פורום הריון ולידה (עמוד 1408)

תקין

לק"י

כל יומיים צריכה להיות הכפלה, ומעל 1000 כבר אין צורך לבדוק הכפלה.

וזה גם תקין

היו לי מספרים גבוהים הרבה הרבה יותר ולא היה תאומים..

תורים לחיסוני שגרה או חיסון קורונה?

שכחתי לכתוב, צודקת..

כתוב לי שזה עדיין רק מעל גיל 5 (בכללית).

כמעט כל יום אני בודקת אם כבר אפשר לקבוע תור!

עזרת לי מאוד!!

כי בעיר שלנו נגמרו התורים להשבוע וחשוב לי להספיק השבוע..

מקווה שתצליחי למצוא בקלות!

באמת יש לי לילות שאני נכנסת למיטה ככה בלי להתקלח בלי לצחצח שיניים בלי לשתות מים בלי כלום רק נשכבת בשקט בשקט כדי שהיא לא תתעורר ממני וככה על הגב וזהו בלי להתכסות אפילו. פגר.
ה' יעזור!!!

כל כך מוכר!!

אבל אנחנו חייבות לעצמנו את הרגע הזה לבד... גם במחיר של ללכת לישון מאוחר קצת (לפחות אצלי)

אני קמה לעבודה נורא מוקדם וקמה גם כמה פעמים בלילה לילדים, וצריכה עוד לנהוג לעבודה הלוך חזןר
אתמול נגיד הלכתי לישון באחת עשרה והיום אני גמורה

על הכרטיס אבל המוצא בטח מעדיף להשתמש בסכום הכסף הנכבד שטעון בו מאשר להתקשר אלי😒

קבלה של טעינה אחרונה מאשראי?

לבקש שיחזור, אבל כמות האנשים שהמתינה בתור... אמאלה ואבאלה, ברחתי.
חילקו משהו היום בחינם במרכזי על הקו?

זה היה יום אחרון להטעין רב קו בערך צבור ולקבל את ההנחה שהיו מקבלים. ממחר כבר לא מקבלים תוספת על הטענה בערך צבור למבוגר

להטעין גם בסופרפארם בקיוסקים ובמכונות..

ונכים לשנות מ33 ל50 אחוז.

https://www.rail.co.il/ravkav/pages/ravkav-anonymous.aspx

שמי שעושה כרטיס כזה חותם שהוא לא מבוטח ועל כן במקרה של אבדן לא מזכה בהחזר כספי

כלום, פשוט הוצאתי אותו מהמכונה ב5 שקלים..
כמו שנאמר, מה שזול יקר בסוף.

אם כי הייתי הולכת בלי ציפיות
האובדנים האלה מכניסים להם הרבה כסף

כמה פעמים תיקפתי כפול או לחינם? ואין לך מה לעשות עם זה..

אתן להם את כל הפרטים( שבד"כ אין למי שמחזיק רב קו אנונימי כמו מספר הכרטיס וכולי) אולי בכ"ז יאתרו את הכרטיס, יחסמו אותו ויעבירו לי את היתרה?🤔

הבת שלי תהיה אצל סבתא כמה ימים והן יסעו ביחד בתחב״צ.

לסבתא יש רב קו אבל לבת שלי אין.
האם/ באיזה אפליקציה כדאי להשתמש כדי לשלם על הילדה מהטלפון של הסבתא?
היא תקבל הנחה של נוער (בת 11)?

אשמח לכל מידע וטיפ

לא היה לי משהו חכם להגיד חחחח
ולא אמרתי לך מזל טוב אז מנצלת את ההזדמנות!

מרגש ממש שיהיו בידיים מלאות ובקלות

אם זו סגולה אני זורקת עכשיו לרחוב גם את הרב קו השני 😅תודה רבה! ושוב אמן💟

תכווני לכפרת עוונות בכל הסיפור..🙏

לדעתי לא יתנו גם אם תתחנני וכו מהיכרותי עם משרדים כאלה והדבר היחיד שיוצא זה תסכול ומפח נפש אישי.. אז אפשר ללכת ולנסות אבל לא עם ציפיות שיצליח.. כי אז נורא מתסכל האטימות של המערכת (ובתחושה שלנו גם של האנשים)
מניסיון מבאס מהשבוע על משהו אחר ,עם סכומי כסף גדולים..

ממשלתיים או גופים ציבוריים.. את צודקת. באמת בערך רק עצבים ועוגמת נפש, זה מה שיוצא מהניסיונות לקבל.. גם לי יש עוד סיפור טרי עם סכום כסף שמגיע לאלפי שקלים שחשבתי שאקבל ולא קבלתי, פשוט עגום שאת עושה מה שצריך, וכשמגיע לך - את נתקלת באטימות. כאילו, אם לא היה לי את המספר רב קו המדויק וקבלה על טעינה אחרונה שהיא באשראי-אני מבינה שאי אפשר לשחזר. אבל פה יש לי את כל הפרטים והוכחה שזה הרב קו שלי אפילו שהוא אנונימי-מה הבעיה לחסום אותו ולהעביר לי את היתרה? ולא מדובר ב10 שקלים יתרה..
אבל באמת כפרת עוונות
אם יגיע לי הסכום הזה הוא יגיע בדרך אחרת..

אבל אם זה רב קו אנונימי ואפילו אם יש לך קבלה של הטעינה, אולי השתמשת ביתרה?
מבינה ממש את הבאסוש, אבל יש היגיון....
תכווני לכפרת עוונות. שילך על עצים ואבנים.

השתמשתי, אני יודעת בוודאות..
יותר מבאס אותי שכתבתי מספר טלפון על הרב הקו בדיוק למקרה כזה, כאילו מי שמצא רק צריך להתקשר, ולא התקשרו.. (כשאני מצאתי כרטיסי רב קו, כמה פעמים, הפכתי את העולם כדי להחזיר לבעלים. גם אנונימי וגם אישי. מבאס שאת מתנהגת בצורה מסויימת ומצפה שזה יחזור אלייך ולא חוזר, לא? או שאני סתם הורמונלית.. )
בכל מקרה תודה על ההזדהות!!

לגבי הרב קו בטח מבחינתם האנונימיים פשוט לא נמצאים במערכת של השחזור והם לא יכולים למשוך מהם כסף.. משהו כזה..
כי לכאורה מיהשו יכול להגיע עם קבלה שלך שהוא מצא ולדרוש שיוציאו לו כסף מאנונימי שהוא בעצם לא שלו...אז לכן זה לא במערכת בכלל של השחזור וההחזר.. גם אם לך ספציפית יש את ההוכחטת..
אבל לא יודע אולי אפשר לנסות ולהגיע במרחק נפשי♡♡♡

אופציה כזאת..
תודה, @אוהבת את השבת

או לשלוח שאלה באתר של רב קו.

מניחה שאם זה היה קורה לבן שלהם אז הם היו מצליחים לשחזר😬😬

פשוט שתהיי מוכנה לזה שמבחינתם זה לא אופציה בשום צורה......


ובע"ה הכל לטובה!!! ושיהיה לכפרת עוונות! כסף בא וכסף הולך- הכל מכוון מלמעלה כמו שכתבת קודם מממש יפה....

אני יחשוב על משהו גם

שמזמן לא השתמשתי בו
אבל עכשיו אני צריכה וזה מעצבן.

@באר מריםהיה סיכוי של 1:8 וב"ה הילד בריא
אבל אני הייתי עושה ניפט..

ואכן בריא..

אבל עשיתי מי שפיר ליתר ביטחון...

הבעיה היא שזאת בדיקה יקרה.
אבל במקרה שיש חשד גבוה לדעתי שווה לעשות אותה בשביל השקט הנפשי.

לדעתי יש 50% החזר..

ולדעתי יש למכון פועה הסדר עם אחד המכונים שנותן גם הנחה כלשהי.. כדאי להתייעץ איתם

אבל באמת רוב הסיכויים שהכל טוב.
לאחותי גם הבדיקת דם ממש העלתה אבל פחות ממה שאצלך. לא זוכרת מספר. ובאמת עשתה ניפט. והילד בריא ב''ה. אבל גם הניפט לא מחליפה מי שפיר היא גם סטטיסטית באופן כלשהו (משהו עם תאים עובריים בדם האם. אני לא מספיק מבינה. אבל זה לא וודאי כמו מי שפיר).

עשיתי סיסי שלייה ויצא תקין. ב"ה תינוקת בריאה.

זו בדיקה פחות מוכרת אבל היא מדויקת כמו מי שפיר והיתרון הוא שאפשר לעשות אותה בשלב מוקדם של ההריון.
לכאורה הביכון להפלה קצת יותר גדול אבל אם עושים אצל מומחים זה אמור להיות בסדר...עשיתי לפני כמה חודשים וכיף לדעת שהכל בסדר כבר בשבוע 14-15 ולא לחכות בחוסר ודאות חצי הריון...

בד''כ אחרי שמקבלים תשובה משוקללת של שקיפות עם בדיקת הדם כבר מאוחר מידי לסיסי שליה.

כן ממליצה על nipt דרך מכון פועה.

ורק לנרמל קצת - 1:41 באחוזים זה 2.43% - ז''א 97.57% לעובר בריא.

האמת, אף פעם לא הייתי טובה באחוזים...
תודה רבה!

יצא לי השבוע להגיע קצת מוקדם לרופאת נשים ולחכות בחדר המתנה. אני חושבת שבחצי שעה שהיתיי שם שמעתי אותה מתקשרת לבערך 5 נשים שונות לעדכן אותן שהן צריכות לעשות בדיקת סיסי שילייה ולהרגיע אותן שהן החמישית שהיא מרימה אליהן טלפון היום.

זה לא נדיר כ"כ, וכדאי להתייעץ עם מכון פועה לגבי המשך ברור רפואי. 

 

ב"ה בת מהממת ובריאה.
הם עשו דיקור מי שפיר.

עשיתי מי שפיר
נולד תינוק מתוק.
לא הייתי מתרגשת אבל אני חושבת שכדאי לעשות בדיקה יותר מעמיקה.

נתתי לה כמה כפיות ובכפית האחרונה היא התחילה לעשות רפלקס הקאה והקיאה

לק"י

אולי היה לה עמוס מידי.

תגובה שניה היא חמורה יותר ולכן לא נותנים שוב בלי השגחת רופא/טסטים לפני.

לק"י

אבל את צודקת, אולי עדיף להתייעץ קודם עם רופא (הבעיה שלא תמיד רופאי ילדים מבינים באלרגיות. מנסיוני).

לא מחייב שזה זה, אבל גם אי אפשר לשלול

לק"י

נשמע לי מוזר להמנע ממאכלים בגלל הקאה חד פעמית.

(אני יודעת מה זו אלרגיה, הבת שלי עם אלרגיה מסכנת חיים לחלב, אבל אצלה זה התבטא בפריחה והתנפחות.
שלשולים והקאות לא עלולות להעיד על רגישות לא מסוכנת?)

יכולה להיות "רק" הקאה, הגוף מפתח נוגדנים
ובפעם שניה גם נפיחות ושוק אנפילקטי.

ולכן מציעה לקבוע לאלרגולוג לטסטים או לפחות לתת בהשגחה רפואית.

להקאה מאוחרת?
כי זה ממש היה נראה הקאה כתוצאה מגירוי של רפלקס ההקאה

ועד 4 שעות אחרי
אצל הבת שלי היה גם וגם (באלרגנים שונים, תלוי בחומרת האלרגיה ובמספר החשיפה)

והבטטה גרמה לה כמעט להקיא.
אני כמעט בטוחה שזה המרקם

בשביל הבטיחות הייתי מביאה חמאת שקדים מתחת לקופח או משהו.

אולי זאת לא אלרגיה אלא היה לה עמוס או לא טוב המרקם.

היא אף פעם לא הקיאה אוכל?
לדעתי זה אומר משהו שמערכת העיכול עדיין לא בשלה אליו, אולי במרקם אולי בכמות ואולי המאכל.

ולפעמים היא עושה קולות של הקאה אבל זה עובר לה והיא לא מקיאה בסוף

פשוט נותנת הלאה יותר לאט.
(יש דעה בקרב האלרגולוגים שדווקא הימנעות מחשיפה, לאחר שהייתה חשיפה חד פעמית, עלולה לגרום לאלרגיה חריפה. אלא צריך להמשיך לתת בקצב איטי ובהשגחה. אולי אפילו עדיף כמאכל מבושל / אפוי אם רלוונטי)

רלוונטי רק לחלב וביצים שמשנים את הרכב החלבון במהלך החימום

חשבתי שזה ככה גם בטחינה / שומשום, ולכן הקשתי לגבי שקדים 🤔🤦

רק לי זה פשוט נשמע ממש לא טעים?
אני לא הייתי רוצה לאכול קישוא עם בטטה ושקדים.. אולי גם לה זה לא היה כלכך טעים ולכן הוציאה?

אני נותנת לתינוקת שלי שילובים מזעזעים, פשוט כי אני רוצה לתת לה מנה מזינה עם כל מה שצריך.. אז נגיד הדיפולט זה אבוקדו בננה - שנשמע לא נוראא, אבל אם אין….יכול לקרות גזר-ממרח שקדים. עד כה השילוב היחיד שהיא סרבה לו זה אגס-ממרח שקדים.

ובטטה בעיקרון גם, אבל כנראה היום פחות זרם לה
וטעמתי את זה לפני והטעם היה סבבה לגמרי

קישוא ובטטה רוב רוב הילדים לא אלרגיים

חמאת שקדים יכל להיות שכן

אצלי זה היה כתינוקת ואח''כ עבר

יש לי ילד אלרגי לחלבי וגם אצלו זה בהקאות בלבד בלי דימנים אחרים
אבל לגמרי מיידי וברור שזה זה

יש סוג של חלבי שנחשף אליו מאז שקטן ויכל לאכול קסוע אפילו
השאר- כן מקיא ישר.. בהתאם לכמות אכל- אם אכל הרבה
אבל לא מעבר לזה..ואין השפעה על הנשימה
רק שיעול והקאות
וזה קרה כמה וכמה וכמה פעמים..


אבל זה עדיין אלרגיה

כשהיה תינוק וקיבל מטרנה חלבית עשה גם פריחה בפנים

חיבוק

זה באמת המון כשחושבים על זה!

אז מזדהה איתך מאוד

אני גם במאבקים עם עצמי - לקבל את זה שככה אני בשנים האלו, נעה בין חולשת היריון לבין חולשת אחרי לידה (לבין חולשות סתם, שגם זה קרה לצערי...)
למזלי אף פעם לא הייתי בסוף היריון בחופש הגדול, אבל כן הייתי פעמיים בתחילת היריון - וזה היה קשוח... (בשנה שעברה נסענו לאיזשהו בילוי עם הילדים, ופתאום תקפה אותי חולשה נוראית ממש - עד שהייתי חייבת לשכב שם על ספסל, באמצע הפארק הומה האנשים... לא נעים בכלל )
אבל מצד שני - אני מודה לה' שהחולשות שלי נובעות מחיים ולא מחולי. (מודה על זה במיוחד אחרי התקופה שהייתה לי, של חולשה שלא קשורה להיריון ולידה...) ושמחה שעם חוסר התפקוד שלי - אני מביאה לילדיי מתנות בדמות אחים חמודים (וכן, גם "מעצבנים" לפעמים), ויוצרת להם הווי חיים מלא שמחה ופעילויות מעצם זה שהם קבוצת ילדים שנמצאת כל הזמן ביחד.
ובעיקר - מודה על בעלי, שמחזיק את הבית והילדים בתקופות הקשות...
הרבה כוח, יקרה, ובשעה טובה ובקלות!

לזכור שהחולשה נובעת מחיים ולא מחולי ולהודות על זה.
לזכור שבסופו של דבר הילדים נהנים מהרחבת המשפחה.
כמה נכון..
ואגב זה ממש מפתיע שככה יצא לך שכל ההריונות אף פעם לא הסתימו בקיץ..
צריכה לתזמן אחרת פעם הבאה😅

כל הבנות נולדו בחורף וכל הבנים בקיץ (בתחילת הקיץ) - ככה שמבחינת בגדים אני תמיד מסודרת
(וגם - כל הבנות במשפחתנו, כולל אני, חוץ מבת אחת - נולדו בשמיטה, וכל הבנים כולל בעלי, חוץ מבן אחד - נולדו באותו חודש בשנה )

הכוונה אחיות?
כמה אחיות אתן?

אני נולדתי לפני 35 שנה,
הבכורה שלי לפני 14 שנים,
הבת השנייה במשפחה לפני שבע שנים,
והקטנה נולדה השנה.
(ויש עוד בת בין שתי הקטנות, שנולדה בשנה רגילה...)
יש לי גם אחות שנולדה בשנת שמיטה, שבע שנים אחריי, ואנחנו צוחקים שאחד האחים שלי צריך להתחתן עם מישהי שהשנה בת 21, כדי שיהיה לנו במשפחה רצף של "שמיטות"

נשמע שאת עושה עבודה כל כך חשובה עם עצמך
אולי תתעדי את התובנות האלו פעם פעמיים בשבוע
הן שוות יותר מכל דבר שתצליחי לתקן או לתפור
מבטיחה לך ❤️

לק"י

אני גם מקווה שיהיה לי כח לצאת עם הילדים.
בינתיים כשיצאנו לפארק יום אחד, דוקא היה ממש נחמד ב"ה. כי לא תמיד קל לי וכבד לי כבר....

הרבה כח גם לך!!
את מתמודדת עם יותר ילדודס ממני!

לק"י

זה פשוט שהחופש רץ, ובסוף אני לא מספיקה כל מה שהייתי רוצה.

תהיי רכה כלפי עצמך.
אני אמא כבר 11 שנים ומרגישה שרק השנה אני מצליחה קצת לעשות עם הילדים כל מיני דברים בחופש.
כשהיו קטנים לפעמים היו לי תוכניות אבל זה לא היה מתאים בכלל לגילאים שלהם.. והיו שנים שהייתי בסוף הריון ושנים שבתחילת הריון ושנים שבדיוק ילדתי ושנה עם פג וכו... והבנתי שלפעמים לוותר על התוכניות הענקיות שצוירו לי בראש זה מה שנכון וזה מה שטוב וכן לפעמים למרות זאת החופש לא נראה כמו שהייתי רוצה.
והיו יותר מדי שעות מסך
והרגה אמא משעמם לי ועוד דברים שהייתי רוצה שיהיו פחות.
והשנה החלטתי שאני עושה ממש לוח חופש ומכניסה אק דברים שבאמת מתאימים להם והלוח הזה שמור אצלי כרעיון כללי וכל שבוע אני עושה לוח תוכנית שבועי בהתאם למה שקורה בפועל וגם השנה היו דברים יותר מוצלחים ודברים שפחות וזה בסדר אני לומדת ומשתפרת ובעיקר מנסה לעשות את המקסימום שאני יכולה ובנתיים המסקנה הכי גדולה שלי ששנה הבאה אני מכריחה אותם להרשם לקיטנה כדי שתהיה להם מסגרת לפחות לחודש הראשון ואז נעשה את כל התכנונים והפעילויות שלנו כי באמת חודשיים לילדים זה המוןןןן.
אז קחי נשימה ותגידי לעצמך שאת אמא נפלאה!!

מחמישי לשביעי זה מהמם❤
כל כך הרבה נשים חוות פערים בין התכנונים והדמיונות שלהן לחופש לבין המציאות...
את ממש לא לבד!!

ואין ספק שאנחנו צריכים זמן לנוח, ולהתאפס, לפני שיוצאים לעוד התחלה.
ככה נברא העולם
6 ימי מעשה וביום השביעי שבת וינפש

מי מכתיב לך אותן? את מצליחה לזהות מי זה הקול הפנימי הזה? למי את צריכה לתת דין וחשבון בסוף היום?
מה הדברים שאת חייבת לעשות כדי להיחשב ראויה?

הקול הפנימי הוא שלי בעצמי. אני מזכירה לעצמי כל הזמן שאני זאת שרוצה להצליח לעמוד במטרות של עצמי. את אף אחד בחוץ הענינים שלי לא מענינים. יש בזה משהו מרגיע כשאני מבינה שאני לא באמת נתונה למבחן חיצוני כי התחושה הראשונית היא כאילו משהו בודק אותי וזה מכניס ללחץ אבל בה אני לא חיה בחברה של השוואות או בסביבה שמשדרת לי לחץ לעמוד ברף מסויים . אני לא אומרת שאין שום השפעה של הסביבה שגורמת לי לרצות להיות יותר בעשיה כמו אחרות אבל זה לא באמת ממקום מאיים.
כשמודעים לזה שהכל הוא מול עצמי ויש אותי שרוצה לנוח ויש אותי שרוצה להתמלא סיפוק מעשיה מצליחים למצוא יותר את האיזונים.
המטרות שלי לא בשמיים-לעצב אלבום דיגיטלי, לקנות חומרי יצירה כדי להעסיק את הילדה, לקנות בגדים, לקרוא, להשקיע בארוחות ואפיה, לארח, להתכונן קצת לשנה הבאה.. כאלה.

אליו זה: איך שאני, זה מצויין וטוב. האם אני יכולה עוד יותר להתייעל ולשנות? כן. שינוי ממקום שהוא לא שיפוטי אלא חומל וקשוב.
אבל לפני זה להבין מה זה משרת אותך כשאת לא מנסה לייעל ולהשיג את כל המטרות האלו? לדוגמה זה נותן לך אפשרות לישון יותר בבקרים, זה נותן לך נחת ורוגע ושקט נפשי, זה נותן לך הורות עם פחות לחצים. סתם דוגמאות.. ואז את גם תביני את עצמך יותר ולמה את נמנעת מלהשיג את כל המטרות לעיל.
עוד דןגמה- למה את לא קוראת? בטוח יש סיבה. בסוף יש סיבה מאד טובה ללמה אנחנו נמנעים מדברים. אז חא להקל ראש בסיבות.. ולעשות.ניתוח לפעילות אותה את רוצה להשיג..להבין למה את נמנעת ואיזה גורמים יש שכן יאפשרו לך להשיג את זה.

זה בהחלט עוזר לבוא ממקום לא שיפוטי ולהבין את הסיבות..

יש מצב שאת יכולה לחתום אבטלה וזה יחשב לך כחלק מהדמי לידה. שווה לבדוק..

לעד אחרי החופשת הלידה
דבר דבר
קודם כל ממליצה לחתום אבטלה זה ממשיך רצף של הכנסה לדמי הלידה
תסיימו עם המעבר דירה, חגים, תלדי בעז"ה ואחרי זה תראי מה מתאים
ייתכן ותרצי ממש לצאת לעבוד ולא להישאר בבית
וייתכן ויתאים לך להישאר בבית ואז תצטרכי לנהל שיחה עם בעלך ולראות מה עושים

אפילו משרה חלקית או כל דבר שיוכל לתת לך זכאות לדמי חופשת לידה.

וכשתסיימי לארגן את עצמך לעד הלידה תחשבי על האחרי,

זה יעזור לך,

המון מזל טוב בידיים מלאות ובריאות בע"ה

 

שממש כדאי לך לחתום אבטלה.

אפשר לחתום אבטלה לאחר מעבר דירה

אחרי חופשת הלידה האבטלה ממשיכה עד שמסתיים הזמן שמגיעה לך אבטלה
כל זה לא אמור לפגוע לך בגובה דמי הלידה
בהצלחה רבה❤

אשמח להסבר.
תודה לכולן!

הייתי במצב שלך לפני די הרבה שנים כשעברנו דירה בסוף הריון (הוא עולה לכיתה ב').
אבל בגדול דבר ראשון מגיעים ללשכת התעסוקה, שם יגידו לך מה לעשות, דבר שני מגישים תביעת אבטלה לביטוח לאומי.

ההעסקה
ובמקהיל תביעה לביטוח לאומי לאבטלה

זה תהליך ולא חייב שיתחיל בדיוק ביומולדת שנתיים.. אבל אצלנו זה גם קורה כשיוצאות שיניים אז זאת גם אופציה

סתם היה נראה לי מאוד מוקדם, אבל אולי זה נורמלי.
תודה לכולן

והיא אפילו לא במסגרת והיא הראשונה.
זה הגיל, נשמע נורמלי וזה גיל ממש חמודי

פסטה חלבית וסלט
מרק

בכל אופן אפשר לזניה, פיצה, מוקרם

להתחיל לעשות בדיקות שבועיים זה ממש מעט . יכול להיות שימשך ככה כתמים לתקופה ויכול לחזור ממש דימום.
לגבי הקלות זו שאלת רב זה לא אוטומטי אבל כן אם כואב לך או רגיש לך בהחלט יש מקום לרב להקל

לא נקיות.
אם הדימום אדום כנראה שזה עוד לא.

כל רב והפסיקות שלו.
זה לא ברור שיהיה הקלות

בדכ נחלש אחרי שבועיים ואז חוזר שוב
לא בטוח שכדאי להתחיל בדיקות ככ מוקדם..
תחכי לכמה ימים נקיים

יש רבנים שאוטומטית מתירים לעשות רק בדיקת ראשון ושביעי וללבוש תחתונים צבעוניות. את תתייעצי ים הרב שלכם לענייני טהרה

כל הרופאים+רבנים ממליצים לחכות 6 שבועות לפחות.

וגם תכלס לתת לגוף להתאושש.....

ב2 הלידות

לדעתי לטבול כמה שיותר מהר - המגע, החיבוק, הקרבה - הוא רפואה של ממש.

כשהתייעצתי עם מכון פועה אמרו לי שממש אין בעיה לפני. וגם הרב שלנו יודע שטבלתי לפני ולא אמר לי כלום...
גם כשהתיייצתי עם מנהל מחלקת נשים באחד מהבתי חולים בארץ אמר שאין בעיה וגם כשהתייעצתי עם עוד רופאים שונים בעקבות סיבוך רפואי שהיה לי.
כן מומלץ לפני יחסים ללכת להיבדק, אבל אין מניעה לקיים יחסים גם לפני הבדיקה.

את תשומת הלב שלפעמים הדימום נחלש ופתאום חוזר :/

אם זה הפרשות חומות או צבע אחר שעשוי להיות טהור את יכולה לנסות לשטוף פנימית ולעשות בזהירות הפסק
אם יצא טהור- מעולה.

רק קחי בחשבון הרבה סבלנות ואכזבות כי הדימום יכול לחזור בסיכוי גבוה
אם דימומים באמצע יכולים ממש לתסכל אותך אולי עדיף לחכות שבטוח יהיה נקי. החלטה שלך...

לגבי הקלות- לא כולם בגישה הזו. בטח לא בשלב כזה מוקדם
תתיעצו לגבי זה...
מה שכן אני מכירה שמקלים די גורף במוך דחוק כדי לא לייבש את האזור אבל גם זה בטח לא לכל הפסיקות

שבלידה הקודמת טבלתי אחרי 4 שבועות בערך ועכשיו ממש כבר כמה ימים שאין כלום..כאילו יש כזה ממש לא יודעת צבע צהוב בהיר בהיר אבל ממש לא אדום..אז מתלבטת

רק להיות מוכנה נפשית שיכול לחזור
אני הייתי מנסה ברור

אבל הנה אחרי הלידה הקודמת טבלתי והכל היה מעולה..לא מתכוונת ליחסים אלא לדימום..ואם זה אפשרי למה לא להתחיל? החיבוק הזה ככ חסר ונצרך

כתבתי מניסיון אישי אחרי לידות וממה שאמרו לי שקורה בדר"כ

אם אצלך זה אחרת, תנסי ואמן שיצליח לך בקלות

רוצה לכתוב לי בפרטי? אם את מעוניינת, בשמחה. יש לי מה לכתוב לך.
מבינה אותך ממש!
בהצלחה רבה רבה ובשורות טובות 💗

אבל לא הייתי מדלגת על בדיקות.

אני בהריון שהגיע אחרי הפלה קבעתי בדיקת דופק רק בשבוע 8-9
את כל הבדיקות עשיתי ברף הכי מאוחר שאפשר
עד שבוע 14 לא סיפרתי לאף אחד על ההריון כולל משפחה קרובה
וגם אח''כ סיפרתי רק כשראו או כשהיה צורך
לאט לאט במהלך ההריון למדתי לשחרר את הסטרס אבל הוא לגמרי היה שם נוכח בפועל עד שהמתוקי שלי הגיע והיה אצלי בידיים לא האמנתי
אני חושבת שאפשר להבין את זה
אחרי שחווית אבדן אז את מכירה כבר צד אחר וזה נוכח
תקבלי את זה שזה טבעי וזה שם
ובעז"ה שהפעם תהייה לך חוויה מתקנת🙏🙏

תני לבעלך לעשות את זה
או לאמא
או לחברה טובה שנח לך לשתף

ממליצה לך לשלב כושר כמה פעמים בשבוע

ולהסכים לעצמך נשנוש/שטויות אחד ביום.

אם כי קיבלתי מוטיבציה השבוע בעקבות וובינר ששמעתי והחלטתי לנסות להגביר שליטה
מבאס לא לנשנש אבל יותר מבאס אותי לא להצליח לשלוט בעצמי

בואי נראה כמה זמן זה יחזיק

ובדר"כ אני כ"כ מצליחה אבל כשנופלת זה בבום גדול

כל עוד זה ברמה סביר,ה לא רואה בעיה לנשנש קצת

 

אולי תגבירי את הירקות /מים ואז זה מתאזן ולא גורם לעליה במשקל..

של דיאטנית 

אבל יש לי בשבוע האחרון מלאאא נפילות

וירדתי ממש יפה וכ"כ קשה לי

שתפריט מסודר בלבד לא סוגר לי את הפינה כי החשק למתוק נשאר כנחמה ואז זה מתעצם ואני נשברת והכל הולך פייפן
אני הבנתי על עצמי שכמו ש@בימבה אדומה כותבת, בלי הפן המנטלי של מהו אוכל עבורי לא אצליח להתגבר.

לא היתי רואה את זה כ"נפילה" - כזה נורא לאכול נשנושים? אם זה גורם לשמחה, לא חושבת שזה בעיה ....

שוב, אם את רוצה וזה - זכותך.... אבל לא היתי מגדירה את זה כ"נפילה"  

אם זה נגמר בעוגיה אחת או 5 או 10 או עד תחושת הקאה...

ברור שאם מישהו אוכל עוגיה אחת ביום הגוף מנקה את הרעלים מזה בקלות ואין מזה כמעט תופעות מחלתיות כאלה או אחרות...
אבל רוב האנשים לא יספרו לך שסיימו את הנשנוש בעוגיה אחת אלא ביותר. וגם אם מאיזושהי סיבה אין להם, הם מרגישים קריז שזה חסר להם... זה לא תקין גם אם לכאורה זה מרגיש משמח בטותו רגע (באמת כשאוכלים סוכר הורמון הסרטונין והדופמין עולה, הורמוני העונג והשמחה)

 

אלופפה אני מרוצה מאוד

 

היא מדברת הרבה גם על אכילה רגשית כמו שרשמו מטה

התוכנית שלה עוזרת להפחית חשקים למתוקים המתכונים מונגשים בפרט לאמהות 

לפעמים צריך לקבל תמיכה ומידע ממקור חיצוני כדי למלא את המוטיבציה והרצון להיות עצמנו. העצמנו שאליו אנחנו שואפים.

 

אצלי זה להיות אדם שאוכל בשבילו זה דלק ואנרגיה לגוף. לא מקור להפגת שיעמום ובריחה כשצריך להתאמץ קצת.... 

 

ואז מקבלים כלים ומסגרת להשתנות (שימי לב- השתנות ולא שינוי. אני מחפשת שאני עצמי אהיה אחרת וממילא התוצאות יהיו אחרת, ולא שאני אשאר אותו דבר, אדם שדוחף סוכר כדי להפיג שיעמום ואיכשהו בצורה ניסית התוצאה תשתנה) אמיתית עמוקה ולפעמים כואבת.

 

אני גיליתי כמה זמן אני לא עושה מה שאני באמת רוצה כי אני כ"כ עסוקה בלהפיג מתחים (ע"י אוכל) ולא לחשוב איך להתגבר עליהם.

גיליתי שאני מחפשת לקלב מהסביבה פידבקים על רמת ההצלחה שלי במקום שאני אדע לאן אני שואפת ולשמוח בדרך שלי.

גיליתי שיש הרבה דברים שאני לא משקיעה בהם מספיק (קשר טוב עם המשפחה המורחבת, יותר לעזור להורים, יותר זמן איכותי עם הילדים) בגלל שהייתי כ"כ שקועה בלהעביר את הזמן ממקרה לחוץ אחד לשני...

 

הרבה דברים גיליתי רק מתוך הרצון לפרק את הסיבות לאכילת הסוכרים הבלתי נשלטת שהיתה בוקר צהריים וערב...

 

קיבלתי מתנה בזכות ההסתכלות העמוקה הזאת. הרבה מתנות. וזה מסע שכ"כ כיף להיות בו כי יש בו הרבה חמלה וכמעט אין כעס. אני מבינה את עצמי ואת הסיבות שגורמות לכל מיני תוצאות ופחות כעס והלקאה עצמית איך הגעתי לזה שוב הרי זה לא מה שאני רוצה...

 

יש כל מיני מסגרות שמטפלות בזה. אפשר גם לקחת אימון אישי לגמילה מאכילה רגשית ופשוט חיים בריאים. להיות אדם שלא תלוי באוכל.

 

מקווה שהועלתי.

יש לך המלצה על מישהי?

אני גם בתחום האמת. לא בתזונה אבל.

אבל אני מציעה לך להתחיל מגוגל ויוטיוב להיחשף לתכנים לראות לאיזה סגנון את מתחברת...
תכתבי אכילה רגשית...

בהצלחה

@בימבה אדומה

הוא לא נגמר... ממש כמו עבודת ה'. וגם גיליתי שהמון מגישות יהודיות לעבודת ה' ממש תואמות את כל ההסתכלות הזאת שהצגתי... לא מפתיע סך הכל

וגם אם נופלים תמיד אפשר לקום.

הנפילה היא לא דבר שלילי. כלומר אם בודקים את המקור לנפילה, מגלים עומק בנפש ואז זו ממש מתנה. אז נכון שהתוצאה לנפילה היא לא רצויה כעיקרון. אבל אם בוחנים מה היה שם, ולומדים על עצמי יותר, זה הרגשה נפלאה של גילוי עצמי. ואח"כ הכל נראה אחרת... לפחות כך זה אצלי... וזה גם תהליך היה. ללמוד לא לפחד מ"נפילות"....

גם אני שיניתי דברים מאוד מהותיים בחיים שלי דווקא בגלל מצב בריאותי שנתן נורות אזהרה.
עכשיו קל לדבר על זה, אבל באותו רגע זה ייסורים.
ודווקא הסיפורים "שאפשר לצאת מזה" ו"שהכל בראש" נתנו לי תקווה, אז באמת ישר כח ששיתפת

ואורח חיים רק בגלל מצב בריאותי? לא בגלל המשקל/ הנראות?

תמיד מרגיש לי שרק בנות שרוצות ירידה במשקל/ מראה גוף אחר - מצליחות לעשות שינויים בתזונה וכאלה...

שבריאות היא טריגר גדול יותר לשינוי מהותי

אני בגלל מערכת עיכול רגישה שיניתי תזונה

הפסקתי לאכול לחם בכלל באמצע שבוע
רק בסעודת שבת בערב ובסעודה שלישית
גם פסטות ופתיתים למיניהם כמעט לא נוגעת
אבל בשביל לרדת אני צריכה לעשות שינוי יותר משמעותי

גם הבריאות אם סובלים ממשהו וזה מציק וכואב יכול לגמרי להוות טריגר.
נראה לי אפילו יותר ממראה חיצוני.

שפתאום יש תופעות חריגות או מדדים חריגים בבדיקות זה יותר "מזיז" אנשים...
כי יותר מורגש עבורם ההשפעה של התזונה.

אבל גם להם קשה. כי זה לא שמישהו אוכל עוגה ומיד מתעלף חלילה... לא רואים את זה ככה. אז גם שם זה לא פשוט...

כמה פעמים בשבוע.. ואולי להגדיר מראש מתי את מרשה לעצמך "ליפול" ולאכול משהו שישמח ויפנק אותך.. אורח חיים בריא אומר שצריך גם איזון.. אם את שותה מספיק ואוכלת ארוחות מאוזנות עם חלבונים, סיבים, פחמימות מורכבות, שומנים בריאים, לאכול משהו מתוק עם הקפה שישמח אותך, זה בסדר גמור. לא להיות בתודעה שאת נלחמת, אלא שאת יודעת מתי מותר לך, מותר לפעמים לצאת לאכול בחוץ, מותר לפעמים גלידה, בלי האיזון הזה קשה לשמור באמת לטווח הארוך.. בהצלחה יקרה!!

אצל האמא זה משפיע על הטעם של החלב והם לא רוצים לינוק עד שמתרגלים

קשה לי להאמין שאני בהריון ומרגישה טוב..

יכולים לגרום להנקה לכאוב

מקווה שיעבור לה עכשיו סיימנו אנטביוטיקה למשהו אחר..ולא בא לי שוב מחלות..

בכי היסטרי ששום דבר לא עזר..

עם החוסר שינה הזה מזל שבשבת קצת ישנתי

נשמע קלאסי

גילינו הריון

אצל הבת שלי זה היה נראה ככה...

כשהיא צורחת תנסי לפתוח חיתול ולהאיר בפנס על פי הטבעת
ותגששי, אם יש לה כנראה שיש לעוד ילדים בבית שהדביקו אותה

בשבוע 13 הרגשתי כבר שכל העולם שם לב
כמו שאת אומרת היה קשה לאסוף את הבטן..
עכשיו אני משקיעה בפילאטיס, אולי זה יעזור להריון הבא

אבל כנראה ההתחלה לפחות היתה סתם הורמונים.

גם לפני כן כמובן היתה אבל לא בברור הריונית וגם אחכ עוד היו כאלה שאמרו לי שלא שמים לב. לדעתי זה ממש תלוי בבגד..