי במחלקה א'.

אני פחות נהניתי באשפוז

לאורך כל ימי האשפוז לא נבדקתי אפילו פעם אחת כי הייתי צמודה לבייבי שהיה בפגיה או בתינוקיה עם תמיכה נשימתית וניטור.

אז לא עלו בזמן על בעיות שהתפתחו אצלי....

אני הייתי כולי שקועה בבייבי ולא היה לי פניות לעצמי.

היתה איתי בחדר אישה מקסימה, אבל פעם אחת הגיעו לבקר אותה כל גיסותיה ובעלה והיתה שם חגיגה שלמה מעבר לשעות הביקור

ובכמה דקות שרציתי להכנס לשירותים ולהתאפס רגע על עצמי לפני שחוזרת לבייבי לא היה לי לאן להכנס כי בעלה בילה בשירותים..... (זמן רב מדי... ואחריו היה לא נעים להכנס......)

אז כבר פרצתי בבכי הסטרי והלכתי לאחיות והן פתאום נזכרו שאני קיימת....

 

אמאל'ה נורא נורא נורא. איזה מעצבן.שושנושי

במחלקה למטה זכור לי שיש הגבלה דיי קשוחה של ביקורים מעבר לעשות המופיעות.

הייתי במחלקה מייד בכניסה בצד ימין, קומת קרקע. לא זוכרת איזה אות.

חוויה ממש לא נעימה. כואב לי עלייך שעברת את זה. 

גם אני ביקשתי ולא קיבלתיאחת כמוניאחרונה

אמרו שאין מקום וזהו.

וחיבוק @אמהלה , נשמע נורא

ילדתי בשניהםואילו פינו

את ה2 הראשונים בשערי צדק וה2 האחרונים בעין כרם.

עין כרם לוקח בגדול!!


בשערי צדק היה עמוס מאוד בכל פעם שהגעתי. לא היה חדרי לידה פנויים גם כשהייתי בפתיחה מלאה (בלידה הראשונה ילדתי בחדר מעבר כזה לזירוזים, בשנייה רק בפתיחה 8 הכניסו לחדר לידה ועד אז הייתי צריכה לחכות במיון כשכל הנשים ששם והבעלים שהלם צריכים לשמוע אותי מתמודדת עם הצירים עם המחיצות הפיציות..

היחס גם היה מאוד מושפע מהעומס. וחוויתי ממש זלזול מחלק מהצוות.

האשפוז היה מקסים ממש, בביות מלא במחלקה ג


לגבי עין כרם אפרט בהמשך. הילדים צריכים אותי..

לגבי עין כרםואילו פינו

בשני החידות היחס היה ממש מקסים. גם במיון וגם בלידה. מאוד מכבד, ישר הכניסו לחדר לידה, היו קשובים מאוד סביב התפרים

בביות מלא בג' היה לי צפוף מאוד.. לא היה מקום מעבר למיטה שלי והעריסה..  לא היה מאוד מאובזר מבחינת ציוד לתינוק, שירותים מאוד קטנים..

בביות מלא בד' היה מושלם, חדר לבד מרווח עם מיטה נפתחת, שידת החתלה ועוד.

בד' גם היה לי אירוע חירום רפואי שקורה אחרי לידה והצוות תפקד מדהים, ברגישות וביעילות. 

ילדתי לפני שבועיים בשערי צדקלב זהב

נהניתי מאוד מאוד מאוד

בפתיחה 3 כבר הכניסו אותי לחדר לידה (הייתי בלידה 9עילה שהתפתחה מהר)

בהמשך היום לי כמה סיבוכים, והם לא עזבו אותי!!! היו איתי רופא, מנהלת המשמרת והמיילדת והרגיעו אותי! היו ממש מסורים אלי

ממש מרגישה שהיו שליחים טובים

וממליצה ממש!


 

אם אחת זיהתה אותי, אשמח לדעת בפרטי 😀

העיקר שיהיה בשעה טובה!

ממליצה מאדאמא לאוצר❤

בית חולים מצויין!! בפער על שערי צדק מניסיון בשתיהם

עין כרם מקצועי מאד ומאוד מאד נעים ומכבד

וגם הרבה יותר טובים עם לידות טבעיות

ילדתי שם במים והיה מדהים

ילדתי בשניהם אבל בשערי צדק הה ניתוח מתוכנןבוקר אור

אז לא ממש יודעת להגיד לגבי החדרים לידה

בשניהם האחיות שנתקלתי (ונתקלתי הרבה.. הייתי 4-5 ימים בכל אחד) היו מאוד נעימות ונחמדות

זכורה לי בשערי צדק דווקא רופאה שפחות היתה נחמדה כשבאה לבדוק אותי ומיילדת בניתוח עצמו שדיברה בטלפון תוך כדי

החדרים בעין כרם היו לי סבבה, אולי לא מרווחים אבל אפשר להסתדר (הייתי בביות מלא)

לא אהבתי את האוכל כל כך טבל לא כזה קריטי בעיניי. יועצת הנקה כן הגיעה אבל לא היתה מאוד יעילה להרגשתי

בשניהם בביות זה שתיים בחדר, נתנו לבעלי צמיד לישון איתי אבל יכול לביןת שאם היולדת השניה היתה מבקשת לא היו נותנים

אהבתי שהם מאוד מעודדים ביות מלא ולמרות שעברתי לידה קשה נתנו לי בלי בעיה וגם כשהתינוק היה בפוטו הביאו את הפוטו עד אלי לחדר והוא המשיך להיות איתי

תודה לכולן!רקאני

עזרתן מאודד

תגידו,עוד מעט פסח

גם לדעתכן יש היום הרבה פחות מכוניות עם דגלים יחסית לשנים עברו?

לא מצליחה להבין את זה.

דווקא אני רואה מלאאארקאני

וכבר לפני שבוע וחצי ראיתי ילדים מוכרים בצמתים

אישיתאפרסקה

אנחנו בד"כ כן שמים דגלים על האוטו, השנה ספציפית לא כי שכחנו/ לא היה בחנויות במקום מספיק בולט כדי שנזכור לקנות.

מבחינת אבא שלי, מאז הגירוש קשה לו מאוד לתלות דגלים.

מענייןעוד מעט פסח

באותן חנויות ששנה שעברה כן היה?

אצלנו גם לא מכרו בצמתים, אבל כן שכנים עשו הזמנה מרוכזת וקנינו דרכם.

לא חיפשתי לעומקאפרסקה
אבל בד"כ שמים את זה בכניסה במקום בולט, ולא נתקלתי. אולי בגלל המלחמה היה פחות ייצור ויבוא? הרחקתי לכת בספקולציות 😅
אין לי מושגיעל מהדרום

לק"י


אבל אתמול ראית דגל שהוא שילוב של ישראל וארה"ב😳

הזוי.


(לא יודעת מאיפה זה בא. אולי בעקבות המלחמה האחרונה שהיא בשיתוף עם ארה"ב. אבל בואו לא נגזים).

גם ראיתי.. הגזמה מוחלטתבאתי מפעם
כבר שנים יש כאלהכורסא ירוקה

תמיד היה נראה לי לא קשור, דוקא השנה שהרגשצי שמי שהציל אותנו מהגרעין זה בכלל טראמפ ולא ביבי אמרתי לבעלי שבא לי לשים כזה ולא אחד רגיל בתור הכרת הטוב.

בסוף לא ראיתי כלום בחנות אז יצא שאין שום דגל חחח

האמת אנחנו השנה קנינו לשני הרכבים ושחכנו לשים.לא מחוברת
ואני האמת גם הרגשתי את זה 
מעניין... דווקא קניתי השנהבאתי מפעם
אבל אז ראיתי שאי אפשר לתלות על הרכב שלנו כי יש לו מן מגן שמש ליד כל חלון וזה חוסם... 
כנראה זה תלוי איזורמסע של החיים
אני דווקא השנה ראיתי הרבה יותר משנים קודמות.
אנחנו רצינו לקנות ונגמר בחנות😢השקט הזה

אני תמיד שמה וממשיכה עם זה עוד הרבה אחכ עד שזה כבר מאבד צורה..

(או ששוברים לי את הדגל😐 קרה לי שנה שעברה)

אני גרה בעיר חרדיתשושנושי
והשנה ראיתי אצלנו בעיר על רכבים דגלים, זה היה מעניין. אף פעם בעבר לא נתקלתי. 
ולא שברו?מקקה
מעניין
זה הקטע, שלא.שושנושי

יש שינוי שקורה,

לא בכל עיר (מודיעין עילית למשל קשה לי להאמין שהיה משהו)

אבל לפחות אצלנו בעיר, שהיא חרדית לגמרי ולא מעורבת - היו דגלים. אולי אלה של אורחים ולא תושביו העיר - אין לי מושג. בשבת אכלנו אצל חברים במרחק חצי שעה הליכה, בדרך ראינו שני רכבים במיקומים שונים. אולי התארחו שם. לא יודעת. 

גם לאורחים שובריםמקקה

מניסיון אישי

שני רכבים בעיר שלימה... עצוב.

אצלינו באזור שמים מגנטים של דגל ישראלואילו פינו

הרבה פחות נהרס מדגל אמיתי..

השנה אישית לא הגענו לזה... תקופה כל כך עמוסה שפשוט שכחנו...

אני שנים לא שמה בגלל הרעש שלו/פותחים חלון והוא עףמנגואית
לנו היו שלושה דגליםאפונה
אבל עברו בערך שעתיים מאז ששמנו אותם ועד שהאחרון עף מהחלון.
אנחנו לא שמנו השנהאמאשוני

את לא מצליחה להבין את העומס הטכני והמנטאלי שהצטבר מהתקופה האחרונה?


את מעט הפניות השקענו ביום הזיכרון.

בבחינת טוב ללכת לבית האבל מללכת לבית המשתה. (ציטוט לא מדוייק)


ובכלל דגלים לרכב עפים בשניה.

גם אני אמרתי את זה היום . באמת מוזר.אור עולה בבוקראחרונה

נסענו בכביש ירושלים ת"א העמוס ובמשך זמן ארוך היינו כמעט הרכב היחיד עם דגל. מידי פעם עוד שניים שלושה . ממש הפתיע אותי .

פעם הייתי יותר זורמת ללכת לחמותי שבתשירה_11

עכשיו זה כאילו נהיה כבר

ואני כאילו צריכה להחזיר תשובה לבעלי מה אני אומרת

ובכלל לא באלי

ולא זורם לי

ולא באלי לבאס אותו

כי זה לא שזה חד פעמי

פשוט כבר לא זורם לי וזהו 

אני קוראת ונהיה לי כווץ'ניק חדש2

בתור אמא ל3 בנים.


בטוחה שיש דברים מעבר.

וזה לא בא מוואקום ריק.

ועדיין💔

מקווה שתמצאו פתרון שמוסכם על שניכם בע"ה 

אאוצשירה_11

חמותי היא ממש סבבה

הבית שלה פשוט מאוד עמוס ולא מסודר

וזה מוציא אותי מדעתי קשה לי להתנהל שם בטח עם עוד שני ילדים

והסדר וניקיון חשוב לי מאודדד אני כל היום סביב זה


ובעיקר שהם גרים במקום לא וואוו קשה לנ ממש שאין לי לאן לצאת עם הילדים לסיבוב להתאוורר

וגם הדשא שיש להם עמוס בחפצים

הכל פשוט עמוס ומבולגן

אני בעיקר כל השבת עסוקה בלדמיין מה הייתי עושה פה מבחינת סדר וניקיון אם הייתי יכולה 😅


וגמני חושבת על זה עם הבן שלי…

אנחם אותך שחמותי אמא ל8 בניםשאלות חדשות.אחרונה
וכמעט כולם נמצאים אצלם יותר מהצד השני🤷‍♂️ שום דבר לא מחייב.. 
איזה באסה זה, קשה ללכת למקום שלא מרגישם בנחדיאן ד.

בעיניי זה לא פייר בכלל כלפי הבעל, ההורים שלו וכל המשפחה לא להגיע.

לכן לדעתי נקודת המוצא צריכה להיות שהולכים.

ומפה לחשוב איך לעשות שיהיה לך יותר נעים.

אולי להביא חומר קריאה מעניין. אולי להכין כעזרה אוכל שאת אוהבת, אולי לתאם שתבואו עם גיסה שנחמד לך.

 

אבל לא לבוא בכלל באופן קבוע זה לא אופציה.

לדעתי.

 

ברור שלאשירה_11

אני לא מטילה ווטו זה ממש לא המצב

ותמיד משתדלת לדאוג שתגיע עוד גיסה שנחמד לי איתה


סתם מבאס שמפעם שהייתי הולכת בשמחה עכשיו זה כבר צריך לחשוב על זה


נ.ב

גרנו שם כזוג עשרה חודשים וזה בהחלט הוריד לי מהמקום 😅

נראה לי המשפט האחרון מסביר את המצבשיפור
יש משהו שיכול לעזור לך?כורסא ירוקה

אם הוא ישאר איתך ולא ילך לתפילות, אם תביאו נשנושים או מצעים משלכם אם מגעיל לך, אם תתכננו משהו כיפי לשישי בבוקר ותבואו דווקא יותר מוקדם אבל תכנסו לשבת מתוך חוויה כיפית ונחת.. לא יודעת אולי יש לך עוד רעיונות.

לפעמים גם לי קשה עם הצד שלו ואנחנו יושבים ומפטפטים על זה ותוך כדי שיחה צפה הנקודה שיושבת עליי כבד, ואז חושבים איך להקל.

אני לא מלאכית וקשה לי מאד עם חמותי, ואני משתדלת מאד ללכת כמה שיותר בימי חול בזמני חופש - לבוא בצהריים לצאת בערב. קשה לי שם שבתות. אבל מדי פעם שעושים מוצאים מה יכול להקל הפעם וככה באים

כל הכבוד לךשירה_11

אם קשה לך עם החמות זה נשמע לי אפילו עוד יותר מאתגר

בעיקר משעמם לי שם ממש

אולי תביאי ספר או עיתון?כורסא ירוקה
משחקים לילדים
לשבתות הבאות- מה אם תזמינו אליכם?מרגול

נשמע שהקושי הוא סביב האירוח החומרי אצלה , והקשר האישי טוב.

אז אולי תזמיני אלייך, כך הקשר ישמר בתדירות שנעימה גם לבעלך, לך, לילדים.. וגם תהיי בבית המסודר שלך, עם גינה שנחמד לך לצאת איתה עם הילדים וכו

ילדה בת 9 עם רעשים בנשימהמולהבולה

יש לה רעשים כמו של צינון חזק בנשימה וזה בהחמרה רצינית לאחרונה

עם תקופת האלרגיות עוד טותר

והמון נזלת

בעבר היו לה מלא כאבי גרון,פנינו לאף אוזן גרון והיא אמורה לבצע צילום לבדיקת אנדואיד מוגדל

בפועל עוד לא הגענו לזה כי התלונות ירדו מצידה

אבל ממש אי אפשר לשמוע את זה, גם בזמן אכילה יש לה רעשים מאוד מאוד חזקים מהאף וכאמור לאחרונה בהחמרה

יש למישהי ניסיון עם זה?

ממליצה לבדוקבארץ אהבתי

רעש בנשימה אומר שהאוייר לא עובר בצורה חלקה. לפעמים יש לזה כל מיני השלכות, וחבל לסבול מזה.

בפנים124816

נשמע כמו חסימה כלשהי: פוליפים/שקדים/מחיצת אף עקומה וכדו'...

אלרגיה מחמירה את החסימה,

מבינה שהייתם כבר אצל א.א.ג. ושלח לבדיקות נוספות אז נשמע שאתם על זה.

במקביל בינתיים טיפול באדים, עדיף חמים (מכשיר אדים/מקלחת חמה/כוס תה עדיף עם נענע, רק זהירות מכוויות).

ספריי של מי מלח גם יכול להקל.

לקחת בחשבון שאף סתום פוגע מאוד באיכות השינה, שינה עם ראש מוגבה יכולה לעזור.

כדאי אולי גם טיפול תרופתי נגד אלרגיה, אנטי היסטמנים וכדו אבל לברר עם רופא מה מתאים לגיל ולמשקל.

תודה !מולהבולה
נשמע לכם כמו. שהוא לכיוון ניתוח?
אם בבירור וצילומים יראו שיש חסימה כלשהי124816
כנראה שימליצו על ניתוח.
לא מחייב בכללshiran30005

הבן שלי עם תסמינים קשים של שקד שלישי/חסימה אפית - בן 14 כיום וכבר שנים שהוא סובל

עשינו צילום ויצא שיש חסימה קטנה, עשה גם את הסיב אופטי ויצא בסדר כך שלא הומלץ על ניתוח רק לעקוב וקיבל ספריי לאף

הלכנו לפרטי רופא אנושי וטוב אז סומכים עליו , כך הבדיק  עברה בסדר גמור בשבילו

וגם, הייתי בטוחה מתיון אחוז שזה ניתוח כי מה הסיכוי, אבל לא...

אצלי הוא מטופל ביישור שיניים אז יתכן שיש קשר

נשמע ממש כמו חסימה אפית, אדנואיד או שקדיםהתייעצות הריון
או גם וגם.. ממליצה לבדוק בהקדם. הניתוח ממש משנה איכות חיים, ועדיף לעשות אותו בהקדם.
תודה! נלך בהקדםמולהבולה

האף אוזן גרון טוען שהסיבה אופטי יותר מדוייק

אבל היא לא הסכימה לעשות

הבן שלי ככהניק חדש2

רעשים בלתי נסבלים

לקחתי אותו לאף אוזן גרון אמר שיש סטייה במחיצה אבל לא משמעותית כרגע בשביל ניתוח

וגילו לו אלרגיה לקרדית האבק אז הוא מתמלא נזלת דיי מהר ברוב ימות השנה.

סטיה במחיצה?מולהבולה
מה זה אומר?
המחיצה של האףניק חדש2

לא ישרה. מעט עקומה

גנטיקה מבעלי

אבל בעלי בסוף היה צריך ניתוח כי הוא גם שבר את האף אח"כ.

תעשי את הצילוםאורוש3
מוסיפה עוד כיוון שבשלו כדאי ללכת לטיפול מהיראמהלהאחרונה

כמורה, אני רואה שכשיש תופעות קצת שוהות אצל ילדים זה לעיתים גורם לדחייה חברתית.

לכן הייתי ממש מזדרזת לטפל בעניין. מלבד העניין הרפואי שזה בטח מפריע לה יותר מאשר לכם. וזה גם גורם לשינה לא טובה וכו'

 

בהצלחה

בשורות טובות

 

תגידו הגיוני שאני לא מספיקה?חולמת להצליח

אני מרגישה הרבה פעמים במרדף אחרי הזמן,

אני עם תינוקת בת חצי שנה ב"ה בבית (וחוץ ממנה יש עוד 3 ילדים)

ומרגישה שיש מלא דברים להספיק, בעיקר מלא כביסות לכבס, לקפל ..

אני תוהה אם זה הגיוני.

לפני שהיא נולדה גם עבדתי וגם היה לי זמן לבית,

עכשו מרגישה בעומס ממש, לא מבינה איך נשים יוצאות גם לעבוד בשלב כזה.

יש לי רק הזדהות...אוהבת את השבת

ויש לי גם תהיות אם אני עובדת מספיק יעיל בבית, כאילו אני יודעת שלא, ותוהה איך להתייעל....

באלי ללמוד מכאלה שיש להן נגיד רוטינות או על מיני שיטות

אצלנו ערימת הכביסה חולקת איתנו תשלומי ארנונהנעמי28

ברור שהגיוני.

את רגע אחרי לידה, המשפחה משנה צורה, לוקח זמן להתרגל ולהשתלט על המצב החדש.


ואצל הרבה זה ככה גם לא אחרי לידה, החיים עמוסים, ואין לי כוח להשתעבד לכביסות, למדתי לשתות קפה ולקרוא ספר גם מול ערימת כביסה. וסבבה לי ככה.

אם התינוקת צריכה הרבה ידיים או לא ישנה טובשיפור

זה ממש יכול להכניס לקושי לתפעל את הבית.

אם זה בעיה ספציפית של כביסה, אפשר לחשוב על פתרונות נקודתיים. מתי במהלך הלוז אפשר להכניס? אולי הבעל או הילדים יכולים לעזור?

היא ב"ה די רגועהחולמת להצליח

אבל רוצה הרבה יחס, אז חלק מהזמן אני גם חושבת ומשחקת איתה.

נראה לי שזה הגיוני לגיל לא?

העומס הולך וגובר עם השנים...מתואמת

גם בגלל כמות הילדים, גם בגלל הכוחות שלפעמים הולכים וכלים...

השלב שלך (מניחה שהגדול בילדים עוד לא מספיק גדול) באמת קשה, כי עוד אין עזרה ושותפות של הילדים.

בכל אופן, זה הזמן למצוא קיצורי דרך, גם במחיר של דברים לא מושלמים. אני למשל כבר מזמן ויתרתי על קיפול כביסה - פשוט מניחים בסלסילות בארון את הבגדים או במגירות. ואז גם ילדים צעירים יכולים לעשות את זה, בעיקרון... (עדיין יש לנו ערמות לא נורמליות, ומאז פסח למשל עוד לא הצלחתי להשתלט עליהן, אבל זה יחסית מאוזן)

ועם כל זאת -

כדאי לבדוק שאת במצב פיזי ונפשי טוב, כי לפעמים זה יכול להשפיע על התפקוד...

אפשר למצוא פתרונות טכנייםאיזמרגד1
לטיפול כביסה אפשר להחליט שחלק מהכביסה אוהכולה את לא מקפלת אלא שמה בסלסלות, אולי להביא בחורה שתקפל... דברים שיקלו עלייך ויפנו זמן
מזדהה ממש ממשאנונימית בהו"ל
בדיוק עם אותם נתונים רק שחזרתי לעבודה ומרגישה במרדף אחרי הזמן.. מנחמת את עצמי שזה יסתדר קצת ככל שהיא תגדל בעז"ה
מזדהה ממששמ"פ

רק עם 2 ילדים וגם עם 1 לא הגעתי להכל...

הכביסה עוברת ממקום למקום

נראה לי אני אקח נערה שתקפל לי

אפשר לנצלש לכמה נהוג לשלם ?

אצלנו ביישוב משלמים 25 שח "לשעה או לסל"הדרים
לא הבנתי סל לוקח שעה?עדיין טרייה
אני מקפלת אולי 4 סלים בשעה
שעה של קיפול אם קיפלה יותר מסל ברכה . אם היה רקהדרים
סל אחד אז 25.
תודה!שמ"פ
בעיר זה יותר יקר ? 
אצלנו בעיר זה 25 שקל לשעה ומספיקים יותר מסלאנונימית בהו"ל
זה כלוםשלומית.

ואני גרה ביישוב ממש פשוט.

מעניין, באיזה גיל הבנות שמקפלות?

אצלינו זה תלוי בגילשיפור

ילדה בכיתה ה' לוקחת סביב 15

בתיכון סביב 25

מנצלשתשמעונהאחרונה
אחותי אמרה לי שבאזורה ( ישוב גדול) זה לא יורד מ40 לשעה של קיפול... 
הגיוני . אני אחרי לידה עם בן שלושה חודשים, ילדהדרים

שלישי שלי, ברוך השם ילד מאוד נוח יחסית ולא דורש הרבה ידיים ועדיין מרגישה שאני טובעת בערימות של כביסות אם זה קיפולים אם זה להפעיל אם זה כלים אם זה להכין צהריים או ערב . ובעבודה (אני עובדת בעבודה תובענית) עושה הכל תוך כדי ואחרי העבודה . ויצא לי מלא לחשוב על זה עכשיו בחופשת לידה איך לעזאזל הבית שלי מסודר גם כשאני עובדת כאילו אלוקים נותן כוחות של סוס … זה לא נורמלי בית זה משרה מלאה בית וילדים … אז בשילוב עם קריירה בכלל.

קחי טיפים ממני בתור אחת שהבית שלה מסודר כמעט תמיד אבל קחי מה שמתאים לך:

בכל יום אני ממיינת את הכביסה לצבעים , כלומר נדיר שהיא בסל, מבקשת גם מהילדים כשמורידים בגדים למקלחת שישימו פה שחור ופה לבן וכו. ככה תמיד יש לי את המכונה הבאה להפעלה בקלות.

משתדלת שכביסה לא תצטבר אבל כמובן שלקפל ישר מהמתקן זה חלום ואין זמן לזה אבל גם כשמצטבר יש לי איזה ערב בשבוע ששמה שעון אומרת אוקיי שעה מעכשיו מה שהספקתי הספקתי, לרוב שעה של קיפול מספיקה לערימה מפלצתית שמה לי ברקע בינתיים איזה שיעור תורה או פודקאסט (מחזירה לארונות למחרת רק שזה שנאת חיי להחזיר לארונות).

בכל בוקר מפשירה משהו (אם מתכננת להכין בשרי לא תמיד), הולכת על מתכונים קלים, קוביות חזה עוף בסיר, פרגיות עם סילאן, עוף בתנור, אורז וכו'.

וכן השעה 16 מגיעה לי בשניות כי כל זה קורה בין כל ההנקות והזמן בטן וכו וגם מנסה על הדרך טיפה לשבת לקרוא משהו או סתם לישון (לרוב יש לי לעצמי איזה 40 דק או שעה ). אבל ואבל גדול אני מאוד רוצה להוריד הילוך ולהבין שלא תמיד הבית חייב להיות מוזיאון כי הייתי רוצה יותר לקרוא ולנוח ומרגישה לפעמים שלא מצליחה לעשות את זה כשיש מה לעשות ותמיד יש מה לעשות . 

תודה על הטיפים ושאלהחולמת להצליח

כשאתם ממיינים את הבגדים ב איפה אתם שמים אותם לפני הכביסה?

אני מכבסת כביסה בנפרד לתינוקת, כביסה צבעונית, כביסה כהה וכביסה לבנה וגם מגבות.

אני שמה חלק על הרצפה בחדר כביסהבתאל1

וחלק בסלי כביסה.

יש לי סלי כביסה שנערמים אחד על השני...אחד גדול ומעליו עוד שניים קטנים יותר. ואז ככה אני ממיינת לפי צבעים.

אבל מזמן כבר לא עשיתי ככה... הרבה פעמים אני פשוט לוקחת מכל הסלים מה שנראה לי צריך כביסה עכשיו. לפעמים אם יש לי יותר זמן אני ממיינת לערמות ואז מכניסה לפי סוגים/צבעים חזרה לסלים. 

זה באמת עמוסבתאל1

העניין הוא לנהל את העומס ...

לא יודעת מה הלוז שלך...

דווקא קיפול כביסה אפשר לעשות בנחת על הספה כשהתינוקת משחקת לידך על משטח פעילות או משהו...

בכלל הכל תלוי איך התינוקת ,אם היא נותנת לך לעשות משהו או כל היום מעסיקה אותך.

בזמני שינה שלה תנסי לתקתק דברים שאי אפשר לעשות יחד איתה כשהיא ערה. כמו לבשל, ניקיון..

תחילת הריוןלכובע שלי

גליתי בה הריון לפני שבוע וחצי.

אני היפרמזיסית קשה מאד מאד בכל הריון.

לפי החישוב שלנו אני באזור שבוע 5 מתקרב ל6

אך עדיין בלי תסמינים מובהקים.


 

חוששת קצת מרגישה שיש לי מועקה מזה..


 

מאיזה שבוע התחיל לכם הבחילות המשמעותיות?


 

אשמח להרגעה ממש

זה ממש משתנה מאישה לאישה ומהריון להריוןעם ישראל חי🇮🇱

אם את חוששת לגבי זה שאת לא מרגישה בתסמינים כלשהם ,זה לא אומר כלום,לא מחייב ועוד בשלב כזה מוקדם. אם תורידי את השבועיים מחזור טהרה זה יוצא שבקושי את בהריון שבועיים, כלום זמן.

תעשי בדיקת דם בטא ותבדקי אחר שבוע את מצב העלייה שוב פעם.

בשורות טובות ומשמחות ובידיים מלאות בע"ה 

בדרך כלל מתחיל אצלי רק בשבוע 8+-שירה והודיה

עד אז בעיקר עייפות גדולה, מצברוח לא יציב וזה..

אצלי משבוע 6הבוקר יעלה
אבל השאלה מתי לך מתחיל.. 
לרוב מתחיל בדילהיי של שבועיים.. הייתי משחררתאוהבת את השבת

ונהנית בינתיים מהזמן הרגוע;)

ובע"ה הכל יהיה בבריאות ובקלות!!

יכול להיות גם ביוץ מאוחר, ובהצלחה ממש בהיריון!!!שיפור
שיעבור כמה שיותר בבריאות ובקלות!!!
תודה לכן, לכולן, זהו, שאני לא זוכרתלכובע שלי

מתי זה התחיל, המוח כאילו מחק את כל התקופה הזו.


משערת שהביוץ היה לפני כ3 שבועות

יום רביעי - ביום של ליל הסדר היה קו ממש חזק אך לא כמו הבקרה ממש

ביום שישי לפני שבוע היה קו ממש חזק.- מיום שני היה חלש והתכהה , יום שישי בדקתי פעם אחרונה ואז כמו שאמרתי היה כבר קו משמעותי מאד.


מרגיש לי כזה חוסר ודאות שלא נותן לי לשמוח מההריון.

היו לו בעבר כמה הפלות / הריונות כימיים...


מרגישה חולשה קיצונית עייפות אבל אין הקאות.אולי קצת בחילות מדי פעם ממש בקטנה

אצליעם ישראל חי🇮🇱

2 ההריונות הראשונים התחילו בסחרחורת וחולשה מטורפת ובחילה של כמעט להקיא אבל לא הקאתי .

הריון שלישי בחילה מטורפת בלי סחרחורת, עוד לפני שגיליתי על ההריון.

הריון רביעי לא הרגשתי שום דבר מיוחד ,גיליתי במקרה כי לא קיבלתי ...

הריון חמישי תופעות מזעזעות של צרבת ,מלאות בחזה ..

אז לא רק משתנה מאישה לאישה אלא גם מהריון להריון .. לא חייב להקיא בהריונות 😜

שש פחות יומייםהריון ולידה
לכי לרופא לקבל כבר מרשם לזופרן, אולי יחסוך לך עירוי. 
מוסיפה- היפראמזיס התחיל לי ככההריון ולידהאחרונה
ההריונות בלי היפר התחיל לקראת סוף 6

אולי יעניין אותך