שרשור חדש
הפיגמות של דלתא מתכווצות בכביסה?אמא לאוצר❤
קיבלתי מתנה
המידה טובה לי אבל חוששת שיתכווץ ויהיה קטן
מצד שני יש מצב שהמידה מעל תהיה לי גדולה
מה אומרות?
תודה💗
אני בפיגמות בכל מקרההמקורית
תמיד לוקחת מידה יותר. כי זה יותר נח.
לא עניתי לך אבל בכל זאת..
תתחדשי 😎
אני גם בעקרוןאמא לאוצר❤
השאלה היא מזה מידה יותר..
כי זה לא שהמידה שהביאו לי בול עליי
יש מקום קצת ..
בול זה אף פעם לא מתאים כי זה אמור להיות נח 😂המקורית
כך בהרגשה שלי
אני אוהבת רחב קצת.
יש לי כמה פיגמות של דלתא ולא התכווצו לי האמת, רק אני גדלתי לתוכן
אני רק עם דלתאאהבתחינם
מתכווץ במייבש
במכונה לא.
אבל תכבסי הפוך שישאר הדוגמא
תודה!!אמא לאוצר❤
אוף מתלבטת מה עדיףף
בכללי פיגמהאהבתחינם
זה משהו שעדיף לכבס עדין
בסך הכל ישנים איתם
אני בבוקר מחליפה בגדים
אז מכבסת על 30 מעלות, רבע שעה
וזהו.. נטו בשביל הריח,
ויש לי 4-5 פיגמות של ניקיון…(מלאות אקונומיקה🤦🏻‍♀️)
וואי בעיית חיי!! אין לי תוכנית קצרה במכונה😭אמא לאוצר❤
אשכרה שוקלת להחליף מכונה בגלל זה!! זה הכי מעצבן שיש!!
לי לא התכווץ..רק טוב=)
לי יש אחת ולא התכווצה על אף המכונות הרבות.פולשת לרגע**אחרונה
בדיקת דם במחזוררחל משה
צריכה לעשות בדיקת דם, לפי הוראת הרופא לעשות אותה בין ימי 2-4 לתחילת הווסת.
התחיל היום בצהריים, האם מחר בבוקר זה מוקדם מדי, אם לא מחר אז ראשון בוקר זה לא מאוחר מדי?
אפשרבימבה אדומה
את שתי האפשרויות רק תאמרי לרופא בדיוק מתי עשית ביחס לתחילת המחזור...
תודהרחל משה
נראה לך שיש עדיפות מסויימות?
בעצם לא כדאי ראשון, כי רוצים לבדוק ערכים אחרי איבוד דם, לא?
את הבדיקה צריכה לעשות הבת שלירחל משה
נערה בת 14.הקטע שהיה נראה לה שמתחיל מחזור והתכוונו לעשות מחר בבוקר את בדיקת הדם, בסוף היו לה רק הפרשות חומות.
האם הפרשות חומות נחשבות לחזור?
האם זה הגיוני שהיו רק הפרשות חומות, קיבלה לפני שנה וחצי, כבר צריך להיות מסודר, לא?
הפרשות עוד לא נחשב למחזור רק מרגע שיש ממש דימוםanonimit48
לא יודעת מה לענות לגבי השאלה השניה בהצלחה ❤️
למיטב ידעתי עד שנתיים מקבלת מחזורשולה1234
זה בסדר שיהיה לא סדיר.
יום ראשון למחזור נחשב היום של הדימום המשמעותי. בהצלחה.
תודה רבהרחל משה
בדיוק ^^בימבה אדומהאחרונה
כותבת את זה מהלבמצטרפת למועדון
מהר לפני שאתחרט..
נמצאת לידי ילדה מתוקה בת שנתיים וחצי שבתחושה שלי היא לפחות בת חמש. כזאת קטנה וכבר אני מרגישה שאין לי שליטה עליה. בכל מה שקשור למה ללבוש/ לאכול או כל מה שקשור ישירות לגוף שלה היא מקבלת החלטות בלעדית.. ואני לא יודעת מה זה אומר עלי, אולי שאני מעודדת אותה לעצמאות ומכבדת אותה, בונה לה את הבטחון העצמי.. בהרגשה שלי זה חוסר אונים וחתיכת בית ספר למה מחכה לי בהמשך ההורות..
כרגע הנסיכה הזאת בת שנתיים מסתובבת עם עגיל אחד ועוד אוזן עם אינפקציה שפעם היה שם עגיל ואני לא יודעת אם יש עוד חור.. היא לא נותנת לי להתקרב אליה. גם לא בשינה.. ביד יש לה עקיצה שהתנפחה. כמובן שהיא לא הסכימה לשים משחה ושניסיתי תוך כדי שינה היא התעוררה מזה ובכתה ממושכות.
לאכול היא לא מוכנה כמעט כלום.. וזאת מלחמה יומיומית עם אין סוף שאלות של מה נכון ומה לא שאין לי את מי לשאול.
מאז שהיא קטנה ממש שום אביזר לא מחזיק עליה יותר מכמה דקות. לא סרטים, לא תכשיטים.. זאת אחת הסיבות שעשיתי עגילים. רציתי משהו שישאר שם תמיד והנה זה לא עזר..
אני יודעת שזה שטויות. והעיקר הבריאות. וחוץ מזה שהיא באמת יפה ולא צריכים שום קשת שתוכיח את זה.. רק שלי בלב זה קשה ובא לי לחתך את הבת שלי וכשאני לא מצליחה אני מספרת לעצמי שזה בגלל שזה לא מספיק חשוב לי..
קיצר כותבת את כל זה כשביד שלי יש תינוקת בת חודש כל כך קטנה ותלותית ואני רק מבינה שזה הכל אשליה ומהר מאד גם עליה אין לי שליטה😌
יואו, חיבוק אהובה!אחת כמוני
מאתגר.
עולים לי לראש שני דברים:
א. זה מקסים שיש לך ילדה שיודעת מה היא רוצה. זו תכונה חיובית כשזה מאוזן,וזה עוד יתאזן בהמשך בעז"ה.
ב. אולי לא כדאי לחשוב כעת על העתיד, גיל ההתבגרות וכו', אלא על עכשיו. ולבחור את המלחמות, ומה שלא הכרחי להילחם עליו- לשחרר.
💜
תודה על החיבוק!מצטרפת למועדון
מסכימה איתך שזו תכונה חיובית כשהיא מאוזנת..
אני אומרת את זה הרבה לעצמי.
ולגבי לבחור את המלחמות אני כל הזמן עושה את זה.. לרב בוחרת שלא להלחם🤣
איזה אמא מהממת את!!מאוהבת בילדי

לי לגמרי נשמע שהיא בגיל ההתבגרות... של גיל שנתיים חושף שיניים

היא נשמעת ממש מתוקה!! וזה שהיא יודעת לעמוד על שלה- זה משהו טוב! רק כשזה מתנגש עם הרצונות שלנו, ההורים, זה מאתגר...

תהני מעכשיו, מהילדות שלה. אל תחשבי הלאה...

את אמא טובה וקשובה! 

ושיהיה בהצלחה (והרבה נשימות עמוקות...)

תודה נשמה!מצטרפת למועדון
עבודת חיים הנשימות העמוקות האלה..
וואו זה ממש מאתגר ואת אלופה ממשממשיכה לחלום
במיוחד שאת שניה אחרי לידה
רק באה לציין שאם מגיל מאוד קטן היא לא אוהבת אביזרים אולי מדובר בכלל ברגישות תחושתית כלשהי
תחשבי איך היא בעוד סביבות- מרקמים של בדים ומאכלים, מגע של אנשים?
אני די בטוחה שיש לה רגישות תחושתיתמצטרפת למועדון
לא יודעת אם זה גיל שמתחילים טיפול אבל זה בהחלט על הכוונת..
אני חושבת שלגמרי אפשר להתחילממשיכה לחלום
לפחות אולי תוכלו לקבל כלים איך להתנהל במקומות האלו בצורה שהכי תקל עליכם
גם ליoo
יש מפקד קטן בבית, כמעט בן שלוש. שרוצה לא רק להחליט על עצמו אלא על כולם.

התהליך של בנית האישיות, ההרגלים ודרך החיים, מתחיל מגיל אפס. בגיל שנתיים וחצי בונים הרבה. מאד טוב שיש לה רצונות על כל תחום.

אני עשיתי עם הילדים הגדולים יותר שינוי בתפיסה. במקום להרגיש חוסר אונים, להסתכל כל הזמן מהמבט שלהם ולכוון אותם בזמנים הנצרכים.

נכון, לפעמים אין איך להפוך את החוסר אונים. העקיצה מתנפחת והיא לא נותנת לשים משחה. הייתי מנסה להביא לה למרוח לבד. אם היא לא רוצה, לשחרר. אולי לתת נורופן שלא יכאב לה.

לגבי אוכל רק להציע תזונה תקינה. לא להגרר למלחמות, זה רק מחמיר את החוסר תיאבון.

להתנהל נכון עם בת שנתיים זה קשה, כי היא בתחילת הדרך בבנית הרגלים טובים וצריך להתמודד כמעט בכל נושא.

בעיניי ומנסיוני, אם מתנהלים נכון מגיל צעיר ולא מתפשרים על הדרך, בגיל גדול קל יותר, כי ההרגלים הטובים כבר נבנו.

היום בבוקר נצלתי הזדמנות טובה להבנה חינוכית עם הילד. הוא סירב ללכת לסופר עם בעלי, למרות ששאל אותו כמה פעמים.

אחרי דקה כשיצא לסופר הילד נזכר שהוא כן רוצה ללכת. יכלתי להתקשר לבעלי לחזור, אבל החלטתי שזו הזדמנות טובה להבנה.

הוא בכה בכי ממושך. השתתפתי בצערו ובאכזבתו, הסברתי לו מה קרה למקרה שפיספס. אחרי זה בעלי הציע לו ללכת לגינה, הפעם הוא הסכים מיד וגם התארגן במהירות בניגוד לרוב הפעמים.

דווקא הזמנים של בכי או של התנגדויות, הם זמנים טובים לבנית תקשורת נכונה והרגלים טובים. כשמבינים את זה, אפשר להרגיש פחות חסרי אונים.
אני מאד אוהבת את הגישה שלך לחייםמצטרפת למועדון
ולוקחת ממנה הרבה. שתדעי לך!
תודה על השיתוף לגבי ההתנהלות בזמן של בכי. אני גם משתדלת להגיב ככה.. לא תמיד יש לי סבלנות.
גם אניoo
לפעמים מאבדת את הסבלנות, כולנו בני אדם. העיקר שרוב הפעמים לא מאבדים סבלנות.
ותודה לך
אגב מה את מתכוונת להציע רק תזונה תקינה?מצטרפת למועדון
אם היא מסרבת למה שאני מציעה? באמת לא לתת תחליף פחות בריא ולהשאיר אותה רעבה..?
אם התחליףoo
לאוכל זה אוכל בלי ערך תזונתי טוב (שמכיל לדוגמא רק סוכרים/ שומנים גרועים)בעיניי עדיף שלא תאכל.

כי זה גם לא מזין את הגוף וגם סותם את התיאבון. זו פגיעה גם לטווח הקצר וגם לארוך.

אם התחליף זה אוכל עם ערך תזונתי כלשהו, אז בעיניי עדיף שתאכל.
תודה על הדוגמא בסוףרבע ל7
עזר לי לסדר כמה מחשבות בראש בקשר לתסכול של הבן שלי (בן 4+)
אני זוכרת שקניתיריבוזום

לבת שלי שמלה ממש ממש יפה לאיזה חג, והיא לא הסכימה ללבוש (סביב גיל שנה-שנתיים), וזה כל-כך ציער אותי. אבל תפסתי את עצמי שזה באמת שלה לגמרי. אני לא אכריח את הבת שלי ללבוש שמלה יפה או גרביונים שיתאימו כי זה מה שאני רוצה. אם זה לא נוח לה - זו זכותה להחליט שלא. גם אם דפדפתי שעות בנקסט למצוא את הבגד המושלם. זה היה קשה! האמת שממש התפלאתי מעצמי כמה זה היה לי קשה ועצוב! אבל עוד יותר שנאתי את עצמי כשקלטתי שאני מנסה לשכנע \ על גבול הלהכריח... אז עצרתי את זה.

אני חושבת שבכל מה שקשור לנראות זה עניין של החלטה, ובעיניי ההחלטה הנכונה היא לשחרר. אפשר להציע מדי פעם מה שלדעתך כדאי, אבל ממקום שמראש שחרר ולא תפגעי אם היא לא תרצה.

 

עניינים רפואיים נחוצים זה כבר אחרת ושם אם יש קושי גדול אני חושבת שזה "בתחבולות תעשה מלחמה". נניח הבן שלי שלא מסכים לקחת תרופה, ערבבנו לו פעם עם חלב (בדקנו שזה בסדר בעלון), או נתנו שוקולד. מנסים מה יוכל לעבוד... זה קשה באמת.

 

אוכל זו סוגיה חשובה בפני עצמה. מה שאומרים זה להציע אוכל בריא ומגוון ולשחרר... (לתת לה להחליט כמה ומה היא רוצה ממה שהצעת). זה לא קל לשחרר אם היא לא אוכלת, וזה ממש קשה לראות שילד לא אוכל משהו שלפעמים עזר לנו זה לאכול יחד - הילדים וגם אני. הלוואי שתמצאו את הדרך!

את ממש מתארת אותימצטרפת למועדון
בתהליך הזה שעשית עם עניין הנראות. כשבהתחלה נורא מתאכזבים ואז מבינים שאם לא נשחרר נגיע למצב שאנחנו מכריחים ונכנסים למאבקי כח על דבר שהוא בעצם שולי.. קרה לי כמה פעמים שממש עצרתי את עצמי רגע לפני שהפעלתי עליה כח(פחות עם בגדים האמת. יותר כשהיה חשוב לי להחזיר לה את העגיל או לגזור צפרניים ברגליים נגיד). הפחד הזה מלהכנס למאבקים לא בריאים הוא מה שהרבה פעמים מביא אותי לשחרר.
לגבי ענינים רפואים את צודקת לחלוטין ואני הכי בראש של התחבולות.. הדוגמאות שהבאתי הם באמת דברים על הגבול שהם לא ממש פקוח נפש אבל מצד שני מעבר לסתם נראות.. ואם לא היתי אחרי לידה ברור לי שהיתי מוצאת את הדרך והסבלנות להגיע לזה.. פשוט עצם זה שיש לי תינוקת קטנה ותובענית גורם לי לשחרר הרבה יותר ממה שאני רוצה מול הגדולה וזה קשה לי.
לגבי תזונה היא יושבת לאכול אתנו.. לא עוזר לצערי. מקוה מאד שההחמרה שחלה לאחרונה קשורה לאיזה ענין רגשי של אחרי הלידה ויסתדר מתישהו.. כי זה כבר באמת פסיכי
גם הבת הגדולה שלי מגיל ממש קטןאני זה א
ידעה בדיוק מה מוכנההללבוש ומה לא.
אני לא אשכח שבגיל 3 בערך מצאתי את עצמי מוסרת ליד שניה ארון מלא בשמלות חלקן עם תויות עדין כי לא הסכימה ללבוש שמלות רק חצאיות וחולצות..
וככה כל פעם הייתי מתבאסת מחדש שקונה לה דברים ולא מוכנה ללבוש.
היה שלבבששאלתי אותה לפנחנשקניתי או אחרי( ועוד היה אפשר להחליף) אם תלבש או לא ולפעמים בשביל לרצות אותי היצה אומרת שכן ובפועל לא לובשת עד ששחררתי ופשוט נתתי לה לעשות את ההתאמות והבחירות ועוד משהו שאצלי עוזר( אגב עד היום) לקנות לה מעט בגדים כי היא ננעלת הרבה פעמים על 2 סטים ספציפיים ואז אני מתבאסת שיש הרבה בגדים שלא בשימוש.. זה קצת מעצבן כי ככה צריכה הרבהפעמים ללכת לקנות במקום קניות מרוכזות אבל זה הכי עובד אצלנו.. והיום ממש חשוב לה טיפוח ולאט לאט היא גם מוכנה מעצמה לשים דברים שבעבר פחות אהבה.
ולדעתי זה רק זה שקיבלתי את הבחירות והטעם שלה..
זההקשה לשחרר ולפעמים הייתי מסתכלת על בנות של חברות שמוכנות ככה שהאמהות יתקתקו אותן והייתי מקנאכ אבל למדתי לא להסתכל ואגב יש לזה גם דברים טובים שאני רואה שעכשיו בגיל ההתבגרות הרבה מהמודות שהוחכות אצל חברות שלה ואני פחות הייתי רוצה שתלבש ככה בקטע של צניעות לא מדבר אליה כי יש לה את מה שהיא אוהבת וזהו..
אלופה על איך ששחררת..מצטרפת למועדון
זה ממש קשה ומסתכל להוציא כסף על בגדים שלא בשימוש אח"כ.
קורה לי מדי פעם אבל כבר די למדתי מה המרקמים והסגנון שהיא אוהבת.. בעיקר הבעיה היא עם אביזרים נלווים. ואגב היא חולה על טיפוח ומאד נשית בהתנהגות שלה. פשוט זה עניין של נוחות שהיא ישר מעיפה ממנה..
חיבוק גדול! וזה נורמלי ממשאין כמו טאטע!
מזכירה לי תחושות מהגדולה שלי..כשהיתה בגיל הזה . אשכרה גיל ההתבגרות הראשון!
.אני חושבת שקודם כל לדעת שזה קורה-קצת מרגיע.וזה השלב.

וכן לחפש דרכים איך להתמודד איתה, או איך פחות להילחם.לבחור את המלחמות ועל מה שחשוב לך- כמו בריאות- להתעקש.בכל מיני דרכים אבל לא לתת לה לקבוע את הכל.
אצלי לגמרי עבד הפסוק- "עם עיקש תתפתל"( מתהלים)

וגם תזכרי שזה לא תמיד יישאר ככה.זנ משתנה. מבטיחה!
תודה על ההזדהות עם התחושות!מצטרפת למועדון
האמת שאני בשבוע קשוח ממש ולכן הכל התעצם, אבל דוקא בשבת היה לי הרבה "זמן אמא" איתה והרגשות התמתנו.. הרגשתי שהיא ממש צמאה ליחס ממני וכשרק נתתי לה היא רצתה עוד ועוד..
ולגבי עם עיקש תתפתל ממש עשיתי את זה בשבת.
קלטתי שהיא נהנית מזה שאני משחקת איתה משחקי דמיון אז כל דבר שרציתי ממנה שחקנו שאני האמא והיא הילדה ועכשיו אני אומרת לה כך וכך..
דבר ראשוןטל..
זה עובר! שלי בת 3.5 והיום לעומת לפני כמה חודשים זו ילדה אחרת ושלווה אחרת בבית.
לאחרונה מבינה את זה שהכיף בילד שני הוא שכבר יודעים שעל דבר עובר ומה שעכשיו זה לא חרות לנצח. כמה זמן והכל יכול להשתנות.
)גם לגבי הסיכות וסרטים, עד לפני כמה חודשים שום דבר היא לא היתה משאירה על הראש, עכשיו היא מתגנדרת לה..)
דבר שני - חיבוק גדול. זה בטח לא קל להרגיש ככה... ולרצות לחבק ולפנק, ואפילו פשוט לגדל ולהנחות ולנהל חיים נורמליים והילדה חא משתפת פעולה זה קשה ממש.
כותבת לך כמה דברים מנסיוני הדל.. אולי משהו יועיל..
דבר שלישי -ממליצה על הפודקאסט והאתר של בחזרה ללב ההורות. קיבלתי משם המון הבנה וכלים משמעותיים.
דבר רביעי (סליחה על המיספור והאריכות)- לגבי הרגישות התחושתית ברור לי שיש איך לטפל גם בגיל צעיר, ואם אין לך כח עדיין לאבחון בהתפתחות הילד אפילו למצוא מישהי שעוסקת בזה שתיתן לך כמה כלים מה אפשר לעשות כדי להקל, בתור התחלה, יכול לשדרג את החיים.
דבר חמישי ואחרון - כתבת שבתחושה היא לפחות בת חמש. אז מניחה שאת התכוונת לומר את זה לגבי דברים ספציפיים, אבל רוצה להעלות למחשבה שבאופן כללי זה מתעתע. ההתנהגות ולפעמים הדיבור של ילדים קטנים לפעמים גורם לנו להתייחס אליהם כמו גדולים, ולצפות מהם ציפיות של גדולים. אמממה, הם ילדים, עם יכולות של ילדים והגיון של ילדים ורגשות של ילדים. צריך לזכור את זה גם כשהם מציגים לנו הצגות ומתנהגים בעצמאות ובבגרות לרגע.
)שבוע שעבר תפסתי את עצמי מול תינוק בן שנה, אומרת לו: אבל למה עשית ככה וככה? בטון של דיבור לילד בן 4. כי הוא מבין בסהכ.. שניה אחרי זה תפסתי את עצמי, שהילד היקר בן שנה, לחפש לוגיקה במעשים שלו זה נחמד, אבל בעיקר הוא חוקר את העולם ופועל מתוך רגשות ורצונות מידיים. הלמה שלי לא קשור..
או כשאני מרדימה את הקטן ואומרת לבת ה3 לא להכנס. ברור לי שכשאני אומרת לה לא להכנס היא מבינה, אבל אחרי כמה דקןת שהיא משחקת ובדיוק צריכה עזרה בלפתוח את הקופסא, היכולת שלה לומר לעצמה עכשיו אמא מרדימה ואני אחכה מוגבלת ל20 שניות אם בכלל. זה מתסכל מאוד מצד אחד, מצד שני כשהבנתי את זה התנהלות מולה הפכה להרבה יותר נינוחה כי הפסקתי לכעוס.
זה קשור לעוד דבר שכתבו לך - לנסות לראות את העולם מהעיניים שלה ולתת לה, יחד עם זה שלזכור שאת האמא ואת מכוונת, בוחרת לשחרר ובוחרת להגביל, לפי מה שנכון עבורכם.

חיבוק גדול! תגדלי אותה לתפארת!
ואו השקעת ממש בתגובה!מצטרפת למועדון
לקחתי לי כמה דברים..
מסכימה איתך שהכיף בילד שני זה שיודעים שהכל עובר. מרגישה את זה עכשיו על איך שאני לוקחת בקלילות את תקופת הגזים😎
וואי לא פשוט. הקטנים האלה מחנכים אותנו לגמריבהשתדלותיאחרונה
מזדהה עם חלק מהדברים, במיוחד הרצון המוחלט לעצמאות..
ועוקבת אחרי התשובות החכמות פה.

גם אנחנו מרגישים ש'גיל חינוך' התחיל עכשיו.
מאז הלידה של הקטנה הגדול עושה שטויות ברמה אחרת והרבה יותר מאתגר אותנו...
זה הזמן להתחיל ללמוד על הורות טובה.. כך בהרגשה שלי.

בהצלחה לנו
והרבה סבלנות ואמונה בגידול המופלא שלהם
❤️
פליז תענו 🙏חוחית2
מישהי יודעת להסביר איפה הכניסה למקווה בגבעת שאול?משפצים שם עכשיו אז לא סגורה אם פתוח, מה השעות פתיחה ומאיפה נכנסים..קיצר אם יש למישהי דרך לעזור אני אשמח ממש 🙏🙏 תבורכו
נכנסים מרחוב חיים ויטל, ליד בניים חיים ויטל 35שלומית.

(בערך מול בי"ס נועם, קצת לפני)

פתוח שם הרבה שעות כל ערב, לא סגורה בדיוק אבל נראה לי מהשקיעה עד 10 בערך. בעיקרון סיימו לשפץ שם את המקווה נשים אז מבפנים הוא כבר חדש וכל הבלגן בחוץ זה כי ממשיכים את השיפוץ אצל הגברים.

בהצלחה!

תודה!!חוחית2
ובשבת?
זה מהכיוון של הפארק בגן הבור או מהצד השני?
וואו בשעה טובהדפני11אחרונה
מקווה ששיפצו שם יפה... פעם פעם כשהייתי שם זה היה מאוד מיושן....
ברית - הלפפפmiki052

היום זה היום השני לברית,

הורידו את התחבושת, היה קצת קושי להוריד כי היה דבוק.

בקיצור ירד דם. והמוהל שם אבקה ועדיין קצת ירד דם, ושוב שם אבקה , כך 3 פעמים. והמתין. ועדיין היה דם. (לא זרימת דם חלילה)

לבסוף שם שם אבקה ומעל האבקה, שם תחבושת קלה שלא ידבק

חוששת שירד דם שוב.

 

מה עושים??

 

תהיי בקשר רצוף עם המוהל. כולל תמונות וכומיקי מאוס
לא הבנתי עד הסוף מה המצב אבל זה מאוד רגיש...

אצלנו הוא לא חבש, אמר לשים ווזלין ומעל זה פד גזה סטרילי. אבל אצלכם כנראה הגישה שונה, תתיעצי עם המוהל על כל דבר חריג

מזל טוב!
תשאלו את המוהל אם לשפוך שמן שקדיםיעל מהדרום
לק"י

יכול להיות שזה ימנע מהתחבושת להדבק.
(אותנו המוהל הנחה לשפוך שמן שקדים, אבל לא יודעת/ זוכרת מה המטרה שלו).
^^^^^^רק טוב!
שמנו הרבה שמן בכל החתלה. והתחבושת לא נדבקה לעור וכל פעם נפתחה קצת עד שנפלה. ההחלמה היתה ממש מהורה וטובה (לא היה ככה אצל 2 הבנים שמעליו).
כנל, שמנו בפנטן כדי שלא תדבקאודיה.
אנחנו שמנו שמן תינוקותמחכה להריון

יומיים ואחרי שהחליף תחבושת בפנטן על כל האזור כל החתלה

החלים מאוד מהר

שמן תינוקות נראה לי פחות בריא. עדיף שמן שקדיםיעל מהדרום
וואלה? ככה המוהל אמר לנומחכה להריון


בפנטן +המקורית
כדי שלא ידבק בברית שמנו שמן זית
תודה לכן בנותmiki052אחרונה

ב"ה הכל בסדר. לא ירד שוב דם.

ונראה כי המקום ממש מתרפא

אף אחד לא רוצה לבוא למסיבת חנוכה שלי🙁חמדמדה

רצינו בעלי ואני לעשות מסיבה מחר, להזמין את ההורים שלי, ואחים וחברים

ואף אחד לא רוצה לבוא...

וההורים שלו כאלו ש ’מה תעבדי קשה, אנחנו הרבה אנשים, בואו אתם לפה נעשה אנחנו’ בקטע חמוד, אבל לפעמים זה לא כיף לי, אני רוצה לארגן ולעשות זה משמח אותי והם לא רוצים ולא זורמים...

 

 

אז לא תהיה מסיבת חנוכה... בעסה... ממש היה לי בא

אוי...איזה בעסה! זה באמת כיף גם לארחיעל מהדרום
לק"י

אולי אנשים כבר רוו מסיבות ומפגשים.
אולי יש חברים/ שכנים שאפשר להזמין להדלקת נרות וארוחה ספונטנית?
הם לא יצאו לשום מקום...חמדמדה
ולצערי אין לנו כל-כך חברים... לא בקטע מתמסכן בקטע ריאלי...
ממש מבעס...הלוואי ויסתדר משהו!יעל מהדרוםאחרונה
איזה מבאס ❤️המקורית
מוכר לי הקטע הזה ממש
תודה על ההשתתפות💙💙חמדמדה
אוי, ממש מבאס!אמא טובה---דיה!


תודה💚חמדמדה
פעם שניה במיון השבוע..אני זה א
כבר שבועיים שיש לה התקפי כאב עצומים.
היום לפחות עשו בדיקות דם יצאו תקינות ( עוד לא הגיעו כל התוצאות) שתן מחכים לתוצאות ואולטראסאונד אמרו שלא עושים כאן כי זה רק למקרים דחופים וכרגע היא חיונית וצוחקת אבל הם לא מבינים שזה פשוט התקפים והיא סובלת נורא ואני מתוסכלת כבר ולא יודעת איך לעזור לה.. ושלא נדבר על זה שאני גמורה מעייפות בעלי ואני עושים תורנויות שינה..מזל שבשבת מצארחת כל הסעודות וצריכה להכין רק סיר תפוחי אדמה בקטנה.
על קינוח אני יוותר כמובן. ומתפללת שימצאו כבר מה מציק לה.אה וישנים אצלי בני דודים השבת( ילדים גדולים יחסית) ואני ממש לא רואה את עצמי עושה את זה עם הבכיות שלה בלילות מה שמנחם אותי שאולי בזכות הכנסת אורחים תבוא הישועה..
הלוואי שיעשו במקוםיעל מהדרום
לק"י

ושימצאו את הסיבה לסבל ואת הטיפול המתאים🙏

רק בריאות!!
חברותיי לאסטרופם אשמח לעזרה-anonimit48
אם התחיל לי הערב דימום חלש בעיקר בניגוב,
צריך לקחת מעכשיו
או רק כשהדימום יתחזק?
כשאני לקחתיפרח חדש
חיכיתי למחזור הרציני
ולא לכתמים שיש לפעמים לפני
יש רופאים שאפילו אומרים לקחת מהיום השלישי אז לא חושבת שיש עניין לקחת ממש בתחילת המחזור כשעדיין אין דימום רציני
תודה רבה ❤️🙏🏼anonimit48
לא יודעת לגבי אסטרופם, אבל להבנתי כשרופאיםקופצת רגע
מתייחסים ליום תחילת המחזור-הם מתכוונים ליום בו מתחיל דימום ממש, לא לכתמים וכו'.
כן אני יודעת אבל זה כאילו לא דימום מסיבי אבל גם לאanonimit48אחרונה
כתמים
זה כבר ממש דימום רק חלש
ייעוץ בנושא ביוץטלכו
מבצעת בכל יום מהיום ה8 לווסת בדיקת ביוץ והיא תמיד יוצאת שלילית. אך בסוף החודש תמיד יש ווסת. כיצד זה יכול להיות? האם יש מצב שיש ווסת ללא ביוץ?
ניסית לבצע לפני? אולי זה יוצא בזמן הספירה?מתחדשת11
מה זה אומר זמן ספירה?טלכו
7 נקיים.מתחדשת11
כל כמה זמן הווסת מגיעה?פרח חדש
ותבדקי חודש אחד
פעמיים ביום
אחד בבוקר ב11 בערך
ואחד ב4-5 אחהצ
תשמרי את כל הבדיקות, אולי תדביק אותם בדף ותרשמי תאריכים
כל 28 יוםטלכו
אז את צריכה להתחיל לבדוק מהיום ה10 בערךפרח חדש
פעמיים ביום
ושימי לב גם להפרשות
ככל שהביוץ מתקרב יש יותר הפרשות מהנרתיק
קיים דבר כזה מחזור ללא ביוץ אבל לרוב יותר הגיוניבתי 123
שלא מצליחים לזהות. יש נשים שההורמון עולה לשעות בודדות באיזו שעה את בודקת?
יש אפשרות לבדוק פעמיים ביום וכדאי לנסות עם חברות שונות. האם את עוקבת אחרי עוד סימני ביוץ?
גם אני כשעשיתי היה תמיד שליליחצי שני
ונכנסתי להריון בכל זאת. הפעם היחידה שיצא חיובי זה שעשיתי בהריון בשביל הבדיחה.
הן לא אמינות. לא להילחץ בכלל
יש מצב של וסת ללא ביוץיראת גאולה
אבל יש יותר סיכוי שהבדיקות לא מספיק מהימנות.
אפשר לבקש מעקב זקיקים ופרופיל הורמונלי מרופא נשים כדי לוודא ביוץ ומתי הוא.
כנראה את לא בודקת בשעה של הפיק שלך. אצלי זה בערבanonimit48
תמיד …
לכן עושה בדיקה גם בבןקר וגם בערב ואז כן רואה את העליה והירידה.

בנוסף יכול להיןת שיש לך עליה שהיא לא ממש ממש חזקה ואז ירידה וזה נחשב הפיק שלך
גמלי זה קרהפיצישליאחרונה

ושעשיתי מעקב זיהו ביוץ וודאי

הבדיקות האלה לא הכי אמינות וגם תלויות בהרבה פרמטרים סביבתיים

חיסון גיל שנה ועודמוריושה
חיסנו את הקטנה בחיסון גיל שנה ביום ראשון שעבר, ומיום שישי היא בלי תאבון בכלל...
משלשלת, משתעלת מלא ומקיאה, עם חום גבוה של 39++
זה תקין לתופעות של אחרי החיסון?

עוד דבר,
מתחילת החודש היא היתה מקיאה ומשלשלת המון שלשול רירי כזה... נתנו לה מי אורז בהמלצת הרופאה ובאמת השלשולים השתפרו וגם ההקאות (עד שחיסנו אותה ואז הכל חזר), עשינו לה בדיקת צואה והכל היה תקין אז הרופאה אמרה שזה כנראה ויראלי ויעבור
מישהי נתקלה במצב כזה?
אני כל כך דואגת... היא צנחה ממש במשקל
קיבלה רוטה?כבת שבעים
בעתם לא נראה שיש רוטה בגיל שנה
אין רוטה בגיל שנהמוריושה
בנוגע לשילשוליםמקקה
ניסית להימנע ממוצרי חלב לתקופה? לפעמים אחרי שילשולים הפלורה של המעי שעוזרת לפרוק הלקטוז נפגעת
תנסי כמה ימים בלי ותראי אולי יעזור
היא אלרגית לחלב 😔מוריושהאחרונה
תופעות לוואי בהפחתת הנקה- יש כזה דברפשיטא
כבר כמה ימים שהפחתתי ממש בחדות את ההנקה במטרה להפסיק לגמרי (בת שנה וחצי ומיציתי מכל הבחינות)
אז הפסקתי להניק אותה בלילה-לפני שהולכת לישון ועוד בערך פעמיים שמתעוררת בלילה.
ומאתמול אני עם בחילות ממש, משהו לא אופייני. לא בהריון.
יכול להיות שזה קשור להפחתת ההנקה בפתאומיות?
היה לי משהו דומה.. למשך כמה ימים בודדים ועברLana423
אבל ממש התופעות של הריון. אצלי לפחות זאת בחילה טיפה שונה מבחילה אחרת חח
תודה♥️פשיטא
מקווה ממש שזה יעבור מהר..
נשמע לי הגיוני, תופעה אולי של השינויים ההורמונלייםמק"ר
תודה לך♥️♥️פשיטאאחרונה
פרסום נס חנוכהאנונימית בהו"ל
רוצה לפרסם שעשיתי את הסגולה של הפתק בחנוכיה ונושעתי! בהריון מתקדם ב"ה
בעז"ה בקרוב לכל המצפות בקלות ובידיים מלאות!
איזה יופי ברוך האני זה א
איזה יופי ברוך השםםםמחכה להריוןאחרונה

אני עשיתי לפני שנתיים ועכשיו עם תינוקי בן חצי שנה שנה שעברה פתחתי את הפתק שהיה על החנוכיה וראיתי שאני עם בטן קטנה של אמצע הריון בהחלט היה מרגש

המשך הריון תקין ולידה קלה ביידים מלאות

הבטחתי אז מקיימת.סמיילי12
אז שנה שעברה עשיתי את הסגולה של הפתק בחנוכיה.
וברוך השם, התגשם.
ביקשתי היריון לחברה מאד טובה שלי, ותודה לאל היא בחודש מתקדם🙏
מפרסמת את הנס הטוב❤

*יודעת שזה לא בהכרח 'עובד' וכו וכו. אבל התפללנו לאור הנרות וביקשנו וברוך ה' נושענו. הבטחתי לפרסם את הנס, אז מפרסמת*
*בבקשה בלי הערות לא מכבדות, תודה*
מקסים שחשבת על החברה וביקשת מהלבמתחדשת11
מרגש ♥️
באמת מרגש. היריון ראשון😊סמיילי12
תודה רבה על השיתוף!!!!בימבה אדומה
בע"ה בשורות טובות לעם ישראל!
את כזאת מהממת💗חצילוש
ריגשת ממש
איזה מקסימה את מהממתאני זה א
❤❤סמיילי12אחרונה
אני לא מבינה מה נסגר..(ענייני הפלה)חן מלכות
לא אמרו לי שהפלה זה לא נגמר לעולםם


אני לא יודעת מה קורה

לפני חודשיים הפלה בציטוטק שבוע 9

דימום הפסיק אחרי שבוע וחצי.
בטא ירדה מדי לאט ורק השבוע התאפסה(!)
התגלו שאריות קטנות
אחרי חודש וחצי- דימום כבד מאוד וגושים וכו
ואז באו''ס רחם נקי רירית 6 ממ
בטא סוף סוף ירדה משמעותית והתאפסה עכשיו
טבלתי רק לפני ימים ספורים-אחרי חודש שאסורים!!

ו..הופ שוב חוזר דימום קל! אדום בהיר
כרגע קצת ורק בניגוב

מה מה מה?
עד מתי ימשך הסחבת הזאת?
אני מאלול בהריון ועכשיו כבר טבת ועוד לא מתקדמת לסתם חיים נורמלים של שגרה

מה זה יכל להיות עוד? למה סתם הכתמה באמצע החיים?






מחזור?מתחדשת11
לא הגיוני..עברו רק שבועיים מאז שנגמר הקודםחן מלכות
לא הבנתימתחדשת11
כתבת שהיא התאפסה ממש עד לא מזמן והרחם היה נקי, ואז טבלת. אז מה שהיה לפני כנראה עדיין היה שארית. או שלא הבנתי נכון?
כן אבל השארית יצאה בכמו מחזורחן מלכות
בדיוק חודש וחצי אחרי- שזה הזמן הרגיל למחזור אחרי הפלה

טוב אני בעצמי לא מבינה כבר מה קורה
הכל מסובך ונמרחחח מדי

בסוכות דמיינתי את חנוכה כשאני בחודש רביעי😏
אחרי ההפלה בחשון דמיינתי שבחנוכה אני בתחילת הריון חדש
ואני עדיין מסובכת עם דימומים וסחבת מאז...


טוב אבל נראה לי שחוץ מסבלנות אין לי באמת פתרון
אין לדעת.. אכן רק סבלנותמתחדשת11
אולי כן וסת אולי לא.. מקווה שזה כלום ויעבור
חיבוקים על מה שאת עוברת ♥️
איזה באסהההעדינה אבל בשטח
מאוד יכול להיות שמחזור , שולחת לך כוחות💓
קודם כל אם זה ככה קצת אז זה לא אמור לאסורפרח חדש
דבר שני, זה מצוי שיש דימומים מוזרים כשהגוף באמצע לחזור לעצמו מההפלה
אם עברו שבועיים מהמחזור, אולי זה דימום שקשור לביוץ?
אם כן זה אמור להיות דימום קליל שלא אוסר
וחיבוק איזה מתיש זה הדבר הזה .
יש דימום בביוץ? בחיים לא שמעתי על דבר כזהחן מלכות
זה כרגע ממש בקטנה וצבע ממש אדום בהיר חושדת אולי פצע בכלל וסתם נלחצתי

טוב פשוט נחכה ונראה מה הכיוון

יש תופעה כזאתפרח חדש
אני יכולה להגיד לך שמאז ההפלה הראשונה שלי בתמוז
אני ממש סובלת בביוץ
המון כאבים, והפרשות
מרגישה מאוד את ההורמונים שסביב הביוץ
אז יכול להיות שגם אצלך יש משהו שקצת חריג בביוץ וגורם לדימום
המשותף בין ככל ההשערות זה
שהגוף שלך אחרי הפלה וההורמונים לא לגמרי מאוזנים
וזה יכול לעשות מלא דברים משונים


לי מאז הלידות כל פעם סביב ביוץ יש דימום..אנונימית בהו"ל
וואו..דימום שאוסר?חן מלכות
מחילה שאני שואלת..
חדש לי המושג
לא בהכרחזוית חדשה
(אני לא האנונימית)
בפעם הראשונה זה אסר כי לא התנהלתי בצורה חכמה..אנונימית בהו"ל
מאז אני משתדלת ללבוש שחור (כולל תחתוניות שחורות אם צריך) ממש ממש לא להסתכל בניגוב או באסלה ואם זה מתגבר אז שואלת רב.
פעם אחת קרה שממש זה כבר היה כמות אבל בגלל זה היה בניגוב (וחיכיתי 15 שניות לפני) אז הרב אמר שזה בסדר.
זה ממש מבאס כי שאני כן רואה בטעות את הכתם/דם אז אסור יחסים 24 שעות (לפי הפסיקה שלנו..) ואפשר ככה לפספס את הביוץ..
וואי איזה סרט!! ככה כל חודש?!איזו התמודדותחן מלכות
וואי ממש מופתעת לגלות תופעה כזאת..
ואיזה גבורה זה כל חוד ש מחדש!

באמת כרגע אם לא היתי מסתכלת בניגוב(טישו צבעוני ומחכה 15 נשיות)
לא היתי יודעת נראה לי..מרגישה יבשה לחלוטין..
אולי באמת לא אסתכל בכלל
לפעמים זה מותח כזה לא לדעת
אבל באמת פחות סכוי להאסר

לא חושבת שזה מביוץ אצלי..לפני יומיים בדקתי בדיקת ביוץ שיצאה ממש שלילית..פס חלשלוש
לא נראה לי ביומיים זה משתנה ככה
וגם בחיים לא היה לי תופעה כזאת

אולי זה תגובה של הגוף לאיפוס הבטא ..?
או במקרה הפחות טוב - סימן מבשר מחזור לא קשור לכלום
או לא יודעת
העיקר שיגמר..ושלא נאסר..
זה שהבדיקה יצאה לפני יומיים שלילית לא אומר כלום..רק טוב=)
אצלי זה נהיה מ0 ל100 תוך יום אחד.
אבל באמת לא בטוח שהדימום קשור.
בעז"ה שיגמר ותהיה לך בהירות בקרוב!
איזה מוזר- בדקתי עכשיוחן מלכות
בבדיקת ביוץ-
והפס השני ממש כמעט זהה בחוזק לפס בקרה..!
ולפני יומיים בקושי ראו אותו
חשבתי שזה עולה הדרגתי כזה אז אין מה לבדוק בכלל השבוע..

אני לא יודעת אם זה אמין הבדיקות האלו בכלל..
אבל באמת מוזר..

לפחות אני מחכימה פה בידע כללי נשי
7 שנים פה ואני דוקטור ברפואת נשים
הבדיקות די אמינותפרח חדש
הם מזהות את העליה ההורמון
וגם אצלי זה קורה מיום אחד לשני
ואני עושה אותם יחד עם אולטרסאונד כך שאני יכולה להגיד לך שזה נכון.
בהצלחה יקרה ובשורות טובות 😘
נכון הן די אמינות במצבים "רגילים"מתחדשת11
עלולות להראות תוצאה שגויה בהנקה
או כל שיבוש הורמונלי שהגוף עובר
אז יש לי סיבות שיצא מובש..אבל יצא היום חיובי ודאיחן מלכותאחרונה
הפס השני יותר חזק בהרבה מהפס בקרה..

טןב נראה
מתפללת לנס
סיפור חייזהות

היי כבר שנים קוראת ולא רושמת מתעניינת ולומדת מהתגובות פה

כבר שנים רוצה לספר את מה שיש לי על הלב

לשאול להתייעץ

בת 30 + אבל בתוך תוכי הילדה.

גדלתי במשפחה קטנה מערכת יחסים של בורים לא פשוטה.הורים שדואגים לצורך גשמי שלי(תלמדי כדי שתצליחי) מצב כלכלי לא קל.לא בית חם.דאגו לצרכים של לימודים וכו' אבל חום ואהבה בדיעבד לא היה בשפע.אם הלכתי הדרך שלהם קיבלו אותי ואם לא זכיתי לצרחות

הערכתי שהם נתנו הכל על מנת שאלמד.

כשהכרתי את בעלי,התחתנתי זכיתי למנות של בקורת והסתה ואפילו הקשבתי לזה

אחרי שנה שהתחתנתי שכחתי להתקשר וזכיתי למנה של צעקות זה אחרי שקניתי להם מתנה באמת מהממת אמא שלי לא הסכימה לדבר איתי ושנה וחצי בכיתי בכל ליבי כל יום.בעלי נשא את זה אהב חיבק ותמך.

אחרי שנה וחצי אמא שלי חזרה לדבר איתי בשל אירוע משפחתי וגם שם לפעמים היתה בקורת .

בעלי היה מסיע אותי כל פעם לשם למרות הכל והם היו מגיעים אלינו לעיתים רחוקות מבחירתם

לא היה על מה לדבר על שבתות וחגים.הם לא אנשים שיוצאים מהבית שלהם אבל לא רציתי לבוא לשם ולפגוע במבצר שלי שהבטחתי שלא אפגע בי ובזוגיות שלי

כיבדתי אותם מאוד התקשרתי דאגתי תמיד

ההריון של הקטן שלי לפני כשנה היה בסיכון.גילו לו מום ברוך ה' שאפשר לחיות איתו רק לעקוב,אבל בזמנו לא ידענו מה זה אומר וחיכינו לבדיקות.גם לי מצאו משהו ונכנסנו להריון בסיכון.הייתי בחרדה על העובר כל הזמן,קמה בלילות ובוכה רק שיהיה בסדר וישרוד ויחיה ויהיה בריא בעז"ה

לא סיפרנו על ההריון לאף אחד.ההורים של בעלי ידענו על זה כי בחודש חמישי היו לי תחושה של צירונים ונסענו דקה לפני שבת ואז הילדים היו שם והבית חולים קרוב אליהם ושחזרתי בשבת הם כבר ראו וסיפרתי להם הכל והם כיבדו ולא סיפרו לאף אחד עד הלידה

אחרי הלידה סיפרתי לאימי.הקורונה הגיעה אליי במיון יולדות ויצאתי מהבית חולים חולה עם קורונה מפחדת על הקטן שלא יידבק.איתי ידעה מזה התקשרה פעם אחת וזהו.לא התקשרה אחריי זה בכלל,לשאול,להתעניין,לעטוף,לחבק עוד פעם ניתוק שמעלה לי דמעות כל יום אבל מצד שני לא יכולה לעבור צעקות ביקורות

עם אחי הקשר לא משהו השוב שאלתי לשום ילדיו עקב אשפוז ואז אימי נזכרה להתקשר והסכין בלב עוד פעם הסתובב וכואב לי..אז מחפשת את הזהות שלי בגילי מי אני מה אני.שואלת את עצמי שאלות של כיבוד הורים ומה זה להיות בת כשאת מרגישה פגיעה שכזאת

 

כואב לקרואהמקורית
את נשמעת ככ מהממת וככ מחפשת את הקשר המשפחתי

לדעתי, צריך להסתכל על זה כך ש- צריך לבנות חומה.
חומה שתגן עלייך
על הילדה הקטנה הזו בפנים, שרוצה ככ יחס חם אוהב והורי. שתגן עלייך מפני הפגיעות הגדולנ שיש בקשר הזה.
זה יותר ממובן שאת רוצה יחס של אמא ובת
וברור שהילדות השפיעה
אבל רוצה להציע לך להסתכל על זה מהמקום שלהם ובעצם כך לבנות את החומה שלך: הם, בדרכם, רצו להיטיב איתך. זו האהבה שהם ידעו לתת. זה מה שיש להם לתת.
ואת לא חייבת לקבל את זה. אבל גם לא יכולה לשנות את זה.
את יכולה להיות זו שתאהב אותך, תקבל אותך, תעריך אותך ותתן לך חום ואהבה. נכון, זה לא מה שרצית. אבל זה מה שיש לך לעבוד איתו.
לא נראה שהם במקום שמסוגל לקבל וההתנהלות שלהם לא נשמעת תקינה, אבל את - הראש והלב שלך במקום הנכון. אז במקום להזיז אותם, תזיזי את עצמך.
תכבדי אותם כהורייך, אבל תביני שיש להם נכות מסוימת. וכמו שמנכה שלא הולך לא מצפים לרוץ, כך גם פה. ברגע שהציפיות שלך מהם יתחברו למציאות הקיימת, הפגיעות תרד. גם אם לא לגמריי.
והזהות שלך קיימת ושרירה. גדלת להיות מי שאת. החוויות שלך כילדה וכאישה וכאמא וכבת עיצבו את דמותך. עכשיו את צריכה לבחור לאן את מנתבת את הכוחות שלך, לאיזו עשייה. לפעמים אנחנו לא יודעים שאנחנו יכולים לבחור בכלל אבל זו זכות ולפעמים גם חובה שלנו כלפי עצמנו.

חיבוק ענק יקרה ❤️❤️

וואו... עצובחדקרן
מרגישים את הכמיהה חאהבה מבין השורות.
זה ממש המקום הזה, של הילדה, שזקוק לחום ואהבה והערכה וקבלה ללא תנאי.
כתבת כאן שהבית שלך הוא מבצר.. איזה מדהים זה, שאת זוכה לבנות בית שמהווה עוגן עבורך. עם בעל תומך ואוהב.
אני בטוחה שאת מעניקה לילדים שלך בית חם ואוהב.
שולחת לך חיבוק גדול גדול.
מאמינה שתמיד יהיה את המקום הכואב הזה בלב. אבל מקווה שעם הזמן הוא ילך ויקטן, כי את בונה לעצמך משפחה אוהבת ושמחה, בית עוטף וחם - עבורך ועבור הילדים שלך.
תזכרי שההתנהגות של ההורים שלך - היא שלהם, ולא קשורה אלייך בשום צורה (לא "באשמתך", לא בגלל שלא היית מספיק טובה..)
ושוב חיבוק
יקרה ואהובה ממש עצוב לי לקרואביבוש
יכולה לספר לך על עצמי, שגם גדלתי באותה אווירה, שלמדתי 3 דברים שעוזרים לי:
1. לתת אהבה לאחרים: בין אם זה הילדים שלנו, בעלי, חברות...פשוט לתת אהבה כמה שיותר, לפרגן ולאהוב בלי תנאי, זה ממלא את החסר.
2. לקבל אהבה מהסביבה: היו תקופות שגם שפירגנו לי לא קיבלתי את זה בתוך תוכי. ואני מתכוונת לאהבה מהסביבה אפילו בדברים פשוטים, ומאנשים שלא הכי קרובים אלייך - פירגנו לך בעבודה? בשכונה? לקבל את זה! אהבה מהבעל, מהילדים- לנסות לחוות אותה כמה שיותר, את תראי איך שזה ממלא אותך עם הזמן אם רק תדעי לקבל את זה.
3. לנסות להתנתק רגשית מהבית ולהבין שאהבת הורים אין להם תחליף- אני יודעת שזה קשה, אצלי הניתוק הרגשי קרה עוד בילדות, וזה מה שהגן עליי. אולי שמישהו יעזור לך עם זה- מטפלת רגשית או משהו, להרגיל את הנפש לניתוק בין מי שאני לבין מה שחוויתי, לבין ההורים.
וכמובן להבין שתמיד יהיה חסר משהו. ולקבל את זה באהבה, ולהאמין שאת יכולה להצליח בחיים לצד זה, ולצמוח מתוך הכאב💔
כואב לקרוא. את נשמעת מהממת עם לב ענקסטטית
בין השורות שלץ, אני שומעת את הדרך שבחרת- להיות מבצר לעצמך ולמשפחתך..את בדרך הנכונה!
תשמרי על הדרך הזו
תיהי מבצר לעצמך
מבצר לילדה שבתוכך
תיהי האמא של עצמך
את מסוגלת לכך
יש לך הרבה מה לתת לך
תאהבי את עצמך ללא תנאי
תקבלי את עצמך

הוריך הם הוריך
ידעו לתת לך רק מה שנתנו. גם הם הגיעו עם חסכים
זו המציאות שלהם, וזה מה שהם העבירו לך
חבקי את מה שכן נתנו לך
ותמלאי את עצמך במה שחסר לך
וממליצה לך ללמוד ימימה! בזמנו מצאתי ביטויוב שיעורסטטיתאחרונה
שממש ידבר אליך- חפשי ביטויוב ימימה לטו בשבט של עידית שליו
יש פה מישהי שנכנסה להריון מייד בהפסקת גלולות?אנונימית בהו"ל

הפסקתי גלולות בסוף שבוע שעבר ואין דימום ואין כלום

מה יכול להיות?

חחח כמוני (פותחת השרשור)אנונימית בהו"ל

כנראה זה היה סגולה לרשום פה

וואי מה יהיה עם הכאבים האלו??? (ויש גם שאלה)אנונימית בהו"ל

כבר כתבתי פה שבוע שעבר,

מניקה על סרזט.

החבילה הראשונה היתה מעולה ומקסימה, אני בשבוע השני של החבילה השנייה ואמא על הכאבי מחזוררר מה נשמע?? הבטן והגב לא כואבים לי ככה כשאני באמת במחזור...

ובחילותתת

וההנקה עושה לי להקיאאאא 

אופ זה ממש לא כיף לי

 

 

 

ולשאלה- מצאתי אתמול בשד גוש קטן, בערך כמו כדור אדוויל... אבל אני מניקה עז זה יכול להיות כלום נכון?

נשמע שההורמונים לא משפיעים עליך טובפרח חדש
כמו להרבה נשים
לכל אחת זה משפיע באופן אחר
ממליצה לך לחשוב על מניעה בלי הורמונים
תנסי סוג אחר- דיאמלה. פומיניק.מוריהאחרונה
לילה שלישי ברציפות שהבן שלי מקיאYNZS
פעם אחת וזהו.
במשך היום מרגיש מעולה, עם תאבון וכו
הוא כן יותר עייף מהרגיל וישן יותר שעות בלילה.
כמובן שניקח לרופא אבל בינתיים יש למישהי תובנות?

אני ממש בלחץ
אם מרגיש סה"כ טוב, נשמע לי שלא צריך ממש להילחץבארץ אהבתי
טוב שתיקחי אותו לרופא, אבל נראה לי שהלחץ פה מיותר... (כמובן שמבינה אותך לגמרי, כותבת כדי להרגיע ולא כדי לזלזל בלחץ...).

יכול להיות שקשור לאוכל שאכל אחרת?
אצל הילדים שלי קרה כמה פעמים שהקיאו בעקבות אוכל שלא רגילים אליו שאכלו בכמות גדולה (בדרך כלל אוכל פחות בריא, כמו נקניקיות או בורקסים).
אולי אכל הרבה סופגניות או משהו אחר שונה מתמיד?
רק עכשיו יכולה להגיבYNZS
תודה על התגובה המרגיעה!!
וכן.. אכל לפחות סופגניה אחת כל יום והוא לא רגיל לזה..
האמת היא שלא חשבתי בכיוון. תודה!!!
לבן שלי היתה תקופה שהקיא כל לילה (בגיל שנה וחצי)יעל מהדרום
לק"י

עבר כמו שבא, ואין לי מושג מה זה היה.
מעניין ממש. וסיוט🙄YNZSאחרונה
נסיעה ארוכה בהריוןאנונימית בהו"ל
ברוך ה בתחילת הריון שני
העייפות, הבחילות והחולשה הגיעו לשיאים הזויים
מחר צריכים ליסוע להורים של בעלי נסיעה ארוכה בכמה אוטובוסים (שתיקח לפחות 3-4 שעות)
איך שורדים נסיעה כזו עם כל החולשה והבחילות? מה עושים בנסיעה עם תינוקת בת שנה וחצי פעלתנית מאד שבקושי מסכימה לשבת?
מרגישה חסרת אונים
נשמע בהחלט קשוח!חיכיתי חיכיתי
בהחלט לא פשוט ליסוע נסיעה ארוכה עם בחילות ותחושות של תחילת הריון.
יש לכם אפשרות להשכיר או להשאיל רכב ממישהו? אם כן אז לכו על זה וכך את תוכלי לשלוט בדרך,לעצור כשתצטרכי וליסוע בהתאם לקצב שלך.
אם לא...אז תקחי לך לנסיעה דברים שעושים לך טוב ומעבירים בחילות כמו לימון,סוכריות מנטה,בייגלה.
והייתי לוקחת גם נישנושים ומשחקים מעניינים לקטנה.
אולי מישהו נוסע לכיוון מהיישוב שלכם?anonimit48
באמת קשה! אין דרך לקחת מונית בחלק מהדרך?יעל מהדרום
וואו לא פשוט בכלל בכללמתחדשת11
אתם חייבים להגיע?
תודה לכולכןאנונימית בהו"ל
אין לנו אפשרות להשכיר/ להשאיל ממישהו רכב ואנחנו חייבים ליסוע אליהם כי תקופה ארוכה מאד לא היינו אצלם..
התחלנו מקודם את הנסיעה והקטנה נרדמה בנס.
ארזתי לה הרבה משחקים ודברים שיעזרו לי עם הבחילות כמו ש @חיכיתי חיכיתי הציעה ואני מקווה שהנסיעה תעבור בטוב
בהצלחה תרגישי טוב!מתחדשת11
בהצלחה רבה רבה!ממשיכה לחלוםאחרונה
מקווה שבזכות כיבוד ההורים שאת עוזרת לבעלך לקיים הנסיעה והשהות שם יעברו בקלות
הוצאת התקן הורמונליהתקן הורמונלי
הוצאתי התקן לפני כמה ימים, עדיין מניקה בלילה (בן 11 חודשים) מאז הלידה לא קיבלתי מחזור. הרופא אמר לי שלא אמור להיות דימום אחרי ההתקן... אני עם תחתונים שחורות ויש הפרשות כלשהן, אני לא יודעת אם זה דימום או שסתם יש לי הרבה הפרשות בגלל השינוי ההורמונלי.... אני לא רוצה להסתכל הניגוב כדי לא להאסר, מצד שני אם אין דימום אנחנו סתם לא מקיימים יחסים כרגע כי אני חוששת שאולי יש🤷🏻‍♀️
מישהי יודעת אם אחרי הוצאת התקן הורמונלי עלול להיות דימום ממש קל בגלל השינוי ההורמונלי? או שאולי הגוף מנסה לבייץ ויש הפרשות פוריות? (התחיל יומיים אחרי הוצאת ההתקן)
תשאלי רבכמהה ליותר

לא בטוח שאתם חייבים להימנע מיחסים, גם אם את חוששת ש*אולי* יש.

בפניםמקרמה
לאארי הוצאת התקן יכול להיות 2 סוגים של דימום

דימום מידי- כתוצאה של הוצאת ההתקן שלרוב נחשב דימום פצע.

דימום הורמונלי -שיופיע לרוב אחרי כמה ימים.

לגבי המנעות מיחסים
אם אתם נמנעים בגלל הרגשה לא נוחה שלך זה משהו אחד
אבל אם זה מסיבה הלכתית תבררי את העניין-
בדיוק קיבלתי הסבר שזה רלוונטי רק בזמן עונה.

בשאר הזמנים זה נטו בגלל 'הסיכון להיאסר' (ראיה אחרי יחסים בעיתית יותר) ואם לא מסתכלים אז הסיכון פוחת
את יכולה להסתכל בניגוב רחוק ממתן שתןמיקי מאוס
יש דעות כמה רחוק אבל הכי טוב פשוט סתם תכנסי לשירותים ותבדקי
בגלל שזה נייר טואלט לא מקבל טומאה אז לא נאסרים בכמות קטנה כזו
הבעיה בניגוב היא שזה סמוך למתן שתן אז יש ספק הרגשה

וגם אם יש קצת דימום לא בטוח שצריך להמנע מיחסים, רק להקפיד על חושך ועל ניגוב טוב במגבת כהה וכמובן הכי טוב להתיעץ עם רב שמקובל עליכם
גם בזה הדעות חלוקות.בתי 123
אצלנו למשל עצם הניגוב באותו מקום נחשב שיכול לטשטש את ההרגשה כמו בדיקה פנימית
יש אפשרות גם לשים מגן תחתון לבן אם לפי הפסיקה זה לא מצריך שאלה במקרה של כתם
ניראה לי שלפני שבודקים בניגובכמהה ליותר

כדאי לדבר עם רב.

אם לא בודקים ביכלל, יש סיכוי שמותר לכם לקיים יחסים.

אבל אם את בודקת ורואה שם אפילו קצת דם, אתם אולי לא תיאסרו, אבל כימעט בטוח שהרב יאסור יחסים. 

 

וואו, תודה על כל התשובות המהירות!התקן הורמונלי
הפתרון הכי טוב זה להשתמש בנייר טואלט לא לבןשלומית.

שלכל הדעות לא מקבל טומאה

זה מה שעשיתיהתקן הורמונלי
היו ממש נקודות דם קטנות, אני מניחה שזה כמו הדימום של ההתחלה, ייעלם תוך כמה ימים
תעקביקפצתי לבקר
לי כמה ימים אחרי הוצאת התקן התחיל דימום, אבל זה היה אחרי כמה שנים ללא מחזור
במצב כזה לבדוק רק עם רב מה לעשות ואיך לנהוגאנונימית-אנמית
נראלי זה מתחזק 🫤התקן הורמונלי
נראלי זה הולך לכיוון של מחזור, אבל זה בעצם לא מחזור, כי לא היה ביוץ, אז מה זה אומר בעצם? ממה מגיע הדימום? ולא אמורה להיות רירית ממש דקה אחרי תשעה חודשים עם התקן? אז אתן חושבות שהדימום הזה ייגמר מהר?
עצם ההוצאה גורמת לדימום של כמה ימים/יוםביבושאחרונה
אקווריום ירושליםסליל
מישהי יודעת כמה הם גמישים מבחינת שעות כניסה?
הזמנו לשעה 9:00 היום, אבל נגיע באיחור. יתנו לנו להיכנס?
אנחנו מגיעים מרחוק
כן אין בעיה. היינו אתמולאורוש3
תודה!!סלילאחרונה