פורום הריון ולידה (עמוד 1157)

שאם הוא בכה הרבה לפני ההנקה, יש יותר גרפסים והתפתלויות מאשר אם קלטתי אותו והצעתי הנקה בלי בכי שקדם, (לפעמים נגיד הוא קצת מקטר, אז לא נכנס עדיין הרבה אויר)

וגם ראיתי שבהנקות בשכיבה יש הרבה פחות הפסקות וגרפסים, אם אם זה נח לך, אני ממש ממליצה.

(שלי גם בן 4 חודשים, איזה ענק🤭)

בהצלחה, יקרה

אבל רוב הזמן הוא יונק ממש טוב. זה לא סותר?

יכול להיות שזה המצב אצלך?
ההשתנקות היא דווקא כשהוא רעב ומנסה לאכול מהר יותר...
עוזר לזה לפעמים להישען אחורה,
ואפשר גם לעצור אותו, ללחוץ קצת שישפריץ (ולספוג עם חיתול בד או משהו), ואז הזרם מתמתן.

אם זה לא הזרם, אני לא מכירה מה לעשות 🤷

שתוכלי לנצנם וככה פחות סיכוי שתשתנק.כי יש קצת אנכיות.
ולאט לאט היא תגדל ולא תצטרכי להישאר ערה.זה היתרון הגדול בהנקה בשכיבה.
בת כמה היא?

תודה!

קמה ועוברת להניק בספה, כדי לא להירדם.

הנקה זה דבר מרדים...

להניק שהיא באלכסון עלייך. או מתחת ליד.

תודה!

מחפשת משהו שלא יתפוס לי את הצוואר אולי זה רעיון

כשאמא על הגב. או על הצד.

אמרו לנו שיחזור בתחילת פברואר

אני מהמרכז

פלקסוטייד במשאף לגיל הזה (שמתאים לאיירוצ'מבר).
לא אפקטיבי לצערי אצלנו במצבי התקף סטרידור...

רק אצלנו בבית בחודש אחד היו כמה וירוסים בדרכי הנשימה לכל הילדים

אני גם לא הינקתי את תאומיי ביממה הראשונה, ובשאיבה הראשונה יצאו לי ארבעה CC בלבד!
אבל המשכתי לשאוב, ומהיום השני גם הינקתי אותם (ובאמת היה סיוט לעורר אותם בכל פעם, גם באמצע ההנקה). וב"ה עלינו על הגל די מהר, בלי יותר מדי ניסיונות מיוחדים...
מהרגע שהשתחררו מהפגייה בגיל שבוע וחצי ועד גיל חודשיים הם ינקו בלעדית, ואח"כ שילבנו תמ"ל כי *לי* היה קשה. (חלב היה והם ינקו טוב ב"ה)

תמשיכי לשאוב. תנסי לחשוב עליהם בזמן השאיבה, אולי גם תשימי לידך תמונה שלהם (אם הם עצמם לא לידך).
יש גם כל מיני תוספים להגברת חלב - לא התנסיתי באופן אישי.
ואם ממש לא ישתפר - תתייעצי עם יועצת הנקה.
ובמקאה הכי גרוע - גם תמ"ל זה טוב... ♥️
בהצלחה ומזל טוב!

מזל טוב!!
ובהצלחה

איך את מרגישה איך עברה בסוף הלידה?
שתהיה התאוששות קלה, והרבה נחת מהתאומים המתוקים...

לגבי ההנקה - מצטרפת להמלצה על יועצת הנקה. את בטח יכולה לקבל פה המלצות טובות אם תכתבי באיזה אזור את מחפשת.
אין לי ניסיון במצב דומה למה שאת מתארת. אבל כן יכולה להגיד לך שלמרות שיש לי ב"ה הרבה חלב, קרה לי כמה פעמים שניסיתי לשאוב ולא יצא כמעט כלום. זה לא באמת אומר משהו על כמות החלב. פשוט לא התעורר רפלקס שחרור החלב. זה לא אומר שנגמר החלב.

ממליצה לך ללכת ליועצת הנקה ולראות מה אפשר לעשות

מניסיון...
תמדדי את גודל הפטמה ותוסיפי לזה טיפה

בבקשה אל תוותרי על יועצת הנקה להיום!!! את תצליחי!!!

אני חושבת שיש עוד סיכוי. אם את רוצה, הייתי מזמינה בהקדם יועץ הנקה מוסמכת. בהצלחה!

(מוסיפה - זה בסדר גם אם הם לא ינקו. באמת באמת)

*הנה אני מוסיפה כאן את התגובה שלי שתיכננתי להגיב*

אין לי נסיון עם הנקת תאומים
אבל ילדתי לפני שבועיים ומשום מה היה לי עיכוב רציני בהגעת החלב, כנראה קשור לסוכרת שהייתה לי
בכל מקרה, אני לא ויתרתי ושאבתי על ריק.
לא היה יוצא כלום כלום כלום בהתחלה ואז זה השתפר והיום אנחנו שבועיים אחרי ויש חלב בשפע! והיא על הנקה מלאה
עם תאומים זה לא פשוט , כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה, חברה טובה ילדה תאומים ונעזרה ביועצת הנקה שמומחית לתאומים והן ביחד בנו תוכנית והכל היה מדהים ממש הנקה מלאה של התאומים
ליועצת קוראים עומר מלי הנגבי (יש לה גם אינסטגרם)

אני יודעת שבאת בטוב ורצית לשחק איתה, והיא גם צחקה אז לא יכלת לדעת שלא נעים לה, אבל הצחוק הוא רפלקס שנובע מהדגדוג אז נשמח אם לא תעשה לה שוב כי היא לא באמת נהנית ופשוט מתביישת לומר לך

שאני לא חושבת שהבת שלי לא תרצה שזה יקרה שוב... כי בכללי היא נהנית מהאינטראקציה הזאת איתו. זה היה ממש נקודתי, בסיטואציה ספציפית. ואני לא רוצה שגיסי יימנע ממשחקים כאלו עם הילדים כי בערך על זה מתבסס הקשר שלהם.. הוא לאט לאט לומד לשחק איתם. והם נהנים מזה.
אני רק לא יודעת מה לומר כדי שהבת שלי תרגיש שהיא קיבלה את המענה הנכון על התלונה שלה...

שהייתי אומרת משהו בסגנון:

"זה היה לך לא נעים? את יודעת שאם משהו לא נעים לך, את יכולה להגיד לx שזה לא נעים לך?"

קשה לי להעביר את הטון דרך הפורום, אבל גיל שנתיים זה עוד ממש קטן לכל מיני הסברים.
אז פשוט לשקף לה מה היא הרגישה (זה היה לך לא נעים שהוא דיגדג אותך ככה? אני מבינה, זה באמת לא כל כך נעים. או באמת לפעמים זה לא נעים לנו)
ואז הצעה לפתרון (אז את יודעת, את יכולה להגיד שזה לא נעים לך)

וכשאת רואה את זה קורה, לשאול אותה בנוכחות הגיס אם היה לה נעים, וכשתגיד שלא לומר לה שהיא יכולה להגיד גם לו, ולשתף אותו בשיחה- נכון אם X תגיד שזה לא נעים לה ישר תפסיק?

באמת בפועל סוג של אמרנו לה להגיד לו שזה לא נעים והיא אמרה. שאלתי את עצמי אם זה נכון ואני שמחה לשמוע שכן.
תודה על התשובות והחידוד🙂

ואיזה מודעות!!

אבל היא באמת זריזה, מקדימה את החברים במעון...
כל אחד והחוזקות שלו🙃

יש כמה סוגים של כותנה כמו מצרית, פרקל, סאטן

תנסי באתר של פריד

או אפילו באתרים

תוצרת ישראל. נחשבים איכותיים.
הם כנראה לפני סגירה לגמרי אז מורידים מחירים אבל גם המבחר בהתאם.

אבל באתר גם נראה שהמבחר יותר דליל כמדומני.
וגם אני קניתי לפני חודשיים בערך שמיכות פוך רניתי את האחרונות ואמרו שלא יהיה יותר לא בחנות ולא באתר.

לא יקר
ובעיני איכותי

לק"י

עד איזה סכום את מחפשת?

לק"י

אולי יש להם מבצעים גם על סטים בודדים.
לא חושבת שזה הכי איכותי, אבל נראה די טוב.

הם די מסמורטטים. ויש לי כמה סטים מהם...

אם זה רלוונטי אסביר לך איפה

אני ממש הייתי מרוצה מהאיכות שלהם.

לק"י

לפעמים יש הבדל בין האתר לאפליקציה.
ואולי איפה שאת גרה יש פחות. תבדקי באתר לפי מקום מגורים.

זה סדינים ממש נעימים.

סט של סדין וציפית. חלקים.

פעם קניתי גם מפוספס

שנה שעברה מצעים מהממים מפלאנל. ממש מרוצה מהם.
יש להם כל מיני מצעים בכל מיני הרכבים
והכי חשוב מבחינתי דוגמאות מהממות😍

כותנה יותר נוח

ממש בזול (30 ש"ח בערך). מבד כותנה, נדמה לי. בכל אופן, הוא נעים.
מדובר בסט פשוט מאוד, בצבע אחיד. בעיניי זה מספיק.
נסי לחפש גם באתר של עזרה ואחווה - יש גם סדינים בודדים וגם מצעים יחסית זולים.

ובהתחלה היו בשימוש שבועי (כלומר - כיבסתי אותם פעם בשבוע והחזרתי מיד למיטות).
מה שנהרס אלה הקישוטים שתפרנו להם, אבל זה הגיוני...

אבל לא נשאר הרבה במלאי.

בכל מקרה לשאלתך - סאטן זה סוג של תפירה.

כלומר יש 100% כותנה עם סוגי צפיפות של חוטים ותפירה שנותנים מרקמים שונים.

רגיל (עם צפיפות שונה - באיקאה הם כותבים את זה על כל סוג של המצעים שלהם מה הצפיפות חוטים וממש מרגישים את השוני בבדים), סאטן, ג'רסי ופלאנל. 

פלאנל יותר מתאים לחורף (זה מאד מחמם) והשאר זה פשוט מה שאת אוהבת לתחושתך.

סאטן זה יותר מבריק ונחשב ליוקרתי יותר - והמחיר בהתאם.

לילדים לא הייתי משקיעה בסאטן, גם 100% כותנה מחברה איכותית זה מספיק. 

איקאה נשמרים לי טוב, גם של פוקס, כיתאן וגולף אנד קו.

של נקסט.
יש מצעים שבאים בסטים. שני סטים במארז מהממים.
שימי לב שהם מגיעים ללא סדין וצריך להתאים סדין חלק בצבע מתאים.
אבל המחירים שווים ממש ביחס לאיכות ולא יקרים.
אצלי עברו עשרות כביסות אם לא יותר... והצבע נשאר כמו חדש!!! מעולים!!!

לקנות בגד ניובורן של בנות ולהניח לו על המיטה? אבל ממש שמלה או משהו כי סתם בגד ורוד הוא יכול בכיף לא לשים לב לצבע... חח

ובתוכה פתק

אמהלה מה זה בת?
איך יולדים בת?
מה אני אעשה איתה חחח

ואני בכללי אוהבת בנים ולא בנות

סתם אני צוחקת ✨
יהיה מהמם וכשהיא תגדל תהיה לך חברה טובה
ואת תראי שהיא תהיה הנסיכנ של הבית

ואיזה מרגש בת אחרי 3 בנים!!

את יכולה אפילו להלביש אותה בצבעי כחול, אם את רוצה
ובהמשך... תגדלי ביחד איתה, בדיוק כמו שגדלת עם הבנים.
בסופו של דבר - את בעצמך בת... אז מה שאת עושה עם עצמך תעשי איתה

אבל אחכ נהנים יותר מלהתקשקש איתה😍

בהתחלה סרבתי להאמין ואמרתי לבעלי שזה לא הגיוני ובטח הרופא טעה ואני בכלל רוצה בנים
גם כשנולדה היה לי מוזר שיש לי בת אבל היום חודשיים אחרי אני מאוהבת ביצורה הקטנה הזאת

פשוט לא הצלחתי לדמיין את עצמח אמא לבן או לבנים, חלמתי רק על בנות.. והנה אני אמא לבן גבר גבר חחחח.. הכי גבר שיש.. בן 1.10 עושה קולות של מוראל במסע כומתה כשהוא משחק במכוניות או נוסע בבימבה🤣 ממש השבוע אני אמורה לדעת בע"ה מה יש לי.. והאמת שזה קצת מעניין אותי.. לא מסקרן ועם ציפיה מטורפת לדעת כמו בהריון ראשון..

לא דמיינתי את עצמי אמא לבן
לא ידעתי אך אני אסתדר עם זה
ובסוף אני אמא לבחורון חמוד
כולו גבר קטן
וזה כיף גדול

מה שבא לא משנה, זו ברכת ה' עצומה עלינו

למרות שאני מאוד מבינה את הרצון לגדל את שני המינים
מאוד רוצה שתיהיה לי בת
אבל בהחלט כל ילד באשר הוא זו ברכה עצומה ממש

3 בנים בלי עין הרע, ואני לא מבינה מאיפה זה נפל עליי ולמה ה' חושב שאני מתאימה להיות אמא של הג'ונגל הזה 🤭
מאוהבת בהם ומאוד שמחתי עם כל בן שהצטרף למשפחה, העיקר שיהיו בריאים!!
אבל אם ה' יחליט לשלוח לנו גם בנות זה יהיה מאוד משמח

שבתוכו יש נצנצים בצבע ורוד,
ובנוסף עוד כמה בלונים דומים בלי כלום,
שמה את הבלון איפשהו
מכינה ארוחת ערב רומנטית/מזמינה אם אין כוח(בכל זאת את בהיריון חח),
ומבקשת ממנו לפוצץ את הבלונים,
שבאחד מהם יש הפתעה קטנה
וזהו
❤️ בטוחה שיתרגש בכל דרך!

איפה אני קונה נצנצים כאלה?
וממילא בחמישי יש לו יום הולדת אז לא עדיף לשלב את 2 ההפתעות?
אבל יש בעיה שהוא יחפור לי מה זה ואני אגלה...איך אני אחכה יומיים?

שחור שלא יראו

ויש לי ים בגדי ניובורן של בנים...וכל המשחקים שלי של בנים והזמנתי חדר ילדים שמתאים לבנים
ועכשיו צריך הכל חדש?
ולא תהיה ברית😥ושולם זוכר😥וקריאת שמע

לנו יש ארבעה בנים.
וכל מה שכתבת דווקא נשמע לי ייתרון לוותר עליו


בשעה טובה 💕
העיקר בבריאות ובידיים מלאות.

את מצטערת שלא תהיה ברית? ברצינות?
חלום חיי!!

"לא תהיה ברית" זאת הסיבה המרכזית לרצות שתהיה בת😅
וברצינות- הרבה יותר נהנתי לארגן סעודת הודיה לפי הכוחות שלי ובזמן שמתאים לי (אצלי זה היה אחרי שלושה חודשים מהלידה), מאשר ברית שבוע אחרי הלידה...
יש בגדים שאפשר להשתמש גם עם בנות (כל בגדי הבסיס), אבל תכלס זה ממש כיף לקנות בגדים חדשים למתוקה🙂 (מצד אחד אין לחץ לקנות כי לא תתקעי בלי בגדים, ומצד שני יש תרוץ לקנות מלא בגדים חדשים🙂)

אז לפעמים אני מלבישה לבנות כחול, לא קרה כלום...
חחח אל תדאגי יהיה לך כיףףף

לק"י

ושיהיה בשעה טובה!

אם יש משהו שביעס אותי בזה שנולד לי בן, זה שלא יהיה שימוש לשמלות שיש לי מהבנות.
אז תהני משמלות מתוקות

אז קופסא חמודה ובפנים משהו ורוד/סרט לשיער/פתק של its a girl /בגד של בנות

אם זו אני היתי מלבישה מכופתרת ורודה לכל הבנים.. ומביאה להם איזה שמלת ניו בורן ורודה שיביאו לאבא..
חח מקווה שזה לא מופרך מידיי

ואז גם הם יודעים
וכאן כל העולם יודע

יחסים ..
אבל בטוחה שרק משחה תספיק?

ולי אישית כואב אם יש פטריה, אבל משתנה לפעמין..

פשוט לפני כמה שנים שלקחתי אנטיביוקה התחיל לי גרד בנרתיק וקישרתי את זה שזה יכול להיות פטריה, מרחתי כמה פעמים אגיסטן וזה עבר.
עכשיו שוב התחיל לי וזה ממש מזכיר את מה שהיה לי לפני כמה שנים, אז מקווה שמשחה חיצונית תעזור.

אוף אני ממש מתבאסת לגבי מחר, כרגע לא כואב לי אבל כן מציק, לא ניראה לי שנוכל להתאפק, יותר מפחדת מהסיכוי להדבקה או משהו כזה

מזדהה ממש.....

עוקבת לחכמות כאן

את עובדת בחוץ או בבית? דיברתם פעם על חלוקת תפקידים או שהגישה שלו באופן כללי היא שכל הבית עליך?

בעלי לא מעורב בסדר וניקיון.
זה עליי.
מה גם שלהיות עצמאי זה מאוד קשב ומפרך. העבודה לא נגמרת אף פעם. וזה הכל על בעל העסק. זה המון טרדות.

אם נוסיף לכך את העובדה שהוא לא מקבל ממך פידבקים חיוביים (כנראה, אני רק משערת לאור מה שאת כותבת כי מורגש הקושי בדברייך. תקני כמובן אם אני טועה) ואת לא שמחה ומרוצה מהמאמצים שלו עבורך (אני כותבת את דרך ההסתכלות שלו בכוונה), לא בא לו לעשות יותר. וכל נתינה הכי קטנה נראית המון. הביקורת והקושי שלך (שהוא מוצדק לגמרי אגב) גורמת לבריחה לעבודה וזה מעגל לא ייגמר עד שלא תעצרו אותו.

אז איך? בדרך אחרת ממה שהכרת. לא בביקורת, אלא נהפוכו. לרכך קודם. לא לתת לו הרגשה שאת תלותית בו, הרבה גברים מתרחקים מזה. להראות לו שאת רואה שהוא עובד קשה ולהעריך אותו. לתת לו מקום.
ולתת גם לך, כמובן. זה אומר שאם את צריכה עזרה - תשלמי עליה. תקני אותה. לא משנה איך.. שהשינוי גישה לא יביא קריסה שלך במקביל אחרת זה לא יעיל
כשהוא ירגיש שאת מעריכה אותו, הוא יהיה יותר קשוב אלייך.
וטיפ אחרון ומאוד חשוב - כדאי לפנות ב- קשה לי, אני עמוסה,לא מספיקה.. ( לדבר על מה זה עושה לך) , במקום להאשים אותו - אתה לא מספיק עם הילדים..
זה גורם להם לשמוע אותך. כי גבר רוצה שאשתו תהיה שמחה,רק הוא צריך להרגיש שזה לא הוא זה שגרם לה למפחי הנפש. (לא פוליטיקלי קורקט, אבל זו הטקטיקה שעובדת הרבה פעמים)

חיבוק ❤️❤️

שומעים שאת מדברת מנסיון!

פשוט קראתי מה ש @המקורית רשמה ובכיתי...
בשבוע האחרון גם הייתי חולה וביקשתי שיבוא מוקדם והוא לא חזר מוקדם כמובן .. הזכיר לי לפני שנה וחצי כשהייתי עם קורונה ולא יכולתי לקום מהמיטה (וצריך לטפל ב5 ילדים קטנים) הוא לא נשאר בבית ולא לקח חופש!! כל הזמן בעבודה - שיעור - תפילה. באמת שהיום כבר שאלתי את עצמי למה אני נשואה , כל הזמן לבד ...
אין לי בעיה עם הניקיון והסדר של הבית, אני בבית והוא עובד אבל קצת זמן למשפחה או לאשתך, וגם לקות יום חופש אם אני חולה, לא הגיוני?

חשוב לי שתביני, קודם כל - זה לא ברור מאליו שבעל ייקח חופש בגלל שאשתו לא מרגישה טוב.
את מצפה לזה - זה מעולה. ובריא. את רוצה להרגיש נתינה של האיש שלך. ובאמת גם צריכה עזרה כנראה. הכל אמיתי ונכון

קודם כל, רק לנרמל את התחושות- כשאנחנו בבית, הכל מועצם. אין הסחות דעת. הכל הולך סביב הבית והמחשבה מתנקזת רק לבית.
וגם, גבר מפרנס יחיד שמחזיק משפחה של שבעה נפשות בכבוד זה וואו! שאפו לו.
ושאפו גם לך, שאת נותנת את כל כולך לבית. מי כמוני יודעת שזה לא קל..

אתם מעריכים אחד את השנייה על פועלכם?
כשגבר מרגיש לא מוערך ומועצם על פועלו (כן, גם על 'רק' ללכת לעבודה ולפרנס בית, להתמיד בתפילות, ובטח עוד אי אילו דברים שהוא עושה), הוא מרגיש כפיות טובה. ולא רק זה, את גם לא שמחה! לא מרוצה! אז הוא קיבל פעמיים מכה חזקה לאגו.
במקרה כזה, מבחינתו, הוא הגיע לקצה גבול יכולת הנתינה. זה כאב ראש בשבילו, כי זה לא משיג את התוצאה הרצויה מבחינתו. ואולי גם ישמע תלונות. אז בכלל..

ומהצד שלך, את לפעמים מרגישה ברורה מאליה? כאילו את תמיד תהיי פה, תעבדי קשה, תקחי הכל עלייך, ואף אחד לא יראה אותך ואת ההשקעה והמסירות שלך? ששואבים אותך?

אם כן, זה הזמן לשינוי יקרה.
יש נשים, רוב הנשים בעצם, יצליחו להרים את קרנן בבית על ידי עבודה. כי הבית קצת גורם לנו להוריד הילוך בכל מה שקשור אלינו ולשמחה שלנו. אנחנו נשאבות 🤷
אין מה לעשות, גבר שרואה שאשתו 'מצליחה' מייחס את זה לעצמו (כמה שזה נשמע הזוי) וזה מרים לו.

מה זה הצלחה בעיניו? אישה שמחה, מסופקת, בטוחה בעצמה, שמעריכה את עצמה ומעריכה אותו. ולא תלויה בו גם.

אם לצאת לעבודה לא בא בחשבון - תתחילי לצבור הצלחות.
איך?
תעשי דברים שמשמחים אותך. תביי גם את במרכז. ולא בעיניו, בתור התחלה - בעינייך

ובנוסף, תעשי דברים שמשמחים אותו, כמו להביע הערכה על פועלו, לייחס לו דברים טובים שקורים לך (לא הכל, ולא לשקר.) למשל, הוא שמר על הילדים ונתן לך לנוח, קילח ילד, פיזר בבוקר, לא משנה מה.. תתני מילה טובה! כל אדם רוצה מילה טובה ויחס והכלה. גם את, גם הוא.
אם תתחילי עם זה בעצמך, הוא לא יישאר אדיש לשינוי. אבל תעשי את זה ממקום אמיתי, אחרת זה עלול להתפוצץ.
אולי כדאי לקחת אפילו ליווי לשם כך. או לקרוא קצת את החומר ש@תהילה 3> מפרסמת, שגם מתייחס בעיקר לדברים האלה.

חיבוק יקרה ❤️

אם היית מבקשת עצות לא הייתה כותבת כי לא בא לי שיזרקו עלי עגבניות....... וגם לר יודעת אם מצבך הוא כזה

 

אחרי המון טעויות ומלא שיעורים ושיחות ארוכות ממש עם הרב הגעתי למסכנה שהרבה פעמים אני זו שגורמת לבעלי את הריחוק הזה, ז''א הגבר חייב להרגיש כל הזמן שהוא מרכז העולם שלך, ז''א שדעותיו הכי חשובות לך, שאת רוצה לעשות מה שהוא אוהב, שאת רוצה ממש ללכת בדרכו. זה צורך שלו

והאשה צריכה הזדהות, הקשבה והבנה, הרבה יותר רגשי

וזה מעגל, אם אני לא נותנת לו את שלו לא יהיה לו כח לתת לי את שלי

אז אצלי אני מנסה (וכמובן יש מלא טעויות ונפילות עדיין) שתמיד הוא המלך, הוא חוזר הביתה והכל מבריק, אם לא הספקתי אז מתנצלת, אומרת שממש הייתי רוצה! גם אני אף פעם לא מבטלת את דעתו, אף פעם!! אני מקשיבה עד הסוף, מוודאה איתו שהבנתי ורק אח''כ אומרת את נקודת המבט שלי בלי לבטל את שלו! ועוד מלא דברים.... ומה אגיד לך? בלי שאני אגיד לו כלום הוא פתאום עושה כלים או מקפל כביסה, או הביא לי כסף לעוזרת וביקש שאתקשר ואביא, מתקשר להגיד סתם כך שהוא אוהב, סתם ערב אחד הוא יוזם יציאה זוגית! וממש אני מרגישה וואוווווווווו! אני מאושרת, ודיברנו על כל השינוי, ואנחנו ממש שמחים ואוהבים

 

אז מה אני הייתי עושה? לתת לו את מה שהוא צריך....

 

וחיבוק לך יקרה! זה לא פשוט מה שאת מרגישה

מה מצבכם הכלכלי?

יכול להיות שהוא לחוץ מהנושא?

בעיני הדבר העיקרי בשיחות כאלה זה ללמוד לדבר ממקום רגשי
לדבר על עצמך, על התחושות שלך, על מה שאת זקוקה ממנו.
שיח שכלי או האשמות לרוב יביאו את ההיפך הגמור.
ויכוחים או התגוננות והאשמות חוזרות.
אם בא לך הרחבתי על זה קצת יותר כאן

להיות הכי שאת: איך להתמודד עם קונפליקטים בזוגיות?

ומעבר לזה, ללמוד לתפעל דינמיקה זוגית בריאה שבה בעלך שמח ורוצה להעניק לך, ובה את נעזרת בו ומרגישה שהוא דואג לך ואת יכולה לבטוח בו ולהשען עליו.

זה קצת על קצה המזלג כי זה תורה שלמה,
הרחבתי על זה קצת יותר בשרשור נוסף שהיה היום

זוכרת בשנים הראשונות שבעלי היה עצמאי.
לוקח זמן למצוא את האיזון בין העבודה לבית.

זה עבודה שלא נגמרת, תמיד יש מה לעשות, תמיד אפשר להרוויח יותר, יש לחץ תמידי שמשהו ישתבש, לפחות בהתחלה.
כל האחריות עליו.

אחרי הרבה תיסכולים, קבענו כמה דברים.
- עבודה (לרוב) לא מהבית. מצאנו משרד זול או חדר מיועד לזה.

- זמן קבוע ביום שאין עבודה. לא טלפונים, כלום.
נגיד זמן ארוחת צהריים והשכבות, ועוד שעה רק לכם בערב.

ובנוגע לעזרה בבית
ממש מבינה את העצבים שלך.
יכול להיות שגם בשבילו זה יותר מידיי שעות עבודה שקשה לו לעזור מעבר?
מה הוא כן מוכן לעשות? מה את מצפה שיעשה?
לקחת אחריות כמו שאת לוקחת הוא כנראה לא יקח. גם בעלי לא שם לב ומדלג מעל אוכל שנפל.

משחה פשוט מעולה!!!

לא זוכרת בדיוק

אבל נראה לי עם מרשם

עוזר לנו פלאים

או חומרים אחרים שעלולים להזיק.

אחות אמרה לי פעם , שטוב כל משחה עם החומר 'צינק' (כתוב ברכיבים). לא זוכרת אם זה ד"ר פישר.
אורה קרם באמת פחות עוזר לזה

לקטנה מתישהו קיבלתי דוגמית של ד"ר פישר, משחה עם שמן זית והיא גם היתה מעולה ממש:
אוליביול משחה טיפולית

כל המשחות החתלה הרגילות האחרות לא עזרו לי אצל אף אחד.

אם יש פצעים אז יש אינוטיול, או אם זה פטריה אז בייביאגיסטן.

ואפשר גם למרוח משחת החתלה על הטיטול, לפזר מעל זה קמח תפוחי אדמה וזה גם ממש פלאים לפצעים. המלצה מהרופאת ילדים שלנו.

🤭
אפילו עלי אני משתמשת בה.. כשיש לי שפשפות 🙄 עוזר כמו קסם

אבל בחלק מהספרים גם מצוין הטווח הזה

תכלס זה אורך חיי הגופיף הצהוב 

הטווח 12-16 יום
כשהנפוץ 14

אפשר להניק לפני שהשיליה יוצאת, זה אפילו מזרז את היציאה.
אפשר להניק גם כשהתינוק עוד מחובר לחבל הטבור. כדאי מאוד שתכתבי תוכנית לידה ותכתבי שם שזה מה שאת רוצה, וכמובן שתלכי לבית חולים שתומך בגישה כזאת.
אני הנקתי תו"כ תפירה באחת הלידות, תכלס אין סיבה שלא.
רק שתדעי שלא תמיד התינוק ממש בעניין של לינוק.
הרבה פעמים זה ממש כמה מציצות בודדות...

אני הייתי בטוחה שאניק בחדר לידה וגם המיילדת עזרה לי לחבר אותה.. אממה? הילדה הייתה עסוקה בלפלוט מי שפיר במשך כל היום הראשון לחייה ובקושי רצתה לינוק.. הנקתי אותה אני חושבת פעם אחת במהלך היום הראשון..

אני חושבת שנתנו לי להניק מיד, עוד לפני שהשליה יצאה, אבל אחרי שחתכו את חבל הטבור.
זכור לי שהחזקתי את התינוק תוך כדי תפירה, לא זוכרת אם הנקתי, אבל זה היה מאוד לא נח, התפירה הציקה לי וביקשתי שמישהו אחר יחזיק אותו.

וזה היה אחרי שסיימו את כל הפרוצדורה של לידת השליה , שקילה, תפרים וכו. בלידה השניה לא היתי מסוגלת להניק בכלל בחדר לידה היתי מותשת לגמרי..
יכול להיות שתוכלי להניק תוך כדי שהתינוק מחובר לחבל הטבור שזה אומר ממש הרגעים הראשונים שלו בעולם אבל מניחה שזה משהו שכדאי לסכם מראש כי יש להם את הפרוצדורות שלהם. אבל סיטואציה של הנקה תוך כדי תפרים היא לא בדיוק משהו אפשרי גם כי התינוק לא יונק יותר מכמה דקות בודדות בהתחלה והתפרים נעשים באיזור החצי שעה מהלידה וגם כי , בואי את לא באמת רוצה להניק ולהתפר תוך כדי.. דברי איתי אחרי הלידה 😅 כרגע הסיטואציה נשמעת לי לפחות משעשעת

אחרי שהתינוק כבר לא רצה לינוק התקשרתי לאחיות שלי לספר להן ולהסיח את דעתי, כן, תוך כדי שתפרו אותי..

הקטנה שלי נולדה רעבה וצרחה ממש עד שהנקתי אותה😍

וינקה המון זמן!

מה אני אגיד לך.. נשמע לי מופרך

רק אחר כך הבנתי

את התינוקת בעצמי הידים שלי רעדו לגמרי והייתי ממש ממש גמורה, כותבת לך רק כדי שתכיני את עצמך בראש גם לאפשרות הזו.
את האמת שהצלחתי להניק רק 12 שעות אחכ עם עזרה של יועצת הנקה.

ואיזה מהמם שאת מכינה את עצמך להנקה, ממש חשוב וטוב, לידה קלה בידים מלאות ושמחות!

למיטה נקייה (שאיתה לקחו למחלקה) ואחרי שהתינוק היה עטוף טוב שזה נראה לי חשוב במיוחד עכשיו בחורף.

למה את רוצה להשהות את חבל הטבור עד שילבין? זה בערך 4-5 דק נראה לי. קראתי על זה אבל יש גם דעות נגד.. והתעניינתי בזה גם בעצמי לכן שואלת ..

ויש שממליצים גם 10-15 דק' . אבל לא יודעת אם יש בתי חולים שזורמים

מפסיק לזרום מהשליה לתינוק אז החבל מלבין זה הסימן
ושיש חשיבות שהתינוק ישאר מחובר כי זה ממש מועיל וגם למנוע אנמיה וכזה...

והכל בסדר
זה תלוי בתינוק אם הוא מראה סימנים לינוק אז מיד אפשר להניק, בלי קשר לעניין השיליה וכו'.
בדרכ כלל שמים את היילוד מיד על האמא לעור לעור, עד שמלבין(תבקשי את זה מראש!) ואז את יכולה להניק.

תראי איך יזרמו העניינים, חבל שזה משהו שידאיג אותך.
בד"כ אם הכל תקין לידת השליה היא עניין של כמה דקות בודדות
כנ"ל חבל הטבור- אני גם מכירה ומשתדלת לחכות לסיום הזרימה אבל זה לא המון זמן

בגדול אף אחד מהדברים לא אמור למנוע ממך להניק אבל הגיוני שלא יזרום לך ולתינוק להניק מיד וזה גם בסדר גמור! כשמדברים על הנקה אחרי לידה מדברים על השעה שעתיים הראשונות

בשעה טובה ובבריאות

אצלי לקחו את התינוקת ישר אחרי הלידה (בלי ממש סיבה אבל לא משנה..) יש קבוצה בפייסבוק שנקראת אפס הפרדה שיש שם הרבה מידע לגבי הזכויות שלנו.. מסתבר שאת יכולה להתעקש שהתינוק יישאר איתך.
אבללל.. אני באה לעודד שאני לא הנקתי בשעות הראשונות בכלל (כי התינוקת לא הייתה איתי) ובסוף הנקתי הנקה מלאה במשך חצי שנה! אז זה לא הכרח!

לק"י

ילדתי בניתוח בגלל מצוקה עוברית, ומיד לקחו אותו בלי להראות לי אפילו. כנראה רצו לבדוק שהכל בסדר.
הוא ינק עד גיל מכובד.....

בשלושת הלידות הבאות התינוקות נשארו בחדר לזמן ארוך.

מעבר לזה לא יודעת לפרט😅

מתאימות גם לגיל שנתיים?

שנתיים זה עוד טיפונת גבולי אבל הבן שלי קיבל ליומולדת שנתיים
בגיל שנתיים וחצי כבר עף עליהם
והוא כבר בן 4 וחצי ועדיין עף עליהן

לק"י

קנינו ממש מזמן אופני איזון, ולא הצלחתי להרכיב.
ועכשיו אני צריכה לחפש את החלקים בכל הבית ולמצוא מי שירכיב....

פרקתי. זה ממש מעצבן.

המוכר הרכיב...

לא זוכרת אם היה צריך כלים אפילו..

לק"י

או שתלוי בסוג.

אם תרצי את יכולה לבוא לווצאפ ואנסה לעזור לך מרחוק

אחרח שנה וחצי בערך הם עוברים לאופניים רגילות בלי אף קושי ..

הם לא מדוושים, נכון?
אז סתם מרימים רגליים ועפים?
אנחנו גרים במקום עם עליות וירידות אז אני לא רוצה שיעוף בירידות ובעליות הם לא יזוזו..

וזה ממש לא סתם להרים רגלים. זה מיומנות נרכשת של שיווי משקל. אחרת נופלים או נוסעים על זה כמו בימבה...

בהתחלה נוסעים כמו בימבה, ובהמשך לומדים לאזן את השיווי משקל ולסוע עם רגלים מורמות. תורם בהחלט לילד וגם בהמשך מייתר (מלשון מיותר) את הצורך בגלגלי עזר, עוברים ישר לאופניים רגילות בלי גלגלי עזר בערך סביב גיל 4 (הבת שלי נסעה על אופנים בלי גלגלי עזר עם מוצץ בפה... 😅).

לא יודעת מספיק לגבי עליות וירידות, מה שכן, בירידה אפשר לעצור עם הרגלים. ובעליה, נותנים תנופה כמה שאפשר ומה שלא, עושים עם הרגלים.

אופני איזון אמורות לעלות סביב 150 שח. אין צורך באופניים גדולות, כבדות או מסורבלות. ובהמשך אפשר להעביר לילד הבא/אחיינים/שכנים. או לאחסן במחסן, ממילא לא תופסות הרבה מקום אם קונים משהו קטן.
רק לשים לב שאפשר לכונן את גובה הכיסא והכידון.

תודה רבה רבה!!

לאופניים

ביקשנו את המידה השניה, לא הכי קטן. כדי שיספיק ליותר זמן...

נראה לי 14.

בהתחלה היינו צריכים להעלות אותו ועכשיו הוא כבר יודע לעלות לבד.

(למרות שזה בלל לא שימושי בחורף, הייתי מחכה לקיץ...)

נחכה לקיץ, בנתיים יסע במרפסת
איפה קניתם?

אבל גם בבזאר שטראוס יש

בחנות צעצועים יותר זול משמעותית מהחנות של האופניים

הבנו שגם בשבת מותר וזה בהחלט פלוס
יש סוג מומלץ? חברה או דגם.. הבנתי שיש מעץ/מתכת/ פלסטיק

מתכת בשילוב פלסטיק (השלד פלסטיק)

כזה:

לנו יש כמו הימני. לא זוכרת את החברה. וזה מצוין.

ואםשר אופניים רגילות עם גלגלי עזר. אצלי הוא התחיל עם אופני איזון ואז חשבנו שיצליח לנסוע על אופניים רגילות בלי גלגלי עזר, אך לא... הבדלים סיבכו אותו. אז אופני האיזון לא באמת עזרו

נראה לי פשוט נלך איתו לחנות ונראה מה נוח לו..

לק"י

בגדול יש לך רישום דרך האתר של העיריה.
אבל אתם צריכים להיות רשומים כגרים בעיר הזאת. מציעה לך להתקשר למחלקת רישום.

שיהיה ישוב טוב! (או עיר טובה)

חוזה לא היתה אפשרות לרשום אותו..

אצלנו הם לא נתנו לרשום עד שלא היה לנו חוזה חתום ואישור גריעה מאיפה שגרנו

סגירת רישום וכאלה..

בן ה5 רוצה להתחפש לחייל ובן ה4 לשוטר...
לבן השנתיים אשים תחפושת של מלח שיש לי מהילדים הקודמים
בשנים קודמות התחפשו למלחים, ליצנים, אבא, ציפור

אצלי 3 בנות

ובן

לא מחפשים לשוטר חייל וכו

ובמלכות יש אינספור אפשרויות...
מלכת אסתר, מלכת הפרחים, מלכת הסוכריות, מלכת הפרפרים, מלכת כל מה שעולה בדעתה

קניתי כמו צמר גפן דחוס בחנות יצירה ועטפתי אותו בצלופן צבעוני ובצדדים עשיתי אוזניים כמו סוכריה
שמתי לב שמלה עם מלא ציורים של מתוקים למינהם עוגות סוכריות ועוד
גרביון עם רגל אחת בצבע אחד ורגל שניה בצבע אחר
וסלסילה עם מלא סוכריות לחלק לילדי הגן

אחת רקדנית הודית, מצאתי משהו בסגנון של ריקודי בטן, מרשרש כזה צנוע..
השניה לרקדניות פלמנקו

על משהו

הבת (5) מזמן הודיעה לי שהיא רוצה להתחפש לאסתר המלכה, והיא שכנעה את אחיה (3) להיות מרדכי ^^`
(את הפיצית בת כמה חודשים לא חושבת שנחפש)

בשנים קודמות הם היו חיות: אריה (שתפרתי), זברה (קניתי וואנזי מתאים שאמור להיות בעצם פיג'מה) ופנדות (כובעים משיין וקצת תפירה מבגדים מוכנים)

בנים:
חייל
שוטר
קוסם
דוד המלך
מרדכי היהודי על סוס (בטריק של גמד על פטרייה, אם את מכירה)
משה רבנו
עכבר
אריה
ציפור

בנות:
מלכת הפרחים
מלכת הפרחים
אסתר המלכה
כלה
דבורה
חתולה
טבחית
תינוקת
אפרוח
מלכת הלילה
שרה אימנו
סוכר (בגדים לבנים עם כיתוב של "מתיקות בכמות גבוהה")

לחייל,שוטר,טיגריס,חתול ונראה לי זהו..
השנה עוד אין לי מושג אבל משהו קנוי זה בטוח לא בנויה ללהכין תחפושות.
הבת הגדולה כבר שנתיים סתם שמה איפור ולא משהו מוגדר לפני כן מלכות למיניהן.. השנה יש תחפושת כיתתית אז אני פטורה מלהביא רעיון כי היא בעייתית.
הקטנה למלכה או חתלתול שיש לי מהילדחם הקודמים

אם זו פעם ראשונה שאת בודקת ממליצה להתחיל מהיום ה8 למחזור.
בודקים כל יום לא בבוקר אלא משעות אחר הצהריים ערב. אין צורך בשעה קבועה.
בדיקה חיובית ראשונה (לפעמים יש יומיים) תהיה 24-48 שעות לפני תחילת הביוץ.
בדיקה חיובית היא שפס הבדיקה יהיה חזק כמו או יותר מפס הבקרה
בדיקה שלילית-פס בקרה בלבד או פס יותר בהיר מפס הבקרה

כבר מאוחר מידי לבדוק?

תמשיכי לבדוק

לבדוק וזה לא אומר שפספסת את הביוץ.
אבל תמשיכי לבדוק עוד כמה ימים.

מומלץ לבדוק פעמיים ביום
אחד בוקר ואחד ערב
לשמור את כל הבדיקות ולשים אחת ליד השניה
כששני הפסים כהים ממש, סימן שאת מאוד קרובה לביוץ
ברגע שהם חוזרות להיות שוב פעם חלשות, סימן שהביוץ עבר

מניסיון שלי

גם ככה יש לי חבילה שהתאריך של הבדיקות הן עד חודש הבא...

אז הלוואי לא אצטרך הלאה.

הפיק שלי בערב ולמחרת בבוקר כבר נעלם
לכן תמיד הייתי בודקת פעמיים ביום בוקר ואחהצ-ערב

בבדיקת ביוץ בניגוד להריון, לא מומלץ לבצע בשתן של הבוקר
וגם לא לשתות הרבה לפני הבדיקה

בהצלחה!

אם יש עליה בהורמון אז הפס יצא כהה
אם אין עליה אז יצא בהיר
מה יש פה לא לעבוד?
אולי אין להם ביוץ? (הנקה וכו')

כך שאני יודעת בוודאות שהיה ביוץ.
ועדיין הבדיקות לא זיהו.
ושמעתי על עוד כמה שהיה להן כך.

ניסיתי כמה סוגים. 🤷

לקחת אסרופם או לא זוכרת איך קוראים לכדורונצ׳יק שדוחה ביוץ.

אגב גם בהנקה לפעמים הן משבשות את התוצאה

הרופא שלי גם אמר שזאת תופעה שהוא שמע עליה.

זה כמו שהרבה רופאים לא ישמחו להמליץ על דברים ברפואה המשלימה כי זה ניגוד אינטרסים
למשל רובם לא ימליצו עח רפלקסולוגיה כזירוז אלא ישר ימליצו לעשות זאת דרך בית החולים
בדקת בכל החודשים? ואני לא מכירה את הכדור אבל אולי הוא משפיע גם אחרי

דווקא היה לי רופא שהמליץ על רפלקסולוגיה לזירוז לידה😅
ואחר שצחק על זה ארוכות.


בכל אופן.
היו חודשים שבדקתי עוד לפני שלקחתי את האסטרופם. וגם תוך כדי שלקחתי אותו כמה חודשים.

מקפיצה

בעז"ה שיהיו בשורות טובות

גם לי הייתה חברה בקשר אלים. אמנם לקח לי פחות משנה לגלות את זה אבל זה בהחלט היה מטלטל.
הרגשתי גם את התחושות שאת מרגישה כלפיה, קצת כעס כזה על זה שהיא לא משתפת..
לא הצלחנו לעשות הרבה כחברות אבל השתדלנו בעיקר להיות שם, שתדע שיש לה לאן לברוח כשתבין באיזה קשר היא נמצאת.
בסופו של דבר ב"ה היא באמת הבינה וברחה קצת אחרי שהתחתנה. ואחרי שהיא יצאה מזה אני יכולה להגיד לך שחלק ממה שהקשר הזה עושה- הוא פשוט מוחק אותה, היא באמת באמת לא מצליחה לראות את המקום שלה ובטח לא להבין מה היא צריכה לשתף. זה שיקום ארוך ארוך אחר כך לחזור להפעיל שיקול דעת, לדעת מה את רוצה ולמה..
בהצלחה! לצערי אין לי הרבה המלצות לאיך אפשר לגרום לה לצאת מזה. אני כן חושבת שצריך שיהיו מסביבה אנשים שאוהבים אותה, ואולי אפילו לעשות איזה חלוקת תפקידים של מי יוצא "הרשע" בסיפור הזה ואומר לה את האמת בפנים וסביר שהיא תנתק איתו קשר או תכעס ומצד שני יהיה את "הטובים" בסיפור שתומכים ושומרים על ניטרליות לגבי הקשר כדי לא לאבד איתה את הקשר בנתיים..
ולהתפלל הרבה הרבה שה' יפקח את העיניים שלה..

מזכיר לי איזשהו סרטון שעשו לאחרונה בפורום מיכל סלע, אולי יש דרך להעביר לה אותו.
הבעיה העיקרית עם אלימות, שהיא זו שלרוב משאירה נשים בתוך המערכת הזו, שיש להם מקום פנימי שלא מספיק מרגיש ראוי לכבוד וליחס טוב
ולכן הן באיזשהו מקום מצדיקות או משלימות עם המצב הזה לפחות במובן מסויים.

התהליך פה צריך להיות קודם כל הבנה שזה חריג, שהיא ראויה ליחס נעים וטוב, ומתוך כך שיש להם בעיה חמורה בזוגיות ושכדאי לה לשמור על עצמה...

זה באמת תחושה קשה להיות ככה מבחוץ
בעיני אפשר לנתב אותה לתפילית עליה

הייתי במצב קצת דומה.
מבינה ממש את התחושות שלך... הדאגה הענקית, וההלם, ושזה משתלט על המחשבות, והעצב מחוסר השיתוף...
ואני לא הייתי בחופשת לידה ועדיין השפיע עלי ככה.
לצערי אין לי עצות פרקטיות...
מה שכן, יכולה לומר לך שאחרי כמה זמן (ואחרי שהרגשתי שאין לי יותר מה לעשות) נרגעתי. כאילו השלמתי וקיבלתי את המידע החדש. עדיין עולה לי במחשבות, ובודקת עם עצמי אם יש מה לעשות או מה לומר, אבל כבר לא באותה עוצמה של רגשות.
חיבוק גדול

וזה חוזר אחרי הלידה

וכן זה משפיע על היחסים
כמו שכתבו זה אמור לחזור לעצמו

אחרי הלידה זה משתנה פשוט ..

אבל אחרי הלידה יתרחב עוד יותר ויהיה רפוי מוזר כזה... ואחר כך יחזור לעצמו