פורום הריון ולידה (עמוד 125)

אבל אם את רוצה בעיקר להקל על גודש

פשוט לסחוט חלב מהשד לכוס או לכיור וזהו

זה מה שעשיתי זה עבד מעולה!

וגם בהמשך תוך עשר דקות אפשר למלא המון חלב

סליחה שלא עניתי בדיוק על משאבה

אבל זה יכול לעזור מאוד

בהצלחה ומזל טוב 

מרגישה שהכל נוזל עלי וכואבות לי הידיים מהפעולה. וגם מעדיפה לשמור את מה שיוצא שכבר ישמר במקפיא להזדמנות שאצטרך.

תודה רבה בכל מקרה 

מעלי אקספרס לגמרי עשתה את העבודה. עלתה משהו כמו עשרים שקל

יש לי גם חשמלית יקרה ובעיני זה מיותר ממש אם את לא שואבת קבוע 

למוצר ממש דומה. את יכולה לראות שהביקורות מציינות, או לחפש משאבה בסגנון. בעיני שווה את הסיכון גם אם לא תתחברי.... מנסיוני זה הרבה יותר נעים, יעיל ואפשר שליטה מלאה בעוצמה ובמהירות

I just found this on AliExpress:

€5.90 | MAMIJOY MB5 Breast Pump Baby Nipple Manual Suction Milk Pump Feeding Breasts Pumps Milk Bottle Sucking Postpartum Supplies

משאבת חלב לתינוקות MAMIJOY MB5 עם ספיגת חלב ידנית, משאבת חלב להאכיל ולשאיבת חלב לאחר לידה - AliExpress 1501

לא זוכרת סכומים, אפשר להתקשר לשאול

זה מעולה בשבילי, די פותרת את המצב.

אבל לא ניסיתי סוגים אחרים

יש ממש מומלצות בעלי ב150 שח בערך.

לא הייתי משקיעה יותר מזה.

הן לא מתאימות למי ששואבת קבוע כל יום 3-4 ארוחות אבל מצוינות למזדמן הזה שאת מדברת עליו

אתם מפעילים או מביאים מפעיל? ואם יש-יש אחד טוב ולא יקר?

לק"י

לבנות שלי הזמנו מספר חברים מהגן, ועשינו פעילות בבית.

הכי קל להזמין פיצה לכולם. ועוגה וקצת חטיפים.

אני לא רואה את עצמי מפעילה 30 ילדי גן עליזים.

אפשר להזמין את המשפחה יחד ים הגן ולהזמין פיצות וסלטים. יש לכם משפחה גדולה?

להפעיל לבד ילדים בני 5 זה ממש קשוח,

לא הייתי עושה את זה. אם התקציב מאפשר להביא מפעילה- זה רלוונטי, אם התקציב לא מאפשר, הייתי מוותרת וחוגגת באופן מצומצם עם כמה חברים. הם עוד קטנים כדי להיעלב/להשוות/ לגלות שלא הזמינו אותם לרוב..

לדעתי שתי האופציות קצת מיותרות.

זה לא תאריך מיוחד כמו חלאקה.

ואם כבר, אז אפשר לחגוג למשפחה עם חטיפים ושתיה וארטיקים או משהו.

או לחילופין להזמין רק סבא וסבתא ולעשות בבית.

הייתי נותנת לכל ילד לבחור 3 ילדים, מזמינה אותם ועושה להם פעילות נחמדה

סה"כ 8 ילדים זה עוד סביר.

אפשר להשכיר מתנפחים. עשינו את זה בקיץ והיה ממש כייף. עלה בערך 300 ש"ח

אבל בלתי אפשרי לעשות את זה עם 30 ילדים.

אפשר גם לקנות בחנות של הכל בשקל יצירות חמודות לכל ילד. אחלה תעסוקה.

לק"י

גם עם 30 ילדים בערך.

אבל היו עוד דברים (יצירות בשקל, איפור- בנות המשפחה עשו...). בעצם אולי ביומולדת אחת לא עשו עוד דברים. מניחה שכן שרו שירי יומולדת וכו'.

זה היה בחוץ, וחלק מההורים נשארו להשגיח.

אנחנו שכרנו מתנפח אחד בגודל בינוני

לא נראה לי סביר לתת ל- 30 ילדים להתמודד עליו.

סתם ככה בעיניי זה ממש מיותר כל הימי הולדת הראוותניים האלו

ב"ה שלא הגיע אלינו. מקווה שגם לא יגיע.

בזבוז כסף משווע. 

מספיק מתחילים להשתגע על בת מצוות....

שעה זה סטנדרטי אצלינו.

רעיונות:

-הכנת שרשרת חטיפים, להשחיל ביסלי וחטיפים עגולים או צ'יריוס על חוט.

-דפי צביעה, או יצירה אחרת פשוטה שאפשר לקנות בזול בכמות גדולה במקסטוק.

-חבילה עוברת עם הפתעה באמצע וכל מיני משימות

- משחקי חברה כמו משחק התנועות, גמד ביער, מה חסר בגננו הקטן.

בעיניי לא חייב פיצות. זה ממש מעלה עלויות.

משחק/יצירה/ חבילה עוברת. לשיר יום הולדת שמח ולהרים אותם על כיסא. בסוף לחלק עוגה והביתה.

הייתי הולכת על המשחקים הפשוטים של פעם - חבילה עוברת, משחק השוקולד וכדו'

אמנם לא שאלת אבל האמת שנראה לי מוגזם לעשות גם יומולדת עם חברים וגם להוציא מלא כסף על ארוע למשפחה. אצלנו חוגגים אצל סבתא וסבא עם עוגה באופן מצומצם (בשני הצדדים בנפרד, מתי שיוצא להיות אצלם בשבת בסמיכות לחודש היומולדת). אם חשוב לך לעשות ארוע משפחתי גדול אולי תדחי את זה לשנה אחרת שבה לא חוגגים עם חברים מהגן (אנחנו חוגגים עם חברים רק פעם אחת לכל ילד, ובגיל בי"ס).

מעטים מאוד הזמינו את כל הגן, ככה יש הרבה פחות ילדים להשתלט עליהם.

זמן- בערך שעה- שעה ורבע. לרוב מתחילים בשעה 16:30 ואומרים לבוא לקחת בשעה 17:45, פחות או יותר.

עושים בבית, ההורים מפעילים.

בגדול מה שיש זה- יצירה קלילה, חבילה עוברת, אולי עוד איזה משחק, עוגה וזהו. אנחנו שמנו גם קצת חטיפים שחילקנו מראש לשקיות- שקית לכל ילדה, ככה יש פחות בלאגן ואם הן לא אוכלות את זה במהלך היומולדת הן לוקחות הביתה.

אנחנו לא עושים אירוע גם למשפחה. שתי הבנות שלי נולדו צמוד לחגים, אז חוגגים עם המשפחה בחג הרלוונטי (שגם ככה נפגשים) או בשבת קרובה שאנחנו שם

ובכל זאת אכתוב לך מה אנחנו עושים אצלנו:

חוגגים עם החברים רק בגן (הגננות משקיעות מאוד בימי ההולדת והילדים מאושרים עד השמיים ומחכים בקוצר רוח לחגיגה בגן!)

ובבית - ימי הולדת רגילים אנחנו חוגגים רק עם המשפחה המצומצמת, הורים ואחים - מכינים עוגה הכי פשוטה שיש (משקיעים רק בקישוטים קנויים), מקשטים את הבית, שרים שירים, מברכים את חתן השמחה ולפעמים מרימים אותו על כיסא, נותנים לו את המתנה/ות שקיבל ואוכלים את העוגה. כמובן, מצלמים תוך כדי - ושולחים תמונות למשפחה🙂

אם בדיוק נסענו לשבת להורים או שהם או האחים שלנו באו לבקר - הם מצטרפים לחגיגה...

בימי הולדת מיוחדים (גיל 3 לבנים, בת/בר מצווה) עושים כמובן משהו גדול יותר, אבל אין טעם לפרט פה...

וזהו...

לא יודעת אם זה ישכנע אותך, כי שוב - אנחנו גרות במקומות שונים, אבל כותבת בכל זאת, כדי שתדעי שאפשר להגיע לשמחה גם בהשקעה מועטה...❤️

אני חושבת שבאופן של חגיגות יום הולדת מאוד תלוי הנורמות סביבתיות.

אצלנו למשל ממש לא היה מתאים לי אם לכל אחיין היה יום הולדת במסגרת המשפחה המורחבת. זה יוצא המון (ב"ה), ולא מתאים לנו לנסוע כל פעם. אבל זה באמת לא מה שמקובל אצלנו. אם יש מפגש משפחתי קרוב - אז חוגגים בו. ואם לא - אזז במסגרת המשפחה המצומצמת. (לילדים שלי לרוב אנחנו חוגגים בבית רק עם המשפחה, וגם בשבתות סמוכות משתדלים לנסוע לסבא וסבתא ולחגוג איתם - מביאים איתנו עוגה, או שסבתא מכינה, שרים 'היום יום הולדת, ומברכים את ילד היום הולדת).

ועם החברים בכלל לא מקובל פה לעשות מסיבה מעבר לחגיגה שכבר עושים בגן עצמו.

בבית הספר יש יותר ילדים שכן עושים מסיבה עם החברים בבית, אבל גם זה לא 'חובה', אלא רק למי שמתאים לו. הילדים שלי לרוב העדיפו שנביא עוגה לכיתה (בתיאום עם המורה), והמורה עשה להם חגיגה קטנה...

בקיצור - לדעתי נכון לחשוב מה באמת מתאים לכם, ולא ללכת אוטומטית למה ש'מתבקש'. אולי זה גם ייתן אומץ לאחרים לשנות מהנורמות ולעשות מה שמתאים להם...

כן הייתי משקיעה במפעיל ליום ההולדת,

כי זה באמת יכול להיות קשה להפעיל לבד הרבה ילדים, במיוחד בפעם הראשונה שאת אחראית לזה לבד.

הייתי 'חוסכת' על המפגש המשפחתי, כי בתכל'ס בעיני זה לא נצרך, ואם בכלל לעשות מפגש משפחתי מורחב לרגל יום הולדת חמש( בעיני לא מקובל ואפילו מטרטר, אבל אולי המשפחה שלכם זה יתקבל בצורה טובה), אז שיהיה רק קפה ועוגה, או מקסימום פיצות.

אבל זה סדר העדיפויות שלי.

אם את בכל זאת בוחרת להפעיל את החברים לבד,

אז הייתי משלבת יצירה פשוטה,

משחק חבילה עוברת( שבתוכו יש פרסים קטנים לכל הילדים),

פיצה, חטיפים ויוגה.

רצוי מאוד שיהיו איתך עוד מבוגרים, ואם לא אז נניח שתי נערות בתשלום לעזרה. 

אם יש לך סיכוי

מה שכבר היה אין להשיב

את העתיד אַת יכולה לשנות

את לא חייבת ללכת בדרך בה הוסללת

אוי ואבוי לי אם הייתי הולכת בדרך בה הוסללתי

מתכון בטוח לחיים אומללים 

זה היה בשיעור על קנאה. שאם אנחנו מקנאות במשהו אצל אחר כנראה זה משהו שאנחנו שיש לנו פוטנציאל להשיג. (מקווה שהצלחתי להסביר)

במי יותר תקנאי? במי שבסטטוס שלך פחות או יותר: היא גם דתיה, גם נשואה עם ילדים וגם גרה בארץ וגם מצליחה להשפיע/ נוסעת לחולל מרוויחה טובה.

במי שחילונית, גדלה בחו"ל באה ממשפחה של אנשים עם מעמד ומשפיעים פחות תקנאי מן הסתם.

אני חושבת שיש לך סיכוי. למה? כי יש לך רצון לזה.

מי שבסביבה שלך כנראה לא שואף לזה וזה לא מעסיק אותו, חי חיים שלווים. עצם זה שאותך כן, זה אומר שיש לך שאיפה מעבר, זה מקסים. נשאר רק לפתח את זה. אומרת את זה גם לעצמיי. גם בי בוער הרצון להשפיע מעבר שאני לא יודעת תמיד לנווט בתנאי סביבה שלי. אבל תכל'ס זה סתם תירוצים.אם תכירי אנשים עם שאיפות דומות לשלך זה יכול לחזק אותך?

אם את גרה לידי אפשר להפגש בשמחה לקפה😉 ולחשוב איך אנחנו תורמות מעבר

אני לא חושבת שככה זה עובד

שאדם הופך להיות "משהו" בגלל שלימדו אותו ככה

וגם נשמע יותר כמו עניין של כבוד בחברה יותר מאשר ערכים ואידאלים אמיתיים, אחרת למה זה היה משנה לך

אני לא צריכה חינוך מהבית להיות משהו מיוחד

יש לי את הפנימיות שלי שהיא עולם ומלואו

יש לי את הקשר עם ה' שהוא עולם ומלואו

יש לי ספרים של צדיקים שחינכו אותי להיות הגרסא הכי טובה של עצמי

כשאני רואה אנשים שהצליחו להגיע להשיגים חברתיים אני מעריכה את היכולות החברתיות שלהם

זה לא מעיד בהכרח על הפנימיות האמיתית שלהם 

יש אנשים שגדלו בעוני, באלימות, בלי השכלה ועדיין הצליחו ואפילו מאוד.

בשביל להצליח, צריך הרבה אמביציה, סייעתא דשמיא, מרפקים לפעמים ובעיקר צריך להסכים לשלם את מחיר ההצלחה.

כי יכולתי לבחור היום בגילי להיות פסיכולוגית, האם אני מוכנה לשלם את המחיר שהתהליך עצמו דורש?

אני אישית לא.

אולי את כן?

בכל מקרה, כשאני מקנאה בתפקידים של אנשים (ואני מדברת רק על עצמי) אני שמה לב שלא הייתי מוכנה לעמוד באינטנסיביות של התפקיד והקינאה שלי היא בעיקר ביוקרה ובתשומת הלב החברתית.

בהצלחה בבחירות. 

לחיות בחברה חילונית, לעשות טיול אחרי צבא אי שם באיזה חור נידח בחול, לטוס, לצאת למסיבות מעורבות, לקדש את היופי ההשכלה וכו

האם עשיתי את כל זה ? ממש לא.

גם את לא חייבת להיות ברמה דתית x, ולעבוד בעבודה y. לסביבה יש תפקיד בהסללה, אבל בסוף ההחלטה היא שלך.

אנחנו יכולים כל הזמן לשנות מסלול. זה רק בידיים שלנו. וצריך לזכור שלפעמים יש לזה מחיר, ולשאול את עצמנו האם אנחנו מוכנים לשלם אותו בשביל התהילה שרואים מבחוץ, או שזה בנפשנו. או שזה לא מתאים לנו בכלל

תתחברי לעצמך. תשאלי את עצמך איפה את רוצה להיות ומה צריך כדי להגיע לשם. רק לך יש את התשובות

וברחתי מזה

פיזית הלכי לגור במקום פשוט יותר

לכל דבר יש מחיר

נחנקתי מסתכלות הישגית על אנשים בלי לחשוב מה המחירים של זה, אנשים נמדדו בתפקידיהם ובהון האישי שלהם

תחשבי כמה קשה להתחתן ככה ואם כבר התחתנת אז לא פעם נצרכים לעבוד עד שעות מאוחרות או לצאת לפני שהילדים קמים כדי להספיק לעבוד

ואני מדברת על נשים וגברים כאחד

אגב באמת חשוב בחינוך לא להסליל אלא לתת אפשרות בחירה לצד הדרכה על המחירים של כל בחירה

ובלי קשר לנושא הזה-

מבחינתי כל דבר בחיים שגורם לי צביטה בלב מצריך בירור מה יש שם, מה הייתי רוצה להיות, איפה אני מרגישה תקועה

לא תמיד זה מה שהסלילו אותנו כמו איך אנחנו תפסנו את זה בעבר ואיך אנחנו תופסים זאת כעת

זו הזדמנות לבירור אישי שיכול להוביל לשינוי

בהצלחה🙏🏻

זו תחושה מאוד מתסכלת.

אני חושבת שהעניין כאן זו לא הרמה הדתית,

אלא תחושת הבחירה.

חינוך בצורה של הסללה, זה אומר שיש דרך אחת שבה הולכים.

ואז התחושה היא שלא בחרת במה שאת עושה היום, אפילו אם זה מאוד משמעותי

(משמעותי לא תמיד פירושו נוצץ, ולא כל מה שנראה מבחוץ כ"וואו", הוא באמת כזה)

אז אני לא יודעת באיזה שלב את בחיים, ומה האפשרויות הריאליות

אבל אני רואה שהדבר המשמעותי הוא היכולת לבחור, והתחושה שאני בוחרת את הדרך שלי.

זה מאתגר, אבל אני חושבת שזה אפשרי בהחלט, בכל שלב בחיים❤️

שימי לב שמי ששמועים עליה, זו מי שהצליחה להתברג לראש הפירמידה.

מאחורי כל אשה שהצליחה, עומדות 10 נשים שניסו ולא הצליחו.

לא אומרת ממקום מייאש, ומבינה שאת מרגישה שאפילו לא ניסית,

אז יפה ונכון לקבל השראה ממי שמצליח ולפחות לנסות, אבל זה לא נכון לחשוב שלו רק נקודה אחת ברצף החיים הייתה שונה, היית מגיעה לאותה תוצאה כמוה.

ועדיין לא מאוחר לחשוב מה את רוצה לנסות לעשות בחיים..

כשראיתי כמה ראיונות ב"פגישה" עם רוני קובן

ראיתי כמה אנשים מוכשרים וכשרוניים

והרגשתי כמה אני סתם… כביכול

לא משו תורם ובטח לא מישהי שיעשו עליה כתבה 😂😂😂

אז עזבי את רוני קובן, לכי למראיינים יותר טובים.

סתם, אישית אני תורמת ובהחלט ראויה לכתבה אם יש כאן עיתונאית (;

קיצור עפתי

ותעופי כל עצמך גם, למה ככה 

המכשירים אצלנו חסומים עם סינון ואין לנו יוטיוב

קנינו מחשב חדש

אז היה איזה יומיים בלי סינון

ניצלתי את זה מהר מהר לראות כמה תוכניןת 😂

כולנו ראויות לכתבה. מבטיחה לך! לכל אחת יש איזו התמודדות שאחרת יכולה להיתרם ממנה. סיפור שיהווה השראה. משהו מעניין להגיד.

לא חייב להיות באור הזרקורים בשביל

תראי כמה עולם הפודקאסטים פרח לאחרונה. זה רק מוכיח את מה שכתבתי

מה בכוחך לעשות.

אני לא יודעת בת כמה את ובמה את עוסקת אבל אני מכירה הרבה נשים בשנות השלושים ואפילו אחרי ששינו כיוון והתפתחו בכיוון אחר ממה שעשו לפני.

להגיד הוסללתי, כנראה שזה נכון, אבל מה את עושה כדי לשנות את זה? את אדם מבוגר ובעלת יכולת בחירה.

ושאלה נוספת, האם את נכונה לשלם את המחיר של יצירת השינוי והבחירה לעשות משהו אחר בחיים?

אני בטוחה שמה שאותה אישה הציגה היה מלהיב אבל גם בתעסוקה מלהיבה יש המון דברים משעממים, קשים, מורכבים ...

אני יכולה להגיד שאני עובדת בעבודה מלהיבה, לפחות בעיני, נהנית מרוב הדברים שאני עושה ועדיין יש מחירים והתמודדות 

אני גדלתי ונשארתי בקצה המאוד דוס של החברה הדת"ל ומרגישה שלמה מאוד עם הבחירות שעשיתי, שרבות מהן תואמות לדרך ש"הוסללתי" אליה ( ומאוד מתאימות לי באופן אישי) וחלקן לא.

ומאמינה וחושבת שיש לי סיכוי לכל דבר שארצה לעשות ותואם את הכישורים שלי ואת אורח החיים שלי.

קיצור אפס נחיתות.

תסתכלי על עצמך, מה הרצונות שלך, מה הכישורים שלךומה הערכים שלך, ותפעלי על פיהם בלי לחשוב על האם הוסללתי כך או אחרת.

הסיפוק שחסר לך בחיים? תחושת ההצלחה?

אני חושבת שאף פעם לא מאוחר, לא חייבים לגמרי לשנות מסלול בחיים, אפשר לשלב התנדבות, ללמוד קורסים.

אולי לא תגיעי למוקדי כוח (אם תרצי גם זה אפשרי).

זה באמת קשה לצאת מהמסלול ולבחור בדרך שונה מהסביבה, זה תקף לכל סוג של קהילה.

ומהיכרות אישית, לא תמיד זה כזה נוצץ, בהרבה מקרים המשפחה והילדים משלמים מחיר כבד.

לא אומרת שככה כולם וזאת לא סיבה להימנע מזה, אבל לכל דבר יש מחירים.

לא מכירה את ההלכות

את בטוחה שאת צריכה לחכות? למה אם תכיני פרווה בתנור חלבי אחרי שהכנת חלבי זה לא יהיה פרווה??

לגבי מצעים

לא הבנתי כלכך

אם את לא רוצה לחכות אז תייבשי במייבש

ואם לא אז תיתלי כמו שתולים כל כביסה

מבינה שלא הועלתי 😂

אבל באמת לא כל כל הבנתי את השאלות 

שצריך לחכות ולשים על חום גבוה רק לפני מאכלים פרווה שיאכלו גם עם חלבי וגם עם בשרי, כמו חלות.

אבל נגיד עוגה, שנאכלת רק עם חלבי (נגיד קפה) או לקינוח של סעודה בשרית אבל לא עם בשרי באותה הצלחת, אין בעיה להכין בתנור חלבי.

לכן אצלי תמיד אני קודם מכינה את החלות, וכל השאר זה לא קריטי שהתנור יהיה פרווה ואפשר להכין בתנור בשרי/חלבי לפי הצורך.

כי זה הבדל משמעותי בין אשכנזים לספרדים.

אני לא מכירה שכדי לאפות פרווה אחרי חלבי צריך חום גבוה לפני השימוש.

בקיצור אני חושבת שאם תדעי בדיוק מה צריך, תוכלו להגדיר את הכללים של הבית שלכם. בהרבה בתים אין תנור פרווה, ולא מסתבכים עם זה...

לשאלה השניה -

אולי לכבס ולתלות על הבוקר, ואז עד הערב כבר יהיה יבש? איפה את תולה? כי בחוץ, בימים טובים כמו עכשיו, תוך שעה כבר הכל יבש...

ממש ממליצה לבדוק לפי הרב שלכם.

כי גם לפי פסיקות שונות דברים משתנים בפרטים הקטנים.

למשל תנור חלבי שאינו בן יומו,או בשרי שאינו בן יומו משתנה לפי פסיקות שונות.

לפי האשכנזים זה נחשב מאכל בחזקת חלבי/בשרי.

לפי הרב עובדיה אין בעיה בכלל.

מצד שני יש פסיקות מקלות ומחמירות גם לפה וגם לשם.

בקיצור עדיף לברר עם הרב .

לגבי המצעים.אני מכבסת על הבוקר ותולה ועד הצהריים זה מתייבש.

ועוד משהו שאני עושה לפעמים שמה במייבש בתוכנית קצרה יחסית של עשר דקות ואז תולה,יש ככה הרבה פחות בלאי לדברים.

אולי כבר כתבו לך 

במסגרת בעיות הקשב שלי קשה לי עם שינויים

עד שיש סט מצעים אחד שאני אוהבת (מבחינת מראה ותחושה) אני רוצה אותו לכל החיים

אז אני מכבסת מייבשת במייבש ומחזירה

באופן כללי אני אחת שמאוז נזהרת עם מה ששמה במייבש, ב"ה המצעים (למרות שהם יקרים) - אני שמה במייבש על תוכנית עדינה ותודה לה' הן בסדר.

עוכת: עכשיו רואה שכתבת את זה בעצמך

אז למה לא בעצם? ככה תוכלי להנות ממצעים חדשים כל השנה ולא לעשות שבוע שבוע..

אמא שלי מייבשת את המצעים על הדלתות, מתייבש לה דיי מה אבל ממש חופר כל פעם לקפל לארון. אני מעדיפה להחזיר על המיטה

מצטרפת לברר מה בדיוק הפסיקה שלכם.

לי יש תנור חלבי ותנור פרווה.

כשאני מכינה משהו בשרי, אני משתמשת בתנור הפרווה, מחכה 24 שעות, מנקה אותו ומכשירה על החום הכי גבוה.

כדי לדעת שהוא בשרי, בדרך כלל אני משאירה את התבניות בחוץ.

הרבה פעמים במקום להשתמש בתנור, אני משתמשת לבשרי בנינג'ה. ככה אני לא מסתבכת עם הכשרה.

בכללי אני לא משתמשת הרבה בתנור, אז מספיק לי ככה.

גם אנחנו התחדשנו בסט מצעים שאני אוהבת לפני כשלוש שנים (אולי אפילו ארבע), ואני בכל פעם מכבסת אותם ומיד מייבשת ופורסת שוב בלילה.

אבל אני לא עושה את זה ביום שישי בדרך כלל, כי יש לחץ של כביסות ועבודה בבית, ואני מפחדת שלא אספיק לייבש אותם בזמן...

ב"ה המצעים עדיין נראים טוב.

(אלה רק המצעים שלנו. לילדים כן מחליפה מצעים ביום שישי ופורסת חדשים בשבת)

השמש לפעמים גורמת לכביסה לדהות

לגבי התנור תבדקי לפי הפסיקה שלכם

אנחנו ספרדים ואפשר פרווה מיד אחרי בשרי או חלבי כי אין לפי הפסיקה שלנו בחזקת

בין בשרי לחלבי זה כבר אחרת אבל אני החלטתי שבתנור שלי יהיה רק בשרי ופרווה וזהו 

אפשרות שניה: סרט שקושרים לתנור כל פעם שאפית בו משהו לא פרווה, ובלוח מחיק כותבים את היום והשעה (במקום לוח אפשר לנסות לכתוב בטוש מחיק בפנים של ארון). אולי קצת מסורבל, אבל עוזר לזכור.

אצלי יש בשרי וחלבי.

כשאני צריכה פרווה ממש זה בדר"כ רק לחלות של שבת (שישמשו גם לארוחה בשרית וגם לחלבית) ואז מפעילה תנור על חצי שעה חום גבוה (בדר"כ את הבשרי, סתם כי הוא אופה טוב יותר)ומכניסה את החלות ראשונות. אח"כ כל שאר האפיה.

שאר הדברים שהם פרוה נאפים בתנור הרלוונטי, לדוג' פשטידה פרוה לארוחה בשרית אני אופה בתנור הבשרי, או משהו פרוה לארוחה חלבית בתנור החלבי..

איזה דברים המתבגרים שלך מכינים שצריך שיהיו ממש פרוה? בכל מקרה לא נהיה בשריים ממשהו פרוה שנאפה בתנור בשרי..

לגבי המצעים- גם אני כמוך. בעיקרון מכבסת מצעים ביום החופשי מיד על הבוקר, תולה בחוץ  ועד הערב זה כבר יבש ואפשר להחזיר למיטות, בחורף זה באמת יותר בעיה, אז לא תמיד מצליחה..

תוכלי שאנחנו מחוסר ידע מחמירים סתם!

אחרי שהתחלתי עם בעל תלמיד חכם גיליתי שסצם עושים דברים! בעיקר אם אתם ספרדים, הכל יותר פשוט. 

בנחלאות

רלוונטי לך?

אם כן, פני בפרטי ואתן לך מספר

כל הכבוד שאת מצליחה בכלל לחשוב על להתאפק

לא הייתי מצליחה והייתי מעירה לגמרי, שלפחות לא תפגע בילד שלי.

בטוחה שהיא מפסידה !

ניזכרת שבאחת הפעמים הילד נגע משהו בסכו"ם ושיחק איתם

והיא כמובן בהערה "תפסיק לגעת בסכום.. אחכ צריכים לאכול מזה"

מיותר לציין שזה היה הסכו"ם שלו

הייתה כמובן שתיקה מביכה גם מצד חמי בעלי גיסים וכל מי שישב שם

אז אמרתי לילד " זה בסדר אתה יכול לגעת בסכום שלך"...

ואז בכלל היו מבטים

יצאתי ממש מבואסת מהענין

זה הערות שכאלו טיפשיות

אבל ככ פוגעות לדעתי

ובעדינות בשעות שהיא רגועה יותר, ובלי שהיא עם נכדים/ בזמן קרוב למפגשים משפחתיים.

לא יודעת מה בדיוק הייתי אומרת, אבל הייתי מבהירה לה ששמנו לב שהיא מתייחסת בצורה מאוד קצרה ולא כל כך נעימה לילד ושראיתם שעם שאר הילדים זה לא כך, ושתשמחו לדעת מה תוכלו לעשות בשביל שזה ישתנה כי אתם לא רוצים שהילד יפגע.

אפשר גם להגיד איזה משהו שהילד אמר תוך כדי משחק שסבתא כל הזמן כועסת עליו או משהו כזה. תלוי אם זה יעצבן אותה יותר ואז לא הייתי אומרת שהוא אמר.

פשוט שתדע ששמתם לב. ואז יתכן שתיזהר יותר לפחות כלפי חוץ

איך שענית לה זה מצויין. שתשים לב שהיא מגחכת את עצמה 

ולומר שאין מצב כזה שילד מקבל יחס שהוא פחות.

בדיוק כמו שהורה אוהב את כל ילדיו גם סבא וסבתא צריכים לאהוב את כל הנכדים! ולעבוד על זה גם אם קשה.

ובכנות אם זה המצב ולא משתנה הייתי מצמצמת ביקורים למינימום.

יכול להיות שהיא אפילו לא מודעת להתנהגות שלה?

יכול להיות שדווקא אם תגיבו בצורה כזאת או אחרת זה יעלה למודעות שלה?

איך הטקט שלה באופן כללי?

(ויכול להיות שזה גם במודע לגמרי ואין מה לעשות מולה)

בעיקרון הכלל שלי זה שילדים הם חסרי ישע

תפקידנו להגן עליהם בכל מחיר

גם במחיר של כיבוד הורים

יגיע שלב שתצטרכו לקבל החלטה איפה הגבול

(אולי זה יהיה לא להגיע, אולי להגיע ולגונן עליו ולסתור את האמירות שלה)

בולט אצלה מאוד העדפה לנכדים מסוימים

לי בכא זה בולט

גם בקבוצות ווצאפ

התגובות לתמונות שלהם שונות מתגובות לאחרים

זה בעלי לא הסכים איתי...

וגם היה עוד נכד או שניים שזוכרת שבילדותם היו לה הערות

אבל לא זוכרת שבכזה קצב ורמה

ואולי כי הילד שלי אז כואב לי פי מאה

אבל גכלפי הנכדים אחרים היא בסדר בכללי

לא יוצאת מגדרה בכללל

אבל לא עוקצת ומעליבה

ובחוץ היא יודעת ךהתנהג מאוווד יפה ומכבד לאנשים

וכן בעקבות זה אני לא משתגעת ביחס אליה

לא מדי קרוב

שומרת מרחק

מזמינה אותם לאירוחים אצלינו בצורה קרירה וטכנית

ושמחה מאווד כשהם לא מגיעים

חבל שחמי מפסד

כי זה לא אשמתו

מההתחלה לא אהבתי את האופי שלה 

אבל באמת שהיחא הייתה כלפיי בסדר

עד שזה הגיע

וזה ממש קשה

אני הייתי מרחיקה אותו ביוזמתי בלי שהוא ירגיש ...למשל בדוגמא שהבאת- 

אני יעמיד את הילד איפה שנראה לי כי אני כבר קצת יכולה לזהות באילו סיטואציות ההערות יכולות להגיע ולמנוע את זה מראש- עד כמה שניתן. 

ברור שאת לא יכולה לנבא, אבל מה שאפשר- לפחות להפחית. 

זה לא נעים. מבינה אותך. צובט את הלב בייחוד כשהילד הוא ילד טוב כמו שאת מספרת- סולח ולא מרגיש. 

עולה לי עכשיו עוד רעיון, 

לפני השינה או בכלל בסיטואציות אחרות שלא קשורות לסבא וסבתא- לספר לו סיפורים על ילד בשם נדב (סתם דוג') שקורה לו סיטואציה דומה ואיך הוא מתמודד (איך את היית רוצה שהילד שלך יתמודד)  תוך כדי סיפור- בלי קשר אליו. ואז בשעת מעשה- זה יכול להשפיע עליו. תני לו "כוח" דרך הסיפורים אולי.. 

לא יודעת מה טיב היחסים שלך עם חמותך-- אבל אולי אפשר ליזום שיחה לדבר איתה על זה? 

אם היא מעירה לו כשהוא נוגע בסכום שלו - 

סבתא, יאיר נוגע רק בסכום שלו, אני מסכימה לו כשזה רק שלו והוא יודע לא לגעת בשל אחרים.

היא תרגיש טמבלית עם תגובה כזו.

ולאט לאט זה יפחת.

כי היא תבין ששמים לב ולא מתעלמים מהיחס הלא יפה שלה.

אם היא סתם אומרת לזוז לא יפה כי הוא מסתיר,

יאיר בא תעמוד פה בצד ימין כי אם אתה עומד ככה באמצע הילדים האלה לא רואים אותם.

בלי אפילו לחשוב אם יש משמעות וצדק להערה שלה או שלא.

את מלמדת את הילד שלך ואת נותנת לו את החויה והיא שתקפוץ.

ואם היא עוברת גבול אז להעיר לה.

סבתא שמתי לב שלאחרונה יאיר קצת קופצני יותר ואת מעירה לו ממש הרבה, אני קצת חוששת שזה יפגע לו בדימוי העצמי, אז נשמח אם תשימי לב כשהוא נהיה קופץ מידי להגיד לי או לבעלי כדי שנהיה איתו בצורה נעימה.

אין לה טאבו על לדבר והיא לא יכולה להגיד מה שבא לה.

אצלי זה היה עם הערות של אמא שלי לבעלי, על שטויות במיץ פטל, והוא לימד אותי פשוט להגיב ולתת לצד השני להבין לבד שזה לא לענין.

חושבת שאני בעצמי צריכה חיזוק

כביכול שתשמע את עצמה, ותבין כמה ההערות לא משמעותיות כלפי ילד.

הוא רואה שיש לו גב ושמבינים שהוא נורמלי והכל טוב.

ומבין שהסבתא מגזימה.

אין בעיה שיבין את זה. זה עדיף מאשר שיחשוב שהוא חריג רק בגלל ההערות שלה.

וכמובן- אני לא נוכחת בסיטואציה אז אני לא יודעת אם זה משקף.

אני גרה קרוב להורים שלי ופעם אחד האחים אמר לי שאמא שלי מפלה אץ ילדיו לרעה ולא תמיד מאשרת להם מה שידוע שהיא מרשה לנכדים אחרים.

ואכן- אמא שלי מרשה את הדברים האלה בדר"כ אבל ממש לא תמיד וגן הילדים שלי נענו בשלילה כמה פעמים. אז הוא יודע יותר מה קורה אצלו ופחות היה מודע לזה שזה קורה גם עם אחרים.

מה אני מציעה?

אם יש גיסה כלשהיא שנח לפתוח איתה את זה - יותר ברמת השאלה- לפעמים סבתא קצת יוצאת על הבן שלי בצורה לא נעימה, מה את אומרת? אולי תקבלי תמונה יותר רחבה. ואם זו בת שלה-אולי גם יותר כלים להתמודדות. למשל- איזה סיטואציות יותר מוציאות ממנה את זה וכד'.

ואולי- אולי באמת יותר קשה לה עם הבן שלך. ואז לחשוב איך להימנע או איך ניתן להדריך את הילד שלך להתנהגות יותר מותאמת לסבתא- אם זו הסיבה שהבאת.

כמובן שעדיף שבעלך יגיב ולא את וקודם תדברו על זה בינכם בבית אבל אין סיכוי שלא מגיבים על התנהגות כזאת.

הוא שתק כשאמרתי לו שזה מפריע לי

שתק כי לא יכול להכחיש אבל לא אמר נכון זה פוגע וכואב לי בשביל הילד

הוא יודע שאני לא מתה על האופי של אמא שלו (היחסים ביני לבינה נראים מעולים.. רק שמאז המצב הזה נראה לי שזה העכיר ביננו)

אולי הוא יגיד לה בשיחה בינהם.. ירמוז

אבל אין מצב ליד כולם

בנקודה הזו בלי קשר יש לי קושי מולו.. שקשה לו לצאת להגנת הילידים שלו מול אנשים אחרים

לא ברור מאיפה זה נובע...

מי שיותר קל לו, ולפעמים דווקא בגלל שזה אמא שלו ויש מורכבות בקשר מעבר לכלה וחמות,

כי יש תסביכים מהילדות וכל זה, אז כן עדיף שהכלה.

לגמרי מי שיותר טיפוס מגיב ופחות חושש.

תמיד היו...

רק שתמיד לא אהבתי את האופי שלה

אבל ממש לא הראתי את זה

וכבדתי מאוד

והיא הייתה בסדר כלפיי גכ

אני מאז שזה התחיל אני לא סובלת אותה

אולי לאחרונה היא מתחילה להרגיש

אבל בסך הכללי היחסים בסדר גמור

לא הייתי שותקת

אתם ההורים ואתם אחראים בלעדיים על הנפש של הילד ולא על הנפש של הסבתא

לא יןדעת איך, אבל לא הייתי מבליגה בכלל

נשמע שהוא עוד לא מבין, למזלו,

זה שהוא רץ לשבת לידה, מראה שהוא רוצה בקרבתה...

אני חושבת שאפשר להגיב אחרי הערה שלה, ב"תרגום" שלך, למשל

הסבתא זועפת - נו תזוז, אתה מסתיר!

האמא ברוגע- יאירוש, אנחנו רוצים שיראו את כולם אז תשב על הרצפה.

או הסבתא- תפסיק לגעת בסכום!

האמא מיד בנעימות- יאיר, אתה יכול לגעת ואח''כ תביא לי שנשטוף לך כדי שיהיה לך נקי, טוב ממוש?

להקצין את הטון הנעים והרגוע והילדותי שלך לעומת הטון העצבני שלה, שזה יבלוט והיא תרגיש בזה. אם היא לא כזאת רעה היא אמורה להבין את הרמז. 

שהתייחסה ככה כלפיי גם כשהייתי גדולה והבנתי את זה

יחס מנוכר בעוד שלשאר כל הזמן היתה מביאה מתנות והמון זמן איכות. זה היה מאוד בולט

וזה כואב ברמות.. חיבוק לך ולילד❤️

תחבקי אותו אבל צריך לנהל את זה בחכמה. שלא יראה שאמא היא נגד סבתא. לא יודעת איך 

אבל שהוא ירגיש שהוא אהוב אצלך לפחות ללא תנאי ויש מישהו שהוא יכול לפרוק אצלו

אני לא מבינה מה מניע סבתא לאהוב פחות את אחד הנכדים. באמת שלא מבינה...

רק שלי לא יהיה דבר כזה חלילה. 

אני גם חשבתי לפתוח שרשור דומה על קושי סביב הקשר של חמותי עם אחד הילדים אצלנו.

אני רואה בדיוק מה גורם לזה, האופי של הילד הזה דורש ממנה יותר, אין לה את הכימיה הטבעית איתו כמו עם אחרים, והיא לא מספיק כנה עם עצמה לעצור שניה ולהגיד שהקושי הוא שלה ולא משהו בו.

זה מצער מאד..

אנחנו בחרנו (בגלל עוד דברים, אבל גם זה) להתחיל להמעיט בביקורים אצלה ולהפוך אותם לביקורים של כמה שעות ולא שבתות עם שינה וכו, למרות שזה דורש יותר מאמץ

את אומרת דבר והיפוכו... מצד אחד את אומרת שהאופי של הילד דורש ממנה יותר.מניחה שבגלל זה אין לה סבלנות וכח וכימיה אליו.זה טבעי.גם הורים לילד מאתגר לפעמים יש להם פחות הככלה וסבלנות מולו.זה טבעי. ומצד שני את אומרת שהיא לא מספיק כנה כדי להגיד שהקושי הוא שלה...הקושי הוא של הילד.האופי שלו דורש יותר ואין לה כח.הקושי של הילד הוא הסיבה לקושי של החמות.

יש ילדים נגיד עם אופי שובב במיוחד או רעשן שאני מבינה למה זה שזה דורש יותר זה משהו אובייקטיבי שמקשה עליה וגורם לה להתרחק.

אבל יש דברים למשל כמו ילד יותר עדין שאם את בנאדם ציני שרגיל להגיד כל מה שעולה לו לראש בלי מסננת אז פתאום צריך לחשוב לידם פעמיים על מה שאומרים, ואי אפשר לרדת עליהם. זה לא בדיוק הסיטואציה אצלנו, כן? אבל הבאתי דוגמא שמשקפת בעיניי את המצב. אז ברור לי שזה דורש ממנה יותר כי היא פתאום צריכה לחשוב על מה שיוצא לה מהפה, אבל היא גם יכולה פשוט לדוגמא לא להעיר על כל פיפס שלו מה שיעזור לה לא לשקול מילים, אבל מסתבר שזה גם כן קשה לה. אז במצב כזה שבעיניי הילד לא עושה משהו אקטיבי שמקשה עליה אלא עצם קיום האופי שלו זה הקושי שלה אז נראה לי שזה כן מקום לבוא ולהגיד (גם לי כאמא) - הקושי הוא אצלי. ברור שזה מול הילד בגלל משהו. כל קושי מול בנאדם יושב על משהו, אבל זה לא שהילד מאתגר אותה. מרגישה ששפכתי המון מילים מסביב אבל היה לי קשה להסביר את עצמי אז מקווה שהייתי מובנת

וכימיה נתתי כסיבה נוספת, לפעמים פשוט אין חיבור ומישהו מעצבן אותך כשהוא נושם בלי קשר למה שהוא עשה או לא עשה ובלי קשר לאופי שלו. לצערנו זה יכול לקרות גם בין הורה לילד או סבא לנכד

מבינה את כוונתך.באמת לפעמים סתם אין כמיה.וכל מעשה מעצבן...זה לא פשוט.

לגבי החברה אם זה עושה לך רע אז הייתי משחררת

מקסימום מגיבה רק כשהיא פונה אלייך

ואם זה חברה טובה שחשוב לך הקשר איתה, אז אולי פשוט לפתוח את הנושא מולה?

לגבי השכנות שלי, אין לי כלום איתן!

שלום שלום ואל תבואי לי בחלום

ואני גם בקושי נפגשת איתם.

איכשהו כשיוצאת מהבית אף פעם לא רואה אף אחד.

אמרו לי מראש שזה בניין כזה שאין לו יחסי שכנות.

אם את רוצה קשרים חברותיים אז חושבת שצריך יותר מסגרת לקשר

אולי יש אצלכם שיעורים או קורסים? לדעתי שם יהיה לך יותר קל ליצור קשרים שיחזיקו לאורך זמן.

אפשרות אחרת לצאת עם הילדים לגינה באופן קבוע

יש נשים שיוצאות כמעט כל יום ואז זה הזדמנות להכיר יותר ממפגש חד פעמי ברחוב.

להרבה נשים ואני בינהן לא מתאים קשר רציף והן מתנתקות וחוזרת - לא לסנן הודעה, פשוט תקופות שקצת פחות.

זה לא אומר שלא אוהבים או לא אכפת, פשוט ככה החיים, לפעמים עומס, לפעמים מתכנסים.

זה לא קשור בהכרח אליך.

וגם לגבי השכונה, אולי תנסי ליזום קצת יותר מחיוכים.

כל אחת עם סוג החברות שמתאים לה, לא כולן יגיבו לך בדיוק איך שאת רוצה או בדיוק בצורה שאת תופסת חברות.

1. הייתי משחררת מכל הלב, ובחירה. מבינה שכנראה שלא מתאים עכשיו ואם זה כן יתאים אולי הקשר יחזור.

2. קשר שכנות בסיסי חיובי. גם אני תמיד מחייכת ומצרפת בוקר טוב/ יום טוב/ מה נשמע?  ברוך ה'.. זהו. אם הן משתפות אז אני תמיד מקשיבה ועונה לפי מה שדיברו , יכולה לעמוד איתן כמה דקות שיסיימו וזהו. לא משתפת מעצמי אלא רק מקשיבה.

יש לי שכנה אחת שאנחנו יחסית בקשר טוב שזה קפה ביחד פעם בשבוע/ שבועיים.  יכולות לצאת להליכות ביחד, קשר יותר חברותי

על כל הפירגון המדהים כל פעם מחדש, ממש מחמם את הלב ❤

אם אני זוכרת נכון..

זה היה הזרעה או החזרה על בסיס הורמונלי (גם לפני ההזרעה וגם לפני ההחזרה) ואז הדופסטון היה לתמיכה ואחרי שהפסקתי כמה ימים כזה התחיל הדימום.. אמרתי לרופא אז הוא נתן לי עוד תמיכה

זה סבב חמישי עם דופסטון

תמיד מגיע יומיים אחרי ההפסקה

אגב היום אותו מצב, הכתמות חומות מאוד בהירות כמו מהולות במים, בניגוב בבוקר ועכשיו

כלום במהלך היום

זה לא נספג בדם.

אז אני מוגנת ל3 חודשים.

שמעת על זה?

אז לא סומכת על זה ורוצה לקחת נרות עד שהגלולות ישפיעו (הרב אמר לי להתחיל רק אחרי המקווה כדי שלא יהיו לי בעיות עם כתמים)

זה במשך 3 חודשים

אבל רק כמה ימים עד ההשפעה של הגלולות נשמע לי בסדר גמור 

אחרי כמה זמן חזר לך המחזור?

לי בלידה הראשונה חזר אחרי 4 חודשים, ובליד. השניה הרופא אמר לי לאור זאת שחודשיים לפחות אני מוגנת.

(ב"ה מלידה ללידה אצלי ההנקה צמודה יותר והתקופה המוגנת מתארכת בהתאמה).

אחרי לידה ראשונה שהיתה בקיסרי

התייעצתי עם מכון פועה אני חושבת

והבנתי שהנקה מלאה מלאה (כולל בלילות) + מניעה מקומית זו אחוזי מניעה מאוד גבוהים. כמו גלולות.

וזה עוזר ל- 6 חודשים, אח"כ כבר ההנקה לא מספיק מונעת.

אחרי חצי שנה שמתי התקן.

גילוי נאות כשהייתי אחרי קיסרי לא מנעתי בכלל כי זה לא היה הנקה ראשונה וידעתי שגם עם הנקה חלקית לא בייצתי למעלה משנה.. 

אז כשהנקתי הנקה מלאה הסתמכתי על זה פשוט.

(תמיד ללא יוצא מן הכלל הביוץ אצלי מגיע בערך חודשיים אחרי שאני מפסיקה להניק לחלוטין, כך היה ב"ה גם אחרי הקיסרי)

אבל, אם יש ביוץ- הסיכוי להכנס להריון לא נמוך יותר בגלל ההנקה? אז למה שנרות יעזרו במקרה כזה יותר מבסתם נסיונות מניעה??

כמה זמן ההנקה מונעת- זה נורא אישי ומשתנה מאשה לאישה. להגיד 3 חודשים/ששה חודשים.. אני מכירה מישהי שמבייצת 6 שבועות אחרי לידה. בהנקה מלאה מלאה, יש לה כבר הרבה ילדים (קרוב ל10) וככה זה תמיד אצלה... 

ולא הייתי ממליצה לאף אחת להסתמך על ההנקה כמו שאני עשיתי. פשוט לא ככ מצאתי אלטרנטיבה אחרת ועקבתי כל התקופה אחרי הגוף כדי לזהות כל חשד לביוץ

דברים, זה לא נקרא בכלל מניעה..

(בעיני אישה שאומרת שנכנסה להריון עם מניעה ומתכוונת לנרות, זה לא נקרא מניעה כי בעיקרון אין פה מניעה של משהו. זה נסיון לגרום לזרעונים לא לחדור/לא לשרוד)

אני לא מומחית אבל זה מה שהסבירו לי ואני לא מדייקת עם האחוזים.

לכל סוג של מניעה יש אחוזי יעילות.

לדוגמא גלולות יש אחוזי יעילות של 95% (בערך) כי יש אחוזי כישלון בשימוש, שנשים מפספסות כדור או לא לוקחות בזמן ואז נכנסות להריון.

התקן גם יש לו אחוזי מניעה מסוימים- נראה לי 97% כי יש נשים שנכנסות להריון עם התקן.

להנקה מלאה מלאה יש אחוזי מניעה, כלומר יש אחוז די גבוה של נשים שההנקה מונעת להם הריון

עד כמה שזכור לי זה סביב ה- 70% מניעה.

מניעה מקומית (שקפים או נרות או ג'ל וכדו) זה אחוזי מניעה די נמוכים בעיקר בגלל שימוש לא נכון.

אבל אחוזי המניעה האלו + אחוז המניעה של ההנקה נותן אחוז מניעה די גבוה.

ונכון זה עדיין סיכון.

אבל בשבילי רגע אחרי לידה עם הנקה שהתאבדתי עליה שתצליח, לקחת מניעה הורמונלית שעלולה לפגוע בהנקה זה לא היה אופציה

והעדפתי לקחת את הסיכון הדי נמוך בעיניי.

ולגבי ה- 6 חודשים זה פשוט. בגיל הזה מתחילים מוצקים וההנקה היא לא מלאה.

לענ"ד.

ובכל מקרה, הנקה זה שונה כי או זה שזה מונע או שלא. אין פה עניין של אחוזי מניעה (נכון שלפעמים הנקה מקשה על הקליטה להריון, אני מתכוונת מבחינת הביוץ). אז אישה שמניקה+ נרות, ואז מבייצת בלי לדעת, היא בעצם מוגנת רק בנרות שזה כמעט לא מונע..

האחוזים זה סטטיסטיקה כמה נשים המניעה הועילה להם ולכמה נשים לא.

לק"י

נניח רק הנקה בלי תמ"ל/ מוצקים, עם/ בלי מוצץ, מרווחים בין הנקות וכו'.

זה לא אחיד בין כל הנשים.

לכן דוקא בהנקה יש הבדלים מלכתחילה בין נשים שונות.

כולל הנקה בלילות.

אם אישה משלבת הנקה ותמ"ל אז זה כבר אחוזים הרבה יותר נמוכים של יעילות למניעת הריון.

או אם היא הרוויחה והתינוק שלה ישן לילה שלם אז גם יותר ריסקי.

מניסיון עם לידות והנקות קודמות,

או כי כבר חזר המחזור -

את צודקת שאין קטע שתסתמך על הסטטיסטיקה, אם היא יודעת שהיא כבר מבייצת.

אבל לאישה שלא יודעת איפה היא,

הסטטיסטיקה אומרת לכמה אחוז מהנשים המניעה הזו עבדה / פישלה.

לכן ככל שההנקה מלאה יותר, ככל שהזמן ללידה קרוב יותר - הסטטיסטיקה טוענת שמספר הנשים שלא ייכנסו להריון הוא גבוה כמעט כמו אמצעי מניעה אחר. ובשילוב נרות הסטטיסטיקה עולה עוד יותר.

חזרתי לטלפון רק עכשיו, עם בית נקי ואחרי לימוד עם ילדת הבת מצווה שלי.

תודה @אוהבת את השבת על היוזמה!

אני נשברתי ב21:30 לצערי

תודה שכתבת!

בזכותך לוקחת עד הבוקר בע"ה מעוד 5 דק

אבל הבן שלי קצת יותר גדול משלך, "גמול" כבר שנה וחצי ועד לפני כחודשיים היה מפספס בקביעות כ-6 פעמים ביום, ככה במשך יותר משנה. הטיפ המרכזי שלי זה פשוט לקנות המון תחתונים ומכנסיים.. שתמיד יהיה בשלוף. ואם אין לך מייבש אז גם מייבש 😅

ופשוט להחליף כשזה קורה, להגיד לו שבעז"ה פעם הבאה הוא יצליח וזהו להמשיך הלאה.. הכל עובר בסוף ב"ה

גם לנו היה משהו דומה, בשנה שעברה, בערך אותו גיל, הילד הילה גמול 8 חודשים וכל החודש הראשון של תחילת שנה היה רק מפספס, ניסינו לעשות לו מבצעים ופרסים וגם התייעצתי פה בפורום ואמרו לי שזה לא נקרא רגרסיה כי הוא כבר לגמרי גמול, לא בתהליך של הגמילה, שברור שזה רגשי ולתת לו מענה רגשי.

אצלינו זה נעלם כמו שזה הגיע אחרי חודש.

שולחת לך חיבוק גדול כי זה באמת נורא מתסכל לנקות כל הזמן פספוסים ❤️

ואם השלב הבא זה לזרוק, אז אפשר לנסות גם מסיר שומנים.

ועוד דבר-

לשים לנסינו עם רפידה. 

תור לרופא כדי לראות מה הולך.....

זה תיאור שעלול להעיד על הידבקויות ברחם. 

שזה יכול להגרם מפרוצדורות ברחם או משאריות שילייה. 

הייתי הולכת להבדק, ולו רק כדי לשלול ולהיות רגועה

מתארת לעצמי שאריות שיליה זה לא, פשוט כי הייתי צריכה לראות דימום מזמן אם ככה... ולא מחזור סדיר

התיאוריה שלי שהרחם לא חזקה מספיק או רירית מאד דקה, כנראה שאלך לרופאת נשים פשוט כולם פה ערבים לצערי בעיר שלי. ולנסוע רחוק זו אופציה רק עוד כמה שבועות....

תודה על המענה

אגב מה את מתכוונת הידבקויות ברחם

זה משהו שאם ב'ה היתה לי היסטוריה ''משעממת'', בלי גרידה/קיסרי וכו' אמור לקרות?

ושארית שילייה לא מחייבת בהכרח דימומים וכן יכולה לגרום להידבקויות.

לא מחייב שזה הכיוון אבל כן חושבת שכדאי להבדק

כי אפשר פשוט להחליף את התירס בזיתים קצוצים

אני מאלתרת על הבסיס שלו וכל פעם משנה קצת והוא תמיד יוצא טוב...

לא שמה זיתים ותירס ביחד, זה שילוב מוזר.. שמה או זיתים או תירס

מאפינס זיתים וקוטג', מתכון מעולה למאפינס זיתים ותירס שווים ביותר וכל כך טעימים.

זה המתכון בעיקרון

לא שמה תירס כאמור אלא פשוט כוס או קצת פחות של אחת התוספות

מורידה את הגבנץ הוא מיותר במקרה הזה

ויצא לי גם להחליף את הקוטג' בגבינה לבנה/שמנת חמוצה..

תגגלי לחמניות זיתים מהירות sweet dooly.

אני מכינה את זה בתור פשטידה אבל אפשר גם לאפות בתבנית שקעים.

זה מאד מאד טעים!

את אחרי לידה/ מניקה?

לק"י

ולא נשמע לי דחוף. עוד שבועיים זה בסדר.

בהצלחה!!

לא דתייה

דתיה.

אבל כן חשוב לי לדעת אם זה המלצה מתוך היכרות?

כדי לשלוח הודעות מתוזמנות

חינמית ועושה לי את העבודה מעולהה

הבאסה היחידה הייתה פעם אחת שנמחקו לי הנתונים בגלל בעיה טכנית. חוץ  מזה מושלמת.

וגם נוסח של ai בלי עריכה הוא נוסח בוסרי ולא תמיד נעים לקריאה כשמצפים לקרוא נוסח של בן אנוש

וגם אתמול

וגם שלשום

כל יום

תחזוק וטיפוח בסיסי של הנפש

כמו מקלחת יומית

כמו שגרת טיפוח 

ללמוד ממך

וכמה זה באמת כה חשוב ונצרך, ובדיוק כמו שאמרת - בסיסי כמו מקלחת יומית,

ממש ניקיון של הנפש, הנשמה, הרגש, השכל, הגוף, של כל מי שאנחנו.

תודה על השיתוף המלמד ❤

אחרי כ"כ הרבה דברים שעברנו כעם וכיחידים, הרגשתי באחד מהימים הצפה גדולה מאוד מאוד,

היא ממש הגיעה לרמה של מועקה כזו בגרון, בלב, בנפש.

זה תפס אותי בהפתעה, עוצמת הרגשות והמקום של זה,

וניסיתי באמת לדבר את זה רגע,

ממש אמרתי את כל מה שעברתי

בקול

עוד דבר

ועוד דבר

ועוד דבר

ועצם הדיבור הזה,

עצם נתינת המקום

בלהוציא את זה קצת החוצה

שיחרר כ"כ הרבה

ממש לאחר מכן (זה לקח זמן לא מבוטל ) הרגשתי הקלה עצומה

בלדבר את הדברים לעצמי

ואז גם בלדבר את הדברים לבעלי, ממקום שאני יותר מבוררת ורגע מבינה מה בכלל עובר עליי (כי אם נודה על האמת כאשר אנחנו לא מבוררות עם עצמינו לא פעם זה יוצא עליהם בכל מיני צורות בלי שהם או אנחנו בכלל מודעים לכך... ההתנהגות והמופע החיצוני של הדברים הם כשמם רק השכבה החיצונית למה שמתחולל בעצם בפנים.

ורגע להניח את הדברים

ולתת להם מקום, שם, הקשר, ניראות, לגיטימציה, מיסגור - עושה בעצמו הרבה).

והמקום הזה של החיבור לעצמי

ומתוכי פנימה

ע"י פעולה פשוטה ממש כמו דיבור עצמי

או חיבוק עצמי

או חיזוק עצמי

או בירור עצמי

או אפילו רק ניראות לעצמי

זה יקר כ"כ

וממש משפיע עלינו פנימה והחוצה בצורה מובהקת.

ממליצה בחום ❤️

(ומוזמנות ממש גם לכתוב כאן את הדיבור העצמי שלכן ואת מה עברתן בזמן האחרון אם מתאים)

תודה לך יקרה ❤️

בקדומים

המשתלה

מהמם ממש

יש להם כמה יחידות, אבל הם לא צמודות, החצר נפרדת (אפילו בלי גדר משותפת בחצר

בריכה מחוממת פרטית סגורה לכל יחידה

ג'קוזי

נקי

ממש ממש מומלץ

ואם לא עדכנו מחירים בשנתיים האחרונות גם עומד בתקציב

משהו מבודד עם יחידה אחת

עדיין מחפשת ומקפיצה לי..

בישוב עדי עד

בישוב אש קודש

בשילה

במעלה לבונה

אם תרצי פירוט על משהו בשמחה. לא הייתי בכולם אבל שמעתי המלצות

עם בריכה ונוף ופרטיות מטורפתתתת

מושלם!!

ויש גם באיתמר -טרה רוסה שממש עם פרטיות ויפה ונקי וג'קוזי גדול

אבל בריכה קטנטונת