רוצה לכתוב רגע בשם עצמי בלבד, מה עבר עליי כאשר קראתי את השרשור:
השרשור המקורי נפתח לפני 3 ימים. אני ראיתי אותו לפני יומיים בערך.
ומאז זה הולך איתי בחלק כ"כ גדול מהיום והלילה. ממש נכנסתם לי ללב.
אני רוצה להסביר רק את מה שאני הבנתי מכל השרשור, ורק מהמקום שלי שקרא ללכת למיון בדחיפות, מתוך דאגה כנה ומתוך רצון שלם שרק יהיה לך ולבנך היקר רק טוב!
לא ממקום מאשים חלילה ולא ממקום ח"ו רע אחר אלא אך ורק ממקום של דאגה כנה.
ומדגישה שוב, אף אחד אף אחד חס וחלילה לא מאשים ולא קרוב לכך אותך יקרה! את אמא טובה ויקרה שנמצאת בהתמודדות על אנושית כבר שנה שלמה ולא ישנה ולא נחה לרגע וכתבת שיש לך בעצמך גידול בגרון ובטוח עוד כ"כ הרבה עניינים וקשיים ובלי אוויר לנשום! לשנייה לשנייה אין כאן אצבע מאשימה או לומר אחרת חוץ מזה שאת אמא אוהבת ומסורה ודואגת ותעשה הכל הכל בשביל הבן שלה!!!
כל מה שהיה זו רק הבעת דעה מתוך אהבה כנה ודאגה לשלומכם לפנות בדחיפות למיון, מקום בו ניתן בכאן ועכשיו לטפל ולראות הכל בצורה מקיפה כוללת ויכולה ממש להציל חיים.
בשרשור המקורי שפתחת כתבת (מצטטת ומדגישה את המילים שגרמו לי לדאגה גדולה):
"הקטני בן שנה וחודשיים ויורד במשקל כל הזמן.
היום הוא אחוזון 0.3, ובגובה אחוזון מינוס (לא מתחת לאחוזון, שזה מתחת לשלוש, אלא מתחת לאפס).
הוא לא אוכל כלוםםם
אנחנו מטופלים במרפאת הפרעות אכילה אבל בינתיים זה לא עוזר.
הוא גם מתעורר בלילה כל שעה כבר מאז שנולד,
הוא גם נושם ממש מהר וגם כבר שלושה חודשים כמעט לא עושה שתן, ומה שהוא עושה מרוכז נורא.
ובטיפת חלב הייתה רופאת ילדים שצעקה עליי נורא שאני מזניחה אותו וחייבים לטפל בו דחוף. היא אמרה שהיא חושבת שיש לו מחלה שעוד לא גילו שגורמת לו לכל הבעיות האלו, ושזה גרם לו גם לחמצת מטבולית (מה זה??? נשמע מלחיץ) ולעוד דברים שהיא לא אמרה לי כדי לא להלחיץ אותי...
... לא אמרתי לרופא את עניין הנשימות והשתן."
ובעוד הודעות בשרשור כתבת:
"על השתן והנשימות באמת לא אמרתי לאף רופא"
"הרופאה המליצה ללכת לבי"ח...
היא אמרה שאולי זה משהו בכבד או בכליות, או משהו כללי יותר, לא בדיוק הבנתי."
...
"הוא נותן ממש טיפה שתן וזה מועט מיום ליום.
אוף, אני באמת חייבת לטוס למיון. והבוקר אני לא יכולה להיעדר מהעבודה."
"הוא לא שותה כמעט כלום"
"זה ממש כלום שתן"
"הוא באמת הקיא בימים האחרונים"
השילוב של עניין ההקאות *בימים האחרונים*
בשילוב עם *נשימות מהירות*
בשילוב עם *כלום שתן*
בשילוב שהרופאה חששה *מחמצת מטבולית*
בשילוב כל השאר - זה המון נורות אדומות מהבהבות שעלולה ח"ו ח"ו ח"ו להיות כאן סכנת חיים. אפילו מיידית. או ח"ו לטווח היותר רחוק.
וכל דקה שעוברת יכולה להיות הרת גורל. ושיתפו גם בשרשור על מקרים נוספים.
והמקום שיש רופא אבל הוא מפנה לבדיקות ועד שיש תוצאות ולא נותנים לילד נוזלים במציאות הזו שהוא מקיא ונושם מהר ולא נותן שתן וכו' זה מדאיג. לא במקום רופא אלא להיפך - לומר ללכת למקום מרוכז ומסודר בו יש רופאים מומחים *בכאן ועכשיו* ומענה *בכאן ועכשיו* לכל מה שלא יהיה. בין אם זו התייבשות ובין אם משהו אחר. לתת במקום מענה.
והוספתי וכתבתי שאפילו אם זה ספק ספיקא - אין שאלה כי זה ספק פיקוח נפש. ופיקוח נפש דוחה הכל הכל הכל.
גם אם זה רק 1% מתוך 100 (ולפי התיאורים זה מאוד מדאיג כאמור) - אז לקחת סיכון כזה חס ושלום על חיים שלמים?
ונכנסים לחמישי שישי שבת ושם יותר בעייתי לנסוע למיון, אבל זה בלי קשר.
אז מתוך דאגה כנה ואמיתית ותפילות שהתפללתי מעומק הלב לרפואה שלמה כתבתי שכדאי מאוד לפנות למיון בהקדם.
מתוך דאגה ואהבת החיים ואי לקיחת סיכון ולו הקטן קטן ביותר.
כמו שכתבתי, batter to be safe than sorry
ובאמת בתפילה מכל הלב רק לרפואה שלמה ובשורות טובות בשלמות 🙏🙏🙏
הבעיה היא שבדיקות הדם שלו