אנונימי)
יש לכן המלצה לחוברת לימוד למתחילים שאפשר לקנות? ומאיפה?
אשמח מאוד
אנונימי)
יש לכן המלצה לחוברת לימוד למתחילים שאפשר לקנות? ומאיפה?
אשמח מאוד
יכול להתאים לך?
אני רוצה חיים שמחים ומאושרים,
יש לי בנתיים בן אחד בן 7 חודשים בערך ומרגישה
שהטיפול בו וכל מה שזה מאוד שינה לנו את החיים לטובה,
אבל כמובן שיש אתגרים והזוגיות קיבלה צורה מחודשת ומרעננת..
מפחדת מאוד להביא ילדים בלי הפרשים ולקבל "כאפה"...
איך "מתכננים" את זה נכון? (כמובן שזה ברצון ה'!!! מדברת על השתדלות..)
לי אישית מרגיש שצריכה הפסקה בין ילד לילד וגם מבחינה זוגית.
הטיפול בילד הוא מאוד דורש ושיש כמה... לא רוצה לקרוס..
לדעתי למנוע שנה זה בסיסי,
יודעת שלא כולן חושבות ככה, אבל רואה מסביבי, מי שנכנסה להריון מהר יותר זה בדרכ היה מאוד מאוד מאתגר. כמובן שלכל דבר יש גם יתרונות, אבל בהנחה ואת כותבת שאת לא רוצה לחטוף כאפה ומרגישה צורך בהפסקה, אז המינימום בעיני זה למנוע לפחות לשנה.
מעבר לזה- הפרש של שנתיים זה מקסים בעיני מבחינת הקשר בין האחים, די מהר הפער מצטמצם, וכיף לגדל ככה ילדים
מצד שני זה עדין קרוב ויש שתי תינוקות, וכמובן שהפרש של שנתיים וחצי- שלוש, מאפשר יותר להתאושש ויותר נחת.
אם היה אפשר לתכנן את זה- אז בעיני הכי נח ללדת שני ילדים יחסית קרוב (הפרש של שנתיים+-), ואז קצת הפסקה יותר גדולה של שנתיים וחצי- שלוש.
כמובן כל זה תלוי גם בכמות הילדים פחות או יותר שאת רוצה, בגיל שלך, ובמציאות עצמה (גם באמת אף פעם אי אפשר לדעת מתי באמת תכנסי להריון, וגם וצריך לבחון מה נכון בכל פעם מחדש ולא רק להנעל על תוכנית מסויימת וזהו..)
וכרגע- גיל 7 חודשים זה קטן. הגיוני לחכות עוד כמה חודשים ולראות מה מרגישים, לא חייבים להחליט עכשיו...
לא להזניח את הזוגיות אף פעם ולא לדחוק אותה לתחתית סדר העדיפויות. ובמהות זה לא משנה אם יש ילד 1 או 10. זה איפה בראש הקשר עם בעלך ממוקם.
ה"כאפה" זה גם בעיקר בראש. אם את לא מוכנה. אבל אם את באה מוכנה לאתגרים ומקבלת אותם בכיף ובאהבה אז גם פער של שנה לא בהכרח ייצור "כאפה".
אם את מרגישה שאת צריכה הפסקה זה כמובן לגיטימי וקחי אותה, אבל השאלה אם תהיה "כאפה" או לא, לא תלויה בזה.
לי למשל היה יותר קשה עם אחת, מאשר אח"כ שהשני והשלישית שלי באו בהפרש של שנה ו4 (שזה לדעתי צפוף לכל הדעות...)
אישית חושבת שפחות "לתכנן" ויותר לחשוב כל הזמן על כאן ועכשיו.
עכשיו, התאוששת מהלידה? הבית שלך מצא את המסלול שלו עם ילד נוסף?
מסוגלת לחשוב על עוד הריון וילד?
אם לא, אז מחכים.
לדעתי הריון צריך להגיע שבשלים אליו, מוכנים ומאוד מאוד רוצים.
אגב, לדעתי כל זוג חווה טלטלה בחיי הנישואים עם הילד הראשון.
המקוריתהילד הראשון לא הביא שום טלטלה. רק אור ושמחה וכמיהה מטורפת לעוד אחד!
אבל ההריון השני בהחלט אתגר אותי. ואותנו. אז יש כאלה שזה מגיע אצלם רק בילד השני
לא היו לנו טלטלות לזוגיות בעקבות לידות... כן טלטלה ברמה המשפחתית, אבל הזוגיות עצמה תמיד הייתה העוגן לצלוח הכול (כולל דיכאון אחרי לידה ששיתק הרבה וכולל אבחנות לא פשוטות על הילדים).
יודעת שזה לא מובן מאליו, ומודה על כך...
יש לבעלי בן דוד שגר באילת ואני רוצה שהוא יביא לי עגלה משילב משם
אתן יודעות האם הקניה יכולה להיות טלפונית?
אני רוצה לעשות הזמנה של העגלה לבית שלו כדי שלא יצטרך לאסוף את זה מהחנות
כי לא נעים לי
אבל השווית מחירים? ממה שראיתי פה מוצצים יותר זול, כדאי לבדוק (וגם אם במקרה יש את הדגם שאת רוצה ב-ksp זה בד"כ שווה)
תוודאי שאת משלמת מחיר אילת אם את מזמינה באתר.
אבל היא הזמינה מלא דברים, לא רק עגלה
למרות שלא בטוחה שזה משנה
אם יש משלוחים בתוך אילת זה בטח ייצא לך יותר משתלם לשלוח אליו
מהחנות עצמה??
או עם שליח נפרד?
למיטב ידיעתי - אם במקרה עוצרים את הקרוב משפחה מאילת ביציאה שם, ואין איתו תינוק, אז יכולים לדרוש ממנו לשלם את המס על זה…
כאילו ממה שאני מכירה, את לא אמורה "לייבא" מאילת. אז אם יש איתך תינוק הם אומרים אחלה, אבל היה איזה סיפור של זוג בהריון מתקדם שקנו שם עגלה ויצאו מאילת בלי תינוק (כלומר, בבטן…) ואמרו להם לשלם
וכשהוא נתפס בביקורת ביציאה מהעיר,
הוא נדרש לשלם גם מע''מ וגם קנס.
בחוק עצמו כתוב במפורש שהפטור חל רק על מוצרים שמיועדים לשימוש וצריכה באילת, אבל בפועל כל הרשתות הכי גדולות מוכרות בלי להסתיר מוצרים כמו שואבי אבק רובוטיים, כשברור שאף אחד לא הולך להשתמש בהם בשביל לנקות את החדר במלון.
אז מצד אחד המדינה מעלימה עין, ומהצד השני פקיד מכס מעצבן יכול ליפול עליכם ביציאה מהעיר.
בקיצור בכל קנייה של מוצר שאתם לא מתכוונים להשתמש בו באילת, פשוט תקוו לטוב.
פעם ראשונה שאני שומעת על זה.
יודע אם לתושבי אילת זה גם ככה? או שלהם מותר להוציא מאילת? כמו שלתושבים מותר לקנות יותר מפלאפון אחד וכאלה...
תיאורטית אם פתחת את הטלפון החדש והשתמשת בו באילת, אז עמדת בדרישות החוק. אם את יוצאת מאילת כשהוא עדיין ארוז חדש, יכולים לחייב אותך במע''מ וקנס ביציאה מהעיר.
אחי קנה לנו שואב ולא חשבנו על זה שבעייתי
ואם הוא ירכוש את העגלה ויפתח אותה?
אני בתחילת תשיעי אבל מחכה כבר ללדת.
מי עוד פה בתשיעי?
שאצליח להיות בטוב
שאתן הרגשה טובה למי שסביבי
שאכבד את בעלי ואשמח
שאכבד את ההורים ואעזור בכל מה שצריך
שאדאג לילדים שלנו ואשים לב אליהם
שאוכל בצורה נינוחה
שאתמקד באווירה המיוחדת, בקדושה
שנצליח ללמוד משהו, לפתוח את הלב,
לתקן את עצמנו, לגדול
שנמלא את הכוס הפנימית שלנו
במשמעות, בתוכן
שנגיד שירה כולנו
כולנו כולנו כולנו
אמן.
היי לכולם.. אשמח לעזרה, קצת טרודה
הבן שלי בן 5 חודשים, מתוק ברמות
שמנמן ומדושן.
פשוט פרח לי מהראש לעשות לו אולטרסאונד פרקי ירכיים. השבוע נזכרתי, ומיד קבעתי לו תור לעוד שבועיים בערך.
בינתיים, שמתי לב שאחד הקפלי שומן שלו באזור הברך מאחורה לא זהה בשני הרגליים, ברגל אחת הוא הרבה יותר עמוק, וברגל שניה הרבה פחות.
נלחצתי, האם זה מעיד על בעיה?
תודה רבה וחג שמח לכולן 
שמתי לב שכשאני ממש פגועה
אני לא מצליחה/יכולה/רוצה לדבר
ופשוט נכנסת ללופ של כניסה למערה שלי..
פשוט מתכנסת פנימה ופגועה עד עמקי נשמתי.
מה זה? ומה עושים?
בעלי ינסה לדבר איתי ואני אשכרה לא מסוגלת...
חסומה. פגועה. כאובה.
אני רואה ברשת שטיפולי שתיקה זה חמור ומתעלל בצד השני, אבל עוד לפני החתונה כשהיה לי קשה הייתי מסתגרת בבונקר של עצמי עד יעבור הכאב/זעם.
כואב לי שהבעל צריך לרדוף אחרי ולחכות שאוכל לדבר. אני מרגישה שזה גורם לי לשנוא את עצמי ולהרגיש עוד יותר רע עם מי שאני.
בהרבה מהזוגות אחד יותר רוצה לפתור את הכל כאן ועכשיו ואחד צריך את הספייס שלו לעבד את הדברים ולארגן את המחשבות.
מה שפשוט כדאי לעשות זה ללמוד לתקשר אתזה- קודם כל לעצמך, מה קורה לך בפנים מה את צריכה, מתחיל בלהיות בהשלמה עם זה שזה הדפוס הטבעי שלך - כמו שאת מתארת, בלי קשר לבעלך, אח''כ אפשר וכדאי מאוד לתקשר את זה לבעלך בכל צורה שתתאים לכם (סימן מראש, דיבור מפורש- אני מאוד רוצה שנפתור הכל אבל חייבת זמן אני בבלאגן עם עצמי) עצם הלתקשר אתזה יכול מאוד מאוד להקל על שניכם - לך על רגשות האשמה והתחושה שאת עושה משהו לא בסדר, ולו על הצורך לדעת שגם את רוצה להשלים ומה בכלל קורה איתך.. אני חושבת שככל שדווקא מצד שניכם תתנו מקום לדפוסים הטבעיים שלכם + תקשורת, יכול להיות שתגלי שאת צריכה פחות זמן לארגן את עצמך והוא יגלה שהוא יכול לנשום רגע לפני שפותרים הכל.
טיפולי שתיקה זה באמת עינוי מכוון מראש ועם תחושת עליונות ברורה, אדישות וקרירות. תשאלי את בעלך מה הוא חושב על השתיקות שלך תדברו עלזה ותראי מה התשובה - אולי הוא עצמו ירגיע אותך
אני שואלת בגלל שקשה לו עם השתיקה שלי,
ולכן כמו שאמרת להנגיש לו את זה.
לא מצליחה להיות שלמה עם הדפוס הזה שלי
מרגישה המון אשמה איך אני מתנהגת ככה שבעלי רק מעוניין לדבר ולפתור..
אני חושבת שזה לגיטימי ונורמאלי כמה זמן אחרי לא להיות מסוגלת לדבר, שעה. אבל חשוב לדבר על זה עם בעלך להגיד לו, כשאני ככה, תניח לי שעה, תן לי את הזמן רגע ואז אני אתאושש. אגב זה ממש חומר במח שמופעל בשעת סטרס הגוף מתנגד והוא יכול גם להוציא מילים שהתחרטנו עליהם אח''כ, אחרי כ40 דק' יורד הקורטיזןל ואפשר לדבר יותר הנורמליות.
אם את רואה שזה קורה לך חצי יום, שבוע שאת לא מדברת זה כבר דרך התנהגות שצריך לטפל בה.
כל הכבוד על העירנות!
אני באמת רואה שבשעה הראשונה כשזה פגיעה גדולה אני באמת לא מסוגלת לתקשר וחייבת להתנתק ולהשתבלל בכאב, מרגישה כאילו יוצא לי "קוצים" כמו קיפוד ובאמת שמילים שאומרים בזמן הזה לא מקדמות.
איך מטפלים בזה?
פשוט מרגישה גזרת גורל שזה ככה אני וזה כואב לי
גם אני משתבללת כשאני פגועה או עצבנית, עם הזמן למדתי לתקשר את זה וזה עוזר לשנינו.
אני עכשיו מעדיפה שלא נדבר על מה שקרה כי אני צריכה זמן עם עצמי לחשוב על זה, אני מרגישה שאני לא אצליח לבטא את עצמי כמו שאני רוצה עכשיו כי אני נסערת אז אני רוצה שנדבר על זה מחר בבוקר.
זה בסדר וטבעי לדעתי.
להאמין שזה אפשרי להגיע למצב שאני מצליחה לתקשר אותי.
כי עד עכשיו כשאני לא מצליחה אני אכולת מצפון ואשמה שאני מתנהגת בצורה מזעזעת בשתיקות שלי. אבל באמת שאתקשר את זה יהיה טוב יותר.
קראתי וראיתי סרטונים בנושא ועדיין לא הבנתי את השורש של זה, לא מצליחה לרדת לסוף העניין של מה זה בדיוק.
זה אומר שאת ממש לא נרקסיסטית,
נרקסיסט בחיים לא טועה,הוא בסדר גמור מי שלא בסדר זה מי שסביבו.
יש הרבה מאפיינים לזה אבל המרכזי הוא לא בהכרח טיפול בשתיקה אלא שהוא פשוט לא רואה אף אחד סביבו רק את עצמו וכל השאר נועדו לשרת אותו.
ואת ממש ממש לא כזו.
עצם זה שאת מרגישה רע לגבי זה ואוכלת את עצמך, כבר מוכיח שלא.
זה פשוט הצורך שלך.
אם מדובר בזמן קצר, כמה שעות ולא כמה ימים, בעיניי זאת דרך התמודדות לגמרי לגיטימית.
לשקף לו שאת פגועה מידי לדבר על זה ורוצה לפתוח את זה עוד כמה שעות.
יש לזה הרבה יתרונות, במקום תגובה אימפולסיבית ומלאת רגש, יכולה להיות לך תגובה רגועה ושקופה יותר למצב.
(בפגיעות קשות גם כמה ימים זה לגיטימי)
בעיניי בין לא להיות מוכנה לדבר על הנושא, אבל להמשיך לענות לעניין בהקשרים אחרים (ניהול טכני של הבית, תיאומים וכו')
לבין לסרב לדבר על כל דבר, גם שלא קשור למריבה.
לעצם העניין, בעיניי הדבר הכי חשוב זה לדבר על זה בזמן מריבה.
כמו שלך קשה מאוד עד בלתי נסבל לדבר בזמן כעס
ייתכן מאוד שאצלו זה הפוך. קשה מאוד עד בלתי נסבל שלא לדבר.
אז כדאי להיפגש איפשהו באמצע ולנסות לבוא אחד לקראת השני.
למשל מסכמים מראש שבזמן מריבה הוא נותן לך שקט לx זמן, אבל אחרי זה גם אם את לא לגמרי בשלה לזה את לא מתעלמת ומוכנה לדבר.
את לא דווקא שותקת כדי להתעלל בו.
את פשוט מתכנסת פנימה. ועוד לא מוכנה לדבר. זה ממש שונה.
אל תרגישי רע עם עצמך!!!
תקבלי את זה שזאת דרך ההתמודדות שלך. זה שאת מבינה את הצורך שלך זה דבר טוב! חשוב לדבר על זה עם הבעל בזמן רגוע ולחשוב ביחד איך מתנהלים עם זה.
בהצלחה!
מקווה שאין פה אף אחת שזיהתה אותי כי אין לי כח לפתוח שרשור אנונימי.
הייתי היום אצל רופאת נשים ויצאתי ממנה עצבנית ברמות! אשכרה הגעתי הביתה והתחלתי לבכות מרוב עצבים.
קצת רקע, כבר כמה חודשים שאני חווה שיבושים בווסת, לא סדיר, דימומים לא סדירים
וחוץ מזה עוד כמה תופעות שמרגישות לי הורמנליות
כל הגוף קצת השתבש.
לפני איזה חודש עשיתי ביקור טלפוני אצל הרופאה וכבר בטלפון היא הייתה לא נחמדה ואמרה לי שהיא לא יכולה לעזור לי ורק שאגיע למרפאה לא"ס.
רציתי ללכת לרופאה אחרת אבל אין פה כ"כ אופציות, חוץ ממנה יש עוד רופאה שגם היא מעצבנת ועוד רופא גבר שלא בא לי.
והייתה רופאה מקסימה שרציתי ללכת אליה אבל בדיוק עכשיו הפסיקה לעבוד עם הקופה...
אז הלכתי היום שוב לרופאה הלא נחמדה מהטלפון בתקווה שפנים אל פנים תהיה יותר נחמדה
אז לא, די מיד אמרה לי שהיא יכולה לעזור רק לגבי הווסת וכל השאר אני צריכה ללכת לרופא אנדו.
עשתה לי א"ס, ביקשתי ממנה שתראה לי ותסביר לי אז סובבה את המסך ואמרה לי או את או אני.....
איףףףףףףףף
בא"ס אמרה לי שיש זקיק מוביל 12 מ"מ,
ביקשתי ממנה שתסביר לי מה זה אומר אם זה אומר שהגוף לפני ביוץ (בחישוב שלי ביוץ היה אמור להיות לפני שבוע שבוע וחצי בכלל...)
אמרה לי שלא שיש זקיק מוביל 12 מ"מ וזה לא אומר כלום.
וואלה לא הבנתי, אבל ככה כל שאלה שלי היא פשוט חוזרת על המשפט הקודם.
שאלתי אותה אם יש טעם לעשות פרופיל הורמונלי
אמרה לי שלא אבל תיתן לי כי ד"ר גוגל אומר שזה עוזר.
איףףףףףף
איזה מגעילה ואיזה זלזול
פשוט דוחהההה
לק"י
אם היא צריכה את גוגל כדי שיגיד לה מה כדאי לעשות הלאה, אז את באמת לא צריכה אותה🤦♀️🤦♀️
היא התכוונה לצחוק עלי שאני יעני מתייעצת עם גוגל...
ומה שנכון נכון
לא מתכוונת להגיע לרופאה ולהנהן על כל מה שתגיד.
בהחלא קוראת ולומדת ככל שיכולה לפני.
הלוואי שתתלונני עליה, אם יש לך כוח לזה.
אולי תגידי איזור וקופה יוכלו להמליץ לך על רופאות אחרות?
ואם לא קריטי לך ממליצה לפתוח את הראש ללכת לרופא, יש כאלה מעולים, מקצועיים ואנושיים (יודעת שלעדות המזרח זה יותר מורכב הלכתית).
יותר נראה לי אגיד למה אין מספיק מבחר של רופאות
אני יכולה ללכת לרופאים באזור יותר רחב מאשר רק העיר שלי ואז יהיה לי מבחר
אבל:
1. אין לי כח להתרחק, גם ככה היומיום סוחט
2. לא מרגישה שיש כאן בעיה חמורה, מבחינתי סתם שיבוש הורמונלי
באמת אולי שווה לנסות לפני שהולכת לדחוף לגוף הורמונים מלאכותיים שיהרסו לי את כל המצב רוח.
לפני כמה חודשים פרקתי כאן על רופאה, שמזכירה את מה שאת מתארת כאן.
המליצו לי להחליף רופאה, וגם נתנו לי כאן שמות
ואני כל כך מודה על העצה הזו.
הגעתי לרופאה נשמה! ההריון הסתבך וממש הרגשתי את האכפתיות שלה והדאגה לשלומי
איזה יופי שמצאת רופאה טובה! ב"ה.
היא לא רופאה קבועה שלי (אין לי כזאת)
סתם הלכתי להתייעץ איתה ובטוח שלא אחזור אליה...
מזל שלא צריכה אותה לעתים קרובות בכלל.
תחליפי רופאה ומקווה שתהיה שליחה טובה!
ומעבר לפרופיל הורמונלי שתקבלי, גם אני מכירה שמתייעצים עם אנדו

לפעמים יש רופאים שמתנהגים כמו פקידי קבלה מה אתה צריך הנה רשמתי קח, בלי שאלות בלי תשובות בלי מענה כלום... מאוד רובוטי וחסר רגישות
לא חבל על השנים שלמדת ידע כל כך חשוב שהרבה מהאכולוסיה לא מודעים אליו...ואת בוחרת בסוף להתנהג כמו פקידה עם אפס יחסי אנוש...
היא לא דיברה על אפשרות של פוליפ? מכירה שפוליפ משבש מחזור ודימומים לא סדירים (יכול גם להאריך ווסתות) ואחרי שמוציאים אותו הגוף מתאזן. לרוב מזהים פוליפ באולטרסאונד. לפעמים אם הוא ממש קטן לא יראו אבל עדיין הוא עדיין קיים ומשבש.. ואז עושים היסטרוסקופיה הבחנתית לבדוק מה יש ברחם ואם יש-מוציאים..
בריאות!!
וחיבוק על היחס המבאס
בכללית בירושלים.
תודה רבה!
לא בטוחה שהוא אכן אורולוג אבל ממש נראה לי שכן.
( בעיקרון הוא כירורג ילדים ומתעסק גם בתחום הזה למיטב ידיעתי )
מקצועי ויחסי אנוש מצוינים.
פרופסור גיא הידש
אם הולכים לציבורי לא תמיד הוא זה שמנתח.
לנו היה מעולה איתו.
ניתוח.
איך מכינים את הילד לבדיקה בצורה טובה? נשמע לי ממש לא נעים...
שלי היה בן 3 וחצי
אני הסברתי לו בצורה הכי פשוטה שאסור לאף אחד לגעת שם
אבל אנחנו רואים שכשהוא עושה בשירותים כל הזמן משפריץ לו לצדדים
ואנחנו יודעים שהוא משתדל
אז יש רופא שבודק אולי החור שממנו יוצא השתן קצת קטן וצריך לסדר אותו.
אז רק כשאמא לידו
ורק הרופא שמומחה לזה יכול לגעת שם
אבל הוא יבקש ממך רשות קודם.
(ד"א הבדיקה לא כואבת בכלל, רק זה שנוגעים בכזה מקום זה מביך אותם)
אח"כ לניתוחון היה בערך אותו הסבר עם עננה של קרם שהרופא שם בשביל לסדר את החור.....
ב"ה עבר בשלום
הרופא היה מקסים
הביא לנו ספר להקריא לו תוך כדי הטיפול
להסביר לו שזה דבר טבעי ונורמלי וקורה להרבה ילדים עובדה שיש רופא שמיוחד רק לזה....
קובעים אליהם תור?
זה עלה באזור ה2300 נראה לי ואז קבלנו החזר של רוב הסכום.
ביקור נראה לי היה 1 מ3 התייעצויות שמגיע לנו בשנה.
רופא נשים בלאומית, ירושלים?
אשמח לשמוע חוות דעת.
איזה כיף שהגבת לי!
הוא פשוט הרופא היחיד בירושלים עם תור יחסית קרוב...
סיים את עבודתו.
כבר סגר את המחשב.
בתחילה הוא קצת התעצבן על המזכירה שהכניסה אותי
אבל אח"כ כשהבין מה העניין
פתח מחשב
ישב יהקשיב
ולא עזב עד שהצליח לעזור לי לפחות בנתינת הפנייות מתאימות והבנה.
ועוד סיפור
הגעתי אליו לפני שנים עם דימומים לא סדירים
כשראה את האולטרה סאונד שלי אמר שהוא לא מאמין שיש לי ילדים ללא טיפולי פוריות....
ושאהיה חייבת להבא טיפולים
חזרתי אליו אחרי חודשיים בהריון טבעי ניסי- עם תאומות זהות
הוא אמר לי בענווה-אני אוכל את הכובע....
היי בנות
כמה שעות אחרי הזרעה ויש לי הפרשה חומה/ורדורה בניגוב
זה בגלל הפעולה עצמה?
בסבבים הקודמים זה פשוט לא היה לי
נכון שלא היית פה הרבה זמן??!!
❤️❤️
אלייך
ולפסטה רוזה😉😘
לפי הא.ס שעשה לי דקה לפני הפעולה, כבר רואים שהביוץ היה מתישהו במהלך השבת
עכשיו, טווח חיות הביצית בין 12 ל24 שעות..
אם אני לכיוון ה12, זה אבוד (הרגשתי כאבים סביב השעה16 17 בשבת)
אם אני לכיוון ה24 אז יש לי סיכוי..
אם יש למישהי המלצה מניסיון- אשמח ממש להמלצה ופירוט.
תודה מראש🙏🏻
משחק זוגי יש לנו את רגעים של קסם, שהוא מוצלח נהנינו ממנו.
ובכלל אנחנו נהנים לשחק כל משחק קלפים או קופסה שהולך טוב בשניים. לנו יש: ספלנדור (מוצלח), קטאן, סטרטגו, שחמט, טאקי, מונופול דיל ועוד כמה משחקי קלפים אמריקאים.
פשוט נהנים מהמשחק יחד..
כאלה ב"ה. אולי תכווני יותר מה את מחפשת.
כמה שמות:
סו דו יו ( לא זוגי בהגדרה אבל מתאים מאוד )
חיבורים
כרטישיח
אסק קיו
זוגיות
הכל יחסים
את מכירה את כל הנ”ל או רק בשמות?
אם את מכירה אשמח להבין מה ההבדלים.
אני גם ראיתי שיש מלא ולכן שואלת פה, רוצה להזמין ולא יודעת מה... אמרתי אחפש המלצות מניסיון.
חיבורים: קלפים של מילים, שאלות ותמונות. אפשר לשחק בכל מיני דרכים. למשל לענות על שאלה באמצעות תמונה או לקשר בין מילה לתמונה ועוד. מכוון ספציפית לנושא האינטימיות. ממש נחמד.
כרטישיח: כל כרטיס עם כ10 שאלות על אותו נושא. לדוג: סדר וניקיון: מה אתה חושב על מצב הבית שלנו, איך ההתנהלות הזוגית בנושא זה, איך הייתי רוצה שתעזור לי ועוד. קצת חופר אבל מאפשר באמת לדבר על נושאים לעומק. לפני כמה שנים הוסיפו אלמנט משחקי שאמור להקליל, לא יצא לי להשתמש בו אז לא יודעת להמליץ.
אסק קיו: מגוון ערכות של קלפי שאלות, 4 מתוכן שאלות לזוגות. כל חבילה מכילה הרבה קלפי שאלות וקצת קלפי משימות. ללא אלמנט משחקי בכלל, פשוט מרימים ועונים. שאלות ממש ממש טובות ומעניינות. היוצרת לא דתיה, וחלק מהקלפים אני צינזרתי כי הניסוח ממש לא התאים לי. מדובר בקלפים בודדים ממש בכל חבילה. לא ניסינו את הערכה של האינטימיות כי מהפרסום היה נראה לי שהיא לא תתאים לנו כזוג דתי וחשוב לי לשמור על שפה נקיה. סה"כ ממליצה מאוד.
זוגיות: שיחקתי ממש מזמן, לא זוכרת איך היה. צריכים באמת לחזור לזה... (שאלנו ממישהו)
הכל יחסים: ספציפי לאינטימיות. מעולה ממש. מגוון שאלות ומשימו. עם אלמנט משחקי משמעותי. יוצרים דתיים תורניים שפתחו הכל אבל בשפה שכיף לדוסים לשחק. ממש ממש מוצלח.
בדיוק קנינו עוד משהו, ננסה וניתן משוב....
חוץ מזה יש משחק קליל שאני המצאתי והוא ממש קל להכנה ומשחק בדייט זוגי. יכולה בהמשך להסביר אותו ומי שרוצה מוזמנת להעתיק, ללא זכויות יוצרים ;)
קוראת מכאן ליוצרי משחקים לתת לי ערכת התנסות ופרסום ( ;
הכנתי כ15-20 קלפים בנושאים שונים.
למשל: חינוך ילדים, זוגיות, סדר וניקיון, התפתחות מקצועית, כסף, אוכל, קשר עם הורים, ועוד.
סביב כל אות בסביבון יש שאלה, ואפשר להמציא משימות לפי זמן המשחק.
למשל: שנה חדשה:
נ- ניסיון. אתגר שהיה השנה ג- גדילה. איך גדלנו השנה ה- החלפות כל אחד עונה איך היה לשני לדעתו בתחום זה ורואים כמה אנחנו מכירים... פה- שאיפה ( לא בדיוק לפי האות... 😉 ) שאיפה לשנה הבאה.
או יום נישואין
נ-נסיון שהיה בתחום זה במהלך השנים שלנו יחד ג- גם זו לטובה, הסתכלות אופטימית על הנושא ה-התקדמות- איפה היינו בנושא הזה כזוג צעיר/ רווקים ואיפה אנחנו היום. פ- פרגון. בנושא שנבחר.
כל אחד בתורו מרים קלף ומסובב את הסביבון ועונה לפי מה שיצא....
במהלך הדייטים שאלנו מחברים וזה היה ממש נחמד. לא בטוחה אם רלוונטי גם לזוג נשוי כי הרבה זה שאלות הכירות, אבל אפשר לשים אותם בצד. זה כזה מלא קלפים של שאלות ברמות עומק שונות - כל רמת עומק מסומנת בצבע שונה, החל מאיזה צבע אתה אוהב ועד שאלות יותר עמוקות. אז גם אם השאלות היותר שטחיות לא רלוונטיות קל פשוט לדלג על הצבע.
אנחנו בעיקר אהבנו כי כל דבר יצר פתח לשיחה וזה עזר לנו.
קיבלתי גם מחברה רעיון להכין משחקים בעצמנו, נגיד מונופול עם תחנות בחיים שלכם וכו, אבל זה המון השקעה ולא יהיה בשימוש. לא ניסינו..
ואיך הבלניות?
זה היה סתם באיזה פעם שיצא לי להיות שם
בהצלחה!
אבל רק בצד אחד..
קצת תחושה של שריר תפוס..
איך אפשר לשחרר?
לק"י
נשמע כואב.
שיעבור מהר!!
אבל הבטן לא קשה בכלל..
ממליצה ממש לקרוא את החוברת שהכינה מישהי רצינית מאוד בתחום
את יכולה לשלוח לה מייל והיא תשלח לך simfi.help@gmail.com
בהצלחה גדולה אהובה!!
עד שסוף סוף ההריון ברוך ה עובר בנחת לעומת הקודם..
אבל אקרא על זה קצת..
אני מרגישה שמתמוטטת
הילד הגדול שלי מאתגר מאוד בכללי והחופשים מעצימים את זה. הוא בן 12.
הבעיה העיקרית היא קשר לא בריא בינו ובין ההורים שלי
הוא מתקשר אליהם המון ובקשר הדוק איתם. הם נותנים לו תמיד גיבוי מלא על הכל
ומבטיחים לו הבטחות בלי לשאול אותנו ההורים.. במיוחד אבא שלי
שהוא איש מקסים אבל שתלטן מאוד
בטוח שיכול לשלוט על הבית שלי מרחוק בכללי ואני מתחילה לראות את הקשר הזה
עם עוד ילדים בבית.... כמה שניסינו להעמיד אותו בצורה יפה במקום,הוא נעלב
או שישר כועס עלינו
אני בסוף היריון וסחוטה ממש. הייתה לי בדיקה חשובה עם אחד הילדים הבוקר
ומיהרתי ואבא שלי לא הפסיק להתקשר ולבקש שאביא את הילדים אליהם
בזמן שכולם קמו מאוחר ויהיו עדין עם פיג'מה ואני צריכה לרוץ
וכמה שאני מסבירה לו שזה בלתי אפשרי הוא פשוט לוחץ לוחץ בלי להפסיק
ברמה שבסוף ניתק לי בפנים מעצבים על כך שאני לא מקשיבה לו
הקטע הוא שהבוקר הבן שלי בזמן ישנתי עוד כבר כנראה הספיק לדבר איתו ולשגע אותו
ובקיצור היום שלי הלך.. הבן שלי משתולל כמו מטורף ומאיים כל הזמן שיברח כי הוא משתעמם
בבית. ומשגע אותו בבכי תמרורים בלי סוף
מקווה שהבנתן בערך את המצב כי זה ממש על קצה המזלג...
בעלי כבר ממש שבור מזה ולא נעים לו להעיר לאבא שלי אבל מתלונן מולי כל הזמן
שחייבים להפסיק אתהקשר הלא בריא הזה
ואני באמצע ועכשיו חגים וזה טריגר רציני כי אבא שלי יתחיל להציע כח מיני הצעות לטיולים וכו'שזה מאוד נחמד אבל לא תמיד מתאים במיוחד עכשיו בסוף הריון קשוח ביותר....
כל עצה תתקבל בברכה כי אני מיואשת ממש
האמת זה מקרה שהייתי הולכת אליו לאיש מקצוע רציני להתייעץ.
כי נשמע שיהיה קשוח להציב פה גבולות בצורה בריאה, במיוחד שהילדים מעורבבים...
חיבוק! לא קל 💞
את יכולה לשחרר.
כלומר כשהסבא מבקש שהוא יבוא, לשחרר אותו. (הוא יכול ללכת ברגל לשם?) ואז הילד לא מאתגר אותך, והסבא גם מקבל מענה(גם אם חלקי..)
לעבוד על היחסים לטווח ארוך זה דבר שדורש אנרגיות, וכרגע נשמע שזה פחות מתאים לעבוד על זה...
בהצלחה.
וזה באמת עכשיו רק לשחרר
כמו ששחררתי מראש מפגשים עם משפחה בחול המועד. קשה לי לראות אנשים עכשיו
עצבנית ומצרצרת כל הזן
זה שני נושאים מאד עדינים.
הייתי לוקחת יועץ/ת משפחתי שמסוגל גם להדריך איך להתנהל מול אבא שלך וגם לתת הדרכת הורים מול הילד כי נשמע שההתנהגות שלו חריגה או בדרך לשם מבחינת היחס כלפיכם.
ברור שזו תקופה מאד מאתגרת בשבילך, אבל דוקא לא הייתי מחכה. שני הדברים דורשים תהליך לא קצר והילד בגיל מאד גבולי, בגיל מסוים החינוך הופך להיות מאד שונה.
זה קודם כל.
עכשיו כל מה שאת כותבת הכל נכון, אבל לכל דבר יש את הזמן המתאים.
ושניהם לפני לידה זה לא הזמן המתאים לנסות לעצור דברים. אלא אם למשוך את המצב עוד חודשיים עלול לגרום לנזק בחתי הפיך.
אם לא, אז חכי.
עוד שבוע וחצי חוזרים ללימודים והבן שלך יחזור למסגרת.
לבעלך הייתי מבהירה חד משמעית שאמנם מדובר באבא שלך, אבל את חייבת לשמור על ההריון בכל מחיר, ואם יש לו כוחות שהוא יעסיק את הילד.
תרשמו אותו לטיולים, סרט עם חברים, גם אם ברגיל פחות מתאים לסגנון שלכם, אם המצב כזה גרוע בקשר ביניהם אז לעשות הכל שהילדון יהיה עסוק עם אבא וחברים.
אפשר גם לשלוח אותו לשבת לצד השני, ואם יש בני דודים בגילו אז לסופ"ש שלם.
זה כבר חוסך לך חצי מהבלאגן.
בנוסף, מתוך שיקול דעת ותיעדוף, תשקלו לאפשר מסכים, אולי מנוי בתשלום להידברות או משהו.
בכללי הרבה יותר קשה לחנך את ההורים. בטח אם יש נטיה לשתלטנות.
תמצאו דרך להציב גבולות בלי להתעמת איתם.
זה אומר לא לנסות להסביר למה זה מפריע לך, זה פשוט לא נופל על אוזניים קשובות.
למשל הוא מבקש להביא אליו את הילדים. פעם אחת את מסבירה שלא בטוח שתספיקי. אח"כ את אומרת נראה.. ואז את לא עונה, ואז עונה שאופס שכחתי/ לא הספקתי ואם תוכל אצה לאסוף אותם מהבית.
האם שייך לשלוח את בן ה12 באוטובוס? תורידי ממך את הטרחה הזאת לפחות.
זה נראה לי כפתרון זמני עד הלידה, אח"כ כבר הכל יראה אחרת.
שימי לב לעוד נקודה, הבן שלך מדבר איתך דרך המקום שאת לא מסוגלת להתעלם ממנו.
כלומר את מתעצבנת (ובצדק) אבל על הסימפטום ולא על הבעיה עצמה.
אם היה מדליק אותך שהוא עושה רעש בלילה, אז זה מה שהוא היה עושה עכשיו ביתר שאת ולא מתקשר לאבא שלך על הבוקר..
זה סתם נקודה למחשבה להמשך.
הכי חשוב עכשיו שתשמרי על עצמך.
לדבר על זה בתחילת החופש מתי הוא ייסע לסבא וסבתא.
ואז להזכיר לו ולהורים שלך מתי נוסעים.
שזה לא רק בימי חופש
גם במהלך השנה יש יחסית הרבה לחץ סביב זה
מצד שני לא בא לי להיות כפוית טובה כי הם באמת גם עוזרים יחסית הרבה
מה שמתאים לכם.
ואומרת לילד ולסבא: אבא ואמא החליטו שהשבוע אתה תלך לסבא ביום שלישי אחרי בית הספר, לדוג'.
לעדכן מראש מה כן הולך להיות, ולעמוד על זה מול שניהם.
38+4
נמאס לי!
רוצה כבר ללדת!
הורמונלית כמו לא יודעת מה.
מצפה ללידה ומפחדת.
סגולת הפורום קדימה.
מי מצטרפת??
וגם, ללידת מיים בהדסה צריך להגיש בקשה מראש? חייב להדפיס את הבדיקות של ההריון או שהם יכולים לראות בפל' או בכרטיס קופ"ח? @שושנושי ?
39+
לא חשבתי שאגיע לתאריך הזה בכלל...
האמת שאני כבר אחרי השלב שנמאס, מנסה להרפות ולנוח כמה שיותר. ובעיקר תפילות שיהיה בטוב ובבריאות
אני התייאשתי! עשיתי הבוקר קניות לשבת!
אתמול בניתי ארון בגדים שלא הספקנו לבנות וסידרתי בו מלא בגדים בקיפולים משורטטים ברמות.
סידרתי את העריסה והצעתי אותה במצעים.
זה קינון קינון.
שפושתודה שסיפרת!!!!
בן? בת?
מתרגשת איתך.
התאוששות שמחה וקלה
הרבה נחת
זה באמת נראה סגולה טובה
אבל אני מעדיפה אחרי ראש השנה😌
😂😂😂 חבל לא כתבת פה מזמן 😂
במון המון מזל טוב!!!!
ומבחינתי זנ ממש אחרי התאריך!!!
ומותח על ראש השנה!!!
יותר משבא לי ללדת בא לי כבר להיות בחופשת לידה. אין לי כח לכל מה שאני אמורה להספיק בעבודה עד הלידה ובגלל שאני יוצאת לחל"ד אז עכשיו מצפים ממני (וגם אני מצפה מעצמי) להספיק יותר ולהיות יעילה יותר ואין לי כח. ומישהו בפנים כבר בועט בעיטות כואבות של עובר גדול, אז יאללה 😅
סתם! בעזרת ה' בעיתו ובזמנו ושתהיה לכן לידה קלה ומהירה!
מחר הברית בעזרת ה'
קצת לחוצה🙄
מצטרפת לצפייה
אמנם בסוף שמיני,אבל מיועדת ללידהה בתחילת תשיעי בעזרת ה'
ולחוצה פחדדד
אין לי סבלנות לאף אחד. לא מצליחה לקונן אפילו מרוב עומס ושום דבר לא מוכן 🥱
(זה שברחוב שמואל הנגיד לא האחד ביונה גרין)
אחלה מקווה
אמנם נחמד ובלניות אחלה אבל לא מפואר
יש לך את מעיין חיים בהדג שהוא ממש חדש
ועוד אחד בשעריה גם חדש
שאני מכירה, מבחינתי הוא חדש 🙊
ולא יודעת מפואר, היא לא דיברה על זה
לא מאד קרוב אבל מקווה משופץ ויפה ובלניות מקסימות
ברחוב השופטים
ונפלתי על בלניות לא נחמדות בלשון המעטה, החוויה הכי לא נעימה שלי במקווה עד היום. ברמה שאם הייתי אחת מסורתית שמתלבטת אם להמשיך אם המצווה/זו הייתה פעם ראשונה שלי אז הייתי מפסיקה.
נשים שרוצות להיות בלניות זו שליחות,זה לא עבודה עם סטופר ביד וחוסר רגישות, יש להם משקל גדול בשמירת נידה בהמון בתים בישראל.
הייתי חייבת לפרוק את שעל ליבי, בטוחה שיש שם גם בלניות נחמדות וסתם נפלתי על יום לא טוב.
היי יקרות. שבוע מבורך
פורקת.. סליחה על האורך..
אני אמא ל3 קטנים (עד גיל 6) ובהריון מתקדם... הריון בסיכון..
הריון קשוח עם היפראמזיס שהשבית אותי לחלוטין למשך 5 חודשים שלא תפקדתי בכלל.
גם עכשיו אני על תקן שורדת ואת מעט כוחותיי משקיעה בילדים, במנוחה ופחות במצב הבית.
הבית במצב נראות כללי לא טוב, כי עם כל הכבוד למאמץ של בעלי יש דברים שהוא לא יודע לעשות, וגם לא ככ רוצה..
אבל אני לא מתרגשת מזה בכלל כי אני יודעת שאחרי לידה אני בד"כ מתאוששת מהר ומתפקדת על מלא ובעייני אחרי הלידה לאט לאט הכל יסתדר.
הבית המבולגן בשבילי מעיד על בית מלא שמחה והנאה של הילדים.
כרגע יותר חשוב לי המצב הנפשי שלי והילדים ולא מצב הבית.
אני אחת שמאד אוהבת שהכל מסודר במקומו וניקיון אבל בתקופה זו יש הבדל בין הרצוי למצוי.
עכשיו לקץ' של הסיפור
חמתי היקרה גרה קרוב אלינו..הגיעה לביקור בשבת (ללא התראה מראש..) (אם מעירה לה שתודיע מראש לפני הגעה היא נפגעת)
טוב, היא נכנסה... איך שהיא נכנסה פשוט נכנסה למטבח והתחילה לשטוף את כל הכלים, לפנות את כל התכולה מהשיש ולצחצח אותו,
לפנות את כל "השולחן באלגן" שנוצר מהתקופה האחרונה.. (לא שולחן אוכל)למיין על דעת עצמה להזיז לפינה ולנקות...
אמרה לי "אני כל כך אוהבת נקיון, אם איך שאת חיה בחיי שלא היתי מצליחה לשרוד אפילו דקה אחת, אני לא אוהבת.."
(כן, מה לעשות שההריון הכניס אותי לאפיסת כוחות וניקיון ירד לסדר עדיפיות אחרות)
המשיכה להזיז את הספות ולגלות שם אוצרות של באלגן.. ניקתה וניקתה וניקתה... מיינה כביסות..
אמרתי לבעלי בשקט
"נו תגיד לה שתפסיק, דיי זה לא מתאים לי כל הנקיונות האלו עכשיו"
ענה לי
"מה לעשות שאנחנו גרים בדיר חזירים, גם לשרוליק לא אכפת שהבית שלו מסריח, היא עוזרת לנו"
(שרוליק=מכר שלנו שהבית שלו חירבה)
התגובה של בעלי עוד יותר עיצבנה אותי.. כי הוא לעולם לא טורח לנקות ולסדר ואז פתאום מרגיש בנוח לרדת על המצב שלנו.. והוא יודע טוב מאד שאני לא אוהבת(במילים עדינות) שחודרים לי למרחב ולפרטיות.
באמצע שהיא ניקתה אמרתי לה "זהו מספיק באמת לא צריך עוד"
היא אמרה לי בטון נעלב "אבל אני אוהבת לנקות.."
ואני מרגישה לא ככ נעים לעצור אותה ... לא יודעת גם ככ איך.. כי היא ממש מתעקשת על זה
בקיצור אחרי כל זה היא אומרת שהיא תגיע במהלך השבוע להמשיך את הנקיונות והסדר....ועם כל הרצון הטוב שלה זה ממש לא מתאים לי.
אם אגיד לה שלא תמשיך היא תפגע.
נ.ב- היא לא יודעת את הרמה שבה אני מרגישה לא טוב, מבחינתה עברתי הריון רגיל עם קצת בחילות והקאות כמו כולן...היא לא יודעת מה זה היפראמזיס
ואין לה מושג שאני עכשיו בתקופה של תשישות קשה..
מה הייתן עושות במצבי?
אני אוהבת לנקות ולסדר בקצב שלי ולא תחת כפייה וירידות של אחרים!
תודה מראש!
הברור שלך!!
קודם לעבור את ההריון בשלום והכל יחכה!
מעיד על הרבה בריאות נפשית
ואין לי פתרונות אבל גם אותי היה מחרפן שהיו מנקים לי ככה באגרסיביות וחוסר רגישות, מעדיפה שיהיה מלוכלך...
חיבוק גדול!!!