פורום הריון ולידה (עמוד 1518)

את מחליטה מתי את יוצאת בפועל.
הכי טוב תבררי בכל זכות

אבל אם זה כבר ממש בקרוב והודעת לו באופן רשמי אז אולי זה שונה? בכל אופן נראה לי שלא

אם תצאי יותר מוקדם תצטרכי לחזור יותר מוקדם או לחלופין, להיות בחלת לפני שהתינוק מגיע לגיל 3 וחצי חודשים

קרובה מדי לבוקר

כבר בעבודהההה

אבל ברור שעדיף גם לא להקיא.

אני ומים גם לא חברים טובים בתחילת הריון.

מה עם שתיה אחרת?

למשל-

חליטות תה קרות

מים קרים עם נענע ולימון (שמים קנקן קבוע במקרר.)

מיצים (רצוי טבעיים, אפשר למשל תרכיז תפוחים).

מוגז אני בכללי ממש לא אוהבת

הבוקר קמתי עם סחרחורת והחלטתי שאני חייבת לשתות כי זה כבר מוגזם אז שתיתי כוס תה עם כמה עוגיות ולא הקאתי, העוגיות כנראה עזרו לזה אבל מבאס שזה הפתרון אני רוצה לשמור על בריאות

לק"י

פעם קניתי והם היו דוחים ובעצמם עשו לי בחילות.אבל כן עזרו במידה מסויימת
פעם קניתי בטעם תפוז, הטעם יותר נורמלי.

אולי תנסי לאכול משהו יבש עם השתיה: בייגלה, קרקרים.
לאכול קרח וכדומה.

זה לא סתם מים כדי שלא יכאב הראש, המים האלו משמשים לגדילה של העובר! לעליה של נפח הדם, יצירה של רקמות חדשות, מי שפיר וכו׳.
לכן, לדעתי, אם את מצליחה לשתות רק כשזה בא עם עוגיות - אז תעשי את זה! בדרך כלל תוך כמה שבועות הבחילה עוברת ואז תוכלי לאכול בריא. כרגע לשתות זה מאודדד חשוב

יש כאלה שזה עובר להן יותר טוב.
בהצלחה 🙏

ובכמויות ממש קטנות? כמו אינפוזיה?

מסכימה שאם את מצליחה רק עם העוגיות, אז אין ברירה... אבל אפשר לנסות עוד דרכים... א"א שכל היום רק תאכלי עוגיות בשביל הנוזלים. את לא תצליחי להגיע ככה לליטר וחצי אפילו...

לשתות ולהקיא מיד זה תסמין של התייבשות.

בגדול עברו לי הבחילות ב"ה, פשוט כשאני שותה אני מקיאה.

@מוריה, אני צריכה הפניה? וסתם קופ"ח גם מביאה את זה?

תרימי טלפון לשאול. שיבדקו אם את צריכה בכלל.

אמרו לי לפנות למרכז בריאות האישה וכשפניתי אמרו לי לקבוע תור ושמו אותי מלא זמן בהמתנה בטלפון עד שניתקתי
למי אני יכולה לפנות? מרגישה עם הרבה יותר סחרחורות וחולשה מאתמול וזה מלחיץ אותי

לק"י

בלי לקבוע תור מראש.

תרגישי טוב!

ותגידי להם שאת מרגישה מיובשת. ובמוקד אמרו לך לקבוע תור. ואת צריכה הפנייה למיון.

אמנם עכשיו חורף אבל אולי קר יהיה טוב יותר? לגימות קטנות כל כמה דקות
או שתיה חמה דווקא?
אפילו שתיה ממותקת עדיף מהתייבשות...

אולי באמצעות אוכל? לאכול מרקים הרבה פירות וירקות מימיים?

זה מאוד חשוב והתייבשות יכולה לגרום לצירים מוקדמים.
אולי תנסי למצוץ קוביות קרח

הטבעי שמורגש לך..

כמובן אם יש היסטוריה של הפלות או התייבשות זה בטח שונה.. אבל ךדעתו 4 כוסות מים ביום מספיק לגמרי ממה שהבנתי..

אבל לא רוצה לקחת אחריות, אז מביאה את דעתו ושכל אחת תתייעץ כמובן אם רופא..

לי זה היה טוב לשמוע את זה כי קבוע בהריונות הייתי עם מצפון כך הזמן שאני לא שותה 3 ליטר ביום כמו שאיזה רופאה הזויה אמרה לי.. וגם אחיות אומרות לפעמים..

שתן בכמות מספקת כל שעתיים.

אבל חצי ליטר וסחרחורות זה כבר לא תקין.

ולגבי סחרחורות צודקת לחלוטין!!

מציעה לשאול באופן אישי ולא לסמוך על הפורום.

וכל פעם בסטיק שתן שואלים אותי כמה שתיתי היום כי נראה להם שאני מיובשת

אז כנראה באמת זה אישי...

כמובן שבסוף חשוב שהשתן בהיר, שאין תחושה של צמא, ואין סחרחורות וכאבי ראש או לחץ דם נמוך

אבל גם בלי הריון ובלי כלום ההמלצות הם בין 6 ל8 כוסות. אז כנראה שכן יש עניין לשתות לפחות ככה
גם אם הגוף התרגל לחיות בלי שתיה זה פחות בריא למערכת העיכול וזרימת הדם

וחיבוק על החוויה 🤗 נשמע קשה

הוא אמר- מה כמו שבקניות את לא צריכה את העזרה שלי.. 😨

זה לא יעזור כרגע, אבל אולי כדאי לתת לו לשמור עליה פעם הבאה שהיא חולה. שלפחות חוסר ההבנה הזה לא יחזור על עצמו.

אולי הוא הבין כפשוטו שזה לא באמת מפריע לך והוא לא מודע לכך שזה דרש ממך ככ הרבה
וכמובן השתיה גרמה לו לעופף
אולי הוא אחד כזה שלוקח בקלילות שלא מרגישים טוב?

אבל עדיין לא היה מסוגל לעבור את זה איתה. הוא לא מסוגל לשמוע אותה בוכה!

מה עברת איתה לפני כן?
זה מבאס מאוד, אני מבינה אותך.

מצד שני, הייתי מפרידה בין זה שפרגנת לו להנות, לבין התגובה שלו אחר כך.

נשמע שמבחינתך פרגנת ולכן ציפית שיבין אותך יותר ואת הקושי שהיה לך איתה בבית החולים.
אבל אני חושבת שאין קשר.

נשמע מאוד הגיוני שהוא יצא עם חברים, מניחה שהמצב הפוך גם את היית יוצאת עם חברה. במיוחד אם זו חברה כל כך קרובה.

המחלה הזו הגיעה בהפתעה לשניכם.
אותך היא תפסה לבד בבית עם הקטנה.
אותו היא תפסה באמצע מפגש עם חברים.

זה באמת מבאס להגיע לבד עם תינוק לבית חולים,
אבל זה גם באמת מבאס לצאת ממפגש עם חברים כדי להספיק לחזור הביתה. בתור אחת שלא נפגשת הרבה עם חברות, ממש מבאס אותי שיש פעמים שהמפגשים קצובים בזמן.
יכול להיות שמבחינתך הוא אמר לך שהוא גם ככה לקראת סיום ומגיע, אבל אולי הוא כן קיצר קצת ולא נשאר לדבר עוד קצת עם החברים כדי להספיק להגיע אליכם.
ואז אולי עד שהוא הגיע אלייך, הוא ראה שאת דווקא מסתדרת מצויין. יכול להיות שלך היה טוב שהוא היה איתך מבחינה נפשית, אבל הוא מבחינתו אולי מסתכל על זה בצורה פרקטית, במבחן התוצאה, הסתדרת או לא? הסתדרת. אז למה הייתי צריך להגיע אליכם מעופף ועייף אם את מסתדרת.

מה עכשיו?
תסבירי לו כמה היה לך חשוב שיהנה, כמה רצית שיצטרף אלייך למיון כי "א, ב, ג, ד" ובכל אופן לא ביקשת כי ידעת שהמפגש הזה חשוב לו. אז היית שמחה אם הוא היה רואה את ההשקעה שלך והפרגון שלך וכשהוא אומר משפט כזה, את מרגישה שזה "(מזלזל בך? מוריד ממה שעשית בשבילו? תשלימי מה שמתאים)".

אתם נשמעים מקסימים והוא ממש זכה שאת ככה מפרגנת לו.
אני במצבים כאלו מנסה לראות באמת גם את הצד של בעלי. אפילו אם הוא ממש מעצבן באותו רגע. קודם כל עושה את הדיאלוג איתו בתוך הראש שלי, צועקת עליו (בראש), מתלוננת, בוכה, מוציאה עצבים (הכל בפנים, כן?) ואז אחרי שפרקתי את הצד שלי, אני מחליפה צד לצד שלו. ואז על כל טענה שיש לי, אני עונה משהו מהצד שלו. אחרי שעשיתי את הדיאלוג הזה עם עצמי, אני יותר מצליחה להבין אותו ואז גם יותר פנויה לדבר איתו בצורה רגועה שלא תוביל לפיצוצים.
מה שעומד בבסיס של זה זו ההנחה ששנינו בני אדם טובים בסך הכל, אוהבים אחד את השני. פשוט אנחנו שונים אז רואים דברים בצורה שונה, ואם כל אחד רק יצליח להבין איך השני רואה את הדברים, זה יעשה יותר טוב לשנינו ;)
אז אולי זו לא השיטה הכי צודקת, כי מצד האמת - הכי הגיוני לשלוף אותו באמצע המפגש במצב כזה. אבל בסוף אנחנו לא רוצים להיות רק צודקים, אנחנו רוצים גם לחיות בשלום וההבנה, אז לכם אימצתי לי את השיטה הזו שעוזרת לי מאוד

זה נשמע חוויה מאוד קשה. ובהחלט התחושה שאת רוצה שיראו אותך ויעריכו את מה שעשית היא לגיטימית ביותר. אפילו אם לא היית נוסעת למיון. אלא נשארת בבית עם ילד צורח.
מה לעשות להגיד לו. נפגעתי. רציתי להרגיש שאתה מעריך את מה שעשיתי. ואני מרגישה שלא ראית אותי. אולי את גם מרגישה לא מוערכת, או לא אהובה. אז להגיד לו. וגם להוסיף מה כן. הייתי שמחה אם...

תגידי לו יפה ובנחת,
יקירי רוב הנשים האחרות היו שולפות אותך מהמסעדה
ואתה היית שתוי ולא שמת לב כמה היה לי קשה
לא הצעת לי שתיה
ולא אמרת לי מילת הערכה על מה שעשיתי
מאד הייתי צריכה אותך והיה לי מאד קשה ופירגנתי לך מכל הלב
במקום להקטין מה שעשיתי אני אשמח ממש שתעריך ותפרגן ותגיד לי איזה מלכה אני כדי שיהיה לי חשק להמשיך לפרגן לך בעתיד
חיבוק ונשיקה
ותתפייסו
❤️❤️❤️

לא חושבת שזה משהו שאת אמורה לעשות לבד אם יש ברירה, זא אם אין ילדים אחרים בבית שצריך לשמור עליהם.
לא יודעת במה עזרתי לך אבל יש לו תפיסה מאד לא שגרתית אם הוא לא חושב שילד חולה ברמת מיון מצריך הפסקת בילוי... התפיסה שלך בטח יותר סטנדרטית...

וגם אני הייתי מצפה לתודה על זה שככה פירגנתי לו ואם היא לא הייתה מגיעה אז הייתי אומרת לו שמצפה לזה....

אני אישית לא מבינה מה התועלת שילד אחד הולך למיון ושני ההורים באים....
באמת שאף פעם לא הבנתי את זה, בדכ אחד מהם הוא סתם עציץ שיושב בצד בפלאפון או נגרר אחריהם לכל בדיקה בלי באמת להועיל.

עכשיו אני מאושפזת עם הילד, לא מבינה את אלה ששני ההורים נמצאים כל היום.
לא עדיף שרק הורה אחד יהיה עייף וכל פעם יתחלפו? בשביל מה שניהם צריכים להיות?

קשה לפעמים להיות לבד בסיטואציה כזו לא נעימה

מה גם שמיון זה לא אשפוז

זה ברור ראשוני דחוף מה יש לילד

וזה מצב מתוח ומאוד לא סימפטי

(בשונה מאשפוז ארוך שחשוב אולי לשמור על כוחות..למרות שגם אז נראה לי הרבה יותר מקל ומרגיע להיות יחד)

ונוכחות הורית משותפת זה ככ מחזק וחשוב הן בפן הנפשי והזוגי והן לילד ותחושת הבטחון שלו

שהיינו במיון עם ילד\ה ממש לא היה אחד שישב כמו עציץ..

אלא שנינו היינו בתפקיד וגיבינו אחד את השני כשלאחד היה קשה לרוץ אחריו..

וכן חיזקנו אחד את השני בעיקר אותי חחח

אבל נראה ממש בסיסי

הסיבה היחידה לא לבוא יחד זה אם יש ילדים נוספים ואין מי שישמור עליהם

 

יכולה לומר שאצלנו בפעמים שהצטרכנו לגשת מיון היה תמיד בבית עוד ילדים\תינוק

ותמיד בכל זאת הלכנו יחד

ודאגנו שמישהו\סבתא\סבא ישמרו על שאר הילדים וכו..

 

שיהיה רק בריאות לכם ולכולם !

אבל רק שתדעי שיש גם אנשים כאלה ואני לא חושבת שנכון לומר שהם לא שגרתיים, אלא אם את אומרת את זה בנימה חיובית.

לך ולאחרות נכון שהבעל יהיה וזה בסיסי בעיניכן
ובעיניי (ובטוח גם בעיניי אחרות) אין צורך בזה ותמיכה רגשית אני יכולה לקבל גם דרך הפלאפון.

אגב, לגבי המיותרות של בן הזוג.
אין לי ניסיון בזה כי כנראה אני טועה אבל לי מהצד זה נראה מיותר הרבה פעמים. תמיד רואה הורה אחד בתוך חדר במיון והורה שני נמצא בחדרי המתנה עם הטלפון שלו/ספרי תהילים/כל עיסוק אחר

אז דבר ראשון, את אישה נפלאה. אני חושבת שחלק ממכלול של זוגיות, חשוב מאוד המקום של הפרגון לבן הזוג (בתנאי שזה לא משהו סדרתי שאת מוותרת על צרכים שלך, וגם שיש איזון הדדי של פרגון וןיתור)

נקודה נוספת, אני חושבת שהרבה פעמים בין בני זוג יש משבר על רקע ציפיות שאכזבו להן..:/
מה קרה כאן? את פרגנת משהו גדול. ציפית לתודה ענקית והתגובה של בעלך לא היתה מותאמת לציפיות שלך (אגב. זה לדעתי בסדר..לא מראה על משהו בעייתי בו) והיה לו קצת מובן מאליו.
אני חושבת שאם אכן הקשר ביניכם טוב ובריא תתארי לו את מה שתיארת לנו..כמה זה לא היה לך קל. כמה זמן ברור לך שבעל ואבא אמור להיות איתך בזמן שכזה. ואיך ציפית לתודה ממנו.. והתאכזבת .

בהצלחה יקרה

קראתי ואמרתי לעצמי בלב אמאלה איזה אלופה
אני היתי מזעיקה מיידי..

תודה על הנרמול. ותודה על השיקוף של הצד של בעלי. זה באמת נקודת מבט שפחות חשבתי עליה..
אנסה לדבר איתו היום 🙏
אוף למה הגברים כאלה אטומים לפעמים? מה כל כך קשה לו להגיד - ואו תותחית אני לא הייתי מסתדר??!! או שזה רק אצלנו?🤔 אוף

באמת אני אישה שיחסית מסתדרת לא רע בכאלה סיטואציות. יותר ממה שאני רואה סביבי.. אבל עדיין רוצה להרגיש שהוא מעריך אותי על זה.

לגמרי! ואפילו יותר מזה ;)

והוא גם נורמלי, או לפחות, גבר טיפוסי
את יכולה להסתכל על התגובה שלו כמחמאה, שהסתדרת בלעדיו, זו פשוט דרך קצת משונה להגיד את זה😅

וכמובן גם להגיד שאת רוצה לשמוע אותו אומר לך את זה, רק לא להתאכזב אם גם בפעם הבאה הוא לא יגיד, כי הם פשוט חושבים אחרת מאיתנו

יש דברים שצריך ללמד לומר.. או יותר נכון ללמד מה את צריכה לשמוע....

ואפשר לומר לך שאת אלופה?
איזה אישה זהב תותחית ומלכה, גם יחד!!

חבל לך להיות בעצבות ובכעס הוא רק לא שם לב,

אם היית מסבירה לו לפני כן שקשה לך ואת גם רעבה

הכל היה נראה אחרת,הם רק לא שמים לב,הם ממש 

לא מתכוונים,גם אני שצריכה משהו מסבירה טוב טוב

לבעלי,ולכן יקרה שבוע לפני פורים תכנסי המון שמחה

לבית ותשמחי שהילדה אתך בבית,ובעזרת השם הכל

יחזור לקדמותו ויהיה לך רק טוב אמן.

אבל אני חושבת שמרוב שהראית לו שהכל נהדר ושימשיך עם הכיף שלו הוא נכנס למן תחושה שהסתדרת בלעדיו ולא היה כזה נורא ..
האם פירטת לו בהמשך מה עבר עלייך בבית החולים עם התינוקת ומה חווית?
אני כן חושבת שאם הרגשת צורך שיבוא איתך למיון היית צריכה לקרוא לו הביתה. זו הבת שלו גם... ומיון זה לא סתם קופת חולים... (אני אישית שולחת קבוע את בעלי אם צריך ללכת למיון) את לא חייבת תמיד להיות בנחמדות יתר.. תכירי את הכוחות שלך.. תקשיבי ללב שלך... מה הוא אומר לך... כי אחכ הכל נפל עלייך.. הותשת לגמרי והוא עוד תקע איזה משפט שפגע בך והעצים את כל החוויה לרעה....
שימי 💓 שלפעמים אנחנו לא באמת קשובות לעצמינו... אנחנו מנסות להראות שאנחנו גיבורות... גיבורה אמיתית מקשיבה לנפש שלה עמוק...
ואולי באמת הרגשת שאין לך צורך בו ובעזרתו...
הכל הגיוני.
אני נתתי נקודה מזוית אחרת.
בהצלחה רבה... חשוב שתפתחו את הסיפור ותדברו על זה.

רק שמעתי ש"הליכות" מאוד עוזרות

תלויה בחומרה ובמה שאמר הרופא וכו
אבל בלי גרביון זה מחמיר וזה לא עובר אחרי ההריון, זה נזק לכל החיים מה שנקרא…
ואין הרבה הבדל בין ישיבה לעמידה מבחינת הנזק. כל מצב שהוא לא שכיבה עם רגליים למעלה מצריך גרביון

אז מניחה שזה לא רק אסתטי.

תרגישי טוב

והם עלולים לעלות לריאות
וזאת כל הסכנה 

היו לה ורידים מטורפים ברגלים.
ומאז כמה שנים הכל אחלה.

אני שבוע 19 ורק דגדוגים..
בקודם התחלתי מאוחר יותר וגם היה קדמי 

לא זוכרת בדיוק ממתי, אבל בהחלט סביב השבוע הזה. אולי אפילו קודם.

אני פעם אחת הרגשתי ממש מוקדם ופעם אחרת רק בשבוע 20.שניהם היו עם שליה קדמית

לק"י
ודאי שהרבנית יכולה להחליט בעצמה
אולם לעיתים נחה עליה הרוח
והיא רוצה דיון פתוח
ולכן היא מאפשרת לנשים היקרות
להצביע בבחירות

אין זה מוריד מכוחה וסמכותה
וכמובן שבסוף היא מחליטה
ואם השם הנבחר בעיניה לא יישא חן
היא תחליט לבד על שם


שאי ברכה בעמלך
וה' ישיב לך כגמולך

לק"י

ולנזוף ברבנית זה כמעט אסור!
אנא חזרי לשרשור החוקים
ורענני מהם הכללים

לק"י

אהבתי את - אשת חיל מי ימצא
"באה לבדר את כל מי שרוצה"

 

נ.ב.

קונספט החרוזים חזק בהחלט ויש בו אפקט הומוריסטי, לא יאומן! 

היה לי הריון אחד עם דימומים קלים , דומה למה שאת מתארת, והילדה יצאה בריאה ושלימה ב"ה 

כדאי לך להבדק ליתר בטחון, אצל רופא/ת נשים

רוב הסיכויים שהרופאה תגיד לך שהכל בסדר וזהו, ואין איך למנוע את הדימומים/הפלה אם הם מתרחשים

יש את העצות סבתא כמו - לא להתאמץ , לא לשטוף רצפה - אבל הרופאה שלי אמרה שזה לא קשור

אז היתי ממליצה לך ליתר בטחון לא לעשות פעולות שגורמות לך מאמץ כמו ספונג'ה, או פעולות שאת רואה קשר ישיר - אם מיד אחריהן יש דימום, אז לא לבצע את הפעולות האלו ולהעזר בבעלך או מישהו אחר

 

לסיכום, רוב הסיכויים שהכל בסדר אם זה לא דימום ממש כמו מחזור אין מה לדאוג, והיתי הולכת לרופאה ליתר בטחון שהיא תבדוק לך מה הולך שם באולטראסאונד ותוודא שהכל בסדר 

שאני בשירותים.... מעצירות.

רק כשאני מתאמצת ביציאות בשירותים יש לי הפרשה חומה בהירה ממש.

 

לצורך העניין אם נקרע חוט של טמפון ההוראה היא להפעיל לחץ כאילו יש יציאה וזה מחליק החוצה..

השאלה אם עצם ההפרשה מעידה על דימום כלשהו או שזה פשוט הצבע של ההפרשות הנרתיקיות שלך.

אפשר ללכת לרופא לאולטרסאונד רק לוודא שזה לא דימום.

הכל היה תקין ב"ה

אני מקווה שהכל בסדר

יש לי תור עוד פעם רק בעוד שבועיים

לא נשמע לי הגיוני שהתקן לא הורמונלי מרעיב...

באופן כללי אין סיכוי שהתקן יגרום כי הוא לא משפיע מערכתית
אבל בגלל שאצלך הוא ממש חדש וזה גוף זר שהגוף מנסה לפלוט עד שיסתגל אז לשעת זה כן יכול להשפיע.
זה גם יכול לגרום לכאבים כמו כאבי מחזור וכל מני מיחושים. כמו שיש הרבה נשים שאוכלות בכאבי מחזור.

קיבלתי מחזור.
אבל אני כבר אחרי.
ובמחזור לא היה לי כזה רעב משוגע.
מקווה שזה יעבור
תודה על העזרה

לק"י

@כבתחילה אהובה את באמת חסרה!!!

אבל אמא לאוצר אהובה

מגיע לך תעודת הוקרה

את שמי אמנם שינית

אך לתייג אותי רנדומלית, עשית גם עשית.

תודה נשמה

 

לק"י

לק"י
חחח

וגם תכלס אין לי יותר מידי מה לכתוב בנושאי הריון ולידה

/מיקום הכתם.

אם אין לו יכולת להתיר-

הולכים לבודקת שעושה הפסק, הולכים שוב לבדיקה ראשונה ושביעית

בהצלחה

הוא יצטרך לפסוק לך ככה.
אם לא, תחפשי רב שכן יכול לפסוק בלי בודקת. זה קיים.
מניסיון.

אבל זה הגוף שלך, החיים שלך, הבחירה שלך.

שאלת מה עושים?

כך אני יודעת שעושים, וכך זה לפי הנחיית הרב שאתו אנו מתייעצים.

אך אני קוראת פה על בנות שהולכות לרב מסוים שמתיר בלי בודקת.

לא לפי שיטתנו, אך מקבלת שיש שיטות והנהגות שונות

(בכ"א אני החריגה פה בפורום לכאורה, חרדית... הרוב פה מזרמים אחרים, אז בהחלט יש פסקים שונים לגמרי)

בהצלחה

שגם אנחנו מתייעצים עם רבנים חרדים. ספרדים.אם זה משנה. והם לא מחמירים. קיבלתי היתר לפצע גם בלי בודקת.

הרב לא הצליח להתיר רק אז ללכת לבודקת.

בוודאי שרב יכול להתיר בלי בודקת. הוא רואה לפי המיקום/גודל/צבע של הכתם וכד'.

דיברתי על בנות שהולכות לפי פסק שמספיק לדוגמא לתאר לרב טלפונית את המראה או לשלוח תמונה בווטסאפ.....

שאני לא מכירה אף רב חרדי שפוסק כך, אך הרבה בנות כאן מספרות על רבנים שונים שכן פוסקים כך.

ובהחלט יש הבדל גם בין אשכנזים לספרדים בכל הנושא הזה.

גם לי לא יצא להיתקל בזה

ככה יש אפשרות להתיר לפי המראה ולפי תחושת האישה.
לצערי לרוב לרבנים קל היום לשלוח לבודקת כי הפתרון הזה קיים והוא 'ודאי' יותר, ואז הם לא לוקחים על עצמם אחריות של היתר. אבל מה עשו לפני שזה היה קיים? עדיין התירו כתמים של פצעים לפי כל מיני הגדרות הלכתיות, שאחת ההגדרות היא תחושה של האישה.
והרבה פעמים אם מבחינת הרב זאת אופציה אחרונה לגמרי ללכת לבודקת אז זה נצרך הרבה פחות, כי עם הכלים ההלכתיים שיש לו הוא פוסק שזה פצע ולא חייב לראות את זה בעיניים.

הפכו את זה לצורת פסיקה ראשונה לפצע, וזה מה שאני חושבת שקשה פה להרבה נשים.

ורק במקרה שלא מצליח להתיר ללכת לבודקת.

הרבנים יודעים מה זה ללכת לבודקת. יכולה להגיד לך מנסיוני הרב (זכיתי להיות מאסטרית בכתמים ודימומים לא בזמנם)

שהרבה פעמים אני אומרת לרב אחרי שלא הצליח להתיר אולי אלך לבודקת, והוא אומר לי- חבל עלייך. לפי המראה זה לא יעזור לך. אבל אם את רוצה תלכי....

אי אפשר לתלות בפצע ולכן חייב להיות טהור.

 

בדיקות של השיבעה נקיים - אם יש דם ויודעים שיש פצע - הרב יכול לתלות  בפצע.

יכול להיות שהרב גם יוכל לתת הקלות כמו  לבדוק רק יום ראשון ושביעי, או ללבוש צבעוני.

 

כשהיה לי פצע, בשביל ההפסק, פשוט עשיתי בדיקות אחת אחרי השניה עד שיצא משהו טהור, ואז את הבדיקות של השיבעה נקיים שולחת לרב - ולרוב הוא היה מטהר ותולה את זה בדם מכה. (אצלי ראו בוודאות שזה מפצע...)

זה מאוד תלוי בפסיקות - יש רבנים שמחייבים ללכת לבודקת על מנת ליתלות דם בפצע, ויש כאלו שעל סמך עדות של האישה\ כאב בזמן בדיקה, מיקום וצורת הדימום תולים במכה גם בלי בדיקה

על כל דבר תשאלי את הרב שלך, ואל תסתמכי על דברים שכותבים לך פה!

יש בדרכי טהרה של הרב מרדכי אליהו סעיף שבמקרה של פצע עושים 3 בדיקות (נדמה לי שבשלושה ימים?) ואם בשלושתן יוצא דם בדיוק באותו מקום אז תולים בפצע ואפשר להתחיל שבעה נקיים..

מניחה שיש עוד פסיקות.. וכמובן שצריך לקבל הנחיות מדויקות מרב..

כנראה לפי השיטה של הרב אליהו כמו שכתבת
לא דווקא אחרי שלושה ימים
למי שיש רגישות לפצעים כדאי מאוד למצוא רבנים שמתמחים בזה

לדעתי הרב אליהו מצריך 3 בדיקות כדי שתיווצר חזקה.

אולי הוא מתיר את 3 הבדיקות באותו יום.. אני לא זוכרת..

(אני עוד מהדור הישן שלמדו הדרכת כלות מהדרכי טהרה.. לכן מכירה טוב את הפסיקות..)

הרב התיר לנו את הבדיקה לפי תיאור שלי ולא לפי בודקת. זה היה ברור כשמש שזה פצע.

ובגלל הפצע הנחה איך להמשיך את הבדיקות (אצלי זה היה רק ראשון ושביעי)

בקיצור להתייעץ עם רב

בעיקרון ההנחייה היא למעט בבדיקות במצב של פצע
לי אמר רק ראשון ו7, ולבדוק שטחי

ובודאות הרגשתי פצע, ידעתי לומר שזה זה.
אבל תשאלי אני מכירה גם שיש פצע הרב יכול להנחות לעשות בדיקה על עד קצת רטוב ואז זה לא פותח את הפצע על פעם..
בכל מקרה תשאלו

אל תעשי הפסק כזה - זה מה שגורם לפצעים. בגלל ה'יצאה הנשמה עד שהצלחתי'. הנרתיק מתייבש והגירוי יתר הזה גורם לכאב>פצעים.

יכול להיות שיש רבנים שמקלים בזה, אבל אני יודעת שבהפסק זה יותר מורכב (אני בודקת טהרה)
אם את לא מוכנה ללכת לבודקת שתאשר שזה פצע, כנראה שתצטרכי כמה ימים לחכות עד שהפצע יחלים ורק אז תוכלי לעשות הפסק.
הבודקת תקצר לך את התהליך אבל כנראה שתצטרך לעשות לך בדיקת ראשון ושביעי, אבל לשיקולך.
יש בודקות מקסימות ועדינות 

מרגש!

תגדלו אותו בנחת ואהבה!

התאוששות קלה
והרבה שעות שינה
כמה שפחות לילות לבנים
הנקה זורמת וטיטולים מלאים

נכתב כמובן באווירת פורים ,

מלא בריאות ונחת והתאוששות נעימה!!

וטוב שאת מעדכנת! בדיוק רציתי לשלוח לה הודעה בפרטי על איזה משהו שהיא אמרה.. אז שלא נפריע!❤

לק"י💪

בקרוב אצל כל ההריוניות העודפות

סוףסוף יצא הגברבר!

חיכינו חיכינו סוף סוף הנה בא בן!

הרבה נחת ושמחה!

איזה זמן מקסים להיוולד בו!!!

הרבה נחת!

איזה כיףףףףףף

שהכל יהיה בכיף ובקלות! 

(לגבי השאלה לא יודעת)

אם הפסקת גלולות אז גם היתה וסת? אם כן, תספרי וסת אחרונה מאז.
אני אף פעם לא בדקתי בטא🤷🏼‍♀️

לא אסרו אותנו לפי הרב

אני לא הייתי בודקת הכפלה...
שבוע, תבדקי לפי ווסת אלונה, ואם לא היתה מאז הגלולות אז תקבעי תור לאולטרסואנד.

שיהיה בבריאות, בקלות ובשמחה!!

אם רופא המשפחה אז כדאי לבקש מרופא נשים עוד אחת, לעשות מקיף יותר וכל הדרך לשאול על האולטרסאונד
(אצלי הרופא משפחה נתן רק בטא והרופא נשים גם מדדים נוספים להריון)

הרופא משפחה נתן לי מלא בדיקות מקיפות כאלה. ויטמינים וכ

אלא אם זה יותר מ1. ואז גם שבוע 3 מתאים.

לדעתי שבועיים וחצי זה אחלה. מקסימום יגידו לך לבוא שוב.

בסביבות 20000

בלי תאומים😅

הייתי עושה עוד בטא...
אבל לא חובה (אף פעם לא באמת חובה, אם את רוצה בשביל השקט שלך)

ממליצה ספציפית על מגע הקסם.

וכמובן מומלץ לפנות לרופאת נשים / להתייעץ עם מכון פוע"ה, יש פתרונות די פשוטים לנושא הזה

הייתי הולכת לרופא.
לדבר עם מכון פועה הם מכוונים ממש

אם כן , יש את חזן ממזור מנחם שהם מטפלים בדברים האלה באופן טבעי
זה יקר קצת, אבל שווה לגמרי!
מכירה הרבה אנשים שטופלו 
(כמובן, אומרת לתועלת, אין לי שום תמלוגים מהם..)

זה בשם ציסטה)- עושים חתך כדי לנקז את המוגלה שבפנים ולנקות. אני לא יודעת בדיוק כמה הרדמה, כי למישהו שאני מכירה כבר עשו את זה עם ניתוח של אבני כיס מרה אז הוא היה בהרדמה מלאה, אבל סביר להניח שעושים אלחוש/הרדמה מקומית.
זה ממש לא נורא.

מוזמנת לפנות בפרטי

בירך הפנימית צמוד למפסעה

לא עברתי את זה
אבל מניחה שזה בהרדמה מקומית מוציאים את הגוש ואת לא אמורה להרגיש כלום (רק את ההרדמה המקומית שזה לא נעים כזה... כמו זריקת הרדמה אצל רופא שיניים)ואחר כך חשוב מאוד להקפיד על שטיפות מרובות עם מים וסבון שלא תווצר שוב דלקת

יש לי בדיוק משהו שמזכיר עקיצה

ציסטה שחתכו וניקיון אפילו בלי הרדמה. אז אין לי ניסיון..
אבל בהצלחה גדולה!
בע"ה יעבור בקלות ובמהירות ושתהיה לך הקלה!

רק הרבנית תוכל לענות על זה.

@הרבנית הקדושה

יש לך כאביפ?
אולי זו פטריה, אולי דלקת בדרכי השתן.
המחזור שלך מאחר?

ולכן לך אענה
פרשת ויקרא היא פרשה ייחודית ביותר
אך על תיאורים גרפיים אנחנו מוכנות לוותר!

יש להקפיד על קוצו של יו"ד עם כל הכוונות
לבדיקת סטיק או בטא יש לפנות.

התשובות האפשריות הן כן, לא ואולי
ימים יגידו, לחכות בסבלנות מאוד כדאי!

לכבוד פורים לפורום הצטרף חבר
או שמא ידיד יקר הגיע לבקר?!
אם חצילוש קראה לי נשמע שאת/ה טרול
כל הציידות מוזמנות לצאת במחול!!
@משמעת עצמית
@השם בשימוש כבר
@מיואשת******
@מי עוד?

מה בין פרשת ויקרא ללהבדיל הבעיה שהועלתה?

מהו טרול?ולמי התכוונת? לפותחת השרשור?

אלו מושגים שאני עוד לא  מבינה 

ומי את הרבנית הקדושה? מרגיש לי משום מה שנכנסתי לאוירה של החרוזיה....

לק"י
מוזמנת להכנס לכרטיסי האישי ולקרוא את השרשורים
שאני פותחת לכבוד חג הפורים
שם תביני את כל המתרחש
אך בכל זאת מקצת אפרש

לק"י הם ראשי תיבות של המילים
"לישועתך קיוויתי ה", בערך כמו בס"ד אצל תימנים
יעל המנהלת היקרה
פותחת כך כל הודעה
ובתקנון הפורים של הפורום התבקשו כולן
לפתוח ככה את ההודעות של עצמן

טרול הוא מושג במרחבי האינטרנט, והכוונה
אדם שבא לעשות בלאגן ולהרוס תוכן ללא הבחנה
ההודעה הפותחת הזמינה חגיגה
ולכן הרבנית נקראה לתת תגובה

וגם חוש ריח
לזהות כאלה מזיקים...

לק"י
אך איני יודעת מי את חושבת שאני
וגם אם כן אדע, לא אגלה
חכי בסבלנות, שרשור ניחושים עוד יעלה!

לק"י

בדיוק בזו הסוגיה
לאור בקשת המנהלות הנכבדות
שבשרשור אנונימי להימנע מלזהות
האם הרבנית הקדושה,
נכללת גם היא באותה הבקשה?

מצד אחד, זהותה אינה ידועה
וייתכן שרוצה היא לשמור על סודה
אך מצד שני
וזהו צד מאוד מעשי
סופו של ההסתר שבה להתגלות
וזה דבר ידוע לרבות
אז כיצד יש להתייחס בזה המקרה?
לפי הראשית או לפי סוף המעשה?
אתייג ברשותכן את ההנהלה
כי זוהי סוגיה ממש דחופה

@יעל מהדרום
@טארקו
@אין לי הסבר
@חצילוש

לק''י
אנסה לענות עליה במעט.
בסתם שרשורים המטרה היא להסתתר,
אך כאן המטרה היא לצחוק ולזמר
אך אם ננסה על הרבנית לעלות,
זה יהרוס לנו את מלא הזדמנויות הצחוק.
(החרוזים שלי גרועים ברמה,
איך עשיתי זאת שנה שעברה????)
אך בקשה אחת לי מהרבנית במרומים
שתעשה לנו שרשור הימורים!!!

🤔
המילה אך פה באה לניגוד, אבל פתאום את אומרת שלא כדאי לגלות גם כאן...

לק''י

שאם תעלו על הקבנית, תיגמר המסיבה.
כי זה לא כיף הרבניות להיות,
אם יודעות את שמך כל הבנות.
על כן המשיכו כך להתאפק,
ואנא נסו להינות מהספק!
ובלי נדר ואם ירצה ה'
שרשור הימורים אפתח גם כן!

לק''י
ובדיחה את חייבת כי שכחת לק''י😌

לק"י
ואף פעם לא שוכחת..
מלשנית 😝

חסדי ה'.

ומדהים לזכור בתוך ההסתר שעוד יתגלה הטוב ביותר.

לומדת ממך!

מתחילה לפקפק מאוד בזה.
החיים זה דבר מעייף נורא, שתדעו.

אבל מאמינה שמתחת לעייפות הזו מסתתרים גילויים נהדרים - כמו שהמחשת בשיר המדהים שלך - ותצליחי להוציא את הספרון המתוק שלך לאור!