מחפשת משהו דומה:
לא שטוחות אלא יותר כמו כיפה, ועם שקע באמצע
מכירות משהו?
אבל אני משתמשת ברפידות של לנסינו..
הן כמו שתיארת.. לא שטוחות, כמו כיפה עם שקע.. זה מה שנראלי שהבנתי מהתיאור שלך..
תנסי..
ממליצה.
אנסה את אריסטוקרט ולנסינו

אגב, שני ההריונות האלו נפלו במהלך השליש הראשון, ואחרי כמה חודשים הגיעו הריונות תקינים ב"ה..
מניחה שזה לא מאוד עוזר לך כי לכל אחת זה שונה, אבל כן, נקלטתי בביוץ הראשון (וסת אחרונה עוד עם התקן) ![]()
כמו שהמקורית כתבה, תתחילי לבקש! לפי התיאור הוא לא נשמע בעל רע אלא בעיקר חסר מודעות.
כן, אם הוא מציע משהו(שייסע באוטובוס) לא לסרב. וכשאת עייפה- לבקש שישמור על הקטן שתוכלי לנוח. לבקש שישתתף במטלות הבית.
מה שכן, הייתי מציעה לשים את הדגש על לבקש ולא לדרוש, בד"כ יותר אפקטיבי וגם שומר על אוירה יותר טובה (כמובן אם באופן סדרתי הוא מתעלם מבקשות שלך אולי תנסי לחשוב על אופציות נוספות, אבל ה נשמע שאת לא מבקשת ממנו כמעט דברים)
וכמובן לא לקחת את עצמך כמובן מאליו ולמחוא לעצמך כפיים, כי מגיע לך! (אפשר גם באוזניו (; )
בהצלחה רבה והאוששות טובה!
אני ובעלי רואים את העולם בצורה אחרת.
רוב הזמן זה בסדר, עד שלא
יש לי סדר עדיפויות מסוים (בקצרה, קודם ילדים, אחר כך עיסוקים אחרים)
זה מוביל ללחץ בעיסוקים האחרים שלי, אני מודה, אבל אני חושבת שככה נכון.
בעלי לא תמיד מסכים איתי (כמובן שילדים הכי חשובים, אבל לא בצורה שבה אני לוקחת את זה)
ואז זה גורם למתח, כי דברים אחרים נדחקים לזמן לחוץ.
אני מבינה אותו
מבינה אותי
נמאס לי להתווכח על זה
ואין לי כוח
עושה על זה הרבה עבודה.
אם תרצי בפרטי

אשתו של בעליאם אפרט נראה לי תדעו מי אני.
אז מעדיפה לא לפרט...
אבל עמוס לי ועמוס לו וכל אחד מתמודד עם זה בצורה אחרת, ורק בא לי שנצליח להראות קצת הבנה אחד לשני ולא להתעצבן כל פעם שלחוץ. בא לי שהתקופה הזו תסתיים כבר...
והשביתה הזו רק הופכת הכל ליותר גרוע
רק מקום לפרוק את תסכוליי במקום להתעצבן עליו עכשיו
להיפך.
אתן דוגמה למשל.
הסיכום ביני לבין בעלי הוא שאני נשארת עם הילדים אם הם חולים (מכל מיני סיבות).
אם אני רואה שילד לא מרגיש טוב, אני משאירה אותו בבית, אם יש חום אני מחכה 24 שעות וכו'.
בעלי חושב שכל עוד הם לא באמת עם חום אז צריך לשלוח אותם למעון. זה לא לפי הכללים של המעון, אבל הוא חושב בכל אופן. ולפעמים אולי באופן רשמי אפשר לשלוח, אבל לא נראה לי הגיוני לשלוח ילד שלא מפסיק להשתעל למעון. אבל בגלל שאני זו שנשארת איתם האחריות היא עליי והבחירה היא שלי. אבל אז הלימודים שלי נדחים לזמן אחר ובסוף בסוף יש לי לחץ גדול.
האם הייתי יכולה לשלוח אותם? כן.
האם זה נראה לי הגיוני? זו טובת הילד? ממש לא.
אבל אז בעלי חושב שאני סתם לא מוצאת זמן בשביל ללמוד. אבל כשנמצאים עם ילד חולה חצי סמסטר, אי אפשר ללמוד.
בסוף גם לי הכי נוח פשוט לשלוח אותם כל עוד זה לפי הכללים וזהו, אבל אני לא מסוגלת. ואז אני עוד יוצאת אשמה.
כן, יש בי נקודה של עצלנות ושל בעיה של תכנון זמן. אבל זה לא כל העניין, ואני לא יכולה להיות רובוט ואחרי שהייתי שבוע בבית עם הילד, לשבת כל יום מהבוקר עד הלילה וללמוד, מבחינתי זה פשוט משהו שאני לא מסוגלת לעשות (בעלי כן, אבל אני זה לא הוא. והוא עובד ולא לומד, אז לא חושבת שזה אמור להיות רלוונטי).
קיצור, שיקולים כאלו. שבהם אני חושבת שטובת הילד להישאר בבית (ואני באמת לא עושה את זה רוב הזמן, אבל אם צריך אז צריך) ובעלי לא.
אני יגיד שלפעמים אני מקשיבה לו ושולחת למרות שזה לא דעתי ולא דעת המטפלת.
או שעובדת הרבה יותר שעות ממה שאני מסוגלת ועוד הרבה דברים.
ממש עושה עבודה עם עצמי לנסות להפריד (לא, אני לא אספור כמ שעות עבדתי השבוע אם עבודות בית או טיפול בילדים לא נחשב...) ועוד כאלה.
המודעות מאוד חשובה
וגם הרבה גברים הם כאלו וזה יכול לתסכל למוות.
משחת פלא ממש!
הבנתי שלהרבה נשים המחזור ממש ממש מיתמעט או לגמרי נעלם עם התקן מירנה.
נשים עם ההתקן (מירנה או הורמונלי אחר):
1. האם המחזור באמת נעלם\התמעט לכן?
2. אם כן, אחרי כמה זמן?
3. בבת אחת המחזור נעלם? או שפשוט לאט לאט במהלך החודשים היה פחות ופחות דם עד שנעלם?
אשמח ממש לתשובות, אני כבר 5 חודשים עם ההתקן ובינתים לא רואה שום השפעה על המחזור מבחינת כמויות דימום
ההשפעה היחידה היא שאני מקבלת מחזור מוקדם יותר ממה שהייתי רגילה לפני ההתקן, מה שעוד יותר מתסכל אותי 
תוהה עד כמה יש סיכוי שלא אקבל בכלל מחזור בפעם הבאה...
אז בסוף קיבלתי מחזור
ושוב פעם הוא עם כמות דימום רגילה.
הלוואי שגם לי יום אחד הוא יעלם...
מה מסבירים לו?
איך אני מעבירה לו את זה בצורה חיובית?
איך אני עושה לו את ההבחנה שזה בסדר אחרי שכ"כ הרבה דיברתי איתו לאחרונה שאף אחד לא זכאי לראות את הגוף שלו ובמיוחד את המקומות המוצנעים?
ואיך אני עושה את קליל שלא ילך איתו ימים?
הוא ילד ממש ממש חכם.
אני יודעת שאני יכולה להגיד לו שזה רופא וכו' אבל עדיין הוא יכול לחשוב שגם רופא זה בסדר.
לא רוצה לתת לו יותר מידי הסברים על מהות הבדיקה, כי זה ביקורת ואני מקווה שבזה מיצינו את הסיפור.
מה שלומך מתוק?
מחר יש לך תור לרופא. אנחנו הולכים לרופא כדי שהוא יבדוק את הפין שלך (אולי להוסיף הסבר קצר למה, כדי שיהיה לזה הקשר).
אתה זוכר שדיברנו על זה שיש לנו בגוף איברים פרטיים?
ובאמת גם הפין זה איבר פרטי, שאנחנו שומרים עליו, ולא מראים אותו לכל אחד.
אבל בגלל שהרופא צריך לבדוק אותך, והוא לא יכול לעשות את זה בלי לראות ולגעת, אז מחר זה מותר.
אבל גם כשאנחנו הולכים לרופא, אם משהו לא נעים לך בבדיקה אתה יכול להגיד לו. וגם לרופא מותר לעשות את הבדיקה רק אם אתה מרשה ורק אם אבא או אמא נמצאים ביחד איתך, בסדר?
). בקיצור יותר תקשורתנאמר "מרחקת כל מה שישנא..."


אני ממש לחוצה.
כנראה שמחר בבוקר אלך לזירוז בהדסה עין כרם ואני קצת מבואסת מיזה כי אומנם הלידות שלי הן לידות בזק ומאד מלחיצות אבל אני אף פעם לא לוקחת אפידורל כי לא מספיקה וגם הלחיצות ברוך ה לוקחות ממש מהר.
ועכשיו עם הזירוז אין לי מושג כמה זמן זה יקח ועברתי עכשיו תקופה קצת מתישה ואני מרגישה שאין לי כח בנפש לסבול זירוז בלי אפידורל.
מה אומרות?אני אעבור את זה? יהיה בסדר?
ואין לי את מי לשאול אז אולי אתן תדענה-אם יש לי לידות מהירות יש סיכוי שגם עם זירוז ילך מהר?
ומה הפרוצדורה של זירוז בכלל?
תודה

אולי גם אני אנסה כך לעשות עם האפידורל.תודה
)
מתואמת


בזמן האחרון לשיער שלי יש ריח מסריח. של גרביים מסריחות... אוף!
אני לא יודעת ממה זה- החלפתי שמפו
אני ישנה עם שיער פתוח כדי שיתייבש (אין לי עצבים לעשות כל יום פן..)
מכבסת את המטפחת...
מה עוד אני יכולה לעשות? והאם עוד מישהי נתקלה בזה??
מה עשית?
זה מחלת עור?
מה העושים עם זה?
פה לקצתאת לא רוצה לקחת סיכון של מכה.
אפשר בריכה זוגית
(אם אפשרי לשנות את הצימר, הייתי בודקת אופציה של צימר עם בריכה)
ללכת למעיינות
מסלולים קלילים
מוזיאונים ומרכזי מבקרים
סדנאות זוגיות
תהנו!
וחצר כיפית-
אני לא צריכה הרבה יותר מזה לנופש זוגי
להביא אתכם אוכל שווה
(דגני בוקר וכל מיני דברי חלב שווים לבוקר,
מנגל ומוצריו. אפשר להכין בבית בקבוק עם שמן ותבלינים כבר מעורבבים, ואז לא צריך להביא תבלינים.
נשנושים שאתם אוהבים)
וקודם כל להנות מהנופש,
בריכה,
להתפנן שם
לצאת למסלולים קלילים באזור, מצפה עם נוף יפה, מקום שאפשר לשבת ברוגע ולהנות,
אולי רשב"י בהנחה שאתם בצפון,
נראה לי ממש ממש מספיק ולא צריך יותר מזה.
תהנו!

)
לדעתי לנסות לפרק את הפחד ולהבין מה גובר הכן או הלא. (כמובן שגם אם את לא מונעת זה ממש לא אומר שחודש הבא את בהריון אבל יש אופציה)
אחרי שטיפה תרגעי מההלם תנסי לשבת יותר מסודר ובע"ה להגיע למסקנות הנכונות לך...
בהצלחה!