פורום הריון ולידה (עמוד 1359)

אחרי תקופה קשה שמנסה לצאת ממנה, תעזרו לי🙌

משתפת פאדיחה שהיתה לי השבוע ויותר ממוזמנות להוסיף גם😁😁

הלכתי ברחוב כולי מבואסת, והרחוב ריק בלי אנשים, ומלא מכוניות חונות.
ואני רואה לידי חונה טסלה, אז אמרתי לעצמי 'וואי מענין פעם לראות טסלה מבפנים' (כי בינינו, את מי זה לא מענין?!)
קיצור אני מתקרבת מסתכלת, ואז רואה את בעל הרכב מתקרב, מסתכל עלי במבט של מה נסגר איתך, נכנס לרכב ונוסע. ברחתי משם בבושת פנים. חח למדתי על בשרי לא להתפעל משטויות🙄

תוסיפו גם😘

חמותי הכינה איזה עוגיה עם דבש שכחה לשטוף תידיים הרימה את הילד אני בחרדה ניגבתי אותו עם מגבונים בבקשה בלי לשפוט אותי או תגובות לא לעניין מה אני עושה??

התעייפתי

הכוונה לעשרה מקומות ומעלה... לשימוש משפחתי, כמובן.
מעצמכן או אולי מהוריכן.
כרגע זה רק בירור בעלמא, אבל בכל זאת רוצים לשמוע על רכבים כאלה - על נוחות, על קומפקטיות ועל כל מה שיש לכן לומר על זה...
(אמרתי לבעלי שאולי כבר נקנה בית על גלגלים - מעין קראוון שמחובר לאוטו, עם מקומות ישיבה ומיטות וכו'. זה יחסוך לנו הרבה סיבוכים בנסיעה לאירוחים )

מאז ומתמיד בעלי היה לומד בישיבה.. תחילת הנישואים הכל היה סבבה.. קצת היה מבאס אותי שבבין הזמנים היה הולך לישיבה.. כי סופסוף יש לנו זמן.. שנה ראשונה.. ובכל זאת הולך.. בעלתי רוק והעברתי..
עכשיו ב"ה אנחנו נשואים קרוב ל10 שנים + ילדים ב"ה והמצב נהיה ממש קשה.. אנחנו לא גרים ולא גרנו מעולם ליד המשפחה.. ככה שרוב הזמן הייתי בלי עזרה של אף אחד.. המשפחה ממש רחוקים.. צפון דרום כזה.. ובנוסף הישיבה שלו לא ליד הבית.. מרחק נסיעה של שעה.. ויוצא שבבוקר הוא לא עוזר לי עם הילדים כי גם ככה לא תמיד קם בזמן ואז צריך להתפלל ולהספיק להגיע לישיבה.. אף פעם הוא לא מצליח להגיע לישיבה בזמן.. בנוסף מסיים ב6 וחצי, משתדל לצאת לפני.. ב6, 5 וחצי.. אבל הוא מגיע ב7 7 וחצי וגם אז הוא עייף ואין לו כוח.. אני חוזרת לבית מהעבודה מקבלת את הילדים שחוזרים מבי"ס וישר רצה לאסוף את הקטנים ומשם מרתון של ש.ב גן משחקים מקלות ארוחת ערב וכשהוא מגיע הבית הפוך.. והוא לא יסדר כי הוא עייף מצד אחד אני מבינה אבל מצד שני אני אומרת לעצמי.. אתה לא יכול לקבוע זמן מנוחה ולעזור..? לא! הוא נח הולך לערבית ופה נגמר הסיפור.. הבית יכול להיות הפוך וזה לא יזיז לו ואני שואלת את עצמי איפה אתה בפן המשפחתי? זה גורם לי להתעצבן על זה שהוא לומד תורה על חשבוני.. לא מתקשר לשאול איך אני מסתדרת.. כשיש תורים לילדים מחוץ למקום המגורים אני מבקשת ממנו שיקח אותם.. לא קורה הרבה.. יש לנו רכב והוא היחיד שיש לו רישיון והוא כל פעם אומר שהוא לא יכול כי בישיבה שואלים אותו איפה הוא ולמה הוא לא בא.. נראה לי מוגזם כל המעקב הזה אחרי האברכים.. כיאחו יש להם משפחה.. ואני מוצאת את עצמי מבטלת תורים על ימין ועל שמאל. אין לי אפשרות לקחת אותם בעצמי כי זו דרך ארוכה ואין לנו את כל השירותים באזור המגורים שלנו.. ומי אמר שאספיק לחזור לאסוף את הילדים? אמרתי לו כמה פעמים שיעבור לישיבה לאזור מגורנו ככה הוא יהיה יותר זמין וגם בשבילו שיוכל להגיע לישיבה בזמן.. ישר הוא מתחיל במשפטים של את רוצה שאני אצא לעבוד? אם הייתי עובד מהבוקר עד הערב לא היית פוצה פה! וזה ממש לא נכון.. לא הייתי נותנת לו לצאת למקום עבודה מהבוקר עד הערב.. בקיצור הבנתן את הקושי שלי? אני ממש מפתחת כלפיו אנטי ולא סובלת את ההתנהגות הזו מבחינתי זה חוסר התחשבות. ואמרתי לו שמבחינתי הלימוד תורה שלו לא לשמה כל עוד זה הא על חשבון המשפחה. הוא לא מעריך את זה. מרגישה שרק אני באה לקראתו.
מוציאה את העצבים על הילדים.. לא שולחת אותם לחוגים כי אין לי אין לשלוח אותם שלא נדבר על לשלוח לחברים. ובטח ובטח שכל תור שיש לי זה פרוייקט כי הוא מבקש שזה לא יפגע לו בלימוד! מרגישה שכל החיים שלנו סביב הישיבה שלו ואנחנו כפופים לסדר יום שלו.
עכשיו אנחנו לא מדברים! שלחתי לו הודעה שלא מעניין אותי כלום ושאני רוצה שהוא יעבור ישיבה.. עשיתי הכל בשביל שהוא יוכל ללמוד.. נעדרתי מהעבודה כשהילדים היו חולים.. החלפתי עבודות די חלאסס תצא מהישיבה הזו ותעבור לאחרת.. יש לו קטע עם הישיבה הזו ספציפית אבל אני לא מוכנה לפינוק הזה שיעבור לישיבה שקרובה לבית...
האם אני מתפנקת?
האם אני מגזימה?
הוא אמר לי כולם חווים את הקושי הזה..
יש לי חברה שבעלה גם למד שם ושהיא הרגישה שזה מקשה ואמרה לו הוא ישר יצא ועבר למקום שקרוב אליהם..