פורום הריון ולידה (עמוד 1642)

אם זה שעות טובות לאמהות, אם בקלות מוצאים בזה עבודה ומה השכר
@שלומצ'

עדיין רלוונטי שאשאל אותו?
הוא ותיק במקצוע, אז לא בטוחה שידע לענות על המצב כיום

לק"י

במתי"א אני לא יודעת.

לק"י

גם תרפיסטים וכאלה.
מנתחת ההתנהגות שלנו עובדת גם דרך המתי"א, אין לי מושג מה זה אומר מבחינת שעות ועבודה.

אז כמו כל תחום עולה עכשיו יש הרבה ביקוש למנתחי התנהגות
ומי יודע מה יהיה עוד שנתיים שלוש.
המשרות הן קטנות אל תצפי למשרה מלאה. אבל כמו כל דבר את יכולה לעבוד דרך כמה מתיאות או ארגונים ולבנות לעצמך משרה מלאה.
השעות גמישות. ומתאימות לאמהות. בעצם את מסדרת לעצמך את המערכת ויש עבודה גם במשרד החינוך וגם במסגרות אחה"צ ובבתים פרטיים.
יש אפשרות לעבוד דרך משרד החינוך ואז המשכורת והתנאים הם לפי הדרגה שלך עם תוספת קטנה חנ"מ
ויש ארגונים ועמותות פרטיות ועריות.
קחי בחשבון שהלימודים ברמת קושי מטורפת שווה לקחת חצאי שבתון לדעתי.
וגם הדרישה החדשה לפרקטיקום היא המון שעות אז תבררי הכל לפני
אם יש עוד שאלות בשמחה רבה

את יודעת להגיד לי מה השכר פחות או יותר? לפי כמה שעות?

זה תלוי בדרגה שלך
דרל עריות ועמותות בד"כ השכר לשעה יותר גבוה אבל בלי התנאים של משרד החינוך

אני לא כ"כ מבינה בזה...
תודה רבה לך!

בהתאם לתפקיד, תואר, ותק, דרגה, תפקידי ריכוז.
נע בין כלום, לכלום ועוד קצת 🤦‍♀️

זאת אומרת, יש עבודה גם בתיכונים? או רק בבתי ספר יסודיים?
בנוסף אשמח לדעת כמה זמן הלימודים (שנה או יותר? וכמה ימי לימוד?) והאם יש בזה כמה רמות של לימוד

שיש.
הלימודים הם שנתיים יום בשבוע
פרקטיקום זה סטאז ללא שכר הדרישה החל משנה שעברה היא 500 שעות זה לא מעט.
יש לך תעודת הוראה נכון?
לי אין תואר בחנ"מ ללימודים זה לא משנה יש מתיאות שמקבלות רק מורות חנ"מ

כי לא ראיתי באינטרנט שזה התנאי קבלה ללימודים..
ובסה"כ את ממליצה על המקצוע?

ואולי גם במקומות אחרים

של 24 שעות עבודה או לימודים לכל אחד מההורים. זה חייב להיות 24 שעות של אחד מהדברים

 

או

 

36 שעות של לימודים ועבודה ביחד.

 

אם למשל את עובדת 35 שעות ובעלך לומד 24 שעות, אתם זכאים להנחה

 

אם את לומדת 18 שעות ועובדת 14 שעות, ביחד 32 שעות, אתם לא זכאים להנחה

 

 

אם אני 35 (ואז כתוב בטבלה + דרגה אחת)

ובעלי עובד גם 35 

האם זה בעצם פלוס 2 דרגות?

 

קלטתי שהיו לי בסמסטר א' רק 23 ש"ש!!! מה אני עושההה? כבר הגשתי להם שבוע שעבר את כל הטפסים

אבל אם זה כל מה שהיה לך.. 🤷

יש לך מספיק שעות?
אני חושבת שעל סמסטר א לא תוכלו לקבל
כי את לא יכולה לעדכן מערכת שהייתה,
אבל אם יש לך מספיק שעות לסמסטר ב, תוכלו לקבל מעכשיו והלאה...

הלוואי שיסתדר לך!

ש@סליל כתבה
או 24 שעות עבודה
או 36 לימודים ועבודה
אם אין לך לא זה ולא זה..

והגעתי ולא עשיתי את המבחן בשביל זה

עם עבודה מעשית וכל השעות גם מקוון?
תנסי לחשוב איפה יש מצב שיסכימו להחשיב לך כשעה לימודית..

אני אשאל מה אפשר לעשות..

אין לי אפילו זמן לפתוח יומן

אפילו של סדר ואירועים.

תאומים !!! את לביאה ואלופה ומלא בהצלחה בהכל אמן !! ממש עבודת קודש

אני רוצה לומר לך שאני מעריצה אותך שאת בכלל חושבת על זה!
אני ממש לא דואגת לאוכל בריא בלבד, לא לי ולא לילדים. ואני לא עובדת משרה מלאה כמוך... זה הכי הגיוני ככה, במיוחד שאני לא סובלת לבשל, וזהו. זרקתי את נקיפות המצפון לפח. וגם את הפיגורה, אגב. כלומר - יש לי פיגורה, אבל היא רחבה מאוד, והשלמתי עם זה...

אשרייך. לא ידעתי

את משו! כמה צחקתי 🤣

והתחברתי מאוד.
גם אני "רק" עם תאומות. 3 שנים אכלתי פתי בר. בלי משרה מלאה.

זה לא חייב להיות עבודה מטורפת או יותר מסובך מג'אנק פוד
פשוט לדאוג לזמינות של נשנושים בריאים שיהיו בהישג יד.
קערה עם פירות שאוהבים על השיש, אפשר לקנות כרוב חתוך בשקיות להוסיף עגבניות שרי ויש לך סלט בשניה.
אני אוהבת גם להשתמש בירקות קפואים, פשוט זורקת לסיר עם מים, מרתיחה וזה מוכן בלי שום התעסקות.
עוד אופציה קצת פחות בריאה אבל עדיין עדיפה מג'אנק פוד זה שימורים. אני אוהבת לנשנש תירס גמדי משימורים, אפשר גם להשתמש בקטניות משומרות לארוחות, זה מאוד משביע.
בהצלחה!

לא חושבת שנוכל לחדש לך מעבר למה שהרבה מאיתנו כתבו לך בעבר. כתבנו על עזרה בבית, על סלסלות במקום קיפול כביסה, על הורדת אחוז משרה.
באמת אי אפשר הכל.
בעיני הבריאות שלך חשובה יותר מאשר לאסוף משחקים בסוף היום. סתם דוגמא. הכל זה סדרי עדיפויות בסופו של דבר. אין דבר כזה מושלם במליון תחומים.

א. לא להחזיק בבית מה שאני לא רוצה לאכול בשוטף...ממתקים, שוקולד,עוגיות וכו
רק כשרוצה להתפנק פעם ב...או לכבוד שבת

ב. שהבסיס יהיה בריא- קמח מלא..לא מטוגן,

ג. כדי לא לנשנש שטויות קונה לפני שבת הרבה שקדים, פיסטוקים, וכדומה.. נכון זה גם משמין.לפחות בריא יותר מסתם ממתק או עוגה

ד להכין עוגיות מלוחות נגעד מקמח מלא..

לקנות פרות יותר ...
להכין סיר מרק או תבשיל אחר בריא שיספיק ליומיים

ממש מזדהה שקשה לעצור להכין סלט, אבל אם יהיה בבית פריכיות או אפילו חטיפי אנרגיה מהסוג הפחות עתיר סוכר - אז תנשנשי את זה במקום עוגות ומתוקים שתעיפי מהבית.
אפשר לקנות חטיפי גזר כאלה
ופירות שאת אוהבת ולא מצריכים הרבה התעסקות- בננות תפוחים, תמרים, אגוזים
לעבור ללחם מלא
כאלה דברים

ואולי אפילו להזמין אוכל מוכן מדי פעם או לקנות בדרך. כמובן אם כבר אז לקנות משהו בריא ולא פיצה

אוכל בריא הוא יותר יקר, במיוחד כשקונים אוכל ולא חומרי גלם. אבל הבריאות שלך יקרה יותר...

כמובן כמו שכתבו זה הכל עניין של סדרי עדיפויות. אבל גם במצב הנוכחי כמה צעדים קטנים יכולים לתת שיפור

לקנות סלט גדול, מוכן, פעמיים שלוש בשבוע
עכשיו בחורף, אפשר להכין מרק ענק פעם בשבוע, וכל פעם לשנות אותו קצת ע''י תוספת של משהו אחר, ככה שלא יהיה משעמם..

אין מושלם ואין הכל.
ממש לא..
אבל כן יש סדר עדיפויות.
ואני שמה דגש על המילה סדר.
נשמע שאת בעומס ענקי. אני הייתי עושה רשימה, מסודרת מה יותר חשוב לי ממה.
קודם כל אני מניחה שיש לך יום חופש אם את מורה.אם הילדים במעון/מטפלת ביום הזה, הייתי מתעסקת קודם בעניינים שלי בלבד.
אם זה קניות שאני צריכה, לבשל לעצמי או אפילו לשתות קפה עם חברה.
בעומס שנשמע שאת נמצאת בו אוויר לנשימה חשוב יותר מעוד מכונה מקופלת או בורקס אחד פחות.
אחר כך עושה לעצמי רשימה מסודרת מה הולכים לאכול במהלך השבוע.
מכינה מרק גדול.
יש דברים שמכינים, מקפיאים ואז מכיניםמוזה מוכן מהר.
תמלאי לך את המקפיא בזה. עוף מתובל בתבנית, חזה עוף פרוס מתובל- זה אפשר גם במקרר נשמר שבוע! רק לטגן. קציצות במקפיא- רק לטגן.

אם צהריים את מקבלת, והבעיה זה שאר הארוחות, הייתי עושה יום אפיה, מכינה פוקצ'ות בעייתיות, כבר עדיף על לחם קווי. יש כדורי תמרים עם אגוזים, טעים ממש, ועדיף מכל שוקולד/ משנות. את יכולה להכין מאפינס בריאים, עוגיות גרלנולה.
אבל את מבינה ששה עניין של תפיסה?
לחתוך סלט זה 5 דק'. את יכולה לשטוף את כל הירקות ולשים במקרר שטופים, ישר כשמגיעים מקניות.
לטגן חביתה, דקה בדיוק.. להפשיר לחם ולאכול כזה סנדוויץ זה בדיוק כמו לעצור, לקנות מאפה ולאכול.
הכל עדיין של איך את תופסת את זה.אם תעשי מזה סיפור, זה באמת יהיה ככה. אם תחליטי שככה וזהו, כך זה יהיה.

נשמע המון עומס וקשה מאוד. כתבו לך את זה כבר לדעתי אבל לקפל מכונות זו םריווילגיה. או לא לקםל- או להביא מישהי שתקפל.
והבית לא חייב להיות מתוקתק כל ערב...

בקיצור, הכי חשוב זה התפיסה שלך וההחלטה שלך, בפועל יש זמן, גם במשרה מלאה עם תאומים...

כמו שחגה אמרה, זה עניין של סדר עדיפויות.
שימי את עצמך יותר למעלה בסדר העדיפויות שלך ושל הבית.
ועדיף כמה שיותר למעלה.
גם אני עובדת עם רשימות
ממליצה על רשימת מאכלים בריאים וטובים שאפשר להכין מהר, תשבי ותכתבי.
זה עוזר להרגיש שאני לא בעונש ויש לי הרבה אופציות.
ובעיקר אני רושמת כאלה שאפשר לחטוף ולקחת כשבא לי משהו, כי קשה לי להכין במיוחד בשבילי.
אני קונה הרבה גזר חתוך ולקטים של חסלט, עגבניות שרי שמה לי בקערה יפה עם בולגרית. לפעמים סתם ככה ולפעמים ויניגרט קנוי לייט.
יופליי דיאט, התה שאני אוהבת, הפירות שלי.
דואגת שיהיה לי תמיד הרבה דברים דיאטטים, שהם רק בשבילי ושאני אוהבת. ושיהיה מבחר.
כן זה יקר
אבל אני שווה את זה.

התינוק שלי הרבה יותר קטן אם כי יחיד (חולמת על תאומים....), אבל יש גם גדולים יותר. 

ובכלל להקפיד על אוכל בריא זה משהו שמגיע מבפנים. 

 

אני התחלתי אתמול

נשמע מצחיק אבל זאת האמת. 

 

הייתה לי פעם שממש ממש הצלחתי. ויכולה להגיד לך 2 דברים שעזרו לי. 

1. התפללתי, פשוט התחלתי את כל התהליך אם להתפלל לה' שאני אצליח, כל כך קל ליפול וכל כך לא נעים לא להצליח. 

ולראות איך הבטן תופחת והפעם בלי תינוק. שפשוט מבקשת ממנו שאצליח. 

2. יש לי 2 דברים שאני חותכת מהתפריט. סוכר וקמח לבן.  (זה כולל כמעט הכל, שתיה מתוקה, עוגות עוגיות וממתקים)

3. משתדלת בגדול לחיות במסגרת של ארוחות (אני לא בן אדם מסודר בכלל) בוקר חביתה + לחם משהו כזה. 

צהריים ארוחה מלאה מבושלת מבוססת חלבון וירקות מבושלים

ערב  טוסט וסלט. 

בין הארוחות חשוב  מאוד ארוחת ביניים שזה פרי ושקדים או אגוזים לא קלויים. 

וכמובן מרקים בחורף, אבל לא תמיד מצליח לי. 

אני לא רושמת כלום פשוט מנסה להכניס את זה ליום. 

4. פעילות גופנית כלשהי נותנת מלא אנרגיה. 

5 לא יודעת אם אצליח או לא בתפילה שכן....  מקווה גם בשבילך. 

 

הכי הכי חשוב זה לדעת שבגלל שסוכר זה סך הכול התמכרות, אם תעברי 3 או 4 שבועות בלעדיו זה ממשיך כבר מעצמו. 

פתאום הגוף לא מחפש את השוקולד או העוגה. 

זה רק בערך חודש אחד קשה. 

 

 

כשנכנסים לקטע זה כל כך כיף וממש ממש מתגמל. 

 

בהצלחה רבה

 

 

בתכלס באמת כתבת את הדברים החשובים!
תפילה
בלי סוכר וקמח לבן
להשתדל מסגרת של ארוחות..

ושתוך כמה שבועות הגוף מתרגל וזה ממש כיף..

בהצלחה לך ול @Batyam

נראה לי יכול לשפר את החוויה

לא חושבת שאספיק לפני שהיא תגיע

אם זה בתוך הבית שלכם - לדעתי הכי טוב, זו הסביבה המוכרת שלו.
אם זה לא בבית - להביא לו חפצים אהובים, את העגלה שלו אולי, כמובן מוצץ שמיכה בקבוק אם יש, אני אוהבת להביא גם משחק וספר שהוא אוהב, את הכפית שלו והאוכל הרגיל... ככה יש לו את כל מה שהוא רגיל, וזה נותן לו הרגשה בטוחה.
אם שייך לטייל בחוץ, זה גם רעיון טוב, כי הילדון שלי כ"כ שמח לטייל בחוץ, שכבר לא מאוד משנה לו מי נותן את התענוג.

אם לא תהיה ברירה זה מה שאעשה

להביא בייביסיטר לפני, מציעה ממש להשאיר את הגדול עם הקטן עם הבייביסיטרית
הם מרגישים ככה מוגנים
ויש להם משהו מןכר
ומצד שני הגדול כבר גדול ואפשר להסביר לו ולהכין אותו מראש...
לדעתי יש גם מה לדבר לקטן ולהכין אותו מראש... כמה שהם קטנים, הם קולטים את הדברים האלה.
וכמובן גם להשאיר הפתעות וכו
לרכך את האווירה

קשור להחלשות של רצפת האגן.
את יכולה לבקש הפנייה לפיזיותרפיה של רצפת האגן מרופאת נשים

כי זה לא שיוצא לי גזים בלי שליטה - אלא שפיתאום יש לי המון גזים בבטן שגורמים לי ממש לכאבים חזקים.

לפני ההריון הזה - לא זכור לי שהיו לי גזים בכלל

אז אני לא יודעת לענות בדיוק.
אולי משהו שקשור לתזונה?

אני שמתי לב על עצמי שמאז הלידה האחרונה לפני כמעט שלוש שנים, הסבילות שלי לפחמימות ירדה ממש ולחם לא עושה לי טוב בכלל, וגם פחמימות רגילות ריקות.

גם ליציבה נכונה, ולמנח האיברים הפנימיים- נשימות נכונות,ותירגול מתאים
וגם תזונה מתאימה-פיתוח רגישות עקב סיבות רגשיות ופיזיות

יודעת לפרט על זה קצת?

מהבטן כמו תינוקות זה דורש תירגול
ויציבה בדרכ שהנשימות שלנו כמבוגרים יותר קצרות ומהירות האיברים הפנימיים לא מסודרים בצורה טובה בפנים ואז נוצרים לחצים פנימיים בין על היתר רצפת אגן.
ארגון הגוף החיצוני גם משפיע-ישיבה נכונה על עצמות הישבן ולא על עצם הזנב ועד לאירגון הכתפיים והראש, כמו קוביות באופן סימטרי, צידיות-נטיה לצד מסוים, הליכה נכונה ועוד

שהתגבר עם כל לידה ולידה..

אם אני מקפידה על תזונה טובה אס החוסר נעימות נעלם

אבל אם אוכלת קצת לחם לבן או קצת שוקולד או משהו עם יותר מדי מוצרי חלב או יוצר מדי סוכר או שמן כאבי בטן וגזים וכו...

זאת היתה לידה וגינלית עם וואקום, וגם הלידה השניה שהיתה לפני 6 חודשים היתה עם וואקום.

 

אבל הגזים התחילו מאז ההריון הראשון, עוד לפני הלידה.

 

ממה שאני מכירה תינוקות קטנים ישנים בבוקר גם במעון.

שזה בדרך כלל שעה-שעה וחצי משעת הקימה

הרבה נחת
איזה כייף לשמוע בשורה כזו משמחת.
שתזכולהכנסו בבריתו של אברהם אבינו בעיתו ובזמנו💕

חשבתי עלייך הרבה לאחרונה אבל לא יצא לי לכתוב לך בפרטי.

שיהיה לך המון מזל טוב! הרבה נחת ושמחה!
ושתבשרי תמיד רק טוב! ❤

איזה כיף לקרוא כזאת בשורה. ב''ה.
מזל טוב והרבה נחת🌹

איזו בשורה משמחת ומרגשת!
ילד של תפילות וזכויות
החלמה מהירה!♥️

מזל טוב ❤️❤️❤️
שתזכו לגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים,😘

איזה בשורה טובה! כל כך משמח! שתזכו לגדל את המתוק הזה באהבה ובשמחה ותרוו ממנו הרבה נחת!

את כזאת מתוקה ויקרה ומהממת!

חמודות שאתן מתעניינות חצי שני ו@מאוהבת בילדי כמו שאפשר לראות אני עדיין כאן בפורום וככה יכולתי להתחבר ולהגיב למקווה לטוב מאוד
המתוק שלי גדל בקצב מסחרר, הוא ילדון חמוד ומקסים בן חצי שנה בערך שכבר מתחיל לזחול ולאכול ולהיות ילד! 😍

אימלה איך הזמן טסססס
ישתבח שמו
מלאמלא נחת!!!!

תגדלי אותו בנחת!!!

זה גיל ממש מתוק!

בס״ד

כל הנחת, האושר והבריאות שבעולם!!!

תזכו להרבה נחת!

איזה משמחת שאת כותבת!!!
המון בריאות ונחת והתאוששות קלה! ❤️❤️

מרגש מאוד מאוד!!
מזל טוב ענק❤

בע"ה בקרוב אצל כל המצפות בקלות, בשמחה ובידיים מלאות

נחת, בריאות שמחה ואהבה!!

גידול קל והמון נחת!

המון נחת! איזה אושר!

כ"כ מרגש!!!

 

בסוף הגיע האור---

 

שיהיה לכם גידול קל, שמחה בריאות והרבה אושר

 

שתזכו לרוות ממנו רוב נחת ושמחה
המון בריאות והצלחה

וואו מזל טוב אחותי!
איזה משמחת... תודה על העדכון והרבה הרבה נחת ושמחה❤❤❤❤

התרגשתי!

תגדלי אותו בנחת

תחזרי אלינו 🙂

מזל טוב!! 3>

יצא לי לחשוב עליך הרבה!!
ממש ממש שמחת!
שיהיה גידול נעים והרבה נחת!

תודה על ההשתתפות הכנה

 

קצת התנתקתי כי אין לי כמעט זמן שאני מחוברת לאינטרנט. 

 

אבל אני אוהבת אתכן, והייתן בשבילי עזרה הרבה מעבר למה שאתן יודעות ❤

 

כשאחזור לרשת אתן במקום הראשון. 

מה את רוצה לדעת ספציפית?

ואם מישהי יודעת להגיד גם מבחינת השמנה
תודה לך!

הייתי לפני כן שנה עם גלולות משולבות והיו הרבה מצבי רוח והרגשה הורמונלית חזקה.
עברתי למירנה- אין כלום.
הרופאה אמרה שזה בגלל שזו כמות קטנה מאד של הורמונים יחסית לגלולות וגם ההורמונים מופרשים ישירות לרחם ולא עוברות בכל הגוף אז ההשפעה קטנה.

מבחינת השמנה לא יודעת כי אני שמנה מאז ההריון והלידה.

לא הרגשתי שום תופעת לואי הורמונלית.
אבל מסתמא שאינדבדואלי לכל אחת...

קודם אני זוכרת את הסיפור שלך וממש שמחה לשמוע שהפ בריאים וגודלים ב״ה! 💗
לגבי מה שכתבת..
אני באותה סירה שלך, יש לי תינוקת מהממת אוטוטו בת חודשיים ואני כבר שוקלת לחזןר לטיפולים בחודשיים הקרןבים.
והתשובה למה ששאלת למה את לא מצליחה להירגע ולהנות- עונה לך מהמקום שלי.
אם הייתי נכנסת טבעי כמו אחרים סביר להניח שהייתי מחכה אפילו שנה.. אבל כמישהי שלא נקלטה בטבעי ורק דרך טיפןלים ואפילו לא הראשון.. יש את הלחץ הזה שזה עלול לקחת הרבה זמן ועדחף להתחיל כמה שיותר מהר מאשר להתחרט אחכ במיוחד שאני יודעצ שאני רוצה עוד ילדים.
זה לא אןמר שאני לא נהנת ממנה עכשין ושאני לא רגועה.. אני פשוט מודעת למצב שלי ומעדיפה לא להמר ולמרוח את הזמן.

ספציפית את, שיש לך תאומיים אני לא יןדעת איך את מסוגלת חחחח מןרידה בפניך את הכובע!!!! קשוח בטירןף.
אבל אם תהיה לך עזרה ואת מרגישה שאת כן מוכנה- אל תרגישי ייסורי אשמה או תחושות כלשהן שאת לא נהנת מהם עכשיו.
ודבר אחרון אני הכי מזדהה עם כל מה שכתבת בפסקה האחרונה.. הכל בשקט מבלי שאף אחד יודע מה את עוברת אבל מקווה שאת לא באמת חושבת שאת ״לא בסדר״
לי לקח זמן להבין את זה עם עצמי שאני בסדר גמןר פשוט ככה בורא עןלפ יצר אןתי ורצה שאני אעבור דרך מסןימת בסופן של דבר עיקר המטרה לחבק את הילדים המדהימים שלנו!!

קודם כל ב"ה שהם בריאים, משמח!

אני לא התנסיתי בטיפולים ב"ה
אבל מקווה שמותר לי להגיד לך
שאת ממש בסדר!
לא עשית שום דבר רע לאף אחד
בטח זה לא פשוט אבל אין לך מה להתבייש
ההפך
כמה נחישות ומסירות בשביל להביא ילדים!
אני מצדיעה לך😘

ולגבי זה שאת כבר רוצה עוד
ואת מרגישה לא בסדר עם זה
זה נורמלי
יש כאלה שאחרי לידה לא רוצות לשמוע על עוד
ויש כאלה כמוך שישר רוצות עוד
זה לא בעייתי ולא אומר שום דבר
לגבי האהבה לתאומים המתוקים שלך

את אמא מדהימה
ובעז"ה כשתוכלי, שילך בקלות

שבת שלום♥️

בטח!
מבינה אותך ממש!!!
בטח שזה מובן!!
בכל מקרה מה שאת מרגישה ורוצה לכי עם זה!!!!!


רק כן-
חשוב שתשקיעי בלחזק את הגוף שלך כמה שאת יכולה, כי לידה בטח של תאומים מחלישה את הגוף.. אפשר לעמוד בזה גם בלי לחזק אבל אם תחזקי את תרגישי את זה..
תזונה טובה, קצת כושר, קצת תרגילים בבית, אני בעצמי לא כזה מצליחה, אבל משתדלת...

יש לנו כנשים חשק טבעי להרות וללדת,
זו גם הסיבה שהאיש מצווה על פרו ורבו והאישה לא.

יכולה לשתף אותך שאני ילדתי גם בלי טיפולים וגם עם.
ובשתי הדרכים כבר בחדר לידה נכנס לי ללב הלחץ הזה שאת מתארת...
כך שזה לא נראה לי קשור לדרך שבה נכנסת להריון,אלא לטבע הנשי שלנו.

אני מנסה לעבוד על עצמי איך להנות מהרגע למרות הלחץ הסמוי הזה. הרי זה יכול להיות בכל שלב בחיים- לא רק בכניסה להריון.
אז אם לא ננסה פשוט להנות מהרגע למרות הלחץ הזה אנו עלולות לפספס את החיים עצמם.

יש שיר יפה כזה אני לא זוכרת אותו בדיוק-
על בחורה שהיתה לחוצה להתחתן,אחר כך להכנס להריון אחר כך ללדת אחר כך שהתינוק יזחל אחר כך שילך,שידבר, שיתקבל לישיבה טובה,שיסיים את הצבא,שימצא כלה טובה,שיהיו לו ילדים שהם כנ"ל.
ואז היא יושבת על ספסל בשיבה טובה ומגלה שהיא לא נהנתה מאף רגע בחיים...


ולגבי מה שכתבת בסוף-אני גם לא מספרת לאף אחד איך נכנסנו להריון אבל מסיבות אחרות,
חלילה חלילה חלילה לחשוב על עצמך שאת "לא בסדר". מה הקשר בכלל??? מי קובע מה בסדר ומה לא בסדר?

בדקת את העניין של שימור פוריות? בשנים האחרונות מדברים על זה הרבה והבנתי שזה נכנס לסל הבריאות.
אולי אפשר לעשות את זה עוד בשנה שאסור לך להכנס להריון? ואז אחר כך בשלווה ורוגע להכנס להריון?

שבוע מבורך,

אתן צודקות בהרבה ממה שכתבתן, אני מבינה שאני כן בסדר ויש לא מעט בנות במצבי, אך זה לא באמת מרגיע את הנפש...

אחרי שילדתי הבומבה הראשונה הייתה להניק ולשאוב כי בפגייה כל הזמן נזפו בי שזה הכי טוב בשבילם, אז כל יום שאני על כסא גלגלים מתגלגלת לפגייה אחות מכל צד בפגייה ניסתה לשאוב לי עד שהן עשו לי כחולים ולא היה אכפת לי כי הרי איזו מן אמא אני שלא מביאה לילדיי חלב... והן לא הצליחו.
רק אחרי 8 ימים בפגייה ששמתי את הבן בחזה הצלחתי להניק אותו כאילו כלום פתאום הכל יצא.

ואז החזרה לבית וההבנה שלא חוזרים למשקל ישר וילדה בפגייה וילד בבית.. וחוסר בתאבון וביצוע ספורט למרות שאסור כדי להרגיש טוב עם עצמך כי שהלכתי לרופא נשים בשבוע 7 הוא אמר לי שהפתרון לירידה במשקל זה לסתום את הפה ...
אז גם את זה השגתי וחזרתי ל45 קילו ..
וכן והמרדף... הלחץ להכנס להריון כי גם בשימור פוריות צריך שיצא מספיק ביציות ולי (האומנם עשינו רק טיפול 1) אבל היו 3 ביציות עם מקסימום חומרים שהזרקתי לעצמי...

ואפילו שחשבתי שהכל בסדר בעבודה מסתבר שאת בשמירה מחודש שלישי זה לא נראה טוב, כי לפני חודש הבוס שלי מצלצל ומנסה למכור לי שכדאי לי להתפטר כדי שארוויח אבטלה?!.. זאת למרות שמגיע לי 5 חודשים דמי לידה.
שלא נדבר על זה שאמרתי שאם אכנס להריון לא יהיה לי תנאים התשובה הייתה, מה לא קשה לך עם 2 למה שתרצי עוד..

אז יש לי עוד שבוע פגישה עם הפרופסור לivf ואני מנסה להכיל את כל המשתנים סביבי ולקבל אותם באהבה כי זה המצב ובאמת שזכיתי ואני מודה כל יום מה שיש לי אבל איזה כיפ זה אם לא הייתי צריכה לדאוג לזה והייתי יכולה להמתין עוד שנה מבלי לפחד שלא יהיו לי עוד ביציות...

מה שכן, כל פעם שאני עצובה אני רואה אותם מחייכים ואני מוכנה לשנס מותניים ולעשות הכל כדי שיהיו לי כמה שיותר ילדים🙏

זה באמת עומס של משתנים. נשמע שאת באמת באמת עושה את הכי טוב שלך, ולמרות ההתחלה הקשוחה והמחשבות הקשות והרגעים הקשים את אמא נהדרת לשני האוצרות שקיבלת ❤❤

ואת חייבת לספר.
בטח שיאמינו לך!!
זה בדיוק מה שהוא מנסה לגרום לך להרגיש,שאת קטנה ולא שווה.
תיפני לעמותת בת מלך או לכל אדם אחר שיכול לעזור לך.
עכשיו זו אלימות מילולית אבל לא רחוק היום שיעבור לפיזי.
וגם אם זה נשאר מילולי זה לא מגיע לך !!!

ואם כל מה שכתבת פה נכון- במילה אחת- קחי את הילד ותברחי להורים שלך! יאמינו או לא יאמינו. ואת חוזרת רק בתנאי שהוא עובר טיפול שורשי ורציני. אסור לך לחיות ככה! הוא ממש מתנהג באלימות פיזית (שם לך רגל שתפלי!) ולא רק מילולית! אין לדעת איך ולאן זה ידרדר! זו סכנת נפשות לך ולילד להיות בבית. בבקשה אל תגידי לו את זה, פשוט תמצאי דרך קודם כל לצאת משם ולבקש עזרה, מתי שהוא לא נמצא בבית.

זה כל כך לא משנה אם אנשים יאמינו או לא!! שלא יאמינו לא צריך אותם! מה שצריך זה שאת תהי מאושרת ומוגנת ומגיע לך הרבה יותר טוב מזה!! זה לא תקין מה שאת עוברת ולא מגיע לאף אחת לחיות ככה ולצערי מה שאת מתארת נשמע מסוכן גם אם לא עכשיו זה יכול להגיע למקומות לא טובים ומדליק נורות אדומות
ואני חושבת שאת צריכה לספר להורים שלך או אחים או מישהו קרוב אליך כי נכון שזה יכאב אבל יכאב להם יותר לדעת שאת מתמודדת עם זה לבד ושהם לא היו שם בשבילך
הם יעדיפו לדעת ולתת לך גב
אני ממש מצטערת שאת חווה את זה ומקווה שתגיעי להחלטה נכונה בשבילך גם אם צריך אומץ בשבילה
מגיע לך להיות מאושרת ❤❤❤

שרוצים "לעזור", תחסמי, ואל תעני. הם מחפשים אישה במצוקה שאפשר לנצל לרצונות המבחילים שלהם.

חברה שלי הייתה כמוך.
נשואה לאדם שנראה הכי עדין בעולם, כזה שלא יפגע בנמלה. באמת. והוא מםלצת, הכה אותה.
ברגע שהיא תפסה אומץ היא לקחה את הילדה והבטן של חודש שישי ונסעה להורים שלה. וכולם האמינו!
ותמכו- תומכים בה
והיא חיה טוב עכשיו. ולילדים שלה טוב. ולמפלצת רע
הוא רע לך, וזה ייגמר רע.
קחי את הילד מחר כשהוא בעבודה וצאי.
חיבוק❤️❤️❤️❤️

בבקשה, אל תישארי במצב הזה.

אני ממש ממליצה לך לעשות מה שחצילוש ואנונימית רשמו לך - תקחי את הילד כשהוא לא בבית ותלכי.

אני לא יודעת אם יש לך הורים\יש לך אפשרות ללכת אליהם, אם לא תתקשרי לעמותת בת מלך, הם ידאגו לכל מה שאת צריכה.

בבקשה! אני יודעת מקרוב שקשה מאוד מאוד לעשות מעשה ולעשות את הצעד הזה, אבל את חייבת - בשביל עצמך ובשביל הבן שלך!

 

הוא לרגע אחד מפלצת, ולרגע אחר מתיישב לידי
כאילו הכול טוב.

אני לא מבינה איך הוא יכול להמשיך בחיים, אני לא מצליחה להבין.
אותי ההתנהגות שלו מטלטלת, והוא כלום.

אני לא רוצה לסלוח לו..

גורמים למי שהם פוגעים בו לפקפק בעצמו.

אין כזה דבר רגע מפלצת רגע טוב.
זה רע.
אל תאמיני לאחיזת עיניים.
כל הכבוד שפתחת פה לקבל עזרה
ועכשיו תיישמי את ההמלצות
ותלכי.
בלי להגיד מראש כלום.
קחי טת הילד ודברים שחשובים לך ותלכי!

ממש מה שכולם כתבו לך.

מאוד קשה לקחת אומץ ולברוח,

וגם אולי את עדיין רוצה לנסות לתקן בדיסקרטיות.

אז דבר ראשון ראשון זה לומר לו חד משמעית שאת לא מוכנה צורה כזו של דיבור בשום אופן.

ושאת לא מוכנה לשמוע ממנו דברים כאלו.

לומר לו אני לא מסוגלת לסלוח.

וגם להסב את תשומת ליבו- תראה, בחוץ אתתה אדם כל כך טוב, משהו נוראי קורה לך מולי זה בעיה אמיתי אני ממש מבקשת שתטפל בזה, כי ככה אני לא אוכל להמשיך. אתה אדם יקר ומדהים אתה אבא של הילד שלי אני הכי הייתי רוצה חיים טובים בשביל שנינו אבל לא ככה.

בצורה הכי ברורה וחד משמעית.

אם לא תנסה לטפל בזה אני פשוט לא אוכל לחיות ככה יותר.

(וגם, עצוב לי לכתוב את זה, אם אפשר להקליט את הזמן שהוא בבית שהטלפון פשוט יהיה כל הזמן על מצב הקלטה כי תיעוד לדברים הללו הוא מאוד מאוד יכול להועיל אחר כך).

קחי כוחות דחוף תנשמי, מה שלא תעשי יהיה קשה מאוד מאוד.

אבל לנשים יש מלא כוח השתמשי בזה!!!

 

המבט של הילד שלי חרוט לי, אני עם דמעות והוא מסתכל ולא מבין.
אני בטוחה שבתוך תוכו הוא הבין בדיוק!

איך בן אדם יכול לגרום לאישתו לבכות כל כך הרבה, ולהמשיך בחיים רגיל? הוא באמת מפלצת.

והכי נורא שהוא מאשים אותי בזה, שהכול באשמתי.
שאני אשמה.. שאני לא טובה.
שאני לא בריאה נפשית

הוא באמת יכול לפגוע בך נפשית

ואישה שחיה עם כזה אדם ולא מטפל בזה ממש לא תהיה בריאה נפשית!!!!!

אז בזה הוא כמעט צודק.

מתי זה התחיל העלבונות הללו? זה משהו חדש? זה מתגבר עם הזמן? 

דווקא לי נשמע שהוא עובר משבר נפשי ויכול להיות שהוא בהתחלה של הפרעה נפשי לא פשוטה.... אולי הוא צריך טיפול תרופתי....

עוד משהו חשוב בכללי- זה נשמע שאצלך זה ממש קיצוני ומורכב,

אבל מה שהוא אומר עליך לא קשור בשום אופן למה שאת שווה באמת!!!!

כשאני שומעת כאלו הערות אני אומרת לעצמי, אני טובה אני נפלאה אני עושה מה שמתאים לי ודי. המון עבודה עשיתי עם זה מכול מיני סיבות כי גם אני חטפתי עלבונות... אבל נראה לי שאצלך זה ממש ממש קיצוני וזה הרבה יותר קשה.

אז אולי תרשמי לנו פה כל יום מה עשית ונפרגן לך אנחנו או שתמצאי חברה. 

(בימים האחרונים אני למשל פורקת פה כל יום כי מרגישה קרפדה... )

אבל לחפש דחוףףףף כוחות במקום אחר.

וברור שהילד הבין שקורה פה משהו נורא (בן כמה הוא?) תשמיר עליו, הוא בודאי לא אמור להיות חשוף ח"ו לדברים כאלו!!!

איך בעלך מגיב שאת עצבנית? או כועסת?

יש גברים שיותר קל להם לשאת כעס, יש גברים שיותר נמסים מבכי. התפקיד שלנו הוא לדעת מי הוא מי....

(ויש מפלצות שלא זה ולא זה ואז אנחנו בבעיה ענקית) 

קודם כל את חייבת לשתף מישהו! הורים שלך או חברה קרובה. הייתי רוצה להרחיב אבל אין לי אפשרות. חיבוק!

ומה שחשוב לך וללכת למקום שיגונן עליך. אבל אולי תקליטי קודם. שלא יעשה לך את המוות אם יגיע לבית משפט. להתייעץ עם עמותת בת מלך. יש גם משהו של אחות של מיכל סלע. כשהוא לא נמצא. תתקשרי. תארזי ותלכי. למי איכפת עשיר. כרגע הוא בן אדם שחייב טיפול דחוף. זו אלימות לכל דבר.
בהצלחה ענקית!

גם אם כרגע את לא מתכננת כלום

אנשים לא יאמינו לך בלי הוכחות.

כי הוא מסוג האנשים שיודעים לשחק את המשחק..

 

אני מחבקת אותך מכל הלב, עצוב ממש.

קודם כל - חיבוק גדול. מה שאת עוברת נשמע נורא...
זה באמת לא פשוט בכלל לספר.
הרבה כתבו לך שכדאי לספר בכל זאת, ואני מסכימה.
אבל מציעה עוד כיוון - יש מרכזי סיוע לנשים שנפגעות מאלימות. אפשר להתקשר אפילו באופן אנונימי. רק שיהיה מישהו שיקשיב לך, שתוכלי לספר ולשמוע תגובה של מישהו שמבין בתחום, לקבל תמיכה, עצה טובה, תראי משם מה הלאה.

כמה מספרים רלוונטיים:
ארגון תהל (לנשים דתיות): 02-673-0002
קו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה - 118
בטח יש עוד, אבל את יכולה להתחיל מאחד מאלו

לא מגיע לך לספוג את זה יקרה
מצטרפת לכל ההמלצות שמעליי.
לפנות לעזרה, לספר להורים. זה חשוב מאוד!!
אפשר גם לפנות לעמותה שתכווין אותך, כמו שכתבו לך בהודעות אחרות.
ובנוסף, לדעתי לא כדאי לפתוח את זה מולו. אנשים שמתנהגים ככה עלולים להגיב באופן לא טוב (בלשון המעטה) לביקורת עליהם או הבעת רצון להתרחק / להיפרד. להגיע קודם כל למקום בטוח ומשם לדבר איתו, טלפונית כמובן.
חיבוק ענק, שה' יכוון נכון וישמור עלייך ❤

תקראי קצת עת הנורות האדומות שצריכות להידלק לך מההתנהגות של בעלך
תקראי קצת על זה שהמטוטלת הזו, של טוב יותר, וגרוע הרבה יותר, הוא נחלתן של נשים רבות שחוות מציאות של אלימות במשפחה באופן יומיומי, והיא זו שלא מאפשרת להן לצאת מהמעגל, כי 'יש ימים ממש טובים'.
תאהבי את עצמך ותאמיני שמגיע לך שכל הימים שלך יהיו טובים בעז"ה, ושמציאות של התנהלות זוגית כזו היא לא נורמלית. פשוט לא נורמלית. אין איך לרבע את העיגול מה שנקרא.
עד אז, תקליטי שיחות ותשמרי התכתבויות.
ואז, בבקשה ממך, תפני לסיוע ואל תנסי לעזוב אותו לבד. תתייעצי לפני לגבי האיך והכמה והלאן, ואל תרחמי עליו אפילו לרגע. ואל תרגישי שאת מרחמת על עצמך כי תישארי לבד.כל עוד זו המציאות שלך : חד משמעית עדיף להיות לבד. ועדיף שזה יקרה כמה שיותר מהר.
❤️

זה הרמת דגל!!! לכי בעקבות הרגשות שלך ותבדקי באתרים ובמוקדים שכתבו לך פה החכמות... שזה גם כנראה שכלית-אובייקטיבית לא תקין!!!

בכל מקרה המצב עכשיו לא תקין ואת זקוקה לסיוע!!! במינימום נפשי...

אנחנו כאן לכל דבר שתצטרכי. ואם צריך שמישהי מאיתנו תבוא לאסוף אותך עם רכב, תפני למנהלות ובטוח זה יסתדר!!!

חיבוק ענקקקקקק לך ולילדון המתוק שיצא מזה מחוזק בע"ה!

תפני בדחיפות ברגע שהוא לא מהיה בבית לעמותה שיכולה לעזור לך
אי אפשר לצרף פה טלפונים אז תגגלי

בת מלך
תהל
סיוע לנשים שסובלות אלימות במשפחה

זה שהוא מגיע ממקום טוב לא נותן לו שום עליונות עליך! וגם לא נותן תוקף למילה שלו. את שווה וראויה ולא מגיע לך שום יחס מבזה מאף אחד!!

את צודקת בפחד שלך - זה כנראה יתן לו עו"ד טוב יותר... אבל לכן חשוב שתהיי בליווי מקצועי כל הזמן

בהצלחה!!

לפעמים זה יכול להיות אפילו קריטי!!!

לכן ממליצה  מאוד לייצור קשר עם "בת מלך" הם עוזרים!!!

ובטח יהיו להם את הכלים איך לעזור  במצב הזה ולמזער נזקים עתידיים.

 

וללכת למקום מוגן.. לא אמרו לה לומר לו 'אני הולכת'.. אבל את צודקת שבאמת כדאי קודם להרים טלפון לאחת העמותות ולקבל דעה מקצועית

עדיף שההורים יבכו עכשיו מאשר עוד כמה שנים, כמה ילדים, ולכי תדעי כמה נזקים בנפש (ובגוף חלילה) לכולכם.

חיבוק ענק........... כן כדאי לספר להורים - אם הם כאלו שיכולים לעזור, אולי לקחת פסק זמן לעבור לבית ההורים כדי שהוא יבוא לבקש סליחה ולשנות התנהגות.. מאחלת לך שהכל יסתדר לטובה במהרה.. והכל יחלוף כלא היה.....

חושבת עלייך לא מעט...
מקווה שקיבלת כוחות מהתגובות כאן לשתף מישהו מהחיים האמיתיים או לפנות לעמותה שיכולה לעזור, ולא להישאר לבד עם הקושי הזה...

או הכי טוב - בי פרי פטמה X
אצלנו היה מעולה

הייתי מציעה פחות לשתף את הצד שלך 

לא משנה מה בא ביחד איתה 😑

אפילו אל תבקשו להגיע שבתות, תפריחו את התא המשפחתי שלכם..

חבל שזו התגובה של אמא שלך ושהיא מסתכלת על העניין החיצוני יותר מאשר על הצורך העכשווי
מחילה מאמי, אבל זה לא ההורים של בעלך. זה גם ההורים שלך.
האמת במצב כזה אני חושבת שעדיף לך אולי לא לשתף בכלל את אמא שלך בקושי. 'תעזרי' לה לא להיות שיפוטית וקשה איתך, ותמנעי מעצמך את התגובות הללו.
חיבוק על החוויה הלא פשוטה ❤️ ותזכרי 'כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני' זה מתוך המזמור של אסתר המלכה בתהלים. אנחנו תכף נכנסים לראש חודש אדר, והשנה יש שניים ממנו. הפור, הוא הגורל, וודאי יכול להיהפך בגזרתו יתברך מיגון וצער לשמחה ורווח גדול

העניין הוא שהם יודעים מה מצבנו כי אנחנו מבקשים מהם עזרה.
אז כנראה שזה בלתי נמנע. פשוט צריכה לסבול בשקט.

אבל אין יותר גרוע מנהמא דכיסופא.
ימכור אדם את כל רכושו, ואל יזדקק לבריות
אם יש רכב - זה הזמן למכור ולעבור למשו קטן יותר
אם יש דירה ולא עומדים בתשלומים אז הקפאת משכנתא לכמה חודשים שיאפשרו אוויר או פריסה ליותר שנים בתנאים אחרים שיורידו את ההחזר החודשי
אין דגים לשבת? קונים לחמניות או לחם פרוס כמספר הסעודות עם קופסאות טונה או בלי, מה שיש.
לבדוק אופציה של הגדלת הכנסה
יש ככ הרבה אופציות שהן לא מה שאת מתארת..

הייתי מנסה לעשות הכל רק שלא להרגיש ככה.

אבל נראה לי בזהירות שאת מערבבת פה כמה עניינים...
או שלא הבנתי..
למה להעריך אותך ואת בעלך פחות בגלל זה?
נשמע סך הכל שגם לאחים שלך היו רוצים לתת פחות ורק החשש ממה יאמרו הצד השני גורם להם לעשות ההפך...
ככה שנשמע שזה בכלל לא קשור אליך ספציפית אלא לרצון/המסוגלות שלהם, שעם אחים אחרים הם נאלצים לשנות את רצונם בגלל ה"מה יגידו", ואיתכם אין "מה יגידו" ולכן פועלים כמו שהיו פועלים עם כל אחד אחר מהאחים...
הבנתי נכון?
כי אם ככה זה הרבה יותר קל להתייחס לכל הסיפור הזה בנינוחות כי זה לא דווקא אליך...
לא אומרת שזה קל אלא רק שזה מוריד את המתח של ההשוואות וה"אפליה" בין האחים....
והמתח הזה הוא קושי נפשי מאוד משמעותי

ההורים שלו לא נתנו כלום אז גם לא חייבים לו כלום.
"ידעת מה יהיה כשהתחתנת איתו, זה משהו שצריך לקחת בחשבון שאין עזרה מהצד השני"...

אלה המילים

האם יש סיבה מסויימת? כאמא אני מאוד מקווה שאוכל לסייע לילדים שלי בעתיד, לכן אני תוהה למה לא.
הסיבה הכי הגיונית היא שאין להם אפשרות כלכלית, או שיש עניין אחר?
גילוי נאות, אצלנו הצד של בעלי לא עזר לנו בכלום חוץ מהשתתפות סמלית לחתונה כי הם מעדיפים לעזור לאחים אחרים מסיבות ושנות.
אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שאף אחד לא חייב לי, למרות שלא נראה הוגן מבחוץ.
אבל ברוך ה' אחרי כמה שנים קשות הסתדרנו בלעדיהם ואני מאחלת לך להתפרנס גם רק מיד ה'.
עכשיו יש לנו בעיות אחרות (רפואיות בעיקר) והחיים לא יותר קלים סה''כ. אלה החיים ואלה הניסיונות שאנחנו צריכים לעבור. שנזכה לקבל הכל באהבה עד כמה שזה נשמע קשה.

אני איתך.

שמעתי פעם ואין לי מושג איפה ומי סיפר
אבל הסיפור היה זהה למה שאת מספרת-

הצד של האיש לא הסכימו בכלל לעזור לזוג בגלל שצד האישה היו עניים ממש ולא נתנו כלום.
האישה הייתה חכמה
הלכה לאבא שלה וביקשה הלוואה של אלף ש''ח
היא הבטיחה שתחזיר תוך שבוע
הלכה לבעלה וסיפרה שההורים שלה נתנו להם אלף ש''ח
בעלה רץ לאבא שלו וסיפר לו, האבא (העשיר והקמצן כן?) התלהב ונתן להם כפול.
ככה האישה החזירה לאבא שלה את ההלוואה פלוס נשאר להם רווח של אלף...
וככה זה המשיך וקצת עלו הסכומים עד שההורים של בעלה 'נרגעו' והפסיקו לתת רק אם ההורים שלה יתנו גם ..

לא יודעת אם זה רלוונטי ובאמת זה גם סתם סיפור
ולא יודעת אם זה היה אמיתי בכלל
אבל אולי לחשוב בכיוון הזה?
של לפרגן לצד שלו באוזני המשפחה שלך וככה אולי זה ישנה את הגישה או השיח שלהם?

הלוואי הלוואי שעזרתי קצת
או שלפחות העלתי חיוך ❤️

לא פופולארי

ברמה שביקשתי את אחד מהם בתור מתנה ללידה דל פוצונת...
כואב כואב

והוא לא יביא כסף לא משנה מה.

אבל לגמרי העלית חיוך אז תודה )))

כלכך לא פשוט להיות זקוק לעזרה (בכל תחום...) ועוד יותר לא פשוט להרגיש שלמצב הזה יש "בונוס" של חוסר הערכה וחוסר אמפתיות. כואב מאוד!!
אולי אפשר לדבר עם אמא שלך פתוח, לשתף אותה שגם ככה קשה לכם שהצד שלו לא מסייע, ומשפטים כמו "אם הצד השני היה עוזר היה לכם יותר קל" זורים מלח על הפצעים? שמעבר לעזרה הכלכלית שאתם צריכים, חשוב לכם גם להרגיש אהובים ומוערכים. כמובן תוך הכרת הטוב גדולה לכל העזרה שהם נותנים לכם...
הלוואי שהקב"ה ישלח לכם מאוצרו הטוב ומידו הרחבה בשמחה ובקרוב ❤

 

זה נשמע שמשהו בהתנהלות הכלכלית שלכם מראש מסתמך על עזרה.

 

במקום להיכנס לשאלת ההורים שלו (למה הם לא הביאו שקל)

או לשאלת ההורים שלך (למה הם לא נותנים ביד רחבה בלי שום שיקול זר)

 

כדאי שתפנו את השאלה אל עצמכם-

מה אנחנו יכולים לעשות כדי לא להצטרך? כדי אפילו להחזיר להורים?

 

כי כרגע זה נשמע שהמובן מאליו הוא שההורים שלך צריכים לדאוג לכם,

ולמה זה...?

 

עזרה מההורים על בסיס קבוע זה לא מתכון טוב אצל כל מיני משפחות.

כנראה שהמשפחה שלך היא מהסוג הזה.

שלא מחליק להם כ"כ הציפייה שלכם 

שהם יתנו וישחררו כספים כי ככה...

 

מכירה הרבה הורים כאלו (גם ההורים שלי ככה).

ואנחנו זוג עם סיפור כלכלי מורכב מאוד (בעלי משלם מזונות גבוהים ממש).

 

אני חושבת שהשינוי צריך לקרות אצלכם ולא אצלם... כמה שזה כואב.

כתבת שחוסר העזרה פחות מעניינת אותך. מה שפוגע בך שזה גורם לחוסר הערכה שלך ושל בעלך בעיני ההורים שלך.
ומה ההוכחה לחוסר הערכה?
לכאורה מה שכתבת והבאת דוגמאות מאחותך שלה ההורים שלך לא יעזו להגיד "לא' - גם כשלא נוח להם לעזור לה.
ואצלך הם כביכול לא מרגישים חייבים - ולכן מתנהלים איתך בצורה כנה ואמיתית.


יקרה! זה לא נראה שהם לא מעריכים אתכם!!!
שאלת אותם פעם? אולי תופתעי לשמוע שהם כ"כ מעריכים אתכם שאתם מתמודדים לבד וקונים דירה לבד בונים את הקן המשפחתי שלכם כ"כ יפה בלי עזרה צמודה?!
זה שם לא עוזרים לכם - זה כי הם אמיתיים אתכם!היית רוצה לקבל עזרה כמו אחותך ומאחורי הגב זה "אוף. אין לי באמת כוח לארח אותה..."?!

המקום שלכם שמע לי הרבה יותר בריא ובוגר.

או להתקשר למוקד או לרופא משפחה אונליין, או מיון

וחזר על עצמו מלא פעמים, לפחות 30.. אין לי קשיים בנשימה.
הרופאת נשים שלי לא זמינה בימים הקרובים.
אין לי אפשרות ללכת למרפאה בגלל הקורונה, מעדיפה לנסות להימנע מאשפוז במחלקת קורונה..
לא מצליחה להבין מהאינטרנט עד כמה זה דחוף.

מאוחדת יש מיון היברידי
גם רופא משפחה זה טוב כדי להתייעץ

לפעמים זה בגלל מחסור בהמוגלובין בנוסף

אף אחת פה לא בדקה אותך ומכירה את התיק הרפואי שלך..

אם כי רוב הסיכויים שאין ככ מה לעשות עם זה, אאכ זה מגיע למצב קצה.
חשוב ממש אבל להבדק ולא להזניח... תתקשרי למוקד של הקופה כמו שאמרו לך פה...
ולגבי האשפוז מבאס אבל יש מצב שזה מה שיהיה. אל תתבאסי כל כך.
טוב שיש דרך לטפל בך...

StackPath


לאורביטול עצמם יש עוד משחות שכתוב עליהן להלבנה, רק בזו ראיתי הבדל בתוצאה.

הייתי נותנת פניסטיל טיפות

רגליים, בטן, גב
לפני השינה היה קצת בפנים אבל עבר.

מצריך הפניה לבדיקת אלרגיה?

הייתה חולה לאחרונה?
גם אם כן קודם לרופא ילדים רק הוא מפנה לאלרגולוג

הביאה פניסטיל טיפות..ולא הפניה לאלרגיה... אמרה שאם יהיה עוד פעם אז...

תעקבי. אם מדובר בקורונה לשים לב שזה לא תסמונת pims

בלי תסמינים אז אתם לא יודעים, אז בכל מקרה אם יהיו עוד תופעות כדאי להיבדק

ולגבי אלרגיה- היה לבת שלי לפני כמה שנים תגובה אלרגית חריפה שעברה רק עם סטרואידים , וזה היה חד פעמי, לא יודעים ממה.

אז אם היה משהן, היה גם לבן.. לו לא היה כלום..

לגבי הדברים האלה

פשוט להגיד לו שזה מה שאמרו בטיפת חלב ואם יכול לבדוק?

אצלי היא שלחה על ראש גדול אמרה אולי מעיד על משהו.
חבל שלא טרחה להסתכל שגם הראש שלי גדול

אני אומרת לבן שלי שלשנינו יש ראש גדול כי הוא מלא בשכל כפרוני אמא שלו.

שיש לה פתח קטן כדי שכל השכל לא יברח? 😜

מאמושית קטנה.
בע"ה הכל יהיה בסדר.
שמעתי כמה דברים על הגדול שלי.
והכל התברר כשטויות.
אפילו אחת הרופאות שלנו פקפקה בזה שהוא יודע צבעים בגיל שנתיים וחצי כפרה עליו.

בע"ה גם אצלה זה שומדבר והיא תתפתח מקסים ❤

היינו צריכים פשוט להיות יותר במעקב על ההיקף ראש - שהוא גדל כמו שצריך.

 

אם רשמתי ל2 מקו ות ורשום לי בתוצאות של2 המקומות נרשם. מה זה אומר? שיש מקום? איך ממשיכים מפה?
שנה ראשונה שאני עושה והסתבכתי.

ותמת- זה בנפרד להירשם?

אם יש מקום במעון של העדיפות הראשונה שלך ישבצו אותו שם. ואם אין אז במעון השני
כל המעונות שנרשמים אליהם באתר הם מעונות מפוקחים של התמת אבל את הבקשה לסבסוד אפשר להגיש בשלב מאוחר יותר. רק אחרי שמקבלים אישור קבלה למעון

את התשובות לוקח זמן לקבל, ולפעמים אם נרשמים יותר ילדים ממספר המקומות במעון, יש וועדות קבלה. אם זה יקרה, יעדכנו אותך ויבקשו ממך לשלוח מספר טפסים כדי לבחון את הזכאות 

ואם אני רוצה לשלוח בסוף החופשת לידה עוד חודש אז אין אפשרות להנחה כבר?

תדברי עם מנהלת המעון אם יש לה מקום במעון ואם יש את יכולה להגיש בקשה להנחה אחרי שהיא תרשום אותך

אם אני רוצה להכניס אותה נגיד בחודש ה10 שנה הבאה, מתי נרשמים?

הוא לשנה שלמה.
אי אפשר להירשם רק לחלק מהשנה
אם את רוצה שישמר לך מקום, את צריכה לשלם על כל השנה.

שהרישום הוא דרך הפורטל הממשלתי, הוא לא נעשה באופן ישיר מול המעון

לק"י

אחרי שיש אישור קבלה למעון, צריך לרשום גם במעון עצמו.

אבל הרישום עכשיו הוא בפורטל הממשלתי
מול המעון עצמו יש עוד זמן

שהבנתי.

תחילת השנה היא ב1.9
כדי להירשם לשנה הבאה, צריך להירשם עכשיו.
הרישום הוא לכל השנה, למעונות של התמ"ת יש ביקוש גדול. נרשמים עכשיו (עד ה24.2 אם אני לא טועה) ואז נעשים השיבוצים למעונות. בגדול, אם יש מקום פנוי, כל ילד יהיה במעון שההורים ביקשו. אם יש יותר ילדים ממקומות במעון, יש צורך בוועדות קבלה. יבקשו ממך להגיש מסמכים ייבחנו את הזכאות ביחס לשאר הנרשמים.

אם את רוצה להכניס אותו למסגרת רק באוקטובר, תצטרכי לשלם בכל אופן על ספטמבר כדי לשמור מקום, או לקוות שיהיה מקום פנוי כשתרצי להכניס, אבל ברוב המקומות זה לא קורה

עדיף במקביל לחפש מקום אצל מטפלת פרטית

אמאלה איזה מלחיץ לא חשבתי ככה!

העיקר לשמור מקום

הרישום היום הוא דרך הפורטל הממשלתי. צריך להירשם לפורטל, ואז נכנסים לרישום למעון, מופיעים רק הילדים שבטווח הגילאים שאפשר לרשום.

למשל לי יש שני ילדים אחד בן ארבע והשני בן שנה, כשנכנסתי להירשם, הופיעה לי אופציית רישום רק עבור הילד הקטן

לספטמבר
אמאאאאא

ולא נשאר מקום. בנס התפנה מקום כמה ימים לפני שחזרתי מחופשת לידה

בתקווה שבכל אופן אמא שלי תענה לי בחיוב על לשמור עליו ואז נבטל

אם הייתי יולדת עוד חודש היית נתקעת..