פורום הריון ולידה (עמוד 1635)

אם בהתקף רעב לילי את אוכלת ירקות, מורידה בפנייך את הכובע

לפעמים זה צמא שאנחנו מפרשים בתור רעב. תשתי כמה כוסות מים ותראי אם זה יעבור (אבל אז תצטרכי להתפנות כל הלילה 🙃)

שתיתי גם מלא...

הייתי כל כך עייפה שדילגתי על ארוחת ערב והלכתי לישון.
התעוררתי רעבה מאוד. ניסיתי להתעלם ואז נזכרתי שלא אכלתי ארוחת ערב.. אז בסוף קמתי לאכול.
נראה, אולי תפוח יעצור את הרעב הלא נגמר הזה..

סופסוף אפשר לחזור לישון...

ותודה ל @חגהבגה שכתבה על זה לאחרונה ובזכותה התחלתי לאכול יותר תפוחים ירוקים בשבוע האחרון ולסתום איתם את התאבון

התקף רעב שבא אחרי שמדלגים על ארוחת ערב זה אחד הקשים 🤦‍♀️

רק שלא תקיאי אחרי...

לבריאות נשמה

סלט ירקות עם טונה
חלבון עוזר לתחושת שובע יותר ארוכה, אם כי אצלי זה לא ממש עובד. אני כל הזמן רעבה 😑😬
משתדלת לאכול פירות, קפה/תה עם משהו ליד, יוגורט, קוטג'

מבחינת ההנקה לא הייתי דואגת

קודם כל זה ממש התלבטות קשה ולא פשוטה, כי 2 הצדדים באמת מאוד חזקים , יש טיעונים חזקים לכאן ולכאן

 לרצות ילד שני הכי ברור בעולם וגם - הזוגיות והרוגע הנפשי והשמחה שלך , הקשר לתינוק, חשובים לא פחות

 

ב"ה אין לי התלבטות כזו

אבל אני כן מבינה אותך מאוד - מכירה את המקומות בחיים שיש 2 צדדים חזקים לכאן ולכאן ולא יודעים מה להחליט ומה יהיה הכי טוב....

במקומך כן היתי רוצה עוד ילד, אבל שוב - אולי זה לא נכון לך ואולי יותר חשוב לך כרגע הזוגיות, תלוי באיזה מצב אתם וכו' , יש בזה המון פרטים קשה לדעת על סמך הפורום בלי לשמוע את כל הרקע וכו' 

 

רק את לבדך יכולה להחליט , ו- דעי שכל מה שתחליטי יהיה טוב , יש פה 2 צדדים חזקים עם שיקולים הגיוניים, לא ברור בכלל שצד אחד יותר חזק מהשני, תשמחי עם כל החלטה שתחליטי - זה הכי חשוב, הבטחון והאמונה בעצמך שהשיקולים שלך הגיוניים וטובים, בין אם תחליטי א' או ב' .........להיות שמחה ושלימה עם עצמך מה שתחליטי

את נשמעת אישיות מיוחדת, לא פשוט לעבור שנות ציפיה ולרצות ילד שני הכי לגיטימי והכי הגיוני 

לא הגיעה ווסת...אז תדחי את ההתלבטות.
לי פעם אחת אחרי אחת הלידות לקח שנה וכמה חודשים עד שחזר.

אולי תגיע הווסת. על זה ההתלבטות

בגיל שנה כבר ממש לא... נראה לי נדיר ממש. במיוחד אם הוא כבר אוכל מוצקים.
הרופאים אומרים רק בחצי שנה הראשונה זה איכשהו מונע וגם זה לא לכולן... יש כאלה שפחות מחצי שנה כבר מקבלות.

הוא כבר בן שנה, אז הוא לא חייב את ההנקה, אבל הוא עדיין נתרם ממנה וזה חוויה כל כך מיוחדת! אולי תנסי לצמצם ולא להפסיק לגמרי, יש נשים שחזר להן הוסת כשהן הורידו הנקות בלילה. יכול להתאים לך פיתרון ביניים כזה?

תודה, התגובות שלכן ממש עוזרות לי

ובגלל הגיל גם התלבטתי. בסוף
החלטתי שצריך להנות ממה שיש והמרתי עד גיל שנה וחצי.
ממש ממש שמחה שעשיתי את זה כי בינתיים לא עבד כל הטיפולים ולא הגיע עוד אחד, ולחשוב שהייתי גם מפסיקה מוקדם יותר ודם לא נקלטת היה הורג אותי לגמרי. ככה אני לפחות יודעת שמיציתי את התקופה איתה עד תום.
לא כתבת בת כמה את
אני חושבת של הניק עד גיל שנה זה נורמלי ממש ותראי מה קורה אז. יש הרבה תינוקות שמפסיקים מעצמם בגיל הזה
ואם תפסיקי לבד בגיל שנה וחודשיים ולא שנה, זה לא מה שיקבע באמת כמה ילדים יהיו לך , החודשיים האלו…

מרגישה שזה ממש בעייתי שאחכה.
אבל אולי באמת חצי שנה זה לא מה שישנה...
וואי מתסכל כל כך

וחיבוק לך
אמן שיגיע!

אם ככה נראה לי שהייתי שמה גבול של שנה עם כל הקושי
כי סה״כ זה זמן יפה ומכובד
והאמת שלא הייתי מבזבזת יותר מדי זמן על טבעי ❣️

שיש נשים שיולדות גם בגיל 45. מכירה לא מעט כאלה.
אז אולי בתחושה שלך השעון מתקתק אבל באמת יש עוד הרבה זמן בשעון. והכל בחסדי ה' כמובן.
גם פה בפורום תגלי שנשים ילדו 3,4,5 ילדים אחרי גיל 35.
בקיצור, את ממש צעירה!!!!

אז זה לא בדיוק כמו שאת אומרת לצערי
סטטיסטית אם מישהי הילה צריכה טיפולים בגיל מסוים, התקדמות הגיל לא תשפר את המצב…

אבל עדיין, יש לה עוד עשר שנים בכיף. לא שנה שנתיים

לא באתי לאמלל ולדכא
אבל זה פשוט לא נכון לקבל החלטות בהסתמכות על מידע כל כך כל כך שגוי.
גם לנשים רגילות מגיל 35 והלאה יש ירידה בפוריות
לנשים עם בעיות קל וחומר והרבה מעבר לזה
עדיף אם לא מכירים את התחום בכלל לא לתת תקוות שווא שמסתמכת על נשים וולדניות ופוריות. אין קשר בין המקרים

הסיכוי של מישהי ע״פ בעיות פוריית להצליח בטיפול אחרי גיל ארבעים ממש ממש נמוך.
וגם כשכן, כל טיפול לוקח מלא זמן. לפעמים לוקח שנתיים עד שטיפול נקלט, אז זה פשוט עולם אחר של זמנים וחישובים 😞

לגבי נשים שעוברות טיפולים או לא ילדו קודם המצב מאתגר פי כמה

בעז"ה וישועתו יביא לה שפע ברכה ואור לביתה

למרות שלדעתי להתחיל תהליך גמילה בגיל שנה זה באמת סביר

איך הוא עם מוצקים?
אצלי הרגשתי שיותר קל לי לגמול כשהם כבר אוכלים הכל ולא יצטרכו לעבור לתמ"ל ככה הרגשתי שאני לא "מחסירה" מהם משהו...

ואז הגמילה היא בדרך כלל בגיל שנה חודשיים, שנה וארבע.. משהו כזה

בהצלחה רבה!

לא מספיק אבל אוכל
אני מרגישה שההנקה היא בעיקר רגשית
מקום של רוגע ונחמה.

היא בשביל אוכל ואחכ יותר בשביל הקשר או הרגשי...
אז אם את חוששת שיהיה לו חסר מבחינת תזונה-אז זה כבר פחות..
יש הרבה שגומלות בגיל שנה לפעמים קצת קודם.

אבל נשים רבות נכנסות להריונות טבעיים ללא קושי גם לאחר גיל זה.

לא הגבתי לכולן,.סליחה..אבל קוראת כל תגובה ואתן עוזרות לי. אפילו לא בלהחליט, סתם לשים את הדברים על השולחן ולבחון אותם אתכן. זה נותן לי הרבה. תודה מקסימות

אבל ראיתי שכתבת שהוא אוכל בסדר והנקה זה בעיקר ריגשי.
הייתי נותנת לזה עד גיל שנה, ואחר כך יש עוד דרכים לספק את הרגש.
אל תפסיקי את הלינה המשותפת, תתכרבלי איתן, אפשר לעשות עור לעור/ מקלחות ביחד..
בקיצור יש שלל דרכים..
בהצלחה ❤️❤️

אני לא חושבת שהנקה של ילד מעבר לגיל שנה שוות ערך לערך המוסף של עוד ילד עבורך ועוד אח עבורו, בהנחה שהריון נוסף הוא רצוי ובעיקר בגלל הגיל והעניין של הפוריות
הנקה היא דבר חשוב רגשית ופיזית, אבל היא רק חלק אחד קטן מחיים שלמים. רוב הילדים לא זוכרים את זה. אבל הרצון להגשים את חלום הילודה נשאר גם נשאר.
לא יודעת כמה חודשים לכאן או לשם משנים משו, זה לא שבגיל 35 ודקה המצב משתנה דרסטית, אנחנו לא באמת יודעים, אבל אם התכנון הוא רק עוד כמה חודשים נגיד עד גג שנה וחצי - ניחא. אם התכנון למשוך יותר מזה - אז לא.
חיבוק על הדילמה ❤️

אני חושבת שהייתי גומחת מהנקות לילה.

שהדבר שהכי חשוב זה מה התחושה שלך מבחינת עצמך ומבחינת הזוגיות, יכול להיות שכדאי לך לחכות חודשיים בערך מהבחינה הזו ולתת לעצמך להתאושש ולחזור לכוחות ולבוא לתהליך של הניסיונות במקום יותר מלא ושמח . ואז הכל יהיה יותר קל בעז"ה!!!!
אולי אפילו להיות בליווי של מישהו מקצועי לעבד את כל הדברים שעברו עלייך...


ולגבי הדילמה של ההנקה -
מניסיון של אחת שקשה לה להפסיק הנקות אבל הייתי סוג של חייבת אם עושים את זה עם הרבה מודעות ותשומת לב לתהליך זה יכול להיות ממש בונה.

גם לילד הרגשתי שנותן להם איזה שהוא קפיצת התבגרות ועצמאות וקצת פחות תלותיות באמא וכל הזמן לרצות את המוצץ החי מדברת על גיל שנה +-

וגם כמו שכתבו לך פה יפה ילד נוסף כ"כ ממלא ומשמח ואת ההנקה שוכחים די מהר.. הילד בטוח וגם את אם תעשו את זה טוב..
בכל מקרה לעניות דעתי חודש או חודשיים של הסתגלות לרעיון ולעשות את זה טוב לא ישנו לך מבחינת הזמן שאת מרגישה שדוחק...

ולגבי הגמילה עצמה, באמת אפשר לעשות את זה כתהליך מצמיח ומבגר, אפשר להוריד בהדרגתיות- להסביר כמה ימים שמעכשיו נמשיך לינוק רק שיש אור או כשיש חושך (תחליטי מה את מעדיפה להוריד ראשון לילה או יום) וכשנרצה לינוק נוהל במקום חיבוק ארוך ונרקוד ונשיר ביחד, אפשר להקדים את הבקשה לינוק ולהציע משהו לנשנוש במקום ויש עוד הרבה טיפים האמת למדתי את הכל פה בפורום...

וגם בשבילו יכול להיות גם שתהיה לו טוב הקפיצה ובטח שיהיה לו בעז"ה אח קטן..

וכמובן להמשיך הרבה מגע התכרבלות וחיבוקים שיקבל את הקירבה ממקום אחר..

והכי חשוב שתקשיבי לעצמך ולתחושות שלך, את יודעת הכי טוב מה טוב בשבילך ♡♡♡♡
בהצלחה במה שתחליטי!
אנחנו כאן למה שתצטרכי 😗

(- מתייחסת רק לחלק של הילד שלך)

מה ישפיע עליו לטובה ויתרום לו יותר,

עוד שנה של הנקה, או אח/אחות?

ולהפך- מה יגרום לו יותר חסר,

להיות תינוק שאמו גמלה אותו בגיל שנה, או להישאר בן יחיד לגמרי ללא אחים?

 

אמנם צורת ההצגה הזו היא מאד "שחור לבן" ולא לחלוטין נכונה,

אבל אולי זה ייתן לך כיוון, בשביל ההתחלה.

 

 

 

לא הייתי מפסיקה הנקה לפני גיל שנה
בעיניי עוד כמה חודשים גם אחרי גיל שנה זה לא קריטי
והרבה פעמים הווסת חוזר גם לפני שמפסיקים לגמרי
אין לי ניסיון עם בעיות פוריות ב"ה, עונה מתחושה אישית בלבד
יתאים לכם להתייעץ עם רב?

אולי תנסי להפסיק להניק רק בלילה? יש נשים שמקבלות מחזור אם לא מניקות בלילה.
אולי זה יעבוד עלייך...

אבל כן יתנו לך ולילד את הזמן שאתם צריכים.
גם למהר מדי זה לא פתרון. לטיפולים יש מחיר נפשי ופיסי וזה לא רק הגוף שדורש התאוששות אחרי לידה והריון.
זה יגיע כשיגיע הזמן, תאמיני בזה, תאמיני שזה יבוא

ולכולכן שנתתן מוטיבציה וגם הזדהיתן, כי תכלס גמני כבר בישלתי לשבת.
נשאר למחר רק..🤣
לקנות חלות
ביצים לחמין
נרות שבת
לחתוך כרוב
ועוד משו קטן לצהריים לזאטוטים
לשים מפה ולהעמיד פלטה ומיחם

הנייר חתוך
יש 3 סוגי קינוחים
הרצפה כבר שטופה
שולחן מפונה
כיור מפונה וכלים מפונים
שרותים נקיים
כיבסתי כל השבוע והבגדים לשבת מוכנים

איזה כיף, אני באמת יכולה לעשות את זה!

אני התחלתי לבשל לפני שעתיים ובקושי הספקתי משהו כי שתי הבנות כלללל הזמןןןן קמות!!

את החמין והדג המבושל הכנתי כשעשיתי להם צהריים. זה גם ככה זמן בישול אז עדיף לנצל אותו לכמה שיותר סירים במינימום הפרעות
ודגים בתנור ובשר שעשיתי (במקום שניצלים בתכנית המקורית) אחרי שהלכו לישון- הבשר הוא קיצור דרך כמובן
קינוחים הכינותי מראש
ושטפתי בבוקר. בינתיים נראה טוב.
השארתי רק הניקיון הסופי לעכשיו כי כבר אין לי כח
מקווה שתספיקי הכי מהר שאפשר

שנתן לי כמה דק' היום שהילדים העסיקו את עצמם והקטן ישן ונירדמתי לאיזה רבע שעה... זה נשמע מצחיק אבל זה היה פשוט הצלת נפשות כי איבדתי את עצמי לדעת.. ממש רעדתי מעייפות. וב''ה הצלחתי ככה גם לבשל לשבת בלילה...

ובכלל תודה לה' על הבריאות, על הכוחות, על הבעל, הילדים, המשפחה, הפרנסה....'' אין אנחנו מספיקים להודות לך...''

ואלופה שבישלת בלילה!
אני לא מצליחה להבין איך אתן מסוגלות
אני בלילה פשוט קורסת ביחד עם הילדים..

אבל זה לגמרי בזכות השנ''צ הקצרה הזאת. ובבוקר זה מגעיל אותי להתעסק עם בשרי וכד'..

ובלילה לא מגעיל אותך?🤔

על הבוקר ריחות של טיגונים, ובישולים זה בחילה... ולהתעסק עם זה אז בכלל..

טוב אז מודה להשם על בעלי הילד וכל המשפחה שחגגו לי יום הולדת אתמול היה מושלם 😍
ותודה לכן בנות על שאתן זמינות לשאלות ולתמיכה הפורום הזה הוא משו מיוחד.... ❤

תודה ל @חגהבגה  על הסרטון בישול וניקיונות נתנה לי כוח.

 

ותודה  @השם בשימוש כבר על העצה ב....קניית חצילים,

 

ותודה לך הפותחת על הרעיון.

מאז שחזרתי לעבודה (שבועיים וחצי) עוד לא התאפסתי על השינוי, ולכן פחות נמצאת פה. אבל רוצה להודות לה' על הילדים המתוקים שיוצרים עומס.
וגם להודות שכשהקטנה נכנסה למעון, לא הסכימה בקבוק ומוצץ, וב"ה צלחנו את זה. תודה לה''!!
וגם מתרגשת, היא חוגגת היום 4 חודשים...

התקדמויות משמעותיות! כמה חסדים!

על היותי בשבוע 38 ומתפקדת ומתרוצצת ונהנית מכל רגע של ההריון הזה! ברוך השם
לפורום שפשוט אתן מקסימות וכל שאלה ישר עונות ועוזרות לי להרגע ומזדהות איתי בתקופה הזאת יש לי הרבה שאלות ויש פה המון נשים שעברו דברים דומים ויש לי יותר תשובות משאלות

שתהיה שבת מבורכת!

תודה על הפרגון..

האמת שניסיתי לחזק גם את עצמי.. בתוך כל הקלחת והעומס של היומיום...

שמחה שהועלתי במקצת

 

תצליחי! המון סיעתא דשמיא בכל, בע"ה.

 

 

ואשמח לקרוא את השורים שהזכרת על השבת...

מי יכולה לישם לי קישורים שלהם??

בטח יעזור לי גם!

 

 

את מקסימה!!!

ולגבי השרשור אנסה לראות אם מצליחה למצוא אותו.. השרשורים פה נעלמים די מהר והוא מלפני שבוע וחצי..

בדרך כלל ההרדמות לוקחות מלא זמן. והיום בת אחת הייתה חולה אז נרדמה כבר מהצהריים, והבן החליט פשוט שהוא הולך לישון... וואו זו חגיגה!!!
רק באסה שגם בעלי נרדם אז אני מעבירה את כל הערב לבד...

אז תהני מהלבד יש דברים שאפשר לעשות רק להד.. אבל מכירה את הרצון לחברה אולי תעירי את הילדים?? חחח סתםסתם

ממש לא.

פני לרופאת נשים.

ויש פזיותרפיה מתאימה

ואם הוא כואב אז צריך לבדוק ולטפל.
כל אחת תרגיש את הכאב בצורה אחרת ותתאר את זה אחרת אבל מה שאת מתארת הוא ללא ספק כאב.
וממליצה לא ללכת לרופאת נשים רגילה אלא לרופאה שמתמחה בזה (תלמידות של אחינעם לב שגיא)

בג'ל סיכה/שמן שקדים? אם לא-אז כדאי.
ויותר לאט ובעדינות.
אם שני אלו לא עוזרים כדאי להיבדק

או יותר נכון- לא בטוח שיש לרפואה מה להציע לך. זה לא בהכרח בעיה פיזיולוגית אצלך.

כשאת מכניסה אצבעות בזהירות את מצליחה להכניס כמה אצבעות?
יש לך כאבים בנרתיק בעוד סיטואציות ?

יכול להיות שפשוט התנוחה שלכם לא מתאימה לך. וצריך לנסות קצת אחרת
יכול להיות שעוד חומר סיכה או חומר סיכה שונה יפתור את הכאב
או פשוט הכנה טובה יותר שלך לפני החבירה עם גירוי מספק וארוך מספיק

יש המון אפשרויות, לא לפירוט על גבי הפורום, אבל אפשר לקבל עזרה גם שמתאימה לזוג דתי

לי בהתחלה מאוד כאב. כל פעם. ואז באחת הבדיקות שעשיתי בהריון הרופאה ראתה שנשאר לי עדיין חלק מהקרום... אז כדאי לבדוק

תטבלי. ותזדרזו אולי תספיקו.

נתת לי תקווה..

 

מכירה אישית מישהי שנכנסה להריון אחרי שהרופא אמר שהביוץ כבר היה ונשאר רק שארית קטנה. אם הקב"ה רוצה אז זה ייקלט החודש

עודדתם אותי

 

ונקלטתי.

הייתי בטוחה שזה בן כי אומרים שככה זה במקרים האלו.

יצא בת

אבל נראה לי שזה היה כי התייאשתי.

אבל לא הצליחו לאשש את זה לגמרי

לכי לטבול היום אולי עוד תספיקו
בדיוק כפי שכתבו לך פה בתגובות זה לא אומר כלום עדיין
ואם בןרא עןלם ירצה שזה יקרה החןדש- זה יקרה.
בהצלחה!!

אל תתייאשי

אולטרסאונד זה לא אומר נבואה...

א"א לדעת זמן מדוייק של ביוץ על הדקה...
בטח ובטח אם לא עשית בדיקת דם זה עוד יותר משוער...


אני הייתי בבדיקת א"ס (ללא ב.דם) שאמרו לי שאני מבייצת ממש וקיבלתי מחזור 16 ימים אח"כ.. משמע זה לא מדוייק ממש

חודש שעבר קבלתי בדיוק לפי הבדיקות

ד' יעזור

מה שיהיה, יהיה טוב

 

 

לעשות השתדלות ומצד שני אחרי ההשתדלות לשחרר לגמרי. זהו זה כבר לא בשלטיתך ולתת לה' לעשות את תפקידו.
3 שותפים לאדם....


בהצלחה רבה יקרה!

בהריון הקודם הבת שלי היתה ממש פעילה, אין מצב של תנועות חלשות יום שלם אז זה היה מלחיץ אותי
בהריון הזה או שממש חזק או רגוע. אבל יש לגמרי גם ימים רגועים ולמדתי לא להילחץ כי היא כנראה יותר רגועה לםעמים

שלא רק חוסר בתנועות אלא גם שינוי באופי התנועות צריך לבדוק אז אני באמת לא יודעת מה זה אומר
ומה שאת אומרת נשמע מאוד הגיוני שיש ימים כאלה ויש כאלה אז למה ההנחיה היא כזאת???

שהם פחות זזים ומתהפכים, כי אין ככ מקום

כל המעקב תנועות הזה מאוד מוזר שאין הנחיות מדוייקות כתי כמה ואיך ואני מבינה שאי אפשר כי כל עובר הוא שונה ויש כל כך הרבה משפיעים שאי אפשר אז רוצים לכסות הכל
ידעתי שכשיתחיל הזמן של המעקב אני אלחץץ
זה ממש מעצבן אותי אני כבר לא יכולה לחכות שהוא יהיה בידיים שלי ואוכל לבדוק ולראות אותו כמו שצריך 🤦‍♀️🤦‍♀️
ממש תודה אהובה ❤

אני גם הייתי ממש נלחצת ובוכה לבעלי שבא לי שתהיה כבר בחוץ ויהיה לי יותר קל לשמור עליה..
 

 

ששינוי באופי יותר הכוונה אם ממש נחלשות ביחס לרגיל. נגיד בשבוע שלך זה עוד נשמע לי בסדר כי פחות צפוף אולי הוא סתם הסתובב.
באחד ההריונות שלי בבקרים היו תמיד פחות תנועות ואח''צ ערב יותר (באמת נולדה וחשבה שישנים בבוקר וערים בלילה). אז זה נגיד דפוס.

בערב יש הרבה יותר מבבוקר וגם עכשיו יש כל הזמן תנועות ברוך ה אבל הן שונות ממה שאני רגילה
עד היום זה ממש כאב התנועות מרוב שהיו חזקות עכשיו הן עדינות ונחמדות
ואם לא הייתה את ההנחיה הזאת של השוני לא הייתי דואגת בכלל
חבל שהבטן לא שקופה והיה אפשר לראות את הפצפון הקטןן 🙈🙈

בעיקר ביחס לשבוע.

אם אני זוכרת נכון, את בשלב שהתנועות עדיין ממש משתנות..מספיק שהעוברון שינה תנוחה ותרגישי תנועות חלשות יותר. יש לו עדיין מקום לזוז בתוך הבטן..ולכן את גם לאו דווקא מרגישה כל תנועה..

 

אם הרגשת 3 תנועות בחצי שעה, הכל מצויין!
תתעודדי אהובה
 

זה מרגיע אותי לשמוע את זה ממישהי אחרת
הוא היה עכוז אולי הסתובב 🙏🙏

כל מה שאני חושבת עליו זה שזה עוד מעט יעבור... רק לנשום וזה יעבור.

בין הצירים אני לא חושבת
נותנת לגוף ולמוח לנוח.

אם אני אתחיל לחשוב אני רק יפחד מהציר הבא

ואני זוכרת טוב כי זה ממש עוזר לי.

לחשוב בכל ציר שאני צריכה להתמודד רק עם הציר הזה לא להסתכל על כל הלידה כי אז זה נראה גדול מדי אבל עם ציר אחד אני יכולה להתמודד (נתנה דוגמא שאם היו מכנסים אותו לאולם ענק שמלא בכל הכלים שאשטוף בחיי הייתי מתייאשת מראש אבל כל פעם אין לי בעיה לשטוף את הכמה כלים של אותו יום)

לי זה ממש עוזר.

שמה שאני יכולה לשטוף עכשיו- זה רק כוס אחת!! אחת!
וואוו..... כל פעם להתמקד ברגע הזה.
כמה קשה.

עם העולם שלי!

אבל אני גם מתרגשת ממש כי זה אומר שכל רגע אפגוש את מב שגדל בתוכי, אכל ממני, היה איתי,
ואזכה לראות אותו ב״ה
❤️ מתמלא לי הלב רק מהמחשבה…

זה ממש שעת רצון.

וגם לוחשת לעצמי שממש עוד מעט אחבק את הקטני💞

אמא'לה, זה עושה לי חשק עכשיו ללדת שוב 🙈

בעיקר מזמור לתודה.
וינסנט לדבר דיבורים טובים

ה' פה איתי
אני לא לבד
אני לא יכולה אבל הוא יכל
אני מסכימה
אני מסוגלת
עוד רגע זה נגמר
עוד מעט אני אחזיק אותו/ה
ה' תן לי כח
ה' תהיה איתי
אני רק בידיים שלך
אני לא חושבת קדימה אני רק ברגע הזה


ובעיקר מבקתש. כל דבר מה'
בצורה כזאת ישירה ממש
ה' תעזור לי לא לפחד עכשיו
ה' תעזור לי להרפות
לא לחשוב קדימה ..לא לחשוב

חח כמו אהבלה זה נשמע מהצד

אבל זה ממש ההצלה שלי
זה ושירים ברקע- נאחזת גם במילים של השירים לקבל כח וחיזוק ברגעים קשים
ולהתחבר לעצמי ולנשמה ולמקום של תפילה


וכשלא מצליחה
אז מבקשת ישירות מבעלי
אני צריכה שתאמר לי מילים טובות עכשיו
אני צריכה שתגיד לי שאני מסוגלת
תעזור לי לא לפחד
תחזק אותי

אחד המשפטים של בעלי שחיזקו אותי למשל בלידה האחרונה שהתחיל לדבר איתי
את לא מבינה מה את מביאה לעולם
עוד נשמה של עוד יהודי
ונשמה של יהודי זה דבר פשוט
זה מעל הטבע שאור כזה גדול יגיע לעולם ככה בפשטות.. זה הדרך של הנשמה הזאת לרדת את צינור למשהו כל כך עמוק ועצום
..ואת עושה את זה הכי מדהים שאפשר
תאפשרי לה לבא. היא עוד רגע פה

הלידה האחרונה היתה לי מאוד חזקה בכל המשפטים הנחזקים כי היתי שעתיים+ במוניטור בלי תזוזה ובלי תמיכה פיזית בכלל ומובן בלי אפידורל- וכל הדרך 'היתה לי להתמודד עם הצירים היתה רק במחשבה
( לא אומרת היה קל. באותו זמן זה היה חוסר אונים. אבל העביר אותי חוויה מאוד עמוקה ומעצימה בסופו של דבר וגם ראיתי שאני מסוגלת ושיש למחשבה כח מטורף!!)

איך זה עושה לי חשק ללדת🤭 איזו הזויה אני🤭🙄😮 הילדה שלי עוד מידה 1 בטיטולים🤭
(לא באמת באמת באצלי הכל ו'וב עכשעו..סתם לרגע באלי לחזור

כיף ששיתפת!

על כל ילד! על הסעל
על כל מי שזקוק לישועה
זה תמיד הרגעים הכי עוצמתיים והכי לא כואבים יש לי.

כשאני שואפת , לדמין איך אני שולחת מלאי של חמצן וכוח לתינוק שמנסה לצאת, וכשאני נושפת לדמין איך.אני מרחיקה ממנו וממני כל דבר שמעכב אותנו בדרך

באמת, זה מה שמחזיק אותי.
למרות שיש לי 2 לידות שלא הספקתי לקבל אפידורל אבל עצם הידיעה שתכף המרדים מגיע נתנה לי כוח לכל ציר בנפרד.
בנוסף, הידיעה שכולן עוברות את זה, וזה נגמר עם מתנה מיוחדת ביד נותנת כוח לשרוד.
אבל בכנות, אפידורל מבחינתי זה בסיסי.

זה ממש עזר לי.
וגם לא חשבתי שעוד מעט יבוא עוד אחד.
עברתי אותם אחד אחד

אפידורל
גורם לי להיות עוצמתית
חחח סתם
אני לא מתחברת לעניין של חיבור, העצמה, חוויה בחידה טבעית.
כואב לי, זה סבל אני מתה מזה מפחד רוצה לעבור את זה...

כח ההכנות והלימוד שאני עושה לםני הלידה בורחות ברגע האמת.

שום מחשבה טובה
כאב
סבל
ושיגמר כבר

את לא חוששת להכנס למצוקה בגלל שאת לא מכינה את עצמך לאופציה נוספת מלבד האפידורל?

ולמדתי שעליי להגיע מוכנה גן עם תרגילי השיחות וגם מחשבתית
אז עשיתי עבודה קטנה עם עצמי, לא איזה קורס או משהו כזה..

זו המחשבה שנתנה לי ממש כוח

מתרכזת לתוך הציר וחושבת שהנה תיכף מגיעה לפה נשמה גדולה 

ואני עוזרת לה לבוא. זה מדהים איך באותו רגע זה עובד.

אבל באמת באמת להתרכז לתוך זה ויחד עם נשימות. 

את מתחילה להרפות ומרגישה ממש בעולם אחר...... מדהים.

עזר לי להיות רק עם עצמי, לא להקשיב לאף אחד מסביב ולהיות מחוברת לגמרי.

מציעה לקבוע תור לרופא/ת פוריות דבר ראשון.

וכן, יש מצבים שצריך להיות מטופלים אפילו שמצליחים טבעי אצל הראשונים. זה תופעה לא קטנה לצערנו....


אם תרצי המלצה לרופא פוריות, בשמחה.

מלא כוחות!!!

ביקשתי מהרופאה שלי עירוי כשההמוגלובין שלי היה 10 והייתי חלשה והיא לא הסכימה.
אצלי בהריון הויטמינים לא מעלים, אולי רק מאטים קצת את קצב הירידה. כמובן שתמשיכי לקחת, ואם את לוקחת רק כגור ברזל אחד אז תתחילי לקחת 2.
תראי עוד חודש אם הוא ממשיך לרדת אולי הרופאה תסכים

את רק בשבוע 27

מתנצלת שלא עונה על העירוי אני לא יןדעת 🤷‍♀️
אבל הייתי חייבת לשאול לשלומך?? איך את אהובה שאת? איזה שבוע את כבר?

קודם כל מה איתך?? ומה עם המתוקה הקטנה????
מתרגלת לזה שיש יצור קטן ומתוק שצריך אותך 24/7?
ואני בסדר לאט לאט מצליחה להשתלט על הדיאטה של הסכרת וברוך ה המפלצת לא מפחידה כמו שהיא הייתה נראת
אני עכשיו נכנסתי לחודש 7 (עוד רגע שבוע 28) וזה לא נקלט לי מצב אחד ומצד שני אני ענקיתתתתתתתת אבל ממש ענקית והתחלתי כבן אדם קטן מאוד אז קצת הרבה קשה לי לזוז וזה רק הולך ןמדרדר אבל נהנת מכל רגע ברוך ה ויותר מכל מחכה לפגוש כבר את הנסיך שלי!!

החלמתי כמעט מהלידה אבל מרגישה טוב תודה לאל
לומדת לקבל את השגרה החדשה שלי בהתחלה היה לי קצת שוק..
אבל אני מאוהבת בתינוקת המדהימה שלי!!

יופי אני שמחה שאת מצליחה להסתדר עם בדיאטה בהתחלה הכל נראה לנו שחור ואז פשוט נכנבים לזה ומגלין שהשד לא כזה נורא.
וואייי חודש 7!!! איך הזמן עף לו איך אני שמחה בשבילך 💗
חחחח תקשיבי היריון זה קסם אבל כולנו הופכות להיות פרות 😁
אחכ עובדים על זה קשה אל תחשבי על זה יותג מדי פשוט תהני ממה שנותר מהיריון זה עובר ככ מהר!

ופרה זה לא מילה אני מסתכלת על הפרופיל של הגוף שלי ולא מאמינה למראה עייניי 🤣🤣🤣
ועם כמה שאני מחכה לראות את התינוק אני בטוחה שגם אני אקבל שוק מכמה עבודה זה ומכמה במיוחד בהתחלה החיים משתנים
שמחה לשמוע שאת מרגישה כבר יותר טוב והחלק הקשה של ההחלמה אחריך
כיף לנסיכה הקטנה הזאת שאת אמא שלה ❤❤❤

האמת שלי היה/ עדיין יש שוק מהגיף שלי.. אומנם די חזרתי לעצמי אבל יש עוד טיפה להוריד והסימני מתיחה והפס טבור.. קשה לנ לראות את עצמי ככה
אבל.. ככה אנחנו הנשים כל הזמן לא מרוצות מעצמנו 😁
ותודה יקרה שאת, אין עלייך!!!
כיף לנסיך המהמם שלך שאת אמא שלו! בנאדם ככ חיובי ואמיתי… את משהו מיוחד 💗

הפס בטבור לא עובר אחרי הלידה?!?!??!?! 😳😳😳
לי הפס ממשיך גם מהטבור על לחזה 😳😳😳😳😳😳😳😳😳😳

אצלי לקח 4-5 חודשים, מאמינה שזה משתנה אצל כל אחת

9 ורק במידה שהאישה לקחה תוסף ברזל פעמיים ביום וזה לא עזר.
עירוי ברזל מצריך אישפוז יום ויכול להיות לו תופעות לואי לאנשים מסויימים אפילו תופעות מסכנות חיים.
אז כן כדאי לנסות תוספים חזקים לפני.
זה מאוד תלוי בך יש אישה עם ערכים כאלו ומרגישה טוב ואחרת עם ערכים יותר גבוהים ותרגיש רע מאוד.
אם את חלשה מאוד או סובלת מסחרחורות וכד תתעקשי לקבל עירוי ברזל.

זה די נמוך.
לי נתנו כשהיה לי בין 9-10 וזה הדבר היחיד שהעלה לי .לא עזר ספאטון ושאר סוגי הברזל .

כדאי לך להתחיל עכשיו וככה עד הלידה הברזל יצליח לעלות!
תרגישי טוב

ואני לא מרגישה כמו שמרטוט אבל כן רואה על עצמי את הקושי הפיזי שלא היה ואת ההדרדרות הזאת ואני ממש אבל ממש לא רוצה להגיע ללידה כשאני חצי בן אדם ולצאת ממנה רבע בן אדם
אני רוצה להיות חזקה ולטפל בתינוק כמו שצריך
בינתיים הרופאה שלי אמרה שזה בסדר וזה הסגנון שלה... מבחינתה עד שבן אדם לא מת הכל בסדר אבל למזלי (או לא חח) בגלל הסכרת העבירו אותי לרופאה של הריון בסיכון גבוה והיא מאוד זהירה אז אדבר איתה על זה ובעה נמצא פתרון טוב
תודה רבה בנות ❤❤

ואחרי כמה עירויים נשאר אותו הדבר
כבר נואשת.
חולשה וסחרחורות זה בשגרה

עם הרגיל לא העלה לך
שווה כל שקל

לא מכירה עוד סוג...
לקחתי וונופר

שהוא לא בסל
עולה איזה 300 ₪
עושים אותו פעם אחת וזהו! והוא מעלה מעולה ויש לו הרבה פחות תופעות לוואי

ומקבלים בפעם אחת, שזה גם יתרון. אני הלכתי ישר עליו בגלל זה. הוא יותר יקר, אבל שווה לך לנסות, אמור לעבוד יותר טוב.

לי עזר ללדת.
חודש אחרי הרגשתי טוב יותר. ויחסית ל8 שנכנסתי איתו ללידה.

ה11 מעולה לי.

אני אנסה לקחת את זה כמה שיותר מהר כדי שאם חס ושלום זה לא יעבוד יהיה לי זמן לנסות עוד דברים

אצלי זה ירד ל10 ורצו לתת לי עירוי ולא רציתי.
הקפדתי על 2 כדורי ברזל וזה עלה מעל 12.
10 זה ממש נמוך וקשה לתפקד, אין כח כפשוטו

להגיע ללידה בלי ברזל זה סיוט
כי גם אחרי הלידה יורד עוד הברזל וממש צריך כוחות
הייתי צריכה עירוי ברזל וכמעט מנות דם בגלל שהיה נמוך
ממליצה לך לבקש מראש

אין לי עצה טובה, לצערי.
אבל שולחת לך חיבוקים וחיזוקים.
מאמינה שלכל אחת מאיתנו מגיע שהאדם שלצידה ילך שבי אחריה, ולהפך.
זוגיות לא צריכה להיות שדה קרב, היא צריכה להיות הבית המוגן והבטוח שלנו.
מקווה שתמצאי כוחות לעשות את הדבר שהכי נכון עבורך, עבורכם.
בהצלחה!

ועוזבת את הבית, תאזרי אומץ כדי ללכת לטיפול
שלא תחשבי שבתור גרושה יהיה לך יותר קל
הרבה יותר קשה, אם לא בלתי אפשרי, להיות בבית עם תינוק כשאת לא עובדת ואת חד הורית ונסמכת על מזונות, כרגע זו פריוווילגיה, כפרודה או גרושה זה ממש לא מצב שאפשרי, או לעבוד ולשלם ממשכורת אחת על מעון ושכירות וחשבונות וכל האלמנטים הכלכליים הנוספים הבסיסיים, יש לומר, שהם חלק מכורח המציאות
לא נשמע, בכנות, שאת חיה במציאות שאינה ברת תיקון באמצעות איפול והכוונה על ידי כורם שלישי שיוכל לעזור לכם לגשר על הפערים ביניכם
ואם לא בשבילכם, בשביל הילדים. הם עוד קטנים אבל מגיעה להם מציאות שלמה וחלק מהחוב שלנו כלפיהם כהורים זה לא רק לספק להם את צרכיהם הגשמיים כדוגמת אוכל או קורת גג, מעיל בחורף או ארוחת צהריים וערב, זה גם בעיניי להשתדל ככל יכולתנו לספק להם מציאות רגשית שלמה שכוללת אבא ואמא במסגרת משפחתית באותו הבית שמתנהלים בצורה רגשית בריאה ומספקים להם מעטפת חמה.
כמובן שאני לא מדברת על מקרה של אלימות חלילה או דברים חריגים, אבל לכל זוג יש קשיים כאלו ואחרים על רקע ציפיות ואכזבות או תקשורת לקויה, וזו לדעתי לא סיבה מספקת לקום ולעזוב. בטח ובטח אם לא ניסיתם אופציה טיפולית

שהיא שלו, ההקטנה שלה, השליטה הכלכלית.
פותחת יקרה טיפול דחוף. לפחות לנסות משהו...

שתבין את הדינמיקה ותשמע את 2 הצדדים תוכל לתת מענה יותר מדויק מאשר להסתמך על מה שהיא כותבת בפורום ולכן הפניתי לשם. קשה לי לומר שזה נשמע כמו אלימות כשאני לא באמת יודעת יותר מזה. אבל זו רק דעתי

ולך פותחת יקרה
מתגרשים רק כשחושבים שיהיה טוב יותר לבד.
לא שיהיה טוב יותר עם בן זוג אחר
מבינה את ההבדל??
כי אף אחד אף אחד לא יכול להבטיח לך בן זוג טוב אחר
ולא כמה זמן זה יקח
וכמה זמן תהיי לבד
רק אם בטוחה במאה אחוז שיהיה לך יותר קל לבד , תחשבי מינימום חמש שנים נגיד, לגדל לבד לריב על מזונות וכל השיט הזה (סליחה) רק אז תשקלי את זה ברצינות.

ובאמת באמת יש אנשים שעושים שינויים גדולים. כדאי לתת צ’אנס לטיפול ושינוי לפני צעד כזה

חיבוק גדול על מה שאת עוברת!! נשמע קשה מאד!! ולא מגיע לך בכלל יחס כזה. הלוואי שבעלך יהיה יוכן להשתנות בשבילכם
💕💕💕💕

לגבי שאר הדברים גם אם תעזבי אותו את תהיי צריכה לפרנס ולדאוג לכלכל את עצמך. אז בלי קשר אליו. כדאי עכשיו להתחיל לחפש עבודה גם ככה לא תוך יומיים תמצאי והתינוקי קצת יגדל בע"ה.
לי האמירה והיחס נשמעים קשים ובעייתיים. אבל בכל מקרה כדי לצאת או לבנות את הקשר הזה נכון חשוב מאד שלא תהיי תלויה בו. ותתמודדי עם זה מתוך עמדת עוצמה ולא חולשה

שנית, נשמע לי שכדאי שבעלך יעשה בדיקות דם

אולי הוא חסר ויטמינים. 

חוסר יכול לגרום לדיכאון והתכנסות...

בהצלחה רבה בכל מה שתעשו

תנסי להתחזק מבפנים.
להעלות את הערך העצמי שלך בעיני עצמך. זה מאוד משפיע.
תלמדי ספרי אמונה, תעבדי על השמחה שלך. תחזקי את הקשרים שלך עם המשפחה והחברות.
כשתהיי חזקה יהיה לך כח ואת תצליחי להשפיע עליו. זה יקרה מעצמו, אפילו בלי דיבורים. כרגע הבטחון העצמי שלך מרוסק.
את אישה חזקה, אז מה שאת לא עובדת. זה לא מה שקובע את הכח של האישה. הבאת חיים לעולם עם כל הנסיונות, את דואגת לבית, מגדלת את הילד. את ראויה להערכה! בעצם גם אם לא היית עושה שום דבר מעצם היותך את נשמה יקרה ומיוחדת!! שהוא בחר לו לאישתו ואגב בכתובה הוא גם התחייב לזון ולפרנס!

וגם זה שהוא כל הזמן עייף אולי יש לו מחלה כרונית?
אני לא מצדיקה את האמירות שלו אבל אולי הוא לא יודע שמשהו אצלו בגוף לא באיזון וכתוצאה מכך גם הנפש?
כדאי דבר ראשון לנסות טיפול וגם לנסות ללכת אולי לרופא משפחה, רפואה משלימה וכאלה.. נשמע שיש לו בעיה בריאותית.
ואני ממש לא מצדיקה אמירות גאלה בשום צורה אבל גירושין זה עניין בכלל לא נעים שלא עושים אותו רק כי זה יראה סבבה ואף אחד לא ישים גבה וכמובן שאר הסיבות שכתבת.

הייתי נלחמת על לנסות להשאיר 4ת הבית ואם לא הולך אז כמובן שזו גם אפשרות אבל ממש עדיף לא להגיע אליה.. כי זה פשוט חוויה מאוד קשה לך ולילדים....

אמרו שגם מחוסנים צריכים בידוד עד קבלת תוצאות בדיקה שלילית.
השאלה מתי את צריכה ללדת אם ממש אוטוטו הייתי נמנעת מלשלוח אותם כרגע כי אם חלילה יכנסו לבידוד זה לא נעים אבל עוד טוב אם ידבקו מהניסיון שלי זה כמו פופקורן ויכול להיות ארוךךךך...

כי אם ח"ו אחד מהם ידבק ולא רק מבודד זה יכול להיות סאגה של חודש פלוס עד שהם מדביקים אחד את השני והאחרון יוצא מהבידוד.
חוץ מזה שלהידבק סביב הלידה נשמע לי ממש מפחיד לך ולתינוק....

אם את מפחדת מבידודים אז נראה לי שבועיים לפני הברית, אבל גם אני לא עוקבת אחרי השינויים 🙈

בעיקרון הכלל עכשיו אומר שמרגע החשיפה סופרים שבוע, שבתוכו צריך להספיק שתי בדיקות PCR שליליות בהפרש של לפחות 24 שעות, כשהשניה צריכה להיות לא לפני היום השישי לחשיפה.
אז תיאורטית אם שבוע לפני הברית הם לא נחשפים לאנשים, אז זה אמור להיות מספיק.
מעשית שבוע זה לא תמיד מספיק, כי לפעמים מודיעים על החשיפה קרוב מידי למתח שעובר שבוע, או אפילו אחרי שעבר שבוע, ועדיין כל עוד לא עברו שבועיים צריך לעשות שתי בדיקות שליליות בהפרש 24 שעות כדי לצאת מהבידוד. אז שבועיים לפני זה יותר בטוח.

ומצטרפת למיקימאוס, שאם יש באמת הרבה נדבקים בסביבה, אז יש מקום לשקול להשאיר בבית כבר מעכשיו כדי למנוע הדבקה, שכמובן מאריכה משמעותית את תקופת הבידוד וממש לא רצויה סביב לידה.

אפילו לא בגילאים שלהם...

וזה כבר פחות משבועיים לפני הלידה

את הצהרת הורה לומד ואישור כולל אפשר להחתים בטפסים של שנה שעברה כי הם לא הוציאו טפסים חדשים השנה

לק"י

 

(רק בברזילי וסורוקה).

 

אני ילדתי את הגדול בקיסרי חירום, בלילות הוא היה בתינוקיה והביאו אותו אלי להנקות (אני החזרתי אותו), ובימים השארתי אותו לידי.

 

לא יעזור לו שתהיה לו אמא מותשת ומעופפת! עדיף לתינוק שתהיה לו אמא שמסוגלת לטפל בו.
אל תסתכלי על זה כאילו את ״עוזבת״ אותו והולכת לנוח או משהו כזה, ממש לא - את נותנת אותו לאחיות מוסמכות שיודעות בדיוק מה הן עושות וכשתרגישי שאת מסוגלת תקחי אותו! יכול להיות שתרגישי שאת מסוגלת מהרגע הראשון, ויכול להיות - ומאוד לגיטימי - שתרגישי שאת צריכה לנוח!

אבל את לא צריכה לחתל / לרחוץ,

לא לקחת אותו איתך למקלחת ולחדר אוכל,

את יכולה גם להיות לידו בזמן בדיקות רופא וכו'.

ואם הוא בוכה לך ואת מותשת- 

את יכולה להחזיר אותו לתינוקיה וגם לבקש שיאכילו אותו.

 

(- כל זה מנסיון אישי בשערי צדק)

שאחרי ניתוח (ולדעתי גם אחרי לידה רגילה...)

המנוחה שלך היא במקום הראשון.

בשביל התינוק, בשביל הילדים האחרים, בשביל בעלך.

 

ביות זה סבבה אני אוהבת

אבל לא להרגיש כאילו את עושה עוול לתינוק אם לא בייתת.

אולי יש אפשרות כזו מהקופה?

אם יש לה אפשרות לעזרה / אחות לילה

שתוציא את הכסף הזה בזמן שכבר תהיה בבית, זה יהיה יעיל יותר

מי אמר שהצורך הגופני גובר על הצורך הנפשי?

אולי לשתי היממות הראשונות. כלומר - שיהיה איתך מישהו שיכול לעזור. יש סיכוי למצוא מישהו/מישהי כזו? אפילו בתשלום?
לחלופין - להודיע מראש לאחיות במחלקה שאת מעוניינת בביות, אבל כיוון שתהיי אחרי ניתוח יכול להיות שתזדקקי ליותר עזרה מהן. אני חושבת שאחיות בביות מלא מוכנות יותר לסייע ליולדות עם התינוקות מאשר אחיות במחלקות רגילות...
אפשרות שלישית - להתחיל את הביות המלא רק יומיים אחרי הלידה. אבל צריך לקחת בחשבון שלא יהיה מקום...
ואפשרות רביעית - כן, שיהיה בתינוקייה, אבל בכל פעם שאת יכולה - לקחת אותו לצדך. ואולי לבקש מראש להיות בחדר עם מישהי שרוצה לנהוג בדומה לך, מעין ביות גמיש שכזה.

בהצלחה בהחלטה...

קראתי הכל
אין לי כוח ופנאי היום לענות לכולן
אבל עזרתן לי לסדר את המחשבות

בביות מלא, במחלקה של ביות חלקי. אז מתי שרציתי הוא היה איתי, והיו שעות שבהם יכולתי לשים בתינוקיה. ביקשתי שיתקשרו אלי אם הוא בוכה.
לי זה היה מעולה
רוב הזמן הוא היה איתי (הייתי לבד כמעט כל הזמן), אבל באחד הלילות כבר הרגשתי שאני לא מסוגלת, הבאתי להם אותו לשעתיים כדי שאוכל לנוח קצת.
זה ממש בסדר❤️

נשמע לי כמו פתרון טוב

מישהי יודעת איך זה בלניאדו? גם אפשרי ככה?

כי בעיקרון מי שבהיות חלקי ריצה לישון בלילה ולא להיות ע״פ תינוקות בחדר

ילדתי בזמן הקורונה, היינו אחת בחדר. רק ביום השלישי (היינו צריכים להישאר עוד יום) הצטרפה אלי עוד מישהי.
בשלב הזה הם עוד שקטים אצלי, אז אני לא חושבת שזה הפריע

אבל רק למישהי שהיא אחות
לא זוכרת בדיוק מה גובה ההחזר

דולה פוסט פארטום

לא יודעת איפה את רוצה ללדת, אבל אצלי ממש זרמו איתי. הבאתי לתינוקיה כשרציתי , לקחתי מתי שאני רוצה .. היו לילות שביקשתי שתהיה איתי.... בקיצור זה יכול להשתנות לפי ההרגשה שלך. האמת שבמעייני הישועה היו פחות גמישים..

מצאנו ב"ה במכולת קטנה בישוב כמובן שב20 ש"ח יותר 

אבל קניתי כמה. כי בהחלט יהיה מחסור בשבועות הבאים

יש הבדל בינהם? (הבדל של 20₪ במחיר)
אחד עם ציור של דובי והשני עם ציור של משחק כזה..

פשוט ההרכב יותר מותאם לכל גיל.

וכנראה גם יותר טוב

אני באמת קונה את שלב 2 ולא את הרגיל

יש חנויות שמוכרות את שני הסוגים במחיר המוזל, נראלי אושר עד (נכון ללפני כשנה, הבן שלי כבר לא שותה מטרנה)

חברה שלי דיברה איתם יש ביקוש לזה ובגלל זה העלו מחיר פלוס אין מלאי..

אמנם התאומות שלי כבר ב"ה גדולות, אבל בתת משקל וחייבות את המטרנה להשלמת תזונה חיונית

ידיים כל הזמן

ישן צמוד אלי
אני מנסה לא לנשום עליו
אוף למה לא התחסנתי... סתם התעצלתי ללכת ועכשיו אני סובלת...

זה תלוי איזה זן חטפת. ואיזה זנים יש בחיסון.

אני הייתי חולה בקורונה עם יונקת שצמודה אלי בת שמונה חודשים בהתחלה ניסיתי להיות לידה רק עם כפפות ומסיכה ורק כשחייבים ואחרי יומיים הבנתי שזה לא ריאלי.
זה היה בתחילת הקורונה לםני החיסונים ובאמת היה מםחיד להיות חולה.
לא קרה לה כלום. היא יצאה שלילית בכל הבדיקות ועם נוגדנים חצי שנה אחכ כשבדקנו.

שמחה בשבילך

אשמח להמלצה 🙂
היא דו"צ?

וקניתי בסופר פארם של לייף בייביז

איזה כיף שזה עובד לך טוב! זה סיפוק אדיר!!!

ממליצה לדבר עם יועצת הנקה / לקרוא קצת באינטרנט.
יש שיטות אפקטיביות לשאיבה, שלא סתם תשקיעי המון זמן בשאיבה 'פשוטה'

אחרי הלידה אמרו לי זבעיקרון יותר מ15 דק' סתם חבל.

אבל קראתי יש איזו תבנית של עיסוי-שאיבה-הפסקה שעושה טוב.. לא זוכרת בדיוק.

עם החשמלית הצלחתי פי 4 כמעט מהידני ב20 דקות בערך

וגם לא ץמיד מדייקים

אצלי זה ההפך כולם עם ראש גדול מאוד
וגם אחרי הלידה הראש גדל מאוד מהר ..
וכל פעם משגעים אותי 😮!!
רק בילדה השישית פשוט השתקתי את הרופאה ואמרתי לה חלאס זה כבר פעם 6 אותו סרט
ב''ה כולם ילדים רגילים ובריאים תודה לא-ל אז בואי נסכם שכה הילדים שלי נולדים וזהו.?!?!!

כלום- אז הכל בסדר

הם מסתכלים על התמונה הכוללת, 

יש כללים איזה שוני הוא עדיין תקין ואיזה לא (סופרים כמה סטיות תקן מהממוצע)

וזה שלאורך כל ההריון יש ראש מעט קטן- זה מרגיע.

זה מצביע על זה שיש כאן מבנה גוף מסויים, ולא האטה בהתפתחות בגלל בעיה.

 

אין עובר שלגמרי תואם לממוצע,

בואי זה יצור אנושי! - לא בובת פלסטיק שמייצרים עם עוד מליון כמוה בפס ייצור במפעל.

ממש נשמע לי בסדר, הדברים האלה מאוד דינאמיים, מה גם שהם לא שיא הדיוק

גם לי אמרו כל הזמן שהראש קטן ושהילדה קטנה באןפן כללי והלחיצו אןתי מאוד.
נכון היא נולדה 2.811 אבל היא קטנה כי גם אני קטנה וב״ה היא גןדלת מהמם.
לגבי הראש עשו לה בדיקה עוד בבית חולים (חלק מהבדיקות השגרתיות) ואחרי יומיים הייתי צריכה להתקשר לברר תוצאות כלשהן והכל היה תקין.
רופאים אוהבים להלחיץ , כל בדיקה נשמעת לנו קטסטרןפה
רק אומרת שזה נורמלי והכל בסדר ושלא ילחיצו אותך סתם
לא יצא לך מפלצת יצא לך יצור מהמם שלך אני בטוחה!!!!