אני יודעת שיש הרבה נשים הסובלות מעצירות בזמן ההריון.
יש כאלה שיש להן יציאות רכות? מה עושים עם זה?
אני מבלה כמה פעמים ביום בשרותים, כל פעם יציאות כמעט שלשול. וזה ממש מתחילת ההריון, לפני כן לא היה ככה.
זה מפריע לי בעיקר כי כבר שורף לי...
אני לא רוצה עצירות, אבל נראה לי פעמיים שלוש ביום להתרוקן זה מספיק, לא?
ובהריון יש שינויים
אולי לאכול פחות פירות וירקות
פעמיים שלוש ביום זה מצויין זה אומר התרקנות
לא סובלת את זה...
אני אוכלת כרגיל.
והרבה יוטתר מ3 פעמים ביום בשירותים... (3 פעמים לפעמים עוד לפני א. בוקר)
הרופאה אמרה שהכל תקין ב"ה
הייתי אולי מנסה גם להפסיק ברזל ותוספים לכמה ימים, ולראות אם יש הבדל
לאכול אוכל פחות מתובל יעזור שהיציאות לא יגרמו לאי נעימות
כשאני קמה משכיבה. לא משנה של כמה זמן. ובבוקר זה השיא!
פה לקצתאחרונהאני אחרי הפלה
שאלתי רב וממש הסתבכתי עם השאלה שלו וחשבתי אולי אשמע ממכם עצה טובה
הפסק ובדיקה ראשונה היו טובים
מאז במהלך השבוע כתמים על המגן תחתון ובניגוב- בין רבע לחצי מגן תחתון כל יום, זה כתם על כתם אז לא יודעת כמה גאמת היה כי החלפתי מגן תחתון אחת ליום. והיה גם בניגוב.
מחר אמורה לעשות בדיקה 7
הרב אנר שזה נשמע לו הרבה אבל תלוי מה המחזור שלי בדרך כלל. שאל אותי אם אני אקח את כל הכתמים ביחד של כל השבוע, כמה זה ביחס למחזור שלי
ממש הסתבכתי עם השאלה.. בסוף עניתי שישית והוא אמר שבינתיים בסדר ואפשר לבדוק מחר
מאז אני חושבת אולי זה לא שישית? אולי זה יותר?
לא היו לי הרבה מחזורים בשנים האחרונות אז בכלל לא כזה זוכרת כמה אני מדממת
יכול להיות שאני לא אצליח לעשות בדיקה מחר בכל מקרה ואני סתם מסתבכת. אבל השאלה הזאת הולכת איתי כל היום
ממש קשה לי שהאחריות עלי ושפוסקים לפי מה שאני אומרת. במקרים האלה זה ממש קשה להגיד ולרדת לפרטים
מה בדיוק הייתה השאלה שלך? האם הכתמים כבר היו אוסרים ממילא?
האם שאלת לגבי הנחיות מיוחדות לבדיקה מחר, למשל האם ומתי ניתן לשטוף לפני?
השאלה שלי הייתה האם הכתמים כבר אסרו וצריך לספור מהתחלה
אמר לשטוף ולחכות קצת ולעשות בדיקה
תודה על זה שאנרת שהשאלה מוזרה.. ממש גמגמתי לו
זה רב ממכון פועה
כבר קרה לי בעבר אותו מקרה ולא שאלו אותי את זה
רק הסברתי מה הייתה הכוונה
השאלה כמה רחוק.. ברור שזה לא כמו מחזור
פעם היו לי כתמים שהחלפתי 3 מגני תחתון ואמרו לי שזה אמנם לא שטף כמו מחזור אבל כבר נחשב אוסר
זה נורא דק
אני מכירה לגבי כתמים גודל של כרטיס אשראי זה בסדר
לפעמים אפילו פעמיים ביום גודל של כרטיס אשראי. אבל מאמינה שזה תלוי במצב בפסיקה על מה נראה ואולי תלוי כמה ימים ככה. ולכן הרב פוסק.
בכל מקרה לפי התיאור לא נשמע כמות גדולה ואם הרב אצא שזה בסדר אז זהו זה התשובה
לגבי המשפט האחרון- הוא אמר שזה בסדר לפי הדברים שאני אמרתי
זה מה שקשה לי
החלטתי שאני אעשה בדיקה מחר ואם זה בכלל יהיה נקי אז נתקשר לרב ממכון פועה שממש עזר לי פעם שעברה ונשאל אותו ובעלי יגיד לו שממש קשה לי עם זה ואם עדיף לספור מחדש כדי שאני אשמע את הצשובה שלו ואהיה רגועה עם ההחלטה
בתחילת הריון שיש לך היסטוריה❤️❤️❤️❤️❤️❤️
שולחת מלא כוחות וחיבוקים!!!!!!!!!!!!
בע"ה בקרוב ממש בילדים מלאות!!!
מתפללת עלייך 
תודה
אמן אמן
ואיתו יצא משהו שהלוואיייי והוא השארית שנשארה
בשורות טובות
ותכלס לפעמים כמה שזה מבאס שמדממים אין שמחה כהתרת הספקות.. 🩷🩷
המצב של כתמים שהוא כזה ביניים יכול לשגע, כבר עדיף דימום אמיתי..
שיהיו בשורות טובות במהרה!!🩷
תודה!
כי אם כן, אני הולכת להיות ממש רזה😅
אם לא נבכה לפחות נצחק...
|השתגעתי סופית|
הלוואי היה מרזה.
גם שלי כללל היום על הידיים. קשוח
גם מנשא צריך לא בהגזמה ומנשא טוב אבל החלוקה על הגב הרבה יותר הגיונית..
אבל זה 24 שעות ביממה, גם כשהוא ישן- הוא עליי, אם אני קמה ממנו תוך חמש דקות הוא מתעורר וקם בצרחות אימים.
יש פה עוד ילדים בבית, ויש כביסות ורצפה שצורחת הצילו מרוב טינופת והיום עשיתי קניות והוא אשכרה היה לי ביד כל הזמן ולא היה מוכן לשבץ בעגלה לשניה..כמעט בכיתי באמצע הסופר מתסכול וחברה שראתה אותי באה לעזרתי...
בקיצור, אין אותי.
קשוח
מוסיפה ששווה לנסות מינשא
וגם ישיבה איתו על כדור פיזיו
מציעה כיוון שהוא מרגיש אותך ולכן מתקשה לשחרר.
במצב כזה צריך לעשות פוס, לבקש עזרה, להיטען בכוחות מחודשים, להירגע ואז להתחיל "דף חדש"
מקווה שהיום יהיה יותר טוב.
את אלופה! ❤️
הידיים המלאות שלי
כי הוא *תמיד* עלי
חמותי צוחקת שעוד לא גזרנו את חבל התבור
הוא ישן איתי בלילה
צמוד אלי מהרגע שחוזר מהמטפלת
ומחפש אותי תמיד (אני יושבתצלידו על הרצפה ואז הוא משחק... אם אני קמה- הוא יפסיק)
ורק בחודשיים האחרונים התחיל קצת לשחרר
נכון, זה לפעמים חונק
אבל אני מרגישה שזה מה שנכון לשלב הזה
הוא לא יהיה צמוד אלי לנצח
וכשהוא יפרח ויפתח כנפיים הוא יהיה מלא בביטחון רק מהידיעה שאמא שם בשבילו- שהוא לא יזדקק לבדוק את זה
אני מסכימה איתך, כנראה זה מה שהוא זקוק לו,
ואני מבינה שאני החיים שלו, פשוטו כמשמעו. רק... יש ב''ה עוד ילדים ושפע של עבודה בבית, ובעבודה, וגם לפעמים בא לי לעשות פיפי (רק לפעמים) ואז זה צרחות אימים והצרחות שלו מכניסות אותי ללחץ... ואז אני מוציאה את העצבים על הילדים הגדולים, מסכנים... בקיצור, נחכה שיגדל.
בעלי שיהיה בריא מתחיל לדבר איתי על עוד הריון ואני מרגישה שאין לי חיים. לא היה לי כזה תינוק מפונק אף פעם.
אני בתחילת הריון (שלישי)
מאוד לא מרוצה מהרופאה הנוכחית שאצלה
מחפשת לעבור לרופאה קרובה לבית
רוצה מישהי נעימה, אדיבה ולא היסטרית
חיפשתי תורים במרפאה בקניון הכיכר בכפר גנים
יש כרגע תורים ל: ד"ר יעל שרץ, ד"ר טל רבקה פורטגנג הרשנהורן, ד"ר עליסה הוכברג
אשמח ממש ממש להמלצות!
תודה רבה!
הגיוני שאני מרגישה לחצים באגן מקדימה וכאבים בבטן תחתונה
לחצים כמו שיש לפני לידה כשהעובר לוחץ?
אני בחודש חמישי וזה ממש מלחיץ אותי..
יכול להיות שזה קשור לסימפוזיוליס?
כדי לשלול דברים אחרים
שתית היום?
עם סימפי ההמלצה הכי חשובה היא לנוח ל10 דקות כל שעה ומשהו
זה מאוד מרגיע את התופעות..
אבל חושבת שפחות מתמיד.
אני אחכה למחר ואראה איך יהיה.
תודה!
זה יכול להיות צירים מדומים במיוחד שהיום חם מאוד. ואמרת ששתית פחות מהרגיל
כזה של חצי ליטר.
שמים קמח בפנים ואז אפשר ללחוץ עליו ולהכניס את הקמח עם לחץ.
ממש ממש פשוט ונכנס יותר קמח מאשר עם משפך פתוח.
אבל לא עד הסוף (תלוי כמה קמח את רוצה למלא בעיקרון) ואז לנפח בעדינות את הבלון, הקמח שהיה בפייה נכנס לתוך הבלון ואז שוב למלא קמח אבל לא עד הסוף ולנפח את הבלון
גילוי נאות- פעם עשיתי את זה חחחחח
ויצא ממש טוב
עבר עריכה על ידי אובדת חצות בתאריך כ"ח בסיוון תשפ"ה 23:08
היום התחיל בצורה מבטיחה,
הילדים היו קשובים ונעימים, לכן שיקפתי להם מה נעשה היום (איזה כיף שהייתה לי אנרגיה היום-שגם זה מפתיע בכל ימי המלחמה המבאסים הללו, וגם שידעתי לשקף בצורה מסודרת לו"ז יומי)
-הם שמחו והתרגשו והתחלתי בכך שעשיתי איתם סדנת פירות בבוקר! צפינו בסרטוני יוטיוב ובחרתי קיפוד שיהיה קל להכין עם פירות העונה. היה כיף והם זללו את הפירות בהתלהבות. הם רגילים לאכול פירות ומאד אוהבים את זה. אח"כ שמחו כששיתפתי שהיום סופסוף, נעשה להם בריכה (רצינו לפני אבל השתוללו בשאר הימים). כולנו כשמשפחה התגייסנו למלא את הבריכה בשיתוף פעולה עם דליים ובקבוקים (אין לנו צינור והיה מפרך אבל מספק שלקחו חלק ותרמו לזה מרוב שרצו את זה וציפו לזה). זו הייתה פעילות משפחתית נהדרת! בבריכה שיחקו ונהנו. אח"כ הכנתי ארוחת צהריים משפחתית וכיביתי טלוויזיה. ציפיתי להרמוניה משפחתית ולהערכת המאמצים, ואז:
טם טדדם..
תאום א': הנחתי על השולחן נקניקיות וקציצות. אולי הטעות הייתה שבקשתי שינסה קציצה (הוא אוכל בדר"כ) כשהנקניק פיתה אותו יותר. הוא העיף את הקציצה (ששמתי לו על הצלחת וניסיתי שיאכל) לכל עבר בחוסר נימוס והגדיל לעשות כשעלה על השולחן בחוסר נימוס מופגן (והתעלמות מההערות שלי שירד מייד) להעמיס עוד צ'יפס שהרחקתי כדי שיאכל סלט וכו. כעסתי ואמרתי שירד בזה הרגע מהשולחן!
שיגעתי את בעלי (העדין והרך) שניסה למצוא פתרונו, שיוריד אותו מהשולחן (והילד סירב לרדת ועלה שוב- התנצל שזרק את הקציצה, טען שפשוט לא רצה).
במקביל תאום ב': עוד לפני שכל זה קרה (הוא תאום חם ואהוב וקצת מקרצץ ונדבק), נישק וחיבק את אחיו באמצע האוכל!!! הערתי לו שלא מנשקים ומפריעים בזמן האוכל ושיפסיק להציק. עבר מכסא לכסא באמצע הארוחה וסירב לאכול סלט, זלל צ'יפס בלי הכרה וזה כל מה שאכל. כשהערתי לו התחיל להרביץ ולהתחצף. שלחתי אותו לחדר לעונש על זה שהכה אותי ולא הלך ואז עוד יותר התמרד (איתו עדיף בטוב כי כשהוא נכנס לפינה הוא מתמרד ומתנהג רע יותר).
בקיצור שניהם עלו על העצבים, כעסתי על חוסר הסדר והכללים,
כאילו לא די בזה כשתאום ב' סירב להכנס לחדר לעונש וציפצף עלינו, לקחתי את תאום א' (שפתאום הפך להיות הטוב יותר כי הוא "רק" זרק קציצה ועלה על השולחן אבל לא התחצף אליי או ניסה לנשוך אותי) לישון איתי ולהפריד ביניהם ונעלתי את החדר-בקשתי מהאבא להיות עם תאום ב' ושפשוט נפריד ביניהם. כמובן שזה תידלק עוד יותר את תאום ב להשתולל, לדפוק על הדלת ולרצות להכנס גם.
הם יצאו מהחדר, אף אחד לא נח עם אף אחד מאיתנו והתאום הדביק הוסיף להיכנס למיטה ולהציק לאחיו. מחדר לחדר, לאן שאני או אביו הלכנו כדי להפריד ביניהם.
תחושה? כשלון גדול, עייפות מצטברת, שולחן שעוד לא פינינו ולא היה כוח לזה.
כל מה שרציתי זה ארוחה נעימה וקבלתי התנהגות מעצבנת וחצופה, חסרת כבוד. אין להם גבולות, לא יושבים יפה בשולחן וגם לא מתרגשים מעונש.
מרגישה שדווקא כשאני מנסה להעמיד כללים אני לא מצליחה בזה, והם מצפצפים על העונש ובגלל התאומות זה מורכב יותר.
ככה בשישי בערב גם, הם מפרפרים אותנו, אין לי זמן לנוח או לקרוא, זמן עם בעלי, גם משקיעה בארוחה, בסדר, בשולחן שבת וגם הם קמים לשחק באמצע ובקושי ממושמעים, מנסה שיאכלו לבד אבל בסוף תמיד נאלצת להאכיל כמו קטנים, והכל מאומץ מעייף ומבאס ובסוף בדחילו ורחימו הם נרדמים בשעה מאד מאוחרת, ואין לי שום רצון כבר לעשות כלום חוץ מלהישפך.
עוד לא דברתי על זה שהם עדיין לא נגמלו בלילה,
שאחד שובב עם קושי במרות,
והשני כשנעלב או כועס זורק חפצים ומתחצף,
שהם עדיין מגיעים אלינו עם התעוררויות מרובות למיטה שלנו,
שקשה.
חשבתי שעם הגיל יהיה קל יותר, מרגישה שלא הצבנו כללים וגבולות בזמן ואולי אבוד,
הקטע הכואב זה שאנחנו משקיעים בהם כ"כ וכן דורשים (שיעזרו, שירימו צלחת, שלא יעלו על השולחן)-אנחנו לא צוחקים להם, אבל עדיין איכשהו הם מצפצפים! ולא לוקחים אותנו ברצינות.
-קשה לי גם לשלוף פתרונות יצירתיים להתנהגות לא הולמת ומפתיעה בזמן כאוס (רגשיים, נכונים וכו') וקשה לי למצוא תגובה נכונה (לא ברור לי מתי להציב גבול או מתי נכנסתי ראש בראש כשהייתי צריכה להרגיע יותר)
- קשה לי להפעיל סנקציות כשאין לי מה לעשות-הוא התנגד להיכנס לחדר לעונש, ברח וזה תידלק אותו להיאבק בי. אז מה הייתי אמורה לעשות?
יש איזו סופר-נני שתחלץ אותנו מכל מיני מצבים ותגיד לנו איך להתנהג ומה אנחנו לא עושים נכון?
זה בעיקר מתיש אותנו, מכבה ומעייף אותנו. ברמה שבכללי זה הפריע אבל החופש האינטנסיבי הזה גרם לנו לרצות פשוט לשים אותם במסגרת ולהימנע מהתמודדות.
מרגיש שרק לפני שניה הם היו התאומים המתוקים שלנו והפכו לשובבים ומאתגרים! אני רוצה להנות מחיי משפחה ולא לסבול.
אחחח, איזה כיף שחוזרים לגן.
מישהי שתלווה אותך ותעברי תהליכי עומק..
נשמע שהרבה מתסכל אותך וחבל שתהיי בזה לבד
היי! הפסקתי לפני כחודש את הגלולות (לא מניקה, פשוט היה לי איתן טוב ולא כתמים). בעז"ה מתפללת להריון, טרם קיבלתי וסת. ועשיתי כבר בדיקת הריון ויצא שלילי.
עוד כמה זמן לגיטימי לחכות לוסת שאחרי הפסקת הגלולות?
צריכה בינתיים לעשות משהו?
תודה! ובשורות טובות אצל כולן בעז"ה
מציעה לך לחכות לפחות עוד כמה שבועות.
בת כמעט עשרה חודשים
1. היא ישנה איתי במיטה ואני רוצה להעביר אותה למיטה משלה, איך מרגילים בצורה הטובה ביותר?
אתמול ניסיתי והיא צרחה כל פעם שהנחתי אותה למרות שנרדמה כבר (בהנקה) זה פשוט העיר אותה שהעברתי אותה ובסוף התייאשתי
2. השתבשו לה השעות לגמריייי
היא הולכת לישון בעשר קמה ב12 ולא נרדמת עד 2 וחצי בלילה! ואז ישנה לי בבוקר עד 12 בערך
ניסיתי להרדים ב9 התעוררה ב11 והייתה ערה עד 2
ניסיתי למרוח אותה בצהריים
זה לא עזר
מה עושים???
אולי תנסי להשכיב אחרי הנקה אצלך ואז להעביר למיטה שלה רק אחרי כמה דק שישנה חזק? זה מה שאני הייתי עושה.
אפשר גם לשים לה במיטה משהו עם ריח שלך אולי רפידת הנקה עם חלב שירגיש קרוב
1.מהניסיון שלי, כמעט כל שינוי בהרגלי שינה של תינוקות כרוך בבכי. צריך להחליט במאה אחוז שזה מה שאני רוצה ואז ללכת על זה גם אם התינוק יבכה. אני נשארת עם התינוק, מרגיעה, מדברת, מלטפת. אבל לא מוותרת, מפעם לפעם הבכי פוחת עד שהוא מתרגל. אצלי כשתינוק היה רגיל להירדם בהנקה הוא לעיתים קרובות התעורר ובכה כשהנחתי במיטה, גם כשהיה רגיל למיטה. כמו שכתבתי לך לשאלה אחרת רק ללמד הרדמה עצמאית אפשרה לי להגיע לשפיות סביב הרדמות.
(יש את הספר לישון בלי לבכות שמלמד לעשות תהליכים מאוד מאוד איטיים כמעט בלי בכי. הבעיה שלא רואים התקדמות לטווח קצר ולכן לי היה מאוד קשה להתמיד.)
2. ניסית להרדים ב19:00? זאת בערך השעה שאני מרדימה בגיל הזה. כנראה שייקח כמה לילות להתרגל לשינוי. אולי בעצם הייתי מתחילה מהבוקר- להעיר בשעה שהיית רוצה שתקום בבוקר ולהוציא אל השמש, לחשוף כמה שיותר לאור שמש במהלך היום כדי לסדר את השעון הביולוגי. ואם מתעוררת באמצע הלילה להשאיר בחושך בשקט שתבין שלילה.
ולהבין שזה תהליך. וכנראה שהיום הראשון שתעירי מוקדם יהיה יום עצבני כזה. אולי אפילו כמה ימים. אבל זה לגמרי שווה את זה.
אולי כדאי קודם כל לטפל ב2 ולסדר מחדש את שעות השינה שלה ורק אחר כך לנסות להרגיל אותה למיטה חדשה.
לגבי 2 אני ממש הרגשתי על הילדים שלי בגיל הזה (כשישנים כמה פעמים במהלך היום ולא שנ"צ אחד וזהו) שלא משנה כמה שנת צהריים הם ישנו ומתי הם ישנו, מה שמשפיע על ההירדמות בלילה זה שעת הקימה בבוקר. ביום שקם מוקדם הוא נרדם מוקדם, ביום שקם מאוחר הוא נרדם מאוחר, לשנת צהריים לא הייתה השפעה על זה בכלל (והגדול שלי בגיל עשרה חודשים עוד היה ישן גם אחר הצהריים, כלומר 3 פעמים ביום, בוקר, צהריים ואחר הצהריים). אז ההמלצה שלי- להעיר אותה בבוקר, להעיר בשמונה, אחר כך אפשר להשכיב שוב כבר אחרי שעה לשנת בוקר אם היא עייפה. תינוקת שמתעוררת ב12, אז תחשבי שהבוקר שלה התחיל ב12, השינה בלילה מבחינתה היא כמו שנ"צ ואז היא מתעוררת אחרי שעתיים. ולא למרוח בצהריים, לתת לישון צהריים כי עייפות יתר גם משבשת את השינה.
ולגבי 1, אני חושבת שכדאי להתחיל רק כשהשינה בלילה תהיה מסודרת. גם אצלי ישנו איתי במיטה בגיל הזה וכשהעברתי למיטה שלהם זה דרש ממני הרבה כח רצון, להיות לידו, ללטף להרגיע, להרדים, להחזיר למיטה שלו בלילה שוב ושוב, להיות בטוחה שהתהליך הזה עם כל הקוי שלו שווה לי את זה.
בהצלחה!
מעדיפה חנות פיזית
תודה!
היה קל לנקות אותה והיא היתה מתייבשת צ'יקצ'ק. בלי שוליים שאוגרים מים...
בפלסטיק הרבה פעמים קשה להוציא את השמן והוא גם נצבע. אני משתמשת בזה גם לבצק...
בהצלחה!
נניח משהו כמו זה. זה מלמין.
כשהייתי שם לפני שבועיים שלושה בערך היה כל מיני בסגנון, מהחומר הזה נראה לי. גם מקושטות.
לא קניתי אז אין לי נסיון איתן, לא יכולה להמליץ.
מרגישה מדי פעם כאבים באזור החתך,אבל פנימיים
מדאיג לדעתכן?
רוצה להאריך את ימי הטהרה עם פרימולטנור. הבנתי שצריך לקחת אחרי הביוץ.
כמה ימים אחרי הביוץ?
אני עם התקן לא הורמונלי.
מוניקה, לא הנקה מלאה.
שלושת המחזורים האחרונים שלי היו: 36, 41, 42 ימים.
את המחזור האחרון קיבלתי ב5/6. זה אומר שאני עכשיו ביום ה21.
ממש חשוב לי להיות טהורה ב17-18/7 ואם באמת אקבל כמו שקיבלתי עד עכשיו לא אצליח. מצד שני.. לא יכולה לדעת מתי בדיוק יגיע המחזור.
התחלתי במקביל לבדוק ביוץ עם מקלונים בבית.
מצרפת תמונה, אחד של היום אחד של אתמול. זה אומר שהביוץ עוד רחוק נכון?
איך אתן ממליצות לי להתקדם עם הנתונים האלו עכשיו?
אני עושה נכון שאני בודקת ביוץ במקלונים ורק לפי זה אתחיל פרימולטנור?
יש לי תור לרופאת נשים שלי, אבל רק שבוע הבא... מפחדת שיהיה מאוחר מידי.
כי אם התחלת רק ביום ה20 והיו לך מחזורים יותר קצרים מ35 בעבר אז אולי פיספסת את הביוץ ואת כבר אחריו (שזה בערך הזמן להתחיל לקחת פרימולט). אם 36 זה המחזור הכי קצר שהגוף שלך מכיר בתקופה האחרונה (הייתי בודקת הרבה יותר משלושה מחזורים אחורה) אז באמת את כנראה לפני הביוץ.
יש לך אפשרות לבקש בדיקת דם מהרופא ולדעת בוודאות, תור בשבוע הבא זה לא מאוחר מדי אבל לא יתן לך יותר מדי מידע, בדיקת דם תתן לך הרבה יותר מידע ממה שהרופא יכול לדעת.
את כמובן יכולה להמשיך לעקוב עם המקלונים עד שתזהי ביוץ ואז תדעי שלא פיספסת אותו (שרוב הסיכויים באמת לא פספסת אותו) אבל האפשרות שהוא עבר כן קיימת...
התחלתי לבדוק אתמול.
אמא'לה, היו לי בעבר מחזורים קצרים יותר. לפני הלידה האחרונה (10 חודשים) היה לי ממש מסודר כל חודש.
מאז הלידה היה בלאגן גדול🥴 רק בחודשים האחרונים קצת הסתדר...
זה מה שהיה לי:
22
26
17
29
36
41
43
ועכשיו אני ביום ה21.
אם הביוץ כבר עבר, אז אספיק לקבל ולטבול עד ה-17-18/7 לא? יש לי קבוע 5+7.
מפחדת להתחיל מוקדם מידי עם פרימולטנור, כי הבנתי שהוא לא יחזיק מעמד הרבה זמן...
בדיקת דם אפשר פשוט לבקש מרופא משפחה? או חייב רופאת נשים. יש מחר ולא בטוח שאצליח להוציא הפנייה.
כמה זמן אחרי שזיהיתי ביוץ אני צריכה להתחיל לקחת כדורים?
אם הביוץ כבר עבר אז סיכוי טוב שתספיקי לטבול לפני אבל לא בטוח, אחרי בדיקת דם תהיי חכמה יותר, בהצלחה רבה! מקווה שיסתדר
אסטרוגן, פרוגסטרון וLH אולי יש עוד הורמונים שבודקים ואני לא יודעת... הLH עולה ביממה לפני הביוץ ויורד די מיד (זה מה שאת בודקת במקלונים), האסטרוגן גבוה לפני הביוץ והפרוגסטרון עולה מיד אחרי הביוץ עד לוסת הבאה (או להריון ואז הוא נשאר גבוה) אז אם יבדקו את שלושתם תהיה לך אינדיקציה.
השאלה אם תוכלי לקבל מרשם לזה.
אפשרות להוסיף הפניה לבדיקות דם הורמונליות
בגלל שזה לפעמים צורך מעכשיו ליכשיו
שווה לי אולי כן להתחיל לקחת פרימולטנור? ולקחת אותו פשוט חודש?
זה יכול לפגוע בביוץ? להשפיע על התוצאות של הבדיקות דם?
חשבתי אולי להתחיל ליתר ביטחון, במקביל להמשיך לבדוק במקלונים ולעשות בדיקת דם. ואם אני אראה שעדיין לא היה ביוץ אפסיק לקחת ואמשיך אחרי הביוץ?
או שזה ישבש לי לגמרי? או שאחרי הרבה זמן יתחילו כתמים ואז זה לא ייעזור ואז לא שווה לקחת את הסיכון?
אוף, ממש מתלבטת וזה מעסיק אותי.
ובעלי במילואים ולא זמין בכלל, אז לא יכולה להתייעץ איתו😔😔😔
רק עלול לגרום לך לכתמים ובעיות.
וגם נטילה ארוכת טווח של פרימולוט עלולה לא להחזיק מעמד....
תבקשי מרופא משפחה הפניה למעקב זקיקים.
תוכלי לראות באולטרה סאונד+בדיקות דם אם את לפני או אחרי ביוץ.
ומנסיון מר, שימי גם בראש את המחשבה שלא תהיו מותרים בתאריך הזה
והעולם לא יחרב... כי אם לא תתני לזה מקום וחלילה זה יקרה השבר יכול להיות גדול.
שבועיים אחרי פסח ידענו מראש שיהיה לו אפטר של כמה ימים, סידרתי כך שנהיה מותרים וסגרנו חופשה כל המשפחה. ברגע האחרון הכניסה של הפלוגה שלו לעזה נדחתה, אז הוא יצא לאפטר מוקדם יותר. ולא יכולנו לדחות את האפטר כי שבוע אחרי הוא היה צריך להיכנס עם החיילים שלו לעזה. למזלנו הצלחנו להקדים את החופשה בשבוע, אבל היינו אסורים😖 וזה היה קשה ועצוב.
השבת הייתה אמורה להיות לנו שבת זוגית של כל הסגל הפיקודי שלו. כ""כ חיכיתי לזה, הסתדר מצויין עם המחזור. והצלחנו למצוא סידור לילדים.
ובגלל התקיפה האחרונה הכל נדחה😥
ושוב עולה החשש שאולי נהיה אסורים.
כבר מרגישה שאין לי כוחות. גם ככה כל כך קשה הפעמים שהוא חוזר מהמילואים ואנחנו אסורים. שהוא יוצא שוב ואני לא יכולה לתת לו חיבוק.
מרגישה שהכל גדול עלי.
לפעמים חושבת אולי על עוד הריון, כדי שלפחות נהיה מותרים כל הזמן🤦
אבל אז נזכרתי איך קשה להיות בהריון כשהוא במלחמה ומתחרטת🥴
סליחה. הייתי צריכה לפרוק .
אין לי אלא להתפלל איתך שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר ושתראו את הטוב.
חיבוק גדול ותודה עליך!!!!!
מעריכה אין סוף!
נשמע ממש ממש לא פשוט, וממש מעצבן כל השינויים שהיו שגרמו שתיפגשו דווקא בזמן שאתם אסורים.
יש אפשרות להתייעץ עם מכון פועה (יש מענה של הרבנים במהלך היום, ובערבים יש גם אפשרות לדבר עם רבניות). תדגישי להם את הסיפור שהוא בצבא, הם יעשו הכל כדי לעזור לכם להיות מותרים.
ואני רוצה להגיד לך משהו
דווקא בגלל שחווית כבר כמה אכזבות רצופות.
ראית שהדברים לא תמיד הולכים לפי התוכנית
פתאום יש שינויים של הרגע האחרון.
והמחזור שלך קצת מבולבל. ואת לא יכולה לדעת איך תגיבי לפרימולוט נור (מכירה משהי שלקחה וזה השפיע עליה הורמונלית ככ חזק שאמרה שלא היה שווה את זה) ואיך זה ישפיע על המחזורים הבאים (זה יכול לגרום לשיבושים)
ואולי פתאום היציאה שלו תהיה בזמן אחר
אז מעלה לך כיוון אולי לא להתערב בזה עם הורמונים? לתת לדברים להתגלגל
ככל שתתקרבי לתאריך הזה
אז תנסו לחשוב על פיתרון
אולי יהיה אפשר שהוא יצא חד פעמי ביום טבילה?
ואולי אני בכלל אומרת שטויות
אז מעלה עוד רעיון
הבנתי שבמכון פועה יש להם קו ייעוץ בדיוק לדברים האלו עזרה לזוגות עם מורכבות בטהרה ומילואים.
ושוב חיבוק ענק
כל הכבוד לך ולכם על התרומה למען עם ישראל תוך מסירות נפש ❤️❤️
לפני החתונה לקחתי פרימולט חודש כי היה לי מחזור לא מסודר בכלל ולא היה לי מושג מכלום, לא מה זה הכדור הזה ולא מתי הביוץ ולא כלום. בדיעבד זה ממש טמטום של הרופאת נשים שהלכתי אליה, אבל ברוך ה' יצא לי טוב.
לא היה לי בכלל דימום כל התקופה הזאת, כמעט חודש עם הכדור וגם אחרי החתונה כשהפסקתי איתו עברו עוד איזה ארבעה ימים עד שהמחזור הגיע, בלי כתמים בכלל.
אז זה יכול להיות...
היה לך נס שלא גרם לך לחופת נידה
לא יכולה לשמוע את הסיפורים האלו
לפני שאני שוברת את הראש מול גוגל מה התוצאות אומרות.
יש כאן מישהי שמבינה בערכים של ההורמונים?
מה זה אומר לגבי המצב של הביוץ שלי?
עם ג'ימיני אני לא מתעסקת😅 הוא בכלל מחרטט אותי🙈
לדעתי אם את רוצה לקחת פרימולוט נור את צריכה להתחיל כמה שיותר מהר כי אי אפשר לדע. כמה זמן אחרי ביוץ את.
אם מתחילים את הפרימולוט נור לפחות חמישה ימים לפני המחזור, זה אמור לעבוד. אם מתחילים סמוך מידי למחזור, זה כבר לא בהכרח יעזור.
אני גם חושבת שכדאי להתחיל עכשיו.
שיעזור לך גם להבין את הפרשנות של התוצאות.
זה חלק מהתפקיד שלהם...
לדעת מתי היה הביוץ.
קודם כל טוב שעשית בדיקת דם ולא המשכת עם המקלונים עד שהייתה מגיעה הווסת. עכשיו ככה, כנראה שאת לפחות יומיים אחרי הביוץ כי הבדיקות שבדקת היו שליליות, אז כנראה אם לא תקחי כלום המחזור יגיע בטווח של 12 ימים הקרובים, אח"כ עוד 12 ימים להיטהר, זה אומר שהכי הרבה שיכול לקחת לך זה עוד 24 ימים (ויכול להיות מוקדם יותר אם הביוץ היה למשל לפני שבוע). אבל את רוצה להיות טהורה בוודאות עוד 22 ימים...
בכל מקרה את לא צריכה להילחץ להתחיל לקחת כבר מחר, כי אם הביוץ היה מזמן והמחזור קרוב אז את תספיקי להיטהר אחריו ואם הביוץ לא היה מזמן אז לא יקרה כלום אם תתחילי לקחת פרימולט רק ביום ראשון.
בנוסף, הצלחתי להקדים את התור לרופאת נשים אחרת, אבל ביום ראשון. בתקווה שהיא תעשה אולטרסאונד ואולי אהיה יותר חכמה אחרי🙏
בינתיים מתפללת שביום ראשון הקרוב, שנייה אחרי שהוא יצא למילואים (כי הוא חוזר שבת הביתה🥳🥳) אני אקבל מחזור. ככה הכי טוב😅
או שיש למישהי הצעה אחרת?
+ כלי בית נחמד
(בד"כ הולכת בפוקס הום וכדומה ומחפשת במבצע, מגבת או כלי הגשה או משהו חמוד אחר למטבח, ומצרפת פתק החלפה)
ואורזת יפה.
בעיקר המורה לחשבון שהיא כמו חצי מחנכת.
זה כ"כ חשוב להעריך ולפנק
כי כמעט לא זוכרים אותן.
אחרי 3 שבועות להוציא ולהכניס אחרי שבוע בדיוק
ברגע שלא הכנסת בזמן
אז אין הגנה שבוע מהיום שהכנסת
הווסת מגיעה בזמן שאת בלי הטבעת
בגדול - אם את רוצה לדחות את המחזור השיטה היא להכניס עוד טבעת באותו היום שבו הוצאת את הקודמת.
את תקבלי וסת אחרי שתהיי בלי טבעת בתוכך. (וכמובן להוציא רק לשבוע)
להכניס באיחור משבש את המניעה (כלומר, את לא מספיק מוגנת)
לפי מה שכתוב בחוברת ורופא אמר לי זה לא ישפיע על המחזור, ואמורים לקבל כרגיל אלא אם הכנסת ביום הראשון של המחזור. ואז את מכניסה חדשה אחרי 3 שבועות וזה דוחה את המחזור הבא.
בפועל אני ניסיתי. הכנסתי כמה ימים אחרי טבילה ולא הופיע לי המחזור כל עוד הייתי ברצף עם הטבעת. לפי דעתי כדי לך לנסות. רק תדעי שבמקרה כזה כל עוד לא החלפת טבעת אחרי 3 שבועות את לא מוגנת.
בהתחלה לא נתתי לה מבחירה - רציתי שתהיה כמו אלה אצלי שגדלו בלי מוצץ.
עכשיו בדיעבד אני רואה שזה היה יכול לעזור לה...
השאלה אם יש סיכוי בכלל בגיל כזה
נתתי לה כמה פעמים בזמנים שהיא רגועה, והיא שיחקה בו בפה כמו במשחק, לא מצצה.
אצל המטפלת. לא מצצו המון, אבל כן לפעמים, נניח כדי להירדם בחזרה אם התעוררו.
למרות שהשניה שלי מצצה גם אצבע, אז אין לי מושג מה היא מצאה במוצץ.
כשהתחלתי להפחית הנקות.
הבאנו להם מאמ גדול.
לא עובד
היא משחקת עם זה
שפושנראה לי בהתחלה בעיקר בנסיון לחקות את אחותו הגדולה שעדיין עם מוצץ ועכשיו הוא כבר אוהב בעצמו
עדיין הוא לא מכור וקשור אליו ברמה שלה לטוב ולרע
אמנם כן אכלה מבקבוק במשך כחודשיים עד גיל שלושה חודשים, אבל בטח עכשיו היא כבר לא זוכרת מהו...
מעניין באמת אם זה יש יותר סיכוי שהיא תרצה לקחת🤷♀️
הלוואי שנמצא שתינו מה שמרגיע את התינוקות שלנו...
כשהיה לה חם
וראיתי שהיא אוהבת
אז נגיד בנסיעות זה מציל אותי
(יותר נכון מהכוס שלי...)
כבר כמה חודשים.
לא נראה לי שצריך להרתיח בגיל הזה
ככה זכור לי שאמרו לי בטיפת חלב עם בת השנתיים שלי.
לא מעודכנת אם ההנחיה השתנתה מאז שוב...🙃
מהלידה עד הגיל הזה - היה לו סוג רפקלס הקאה ברוב הפעמים. הוא לקח מידי פעם אבל ממש בקטנה
כיום הוא בן 10 חודש, עם מוצץ אבל גם - כמעט ולא.
יש בזה משהו טוב
הוא יודע להירדם למשל עצמאית בניגוד לאח שלו שנרדם רק עם מוצץ או בקבוק
מתואמתאחרונהאין, את מלכה.
גם הצלחת לקלח את הקטן והתינוקת, שני האמצעיים במיטות, הגדול התקלח, גם קצת סידרת, וכל זה כשאת בקושי עומדת מרוב כאבים
אני כל כך מעריך את זה שנתת לי ללכת והצלחת ככה להסתדר. תודה רבה לך. את מיוחדת ממש!
אבל כאב לי לשמוע שעשית הכל עם כאבים... חיבוק!!!!
נתת לעצמך גם זמן לנוח?❤️❤️
והיה קצת פריקה גם? חיבוק על התחושות!!!
גם הצלחת לקלח את הקטן והתינוקת, שני האמצעיים במיטות, הגדול התקלח, גם קצת סידרת, וכל זה כשאת בקושי עומדת מרוב כאבים!
ואז, הצלחת להתגבר, ולא לפרוק את כל הקושי והמתח על בעלך, אלא לתת לו ללכת, ולשתף אותנו פה!
כל הכבוד 🏅
אהבתי משמ את היכולת שלך להרים לעצמך
בקרוב אצלי. אכי"ר.
שוקולד פרה.לפעמים אני 'מדבבת' את בעלי אומרת כאילו מתוך הפה שלו-
אין, אין על אשתי פשוט אלופה, גם קילחה אותם, גם הכינה לבם לאכול גם הכינה איתם שיעורי בית. אין כזאת אישה איך זכיתי!
חצי בצחוק חצי ברצינות...
שהוא צריך להגיד ולהגיב
הוא פשוט לא...
לפעמים אני כל כל עייפה...
כשבאלי לשמוע את זה מבעלי והוא לא חושב על זה בעצמו אז אני אומרת לו בדיוק כמו שכתבת כאן
לפעמים זה עוזר לפעם הבאה ;)
לא יודעת אם דגפ 2023 או 2024 אבל היא ממש מרוצה ממנה.
נוחה לנסיעה, גישה נוחה לסל, מתקפלת ממש בקלות ובצורה נוחה, יחסית קטנה (אבל בגודל שעדיין נוח לתינוק ולא צפוף)..
אחלה עגלה.
החיסרון היחיד בעיני בכלל בעגלות ספורטליין הן שהריפוד לא יורד לכביסה (למרות שיש כאלו שטענו שהצליחו, אני ניסיתי כמה פעמים ולא הצלחתי)
כל עגלה קלילה קצת פחות יציבה מהרגיל
ומתאימה רק לעיר ולא לדרכי עפר ואבנים וכו
לי אין נסיון איתה ספציפית אז פחות יכולה להעיד מנסיון
אז אם זה מתאים לך-
אז ספורטליין בעיני חברה מצוינת ואני מאוד אוהבת את העגלות הרגילות שלהן
ואם את גרה בעיר
ולא מחפשת עגלה מסיבית יותר אז מצוין..
והיא אומרת שדווקא הקלילות זה הדבר הכי נוח בעליות של היישוב וכו'..
אבל באמת מקומות שהם ממש לא מוסדרים עם הרבה מקומות בלי מדרכה הייתי הולכת על עגלה יותר מאסיבית
בעיקר ארוחות ערב חלביות..
אשמח לעוד רעיונות וו מפיצה ופסטה
פלאפל (כמובן עם צ'יפס, סלט...)
קציצות טונה פתיתים וסלט
פנקייקים, סירופ, ירקות (אולי כדאי עוד משהו..)
לחם שום, סלט, מטבלים/ממרחים
שקשוקה ולחמניות
מרק, (בקיץ לא כולם אוהבים...) ואטריות/קרוטונים
פריקסה
לחמניות, סלט יווני
דגים, פירה, שעועית
מאפינס תירס/זיתים, ירקות, טוסט עם שמן זית וזעתר
סביח
דוגמאות לסלטים/מטבלים:
סלט טונה עם מיונז וחמוצים
אבוקדו (בעונה)
טחינה
ממרח זיתים
סלט חסה
סלט ירקות
סלט פסטה קר
גבינות למינהן
סלט ביצים
חלק מהדברים פה ילדים אולי פחות יאהבו. גם תלוי כמה בררנים אצלה.
ילדים מתבגרים אוכלים יותר
אם רובם קטנים זה לא ביג דיל
לא צריך כמויות ענק בכלל
לפעמים הביאו לי וחצי נזרק וחבל
תשלחי לה הודעה לפני עם 2-3 אופציות שלך נח וקל להכין
ותעשי בכמות נורמלית
לא מדברת על מה לשומך לש מפגש חפוז ברחוב או כזה
אלא נגיד את יושבת עם שכנה סקינה ושואלת מה לשומך..ב
או ושלחת הודעה או שואלת חברה מקויסת - מה שלומך
מה את מצפה לשמוע?
ומה לא באמת..?
מצפה לשמוע את כל מה שיש לה על הלב
לשמוח איתה וכשיש עצב או קושי להשתתף איתה
ככל שיותר קרובים ככה שיתוף יותר כנה ואמיתי.
שזה ברור שמצפים לדיבור כנה
בגלל זה כתבתי שכנה.. כסמל למישהי שאת מכירה. ושאתן רגילות להפגש בגינה, בערבי נשים, בביכנ''ס וכדומה
וכן מדברות..
אני לפעמים אפרט יותר ולפעמים לא.
יכול להיות שלא יהיה לי זמן באותו רגע להתייחס עד הסוף אם תתחיל לפרוק את כל אשר על ליבה
אבל בהחלט אשתדל להתייחס אחר כך.
אם אני שואלת- אני בהחלט מחכה לתשובה אמיתית
לדעת מה שלומה. וכן הגיוני לקבל תשובה קצת יותר נרחבת מאשר בסדר ב"ה
בכיוון ההפוך כנראה שלא אפרט לכל מי ששולחת לי הודעת התעניינות בדיוק בדיוק מה עבר עלי היום ומה הילדים הרגיזו אותי.
לא השתפכות.
משהו שבין מצויין לשורדים/ מתמודדים וכד'.
קשה לי להכיל תשובות של "קשה לי" כאילו מה אני אמורה לעשות עם המידע הזה עכשיו??
וזה מרגיש לי חיובי...
לא משהו שמצריך עכשיו שחנש
אבל משו לדוגמא-
ימים משוגעים עם כל המצב והמילואים...
ברוך ה' שנסענו להורים ויש ממד להרדים את הילדים בו....
לא אפרט על שלל המורכבויות הזוגיות או מול ההורים או הילדים וכו...
אם זו שכנה שהיא לא קרובה אליי, אז במילה שתיים.. בלי להרחיב.. כי לפעמים אין לך קשר לשכנה והיא משתפת אותך ביותר מידי פרטים, זה קורה לי הרבה... ולפעמים אני מרגישה שזה בלי פרופרציות... פעם מרחמים הייתי מקשיבה עד שהרגשתי שזה סוחט אותי רגשתי ולמדתי לעצור את זה...
אם זו שכנה קרובה, אצפה ממנה שתשתף במה שנוח לה לשתף... כמובן שאם לא, אבין זאת לגמרי.
מה הכיוון. התרחשויות מעניינות. מה האתגרים.
סבבה בעיניי גם פירוט יותר ארוך כל עוד זה לא אישי מדיי.
לא מפרטת פה את הרקע לשאלה ..אבל היו כמה סיטואציות שגרמו לי לתהות אולי אני חריגה באיךתשא י חווה את המציאות בסיטואציות כאלה
ורציתי לקבל תמונת מבט רחבה יותר🙏 תודה רבה עזרתן לי❤️
מה שמרגיש לה
אבל היכולת שלי להכיל ולשוחח תלויה באיך מגישים את התשובה
בגדול, יש אנשים שהכל אצלם שלילי ועצוב. אם אני אפתח שיחת מה נשמע ואקבל - על הפנים כל פעם, וואלה כבד לי. יש לי חברה כזו שהורדתי איתה מינון שיחות כי זה גוזל ממני מלא אנרגיות
ומנגד, יש לי חברה שכל שיחה פורקת, אבל השיח שלנו הומוריסטי מבחינת טונציה, הומור שחור וציניות וזה מאפשר לי להיות יותר פתוחה להכיל ולהקשיב
מוקדמת ומאוחרת
באזור המרכז?
ואילו רופאים של מכבי טובים יש לסקירות.
דר' נלינגר אין לו תורים...
כמה הוא לוקח על סקירה ?
ובכללי רופאי סקירה טובים יש בכל קופח
