לבעלי יוצא לעבוד עם נשים וירטואלית. ז"א רק בהתכתבויות וואטספ/מייל
ושמה לב כשרואה התכתבויות, הוא יכול לכתוב בקצרה ובקרירות ונשים עונות בתגובתן בלבבות!!חיוכים ומלא התחנפויות כאלה סמויות בכתיבה שלהן. למה ? מה הקטע לפלרטט עם גבר? או שזה מחוסר הבנה?
לבעלי יוצא לעבוד עם נשים וירטואלית. ז"א רק בהתכתבויות וואטספ/מייל
ושמה לב כשרואה התכתבויות, הוא יכול לכתוב בקצרה ובקרירות ונשים עונות בתגובתן בלבבות!!חיוכים ומלא התחנפויות כאלה סמויות בכתיבה שלהן. למה ? מה הקטע לפלרטט עם גבר? או שזה מחוסר הבנה?
עצוב איך הגבולות היטשטשו בכל המגזרים.........
אמהלה, אם בעלי היה שולח לב לאישה, זה נורא עם כמה שזה נשמע "תמים"
אבל נראה שזה דור שונה היום. שמעתי ממרצים באוניברסיטה תלונות/בדיחות על מיילים שמקבלים מהסטודנטים שהם כותבים היוש, ביוש, ואימוג'ים....
אבל אישה שזה השיח שלה הרגיל (אימוגים ומחמאות, או התבדחויות) לא תמיד שמה לב.
אני רואה על עצמי שאני שיא הדוסית ויש לי מלא דיסוננס עם גברים שיוצא לי לעבוד מולם ואני מצטנזרת המון ועדיין ההודעות שלי לא תמציתיות ו'גבריות' כמוהם.
כן ענייניות, אבל מציינת דברים שהיו טובים או אומרת יפה תודה.
מי שפחות בראש להצטנזר דברים כאלה בשיח וירטואלי לחלוטין יכולים להתפרש אחרת
אז ב''ה לא מכירה מיקרים קיצוניים. דיברתי באופן כללי.
באמת העולם קצת השתגע😝




סמטאותאבל אני לא מצליחה לישלוח מסר\שיחה.
צריכה את עזרתכן 
ממש רוצה לפנק את בעלי והילדים בארוחת ערב נחמדה
אתמול היה לביבות תפו"א, מוקרם וסופגניות
מה היום?
יש לי מתכון טיפה ארוך ואין לי סבלנות
של פוד יז גוד , תמיד יוצא מוצלח מאוד
אליפות כבר הכנתי מלא פעמים וכולם התלהבו ב"ה

נשמע ארוחה ממש שווה אתמול, ומושקעת
אפשר לקבל את המתכון של המוקרם?
מה שיש לי לוקח מלא זמן ועד ששאני גומרת נגמר לי הכח להכין עוד משהו
מכינה פסטה מכל סוג
רוטב: מטגנת בצל ופטריות עם שום, מוסיפה שמנת מתוקה, טיפה אגוז מוסקט, מלח ופלפל שחור ומוכן. יוצא מושלם וכמו במסעדות!!
אה והכי חשוב- באמצע הבישול, לוקחת חצי כוס קורנפלור וערבבת במים קרים ושופכת לתוך התערובת ונותנת עוד קצת להתבשל
נראה לי בהריון של @גולסטאר (?)
אני לא מצליחה למצוא
בהשתדלותי
מוזיקה שמחה וריקודים למי שרוצהבעלי עשה סיום מסכת, אז היה סעודת מצווה.
ילד החלאקה ברך על הציצית ואמר ברכת כהנים (אנחנו כהנים, אז הוא ברך את המשפחה וזה היה מתווווק)
אבא והסבים גזרו תלתל
ואז הוא הפסיק לשתף פעולה... ![]()
וביום עצמו בעלי לקח אותו לרבנים שיגזרו תלתל
בעקרון ישמתחדשת11
בהשתדלותי
בהשתדלותיאחרונהאפשר עם גבינה יוצא יאמיייי!
לא חושבת שזה זה כי זה מבפנים,
מרגיש לי שזוהי,
כמו שלפעמים אני מרגישה בעיטה ממש בטבור וזה מצמרר
הריון ולידהאחרונהחמותי יושבת שבעה ומחר יש ארוחה שהם עושים בסוף השבעה.
עוד לא הלכתי לנחם כי זאת נסיעה ארוכה ותכננו להגיע לסעודה שיש מחר ולנחם לפני.
הסעודה מתחילה אחרי הדלקת נרות והם ביקשו שנגיע שעה וחצי לפני!!
אנחנו עם ילד קטן בן שנתיים, יש לנו נסיעה של כמעט שעתיים ואנחנו מגיעים לבית שיהיו בו עשרות אנשים וזה לא הבית של חמי וחמתי כי הם יושבים שבעה במקום אחר ואני גם אצטרך לנחם שאני מובכת ממש מהסיטואציה הזאת (חשבתי לעשות את זה 10 דק וזהו אבל עכשיו נגיעה שעה וחצי לפני!) ומה אני אמורה לעשות עם הקטן שלנו?? עם כל האנשים הזרים מסביב, שגם ככה אני לא מרגישה איתם בנוח אז איך אני יעזור לו? ומה הוא יעשה כל הזמן הזה!?
אז שתפתי את האיש
ומה הוא אמר? תשארו פה ואל תבואו.. זה קשה לך אז לא צריך אני אסע לבד!
וזה כל כך פוגע בי! שככה מהר הוא מוציא אותי מהמשוואה.
הקושי והאתגר אמורים להיות גם עליו ולא רק עליי. זה אמור להטריד גם אותו והפתרון זה לא פשוט להשאיר אותנו בבית! גם ככה להלוויה הוא נסע לבד וגם זה ציער אותי כי רציתי להיות לידו!
אוף אני נבאמת לא מבינה מה נסגר ואני חווה את זה כל כך קשה! אני בתחילת הריון אולי זה קשור להורמונים אבל אני םשוט יושבת עכשיו ורותחת מעצבים.
גם למה מבקשים מאיתנו להגיע ככ מוקדם?? מה הם לא מבינים את המורכבות של הסיטואציה?? וזה גם יימשך עד השעות המאוחרות של הערב אז מה העניין??
בתחילת הריון הכל נראה הרבה יותר נורא.
סליחה אם זה לא מה שאת מצפה לשמוע (אם לא באלך פשוט תעבירי אל תקרי...)
אבל לא אני בכלל לא רואה מה הבעיה להגיע שעה וחצי לפני.
ילד בן שנתיים, יכול להתסובב לידך אפשר לצאת גם קצת, אפשר לשבת באחד החדרים. זה לא שאי אפשר לעשות כלום כשיש ילדים, כן גם אם זה לצאת קצת מאזור הנוחות שלך..
תחשבי על המקום של בעלך- הוא במקום כואב, וקשה, סבתא\סבא\קרוב משפחה שלו נפטרו, ואת מדברת איתו על קושי שהוא לא חושב שקיים.
אני מבינה מה שאת אומרת לגבי הילד, נכון, זה לא שיא הנוחות, אבל אני חושבת שזו לא יציאה כזו מוגזמת מאיזור הנוחות..
אפשר גם לעשות באמצע, הם ביקשו שתגיעו שעה וחצי לפני, תגיעו שעה לפני, הם לא יעמדו לכם עם שעון..
בעלך מהצד לשו, כך אני חושבת מחכה להבנה והכלה, ובמקום זה הוא מרגיש שאת מכניסה אותו למקום של ההתמודדות שלך.
חוץ מזה אם את בתחילת הריון אני חושבת שאסור להיכנס לבית עלמין, באופן כללי חושבת שלנשים פחות טוב להגיע, אז אל תחשבי על זה יותר מדיי..
בשורות טובות, בהצלחה.
תודה רבה
א. ממש רגשתן אותי ברגישות שלכן! כשקראתי את זה אמרתי לעצמי שבטח הולכים לצאת על הדברים שכתבתי אבל עניתן בצורה כל כך מכבדת רגישה ומרגשת אז תודה על זה
ב. אתן ממש צודקות במה שכתבתן. בהכל... בלצאת מהבועה של עצמי, בלהרגע, בלראות את הקושי של האיש.. תודה על זה.
קצת בכיתי כי חשבתי מה זה אומר עליי אבל אני מבינה שאני לא לגמרי אני עכשיו אז אני משתדלת לא להיות קשה מידי.
ג. ביקשתי מהאיש. הסברתי לו מקודם כמו שכתבתן הוא מבחינתו אמר שאין פתרון אחר שהוא מצליח לראות. עדיין קשה לי לשמוע את זה אבל אני מבינה שהוא גם עמוס בעבודה ויש לו עוד לחצים אז אני כנראה אצטרך לקחת אחריות מלאה על האירוע..
ד. הבאתן רעיונות טובים מה לעשות עם הקטן באותו הזמן. אני ממש מקווה שזה יעבור בטוב. חשוב לי להגיע ולקחת חלק ולהראות נוכחות ולתמוך כמה שאפשר.. המשפחה שלו היא גם המשפחה שלי. רק שהמשפחה המורחבת ענקית וזה לפעמים רוב הפעמים מאיים עליי במיוחד עם קטן בן שנתיים שנלחץ נורא מהר וליד אנשים זרים יכול להיות תלוי לי על הידיים כל היום ורק לבכות שהוא רוצה את אבא שלו.
עכשיו כשאני חושבת על זה זה גורם לי לתהות אם אולי באמת לא להגיע כי אני צופה שככה הוא יהיה, רק ירצה את אבא כמו בדרך כלל כשקשה לו אבל בטח הוא יהיה פחות פנוי. אני ממש בסלט כל פעם עולה טיעון בעד וטיעון נגד..
מקווה להגיע להחלטה הנכונה ביותר ולהצליח להתמודד עם זה.
יש אנשים שיזכרו לנצח מי הגיע לנחם בשבעה ומי לא
ובמיוחד שזו כלה וזה מדרגת קרבה קרובה מאוד.
אני מציעה הצעה אחרת-למה שלא תחפשו סידור לילד ותסעו בלעדיו?
ההורים שלך\בייביסיטר מוכרת\המטפלת שלו\חברה\שכנה קרובות
מישהי מאלה שהוא ישאר אצלן ישחק יאכל ישכב לשון בעגלה
ואתם תסעו ותחזרו בנחת
ויהיה לכם את הפניות לעזור ולתמוך שם באמת..
ובאמת שבעה זה לא מקום הכי מתאים לילד קטן בן שנתיים בעייני
רק טוב=)
שיש בהם שעה כל בוקר למעקב זקיקים בלי תו ר
כמו מודיעין
אנונימית בהו"ל
חוץ מהמשפט האחרון
שהולעים מוקדםבבוקר לפני העבודה 
בע"ה יהיה כמו שתרצי

אנונימית בהו"ל
זה האות שלך 
אנונימית בהו"ל
אתן מרגשות אותיאנונימית בהו"ל
אנונימית בהו"לויכול להיות שזה בכלל משהו אחר, לי בהריונות יש כל מיני הפרשות שונות ומשונות. אולי כדאי להתייעץ עם מוקד אחיות בכל אופן, רק כדי להיות רגועה. תרגישי טוב!
אז בד''כ יש כאן מלא חיבוקים והזדהות, רעיונות ועצות, אבל גם הרבה פריקות (לוקחת אחריות על הרבה מהם)
חשבתי לרשום נקודות של אור על התקופות המאתגרות שאנחנו עוברות בהריונות, לידות, הנקה, ילדים קטנים וזוגיות
אז אשמח אם תשתפו:
1. משהו טוב שאת רואה בבעלך ובכל אחד מהילדים שלך
2. משהו מצחיק מאחד ההריונות
3. משהו טוב שיש בעצמך דווקא כשאת הורמונלית
4. מה הלימוד הכי חשוב שלך מהתקופה הזו?
5. איזה שינוי את רוצה לראות בעצמך בקשר להתנהלות שלך באתגרים שיש בבית, שנה מהיום (חנוכה תשפ''ד)?
יאללה!! אשמח שתביאו גם את החלק הכייפי מהתקופה הזאת!!
וחיבוק לכל אחת מכם יקרות!! אוהבת אתכם
חנוכה שמח והרבה אור!!!
לפחות תנסי לענות על חלק, זה יעשה לך טוב
![]()
שמתוך החושך יזרח אור.
אנחנו צריכים רק לחפש במה אנחנו יכולים להוסיף אור. מעט מן האור דוחה הרבה מהחושך.
1. בבעלי המון אמפתיה והזדהות איתי בכל סיטואציה (לפחות מנסה להבין). בגדול אהבה אינסופית לכולם, מפזר חיוכים, חיבוקים ונשיקות בלי סוף!. בקטנה שמחה למרות שסבלה מעצירות, גזים, ריפלוקס, חוסר שינה... תמיד מחייכת גם כמה שבועות אחרי שנולדה!!!!
2. התחלתי להתאהב בכלבים שבדרך כלל אני שונאת.... הייתי שומרת על הכלבים של חמותי, היא מה זה שמחה שסוףסוף אני מתחברת אליהם, היא התבדתה חחחחח, יום אחרי הלידה לא רק ששנאתי אותם, זה החרים, ופשוט לא הייתי נכנסת עד שהיו מסגירים אותם המרפסת....). מה שמצחיק ששניהם מתו בהריון השני שלי ולא הפסקתי לבכות...........
3. הרגש מציף אותי ובמקום לטפל בבית כי אין לי כח אני יושבת שעווווות עם הילדים לשחק, לשיר, לספר סיפורים...
4. לא לחכות שהתקופה תעבור, להנות מכל רגע וכל שנייה!!
5. לא להתלונן ישר אלא לנשום, לבדור אפשרויות להתמודדות ואח''כ לספר כשהכל בשליטה (קשה אבל אני צריכה את זה, לפחות לפעמים)
אין עלייך!מתואמת
)
מחי
1. משהו טוב שאת רואה בבעלך ובכל אחד מהילדים שלך
בבעלי - מקבל אותי כמו שאני, תמיד מוכן לשמוע מה אני מרגישה וגם כשצריך לשים לו את המילים בפה, בסוף הוא אומר אותן ![]()
בילדים - אחד מצחיק ושובב, אחד פתוח ויודע להביע רגשות, ואחד עדין ורחמן
2. משהו מצחיק מאחד ההריונות
שבאחד ההריונות הרגשתי כאילו מישהו העלה את הווליום של הריח בעולם... הרגשתי עם כח על להריח כל ריח הכי קטן! (לוידעת כמה זה מצחיק אבל זה היה מוגזם!)
3. משהו טוב שיש בעצמך דווקא כשאת הורמונלית -
סלחנית יותר (פשוט כי אין לי כח אחרת אז מלכתחילה מוותרת על המאבקים עם הילדים)
4. מה הלימוד הכי חשוב שלך מהתקופה הזו? -
לקחת דברים בפרופורציה, להנות מהתמימות שלהם
5. איזה שינוי את רוצה לראות בעצמך בקשר להתנהלות שלך באתגרים שיש בבית, שנה מהיום (חנוכה תשפ''ד)?
יותר סבלנות, יותר רגעים של כיף...
1. משהו טוב שאת רואה בבעלך ובכל אחד מהילדים שלך
בעלי- תומך ומקשיב, עוזר, נותן לי הרגשה הכי טובה, משתדל להבין אותי... ועושה מסג' מעולה..!! ![]()
הגדולה- חכמה ועם זכרון מפחיד...
השניה- מצחיקה ויפה ![]()
השלישי- חיימשל אמא שלו! דומה לאבא שלו- ילד מצחיק ובעל שפה גבוהה...
הקטנה- מצחיקולה, עושה לי אור בלב שהיא שמחה.
2. משהו מצחיק מאחד ההריונות
לא זכור לי משהו...
3. משהו טוב שיש בעצמך דווקא כשאת הורמונלית
נהיית יותר אימהית אולי? מודעת לעצבים שלי ומשתדלת להתנהל בהתאם (לזכור שלא הילד עצבן אותי, אלא *אני* עצבנית...)
4. מה הלימוד הכי חשוב שלך מהתקופה הזו?
שאין כמו בעלי וכמו המשפחה בשמני שמחה וקושי!
5. איזה שינוי את רוצה לראות בעצמך בקשר להתנהלות שלך באתגרים שיש בבית, שנה מהיום (חנוכה תשפ''ד)?
סבלנות. סבלנות.סבלנות. במיוחד לשניה שלי.
וגם קצת יותר זמן איכות עם בעלי והילדים, ופחות שעות מסך...
חנוכה שמח ותמיד שמח!!
עושה טוב... חסר לו שלא..... ![]()
רקלתשוהנחיבוק גדול
![]()
אני נקלטתי פעמיים מאסטרופם על הפעם הראשונה
בעזרת השם גם אצלך יהיה ככה
אם זה רק עניין של ביוץ מוקדם זה מאוד פתיר
מה ניסית עד עכשיו?
אם זה גבולי זה אמור לעזור
מתפללת איתך שחודש הבא יהיה הריון בעזרת השם
מחזיקה לך אצבעות
![]()
ב"ה ילדתי לפני כמה ימים נסיך מהמם.
והסימפי עוד פההה.
מה עושים?
ממש לא נעים וכואב . כל תנועה לא סימטרית קשה.
הייתי בטוחה שיעבור.
עיצות?
לוקח לזה זמן לעבור... לי לקח שבועיים אני חושבת.
תמשיכי להתנהל כמו בהריון- כרית בין הרגליים, לנוח הרבה עם רגליים על כרית, לקום עם רגליים צמודות...
אוף, איך זה מעצבן! בטח את כב ררוצה להרגיש ניידת ומתנהלת בקלות....
שוב מזל טוב והרבה נחת!!
אמן. תודה יקרה.
miki052אחרונה