פורום הריון ולידה (עמוד 1212)

שאפילו ירד ממנה דם.

אך אפשר לטפל בזה?

אני גם חושבת ככה על פי ההגיון...

צריכה לתפוס טוב את הרגל כבר מהקרסול. ונעל בובה לא עושה את זה.

זה הענין המהותי בעיני (ופחות הקטע אם הסוליה גמישה או לא).

אם היא הלכה עם הנעליים רק בבית והסוליה לא שחוקה, הייתי מחליפה.

ומנסיוני מעבודה עם תביעות כגון לה זה עלול להיות טיפה מסובך.. כי זה לא בדיוק מהעבודה 

לעניות דעתי הוא ייאלץ החליף עבודה אם זה עיקר העבודה,

ולגבי חופש, בטח בהתאם לימי מחלה

לא יודעת למי להפנות אותך מקוה תשגיעי למישו שמבין ממש

וכמובן להרתיח את המצעים

לא על עכשיו

אני כבר אמא לשלושה

אבל עברתי עם הגדול שלי את שיטת ה5 דקות לא יודעת אם זה היה נכון לעשות את זה

הוא היה בן כמעט שנה והתרגל ליידים והייתי ניגשת אליו כל כמה דקות להרגיע אותו להרים וללטף אותו

במשך יומיים וזה מאוד עזר

אבל עכשיו שאני חושבת על זה

בזמנו באמת האמנתי שזה לטובתו

גם הייתי אמא טרייה ומיואשת

אמאלה שעות זה מזעזע איך אפשר

אין לי מושג מתי יעבור...

אולי אבקת סודה לשתיה תעשה משהו?

נגיד להניח בתוך כוס כמה כפות ולתת לספוג את הריח??

איזה באסה!

אם זה פתאומי וכמה ימים הייי הולכת בכל זאת לבדוק שהכל בסדר.

להירגע

נראה לי היסטריה ללכת כל שבוע להיבדק...

אני חייבת להשיג את האולטרסאונד הביתי של כללית.... 

עניתי למטה 

❤

קודם כל חיבוק גדול גדול על הרגשת הבדידות והרגשות הקשים שליוו אותך בעת כתיבת ההודעה ואולי גם מעבר זה בטוח לא קל להרגיש את כל הצפת הרגשות הללו, והמקום הבודד הזה מול עצמי יכול להפחיד מאוד.

אני מרגישה שצריך להבין כאן לעומק הרבה יותר דברים בכדי לענות בצורה מדויקת לכם.

יש כאן חלקים שחסרים בתמונה וחשובים מאוד להבנה הכוללת.

כתבת שהייתם בזוגיות טובה מאוד לפני שהגיעו הילדים.

שהייתם צוחקים הרבה,

מלא שיחות *עמוקות*

טיולים

הרגשה מאוד טובה יחד

ולאחר מכן כתבת שבעלך רובוטי ולא מראה רגשות 

וכי אתם מדברים רק על הילדים.

וצריך להבין רגע את הנקודה הזו. 

על מה הפער הזה יושב כי הוא מהותי מאוד.

אם בעלך ניהל איתך שיחות עומק וצחוקים והרגשה של חיבור גדול - נשמע שיש בו את זה.

שהוא לא רובוטי, לפחות לא ביכולת שלו.

ושיש שם משהו עם הגעת הילדים המתוקים, שגורם לו ללכת קצת אחורה בתחום הזה, וצריך להבין מה בדיוק וכמובן איך אפשר לשפר את זה.

גם אצל בעלך אישית וכמובן גם זוגית ביניכם.

יש כאן דווקא הרבה אופטימיות כי את כותבת שזה כבר היה לכם בצורה טובה וחזקה, כלומר אפשר בהחלט להחיות את זה ו"לנקות" את רעשי הרקע ואת המכשולים מסביב (אחרי שמצליחים לזהות אותם במדויק, כמובן) - ואז להגיע לפתרון הנכון איך לגרום לזה להצליח שוב.

- צריך גם לחשוב על המציאות של חייכם,

העבודה התובענית של בעלך,

המקום שלך בבית עם ניהול הבית והילדים שכפי שתיארת הוא בעיקר עלייך,

צריך לראות האם הסידור הזה נכון ומתאים  לכם כרגע, ואם לא מה אפשר לעשות כדי להגיע לאיזון שיטיב לכם.

- גם על המקום של המחמאות והחיזוקים צריך לעבוד בצורה שורשית ולראות את הנתונים כפי שהם בכדי להתתקדם ב"ה.

- צריך גם לעבד לעומק מה קרה באותה הפעם שסיפרת לו דברים אישיים עלייך והוא השתמש בדברים נגדך באחד הריבים. ממש לעשות שם עבודת עומק ולראות מה קרה שם, וכמובן לשמוע גם את הצד שלו לכך, זה חשוב מאוד.

- גם הנקודה של השיתוף שתיארת -

שמצד אחד את מרגישה שהוא כן מייעץ לך, שהוא כן מקשיב לך,

ומצד שני חסר לך להרגיש שהוא באמת מאמין בך ושזה עם רגש - צריך לראות איך אפשר לתווך ולתקשר את זה נכון מולו, כמובן מה הוא חווה ומרגיש כשזה קורה ומה הוא מציע, למה את בדיוק מתכוונת ומצפה בעצם, ואז אפשר להתקדם גם בנקודה הזו.

זה קשור גם למה שהעלית על השיתוף הטרי שהיה. כתבת שגם שם כן הייתה הקשבה מצידו, הוא כן הקשיב, הוא כן ייעץ, אבל הרגשת שמשהו שם חסר ואפילו חששת שמא חלילה ישתמש גם בזה לרעה נגדך בעתיד.

צריך להבין כאן מה קורה. 

יש כאן דברים שחסרים מאוד בהבנה.

- יש כאן כיוון חיובי נוסף שבעלך יודע ואומר שצריך לעבוד על הזוגיות למרות שיש ילדים - שזה כמובן דבר מבורך,

- יש כאן עוד כיוון חיובי שכתבת שעשיתם בעבר טיפול זוגי וזה כן עזר, גם אם לחודש, - ניסיתם לחזור למטפל? לשקף לו מה קרה מאז? אם משהו עזר לכם יכול מאוד להיות שזו הכתובת לחזור אליה ולראות מה ואיך ניתן לעשות.

כתבת גם עוד הרבה מאוד דברים טובים עליו.

שהוא אבא טוב

שהטא כן אבא פעיל שהוא כן פעיל בטיפול בילדים וגם בבית

שהוא גם מפרנס ועובד קשה

שהוא אדם טוב באישיות

שהוא אדם נעים לבריות

שהוא כן מקשיב לך

שהוא כן מייעץ לך

שהיו לכם לפני הילדים גם המון שיחות עמוקות

והמון צחוקים וכיף וביחד וטיולים וטוב מאוד גדול.

ומנגד את מתארת שיש לך מחשבות על להתגרש ולהיפרד, כלומר שוב יש כאן פער גדול שצריך להבין אותו לעומק.

ואמירות קשות כפי שתיארת שאת נובלת בינתיים. וחושבת על סידור כלכלי נכון, על לצאת מהבית עם הילדים, על להשכיר דירה כי הוא ישאר בבית...

חשוב לעבד ולהבין את הפער הזה. להצליח לסדר את הדברים בראש ובלב.

כרגע באמת יש בלאגן גדול וסלט כזה, וגם חסרה הבנה גדולה, (גם שלי כקוראת מהצד, אבל הכי חשוב - שלך. חשוב שאת תביני את עצמך ומול מה את מתמודדת בדיוק, מה הנתונים, מה בעלך חושב, ושתהיה יותר בהירות כי רק כך ניתן להתייחס לתמונה השלמה נכון).

ואני חושבת שמקום מקצועי יכול לעזור לך מאוד לעשות את הסדר בדברים כנ"ל. הייתי מתחילה בלחזור לאותו מטפל שלכם ולשקף לו את הדברים ולשמוע מה דעתו ומה הוא מייעץ.

ובעיקר - לוודא שיש לך *מקום לעצמך* - להביע הכל בצורה מסודרת ורצופה ועמוקה ומקיפה, וכמובן לקבל ליווי נכון, תמיכה נכונה, כלים טובים ותובנות שיקדמו אותך ב"ה.

המון הצלחה יקרה! שתזכי לישועה שלמה ובהירות הדרך

- ותודה רבה @איזמרגד1 יקרה על התיוג 🙏