פורום הריון ולידה (עמוד 126)

בקדומים

המשתלה

מהמם ממש

יש להם כמה יחידות, אבל הם לא צמודות, החצר נפרדת (אפילו בלי גדר משותפת בחצר

בריכה מחוממת פרטית סגורה לכל יחידה

ג'קוזי

נקי

ממש ממש מומלץ

ואם לא עדכנו מחירים בשנתיים האחרונות גם עומד בתקציב

משהו מבודד עם יחידה אחת

עדיין מחפשת ומקפיצה לי..

בישוב עדי עד

בישוב אש קודש

בשילה

במעלה לבונה

אם תרצי פירוט על משהו בשמחה. לא הייתי בכולם אבל שמעתי המלצות

עם בריכה ונוף ופרטיות מטורפתתתת

מושלם!!

ויש גם באיתמר -טרה רוסה שממש עם פרטיות ויפה ונקי וג'קוזי גדול

אבל בריכה קטנטונת 

אפשר לחכות לראשון, כל עוד את מרגישה תנןעות ואין משהו חריג

זה מה שאני הייתי עושה

בהצלחה!! וואו ככ קשוח , מעצבן אותי ההתנהלות שלהם לפעמים 

וזה היה צירים סדירים ויפים כל דקה ציר

מציעה לך כן ללכת אולי תפסיקי לקבל צלסטון

אני ב36 ולא מוכנים לתת גם בגלל סכרת לא מאוזנת

זה נראה לי סיטואציה ממש אחרת.

ובהצלחה! שיהיה בעיתו ובזמנו ❤️

סתם תוהה

כי יש לי בימים האחרונים הרבה צירים והתקשויות

מחר ב"ה מתחילה 36 אבל הרופא אמר לי שמירה עד 36 כי אז בסדר ללדת אז אפילו לא הלכתי להבדק כי מקסימום מתפתחת לידה

שווה להבדק ואם יש פתיחה לבקש ?

אני נראה לי הולכת לישון, אם הם יפריעו לי לישון אני אשקול שוב מה לעשות, ואם אני ארדם אז הכי טוב

(וסתם קטע, בליל הושענא רבא, פתאום שמתי לב שלא זוכרת מתי הרגשתי תנועות, אז שכבתי בשקט וניסיתי להרגיש ולא היו תנועות, אכלתי שוקולד, שתיתי תה מתוק, התקלחתי והלכתי לשכב עד שארגשי אותם, אחרי איזה שעה היו תנועות חלשות כאלה, אחרי עוד חצי שעה היו כבר תנועות יותר מורגשות, אז עידכנתי את בעלי שיש תנועות והלכתי לישון. יממה אחר כך, בשמחת תורה התחילו לחזור התנועות החזקות הרגילות שהייתי רגילה להרגיש, אז הבנתי שבאמת היה פה מיעוט תנועות משמעותי וברור שהייתי אמורה להיבדק, אבל מאז כבר יומיים אני עם תנועות רגילות לגמרי והיום היה לי אולטרסאונד והכל תקין עם העובר, אז בדיעבד טוב שלא נסעתי למיון באמצע הלילה בליל הושענא רבא, אבל זה רק חוכמת הדיעבד. חבל שלא ביקשתי מהטכנאית היום לבדוק לי גם אורך צוואר, אולי היא הייתה מסכימה גם בלי הפניה מהרופאה רק כדי להרגיע אותי)

בהריון הראשון שלי לא ידעתי שזה צירים , רק הבטן הייתה מתקשה כמו אבן ולא נעים כזה-לא מעבר. לא זוכרת למה עשיתי מוניטור נשלחתי באמבולנס למיון התאשפזתי שבועיים. זה היה גם לא סדיר אבל עשה לי פתיחה -2 וחצי, מחיקה והכל, הייתי גם בשבוע 32

לכן לא כדאי לזלזל.

בשורות טובות והחלטות נכונות 🙏

אז אם זה ימשיך אני אסע באמת

לשתות הרבה, ולשכב לנוח,

ואם זה עובר הכל בסדר.

(לא סתם זה דווקא בערב... זה בגלל המאמץ)

שתיתי מלא, אני אנוח ונראה מה יהיה בהמשך הערב

בראשון בכל חודש תשיעי

ובהריון השני משמיני

מבחינתי זה היה ברקסטונים

זה בדיוק כמו שאת מתארת, הבטן מתקשה והופכת להיות כמו אבן וזה קצת מפריע לנשימה ולתזוזה

אבל זה לא צירים אמיתיים ואצלי בכל אופן לא קידמו ללידה

כבר תקופה עם התקשויות שעברו גם לכואבות. אבל לא קיצוני. כן היה בסוף קיצור צוואר אבל לא טיפלו בזה בגלל שכבר עברתי את שבוע 32

במקרים שזה בלי סוף, אבל יודעת שזה לא מוביל ללידה מקלחת טובה ושנה ממש עזרו לעצור ולצאת מהלופ הזה. שלפעמים נמשך גם יומיים שלושה.

וכמובן להיות קשובה לעצמך שאם מרגיש חריג, אחר, כואב, לא עובר, אז כן ללכת..

אמא שלי שכנעה אותי ללכת להיבדק.
הגעתי למיון, התברר שהיו צירים סדירים וקיצור צוואר בשבוע 31.

קבלתי צלסטון והייתי בשמירה.
ילדתי בסוף בשבוע 37.

הלכתי לישון, קמתי בלי צירים

לי היה בהנקה כתם אדום ורוד, והלכתי להיבדק

זה ב"ה היה שום דבר וגם נעלם,

אבל הרופאה אמרה לי שטוב שבאתי

מחריף את הריח.

תלוי בכמות השיער כמובן, אבל גם בדברים נוספים.

לפעמים שינוי תזונתי ובגדים רפויים וקלים יכולים להקל.

והשיעור מחריף את זה.

ייתכן שעוד דברים אבל זה בהחלט תורם.. 

ובמקרה שניהם הגיעו באותו הזמן

שיער לא אמור לגרום לריח

אצלי דווקא כשהורדתי שיער הרגשתי שהזעתי יותר והכל היה יותר נוזל ודביק

אישית הייתי קונה לה דאודורנט טוב,מנסה כמה סוגים, ומחכה שקצת תגדל לפני שמתחילה להתעסק עם הורדת שיער

עדיף לעבור לכותנה

על עצמי הרגשתי שלהוריד שיער עזר, אם היא מרגישה בנוח ומגיע ממנה אז למה לא ?

( לא נראה לי בגיל הזה אפשר לייזר אבל ממש ממש ממליצה לאזור הזה )

אבל לא נראה לי אפשר בגיל הזה

או שעווה - אפשר לעשות בבית

אישית הכי פחות אהבתי סכין 

ושעווה יכאב לה

בעצם נשאר  רק סכין? 

סכין לא הייתי נותנת לאזור הזה בגיל הזה.

תעשי לה בעצמך עם רצועות מוכנות.. זה כאב של דקה ששווה את זה בסוף... אפשר אולי לקנות משחת אמלה שמאלחשת, למרוח שעה קודם, לנגב, ואז לעשות שעווה. אולי יעזור לאלחש את הכאב קצת.

ואני בעד להוריד, בטח כשזה אזור שלא רואים... 

זה גיל ממש צעיר, תני לה להיות ילדה, ולא להשתעבד להסרת שיער 'כי צריך'. זה לא גיל שבנות רוצות בזה מעצמן.

את ריח הזיעה כמובן צריך לפתור. אני חושבת שאפשר למצוא פתרונות מוצלחים יותר. (ואני גם לא חושבת שהסרת שיער היא מה שעוזר לריח, אבל בנקודה הזו אפשר לחלוק עלי).

לעבור לבגדי כותנה

ללמד אותה לשפשף את בית השחי במקלחת, אפשר עם ספוג / ליפה

בגיל גדול יותר הייתי פונה גם לבירור ברמה הרפואית

אני מאמינה שחיפוש בגוגל והתייעצות עם ai יניבו עוד רעיונות לפתרונות.

אבל כבר העירו לי במשפחה על הריח גוף שלה.. ואני לא רוצה שילעגו לה בכיתה.

היא ב"ה מפותחת מאוד ככה שהיא כבאר נחשפה לבוסיות וכו ומודעת כבר לעולם הזה של הגדולים.. 

של גברים

הגל של גילט

בגיל ההתבגרות יש ריחות שלא תמיד יש מה לעשות איתם.

אגב, לפעמים מופרש ריח חזק בעקבות לחץ/התרגשות וכו'.

תתייעצי עם קוסמטיקאית.

היום יש אפשרויות ללייזר גם לילדות צעירות.

הבנתי שאין בעיה לעשות לייזר גם בגיל צעיר

זה כן היה טוב אבל גרם לי לגירוי בעור.

ניסיתי אחד אחר שלא השיג את התוצאה. 

עשה לי ריח

דאודורנט טבעי שהכנתי בבית מסודה לשתייה וקרם פתר לי את הבעיה סופית ב"ה

אם כבר הוא סופג חלק מהזיעה

כמו שאמרו ההתפתחות וריח הזיעה מגיעים במקביל לשיעור.

ממליצה לנסות שינוי תזונתי קל (מאכלים פחות חריפים ומתובלים, ופחות מטוגן)

וגם עלי אני רואה את זה, אם אני לא מורידה יש יותר ריח.

מניחה שחיפוש פשוט בגוגל יבסס את ההשערה.

התזונה שלה די סבבה.. 

ואפשר לשים בבית השחי סודה לשתיה, זה מנטרל ריחות.

אבל גורם לגירוי אם על עור מגורה... אז כדאי לשים לב

אפשר עם משחה או עם סכין

היא בקטע להוריד שיער? אם כן אז שתבחר

אולי היא בכלל תזרום עם הכאב של השעווה ושיהיה חלק

ובעיניי שווה לנסות משחה קודם

יותר ידידותי

זה חומרים לא טובים. חשוב לקרוא את ההוראות ולהקפיד על זמנים שהחומר על הגוף כמו שכתוב 

פשוט יש לי קרוב לבית חנות שיש שם מבחר גדול של סייבקס, קצת ספורטליין (שכבר התנסיתי) ועוד כל מיני חברות זולות שלא רלוונטי לי...

מחפשת משהו איכותי לשלוש שנים אז מבררת לגבי הסייבקסים.

מעדיפה לשמוע מנשים ולא מהמוכר

האמת שכל הטיולונים שלהם מעולה

הוא בעיני הכי סביר ביחס למחיר

בעיני הטיולון המושלם

חיסרון- ההשכבה שלו (וההושבה) קצת קשה. 

אבל יציב, נוסע חלק, קל, גגון גדול, קיפול קליל, נדחף לכל מקום...

כתונת - אני פשוט משתמשת בכזו עם כפתורים...

חלוק עם פטנט להנקה ראיתי במעיין שטוב (אם אני לא טועה) ובפמיקס. (בפועל קניתי בפמיקס חלוקים עם רוכסן, שאני לובשת עם חולצה בלי שרוולים מתחת, כי חלוקי ההנקה היו מבד שלא נעים לי)

לי בבית זה בסדר

הילדים שלי גם קטנים יחסית

אולי כדאי להגיע פיזית לחנות

יש כותנות נעימות וצנועות ב60

אם היא אוכלת מוצקים, יכול להיות שזה יספיק לה בלי בקבוקים.

ואם היא עוד לא מספיק ביססה מוצקים, אולי היא תתרגל בחזרה לבקבוק.

הקטן שלי הפסיק לקחת בקבוק בגיל 7 חודשים, ואחרי תקופה הוא חזר לזה.

היא גם עם מוצקים לא הכי משהו.. לפעמים אוכלת טוב ולפעמים לא.

אין לי בעיה לחכות קצת או משהו. ואז שתחזור לבקבוקים אבל לזרוק את כל ה20 שקיות האלה, ממש לא באלי

זה היה אחרי בערך חודשיים.

בינתיים הוא הספיק לסיים שנה אצל מטפלת, חופש, ולהתחיל מעון.

במעון ניסינו שוב לתת לו בקבוק, בהתחלה הוא לא ממש אוכל, ואחר כך כבר הסכים.

אל תמהרי להספיד. בינתיים היה רק יום אחד שהיא לא הסכימה. מאוד יכול להיות שמהר מאוד היא תחזור לשיגרה ולבקבוק.

אני הופתעתי לראות שגם אחרי כמעט שנה החלב עדיין טוב

עבר רק יום אחד, חכי קצת ותמשיכי לבסס מוצקים בינתיים לכי על מוצקים ספיציפיים שהיא אוהבת כדי שתשבע יותר

הקטנה מרגישה אותך,

כמה שהיא קטנה היא חכמה. ובעיקר פועלת באינסטינקטים שישאירו אותה הכי קרוב לאמא.

תנסי להירגע. הכל בסדר.

מים היא שותה? זה מה שחשוב. שתקבל נוזלים בדרך כלשהי.

מה יעלה בגורל החלב השאוב זה כבר לא תלוי בך.

אולי יסתדר אולי לא, לשווא זה בטוח לא.

את עשית את המאמץ וההשתדלות שלך, השאר זה כבר באחריות של מישהו אחר.

זה הזמן להרפות.. לא כל החיים הכל הולך לפי התכנון. ואולי היא עוד תחזור לשתות בבקבוק כשהיא תתרגל חזרה למטפלת ותרגיש שוב בטוחה.

תעצרי עכשיו את המירוץ ותתפנקי על משהו.

בע"ה השקיות האלו לא לשווא!

קרה לי דומה עם אחת הבנות שלי, ואחרי תקופה כשהבנתי שאין סיכוי שהיא תחזור לבקבוק פשוט תרמתי הכל למישהי שהיתה צריכה, הסיפוק מזה פשוט וואו...

אבל בע"ה תמשיכי לנסות, נשמע שיש סיכוי לא רע שהיא תחזור לבקבוק💕

בנק חלב אם קהילתי | תרומת חלב אם

פרסמתי שם כמה פעמים ותוך כמה שעות פנו אלי כמה נשים.

(כדאי לשים לב אחרי המסירה להסיר את המודעה מהאתר כי אחרת ימשיכו לפנות אליך).

בפעם האחרונה שתרמתי פרסמתי קודם בקבוצת אמהות לא אוגרות של השכונה🙈 ואכן פנו אלי שתי נשים, זה היה יעיל.

פעם תרמתי 4 ליטר חלב שנשאב במאמץ רב אבל היונקת סרבה לקחת שאוב

פעם אחת מסרתי רק ליטר פלוס.

בשתי הפעמים מסרתי לנשים שעברו כריתת שד וזו הייתה הדרך שלהן לתת לתינוק חלב אם.

היא רק לעסה את הסיליקון של הקש ואז זרקה..

אוף איזה תסכולללל

שימי ממש ממש קצת מים או חלב וכו'

תחזיקי איתה ביחד, כל פעם שלוק קטן

יש גם כדורים למציצה

ספורט וכו'

בלילה לעזור לו לעשות את המעבר עם הרפיה, דמיון מודרך, אולי עיסוי עדין...

הילדים שלי קצת עם חוסר וכשמתמידים בנטילת ברזל שבוע ברצף קלות ההרדמות משתפרת מידית

יש לי ילד גם עם קשב וגם היה עם קשיי הרדמות אז הזזנו את שעת השינה ל22:30 כבר בגיל צעיר כדי שתתאים לסף העייפות שלו

וגם הסברתי לו שלפעמים לוקח זמן להרדם וזה בסדר

זה עזר לרוב הלילות

יש לילות בודדים שיש לו קושי אבל הוא כבר למד להתמודד איתו לבד

למרות שנכנס למיטה הרבה קודם (חלק מהזמן הוא קורא).

והוא גם מתעורר לפעמים מעצמו בשש וחצי שזה אמנם נחמד אבל יוצא שהוא ישן פחות מ-8 שעות וזה לא תקין בגיל הזה.

לפעמים אני מתעוררת ב3 בבוקר ורואה שהוא בשירותים או במטבח שותה מים. לפעמים הוא אומר שהיה ער "כל הלילה" ואני יודעת בוודאות שהוא ישן לפחות חלק מהזמן אבל לא יודעת כמה…

יכול להיות טריגר בפני עצמו לבעיית הירדמות

גם אם הוא ישן חלק מהימים פחות מ8 שעות

זה יכול להתאזן בימים אחרים

יש ילדים שזה לא סימטרי אצלם (יש לי 2 ילדים כאלה)

יש עוד?

תחפשי לפי שם ישוב.

פתרון אחר להתקשר לטלפון של המקווה בשעות הערב ואז לשאול מה שתרצי

ודבר אחרון

הייתי פונה חאיזה אישה נחמדה מהישוב ושואלת אותה את זה.. להגיד בכלליות.. רוצה לדעת לכשאצטרך לטבול... בלי להגיד מתי

ומוסיפה לכולנו

עד כמה זה חשוב לשים לב לנשים חדשות מסביבנו

אפשר לשלוח הודעה כללית עם דברים שכדאי לדעת באיזור נגיד עם שעות פתיחה של מכולת, ספריה, וכ'ו ובין היתר מידע גם על המקווה

זהו שפגשתי רק 2 נשים, פעם אחת, ולא מרגישה בנוח לשאול מישהי מהן

פשוט כשהייתי עם שתי נשים לבד שאלתי.

זה כ"כ טבעי

גם עכשיו בקבוצת ווטסאפ של נשים יש שאלות על מקוה לרוב. 

אז בכל אופן מתקשרים לטלפון האישי של הבלנית.

גם אם המידע לא עדכני, אחת הנשים בטח תדע לומר לך את הטלפון העדכני של הבלנית (וסיכוי סביר שזה עדיין עדכני...).

ועוד אפשרות, בעלך כן מכיר מישהו? אז שיבקש את המספר של המקווה / הבלנית. אין בזה שום דבר מסגיר או פדחני, כל אישה שומרת טהרה צריכה מקווה מדי פעם...

זה סוף החורף אצלכם, נכון? או שכבר חם יותר?

עם הבת שלי היה לנו בדיוק אותו דבר כשהיתה תינוקת, וגילינו שפשוט נהיה לה קר המגע של הסדין בלילה בגלל החורף.

החלפנו את הסדין לסדין פלנל או פליז (אפשר גם פשוט לעטוף את המזרן בשמיכת פליז גדולה) וזה עזר לה ממש לישון

כבר שיניתי לו גם מצעים… לא עבד

ואצלנו אין עונות שנה חחח

זאת אומרת כן יש אבל יכול להיות חמסין ולמחרת שרבב

גיל קשוח וגם ילדים כאלה מפותחים טפו טפו עסוקים כל הלילה בלהתאמן על ההישגים ולהתרגש מזה שהצליחו

יודעת כמה זה קשה, לדעתי זה פשוט שלב ויתחלף למשהו אחר תכף.. מקווה שלמשהו טוב יותר 😆

ועל התגובה!!

סליחה שעונה רק עכשיו, פשוט רק עכשיו יצא יום טוב אצלינו

לא צריך לקחת אותו כתורה תמימה ולהיצמד לשיטה שלה בכל הדקדוקים.

אבל לפעמים טיפ אוחד או שניים יכול לשנות דמים וארץ.

וגם אפשר שיחת יעוץ עם יועצת הנקה חדפעמית

לחשיבה משותפת מה יכול לעזור.

בהצלחה גדולה

ואז או שיגיע מחזור באיחור או שתגלי הריון באיחור.

זאת ההנחיה הרפואית, אישית לא הולכת אם אין סיבה

אבל היא שאלה אם הרופאה תצחק עליה לכן אמרתי

לבדוק אם יש בדיקות שכדאי לעשות לפני

בדיקות גנטיות, בדיקות דם כדי לבדוק חוסרים, לבדוק אם את צריכה לעשות חיסונים שחסרים לך וכו'

בטח אם את חוששת מעניין התפרים

וגם אם זה לא נפוץ אבל לך זה מפריע- זה חשוב לדעתי ואישית אני גם הולכת לפני כל הריון

לק"י

אפשר לעשות בדיקות דם.

אלא אם כן יש לך סיבה מיוחדת לבדוק פיזית שהכל בסדר.

כמו שכתבו לך, מומלץ ללכת פעם בכמה זמן לבדיקה. לא יודעת כל כמה זמן.

אני מסתפקת בהריונות ואחרי לידה. זה יצא לי פעם בשנה וחצי- שנתיים וחצי בינתיים.

אבל אם את מרגישה והצלקות כואבות - זו לגמרי סיבה ללכת לרופאה שתסתכל על המצב (אבל לא בטוח שכל הרופאות נשים מספיק מבינות במקרים לא גרועים מדי...) גם בלי קשר להריון עתידי.

חוץ מזה, לבוא לקראת הריון זו עוד סיבה. אמנם כנראה שנשים שיולדות כמה פעמים ברצף לא תמיד עושות את זה, אבל זה מאוד מקובל ומתבקש באוכלוסייה שפחות נמצאת כאן בפורום. להתעניין מה צריך לקראת הריון חדש, והאם יש חידוש בבדיקות הגנטיות למשל.

ובכלל רופאי נשים אומרים להגיע פעם בשנה ככה לבדיקה כללית לראות שהכל תקין. ואם יש צורך למשל בבדיקת פאפ זו הזדמנות.

לשאלה הפותחת שלך -

זה לא נפוץ כאן בפורום. אבל אם את מרגישה שזה מה שטוב לך - הרופאה ממש לא תסתכל עליך מוזר, היא בהחלט תבין למה הגעת.

אני חושבת שגם פיזיו' של רצפת האגן יכולה לעזור.

אני יודעת שבגיל הזה בעיקרון אפשר גם בלי,

ואולי את לא רוצה להרגיל לתמ"ל.

אבל יכול להיות שלה יש עדיין צורך שתמ"ל יכול למלא.

אף פעם לא גמלתי בגיל כזה, אלא יותר מאוחר.

אבל גם אצלי היה דוני בין הילדים בכמות ההנקות.

זה אובדן. איבדת משהו. קחי את הזמן להצטער כמו שצריך, לומר שלום ותודה למה שהיה, להתבאס על מה שעכשיו.

גם אני רוצה את אני של פעם

אני של לפני

רק אחרי שבאמת מצטערים ושוהים בכאב רק אח"כ אפשר להתעודד. זה לא עובד בכח

נשמע ענייני ביותר

מידע שכדאי לדעת

אם הוא היה אומר את זה על מקלחת זה גם היה נשמע לך לא במקום? לא רואה הבדל 

לייזר מזהירים על כך.

אולי המשפט שהוא הוסיף על תקופה מותרת היה מיותר

אבל בעקרון זה מידע חשוב....

וחיבוק גדול,נשמע כואבבבבבבב

החלמה מהירה

אם היה שואל אם את צריכה לטבול בקרוב זה היה לא לעניין

אבל הוא מסר לך מידע שיכול להיות רלוונטי עבורך ויכול להיות שלא

לא נרטה לי שהוא ציפה ממך לכלום

הייתי אומרת תודה וממשיכה הלאה

אבל לא הייתי שופטת אותו, יש מנטליות שזה הגיוני לומר ככה.

השאר - בוודאי היה צריך לומר וחשוב שאמר.

אבל הגיוני לי מאוד שיש דעות שונות בנושא, כי המים של המקווה מחוטאים, אז באמת אם צריך יש פה מקום לשאלת רב.

ולא בקטע מגעיל

"אם את לא צריכה לטבול אז בכלל טוב כי אז זה לא מפריע לתפרים"

אני מבינה את התחושה שלך

אחרי קריאת התגובות מבינה שדעתי חריגה

אני פשוט חושבת שהתפקיד שלו רפואי

ולא עניינו להתערב בתחום ההלכתי, זה פשוט לא קשור אליו. בינינו - מי לא יודעת שבעייתי לטבול עם תפרים? אם אני צריכה לטבול בדיוק בתקופה בה יש לי תפרים אני אזום את השאלה אם זה מול איש מקצוע בתחום הרפואי או מול רב (ויש היום הרבה רבנים שמבינים בשני התחומים)

אולי את בכלל בהריון ככה שנושא המקווה לא רלוונטי והוא יוצא סתם מתערב.

מרגיש לי פשוט לא קשור, מיותר.

אם כבר הוא ממש רוצה להביא את מכלול ההנחיות הייתי מעדיפה שיגיד לי שאסור להיכנס לבריכה - מקווה זה אישי וחודר מידי.

במיוחד שהוא גם הוסיף שיש תפרים שזה בסדר ויש שלא - ככה שהשאיר אותך עם שאלה פתוחה. אם אתה מחליט לפתוח את הנושא של המקווה תביא לי את כל הפרטים. תציין ממה שידוע לך האם זה בסדר או לא.

בהתאם למה שכתבת אני לא רואה שום תועלת בשיח הזה.

פתח את הנושא בלי לסגור אותו. באמת לא מבינה מה העניין.

הייתי מצפה שיביא לי את מכלול ההנחיות בצורה מקצועית ואת תקחי את זה לאן שתרצי.

שוב, דעתי האישית ואני בטוחה שיש כאלה שחושבות אחרת

וזה בסדר!

לגבי נוכחות בעלך - לדעתי אם בעלך היה נוכח הוא לא היה נכנס לשיח הזה. ככה אני חושבת. יכול להיות שאני טועה.

נ.ב.

עשיתי לאחרונה ניתוח היו לי תפרים לשבועיים. האחות בשחרור אמרה לי בצורה קונקרטית מה מותר ומה אסור

בין השאר שאסור להיכנס לבריכה ובזה נגמר הסיפור.

מרגיש לי מגוחך בקיצור.

גלשתי, סליחה.

אני חושבת שאם מה שהוא אמר גרם לך להרגיש לא בנוח, כנראה שיש פה משהו. אי אפשר להתווכח עם תחושות.

שוב דעתי האישית,

אני רואה שהדיעה פה בשרשור שונה ואין לי חשק רצון ופניות להיכנס לדיונים בעניין

אני עייפה בקיצור

עפתי לישון בעז''ה מתעוררת בבוקר ומגלה שמשיח כבר פה!!!

אבל ראיתי פה תגובות וחשבתי לעצמי שאני החריגה...וכנראה זהב לגיטימי.
אבל את ממש הסברת את המחשבה שלי  
אפשר לומר על בריכה בכלליות וזהו.

נשים דתיות יודעות להסתדר בעניינים הללו, גם חילוניה שטובלת עם רמז קטן לבריכה תבין לבד...

בראייה שלי אישה תפנה עם ההנחיה האזת לרב שלה ותבדוק..

יכול להיות שאני טועה, זה פשוט מרגיש לי נורא מוזר שאח במרפאה נכנס לשיח כזה עם מטופלת

וגם אחרי כל השיחה הזאת אפילו לא מביא לה קביעה סופית (השאיר אותה בזה שיש תפרים שמותר לטבול איתם ויש שלא - אם כבר בחרת להיכנס לזה בוא תגיד לי לפחות אם סוג התפר שעשיתם לי מותר או לא)

שוב ייתכן שטועה, לי זה נשמע מוזר.

איך כן הייתי מקבלת את זה?

אם היה אומר לה

עשינו לך תפר מסוג שפרינצה, סוג התפר הזה לא מתאים לבריכה וכן / לא מתאים מבחינה רפואית לטבילה (גם קצת מיותר אבל בסדר, מצליחה לבלוע)

נקסט להנחיה הבאה..

לא תמיד נשים יזכרו להתייחס למקווה כאל בריכה, עלולות לשכוח את הקשר ולחשוב רק על החתימה ולא על ההיבט הרפואי של זיהום.

לא תמיד הרב יעלה את זה, כי זו לא בעיה הלכתית.

להזכיר בענייניות את המקווה נכון בענייני ולא פולשני.

100% שאם בעלך היה איתך הוא לא היה מעז להיכנס לזה.

בעיני זה ניצול ציני של תפקיד ושל הדת כדי להיכנס לנושא אינטימי וזה מגעיל ולא אתי.

ומאיפה לו הסטטוס שלך? יש כל כך הרבה מצבים שאישה לא פוגשת מקווה שזה פשוט חוסר רגישות מזעזע. ממש לא אינפורמציה לתת לכל אישה שנכנסת

הוא נותן הוראות רפואיות ומתאים אותן לאורח החיים הרלוונטי.

תסתכלי כמה שרשורים יש לפני יוכ של נשים שלא סטוחות כמה הרופא שלהן מבין את חשיבות הצום וכמה הרב שלהן מבין את מצב ההריון, ופה זכית באיש מקצוע שמכיר את שני הצדדים ונותן לך תמונה שלמה של המצב.

נראה לי ברור שאם בעלך היה שם הוא היה נותן את אותו ההסבר..  ממש יכולה לדמין את עצמי בסיטואציה ושבעלי איתי ועוד מברר איתו פרטים לפה ולשם שנדע במקרה הצורך. לא  רואה בעיה בכלל.. 

בלי החלק של תקופה מותרת.

זה מידע חשוב בעיני

אגב, גם הרופא נשים שלי לפעמים נותן מידע שהוא לא רק רפואי אלא גם נושק לתחום ההלכתי, ואני שמחה בזה.

את צודקת שיש גבול דק שגם בעיני נחצה במשפט האחרון שגורם לתחושת אי נוחות ומיותר לחלוטין.

כנראה שלא היהנכנס לזה כ"כ..

דווקא במשפט האחרון שממש לא במקום מראה שהוא לא בסדר... היה יכול לדבר יותר בקצרה ובעקיפין וזה כל ההבדל בדברים האלה מתחושה מטרידה לתחושה מכבדת ובצדק.

כמו שרופא שאומר לך להימנע מיחסים שזה הכי רפואי שיש יוסיף עוד משהו בנושא. לא זה פשוט לא.

יש צורך לדבר על הנושא אוקיי, מקסימום רגישות ומינימום דיבור, רק מה שנצרך ממש

ולכן לדעתי טוב ןבריא שאת רגישה ולא היה לך סבבה עם זה...

בגדול - איש מקצוע רפואי צריך להעניק לך טיפול טוב.

זה אומר למשל שהוא צריך לשאול אותך שאלות (ממה נחתכת? לפני כמה זמן? שורף? שמת על זה גזה? וכו)

זה אומר גם שהוא צריך לגעת בך למשל כדי לתפור אותך

וזה אומר גם לתת הנחיות בטיחותיות ובריאותיות.

וכן, יש צורך שהן תהיינה ברורות, לא כולן קופצות מדבר אחד למסקנה אחרת וכשזה עניין של סיכון בריאותי עדיף לציין את זה במשפט וזהו.

וכחלק מדברים רפואיים, יש לפעמים גם שאלות או אמירות יותר אישיות, שצריך לציין ברגישות. רופאים שואלים מטופלים האם הם פעילים מינית, האם היחסים מוגנים, מתי קיבלת וסת בפעם האחרונה וכו וכו. אחרי לידה נותנים הנחיה של כמה זמן לא לקיים יחסים וכו. וזה באמת חשוב!

עם זאת, ברור שאיש המקצוע צריך להגיד את זה בצורה עניינית ברורה ומקצועית. גם אם המטופלת באה לבד וגם אם היא באה עם מלווה.

אני חושבת שמבחינת החוויה שלך - מה שהרגשת זה מה שמותאם לסיטואציה. אבל מבחינה כללית - עם כל העניין שזה פרטי בין בני הזוג וכו וכו, כשזה רלוונטי, אני אשמח שאנשי ונשות מקצוע יציינו את הדברים החשובים שקשורים לזה.

וסתם תזכרי, שאנשים של רפואה דחופה רואים באמת גם דברים הזויים… אז גם זה מסביר לפעמים חלק מההנחיות (שאת כזה… אבל מי היה חושב בכלל על דבר כזה?), וגם - איזו מבוכה נחסכה לך מזה שמדובר בתפר סטנדרטי ביד, ולא בעניינים לא סימפתיים של מערכת העיכול (או מבוגרים שמגיעים עם חפצים שונים ומשונים בתוך הגוף שלהם. שבאמת לא נעים להסביר איך הגיעו לשם)

כנראה שזה באמת לא מספיק ברור ולא מספיק מדויק.

במבט לאחור, אני כן חושבת שהיה שם 'יצר' לדבר על נושא שהוא טאבו. נזכרתי שכשתפרו את הבן שלי הרופא הסביר איך להתקלח ואיך לנגב את המקום.

יש דרכים לומר דברים. יש דברים שצריך לומר.

גיסתי סיפרה שאחרי ניתוח אח ערבי הסביר לה שאם היא טובלת אז רק את המינימום.

אז יש מקום לציין, צריך ברגישות.

אחותי הגרושה היתה צריכה לשכנע רופאה שאין סיכוי שהיא בהריון.

אז יש הרבה זוויות ומבטים, ואני שמחה לשמוע עוד קולות וגם עוד שמרגישות כמוני.

לסיכום במקרה הספציפי שלי, אני כן חושבת שלא היה במקום, ואני גם חושבת שאנחנו אנושיים, יכולתי למחות מיד, ולא עשיתי את זה, והאח יכול היה להיות כללי יותר ולא 'מגניב' שמדבר על דברים שבהצנע.