בהורות לקטנטנים תאומים בגיל 1.8 (שהיא מופלאה)
יש משהו נורא טוטאלי. בפרט שהם בגיל שצריך לדאוג לשני רצונות, לשים לב ולהקדיש חום ואהבה כפולים, לדאוג לשניהם. וזכינו ב"ה. ואני אמא מדהימה תודה לה' יתברך.
רק צריכה כלים ולכן מתייעצת איתכן המנוסות והוותיקות או סתם אימהות צעירות חכמות.
הטריגר לפוסט: מרב מטלות שכחתי לקבוע תור חשוב לעצמי לרופא ואני מתמהמהת ודוחה אותו.
ולפוסט עצמו:
אני מרגישה שהזמן האישי שלי (פעם היה המון כזה) מאד מאד השתנה, ואם פעם הייתי קצת אוטיסטית ואנוכית (בתחילת דרכי בהורות מרב הלם
), היום אני יותר שקועה בהם ובחיים שלהם עד רמה שזה כמובן קודם אלי ואל צרכיי (התפתחות-אוכל בריא-חום-משחק-משפחה-בריאות).
אבל-התחושה היא שאני אול אין עד לרמה כזו שאין את הזמן להסתכל במראה,
כשהם בוכים או צורחים ורק צריך לצאת איתם...אז למי יש זמן להתייפייף?
או שלא מספיקים לשתות בבוקר או לאכול בריא או לטפל בסידורים שלי.
אני אסביר:
אם לפני ההורות היה לי סדר יום ברור ומובחן, והיה לי זמן לרשום רשימות ולנהל יומן:
מתעוררת מוקדם
אומרת מודה אני
שותה מים על הבוקר
אח"כ קפה ועוגה
טיפול בסידורים אישיים שלי, מס הכנסה וכו.
הכל ברוגע ולפי התוכנית עם הספק מעולה ותיקתוק משימות.
לעומת זאת, היום כל היום הוא סביבם ושום דבר לא הולך לפי התוכנית שלי או קשור אלי.
בבוקר הם מתעוררים בבכי ומקנאים במי שאני מוציאה ראשון ושניהם רוצים ידיים,
אח"כ אחד צורח ודורש, השני משחק ומסתכן, צריך לחשוב על מה להכין להם ושיהיה בריא אם אפשר ולשבת איתם ואז אני לא מספיקה אפילו מים, את המודה אני שכחתי בכלל ולמי יש זמן להסתכל בסידור או להבדיל יומן, ואז יש טלפון מהחמה שמתזכרת במשהו ואז אני צריכה להתקשר לרופא, בין לבין רואה את המצב של הבית ורוצה להקדיש את כל היום למטלות הבית וגם זה לא מספיק בקושי .
אח"כ שפוכה בערב,
ואיפה אני בכל היום הזה? נעה בין דבר לדבר בין עניין לעניין בלי סדר ליניארי ורציף.
מדברים דחופים לדברים שקופצים וגם מה שתכננתי משתנה.
מרגישה שאם אפתח אקסל עם נושאים-אני-אנחנו (זוגיות)-הם-אוכל-תחזוק הבית-קנית אוכל-קניית ציוד לבית- בישול- תיקון דברים-קריאה לאנשי מקצוע- ענייני בריאות ורופאים- בילויים- וכו' עומס המשימות יכביד על הטבלה עד להתפקע.
אני מרגישה שאני שמה את עצמי בתחתית או שעיגול ההורות משתלט לי על הוול-ביינג שלי.
אני כן יוצאת עם בעלי פעם בחודש, נפגשת עם חברות בערב, עושה ספורט וכרגע בחופש גדול.
אבל אני שואלת לגבי שילוב,
איך יש אימהות עם זמן להתאפר?
או לשמור על הלו"ז שלהן?
או עם סדר יום?
או שמצליחות להתרכז בשופינג כשהוא מוגבל בזמן ולא כל היום בנחת?
או לאכול בריא?
או לנוח עם הילדים במקום לנוע רק בין הדרישות שלהם?
תנו לי טיפים. למשל: גיסתי אמרה לי שאפשר לשים טלויזיה לילדים ואז יש לי זמן לעשות דברים.
אמא שלי אמרה לשבת לשחק איתם אחה"צ ולנוח איתם.
אגב-כשאני קוראת איתם סיפור אז הם פחות משתוללים ושובבים וזה זמן גם לעצמי לנוח.
אבל איך שומרים על עמוד השדרה ודואגים לעצמנו?
אני מרגישה שהציר אני-הם מבולבל ומעורב עד שלא ברור לי באיזה זמן אני אמורה:
להוריד איפור? להשקיע בטיפוח? וכו.
)
וזה מלחיץ כי תמיד קיבלתי יחסית בזמן
אני אלופה כי ... מוזמנות להוסיף
חלב לא היה חסר.