עשיתי היום בדיקה של ה1 ל7 נקיים.
הבדיקה יצאה מלאה בהפרשות, מלא קווים כאלה ארוכים נמתחים, לא שקופים אבל אלא טיפה צהבהבים..
יש מצב שזה אומר שהביוץ עכשיו?
אני בחודש כזה של שיבושים לא שגרתיים אז זה כן הגיוני שהביוץ עכשיו.
פשוט תוהה לעצמי אם יש סיכוי להריון החודש....
זה צהוב חלשלש? כי אם כן נשמע ביוץ...
גם 5 ימים לפני לא אספיק, היום היה רק ה1 לנקיים...
נתפלל לטוב,שההפרשות עדיין לא מסמלות על ביוץ.
רוצים ןמתפללים להריון
אני עצבנית.
סכמנו שעושים פסח ממש בקטנה.
בעלי רק רוטן שלא מתקדם כלום,
ו"רק אני עושה בבית הזה".
הלוווו אני בהריון!!!!! אני לא אמורה לעבוד קשה!
ועכשיו אני מגלה שרשם לקנות חומר לניקוי כלי כסף.
ממש דחוף. ממש!!!!
אוףףףףף אין לי כוח.
וגם מנקה קונה משגיח על הקטן
(טפו יצא לי משהו טוב 😉)
אני פחות משבועיים אחרי לידה, בבית גם קטנטנים בני שלוש ומטה, לקטן שבמעון יש מסגרת חלקית
בעלי כל הזמן משאיר אותי לבד
עובד כרגיל (בעיקרון יכול להוריד לעצמו עבודה אבל אז זה יצור לו בהמשך עומס ממש גדול) וחוץ מזה קובע לעצמו כל מיני סידורים לפני ואחרי העבודה
התינוק מאוד רגוע אבל השניים הגדולים יותר ממש שובבים
הוא פשוט לא מבין אותי ואומר שהסידורים שלו ממש חשובים (וזה נכון אבל בכל זאת)
ממש קשה לי, כל פעם אני צריכה לחפש מי יקח ויוציא את הקטן מהמעון ולפעמים צריכה לצאת בקור עם התינוק הקטן ולסחוב את העגלה הכבדה שלו במדרגות או את הגדול יותר על הידיים וגם להסתדר עם כולם לבד בבית זה לא פשוט, כל הזמן צריכה לשמור שלא ירביצו לתינוק וכל הזמן כולם רוצים אותי
מרגישה שאני בכלל לא מחלימה
אוף
בעלך מכיר את המושג משכב לידה?מתואמתאם לא, אז כדאי לתת לו לקרוא על זה...
כי זה באמת לא הגיוני שאישה שבועיים אחרי לידה תתפעל שלושה קטנטנים לבדה, ועוד תצטרך לצאת לפעמים החוצה... ובאמת הגיוני שלא תצליחי להחלים ככה...
אבל הוא צריך גם כן להבין מה הגיוני ומה לא במצב כזה, ולפעמים אם רק תאירי את עיניו הוא יקלוט וישתף פעולה...
ובכל זאת פשוט לא מבין אותי
כשאני מנסה להגיד לו הוא שואל מה הוא אמור לעשות שיש לו את כל הדברים החשובים האלה
יש גם גדולים בבית אבל מכל מיני סיבות הם לא תמיד נמצאים וכשהם נמצאים נופל עליהם באמת עומס גדול והם עוזרים המון
אני גם בלעדית אחראית על ניקיון הבית, כביסות וארוחות, גם בזה הגדולים עוזרים כשהם נמצאים אבל הם בכל זאת ילדים וגם כשהם עושים עדיין נשארת לי מלא עבודה
לא יודעת כבר איך להסביר ולהראות לו מעבר למה שדיברתי וביקשתי
לשבת ביחד איתו ולבדוק מה ממש קריטי מהסידורים שלו, ומה לא?
כי חשוב לא דווקא אומר קריטי לתקופה הנוכחית, ואולי אפשר לפחות לצמצם ככה את הסידורים שלו
הרוב באמת חשוב, חלק מהדברים האלה ניסה לסיים לפני הלידה ומכל מיני סיבות לא התאפשר אז עכשיו אין ברירה
מפריע לי בעיקר שהוא כאילו לא זוכר שאני שניה אחרי לידה ולא חושב עלי וכשקובע את הסידורים אפילו לא מנסה להתאים אותם לשעות הקלות יותר
היום לדוגמה יש לו סידור בזמן הכי מורכב שיש, מראש היה יכול לקבוע אותו לשעה אחרת אבל כשקבע אותו לא חשב על זה ועכשיו כבר לא יכול לשנות את השעה
נשמה, אל תעשי את זה 💜
הקטנים צריכים אותך, זה מובן. צריך להוציא ילד מהגן זה משהו שחייב להיעשות.
אבל כביסות וניקיון ממש לא. את זה הוא יכול לעשות גם בשעות אחרות...
גם כשאת עם הקטנים, תשבי, תשכבי, תנוחי, אל תנסי לרוץ ולהספיק עוד משהו תוך כדי.
לאכול אפשר לתת להם לחם עם ממרח, קורנפלקס בייגלה או מעדן, זה ישמחו ויהיו שבעים. אפשר גם לחתוך מלפפון ופלפל בשביל הבריאות.
כל השאר יחכה בסבלנות. אם את תכבדי את זה שאת אחרי לידה ולא יכולה לטפל בניקיון כביסות וארוחות - גם בני הבית האחרים יטפלו בזה.
אה, ומאוד חשוב הארוחות שלך! אם צריך, תזמיני לך אוכל נורמלי. אבל יש מאכלים מזינים קנויים, אולי קצת מסובך עכשיו עם חמץ, אבל תמצאי לך מאכלים כאלו זמינים לאכילה, העיקר שאת תהיי מטופלת כמו שצריך.
הייתי מנסה לראות איך אפשר לקנות לך מנוחה,
אם אין בייביסיטר זמינה, אולי יעזור לקנות לקטנים משחק חדש? או לתת להם מסך?
מה לגבי עזרה בתשלום? נערה?
את חייבת לדאוג לעצמך. וכמובן להמשיך לתקשר לו את זה. אולי יבין בסוף
וגם הקטנים בכל מקרה רוצים רק אותי..
הוא הכי צריך להבין אותך ולהתחשב במצב המשפחתי החדש, אבל זה לא המצב כרגע..
הוא מרגיש שאת מבינה את החשיבות של הדברים שלו? אולי תנסו לחשוב ביחד מתי זה כן מתאים, תגידי לו במפורש מה השעות שקריטי לך שיהיה בבית ותבקשי שיתאים איתך את השעות של הסידורים שתוכלו לחשוב יחד מתי עדיף..
שבועיים אחרי לידה זה כלום.. את באמת צריכה מנוחה. הכביסות וכו' יכולים לחכות.
הבעיה שהסידורים לא תלויים רק בו
אבל לפחות כשהוא קובע שיתחשב קצת וינסה לקבוע לשעות קלות יותר אבל הוא פשוט לא חושב על זה
אם אני לא אעשה כביסה וכו, אף אחד לא יעשה
אחרי שלא נגעת בכביסה כלים ולא ניקית אחרי הילדים והם אכלו קורנפלקס וכזה ולא התקלחו??
אולי יבין שגם הסידורים בבית דחופים.
אל תיהי גיבורה. זה יתנקם בך. את באמת באמת צריכה לנוח.
לכל בן אדם עובד בעולם החופשי לעשות קניות בתול חנות.
אין.
קניות זה רק און ליין.
גם אם שילמת משלוח 30 ש"ח, בזמן הזה עשיתם כביסה, שטפתם, משהו אחר- זה חיסכון נטו.
הרחוק.
תציבי לו עובדה. בדיבור או במעשה אם דרכים עדינות לא עובדות.. גם אם הוא יבוא באחת עשרה בלילה ויתחיל לאפס את הבית זה יותר הגיוני מאשר שאת עכשיו תתמוטטי. ואם לא יעשה זה יחכה לו ליום אחר כך.
הוא חייב להבין שאת לא יכולה לבד כרגע.
ברור שעדיף בתקשורת ושיח. אבל נשמע שזה לא חודר.
כמה שאפשר.
אוכל תזמיני מבחוץ, הכביסה שתהיה בערימה, ונסי למצוא עוזרת.
הוא לא יקלוט כמה זה לא שפוי כל עוד הוא חוזר לבית שמתפעל את עצמו כרגיל .
תני לו להרגיש את התוצאות של הבחירות שלו, הוא, ולא רק את.
בית לא מסודר, כסף שהולך על עזרה חיצונית ואוכל.
ולא בהתרסה ובדווקא, זה באמת יותר מדי עלייך.
כשהתוצאות של הבחירות שלו יהיו לו מול העיניים, והוא לא יגיע לבית שמתפעל את עצמו כמו קסם, גם לך תהיה עזרה, וגם הוא כנראה ישקול שוב את סדרי העדיפויות שלו.
תגידו, זה סביר שבכל חג הילד מזדהה דווקא עם הרשע?
חחחח מה זה?? אנטיוכוס, המן, פרעה נהיו אטרקציה, כמעט גיבורי תרבות😂
אבל רציני, למה הם לא מתלהבים גם על הדמויות הטובות? (רק אצלי ככה?)
נ.ב.
האמת שהם אוהבים גם את אסתר המלכה ומרים הנביאה אז קצת מאזן
משתדלת מאוד לשים דגש דווקא על הדמויות החיוביות אבל כל השאלות והסקרנות שלהם זה על הרשעים😅
וגם עכשיו במלחמה הם שואלים אם גם הרשעים הולכים למילואים והילדים שלהם מתגעגעים אליהם
זה ממש חמוד וחכם! אבל האובססיה הזאת בעיקר מצחיקה וקצת מוזרה לי
אבל לפחות בימינו - לגמרי אפשר לתת להם להזדהות עם הגיבורים הטובים של ימינו, החיילים...
חכי לחגים יום העצמאות ויום ירושלים - ואז יהיו להם גיבורים מלאי אקשן
(הייתה תקופה שהבנים שלי העריצו את הרב גורן - גם רב וגם חייל
)
גדלים ללכת ליחידות הקומנדו.
יפע הנפש הולכים במקרה הטוב למודיעין..
הכל טוב, ילדים אוהבים כח.
ב"ה ילדים יהודים שלא מפחדים ולא מכופפים את הראש.
זה לא שהם מבינים עד הסוף את גודל הרשעות.
אפשר לחשוף אותם לדמויות כמו דוד המלך ושמשון הגיבור.
אפשר גם "להטביע" אותם בים סוף ולצחוק על פרעה.
כמו נגיד בסגנון של המשחק: בנו גשר מזהב כולם עוברים..
אז לעשות חציית ים סוף, היהודים עוברים היהודים עוברים, ורק פרעה נתפס!
אבל אפשר גם לשחרר ולהבין שהם ילדים וזה יתאזן עם הגיל.
אגב ילדים יכולים לשחק בחרבות, ואחרי דקה להקשיב לסיפורי חזל ולהזדהות עם הדמויות, כלומר זה לא סותר כח ומוסריות. הם יכולים גם וגם.
קודם כל כמו שענו כבר יכול להיות שאלה הדמויות עם האקשן
אבל אני פגשתי כמה ילדים שעכשיו כל הזמן חופרים ושואלים על חמינאי, ולפני זה על נסראללה וסינוואר, לא בערך כי הם מזדהים איתם ורוצים להיות כמוהם, אלא כי הם מתלהבים שניצחנו אותם אז הם רוצים נגיד לדעת כמה הם היו חזקים, ומה היה איתם, וכל הזמן שאלות וחפירות דווקא עליהם
שלא כיף להזדהות איתם?
שאלה על רשעים במילואים נשמעת לי קצת קצת מוזרה. הרי חיילים שלנו טובים , אויבים שלנו רשעים.
מצד שני בעולם המודרני נהוג לחפש מוטיבציה של הרעים, כאילו רשע לא יכול להיות פשוט רשע , הוא צריך סיבה ,אבל ברגע שיש סיבה אז מגיעים גם להזדהות עם הרשע...
רוב המלחמה בערך הוא במילואים אז הם גדלים לתוך זה
וכשהיא שמעה שיש חיילים טובים ויש רעים אז סיקרן אותה אם גם אצל הרעים יש מילואים והילדים מתגעגעים
זה הרבה יותר שווה 😉
אני מנסה להדגיש שגם הצדיקים חזקים . הם גם צדיקים וגם חזקים...
אין כאילו מצווה לדמיין צדיקים רזים, כפופים וחלשים...
יעקב אבינו היה חזק, הרים את האבן על פי הבאר.
משה רבנו היה ענק וחזק, פיזית
יהודה המכבי
בפורים עמ"י נלחמנו והרגו באויבהם...
משום מה יש קטע בתרבות היהודית ( הגלותית) לצייר את הצדיקים צו"רלים... צריך לצאת מהקונספט, אנחנו בגאולה.
האם ניתנים לשימוש?
מה גורם להם שבוע אחרי הקניה להיות ירוקים .
לק"י
אם זה קצת, אני חותכת את החלק הירוק.
ותשימי במקום מוצל. אני שמה בשקיות קרטון שמביאים לנו במשלוחי אונליין. השמש גורמת להם להפוך לירוקים.
חח סיבוך תפו"א...
סליחה ששוברת לך את התמימות🙊
תפוא צריכים להיות במקום חשוך
אנחנו מכסים במגבת
חוגדשיים אחרי לידה, לא בהריון ולא מניקה
בשעתיים האחרונות כואב לי מאד הבטן והרגשה שהשריר ממש יצא החוצה (הבטן התנפחה)
עבדתי היום די פיזית לפסח.
מה אומרות? מדאיג? מה לעשות?
אם הכאבים עדיין ממשיכים לכי להבדק
וחודשיים אחרי לידה- כדאי עדיין להיזהר מעבודות מאומצות....
אחר כך המלחמה והפסח הכריעו אותי...
תודה
ממליצה לא לחזור על זה שוב בשבועות הקרובים
משכב לידה נכון
אבל הגוף לא באמת חוזר לעצמו לכוחותיו
לוקח זמן ארוך יותר
אנחנו משפחה מרובת ילדים יחסית בבית קטן.. אבל יש לנו גינה שאפשר לשים שם מחסן (כרגע אין מחסן)
ועוד משהו - כרגע רק אחד מאיתנו עובד...
לכל הילדים בגדים טובים ברוך השם..!
עכשיו בפסח קיבלנו מלא בגדים חלק גם עתידיים נגיד שיתאים לעוד שנה לחלק מהם
הקטע זה שהבגדים ממש במצב חדש! ואני חושבת כן לשמור בגלל זה. באופן כללי אני מתבאסת לקנות בחנויות במחירים יקרים. בדרך כלל נוסעת מחוץ לעיר לגמח כי אנחנו גרים בעיר שרוב הבגדים בחנויות יד 2 הם לא מתאימים מבחינה רוחנית
הייתן משקיעות במחסן קטן ? או לא שווה לשמור?
רעיונות נוספים יתקבלו בברכה...
בכוונה קונה מיטות עם ארגז מצעים.
אולי יש אפשרות לאחסן אצל ההורים שלכם?
וגם בגדים במצב טוב.
לילדים קטנים אני גם שומרת קצת בגדים עם כתמים , שמה להם בזמן ווירוס בטן וזורקת.
חבל לקנות אותו דבר כמה פעמים. אם את גם ככה קונה ביד 2 , עדיף כבר לשמור
שמה בארון למעלה.
פריטים מיוחדים שומרת גם שנתיים (מכנסיים שלמים למשל... נעליים, סנדלי שורש)
ארגזי מצעים (גם בחדר ההורים)
מעל ארונות בתוך קופסאות פלסטיק
קופסאות פלסטיק שטוחות שאפשר להכניס מתחת למיטות והספות
בתוך שקיות סגורות על מתלה על הדלת
האמת שמחסן בחצר יכול להועיל גם בלי קשר... לאחסן עגלות, כלי פסח, קרשים לסוכה וכו'. אז אם יש לכם אפשרות לקנות אז כדאי.
באופן אישי העברתי המון בגדים מילד לילד וזה חסך לי הרבה כסף והתעסקות.
תמיד קונה כמה פריטים חדשים בכל עונה אבל הבסיס יש ומאוד מיקל
אני מאחסנת בשקיות ואקום בתאי אחסון של המיטות
או בקופסאות גדולות יפות של איקאה, ומניחה מעל ארונות הבגדים בכל חדר...
מחסן לא נראה לי כדאי כי חום וקור, לחות,רטיבות וכו יכולים להרוס את הבגד... אבל אם אין ברירה הייתי שמה מחסן ומאחסנת ואוטמת טוב טוב את הבגדים.
את לא עובדת
אתם הרבה ילדים
חד משמעית לשמוחר!!!
אם זה בית שלכם, כדאי לקנות מחסן (זה יקר!), כי זה מאוד נוח ושימושי ומקל על החיים בלי קשר לבגדים.
אפשר לשמור את הבגדים בשקיות ואקום, זה יתפוס פחות מקום.
לדעתי כדאי לשמור, לא עכשיו דברים לעוד מלא שנים, אבל לשנה הבאה בטח שכן. מה שהכי חשוב לדעתי זה לשמור בצורה חכמה, דווקא עדיף לא במחסן בחוץ (תעבירי אחסון אחר למחסן ויתפנה לך מקום לבגדים), במקום שלא תיכנס לחות לבגדים, ושתדעי מה יש ומה אין.
גיסי , עם חצי מכמות הילדים שיש לנו
נמצא בבית של חמותי מתחילת המלחמה למרות שיש לו אופציה נוספת אצל הצד השני
לנו אין את האופציה ובגלל זה נצטרך עכשיו לסכן את עצמנו ואת ילדנו ולהיות בבית שלנו בלי מרחב מוגן.
הסברנו לו שעכשיו אין לנו כבר את הפתרון (הלא נוח יש לציין) שהיה לנו עד עכשיו וביקשנו שיתחשבו. לא בא להם אז הם נשארים שם
ועכשיו גם אין לנו ממש פתרון לכל הפסח בערך כי להיות בבית מחזלש את האופציה של החג.
אנחנו מנסים כמובן למצוא פתרונות יצירתיים אבל אני עם סימפיזיוליזיס קשוח ולכן האופציה שהביאו לנו לא רלוונטית כי מכילה המון מדרגות
וכואב גם שאני נאלצת לסכן את האהובים שלי
וזהו לא צריכה פתרונות כי אין
רק חיבוק ותפילה שזה כבר יהיה מאחורינו ויעבור בשלום
הלוואי שיסתדר הכל לטובה
שוב חיבוק
רק רוצה להגיד בזהירות שאולי זו לא עדיפות, אלא שיש אולי משהו אצל הצד השני שאתם לא מודעים לו ולכן הם דווקא בצד הזה. לא תמיד מה שאנחנו יודעים או חושבים זו התמונה המלאה.
וההורים לא יוציאו ילד אחד בגלל ילד אחר..
בוודאות זה כי נוח להם להישאר ובוודאות הם יכולים להיות בצד השני
היה לו מילואים כמה ימים בודדים בתחילת המערכה והסתיים אז זה פשוט המשך של השהות שם מבחינתו
וההורים שלו לא מבינים מה הביג דיל מבחינתנו כי הסתדרנו עד עכשיו
והם אמרו שסבבה שלא נבוא אליהם כל החג אם לא מסתדר לנו. @ואז את תראי
מנהלים את השיח מול האח?
אולי שבעלך ידבר עם אמא שלו ויסביר את הקושי?
עדיין יכול להיות שבסוף לא יהיה פתרון, אבל נראה לי עדיף לנהל את זה ככה
לא כזה ביג דיל מבחינתם שלא נהיה אצלם בחג
גם ככה הם עייפים
רק לגבי המדרגות- אין לך אופציה לעלות רק פעם אחת ובשאר הזמן פשוט להשאר בבית? גם ככה בקושי יוצאים עכשיו בגלל המצב…
מצד שני, אולי לאמא שלו לא נעים להגיד לו ללכת?
אולי בגלל שאתם משפחה יותר גדולה והיא כבר מארחת מתחילת המלחמה זה כבר כבד לה ואין לה כח?
לחיות כמעט חודש עם עוד משפחה זה לא קל
שלא תחשבי שאני לא רואה את הקושי שלך, הכי שבעולם חברה,סימפ זה סיוט, אין לי מושג איך אפשר לרדת ככה למקלט או לתפקד בכלל, אבל קצת לשקף צד שני כדי שלא תרגישי ככ רע עם זה שהיא לא משנה את המצב
אולי זה לא שהם עדיפים עליכם, אלא שנגמר הכח והם כבר שם
חיבוק ענק!! ,,♥️♥️♥️
אי אפשר לצפות שיבינו לבד את הקשיים? ואולי גם להם יש קשיים אחרים שאם תדברו בפתיחות הם יוכלו לשתף אתכם?
מבינה אותך המצב שלכם ממש קשה, אבל אני תמיד מרגישה שיש מספיק קושי לכולםםםם
במיוחד במלחמה..
אולי גם לאחר מאוד מאוד קשה.. וכן להגיד למישהו שהוא צריך ללכת זה ממש לא פשוט, ולא בטוח שזה בדיוק עדיפות עליכם, אלא שבסיטואציה שנוצרה זה המצב..
שיתפנו בפתיחות כבר שיחה שלישית בתוך 2 יממות.
יורדים בהם לעוד רבדים. אבל בתכלס זה בעלי שמעביר את המסרים אז מה שנוגע אלי זה יותר מתון בשפה שלו.
צודקת שזה לא פשוט להגיד להם ללכת. לא מאוד חשבתי על זה ביותר מאשר קצת אי נעימות. זה בוער לי ומשגע אותי שהם לא רואים גם את המצוקה שלנו ולא מפנימים מהעובדה שזה וכו על לראות אותם בכלל בחג אחרי שלא התארחנו שם כבר חודש ומשהו כי הם היו שם
כמה כפרת עוונות אנחנו עוברים בתקופה הזאת אמאלה
גם השנה פסח מתחיל עם חורף
לא הקור של שנה שעברה
אבל עדיין קר וגשום
זה החג הראשון
(כמובן זה יכול להשתנות אבל זה הכיוון)
ואז מייבשים בשמש בתוך ציפית.
והספה נניח, אני מנקה עם מים ושמה מול החלון שתתייבש בשמש.
קרוב לשכונה שלנו יש מפעל עם הרבה עובדים.
כל פעם כשיש אזעקה, הם מגיעים למקלט השכונתי שלנו.
אבל אין להם באמת אפשרות להגיע תוך דקה וחצי, והם לא מגיעים בהתרעה, מה שגורם לזה שהם מתחילים להגיע כשהאזעקה נגמרת, ואז יש זרם ארוך של אנשים שממלאים את המקלט, הרבה פעמים תוך כדי ששומעים ברקע כבר את היירוטים.
זה גם לא בטיחותי עבורם (במקרה של נפילה ח"ו - הם רובם עוד בדרך), וגם מוריד לנו את הבטיחות, כי אי אפשר לסגור את הדלת כל עוד הם מגיעים.
הייתם אומרות משהו? תוהה אם יש טעם ולמי בכלל להגיד.
בעל המפעל צריך לדאוג להם למיגוניות..
הוא לא צריך לחסוך על חשבונכם או על חשבון חיי העובדים זה לא תקין בשום אופן.
לא?
זה בטח ממש מצופף לכם את המקלט..?
אבל כשמדובר רק על 10 דקות אז זה לא נורא.
הם בדרך כלל עומדים ולא תופסים מקומות ישיבה...
או מוקד המועצה שלכם באמת
זה לא תקין
ולא מעט.. זה באמת באסה אבל זה מה שיש...
הייתי ממליצה לך לתפוס קבוע פינה פנימית רחוקה מהדלת
בעיקרון גם מקלט עם דלת פתוחה הוא הגנה משמעותית, ודאי משברי יירוט(גם גדולים)
כי יש את התקן של הכניסה שכולל בעצם מין מסדרון כזה מבוטן לפני הדלת...
ומה שהם עושים זה שלהם.. לא יודעת אם יש מה לפנות.
וממליצה לך להקפיד לא להיות מול הדלת אלא כמה שיותר רחוק (כמו שבמיגונית אין דלת וצריך לעמוד במקום שלא חשוף מול הפתח)
למה הם לא באים בהתראה.
להבין אם הם עובדים בשכר מינימום שהמעסיק חוסך עליהם כמה דקות,
או שזו שאננות של תרבות ארגונית ואז אין כ"כ מה לעשות.
אם חוסכים עליהם הייתי מחפשת מי ממונה בטיחות במפעל ושולחת לו מייל ישירות ותוהה למה הם לא יוצאים למקלט כבר בהתרעה המקדימה.
האמת לא הייתי פונה למועצה.
סביר שבמקרה הטוב לא יעשו כלום,
ובמקרה הרע, יפנו לבעלים (ולא לממונה בטיחות) והבעלים יכול להוציא הוראה שאסור לעובדים להיכנס לישוב בלי לתת לעובדים מענה אמיתי.
בסוף זה עובדים שצריכים להביא אוכל הביתה וכל אחד בוחר "את המלחמות שלו"
מבחינתך כמו שכתבו תיכנסו הכי פנימה שאפשר.
בינתיים לא פניתי, עדיין מתלבטת...
כבר היו פה שרשורים על זה
עכשיו אני
אז לצערי לא הצלחתי לעשות היום הפסק, מה שאומר שמחר ככל הנראה אצליח.
המשמעות, טבילה בליל הסדר.
אנחנן אמורים להיות אצל חמי וחמותי. אני לא רוצה לטבול שם.
א. כי אין פרטיות בחדרים בלינה אנחנן עם הילדים
ב. חמותי ו3 גיסותי יבינו בוודאות. ולא באלי. מרגישה מובכת. זה ממש בלתי נסבל מבחינתמ.
ג. זה ליל הסדר גם ככה נגמר לפנות בוקר
אז ההתלבטות היא ככה.
או לנסוע לחמי וחמותי ולטבול במוצאי החג.
או להשאר בבית. מה שלא תכננו לעשות.
מצד אחד, לא רוצה לדחות, מעולם לא דחיתי טבילה
מצד שני, כל הלוגיסטחקה של להצליח להתכונן לפסח, פלוס ליל הסדר בבית, פלוס הכנות לטבילה, לא ברור לי איך נעשה את זה.
וגם נפסיד את המשפחתיות הרחבה של הערב הזנ
אני באותו סיטואציה בדיוק- לא הצלחתי הפסק היום, ואם נהיה אצל ההורים כולם יבינו
תכלס אחרי חשיבה החלטתי שלא הגיוני לי בכלל- הטירוף של גם הכנות לחג ולליל הסדר לבד וגם הכנות לטבילה, וגם שליל הסדר יסתיים גם ככה מאוחר ממש ועד שנרדים את הילדים וכו' ואחרי כל המאמץ של ערב חג כנראה שאני יהיה סחוטה כל כך שיבוא לי רק לישון וזהו😅 אז החלטתי לוותר על זה ולדחות.
אגב שתדעי שנחמד לי לשמוע שיש עוד איתי באותה סיטואציה כי אני מבואסת ממש😅
איזה סיטואציה מעצבנת, אין מילה אחרת...
האמת שממש קשה לי עם זה עקרונית, הייתי יכולה לעשות אתמול הפסק, זה היה יכול להצליח - אז למה??? למה לא? למה דווקא?
ממש לא מצליחה להתחבר לכל הדיבורים של כמה זה מיוחד לטבול דוקא בליל הסדר וכו'
לא רוצה להסתבך
מתוסכלת ממש
אז חיבוק לך ❤️
בגדול יש רבנים שאומרים שעדיף לדחות את ההפסק כי אז אם מתחרטים ומוצאים את הדרך עדיין יש את האופציה לטבול בזמן.
גם בלי יחסים באמצע הלילה בסוף ליל הסדר בהסכמת בני הזוג..
עצם זה שמותרים זה כל כך הקלה בשבילנו שזה עדיף..
אבל אני לא באמת בסיטואציה, אז לא יכולה במאה אחוז להביע את דעתי "עד שתגיע למקומו"
רק לי מאוד קשה כשאסורים וכל יום נוסף שמותרים זה ברכה בעיני
למרות שממש מבינה את הקושי
זה קרה לי בתור כלה כחודש אחרי חתונה!!! אבל היינו בדירה גם ככה אז בסדר
לדחות.. לא כזה נורא...
אני כן אגיד שבעיניי לעשות ליל הסדר לבד עם הילדים זה חוויה מהממת! אבל באמת רק אם בא לכם ויש לכם כוח ...זה גם המון התעסקות לא הייתי רק בשביל זה נשארת בבית
יכול להיות שיתיר לטבול לפני החג ולא להיפגש עד צאת הכוכבים
זה יכול להיות פתרון טוב
וכו'
אני לא מוסיפה לי לחצים בארועים מיוחדים.
אם זה גם בהסכמת הבעל הייתי דוחה
בסגר ההרמטי של הקורונה הייתה בדיקה לא טובה והלכתי לבודקת(!) ומצאו פצע והיינו שמחים ואז גילינו שהטבילה בזכות זה יוצאת בליל הסדר כשמתארחים
תענוג
יצאנו ברגל מרחקים וטבלתי כשאמא שלי יודעת
ועוד כל זה יצא בכוח ככה כי הלכתי לבודקת
הייתי בטוחה שזה יוצא יום לפני ופשוט התבלבלתי בספירה
וזה בעעע
הייתי נוסעת וטובלת.
החיבוק והיכולת להתנהל בסבבה כזוג כבר שווה לי את זה גם אם אין עוד דברים מעבר.
ולא יודעת. לא צריך לצעוק לכולם אבל מי שיחשוב שיחשוב. כולן עושות את זה הרי.. מרגיש לי שהאנרגיה הזו של לשמור בסוד כמוס לא שווה את זה.
וואלה לדעתי בן ה- 13 בוודאי ואולי גם זו שצעירה ממנו יודעים לאן אני הולכת כשטובלת. ולא כ''כ איכפת לי. אני אומרת- לפעמים אמהות צריכות מקלחת ארוכה. לפעמים אמהות יוצאות וחוזרות. לא רואה עניין לשקר, בשיחות על ההתפתחות וכאלה גם מסבירה דברים כמה שיותר בפתיחות לפי מה שהם שואלים. לא איכפת לי שילדים ידעו שדברים קיימים. ככל שיש פחות הסתרה ועניין זה נתפס כחלק טבעי מהחיים פשוט ופחות מעורר מחשבה ועניין.
אז איפה להתחיל?
יש לי כמה ילדים ואת כולם הבאתי באמצעות טיפולי ivf מפרכים.
אני אני רוצה עוד. מותר לי.
כבר 3 שנים שאני בטיפולים ולא הולך.
גם עברתי הפלה טראומתית וגם סבב של שאיבה בלי עוברים.
מה לא עברתי..
אני חיה חיים כפולים. אף אחד מהסביבה לא יודע למעט משפחה שלי.
אני כרגע מתאוששת מסבב קשה קשה קשה קשה
קושי בל יתואר שלא הצליח והשאיר אותי שבורת לב.
גיסתי שאני לא אוהבת ילדה היום.
ואני לא מוכנה לשמוע על זה , לבקר, לדבר
אני לא מקנאה
בכלל לא
זה מציף אותי
בשאר תחומי החיים אני ממש ממש מצליחה
ורק זה לא הולך...
מרגישה בן אדם רע שאין בי שמחה לאחרים .
גם בעלי לא מבין אותי.
וואו איזה קשה זה.
מותר לך לא להרגיש שמחה לאחרים
את לא אטומה לאחרים- את רגישה לעצמך כי כואב לך. וכדי שלא תיפְגעי או תיפָּגעי- את לוקחת מרחק.
הגיוני לגמרי.
תני לך להרגיש
תני לך לשחרר ולאוורר את הרגש
תתפנקי
אין אדם נוגע במוכן לחברו
מה ששלך - יגיע לך עד אלייך!
בינתיים
תתני לך זמן.
"לקחת פסק זמן ולא לחשוב..." 
כמו השיר שאומר
"זה כואב, זה יכאב, אבל בסוף זה יישתחרר"
הכל יהיה בסדר
רוחמה בן יוסף הנהדרת כותבת
"תני לעצמך ליפול
זה חלק מלגדול
למטה יש אדמה
תמיד יש אדמה"
ממליצה לך לשמוע.
לי זה עוזר מאד.
השם איתך
ראש חודש טוב
מלא ישועות נהדרות!
את לא בן אדם רע, את בו אדם שכואב לו. שחסר לו.
שיודע שגיסתך לא לקחה לך כלום אבל הלידה שלה מציפה את הפער.
חיבוק עצום!!
גיבורה 💞💞
וזה עוד עם כל המלחמה שגם ככה מביאה את כולנו לקצה בחלק מהזמן..
זה קשה קשה ככ
אני מבינה אותך מאד
וזה הכי מובן שקשה לשמוח איתה...
מאחלת לך ישועות גדולות בקרוב
ממש כמו שאמרת, זה לא עניין של קנאה
זה פשוט מציף מאוד
תודה לה' גמלי יש ילדים, אבל מאוד רוצה עוד ולא הולך כבר כמה שנים
וכל שמועה על מישהי שילדה או בהריון, אני ממש מתאמצת לכתוב מזל טוב, למרות שאני יכולה מאוד לשמוח בשביל כל אחת, אבל מהר השמחה מגיעה למקום של כאב ענק על עצמי..
כי זה מציף לי את מה שאני מאוד רוצה ופשוט לא מגיע
חיבוק גדול גדול ובשורות טובות בקרוב בעזרת ה'
ואנחנו לא רעות!! רק כאובות ורוצות גם❤️
את הכי נורמלית בעולם
אין קשה כמו טיפולים
דם יזע ודמעות אמיתיים ורק את יודעת מה את עוברת.
גיבורה ומחכה וחיבוק גדול!
חיבוק גדול קודם כל
באמת קשוח ולא פשוט
וכמו שכתבו כאן- זה פשוט מציף את הקושי
רעיון שעוזר קצת ואני אוהבת (כרגע מחכה לילדים..)- הודעה קבועה בפלאפון שאני שולחת למי שנולד לה ילד, עם כל הברכות וכו' (כמובן לא לעשות העברה אלא העתק הדבק חח)
ואז שימחתי אותה אבל לא גוזל לי אנרגיות, לפעמים מעבירה בלי לקרוא את כל מה שכתבתי שם
אולי לא הכי יפה בעולם מצידי אבל זו הדרך שלי לשמח אנשים ולהיות בטוב. ובסוף- אני מתכוונת לזה ורוצה שיהיה לה את הברכות, לא אומר שיש לי כוח (מעשי או נפשי) להשקיע ולכתוב ולפרט
ומציעה ממש בזהירות ואם לא מתאים לך אל תקחי- אמרת שאף אחד לא יודע חוץ מהמשפחה הקרובה, אולי כן שווה לשתף עוד קצת? חברות, גיסות שאת כן אוהבת... לפעמים המקום לפרוק עוזר להתמודד עם הקושי יותר בטוב
את לא בנאדם רע
ממש לא
זה מציף אותך וזה מובן לגמרי
קראתי כל מילה שלכן וזה נכנס לי ללב
אחרי ששאיבת האחרונה היתה עם מס זעום של ביציות ורק עובר אחד לא נקלט
אני לא יודעת מאיפה להמשיך.
אני בת 33
יודעת שעוד צעירה
אבל מתבאסת על ההפרש
הקטנים בבית בני 6.5
אין לי כוחות הנפש לעוד שאיבה עם הפחד שלא יצליח אפילו להגע לעוברים
באמת.
אין לאף אחד מושג מה אחרים עוברים.
כדאי שאנשים כבר יבינו ויפסיקו לשפוט כל הזמן. כולל אותי כמובן. כולנו נופלים לזה. אוף.
חיבוק גדול גדול!
בעלך יכול ללכת אליה עם הילדים ולקנות בדרך בלון ועוגה.
שהייתי מתאוששת קצת. אבל לא יכולה באמת להמליץ לך כי אני לא יודעת מה הגיל ומה הסיפור וכמה ילדים וכמה זה בוער בכם.
אז בעיקר חיבוק גדול גדול!
תמיד אני מדמיינת את זה כמו סולמות וחבלים
אתה חושב שהתקדמת ואז בום חוזר ל0
הטיפ היחיד שיש לי זה לפנק את עצמך מלא בכל מה שאת יכולה. מגיע לך.
ולא לפחד לקחת הפסקה למרות הלחץ. אני האמא של הלחוצות ומאד קשה לי להרפות ולעצור אבל זה פשוט הכרחי ולפעמים אפילו הפסקה קצרה יכולה לעשות פלאים.
מאמינה שבסוף חוזרים
הרצון מעל הכל
אבל דווקא מעודדת אותך לנשום עכשיו.. גם ככה פסח ומלחמה..
וחכי לקחת לך איזה נופש טוב ואחכ תחזרי עם כוחות ועם הצלחות בעזרת ה!!
חיבוק גדול!! זה באמת רצף של חוויות מטלטלות, גם הטיפולים, אכזבות וההפלה... 😥
והבעל שלעולם לא יבין באמת מה עובר עלייך...
💔💔💔
הרבה כוחות
מהמם שהקשבת לעצמך!!!
בע"ה בשורןת טובות טובות בקרוב
עוד חיבוק גדוללל!!!
אני בהיריון שבוע 8 או 9
ומניקה פעוט מתוק בן שנתיים ורבע.
כרגע זה בעיקר להרדמות בלילה, ובצהריים כשהוא ישן. לא לוקח מוצץ.
אני גמורהההה, ממש עייפה.
מצד אחד רוצה לגמול אותו בשביל שיהיה לי יותר כח (וממש לא מתכוונת להניק שניים ביחד)
מצד שני יצא במלחמה אז ממש כואב לי עכשיו להפסיק לו כי גם ככה אין שגרה ומאתגר וכו'.
בניתי על זה שישתנה הטעם והוא לא ירצה…
מתי זה קורה בדרך כלל? בשלב הזה או יותר מאוחר?
יש לי אחד שנגמל ככה (הוא היה הרבה הרבה יותר קטן וניסיתי כן להמשיך והוא לא הסכים בשום אופן).
אשמח לעצות…
משתנה הטעם והתינוק לא רוצה. לא חושבת שאפשר לבנות על זה, במיוחד בגיל גדול.
לא מנוסה בגמילה בגיל כזה... בהצלחה!
והנקתי בסוף 2.
אם את רוצה לגמול, אז בנתיים תעבדי על זה כלפי עצמך.
וגם לטפטף לו שבתאריך איקס מפסיקים לינוק.
ופעם אחת בחודש שישי... (לא יודעת אם השתנה הטעם או שסתם כך היונק מיצה)
בקיצור, לא כדאי לבנות על זה.
צריך לעשות שיקול של כוחות שלך מול שמירת השגרה שלו. קחי בחשבון שגם הכוחות שלך חשובים בשביל שמירת השגרה שלו...
לק"י
את יכולה להתחיל מלהוריד הנקה אחת בצהריים. ואחר כך לעבור ללילה.
בגיל הזה הם כבר ממש מבינים, ואפשר להסביר להם מתי כן ומתי לא.
את סוף ההנקה הצלחתי למסמס, ככה שיום אחד ינקו לפני השינה, יום אחד לא וכו', עד שזה נגמר סופית.
הורדתי לאט הנקות, ובחודש חמישי הפסקתי לגמרי
יש לך זמן, את יכולה לחכות קצת שנחזןר לשגרה ואז להתחיל לגמול...
אצל הגדולה, נגמר החלב כשהייתי בחודש שישי.
השני הפסיק מיוזמתו לינוק כשהייתי בחודש חמישי, כנראה בעקבות מעבר חדר ובלי קשר לחלב עצמו.
את השלישית גמלתי כשהייתי בחודש רביעי והיא היתה בת שנתיים.
היא לא היתה נרדמת בהנקה, אלא יונקת בבוקר, כשחזרה מהמעון ובערב. לא תמיד את שלושתם.
פשוט יצרתי מצב שלא יהיו לה הזדמנויות לינוק.
כמו ללכת לגן שעשועים מייד אחרי במעון, לקום לפניה וכשהיא קמה לא להביא אותה אלי למיטה וכד'.
יכול להיות שהוא יפסיק באיזשהו שלב, אבל אל תבני על זה.
אם את מחליטה שאת רוצה להפסיק, אז תגמלי אותו. הרבה פעמים זה יותר קל ממה שנדמה.
אני עם בעיה הפוכה.
עם יונק באותו גיל, אבל לא בהריון.
ובגלל שתמיד הפסקתי להניק תוך כדי הריון, קשה לי לשחרר וסתם לגמול אותו.
בקצב הזה הוא יגמל מטיטול לפני שיגמל מהנקה.
שמחתי לשמוע שאני לא לבד בגם וגם..
במשפחה שלי בכלל לא מבינים למה אני עדיין מניקה, והם עוד לא יודעים על ההיריון…
הפחד שלי שיהיה לו קשה להירדם, כי זה מה שמכניס אותו למיטה ומרדים אותו…
אולי זה הזמן כשאין מעון והוא לא מסכים לישון בצהריים-להרדים אותו בלי כי יהיה עייף מאוד…
מעבר לכמה חודשים... הייתה שואלת בהלם: "הוא עדיין יונק?" כי זה מה שהיא הכירה...
בילדים האחרונים היא כבר התרגלה
לי יצא לאחרונה להיחשף לחברות שמניקים רק כמה חודשים, וזה הפתיע אותי מאוד כי בסביבה שלי מאוד מקובל להניק עד איזור גיל שנתיים ואפילו שלוש (יש לי אח אחד שנגמל מהנקה חודש לפני גיל שלוש), ומי שמפסיקה מוקדם יותר זה באמת לרוב כי נכנסה להריון
אצלי לא השתנה, וינקו עד שיזמתי הפסקת הנקה.
לא קל, בטח שלא במלחמה
הייתי מתייעצת עם יועצת הנקה
במי שנכנסת להריון בקלות ולא צריכה לעבור כזה מסע
אין לי כוחח
הלואי שיהיה לנו כבר נס
חיבוק גדול
בע"ה שיגיע בקרוב בקרוב!
אנחנו גם במסע הזה וזה באמת עבודה מול כל אלה שמגיע להם ממש בקלות
אומרת עלייך פרק תהילים
בינתיים
חיבוק גדול
ואם תרצי
אכתוב פה משהו שחשבתי עליו לגבי קנאה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 13:04
אז כתוב לנו "לא תחמוד בית רעך... ושורו וחמורו וכל אשר לרעך"
לא תחמוד.
כי זה לא רק לחמוד, לרצות את הדברים הטובים שלו
זה לקחת גם את הצד שפחות פוטוגני ומצליח
לכן זה "וכל אשר לרעך" - זה עסקת חבילה.
אם אתה חומד - תדע לך שזה הכל קומפלט. גם מה שתצטרך "לאכול אותה" בגלל זה.
לכן לא. לא תחמוד.
זה לא אתה, זה לא שלך,
גם אם זה יהיה שלך- זה יזיק לך מאד.
הקב"ה מנהל לכל אחד את התכנית שלו והמסלול שלו
ואם הוא היה רוצה , העושר לדוגמא היה חלק אינטגרלי מהמסלול שלך.
אבל יחד עם העושר מגיע אתגר שאת לא יודעת מה הוא.
זה קצת מזכיר לי את כל התרבות הזאת היום של לצלם ולשים בסטטוס/ ללכת יד ביד ברחוב
או בקיצור , להוציא החוצה את הקישקעס.
זה נראה יפה ומפתה להיות כמו
אבל אף אחד לא רואה מה קורה להם בחדרי חדרים
עם כמה מצבי רוח/ התפרצויות/ דיכאונות
הם צריכים להתמודד
ועוד לשדר לעולם נון סטוף
"החיים שלנו תותים תמיד"
שזה בלוף אחד גדול מאוד.
(הם יודעים את זה, אבל לא נעים לומר את זה בקול....)
יחד עם ההריון או העושר או הנישואין או כל דבר שהוא מוּשא לקנאה,
מגיע אתגר ענק. שלא תמיד רואים במיידי.
תדעי שמה ששלך- מחכה לזמן הנכון.
הכל בשליטה. גם אם זה לא נראה,
ייתהפך העולם את תקבלי את זה עד הבית.
נ.ב
נכון שזה הרבה יותר קל
להכנס להריון תוך דקה בלי לסבול.
הקב"ה גזר מכסה של צער על כל אחד
ואצל כל אחד הצער/ הנסיון מתבטא באופן אחר.
כדאי לזכיר
שלהתמרמר ולקנא- זה להחליף צער בצער אחר
כי לא רק שאני לא נהנה ממה שיש לי- אני עסוק בהשוואות לאחרים ואז אני לא מגדל את עצמי . אני דופק לעצמי מכשולים ולא מדלג עליהם ולא נותן לעצמי להתפתח מזה.
הנסיון הוא נס להתנוסס. לגדול. להתחשל.
הקנאה טבעית. כי אנחנו רוצים את הטוב שיש לשני, גם לנו.
יחד עם זה צריך לדעת
שהנסיונות בעולם הזה צבעוניים מאד
לכל אחד יש משהו אחר- בצבע אחר-
מי שנולדים לו ילדים בקלות- אולי מתמודד עם חינוך?
מי שקל לו בחינוך- אולי מתמודד עם ענייני רפואה?
מי שקל לו והילדים בריאים ויש פרנסה שופעת- אולי יש לו נסיון גדול בשלום בית?
קיצר
לכל אחד יש הפקלעך שלו
ומי שנתן לך את הפקאלע שלך, שם לך את הדברים במדוייק לך.
הקב" ה פה
הוא רק לטובתך
והוא מחכה לך שתפתחי איתו ערוץ
תבקשי ממנו שיעזור לך להתמקד בך
יש מצב שאת הרבה יותר אמורה לעניין את עצמך
הקב" ה עוזר לך ויעזור לך הלאה
מאחלת לך שתצליחי
להתחזק , לפתח ולהתפתח,
ייתן לך משאלות לבך לטובה ולברכה !
תזכי לשמוח במה שיש לך
תזכי לשפע גדול ברוחניות ובגשמיות!
רק סתם חושבת שיש אנשים שבאמת החיים שלהם תותים, והכל טוב ויפה.
זה לא אומר כלום
הכל יכול להתהפך אחרי כמה שנים, תקופה.
ולכן באמת אין מה לקנא באחר.
כמובן חושבת שיש אנשים שבאמת טוב להם עכשיו, ובעתיד, וכל החים- גיליתי שאנשיפם כאלה פשוט מנפנפים את הפחות טוב ומוצלח שלהם ולדעתי זו השאיפה שלנו (בכל אופן שלי) להיות ככה.
כשלא מתייחסים לפחות טוב ומתמקדים בטוב
החיים באמת תותים, ולא רק בתמונות
וזה קשה...לכל אחד בקושי שה' הביא לו, זה נראה הכי קשה בעיניים שלו.
והלוואי ובע"ה אוטוטו תתלונני ותבכי פה שאת מקנא באימהות שישנות טוב בלילה...ממש בקרוב בע"ה!!!!
כל אחד והעניין שלו/המסע שלו/ התיקון שלו/ הדרך שלו.
בעזרת ה' יתברך
אמן ואמן.
זה מדהים התמיכה כאן
מה שהכי עזר לי זה פשוט לשחרר את הקנאה ולדעת שמותר לקנא!! זה בסדר!!
ולהעריץ את עצמך על מה שאת עוברת.. מי שעוברת טיפולים היא מלכה, לא פחות מזה!! 10 הריונות לא משתווים לטיפולים.
אני חייבת את כל העצות שיש לכן
מליל שבת האחרון כל לילה הבת שלי (שנה וחצי) מתעוררת ובוכה
ולא רוצה כלוםםםםם
בעיקרון היא מכורה לבקבוק ותמיד זה מה שהרגיע אותה
לפעמים גם ליטופים
עכשיו כלוםםםם
לא מוכנה שנתקרב אליה
אנחנו רק מנסים והצרחות מתגברות
ושום דבר לא עוזררר
כבר 4 לילות לא ישנתי נורמלי
זה לא נראה אוזניים
גם אין לה חום
במהלך היום היא מהממת
גם ישנה שנצ 3 שעות בכיף בלי בעיות
הדבר היחיד שעזר בסוף היה לקום איתה ללכת לסלון ולשבת לשחק איתה במשחקים עד שהיא מתעייפת ורוצה בקבוק
וזה טירוף
הלילה זה קרה פעמיים
כל פעם לפחות שעתיים שלוש עד שהיא חוזרת לישון
אנחנו מותשיםםם
בבקשההה תאירו את עיניי
שהיא כל כך משתוללת שאני לא מצליחה להסתכל
בקושי להחליף לה טיטול הצלחתי
לבדוק בזמן שהיא רגועה גם עוזר?
ניסיתי לראות אם היא מנסה לגרד שם אבל זה לא היה נראה
תנסי לראות אם היא מתפתלת
ואפשר להסתכל כשהיא ישנה חזק, לפעמים רואים
ושמעתי פעם (לא ניסיתי🤢) שאם משאירים טיטול מלוכלך בשמש ויש תולעים אחרי כמה דקות תראי אותם זזות.
נבדוק את זה
בתקווה שזה לא יקרה גם הלילה
אבל אם חס ושלום....
היא לא מתפתלת היא נעמדת במיטה ובוכה
וכשאנחנו באים לתת בקבוק או ללטף או לנסות להרגיע היא מתעצבנת ובורחת לצד השני של המיטה
דופקת את הראש בסורגים
מעיפה לנו את היד
זורקת את הבקבוק על הרצפה
ממש בזעם
איפה הייתם בשבת שאז במוצש זה התחיל?
מחילה אם הכיוון לא קשור
תודה!
בעיקרון יש גן אבל לא היה בגלל המלחמה ועכשיו חופשת פסח
אבל אנחנו לא עושים כלום באזעקות
זה לא מזיז לה
לא האזעקה ולא הבומים
אנחנו עצמנו גם לא ממש מתרגשים מזה
היא ישנה בהרבה אזעקות וזה לא העיר אותה
אולי מישהו חדש היה אז בקירבתה?
לא, הכל היה כרגיל
זה גם התחיל לה רק עכשיו
ואנחנו כבר שלושה שבועות מאז אז לא נראלי קשור
ממש נשמע כמו תולעים.
לא רואה שום דבר שזז
הסתכלתי חמש דקות בערך עם פנס
זה שברגע שמוציאים אותה מהמיטה לסלון
היא נרגעת בשניה
רוצה לשחק
כאילו היא לא צרחה לפני רגע
והיא עייפההה
עשיתי קצת אור יותר מהרגיל כי חשבתי שאולי היא לא רוצה חושך
לא עזר
לבת שלי היו דלקות אוזניים בלי חום.
יכול להיות גם שיניים
נזלת , קר , חם ?
היא עושה קקי? אם לא אז גם עצירות
לא היה היום רופא ילדים פה
מקווה שמחר יהיה
אולי באמת שיניים למרו שרובן יצאו כבר והיא אף פעם לא הייתה ככה כשיצאו לה שיניים
יש לה נזלת נראלי מתחילת החורף ברצף חחח אבל לא משהו קיצוני
היא עושה בטיטול אבל באמת לא בקצב שהיא רגילה
תודה! זה ממש עוזר הכיווני חשיבה
שתיקח בקבוק
הבעיה היא שכשהיא נכנסת להיסטריה גם בקבוק היא לא רוצה
אצלנו, שהתלות בבקבוק היא זו שגורמת להתעוררויות בלילה ולעצבים.
ולכן רק גמילה מבקבוק עזרה
את מי את שואלת.
אצלנו זה לקח הרבה זמן להיגמל
הסברנו שיותר אין בקבוק בלילה, ואז מכניסים למיטה, לילה טוב וזהו.
היו כמה לילות של בכי, אבל בסוף זה עבר
בחלק מהלילות ולא ראיתי הרבה הבדל
אולי רק שאחר כך כשכן נרדמה ישנה יותר חזק
אני על סף שיגעון
נעלם באותו יום כבר...
אצלה היה בערך שבועיים וזה היה סיןט סיוט, לא ראיתי אף פעם תולעים גם לא נתנה לראות ככ , בהמלצת הרופאה נתתי בלי שידענו בוודאות מה זה.
אחרי שהיא נרגעה באותו לילה לא היה לי ספק בכלל
פעם הבת שלי פחדה ממקדחה... בגלל הרעש.
לקח לנו זמן להבין שהיא נבהלת כשהיא רואה אותה.
ילדה אחרת בכתה מהשואב אבק 🙂
נקסט כרגע לא רלוונטי והילד גדל בקצב
איפה יש גופיות איכותיות במחיר טוב?
קיווי
ביגוד
לא גרה במרכז
יש המלצות על חנויות שיש במרכזי קניות?
כמו h&o, fox, carters?
אבל זול
של קארטרס איכותיים, יש מארזים של 3/ 5 בגדי גוף יפים. במבצעים זה יוצא מחיר טוב, אבל אני חושבת שעכשיו אין מבצעים.
גם של פוקס טובות.
אני חושבת שבפוקס יש גופיות מעטפת שזה יותר נוח לתינוק קטן, זכור לי רק גופיות לבנות. בגולף קידס יש גופיות מעטפת צבעוניות / עם דוגמא.
פוקס וh&o זכור לי בערך אותו מחיר. סביר כזה.
זול יש בבזארים כמו בזאר הדרום, מרכז הלבשה, סלקשיין, ביגוד ... האמת מזמן לא יצא לי לקנות שם גופיות, אבל בד"כ יש להם בגדי תינוקות.
קניתי לאחרונה בקארטרס ובגולף קידס. את החנויות האחרות כתבתי מהזכרון, מקווה שלא טועה.
אבל קרטרס איכותי בטירוף וכשיש מבצעים (ויש להם מלא מלא מבצעים רוב הזמן אני חושבת יש) אז זה יוצא מחיר ממש סביר ומעולה ולפעמים אף זול... ואפשר לשלם עם בהצדעה/פייטר אם רלונטי אליכם
בגוגל יש הרבה לכן מעדיפה משהו עם המלצות.
אזור מרכז, היום הכל טלפונית/מייל כך שמיקום פחות רלוונטי
הכי שקוף שמגיע לנו ואין, הם דוחים אותנו פעם אחר פעם בטענות של שטות, הרופאים צוחקים על זה
אם יש לכם קבוצת וואצאפ הורית או יש לך קשר עם הורים אחרים שהגישו ערר באמצעות עו"ד אולי תבררי איתם?
ואני לא מבינה איך הוא שזה ממש שקוף לא מקבל כלום
אנסה לברר לך מחר עם אחת העובדות אצלנו אם היא מכירה, יש לנו כמה שמקבלות גמלה
לא יודעת עם נועצו בעו"ד, אם יהיה רלוונטי אעדכן
אפשר גם לבקש עזרה מחברים לרפואה יש להם מחלקה של מיצוי זכויות
יש להם עו"ד מתנדב שסתם הקריא לי את הפרוטוקול וניסה להסביר וזהו, לא ראיתי ממנו כלום. עמותה נוספת סתם קישקשה ואמרה מה להביא מסמכים תומכים וכם לא הבינה איך לא קיבלנו אבל אמאה אם הם החליטו אז כנראה שהם צודקים
קיצר רוצה משהו טוב כי אני יודעת בוודאות שהוא זכאי, לכן מנסה לבדוק
אחותי פעם היתה צריכה יעוץ משפטי באיזה נושא, הם הפנו אותה לעו"ד שעובד איתם, היעוץ הראשוני היה חינם ואז אפשר להמשיך בתשלום.
שווה לדבר איתם ואז אם תקבלי יעוץ ראשוני תראי אם הבנאדם יודע על מה הוא מדבר
שווה את המאמץ את חושבת?
כי בכל מקרה עוד לא לוקח כסף עד שלא מקבלים משהו
הם אלופים בלעשות את זה
אל תוותרו
דבר ראשון זה הילד עם האסתמה והמשאפים קבועים??? מגיע לו רק על זה 100 אחוז נכות
אלא שהם עובדים קשה על למנוע ממך לקבל אותו
בכל אופן, מה הסיבה לבקשת הגמלה?
אם זה שפה אז גם אם תקבלו כשיתחיל גן מיוחד תוכלי להגיש מיד ולקבל שנה אחורה במידה ויש אבחון קלינאית מאז. אז אם האבחון נעשה ממש עכשיו אז את יכולה בנחת להיות על זה וכשיתחיל גן שפה אולי יהיה קל יותר לקבל.
אגב הייתה וועדה? הם מאוד מחזיקים מהוועדות האלה ושוללים על פיהם בקלות ממש ואין הרבה מה לעשות עם זה כשזו הסיבה לדחיה.
עכשין עשה 3 רק, יש לו אסתמה קשה ילא מאוזנת מטופל במשאפים קבוע (חזקים לא הרגילים), אנטיביטיקה קבןעה מניעתית, רופא ריאות כל 4 חודשים - רק על זה מגינ לו.
יש לו ירידה חדה בשמיעה שרק על זה מגיע קצבה
יש לו עיכוב התפתחותי בפער גדול מאוד כמובן מטופל. וכם עיכוב שפתי ממש רציני שגם מטופל
עברתי המון פעמים על הקריטריונים ואנחנו כן זכאים בהכל.
על האסתמה דחו גם בועדת ערר בטענה שלא ביצענו ברור מקיף ואין עילה לכל הטיפול, מה אתם רציניים? אתם הרופאים שמטפלים בו? הם יחלחטו איזה טיפול ואיזה בדיקה לבצע מתי
וזה היה פחות מתיש משחשבתי
בשביל נכות רפואית צריך לעמוד ב3 קריטריונים לפחות
לפי מה שכתבת נראה לי שהוא עומד ב3 סעיפים
1. נטילת תרופה באופן קבוע
2. רופא מומחה פעם בשנה
3. צורך בהשגחה צמודה
זה לא מספיק שהוא עומד בקריטריונים
את צריכה *להוכיח* את זה
את צריכה מכתב מרופא ריאות שבו כתוב
לוקח תרופה x מתאריך y
תרופה a מתאריך b
וככה כל התרופות
וגם כתוב
זקוק למעקב רופא ריאות פעם בשנה
וגם
זקוק להשגחה צמוד בשל התקפים בתדירות של x פעמים ביום/ שבוע
אצלנו הניסוח זה היה כל ההבדל בין לקבל קצבה לבין לא לקבל
וגם אח"כ כל ניסוח השפיע על אחוזי הנכות לאורך כל השנים
אלופה
יכולה להתייעץ איתי גם בפרטי באהבה!!!
קמים מוקדם ממש
ולא ישנים צהריים ועדיין לא ישנים 🥵
מצאתי את עצמי ערה אתמול עד 3 לפנות בוקר כי רציתי זמן שקט
אחרי שהלכו לישון ב23:00!!! אבל קראתי ספר בזמן הזה אז היה שווה
(בשבוע כאילו)
ואני פשוט גמורה
היום הם כבר ישנים ב"ה
ואתמול ישנו ב21
אני ממש עובדת קשה בשביל זה מוציאה אותם שיתעייפו,היום גם עזרו לי לנקות את הרכב לפסח
חייבת זמן לעצמי
גם הקטנים, עד מאוחר ממש
ההורים שלי פשוט מודיעים שזה זמן שינה, מסתגרים בחדר לענייניהם (זמן שקט/להשלים עבודה מהבית/ארוחת ערב בלי כל הילדים עליהם) ונותנים לזה לגווע מעצמו בלי שזה ישפיע עליהם
בחופש זה מחמיר....
הקטנים יותר ישנים ב9 בערך
הגדולים ב11
האמת שאני מעדיפה ככה ולקום יותר מאוחר בבוקר
זה מה שמבאס
לרוב זה גם בגלל אזעקות
המתבגרים פה בשיא הערנות.
הרבה פעמים גם ב2 בלילה שיש אזעקות אני מגלה שהם ערים
אתמול כדי שילכו לישון מוקדם (ונוכל קצת להתקדם בניקיונות פסח) הפעלנו להם סרט בחדר, כדי שאחריו ילכו לישון.
איפה...
אבל נו, טוב שרובם עוד לא ישנו גם כשהשעה הייתה לקראת 12 בלילה - כך היה קל להוריד אותם למקלט באזעקה
אלה באמת ימים מטורפים, ויש לי ילדים שעמוק בפנים כנראה מפחדים ללכת לישון פן תהיה אזעקה (גם אני, האמת), ולכן עושים הכול כדי לא ללכת לישון...
אחלה רוטב
בעיקרון ניקיתי תנורים ומקרר, אנחנו לא בליל הסדר בבית אבל כן רוצה להכין אוכל עוגיות שיהיה זמין לערב חג ובדיקת חמץ.
מצידי הייתי מחליפה כבר עכשיו הכל, כי הבין לבין הזה מטריף אותי.
מצד שני יש פה חמץ פתוח שאם אני אכין יש מצב שיאכלו ואם לא אכין זה ישר לפח.
אז אם לוקחים בחשבון שראשון רביעי אני עובדת ושני בסימן שאלה, וצריכה אחהצ אחד לנסוע להורים שלי לבשל.
וצריכה המתנה של 24 שעות משימוש אחרון, מתי כדאי להכשיר ולהחליף מטבח?
מי יכולה לעשות לי את החשבון? 🤔
בנסיהבות שציינת, עם עבודה וכו
מציעה לך לנקות ולהכשיר במוצ"ש...
ואז כבר בשני ערב את יכולה לאפות כשר לפסח- עוגיות.
ולפני שבת עוד תספיקי לאפות חלות וכו אם את עושה...
אז אם במוצ"ש תכשירי
תוכלי להכין מראש עוגיות לפסח..
עכשיו קוראת שוב ומבינה שכבר הכשרת?
לא הבנתי...
לא משתמשת בתנור בפסח.
אולי לקנות עוגיות פפושדו לתקופה הזו?
או משהו אחר שלא חמץ ממשי
אז אין שום צורך לנקות לפסח
זה נחמד שנקי אבל ממה שאני מבינה אין בעיה להשתמש כל עוד אין חמץ בגודל כזית שנותר וראוי למאכל כחב
ובקשר לתנור אפשר להכין בו דברים מכוסים
שלא יתלכלך
לק"י
אנחנו מכשירים בערב בדיקת חמץ.
אפשר לאפות ולבשל בלילה או ביום של ליל הסדר. ולהכין תיקים מראש.
(גם לנו יש טוסטר אובן לפסח).
מקסימום אם הייתי מספיקה לנקות הכל, הייתי מכשירה בשלישי בבוקר.
קראתי בכושרות שכן צריך לחכות 24
בדכ גם אני מכשירה בערב בדיקת חמץ, זו פעם ראשונה שמסיימים כל כך מוקדם 🫣
רציתי בשלישי להשאיר רק שטיפה טובה וקצת אפיה או הכנה לבישולים לחול המועד
(ובטח יצוצו עוד מיליון דברים כן?)
אבל אפשר לבשל לפני דברים, ולחמם בתנור או במיקרוגל אם יש.
אז לא צריך לחכות
לנקות אפשר גם שניה אחרי שהשתמשת בתנור
לגבי הכיור- נראלי זה תלוי איזה חומר, אבל אני מכירה שלא חייב לחכות כדי להכשיר, אולי רק להקפיד לא לשפוך אליו מים חמים או להניח כלים חמים בתוכו לפני.
לגבי אינדוקציה- לא מכירה איך מכשירים, אבל מכירה כאלה שמשתמשים בכיסוי לאינדוקציה ואז זה שוב לא באמת להכשיר אלא רק לנקות טוב טוב
בעז"ה מתכננים לקנות עגלה לתינוק. אשמח להמלצות על עגלות, פחות על דגם או חברה ספציפי (למרות שגם יעזור) אלא יותר על סוג- אמבטיה/טיולון/סלקל או לא יודעת מה עוד יש
בגדול המטרה שהעגלה תתאים לתינוק לכמה שיותר זמן ולא לקנות עגלה חדשה כל כמה חודשים.
שלד עם אמבטיה וטיולון ואפשר להוסיף גם סלקל
האמבטיה זה עד גיל חצי שנה בערך
ומגיל חצי שנה עוברים לטיולון
מכירה כאלה שקנו רק טיולון מגיל 0 אבל צריך לשים לב שהוא נשכב 180
אז זה חלק שחשוב לי
אבל באמת מעדיפה לא סלקל כדי שאוכל אם ארצה להשכיב אותו לאורך זמן
לק"י
שעולה כמה מאות, ולשים מזרון.
אבל נראה לי שאמבטיה יותר נוחה לשינה לאורך זמן. נניח אם יוצאים החוצה
כי הדגמים שאני ראיתי זה לא בא ביחד, או יקר מאוד ועולה כבר כמו שתי עגלות...
וטיולונים שנשכבים לגמרי לא ראיתי בכלל, רק כאלה שמיועדים לילדים גדולים יותר. האמת שבעיקרון זה היה אמור להיות אידאלי מבחינתי, אבל לא ראיתי
כמעט כל העגלות שאני מכירה זה ככה
לי היה שיקול נוסף שילדתי בתחילת החורף
אז היה חשוב לי האמבטיה כי זה ממש מגן מהרוחות והקור
וגם היה חשוב לי גלגלים גדולים וחזקים
יש כאלה שחשוב להן מתקפל בקלות וקל
יש ביד 2 עגלות ממש טובות
לקנות בחנות זה ממש יקר
שלנו עלתה בערך 4000 ויש הרבה יותר מזה
אני ממש מתלבטת אם יד 2 או חדש
מצד אחד יד 2 זול יותר, מהצד השני זה ילד ראשון ואני רוצה שזה ישרוד גם לילדים הבאים
ואז משתמשת בעגלת אמבטיה מיד 2 רק לתקופת האמבטיה ולא לתקופת הטיולון
ובתור טיולון משתמשת בחיקוי של דונה איקס (בשונה מדונה איקס הוא מרווח יותר ונוח יותר) שמתאים גם כסלקל
לי ולחברה יש עגלות זהות, שלי הייתה חדשה במקור ושלה מיד 2. אין הרבה הבדל...
מה שבעיקר צריך לדעת זה לשמור עליה ולאחסן נכון
דבר ראשון לקנות עגלה יד שניה בת גג שנה-שנתיים
ושנראית במצב טוב והשלדה לא חורקת או משהו
ככה אין שום סיבה שלא יחזיק בכיף שנים קדימה
ובסוגריים לא תמיד כיף להשתמש באותה עגלה לכל הילדים..גם יש כתמים לפעמים גם יוצאים דגמים מוצלחים יותר..גם לפעמים מראש לא מזהים מהנבאמת הצרכים שלך ואז אם טועים בבחירה וקנית יקר מבאס למכור בזול ולהפסיד הרבה
אני מלכתחילה קונה יד שניה שנראית חדשה לכיף שלי.. במחיר סבבה ממש
ומחליפה מיוזמתי כל שנתיים -שלוש
וככה לא צריכה לקנות מאפס..מוכרת בזול יותר וקונה יד שניה אחרת במצב טוב
ככה ניסיתי כמה סוגי עגלות ולמדתי גם מה יותר או פחות מתאים לי
ובעיני לקנות חדש זה שווה ללזרוק לפח
אף פעם לא ראיתי שזה באמת מחזיק יותר בכלל זה בעיקר פסיכולוגי
לא קונה מוצרים ישנים מדי
כמובן
בחיפוש פשוט בגוגל מה שעלה
יכול להיות שעלה לך רק האמבטויה או רק הטיולון
אבל הדגם כן מגיע עם שניהם?
לדעתי גם בגלל שלא השקעתי יותר מדי בחיפוש עלו לי רק מה שהאתרים דוחפים בראש, והגיוני שזה לא מה שאני מחפשת
זה מתאים מגיל אפס. מה שטוב זה שהתינוק קשור- לי לפחות מרגיש יותר בטוח, במיוחד צריך להיזהר במדרגות עם אמבטיה.
אני לא השתמשתי באמבטיות. לא מהסיבה הזו אבל זה לדעתי יתרון אם לא משתמשים באמבטיות.
תלוי בדגם שאת קונה- לרוב זה בא ביחד בעגלות היקרות יותר
באמבטיה הכי כיף להם וגם אפשר לנדנד כדי להרדים וגם אוהבים קטן ואסוף כמו ברכב וגם אפשר לנייד מממקום למקום
אמבטיה זה חובה אצלי כמה שמצליחה למשוך
וטיולון כשכבר גדלים
וממליצה לא דגמים כבדים
זה יותר יקר מטיולון פשוט כמובן,
אבל זה מה שמתאים בגילאים האלה לדעתי.
יש מגוון מחירים רחב (ופערים בין חנויות) ויש יד2...
אני בערך בגיל שנה העברתי לטיולון פשוט.
גם מטעמי משקל (העגלות מגיל לידה יותר כבדות) וגם כדי לשמור על העגלה היקרה לילדים הבאים בעז"ה.
ופחות על אמבטיה
אמבטיה אם חשוב לך הייתי לוקחת מאגורה, יש כמו מים.
תחסכי כסף ומקום איחסון.
ואת הכסף תשקיעי בטיולון...
לגבי טיולון כדאי להגדיר צרכים,
הטיולון הכי טוב שהיה לי (והיו הרבה) היה ביבה של טאי טאי, בעיני הוא מושלם, הבנתי אגב שיש לו גם ערכה לניו בורן (אין לי מושג מה זה אומר) אבל הוא נשכב 180 וגם המשענת רגליים עולה עד למעלה.
כמו עגלה רגילה משולבת
השלד נשבר לנו מהמדרגות אחרי כמה שנים של שימוש משמעותי
אחרי שלוש שנים של התעללות מסיבית
ואין לי מושג כמה קודםמכי היא היתה יד2...
זה טרקטור!
סוחב בכיף קניות לשבת שלמה מהמכולת
יחד עם ילד בפנים,
אפשר להעמיס עליו בכיף גם 3 ילדים (ועשינו זאת).
כל ילד אני קונה עגלת אמבטיה הכי פשוטה, יד 2, ב300-400 שח, ומוכרת או מוסרת אחרי כמה חודשים.
משקיעה בערך 1000 שח בטיולון נוח, נשכב, שמתקפל קטן, ובמזרון איכותי לטיולון.
על הטיולון חורשת כמה שנים עד שהוא מת.
ככה הכי נוח לי, לא תופס את כל הבגאז', יותר קליל.
ולא מתבאסת על אלפי שקלים שכן או לא השתמשתי, ולאכסן וכל זה
בגדול ההתלבטות שלי היתה כמה להשקיע בעגלת אמבטיה ואם בכלל לקנות, כי זה רק לחודשים הראשונים ואח"כ משתמשים בטיולון
עזרתן לי מאוד!
יש עדיפות לעגלה פחות כבדה אבל מה שיש.. העיקר לא להוציא יל זה סתם אלפי ש"ח..
עם אמבטיה וטיולון.
קניתי של ספורט ליין, שזה יחסית לא יקר.
יש לי גם טיולון פשוט, ששימש אותי בעיקר כשהייתי צריכה שתי עגלות במקביל. והיו זמנים שהשתמשנו בטיולון הזה במקום בטיולון של העגלה המשולבת.
