פורום הריון ולידה (עמוד 1610)

ושהבת שלך תרגיש טוב❣️

חיבוק❤

רפואה שלמה והרבה כח לכם!
זה מתיש ממש וקשה לראות שכואב להם...ועוד עם עייפות בכלל!

הודעתי בעבודה שמחר אני לא אגיע אז מקווה שאני אצליח לישון איתה כשהיא תישן צהריים

שולחת חיבוק ומלא מלא כוחות

תעשי את שלוש הבדיקות, אולי לפחות שתיים מהן יצאו חיוביות וישמחו את ימייך האפרוריים

חצי שנה, שלילי כמובן
קורונה אין לי באמת סיבה לבדוק
(איך בעלי אמר, את לא צריכה חופש, את צריכה שיהיה לך כיף בעבודה. צודק.)
וביוץ לא נראה לי קרוב לפי איך שאני מכירה את הגוף שלי

ומה שבעלך אמר ממש מדוייק גם בשבילי.

אני לא מבינה בזה, אבל המנהלת שלו היא @ט'

איפה את עכשיו?
אחרי בירור או לפני?
את מטופלת אצל רופא פוריות?
עשית מעקב זקיקים?

יכולה לשתף מהנסיון הדל שלי
לפני שמתחילים טיפול בהורמונים צריך לעשות בד"כ כל מיני בדיקות:
כירורג שד
בדיקת פאפ (אם לא עשית ב 3 שנים האחרונות)
בדיקת פרופיל הורמונלי - בדיקת דם ביום השלישי עד החמישי של המחזור
בדיקות נוגדנים לצהבת, סוג דם, ועוד.. (בדיקת דם)
גם הבעל צריך לעשות בדיקות - בדיקת זרע, בדיקות נוגדנים לצהבת ואיידס.

אחרי שמתקבלות כל התוצאות פונים לרופא פוריות שמתאים את סוג הטיפול (הזרעה / IVF וכ'ו).
בגדול, מקבלים זריקות הורמונים להזרקה עצמית בכל יום, עושים מעקב זקיקים באולטרסאונד ובדיקות דם כל כמה ימים כדי לראות מה המצב, וקובעים תאריך לטיפול...
יש פה בנות מקסימות שידעו לענות יותר מדוייק...
בהצלחה גדולה ובשורות טובות!

תשובה ממש מדויקת
אהבתי את הניסוח שלך
נראה כ''כ פשוט, כמה זה היה בפועל מסובך 😭

התחלנו בירור בערך אחרי שנתיים וחצי של נסיונות.
קודם כל זימון תור לרופא פוריות, היא תביא לך את כל ההפניות לכל הבדיקות.
אם עדיין לא התחלת מעקב זקיקים קודם כל יתחילו עם זה כדי לדעת מה מצבך ההורמונלי ביוץ וכו'
במקביל גם יתחילו לבדוק את בעלך ובהתאם לתוצאות קביעת פרוטוקול להמשך.

לפני הכל, באמצע (וגם אחרי שנקלטים בעז''ה), נשימה עמוקה עמוקה עמוקה
פול סבלנות תפילות שמחה ומעל הכל לא לשכוח את הזוגיות.
תפנקו את עצמכם גם אם זה בטיול קצר או באייס קפה אחרי כל פגישה
תעשו את זה בטוב
אי אפשר לדעת על מה יעלו....
בסופו של דבר הכל מלמעלה ולטובה

אם תפרטי יותר, נוכל לעזור יותר.. עשיתם כבר את כל הבירור? את אצל רופא פוריות? אם את צריכה המלצות את גם יכולה לשאול פה, תגידי קופה ואיזור ואולי בנות פה מכירות

נסיון לא פשוט!
חיבוק!
מתחילים עם בירור ראשוני. בדיקת שלך פרופיל הורמונלי, בדיקת זרע, מעקב האם הביוץ בכלל סדיר..
לפי תוצאות הבדיקות רואים מה הטיפול הנדרש
מאחלת לך שתקלטו מהר ובשמחה בזמן שהכי מתאים לכם❤️

בתור אחת שעברה את זה מאוד עזר לי שהסבירו לי וענו לי על שאלות מנסיון אישי ואשמח לעזור לך ❤❤

קודם כל כיף לקבל את התמיכה שלהן- מחזק ממש 😙
יש לי 3 ילדים ב"ה, אחרי 4 הפלות ושנה שמנסים ולא נקלטים מההפלות הקודמות...
פניתי כבר לרופא פוריות כרגע צריכה לעשות מעקב זקיקים, כירורג שד ופאפ....
אני בקופ"ח כללית מירושלים...

כדאי גם לעשות בדיקות לקרישיות

חשוב גם לבדוק את הזרע ,
בהצלחה!!!

מה הסיכוי שיהיה בעיה עם הזרע?

כמו שאצל האישה יש ירידה בפוריות, גם אצל הגבר.
יכול להיות שימצאו בעיה אצל האישה, אבל אם לא מוצאים או אפילו במקביל, חשוב לבדוק גם את הגבר

ההפלות כולם ברצף אחרי הלידות?
ומצטרפת להמלצה לבדיקת קרישיות יתר

הם היו אחד אחרי השני...

הייתי ממליצה לבדוק בדומה לקודמיי, קרישיות יתר
ממליצה גם להתייעץ עם יועץ גנטי (דרך פועה אפשר), ולבדוק מולם אולי יש משהו בשילוב הגנטי שלכם שמונע את ההתקדמות.
יש לי חברה מאוד קרובה עם ילד אחד, ולאחר הילד הראשון עברה 3 הפלות רצופות
וזו הייתה הבעיה בסוף..

לתשומת ליבי! תודה רבה כיף שיש אתכן ❤

אנחנו כמובן ראינו את התשובה במוצ''ש

יכולה להגיד שפה בפיקוד העורף לוקח באזור ה30 שעות, אבל כשעשינו בקופה לקח פחות מ12 שעות...
אז זה יחסית חריג כי כנראה המעבדה של הקופה שלנו קרובה.. אבל ידעתי את זה רק בזכות חברה וכשעשינו בקופה במקום אחר לקח הרבה יותר זמן...
אז ממליצה לברר עם אנשים שעשו אצלכם באזור מה הכי מהיר..

אוף. הרופא אמר לי שידאג שיסמנו את זה כבדיקה דחופה כי יש לזה השלכות רפואיות משמעותיות.
ומחכים כבר מעל 24 שעות ואין תשובה....
עוד רגע משתגעת מהמתח.

קיבלו תשובות משבוע שעבר.
באופן אישי עשיתי מוצש עוד לא קיבלתי.

ואמור להגיע אלינו ציוד רפואי מהקופת חולים שנוכל להיבדק חלקית בבית וגם בזה יש עיכוב בגלל העומס...

אבל הבנתי שזה יכול לקחת עכשיו הרבה יותר...
אוף, בהצלחה עם המתח הנוראי הזה!

אז אולי עוד יש תקווה שנקבל עד הערב...

לא רואה

היתי עושה עוד כמה ימים שןב❤️

<3

ואני כן רואה

ובאמת הרבה מהפגיעות המיניות קורות דווקא על ידי אנשים מהסביבה הקרובה.
לא אומרת את זה כדי להלחיץ אלא כדי להיות מודעים.
לא חושבת שיש טעם להתחיל לחשוד עכשיו בכולם, זה לא מועיל ולא מונע פגיעה.
מה שכן עוזר זה חינוך למוגנות ומודעות למוגנות מצידך יכול מאוד לעזור.
לדעתי כדאי להיעזר בתוכן מקצועי ואנשי מקצוע, לקרוא ספרים/לשמוע הרצאות בנושא, זה נותן כלים איך לצמצם אפשרות לפגיעה ואיך לחנך למוגנות גם בסביבה הקרובה בלי לפתח פרנויות.

יש פגיעות מיניות שהפוגע עושה כדי לפגוע (גם אם הוא מאמין שלא)
ומה שאת מתארת לפי מה שאני מבינה שזה מתוך משחק וסקרנות של ילדים. מסתכלים אחד על השני נוגעים רופא וחולה אמא ואבא... פשוט צריך לחנך ולומר בפירוש מה אסור. אילו מקומות מותר לגעת ולראות ברשות אילו מקומות אסור אפילו ברשות

אם תשאלי מידי פעם איך עם אבא. מה אתם עושים ביחד?
תתענייני באמת. לדעתי תוכלי להיות רגועה.
אולי אני טועה אבל כך אני חושבת.
מכיר מישהו שגילתה שבעלה התעסק עם ילדיה רק שהיה לה לפני כן הרבה סימנים והיא לא דמיינה שיכול להיות כזה דבר

מענין לדעת

בס״ד

אני שאלתי את עצמי את השאלות האלה 😔. ואני ב״ה מוקפת באנשים טובים ממש. אבל העולם הזה כ״כ מבלבל שכן, מחשבות כאלה יכולות לצוף... זה הרי קורה במפשחות אחרות... ובמקרה שלך, כשאת שמעת על מקרים כאלה מקרוב, אני עוד יותר מבינה מאיפה התהיות האלה...

זה באמת מורכב... אני יכולה לשתף אותך במה שאני עונה לעצמי:

1) כמה שהשאלה הזאת לגיטימית ואמיתית, אי אפשר באמת לחיות ככה בחשדות תמידיים... זה ממש לא בריא. לא לי, לא לילדים שלי ומן הסתם גם לא לזוגיות שלנו. אני צריכה לזכור ולהתחזק בידיעה שזאת תופעה שהיא קיימת אומנם אבל היא שולית. ושרוב האנשים הם טובים...

2) ... ולהאמין בלב שלם שכל עוד אין לי סיבה מוחשית לחשוד בבני משפחתי, אז אני לא אחשוד בהם. כל עוד לא נודע לי שמישהו עשה משהו לא בסדר, אני נותנת אמון מלא. זה נכון לגבי כל בני המשפחה וקל וחומר לגבי בעלי. (נקודה למחשבה שעוזרת לי בהקשר הזה: איך הייתי מרגישה אם בעלי היה ככה חושד בי....?)

3) האמת, לילדים הקטנטנים אין לי ממש איך להרגיע למעשה. אבל לילדים שכבר אפשר ללמד אותם כללי מוגנות - אני מאמינה שעצם השינון של הכללים בכל מיני הזדמנויות מייצר ילדים יותר מוגנים.

4) אתמול צפיתי בהרצאה המדהימה ש@בארץ אהבתי המליצה עליה ואני מרגישה שזה עשה לי עוד יותר סדר בדברים. המרצה הסבירה עיקרון ממש חזק: ש״כללי פרטיות הגוף הם כל-כך חשובים ש*אין אדם בעולם* שנמצא מעליהם״. כלומר שהכללים האלה תקפים לגבי כל אחד ואחד ואחד ואחד. אני חושבת שזה משפט מפתח שכדאי להשתמש בו שוב ושוב.
זה הקישור ואני ממש ממליצה לכל הורה:

לבקשתכם: הקלטת המפגש על מוגנות - לצפייה חופשית ולהפצה + סקר לשמוע את דעתכם

5) יש שם (בהרצאה) עוד חלק שלם על הנושא של ״פעמון ההזהרה״ הפנימי שלנו שבארץ אהבתי סיכמה אתמול בתגובה הבאה, שגם עשתה לי המון סדר ושבעיניי קריטי ללמד את הילדים שלנו:

מצטרפת לתחושה... - הריון ולידה

6) את צודקת מאד שיש גם פגיעות מאחים 😔. וזה ממש חשוב שנזכור שכמו שאנחנו מלמדים את הילדים שלנו שהגוף שלהם פרטי, כך צריך לחדד ולהגיד שחור על גבי לבן שגם הגוף של האחרים פרטי ואסור בתכלית האיסור לפגוע בפרטיות שלהם. אני עונה לעצמי שזה חלק מהדברים שחובה עלי כהורה ללמד ולחנך את ילדיי, בין כל שאר הערכים החשובים שאני מחכנת אותם לאורם. זאת ההשתדלות שלי. זה וכמובן תפילות שהם יהיו תמיד צדיקים ויעשו רק טוב.


חיבוק גדול על המחשבות הלא פשוטות בכלל. שנשכיל למצוא את הדרך הנכונה להתנהל בעולם הזה, ללמד את מה שצריך ללמד ויחד עם זאת לחיות מתוך אמון וטוב, ושה׳ ישמור על כולנו ועל כל היקרים לנו תמיד ♥️

אני חושבת שהיא יכולה לתת

לי הביאו חודש אחרי הלידה. רופאת משפה

עוד לא השתמשתי במשאבה, רוצה לנקות אותה לפני שימוש ראשוני

תשאירי את המשאבה אחכ לשאוב על ריק. זה ייבש את האדים (כך אני עושה עם המדלה שלי).

לא יודעת למה חשבתי שהגיוני שהחלב זורם בתוך זה 😅

גם אצלי חלוקת העומס מאוד לא שוויונית אחרי לידה, אני מכירה את זה לצערי.

במידה מסויימת השלמתי עם זה.
אבל אני כן מתעקשת על רגעים ביום שהוא נמצא עם הקטן, כמו מקלחת, כדי לשחרר אותי קצת וגם כדי שיהיה להם חיבור.

אני יכולה להגיד לך מניסיון של הבכורה של השתפר ככל שהיא גדלה. לא מבטיחה כמובן שכל יהיה, אבל לפחות תדעי שהחודשים הראשונים באמת הכי קשים.

הרבה גברים לא יודעים איך להתחבר לתינוק.
הרבה גברים חושבים שבגלל שאת בבית, את אמורה לעשות הכל לבד.

הלוואי והיה לי פתרון קל בשבילך.
לדבר איתו כמובן. תנסו להסכים על דברים ספציפיים שאת רוצה שיעשה ומקובל עליו.
הזוגיות גם סופגת מכה קשה אחרי לידה.
טיפול זוגי תמיד מומלץ אם יש נכונות.
ואם את מרגישה שמצבך לא טוב - גם טיפול פרטני זאת אפשרות.

אצלי זה השתפר עם הזמן, למדתי להשלים עם דברים מסויימים גם שאולי לא בדיוק כמו שרציתי, ועכשיו בלידה השנייה שוב יש הרבה קושי.

שולחת חיבוק...

כל לידה היא טלטלה למשפחה ולזוגיות ולנפש שלנו..
אם את אומרת שהיה בסיס טוב לפני הלידה זה כבר טוב כנראה הוא קצת במשבר מהלידה, אפשר להבין, אבל גם צריך לטפל...
מציעה למצוא זמן רגוע ונינוח לקבוע דייט שלכם בבית או בחוץ, אפילו בייביסיטר לתינוק ולצאת ולדבר לדבר לדבר.... בכללי זה הכי חשוב!!!
וככ חשוב לנפש לך!
ומאוד חשוב לנפש שלך שיהיה לך זמן לעצמך, לצאת לקנות משהו, לפגוש מישהי מהעבר, וכאלה..
מציעה שכשתדברו תנסו לקבוע זמנים שרק הוא עם התינוק, או כל יום חצי שעה- מקלח אותו או מאכיל אותו ארוחת ערב או פעמיים בשבוע נשאר איתו לשעתיים משהו כזה.
רק אם יהיה לו תפקיד ברור בטיפול הוא ילמד להתחבר אליו ולהסתדר איתו ואת תוכלי לנשום, להרגע להשתחרר...
וככה הוא גם יבין יותר מה הטיפול דורש וילמד מחדש להתחלק איתך.
אולי היצירה שלך תהיה לשיעורי ספורט ואז יש מחויבות ויותר קל להתנתק ולצאת והוא גם יותר יבין את החשיבות ויזדהה..
וחשוב כ"כ לדבר לדבר לדבר
ברוגע
בנחת
להסביר מה עובר עלייך
איך את מרגישה.

קרה לי גם למרות שבעלי הוא מדהים הם קצת בשוק אחרי הלידה הראשונה לא בטוחים מה המקום שלהם, מה תפקידם ואצלך הכל כ"כ אינסטינקטיבי והוא לא מוצא את עצמו בכלל, ופתאום גם את לא פנויה אליו ולזוגיות שלכם והוא מרגיש קצת בצד ואולי גם קצת נעלב..
לא מצדיקה ואומרת שצריך להמשיך ככה רק מנסה לעזור להבין את המצב..

אז ממש בהצלחה!!!
זה קורה לכולם
וכשמתמודדים עםז ה ולא מוותרים
אתם תתחזקו מזה
הזוגיות שלכם תתחזק ותיבנה
ותלמדו להיות יותר אחד בשביל השני


בהצלחה ממש!!!!

תודה רבה לכן על העצות והעידוד!!❤
בע"ה אנסה לדבר על זה שוב..

פשוט הזוי

לא יודעת אם מותר להעלות משם צילומי מסך.

@יעל מהדרום@חצילוש @טארקו @אין לי הסבר

אין לי פייסבוק

הסתקרנתי לראות מה התגובות לזה. אז חיפשתי. וגיליתי שזאת קבוצה סגורה. יכול להיות שאין בעיה עם הצילום מסך.

לא יודעת.🤷‍♀️

אני בקבוצה הזו בפייסבוק אבל גם שם כתבו בתגובות שזה מועתק..

הכל טוב.

שגם באו להבדק
ואז כשכמעט הגיע תורנו, נגמרו הבדיקות
אוחחחחחחצ

תודה

או להיפך, שבעלך יישן לידו?


אני לא החלטית נגד לצרוח. כשהגעתי למסקנה שהיא בין כך צורחת, עם יחס שלי או בלעדיו, החלטתי לנסות שיטה כזו.
אני מאמינה שיהיו כמה לילות קשים, ואז הוא ילמד שאין בשביל מה לקום.

אבל אם את מחפשת גישות רכות יותר,
בן 2.5 הוא עדיין פעוט, והקשר בין ההבנה למעשה לא גבוה עד כדי כך, במיוחד שכנראה יש רגשות שמניעים אותו לרצות להיות לידכם בלילה...
אני כן מנסה (בגבולות הכוח שלי!) למצוא פתרון ביניים שיתן לילד את מה שהוא מחפש, ביחד עם זה שלא יהרוס לי את השינה...

לא ככ אכפת לי שהוא ישן איתנו, לדעתי אם זה מה שילד מבקש אני אזרום כי אני חושבת שבגיל הזה הוא עדין תינוק
אבל גם במיטות שלנו הוא מדי פעם מתלונן, ישן לא רגוע, מיילל מדי פעם שלא מוצא את המוצץ וקמים לחפש לו... הוא בכל מקרה ישן פשוט גרוע

האמת שלא הייתי נוקטת ביד קשה, כי נשמע שיש משהו אמיתי" שמפריע לו 🤷

לכי לרופא ילדים, תספרי לו מה קורה בלילה ושיבדוק.

תבדקי גם אצל רופא שיניים. יש כאבים שמתעוררים רק בלילה.

זה באמת קשה הלילות האלה.
לדעתי, או שאחד מכם קם אליו ומרדים אותו בחזרה, בשיטה של - עכשיו לילה, חוזרים לישון. כשהוא במיטה שלו או אם הוא בוכה ולא נרגע, האופציה הכי טובה זה לשים לו מזרון אצלכם בחדר ולהגיד לו כשהוא קם שיבוא לישון על המזרון
אני יוצאת מנקודת הנחה שבמקרה הזה גם אם היה קשה לו לפני להירדם,אז עכשיו מתווסף העניין הרגשי גם עם התינוק החדש ולתת לו לבכות בחדר זה לתת לו הרגשה שהוא לבד ונטוש. כשהחלופה היא להירדם מחדש אצלכם בחדר זה מרכך את הקושי
נכון, זה לא אידאלי ואני נגד זה באופן כללי.אבל לכל החלטה יש מחיר, והמחיר של הלילות הלבנים האלה באופן מתמשך הוא גבוה מדי לטעמי

שרשור לביעותי לילה.
או כאבי אוזניים...או משהו אחר. וכן כדאי לבדוק היטב אם זה לא משהו פיזי.
אני לא חושבת שזה צרחות 'סתם' אלא שלא מבינים כרגע את הסיבה.

הבת שלי גם ישנה די טוב עד שהיתה חולה. עבר לה ועדיין היא קמה מלא- לדעתי יש עוד שאריות של משהו שממש מפריע לה.
אז מעבר להזדהות, מציעה לבדוק שוב על כאב פיזי. או לקרוא על ביעותי לילה ולראות אם קשור. כי היחס אליהם יהיה שונה..

בהצלחה ולילות רגועים!

להישקל לבד, להישקל איתו ואז לחשב את ההפרש

ורוצה לראות שהוא גדל כמו שצריך ב״ה

השאלה כמה הדיוק חשוב?
מדובר על משקל תינוקות.כן? משקל ביתי רגיל בד"כ לא אמין במשקלים כאלה, הדיוק הוא של בערך חצי קילו

אני גם ככה שוקלת מסקרנות עד שהןלכת לטיפת חלב/ קופ״ח
וההבדל היה ממש בקטנה.
אני מורידה בערך 150 גרם (עולה איתה למשקל שהיא עם בגדים).

הטיפת חלב שלנו רק עוד חודש וחצי

חשבתי שהרבה פחות..

אני סתם מגזימה…

עשרוניים של המשקל אז זה בסדר גמור
המשקל שלי בבית מאוד מדוייק

להניק אותו או שהוא לא אכל כבר שעתיים

אז זה די נותן בגדול את התמונה. וגם מדדתי את עצמי לבד ואז ביחד.

בלי בגדים וטיטול כמובן
עכשיו במשקל הביתי(לאחר חישוב ההפרש) שקל 3.850 עם בגדים וטיטול(לא מלא.החלפתי לו דקה לפני השקילה)
אני אמורה לדאוג??

אני ממש לא מומחית, אבל מניחה שיש תנודות בין זמנים כאלה ואחרים (גם אנחנו לא אוכלים כל שבוע אותה כמות קלוריות.... אז הגיוני שיש תזוזות) ומה שלי הדגישו, זה לראות את המגמה הכללית.. אם מחודש לחודש בטיפת חלב רואים עליה יציבה ויפה, אז הכיוון טוב ונכון.  מודה שגם אני מהסקרניות שבודקות אחוזונים וכו', אבל ממש ממליצה להניח לזה אלא אם כן יודעים בוודאות שיש בעיית אכילה ועליה במשקל ויש הנחיה לעקוב.... ולתת לקטנטנים שלנו לגדול בנחת ובקצב שלהם...

הוא לא עולה כ"כ טוב. כבר העירו לי עלזה בטיפת חלב
היום הוא בכה ובכה, נתתי לו מטרנה אחרי הנקה והוא גמה 80 ונתתי לו אותו באופן תומך הנקה

אבל צריך לשקול בצורה מסודרת עם אותו משקל , אחרי כמה ימים, אחרת זה לא אומר הרבה

בהצלחה

האם זה משהו שניתן לשפר ולעזור לו ולך מבחינת כמות החלב. או מבחינת לעזור לו לינוק יותר אפקטיבי.  או באמת להניק עם פורמולה כדי שהוא יאכל טוב ויהיה רגוע ויתפתח. אני השקעתי ביועצת הנקה שבאה אלי וזה היה לי ממש טוב, כי זה עזר לי להניק נכון. אני מאוד ממליצה להשקיע בזה, אבל עם מישהי תותחית.  ועוד דבר, אצלי הקטנה אוכלת הרבה אז באמת קצת הבדלי משקל, לא נראים לי קריטיים אבל אצלך אם זה יותר מהותי, כי הוא צריך יותר כמות אז זה באמת מצב שונה. לכן חשוב ממש כל הזמן לראות תמונה כוללת ומקיפה ולא להשוות, כי אצל כל אחד זה שונה. בהצלחה רבה ממש במה שלא תבחרי

יש מגבונים שמיועדים לזה פשוט מנקים הרבה. אפשר גם צמרגפן עם סליין (מי מלח סטריליים) או עם חלב אם.

בקשר למנשא הם קבעו משקל מסויים בשביל התקן. מנשאי קשירה אפשר ממש מגיל 0 רק לודא שהתינוק מאוורר כל הזמן

העין ממש נפוחה ואדומה ומלא מלא הפרשות...

ואם זה לא מנשא קשירה?

אם עבר כבר מספיק זמן ועדיין אדום ונפוח הייתי הולכת לרופא.

אבל נשמע שיש לו כבר דלקת די רצינית אז כדאי לראות רופא בהקדם..

אני אפילו שמעתי המלצה על מנשאי ילקוט רק מגיל חודש ומ4 קילו כי אחרת הם נוזלים כזה בתוך המנשא וזה לא מתאים להם

ממליצה על הקבוצה בפייסבוק 'חיבוק הבד' שם יוכלו להמליץ לך על מנשא מתאים למשקל נמוך

הרופאנ אמרה שאפשר טיפות עיניים (לא זוכרת את השם) או סינטומיצין.

אצלו היו הפרשות ועין נפוחה

אני מירושלים. קשור?

או מחר אולי כדאי להיבדק ליתר ביטחון

היה לי חום וחולשה ל24 שעות ונגמר בבום כמו שהופיע

יש סיכוי שבעלך יקח חופש?
לפחות שתוכלי לנוח קודם כל וגם ללכת להיבדק אם יש צורך

ממש מובן שלא כדאי להביא עכשיו מישהו חיצוני או הורים חולים, מחלה של בת זוג זה סיבה טובה לקחת חופש

כשהוא נרדם
יש לי קצת חלושס, תכף נקח אופטלגין
בעלי כבר בדרך מהעבודה לפה אז הוא יחליף אותי קצת
היד התחילה לכאוב ממש עכשיו אחרי השנצ, אבל זה רק עניין של משככי כאבים

פשוט ב2 המנות הראשונות לא היו לי תופעות בכלל מהסגנון הזה..

קטע כי בשניים הראשונים לא היה לי כלום כלום
אולי כי הגוף קצת חלש אחרי חידה מגיב אחרת

לגבי הכאב בחזה, מציעה להתייעץ עם גורם רפואי. שיגיד לך אם זה תקין או דורש בדיקה.
בהצלחה.

מקווה שזהווו אין לי כח להרגיש סמרטוטיי

בריאות שלמה.

אם לא עובר אחרי 24-48 שעות תלכי להיבדק...

אירועים לבביים הם האירועים כמעט הכי נפוצים אחרי החיסון.
לא רוצה להלחיץ, אבל אל תעברי על זה לסדר היום.

אני במקומך הייתי נבדקת מחר.

והיא מתפתחת אחרי קצת זמן, לא מיד אחרי החיסון
וזה גם לא מסוכן כי ממילא אין מה לעשות וזה עובר לבד, זה פשוט לא נעים ואולי צריך להימנע ממאמץ לא בטוחה

וקראתי מה התסמינים וזה לא מה שיש לי

וגם הרבה מקרים של התקף לב ודום לב.

ואת הממצאים כמה לוקים בדלקת שריר הלב או דום לב כתוצאה מהחיסון

כמותית

מתופעת לוואי הזאת ככה שזה לא רלוונטי וחבל להפחיד

הפותחת היקרה תחליט מה לעשות. זה שלה בלבד.
אני כתבתי מה שכתבתי מתוך אכפתיות אמיתית, ממש לא בכוונה להיכנס לדיון.
הדיון הזה גם לא רלוונטי עבורה. גם אז זה לא הרבה הרבה, וזה רק הרבה, או שזה הרבה במושגים שלי ולא במושגים שלך, זה בכלל לא משנה.

אם מישהי פה הייתה מעלה שאלה על עלייה למטוס והייתי אומרת לה שלא כדאי לה לעלות על מטוס כי הרבה מתים מתאונות אוויריות, הייתי מקווה שמישהו יעצור אותי , וגם אם מבחינתי זה נחשב להרבה, לא מבינה את הצורך בלהפחיד, כי הסיכוי למות מתאונת דרכים הרבה יותר גבוהה! אז למה אני בוחרת להפחיד על משהו שסטטית לא צריך לפחד ממנו?!
אז כשאת מעלה פה נתון שהוא לגמרי סובייקטיבי שמבחינתך זה הרבה, לי חשוב לעצור אותך כי מחקרים מראים שזה נדיר ועוד יותר נדיר בנשים, אז תצמדי לעובדות וחבל שנשים פה שלא נחשפו למחקרים יקחו את הפחד הסובייקטיבי שלך לעצמם

חשוב לנו ממש (אני לא מנהלת כמובן, רק גרה פה מה שנקרא) שגם בנושאים שנויים במחלוקת תישמר רמת השיח המכבד, זה האינקובטור הווירטואלי הנשי המיוחד שלנו ולכולן יש פה מקום, גם אם דעותינו חלוקות, אבל האווירה תמיד צריכה להישאר טובה

וכמו ש@בת 30 כתבה, כאבים באזור החזה וכן, אחרי חיסון קורונה גם אם יש סיכוי קטן ממש - כדאי להיבדק. היו מקרחם מעולם. זה לא הפחדות זו זהירות יתרה מתוך דאגה ומתוך זה שאנחנו לא לוקחים אחריות. גם בנות שיש להן כאבי מחזור שולחים לבדוק הריון חוץ רחמי כי יש כאלה שקרה להן לא עלינו, כל אחת מדברת מתוך עולמה.
היא לא אמרה שבוודאות יש לה משו, היא המליצה להיבדק בסה"כ.

אשמח שתראי לי ,
כפי שהיא מציגה עמדה, כך גם אני, זה פורום ולפעמים יוצגו פה דעות מנוגדות , ובתור "אינקובטור וירטואלי" חשוב לי שלא יופחדו פה נשים, ואם נשים שרוצות להציג עמדה שיכולה לגרום לחרדה לאישה אחרת אז לפחות שיצמדו לעובדות ויקחו בחשבון השלכות של הדברים שנאמרים פה

לא אמרתי לא לכתוב את דעתך, או לא לכתוב שזה מנוגד למחקרים שהוצגו עד כה, רק הנימה.. שתהיה פחות תוקפנית.
מקווה שהבנת אותי ושאת רואה שזה בקטע טוב, כן?
סופו של דבר הכוונה היא טובה מ2 הצדדים, ואני בטוחה שיש לך להחכים אותנו במלא דברים, רק שיהיה כיף לקרוא, זה הכל.

את באמת חושבת שאני רוצה להפחיד אותה?
עזבי, אני לא נכנסת לנושא של תת דיווח מכל מיני סיבות. זה לא רלוונטי.
רק חשוב שתביני שאין שום רצון להפחיד.
יש רצון לעזור, מתוך אכפתיות.
לא טוב לך בעיניים , זכותך 🙂.

וכבר הפגנתי לא פעם שאני ו@בת 30 חלוקות לא מעט ;), אבל התגובות שלך כאן די תוקפניות.

זכותך כמובן, אני לא בעלת סמכות ולא כותבת לך מה לעשות,
אבל רציתי להעיר שזה לא נעים לנו לקרוא וגם לא נעים לי בשבילה
היא בסה"כ המליצה להיבדק.
זה לא שהיא קראה לפותחת לסכן את עצמה או משהו שמצריך לעמוד על הרגליים האחוריות

זה לגיטימי ואפילו נכון. תמיד טוב לבדוק גם חשש שהוא לא במספרים גבוהים. כל אחת תחליט מה וכמה מתאים לה

לא שולחים פה להיבדק על כל דימום הכי קטן? סטטיסטית רוב מוחלט של המקרים הם כלום
אבל זה מעטפת בטחון

גם בלי קשר לפנייה של הפותחת
יש מקרים שמתערבים תרופתית, כדי להימנע מהידרדרות ופגיעה צמיתה כי זה עלול להגיע גם למוות חס ושלום
ובנוסף, במקרים כאלה האבחון חשוב כי צריך גם להימנע ממאמץ ולהיות במעקב

ברור שאם יש חשד צריך לראות רופא, סליחה אם הובנתי לא נכון. לא לוקחים סיכונים
אבל להרגיע שזה יחסית לא מסוכן

אבל לא משהו דרמטי. אני זוכרת שזה עבר לי במחשבה לעקוב אחרי הכאב אבל הוא עבר.
כנראה ייחסתי את זה לזה שעשיתי את החיסון ביד שמאל.
תרגישי טוב!

כבר ייגמר הבידוד

אז לא. בדיקה אחת לא מספיק.

אז אם יש לך רכב, תנסי ללכת לאחד ממתחמי הדרייב אין.

באמת אפשר?
כי בכל מקום כתוב שפיסיאר זה רק מגיל 60 ומעלה.

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=727607&forum=scoops1&viewmode=all&keywords=Pcr

ביום שישי היה מבזק גם כאן בערוץ.

טיפת היגיון במדינת חלם

אבל לצערי רוב הסיכויים עכשיו לצאת חיובי במקרה של חשיפה. אז תראי קודם את התשובה הראשונה...

חייב 2 בדיקות מפוקחות.

אחת ביום השביעי ואחת לפחות 24 שעות קודם.

איך עושים הפסק?

הבן שלי היה בבידוד והרב שלו התקשר לעדכן שהתגלה עוד חיובי והבידוד התארך - אז שאלתי אותו (בתמימות צצש.. רק אח"כ חשבתי שאולי זה לא היה ממש במקום..) האם צריך בכל זאת לעשות בדיקת אמצע כדי שלא יעברו יותר מחמישה ימים בלי בדיקה כדי שהבדיקה של היום השביעי החדש תתפוס.. 🙈

מאמינה שהוא לא קלט את זה מפדח כמוך...

אבל לא נראה לי שהוא קלט את זה ככה...

התורים שם נצחחח
אבא שלי לקח את אחים שלי.
חיכו שעתיים.
היום בערב גילו שהאלה שלפניהם בתור יצאו חיוביים😅 היו איתם שעתיים בתור ודיברו איתם וכו'

מסכימה איתך שהתור בעייתי. אבל האמת שהמציאות פשוט הזויה שאין באמת פיתרון הגיוני

אז יש 50 אחוז שתצאי חיובית למרות שאת שלילית.
לכן, אם את דואגת לבריאותך, עדיף להיכנס מעצמך לבידוד של עשרה ימים...
מי שהולך לעשות אנטיגן זה רק כי הוא לא רוצה להישאר בבית. לא כי הוא חושב על להידבק בקורונה או לא...

לא כתבתי שזה מוכיח משהו הבדיקה.

ובכנות- אם ניכנס עכשיו כולנו לבידוד של שבועיים זה יפחית את התחלואה יותר מכל בדיקת קורונה שנעשה

למה שמישהו שהוא ספק חולה ספק לא חולה יצטרך 14 ימים?🤔

אפילו לא חשבתי לבדוק מרוב שזה היה לי ברור...
חולה קורונה- 10 ימים בידוד.
אדם שבא במגע עם חולה- 14.
איפה ההגיון?
באמת אני חייבת שמקבלי ההחלטות יסבירו כל הנחייה והנחייה כדי שזה יתיישב בלב הציבור.

ואם הוא לא נבדק, לא ידוע ממתי להתחיל לספור את ה-10 ימים. לרוב לפני ה-10 ימים יש כמה ימי דגירה מהחשיפה עד לתוצאה חיובית. אז ה-14 יום אמור לכסות את זה. ככה אני מבינה...

אחרי חשיפה, לא שבועיים

ההנחיות למבודדים שלא מבצעים פיסיאר או אנטיגן הן בידוד ל14 יום

זה הזיה.
טוב נו, לא מפתיע...

משהו, רק לא הצלחתי להבין מה 😅

לא שזה הרבה יותר טוב...
ו-47% לצאת שלילית גם אם חיובית (מה שאומר שכולנו מוקפים בחולי קורונה...)

אני נוטה להאמין שההסתברות כאן שוויונית לגמרי

ההערכה היא שבבדיקות ביתיות האחוזים גבוהים יותר

וקיבלתי הודעה מקופת החולים לבוא להתחסן בשלישית.

משום מה לא ממהרת...

מתחילה לתהות אם להתחסן מנה שלישית או לא

בדיוק קראתי במכתב שקיבלו בבי"ס,
כתוב שאפשר להתחסן פעם/ים נוספות, לא מצאו שזה עושה נזק או שיש התוויית נגד רפואית,
אבל גם לא מצאו שיש בזה תועלת.
משהו כזה...

החיסון הראשון מורכב משתי מנות ..

השבוע קיבל מנה שלישית

זה עלול להיות התחלה של צירים. עדיף להיבדק

אם זה בלי התקשויות של הבטן נראה לי שזה לא מדאיג (ליתר בטחון הייתי מתייעצת עם אחות בטלפון)

הם לא בסיכון, ולכן לא יוכלו לעשות pcr

איכשהו?

כי באמת רוב הסיכויים שאם אצטרך בכלל לעשות בדיקת קורונה זה יהיה כי אחד מהם יהיה מאומת... אבל איך הם יצאו מאומתים באמת אם רק מותר להם לעשות בדיקות אנטיגן לא אמינות??

תבררי מול הקופה מה ניתן לעשות

לא ברור אם מי שבקבוצת סיכון יכול לבחור בין לעשות פיסיאר או בדיקת אנטיגן. או מחוייב בפיסיאר.

להבנתי- המטרה זה לזהות אנשים בקבוצת סיכון מוקדם אם הם חולים. כדי לספק להם תרופה לקורונה.

שלא תצטרך, אבל ששיקול כספי לא יהיה מעורב בבריאות

במשרד הבריאות התייחסו ברצינות שאמרתי שאני בהריון ויצאתי חיובית בpcr והעבירו את זה הלאה וביקשו שעל כל שינוי במצב שלי אתקשר לדווח לרופא שלי.

אלי מתקשרים מהקופה כל יום לשאול מה שלומי.
(בהיריון, לא מחוסנת, מאומתת ללא תסמינים)

שעם כל הבלגן עכשיו בכלל מצליחים לעקוב וחברים טלפון

במתחם דרייב אין של פיקוד העורף - אפשר.
בקופות - אני שומעת שיש הבדלים בין הקופות, בכללית אפשר (קובעים תור באתר /אפליקציה).

פורטל חירום לאומי | בדיקות קורונה (PCR)

למי מיועדת הבדיקה במתחמי פיקוד העורף?
הבדיקה מיועדת לבני 60 ומעלה ואוכלוסיות בסיכון, במטרה להגן על אוכלוסיות אלו.

על פי הנחיות משרד הבריאות ישנן אוכלוסיות אשר חשיפה כלשהי לנגיף הקורונה מעמידה אותן בסיכון גבוה לתחלואה. אוכלוסיות אלה כוללות את כל אוכלוסיית המבוגרים מעל גיל 60 ,וכן חולים בכל גיל שעונים על אחד מהקריטריונים הבאים:
• ממאירות עם טיפול בחמש השנים האחרונות.
• מחלה צרברוסקולרית.
• מחלת כליות כרונית.
• מחלת ריאות כרונית, כולל אסתמה.
• מחלת כבד כרונית.
• סוכרת.
• מחלת לב: אי ספיקה, מחלת לב איסכמית, קרדיומיופטיה.
• השמנת יתר BMI מעל 30.
• הריון.
• תסמונת דאון.
• נשאי HIV.
• דיכוי חיסוני (לפי ההגדרות שיש לקופות).
• ציסטיק פיברוזיס.
• מחלות נפש כמו סכיזופרניה, שוהים במוסדות לבריאות הנפש.
• מחלות נוירולוגיות כרוניות .
• ילדים עם מחלות גנטיות או מטבוליות.
• מחלות המטולוגיות כמו טלסמיה, אנמיה חרמשית.

איפה יש מתחם פיקוד העורף אצלנו ביישוב.

אם אני אלך לקופ"ח יעשו לי?

כמו הזנים הקודמים?
שאדע כמה להילחץ... (שני ילדים נכנסו לבידוד היום)

הקודמים, או שבאמת יודעים שזה ככה גם באומריקון...

יש לי מה לענות לך, אבל מחשש אווטינג לא רוצה לכתוב פה.

כל שנה בחורף ממליצים להריוניות להתחסן נגד שפעת.

וגם עכשיו עם הקורונה הריון נחשב כקבוצת סיכון.

כי אפשר לפרש את זה בתור- אף אחד לא בדק, תמיד אומרים שזה סיכון וזהו...
וזה לא ככה בדיוק.
כי נגיד עם שפעת באמת רואים תחלואה קשה יותר אצל נשים בהריון. המערכת החיסונית חלשה יותר.

הריון תמיד בסיכון כי המערכת החיסונית חלשה. ולכן הייחס אליהם שונה.

למשל דלקת בשתן לא מטופלת בהריון היא מסוכנת יותר מאשר לא בהריון.

כמו ששפעת היא מסוכנת להיריוניות ורוב האוכלוסיה תעבור אותה בקלות יחסית.

יכולה לומר מניסיוני עם שפעת החורף פלוס היריון שהיה לי קשה ממש. לא חוויתי שפעת עם כזו חולשה הרבה זמן. לא היו בעיות בנשימה רק צינון מוגזם ושיעול.
חום 37.5 כבר נזרקתי במיטה. ברמה הזו. עייפות פסיכית שלא באמת תואמת לחום שהיה לי. (הגעתי במקסימום ל39, לא יותר).

ולא התחסנתי לשפעת. ואחרי שעברתי את זה כנראה שגם לא אתחסן.

אומנם לא צריך מעקב בשבוע שלי אבל שמתי לב להבדל.
ברגע שלקחתי אקמול והחום ירד הוא חזר לזוז שם.

(אפילו ברמת תסמינים קשים יותר.. גם אם לא סכנת חיים)

ככה ראיתי בקופה שלי - כללית