אחד המדרשים שתמיד מרגשים אותי בפרשה הזו, זה המדרש שמופיע בבראשית רבא, בתחילת הסיפור של יהודה ותמר:
"ויהי בעת ההוא" - רבי שמואל בר נחמן פתח (ירמיה כט, יא): "כי אנכי ידעתי את המחשבת" שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסוק בשקו ותעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק לקח לו אשה, והקדוש ברוך הוא היה עוסק - בורא אורו של מלך המשיח.
(בראשית רבא פה א')
המדרש הזה מלמד על הסתכלות לעומק, על מבט לטווח ארוך, על מה שקורה מתחת לפני השטח.
קורות כאן כל כך הרבה התרחשויות במציאות, כל כך הרבה סיפורים מרתקים. אבל כשמסתכלים לעומק, על מה שקורה מתחת לפני השטח, המדרש מסביר שהקב"ה עוסק בבריאת אורו של משיח.
וזה לא שזה יתבטא מיד. עברו מאז כשלושת אלפים שנה והמשיח עוד לא הגיע (זה כן כבר התחיל להתבטא במלכות בית דוד, אבל זה עוד לא המשיח..). ובכל זאת הזרע כבר נזרע, הקב"ה מתכנן לטווח ארוך. וגם כשאנחנו לא מבינים מה קורה, ואולי לא נבין לאורך כל החיים שלנו מה היה ולמה זה היה כך, אבל תמיד הכל מושגח, ולהכל יש משמעות. גם אם לפעמים רואים את הפירות רק בפרספקטיבה של דורות.