לעזור לכתמים מהתקן לא הורמונלי שמקשים על טהרה.
מישהי ניסתה? זה עובד?
כי הוא ממש חזק.
ולי גרם לכתמים. (לקחתי בלי לדעת מינון)
בעיקרון הוא להסדיר את הביוץ.
בהורות לקטנטנים תאומים בגיל 1.8 (שהיא מופלאה)
יש משהו נורא טוטאלי. בפרט שהם בגיל שצריך לדאוג לשני רצונות, לשים לב ולהקדיש חום ואהבה כפולים, לדאוג לשניהם. וזכינו ב"ה. ואני אמא מדהימה תודה לה' יתברך.
רק צריכה כלים ולכן מתייעצת איתכן המנוסות והוותיקות או סתם אימהות צעירות חכמות.
הטריגר לפוסט: מרב מטלות שכחתי לקבוע תור חשוב לעצמי לרופא ואני מתמהמהת ודוחה אותו.
ולפוסט עצמו:
אני מרגישה שהזמן האישי שלי (פעם היה המון כזה) מאד מאד השתנה, ואם פעם הייתי קצת אוטיסטית ואנוכית (בתחילת דרכי בהורות מרב הלם
), היום אני יותר שקועה בהם ובחיים שלהם עד רמה שזה כמובן קודם אלי ואל צרכיי (התפתחות-אוכל בריא-חום-משחק-משפחה-בריאות).
אבל-התחושה היא שאני אול אין עד לרמה כזו שאין את הזמן להסתכל במראה,
כשהם בוכים או צורחים ורק צריך לצאת איתם...אז למי יש זמן להתייפייף?
או שלא מספיקים לשתות בבוקר או לאכול בריא או לטפל בסידורים שלי.
אני אסביר:
אם לפני ההורות היה לי סדר יום ברור ומובחן, והיה לי זמן לרשום רשימות ולנהל יומן:
מתעוררת מוקדם
אומרת מודה אני
שותה מים על הבוקר
אח"כ קפה ועוגה
טיפול בסידורים אישיים שלי, מס הכנסה וכו.
הכל ברוגע ולפי התוכנית עם הספק מעולה ותיקתוק משימות.
לעומת זאת, היום כל היום הוא סביבם ושום דבר לא הולך לפי התוכנית שלי או קשור אלי.
בבוקר הם מתעוררים בבכי ומקנאים במי שאני מוציאה ראשון ושניהם רוצים ידיים,
אח"כ אחד צורח ודורש, השני משחק ומסתכן, צריך לחשוב על מה להכין להם ושיהיה בריא אם אפשר ולשבת איתם ואז אני לא מספיקה אפילו מים, את המודה אני שכחתי בכלל ולמי יש זמן להסתכל בסידור או להבדיל יומן, ואז יש טלפון מהחמה שמתזכרת במשהו ואז אני צריכה להתקשר לרופא, בין לבין רואה את המצב של הבית ורוצה להקדיש את כל היום למטלות הבית וגם זה לא מספיק בקושי .
אח"כ שפוכה בערב,
ואיפה אני בכל היום הזה? נעה בין דבר לדבר בין עניין לעניין בלי סדר ליניארי ורציף.
מדברים דחופים לדברים שקופצים וגם מה שתכננתי משתנה.
מרגישה שאם אפתח אקסל עם נושאים-אני-אנחנו (זוגיות)-הם-אוכל-תחזוק הבית-קנית אוכל-קניית ציוד לבית- בישול- תיקון דברים-קריאה לאנשי מקצוע- ענייני בריאות ורופאים- בילויים- וכו' עומס המשימות יכביד על הטבלה עד להתפקע.
אני מרגישה שאני שמה את עצמי בתחתית או שעיגול ההורות משתלט לי על הוול-ביינג שלי.
אני כן יוצאת עם בעלי פעם בחודש, נפגשת עם חברות בערב, עושה ספורט וכרגע בחופש גדול.
אבל אני שואלת לגבי שילוב,
איך יש אימהות עם זמן להתאפר?
או לשמור על הלו"ז שלהן?
או עם סדר יום?
או שמצליחות להתרכז בשופינג כשהוא מוגבל בזמן ולא כל היום בנחת?
או לאכול בריא?
או לנוח עם הילדים במקום לנוע רק בין הדרישות שלהם?
תנו לי טיפים. למשל: גיסתי אמרה לי שאפשר לשים טלויזיה לילדים ואז יש לי זמן לעשות דברים.
אמא שלי אמרה לשבת לשחק איתם אחה"צ ולנוח איתם.
אגב-כשאני קוראת איתם סיפור אז הם פחות משתוללים ושובבים וזה זמן גם לעצמי לנוח.
אבל איך שומרים על עמוד השדרה ודואגים לעצמנו?
אני מרגישה שהציר אני-הם מבולבל ומעורב עד שלא ברור לי באיזה זמן אני אמורה:
להוריד איפור? להשקיע בטיפוח? וכו.
ממש לא מבינה בתמ"תים... עכשיו כבר קיבלתם לשנה הבאה?

או מוציאה לו מהאוכל של הסעודה והוא אוכל מוקדם.

מחכה להריוןמתי הם הלכו לישון בליל שבת ומה או מתי אכלו בליל שבת.
לפעמים נותנת ביסקויט או משו קטן לנשנוש
בחורף גם שוקו חם/ תה
ובשבתות האחרונות אני מביאה להם כבר לאכול מהחמין שהכנתי לסעודה.
אוכלים את החמין לפני שבעלי חוזר ולפני הקידוש.
אם אוכלים יותר מידי "קשקשוים" לפני הסעודה- זה "סותם" אותם והם לא נוגעים אח"כ באוכל שהכנתי לסעודה בבוקר.
אנחנו אוכלים קרוב ל-11
חמין/ טשולנט
שוקו אחלה!
עוגות או עוגיות ביתיות שאני אופה ושוקו. זה משהו ששמור
אצלנו רק לשבת בבוקר והילדים מחכים לזה.
עובד פלאים! התחלתי כשלקטנה הייתה תפרחת חיתולים מזוויעה ברמה של ממש כוויות ולא היה אינוטיול, שמתי צורי וכבר לה תוך יום-יומיים, ממליצה בחום!
חלב לא היה חסר.
ככה נוצרים תאומים זהים גם לא בהפריה חוץ גופית, מעובר שמתפצל לשניים, לכן הם נקראים זהים, כי הגנטיקה שלהם זהה
תאומים לא זהים נוצרים מ2 ביציות נפרדות
שמעתי שאפילו יש סיכוי גבוה יותר לתאומים לא זהים בטיפולי פוריות
זה פשוט כשמחזירים 2 עוברים, לכן הסיכוי יותר גבוה, אין כאן קסם...
ולגבי הזהים, הגיוני, כמו כל תאומים זהים
הסברתי לה את ההבדל בין זהים ללא זהים
כתבתי בדיוק מה שאת כתבת, שבלא זהים העוברים נוצרים מ2 ביציות שהופרו בחצוצרה, או 2 עוברים שהוחזרו, לא משנה הניסוח
ושמעתי שבהפריה חוץ גופית הסיכוי לזהים מעט גבוה יותר, בגלל החיטוט והטיפול בעוברים לפני ההחזרה, ולכן יש יותר סיכוי שיתפצלו בהמשך
שבטיפולי פוריות יש יותר סיכוי לתאומים *לא זהים*, לכן היא הסבירה לך על זה...
תודה
![]()
![]()
![]()
או לכבוד החופש הגדול...
מה אומרות?
רעיונות בבקשה...
אתמול מישהי מתקשרת לבעלי ואומרת לו שהיא אחראית על המכירה של הדירה שבה אנו גרים. (גרים בשכירות)
היא רוצה לבוא לראות את הנכס...
ומאז אני לא מפסיקה לחשוב- מה יהיה? אם הוא ימכור את הדירה, לאן נעבור??? אנחנו גרים קרוב להורים ולא רוצים לשנות. הכל כאן קרוב- מרכזי קניות, הישיבה של בעלי, הגנים לילדים ובעיקר- ההורים!
וקשה מאד מאד למצוא פה דירות. ובטח במחיר שעכשיו אנחנו משכירים- על כל דירה אחרת נצטרך להוסיף לפחות 1000 שח.
אפשר עידוד? נרמול?
מרגישה כ"כ באוויר!
לא שממש ניסיתי -
יכולה לחפש בגוגל -
לא זוכרת בדיוק אבל משהו כמו -
* הנתונים היבשים
* האופטימי
* הרגש - מה בא לי?
* היצירתי/פרקטי - מחפש פתרון
ויש עוד לא זוכרת את כולם..
ואז הרעיון הוא לשקול את כל הצדדים ואז להחליט כביכול לאיזה כובע "להקשיב" או מה הדעה שמתאימה לך
ובנימה אישית,
אני חושבת שזה נחמד כביכול להשמיע כמה דעות ואז לאפשר לעצמך להחליט, אם את מהאלה שחשוב להם להחליט נכון ולא "מהשרוול"
וגם לתת לעצמך מקום להביע את הכאב ואת ההוא של הרגש.... ולא לבטל את רצונך מיד ע"פ ההחלטה ההגיונית והשקולה....
לא מאד הבנתי.
אשב על זה מאוחר יותר..
תודה על ההשקעה!
בצהריים באה המתווכת לראות את הדירה (המתווכת היא אשתו של בעל הדירה), היא הייתה ממש חמודה ואמרה שהיא מבינה את החשש שלי והם יעשו השתדלות למכור את הדירה למישהו שרוצה להשקעה...
מפה לשם היא יצאה ושמה שלט למכירה מחוץ לבית.
היא בקשה שלא נראה לאנשים את הדירה, רק היא מראה. (בלעדיות של תיווך וגם כדי שלא יבואו מתי שרוצים, רק בתאום מראש)
אחרי חצי שעה בערך דופק לנו שכן על הדלת (חבר של בעלי) ומבקש לראות את הדירה יחד עם אמא שלו.
אמרתי לבעלי שלא מתאים, גם צריך להגיד למתווכת וגם הבית במצב קטסטרופה, הילדים חגגו פה, הייתי באמצע אפיה...
הוא אמר בסדר.
הגיע הערב, הוא התחיל לסדר את הבית- שיקום רציני- פתאום דפיקות בדלת- השכנים!!! והוא מכניס אותם!
אמאל'ה איך התעצבנתי!!!!!!
קודם כל נכנסתי לחדר וסגרתי את הדלת- אז הם לא ראו את החדר שלנו.
אבל אני כ"כ פגועה ממנו! ביקשתי בפרוש לא להכניס אנשים הביתה! גם המתווכת ביקשה! והוא בכלל לא מבין למה- הוא אומר שלא היה לו נעים... יופי! אז ממני כן נעים לך??????????? ככה לשים עלי פס??
אח"כ הסברתי לו שזה לא לעניין שמישהי שאני יושבת איתה בגינה בקטע חברי, אבל לא ממש (היא יכולה להיות אמא שלי מבחינת גיל), תכנס לבית שלי ותראה את הבלאגן שלי... אני מתביישת!!! במיוחד שהבית לא תמיד ככה מבולגן, אבל חופש והילדים בבית ועוד לא הספקנו "לשקם" את הבית מכל היום...
אוף.
אני עצבנית ולא מצליחה להרגע!!
(העיקר הכלים שטופים ומבריקם- ניסיתי להוציא עליהם את העצבים, לא עבד...)
וואי וואי יצא ארוך...
אם_שמחה_הללויהוומעצבן שאנשים נכנסים לבית...
ושבעלך לא אמר לך.
אבל בסוגריים מותר לך להראות לאנשים שאת מכירה את הדירה ושהם יפפנו ישר לבעל הבית ויחסכו את התיווך זה לא קשור לבלעדיות.
אבל מעצבן אותי ה"עקיפה" הזו.
ביקשו ממך? תכבד...
ממש עצבים
מקווה שנרגעת
אבל אול יאני לא באמת כל כך בקיאה.
הקטע שאם הייתי מספרת לו שחברה שלי עשתה את זה- הוא לא היה מבין אותה...
נו נו, נרגעתי קצת. מקווה שאשר רגועה גם כשהוא יחזור היום הביתה...
ולגבי הדירה- בעלי כ"כ שאנטי שאני אומרת לעצמי שהוא אחראי וזהו. (הוא יותר ממני רוצה להשאר באזור)
לא נראה לי שזה יקרה פה, כי אין להם מפתח שלנו...
אבל! זה מה שאני רוצה- למנוע את הטיילת הזאת... ובעלי לא מבין מה הבעיה...
ניחא, מקווה שזו היתה פעם יחידה ואחרונה
חיזקת אותי
ב"ה הקטני כבר בן שבעה חודשים הסימפיזיוליזיס הארור לא חושב ללכת!!
ממש ממש סובלת.
אם אני עומדצ הרבה זמן או מחזיקה משהו כבר (ע"ע הקטני השמנמן
) כבר כאבים חזקים ממש.
למישהי יש עצה??
סויה.
לגמרי עונים על הצורך שכתבת.
ברטים ובננדנות
בשעה טובה, מתארגנת קבוצת תמיכה לנשים בהריון לאחר אובדן (לידה שקטה/הפלה מאוחרת..)
הקבוצה תתקיים במרכז גפן, בהנחיית עוסי"ת.
מפגש פעם בשבוע, בשעות הערב, במושבה הגרמנית ירושלים.
ההשתתפות בעלות סמלית.
לפרטים נוספים:
sh527617165@gmail.com
או בטלפון: 052-7143585
משהי מכירה?
אחותי צרודה למעלה מחודשיים היתה אצל רופא שנתן כדורים ולא עוזר.
הלכה למישהי שאמרה לה שזה נפשי. (היא בסטרס מטורף בשנה האחרונה)
יש לכן עיצות איך לעזור לה? היא בלחץ ורוצה כבר לחזור לעצמה.
לא נשמע לי בטיחותי.