פוסט חדשאם_שמחה_הללויה
טוב היום אני הולכת לכבתוב על נושא שבלעתי כף אומץ כדי לפרסם.אבל אני מוכנה לשמוע גם דעות שונות משלי ואני יודעת שיהיו🙂
אקדים ואומר שבכל אחת מאיתנו יש תכונות גבריות ולכל גבר יש תכונות נשיות.רק בעיני לפתח תכונות נשיות חשוב מאוד לאישה, משהו שהעולם המערבי שכח עליו.

הכח של האישה.

מי נחשבת לאישה חזקה?

זאת שעושה הכל לבד?לא מבקשת עזרה ורואה בזה בושה?
סומכת רק על עצמה?
אבל מצד שני יש לה ציפיות גבוהות מכולם
והיא דורשת לקבל בכח את מה שמגיע לה?
שעומדת על שלה?
שמנצחת בכל ויכוח?

או אולי זאת שמאצילה סמכויות?
ולא לוקחת הכל על עצמה?
זאת, שיודעת לסמוך על בעלה,
יודעת לבקש עזרה?
ואם היא רווקה/גרושה/ אלמנה ,
היא אף פעם לא לבד,
תמיד תמצאו סביבה מעגל תומך של חברות?
אולי האישה החזקה היא דווקא זאת שיודעת לפעמים לוותר?
כי היא יודעת שבסוף הכל יהיה כרצונה?

בעיניי אישה חזקה מתאימה יותר לתיאור השני. רכה מבחוץ, אבל קשה וחזקה מבפנים.

האישה הראשונה היא המודל לאישה החזקה שאנחנו רואים היום. אישה שדווקא התכונות הגבריות בולטות ומוערכות אצלה כמו: נחישות, כוחניות, הישגיות,תחרותיות והיא מנסה בכל כחה להלחם ורואה חסרון בתכונות הנשיות שבה כמו: רוך,אמפתיה, שיתופיות, הקשבה, צורך בלקבל איזון והורמוניה.
מבחוץ היא אולי נראית חזקה מאוד,
אבל בפנים יש לה המון פחדים.
יש לה המון קשרים, אבל זה לא קשרים בהם היא יכולה לפתוח את הלב.
היא דורשת בכח לקבל את מה שמגיע לה ומבזבזת על זה המון אנרגיה.

האישה השנייה אולי מבחוץ נראית עדינה,
אבל בפנים יש לה תעצומות נפש גדולות.
היא יודעת לנתב בחכמה ולגרום לדברים לקרות.
היא מעודדת ונותנת השראה לבעלה להגיע להישגים ברוחניות ובגשמיות.
הכח של האישה הוא בקשרים שהיא בונה בתוך ביתה. כשהבית חזק,הוא כמו עוגן בשבילה ויש לה כח לפעול גם בחוץ.
היא לא מפחדת לבקש עזרה, אבל זאת לא אישה תלותית. זאת אישה שלוקחת אחריות. היא לא מחכה שמישהו אחר יבוא ויעשה אותה מאושרת, היא יודעת שזה התפקיד שלה. לגרום לעצמה להיות מסופקת ומאושרת.
בגלל שהיא הרבה פעמים נותנת לאחרים בלי לבקש תמורה, רבים מרגישים הכרת טוב כלפיה.
היא משקיעה בבניית קשרים עם קרובים לה.
בגלל זה דברים שהיא אומרת נכנסים ללב, גם אם זה דברים קשים.
היא לא מאשימה אחרים. במקום זה היא לוקחת אחריות ועובדת על היחסים ומרפאה אותם מבפנים.
היא מחוברת לעצמה.היא יודעת מה ממלא אותה ודואגת למלא את עצמה. מנגד, היא יודעת מה מרוקן אותה ולא מבזבזת על זה כוחות.

כאלה נשים אני מעריכה, לומדת מהן וכזאת אני... רוצה להיות.

ומי בעינייך אישה חזקה?
קודם כל ישר כוח ענק ענק כל פוסט שלך זה משהו מיוחד....רויטל.

אני זורמת עם האישה השנייה.נהנתי מאוד מהקטע הזה שכתבת.

''היא מעודדת ונותנת השראה לבעלה להגיע להישגים ברוחניות ובגשמיות''

אלפי תודות על הכל הכל.

רויטל את כזאת מיוחדתאם_שמחה_הללויה
הלוואי והייתה לי חברה כמוך במציאות🙂
האישה השנייה בהחלט! בעיקר אחרי שחדשה123

קראתי בספר המושלם "לדעת להיכנע" של לורה דויל

כן שמעתי המלצות טובות על הספר הזהאם_שמחה_הללויה
מקווה שיזדמן לי לקרוא אותו🙂
האישה השניהמאוהבת בילדי

הלוואי שאזכה...

 

את כותבת מדהים ומעוררת השראה!

מהמם! סיכמת והגדרת מדויק!פרצוף כרית

ברור שהאישה השניה

החוכמה בחיים זה לדעת לקבל את הדברים שלא בשליטתך ולא לשנות אחרים, אלא רק את עצמנו

וזו תובנה חשובה לדור הפמיניזם ותמיד צריך להתחזק בזה 

ממשאם_שמחה_הללויה
תובנה שמשנה את איכות החיים🙂
מדהימה את, אילו פוסטים נפלאים ומחכימים את כותבת, תודה לך ❤נגמרו לי השמות


ברור שהשניה.תודה על הפוסט, מיוחד!אחתפלוס
אני חושבת שבנוסף אשה שנותנת לעצמה להשען על בעלה, גם יהיה לה יותר קל בחיים.
לפעמים להוריד שליטה יגרום לאשה לחיים יותר רגועים.
מסבירה-אין הכוונה תלותית אלא סוג של השענות.
יש מחקר של פסיכואנליטית מחו''ל-גויה. (אין לי את השם שלה)
שבדקה וראתה שלאשה יש איזשהוא חומר טוב במח שמופרש כשהיא סומכת על בעלה.
תודה על זה , לקחתי ❤️השלך על ה' יהבך
מענייןאם_שמחה_הללויה
ונראה לי זה גם עובד הפוך, לגבר מופרש חומר טוב במח כשהוא מרגיש שסומכים עליו
ממש כךאחתפלוס
ואם תמצאי את המחקר הזה שובאם_שמחה_הללויה
תשלחי לי תמיד עניין אותי הנושאים האלה
יוו... זה מעניין גם אותי אז תשלחי גם לי..באר מרים
תודה על הפוסט !! האישה השנייה . שנזכה...השלך על ה' יהבך
בעיני זה נורא שחור לבן התיאורים האלו מיואשת******
גם באשה מהסוג השני שלך יש נחישות ועקשנות לפעמים. נחישות זה תכונה גברית? לא ידעתי. ונחישות שהילד שלך יקום בבוקר להתפלל נגיד? נחישות להתעקש על בדיקה רפואית מול הרופא? נחישות מול הגננת? עקשנות מול מנהלת המעון?
בכל מקרה אשה חזקה בעיני זה אשה שיודעת מה היא רוצה וחותרת לשם בלי להתייחס לסטיגמות או מוסכמות.
אם היא רוצה להישען על בעלה היא חותרת לשם
אם היא רוצה להיות אמא בחינוך ביתי ולא לעבוד היא נחושה על זה בלי להתיחס למוסכמות
ואם היא רוצה לפתח קריירה והיא ובעלה שמחים בהחלטות ובזוגיות שלהם גם אם אנשים אחרים חושבים שהיא צריכה להיות יותר עדינה- היא עדיין תעשה מה שהיא רוצה ותשמח בחייה
(למה לאשה שמפתחת קריירה בעידוד בעלה בתמיכתו וברצונו לא יגידו שהיא נשענת על בעלה? מה זה אם לא להישען? היתה לי תקופה קשה שחשבתי להתפטר ובכיתי על כתפו של בעלי כל יום מהקושי בעבודה. מי אם לא הוא החזיק אותי? עודד תמך והתעקש שאמצא מה שטוב לי? אולי בחוץ חשבו שאני חזקה אבל בבית שיא הנשענתי , נתמכתי, התפרקתי ובעלי היה הסלע שלי. לא כל מה שחושבים בחוץ זה מה שיש בפנים).
אשה חזקה היא אשה שמקשיבה לעצמה ולמה שטוב לה ולזוגיות ולחיים שלה ולא לסטיגמות ספרים ומדריכים שונים שרוצים שהיא תהיה יותר קשיחה או יותר רכה או יותר רזה או יותר סופגניה

למה אפשר להבין שיש אשה שהיא נראית עדינה מבחוץ אבל חזקה וקשה מבפנים
ואי אפשר לקבל את זה שיש נשים חזקות מבחוץ ורכות מבפנים?
מישהי חשבה על זה? למה רק לכיוון אחד?

בקיצור לא נעים לי לקרוא את זה, סליחה, הרגיש לי מאד שיפוטי סטיגמטי ושחור לבן.


וחוץ מזה
כל אשה שעברה הריון ולידה
או מסע בדרך להריון אפילו אם הוא עוד לא הגיע להריון
היא אשה חזקה
מאד מאד מאד מאד מאד
❤️
תודה על מה שכתבת, את יודעת שאני מעריכה אותךאם_שמחה_הללויה
על הכנות שלך?וגם על השיתוף מהחיים 🙂

"אי אפשר לקבל את זה שיש נשים חזקות מבחוץ ורכות מבפנים?" השאלה זה טוב להיות רכה מבפנים? לא תמיד.
לא כל אישה יודעת "מה טוב לה ולחיים של ולזוגיות וכו'.."
בשביל זה לומדים ולא פשוט זורמים. יש לנשים כוחות מיוחדים ויש הבדלים בין גברים לנשים ואם מכירים את זה..זה פשוט מקל על החיים.
לא חייב ללמוד מספרים אפשר ללמוד גם מנשים..
אמא שלי לדוגמא נראית אישה מאוד עדינה מבחוץ ..אבל בפנים יש לה עקרונות, קור רוח, וגם עקשנות ונחישות..אבל זה נחישות ועקנות מסוג אחר לא יודעת אחך להסביר. היא בשקט בשקט מזיזה עת הדברים כרצונה.היא עברה הרבה בחיים ואיך שהתמודדה עם הכל ועדיין נשארה כל כך...אישה.
גם מרים פרץ ממש מעוררת השראה בשבילי.
ויש עוד המון.

וברור שכולנו חזקות.אנחנו המין החזק. כמו שבעלי תמיד אומר "את נבראת מצלע בגלל זה את יותר חזקה."
כל הפוסט הוא על זה שבדור שלנו תכועות נשיות קצת איבדו מהערך.
יקירהמיואשת******
את חושבת שזה לא תמיד טוב להיות רכה מבפנים
באותה מידה אני יכולה לומר לך שלא תמיד טוב להיות רכה מבחוץ
את מתארת באמא שלך תכונות גבריות שנוצלו בתוך הבית ולא בחוץ. זה מעולה, אבל יש נשים אחרות גם והם לא פחות טובות מאמא שלך.

אני מסכימה איתך שתכונות נשיות זה חשוב מאד
אבל אפשר לדבר על זה
ולא בצורה שרק מי שיודעת להיות רכב מבחוץ וחזקה מבפנים היא האשה הנכונה . בכלל לא נכון בעיני החלוקה של נשים טובות ולא טובות . נבראנו שונות לא רק מגברים אלא גם זו מזו
ולא כל דרך היא נכונה לכולן
ו שיפוטיות והמקום של אשה ״טובה״ לכאורה היא זו שיודעת לשדר רכות אבל להיות חזקה, בעיני לא מתאים.
יש נשים רכות מבחוץ ומבפנים גם יחד. וגם זה מעולה. יש נשים שחזקות בתחומים מסוימים ורכות באחרים. אין משהו נכון מוחלט, פשוט לא.
מי אמר שלא לומדים? לומדים. לומדים מנשים או ספרים אבל כל אשה בסוך לומדת מה טוב *לה*
לאחת זה יהיה חזקה בפנים רכה בחוץ ולשמחה להיפך
ולא אחת טובה מחברתה או רכה ממנה או חזקה ממנה.
זה מה שניסיתי לומר
זווית ראיה מעניינתאם_שמחה_הללויה
תודה לך, הצלחתי להבין למה התכוונת🙂
ומסכימה שכל אישה צריכה ללמוד מה טוב לה.
וסתם מעניין..יש לך אישה שאת תופסת ממנה ולומדת ממנה?
והיא מעוררת בך השראה.
שאלה מהממת 🥰מיואשת******
צריכה לחשוב על זה
אני לומדת דברים שונים מנשים שונות
משתדלת לקחת מה שמתאים לי ולשים לב למה שאני לא אוהבת
אין לי אשה שאני חושבת עליה כרגע שאני אומרת לעצמי היא מושלמת אני רוצה להיות כזו.
יש נשים שאני מעריצה בהן דברים מסוימים.
אמשיך לחשוב ממש מענין ❣️🙏🏼

חושבת על זה עכשיו, שתי הסבתות שלי. אחת היתה חזקה בפנים ובחוץ
השניה רכה מאד
שוב, זה תפיסות של על פניו, המציאות של מי שמכיר מבפנים שונה
את שתיהם הערכתי מאד מאד מאד ולמדתי מהן
אבל לא הכל ממש
סבתות זה באמת משהו מיוחדאם_שמחה_הללויה
תמיד אוהבת לשמוע גם על סבתות של אחרים.
גם סבתא שלי משהו מיוחד😍
הייתי שמחה לספר לך אבל זה אאוטינג 🥰מיואשת******
כן סבתות זה משהו מיוחד ממש
ולא כולם זוכים לכאלו ☹️
הסבתות זה דור של פעם,האמונה הפשוטה והתמימה זה...רויטל.

משהו מדהים.

תודהשחרית*
@מיואשת******
הצלחת לשים את האצבע היטב על מה שהפריע גם לי בפוסט.
מסכימה ממשאנונימי....!אחרונה
זה מפוצץ אותי, אז תסלחו לי שלא קשור לפורוםytrewq

מעצבן אותי שכל פעם שיש ביקורת על דברים שהמדינה מסבסדת לאנשים עם הכנסה נמוכה, ישר קופצים ואומרים שהמדינה מעודדת אבטלה.

לדוגמה ראיתי עכשיו בפייסבוק מישהו שהתעצבן על מחיר מלא שהוא משלם במעון כי הוא לא זכאי לדרגה, והתעצבן שהמדינה מעודדת אבטלה וכמובן שרוב התגובות לכלכו על הממשלה וההתנהלות שלה.

עכשיו כמו שכולן יודעות, הלוואי והיה אפשר להישאר בבית ולקבל דרגה במעון. אפילו הארכת חופשת לידה שמגיעה לנו על פי חוק!! אנחנו לא יכולות להינות ממנה כי נשלם דרגה מלאה...

אני בחרתי להרוויח כמה שאני מרוויחה?? כולם חייבים לעבוד בהייטק ולהרוויח 40-50 אשח כדי שלא תבכו למה רק לכם מורידים הרבה מס מהמשכורת? תגידו תודה על מה שנשאר לכם אחרי המיסוי כי אנחנו גם את זה לא מרוויחים.

אתם חושבים שאנחנו מביאים ילדים רק כדי להנות מעוד 400 שקל בחודש של נקודות זיכוי?

לא בחרתי את המקצוע שלי, ולא את כמות הילדים שלי רק בגלל שיקולים של הטבות מהמדינה! כאילו זה בכלל משתלם פחחח...

זהו, שחררתי 😁

מעניין אותי למה הערבים לא עוליםהמקורית

כאן כמנצלי מדיניות רווחה

הכסף השחור הגדול נמצא אצלם

הם כן עוברים על החוק - ביגמיה אסורה בחוק ואף אחד לא אוכף. שלא נדבר על גובה הקצבאות שהם מקבלים ואחוזי הזכאויות שלהם ממדיניות הרווחה

אחוזי הפשיעה שלהם מטורללים וזה עולה לקופה הציבורית המוון כסף, הם גם עושים פיגועים מדי פעם ככה "על הדרך", דבר שעולה למדינה הרבה כסף בתשלומי תגמולים וקצבאות לנפגעים ובני משפחתויהם, הם בטח לא מועילים לכלכלה ומקבלים המון הטבות כנל

האם הבעיה שלנו במדינה היא באמת החרדים? תמהני

החרדים לא מנצלים את מדיניות ההטבות בקטע רע, הם חיים את החיים שלהם. כמו ערבים,רק לא עוברים על החוק

אגב, הסיבה העיקרית לאחוזי אבטלה גבוהים בקרב צעירים חרדים היא חובת הגיוס. מחייבים אותם להישאר בישיבה אחרת גיוס/ עריקות,ולהתגייס הם לא יתגייסו ברובם. אז מה נשאר? לא לעבוד

אבל בסופו של דבר רובם כן יוצאים לעבוד

הם לא מספיק משכילים ויש להם הרבה ילדים? בחירה שלהם לחיות בעוני.

תאמיני לי,מבטיחה לך שאם היית לוקחת פילוג של התקציב לפי מגזרים - היית מגלה שהכסף הגדול של האזרחים לא נמצא שם.

באסת חוגים-שאלה מפגרת קצתאובדת חצות

היינו אמורים לקחת לחוג "רובוטיקה" אבל טעינו והגענו לחוג "אלקטרוניקה" והילד אותו אנחנו מייעדים לגדולות (כיתה א') נכנס לזה ואהב (אוהב לחקור ולהבין איך דברים עובדים) ואבא שלו דיי טוען שהילד מתלהב ורוצה, אבל הרובוטיקה יותר עדיף בעיני (יותר נחשב, יותר מתקשר לי עם הייטק ושכר גבוה ופיתוח בעוד שאלקטרוניקה נראה לי מעשי ופחות זוהר כמו איזה איש כפיים בצבא או פחות מכגיס) וגם לרשום לשני חוגים זה טו מאצ'.

סתם יודעת שזו דילמה סופר מטופשת, אבל קצת מבאס, הילד התלהב אבל בעיני זה אפרורי ולא מושך. יודעת שאלוהים גדול וזו רק התחלה.

הוא בכיתה א שקדי מרק

לדעתי המטרה של חוג שהוא יהנה ויעשיר את הידע, קצת חשיפה למשהו נוסף בחיים. לא מעבר..

אלקטרוניקה זה מצוין ולדעתי זה רק הבדל בשם של החוג ולא הבדל אמיתי.

אני בטוחה שהוא בכל מקרה נועד לגדולות

מדויקריבוזום

ואם כבר זה נקרה לפתחך ואת מזהה כאן איזה קושי אצלך, ואת מזהה את הכשלים בצורת החשיבה שמובילה אל הקושי ומודעת לחוסר ההיגיון בתחושה, אפשר להפוך את זה להזדמנות לתרגול.

למשל תרגול של שחרור, של לשים את עצמי בצד ולתת לילד להיות.

וואו... הוא קטנצ'יק! את יודעת עוד כמה פעמים בחייםמתואמת

הוא יספיק לשנות את תחומי העניין שלו?

חוץ מזה, בתור אחת שנשואה למהנדס אלקטרוניקה - נעלבתי שאת חושבת שזה לא נחשב זה לא שמדובר בחוג ציור, נגיד (שגם זה משהו של גאונים במובן מסוים!) (חוץ מזה, אלה תחומים מאוד נושקים...)

כתבתי לך בהומור, כדי להקליל לך את הסיטואציה😊❤️

הממ את זוכרת בן כמה הוא נכון? ;)חילזון 123

איך חוג בכיתה א ישפיע על השכר שלו?

אז שנה הבאה יהיה ברובוטיקה....

ואם הילד מתלהב מה זה משנה אם זה מושך אותך או לא?

אגב הנדסת חשמל זה תואר לא קל... וגם השכר לא רע נדמה לי....

(ואת כבר לא באמת יודעת אם יש לו ראש מתמטי שיתאים לדבר כזה. ..)

באופן כללי חוג זה להרחבת אופקים

ולהתנסויות שלא נתקלים בהן ביומיום

וגם לכיף והנאה וחיזוק הביטחון העצמי

הנושא של החוג לא באמת קריטי עד כדי כך....

צודקות;) במיוחד האשה של…אובדת חצות

שאלתי את בעלי אחר כך על זהמתואמת

והוא אמר שבשלב הזה בחיים הכי חשוב לבנות אוריינות מדעית - ואז בעתיד כבר יש בסיס לכל מקצוע מדעי שהוא. אז זה לא משנה לאיזה חוג ספציפי הוא ילך, העיקר שעכשיו הוא מקבל את יכולת הלמידה המדעית.

ועוד דבר שהוא אמר - עם קצב התפתחות הבינה המלאכותית, אין לדעת כיום אילו מקצועות ייחשבו רווחיים כשהבן שלך יהיה גדול מספיק... אז שוב, לכן כרגע מספיק רק "החינוך המדעי", ולא המקצוע המדויק.

זהו, מקווה שזה הרגיע אותך קצת יותר

הילד התלהב- זה העיקר מבחינתישיפור

רובוטיקה אלקטרוניקה נשמע אותו דברממתקית

העיקר שהילד נהנה וטוב לו.

לא הייתי שמה בכיתה א' בחוג שבעתיד יכניס שככר גבוה וקשור להיי טק.

אם כך, הכי טוב זה חוג מיומנות AI

העיקר הילד טוב לו, אל תתבאסי.

אני במקרה כזה שלחתי את הילד גם לחוג השני לניסיון, ואז בחר... ומה שיבחר מבורך

יעזרו לך עוד תגובות באותו סגנון? 😅ואני שר

זה שלב כ"כ מוקדם בחיים, הוא יכול לשנות את דעתו עוד מיליון פעם עד שיגיע לבחור מקצוע וגם אחרי.

אני הייתי בכיתה א בחוג חקלאות, מה לי ולזה היום? 😅

ועדיין היתה לי הזדמנות להיחשף לדברים שפחות יש לי בהקשרים אחרים בחיים ומאמינה שהרווחתי מהם.

תנסי לראות מה הילד מרוויח מהחוג (שזה אגב לא קשור רק לתוכן הספציפי בעיניי - זה יכול להיות התנסות, סיטואציות חברתיות, מחקר עצמאי, חוויות הצלחה וכישלון, מוטוריקה ועוד ועוד), לא איך קוראים לו ואיזו אסוציאציות זה עושה לך.

הילד נהנה ומתפתח? נהדר.

הכי חשוב שהוא יאהב את זה ואז את תראי

גם ככה אין לכם וטו על מה שהוא יעסוק בו ומן הסתם לא תרצו שיגיד שזה בגללכם

אין שום קשר לחוג שהוא יעשה עכשיועדיין טרייה

למקצוע שלו לחיים.

לדעתי לחשוף לתחומים זה תמיד טוב הוא יכול לעשות חוג רובוטיקה שנה הבאה בכל מקרה הקשר בין זה למקצוע האמיתי הוא תלוש.

והצחיק אותי שלדעתך אלקטרוניקה שזה למשל חשיפה להנדסת חשמל נחשבת עבודת כפיים זה מקצוע סופר מבוקש ונדרש והיום עם הAI דווקא תכנות שזה רובוטיקה בירידה בביקוש.

רק אומרת שכר מהנדסי אלקטרוניקה הוא הטופ שבמשקמקרמה

אל דאגה...

תני לילד להנותשלומית.

והניחי לו לנפשו.

ומודה שאני לא הייתי עולה בקלות על ההבדל בין החוגים

חוג היום לא בהכרח יעיד על תחום עיסוק בהמשך.קנמון

ויותר מזה-

בעיני, מי שמגיע לחייו הבוגרים כשהוא העשיר את עולמו הפנימי את תחומי ההתעניינות שלו, כשיגיע לבגרות ולתחום העיסוק בו יבחר, הוא יגיע הרבה יותר יצירתי, חכם ועם יותר עושר פנימי.

ואגיד לך עוד משהו-לפעמים עיסוק במשהו בגיל צעיר מדי עלול לפתח אנטי, במיוחד כשהילד לא נמשך או לא בחר את זה, אלא זה היה רצון ההורים. מכירה כמה וכמה שההורים לחצו עליהם ללמוד נגינה מגיל קטן וכשטיפה גדלו- זרקו את זה.

אין ערובה לשום דבר.

תני ללכת למה שמעניין אותו. עכשיו המיקוד זה לגדל ילד שסקרן לחיים וללמידה, שנהנה, שכיף לו, תני לו לטעום ולחוות ולהתנסות ולהתעשר בידע ובחוויות.

בסוף בסוף בע'ה יבחר את העיסוק שלו לפי נטיית ליבו וכשרונותיו.

קוריוז מצחיק לסיום- כשהייתי באולפנה, היתה איתי בכיתה מישהי שמאוד מאוד רצתה ללמוד במגמת ספרות. וההורים שלה לא הסכימו, כי רצו תחום ריאלי ולא היתה לה ברירה והיא נרשמה למגמת ביולוגיה.

מה קרה כשהלכה ללמוד תואר ראשון (והבחירה סופסוף היתה בידה)? - הלכה ללמוד ספרות..(:

אם זה היה קורה ליאפונהאחרונה

לא הייתי שמה לב לטעות.

מה עושים עם זה שהמטפחת כל הזמן מחליקה?????אנונימית בהו"ל

ניסיתי הכל

כותבת מאנונימי מחשש לאאוטינג כי שאלתי מלא

יש לי שיער יחסית חלק והכל גולש

סרטים, בובו.... הבובו בדרך כלל יש לו גם גבעה מוזרה כזו למעלה וזה מכוער

יש למישהי רעיון???

קיבלתי הצעהמישהי חדשה:)

לשים ספריי לשיער, כזה של תסרוקות, על סרט נגד החלקה. לא ניסיתי בעצמי אבל.

אם השיער שלך בשבילרק רגע קט

תסרקי אותו לאחור (לי נגיד יש פוני עם שביל בצד, ואחריו אני מסרקת לאחור), ככה הסרט יותר נעצר.

ועוברים לכובעים עם סרט מובנה.

יש לאביה ששוןשואלת12

פטנט לבובו עם סרט סילקון.

לדעת כדאי לנסות

שמה סיכות שחורות בצדדים ולא זזשירה_11

זז הכי עם סיכות אצליאנונימית בהו"ל

יותר מבלי כלום

זה נמשך אחורה

ספריי תסרוקותואני שר

על השיער ואז שמה את הבובו

זה מה שאני עושה רק באירועים מיוחדים ועבד לי מושלם בפעמים שניסיתי.

לא עושה את זה בשוטף כי זה מגעיל 😅

וגם יש שיטה של להשאיר כמו פוני כזה מקדימה ולשים אותו אחורה אחרי שקושרים צד אחד של הבובו. לא יודעת אם זה מובן ככה, ואם זה רלוונטי כי נשמע שאת לא בקטע של בובו.

אני שמה ספוג עם חור על קוקס ומחזקת בסיכןת סבתאבוקר אור

על זה מגלגלת מטפחת ומוסיפה סרט החלקה

נשמע מסובך אבל זה שתי דקות

בובו פשוט לא החזיק לי.. עכשיו לא קורה שעפה לי המטפחת

גם לי תמיד מחליק, מצאתי סיכות מיוחדות שלא זז איתןכורסא ירוקה.

מהסופר פארם. חזקות מאד

תחפשי כובע או סרט של חברת "גם וגם" נשמרים יפה !נפש חיה.אחרונה

קניתי רק פעם אחת - בינתיים עברו יותר מ 4 שנים ומאד מרוצה

חפשי בחנויות פינק ליידי ובקמיליון.

ראיתי שהם התעדכנו ויש להם גם כמו בובואים כאלו

מה אתן חושבות על ארוע לבנות..?מחכה עד מאוד

אז היו לי כמה בריתות שכמובן דרשו מוהל קטרינג וכו וכו...

וברור שזאת השקעה כספית ועשינו אותה בשמחה.

השאלה שלי היא כזו-

כמה זאת חובה להשקיע לבנות?

תכף בעזרת ה אלד בת

ואלה לאחיות שלה לא השקעתי

בגלל שיש לי הרבה אחים בנים,אז בחג שאחריי הלידה כגון -פסח ,סוכות, חנוכה -יצא גם עכשיו.

גם ככה כולם נפגשים אצל ההורים.

אז יש לי מניין שמרגישה בנח כי אחים שלי " להגומל" מכינה מאכל כלשהו )תמיד יש גם ככה אוכל.

מספרים על השם של הקטנה וזהו.

תכלס לא מספיק נכון?

מה הייתי רוצה?

הייתה לי אחות שעשתה ארוע כמו ברית אומנם חיכתה הרבה שנים ואני לא אבל זה מיוחד...

קידוש -הבית כנסת רחוק ובעלי לא אוהב להיות במרכז העניינים....

ארוע נשים בבית?יש לי סלון מאוד קטן.

כאילו לא נעים לי שבגלל שזו בת אין ארוע מכבד וגדול ורשמי.

וגם כל האמירות שזה חשוב ממש. לא יודעת.

מה אתן עשיתן לבת?

מה אתן חושבות?

לא עשיתי כלוםDoughnut

בעלי עשה בשבת שאחרי הלידה קידוש למתפללים בבית הכנסת וקרא שם, אני נחתי בבית בינתיים😉.

ברכת הגומל אפשר להגיד בלי קשר כשיש הזדמנות.

אין שום חובה להשקיע, אגב לא רק לבנות... גם בריתות עשיתי מצומצם ובלי הוצאות כמעט כי אישית לא התאים לי אחרי לידה אירוע רציני.

תעשי מה שנוח לך ונכון לך.

לא עשינו משהו גדולהשם שלי

לגדולה עשינו קידוש בישיבה של בעלי, כשהיא היתה בערך בת חודשיים.

לקטנה בעלי עשה סיום והביא כיבוד לישיבה למחרת הלידה.

ואנחנו נוהגים לא לברך הגומל אחרי לידה.

אנחנו על הגדולה עשינו שבתחמדמדה

גדולה אצל חמותי עם כל אחים שלי ושלו והוורים שלי (לחמותי יש בית גדול ממש ולב רחב ב"ה❤️)

ואתל הקטנה סגרנו מסעדה חלבית בדיוק חודש אחרי הלידה, גם הזמנו כזה אחים אחיינים הורים סבא סבתא (היו לנו 34 אנשים) ואכלנו ובעלי אמר דבר תורה, אני ניראלי בירכתי הגןמל לפני לא בטוחה מתי

וזהו

היה ממש כיף ואני מאוד מאוד שמחה שעשינו את זה

בעיניי אין חובהואני שר

יש אומרים שיש עניין לעשות קידוש לבנות

אבל אני פחות מחזיקה מזה באופן אישי

עשינו מסיבת הודיה עם המשפחה הקרובים (ההורים והאחים שלנו) בערך חודשיים אחרי הלידה.

אצלנו בבית, ארוחה חלבית (את הרוב אני הכנתי כי אני אוהבת) ודיברנו קצת על השם והסיפור של הלידה.

מאמינה שבמשך השנים כשהמשפחה תגדל לא בהכרח נעשה דבר כזה.

בעיניי מה שתיארת ממש מספיק, אבל בסוף את צריכה להרגיש עם זה בנוח.

נשמע לי לגמרי מספיק!מתואמת

בסופו של דבר מי שהכי שמח בהולדת תינוק הם בני המשפחה

אנחנו אישית עושים קידוש לקהילה לבנות, כי לא רוצים להטריח את המשפחה שלנו להגיע. אנחנו עושים את זה בבית שלנו. אבל נשמע שאצלכם זה לא מתאים, מכמה בחינות, אז לא...

(לבת שלי שנולדה בקורונה עשינו "אירוע" בזום כשהייתה בת שמונה ימים - סתם כי זה מה שיצא - והקרנו בו מצגת שבסופה נחשף השם שבחרנו לה אבל עשינו לה גם קידוש שהייתה רגיעה בקורונה. בכל אופן, אולי זה גם משהו שאתם יכולים לעשות, אם זה מתאים לכם...)

לי נשמע אחלה,שלומית.

רק שהייתי מזמינה גם את אחים והורים של בעלך אם מסתדר.

אנחנו עשינו ל2 הבנות אירוע קטן בבית רק עם ההורים והאחים של שנינו.

מבחינת גודל נשמע לי מעולה, אבל כן נשמע לי חסר שמשתפים רק צד אחד

הכל עניין של מיתוג… חחחרינת 24

תשלחי "הזמנה" למסיבת הודיה

תכיני עוגה שווה שהשם של הילדה רשום עליה

תבואו בבגדים חגיגיים (כולל התינוקת)

תחפשי ברשת ברכות או תפילות ל"זבד הבת" ותברכו

תכיני מזכרות קטנות (משהו סמלי)

קידוש מכובד בבית הכנסת...וזהו.ממתקיתאחרונה

ילד שנמנע מכתיבההשם שלי

הבן שלי התחיל כיתה ב'.

הוא ילד מאוד חכם, ויש פער גדול בין הידע שלו לבין הביצוע.

הוא מבין ויודע את מה שלומדים בכיתה, אבל מתקשה לעבוד בחברות בכיתה ובבית.

יש לו גם קושי מוטורי, גם קשיי התארגנות וגם קושי לעבוד עצמאית.

בכיתה הוא די נבלע בין הילדים.

הוא לא מפריע בשיעור, והמורים פחות שמים לב שהוא לא מבצע את המשימות.

יוצא שנשאר לו המון לעשות בבית, וגם אז קשה לי לרתום אותו לעשות שיעורי בית. הרבה פעמים הוא עונה תשובות בעל פה, ואני כותבת לו את התשובות (בעיקר בחשבון).

בגלל שהחומר קל לו ולא מאתגר אותו, הוא עוד פחות משתף פעולה.

לקראת סוף שנה שעברה היו מוציאים אותו מהכיתה לעבודה בקבוצה קטנה, יחד עם תלמידים מתקשים. ככה הוא עבד יותר בחוברת.

דיברתי עם המורה שלו, והוא אמר שיבדוק מענה כזה גם השנה.

אבל זה לא באמת מטפל בבעיה.

בתחילת שנה שעברה הוא קיבל סדרת טיפולים של ריפוי בעיסוק. אז פחות עבדו איתו על כתיבה, כי זה היה בשלב שהם רק למדו לכתוב.

המרפאה בעיסוק המליצה לנו לבדוק קשב וריכוז, בגלל קשיי התארגנות.

קצת התעכבנו עם זה, וכרגע אנחנו מחכים לתור לרופא קשב שיהיה אחרי החגים.

אני רוצה גם לפנות שוב להתפתחות הילד שיקבל שוב ריפוי בעיסוק, ולבדוק אם יש דברים נוספים שיוכלו לעזור.

בינתיים אשמח לעצות מניסיון, מה אפשר לעשות?

האם לנסות לעודד אותו לכתוב, אולי באמצעות איזשהו מבצע?

או שדווקא עדיף לאפשר לו להימנע מכתיבה ולעשות יותר בעל פה?

איך אפשר לעזור לו להתאמן בכתיבה בצורה חווייתית ומעניינת?

אם יש פה מרפאות בעיסוק, מורות לגיל הזה, או מישהי שיש לה רעיונות.

יש חוברת "נהנים לכתוב" של חיה קושניר מרפאה בעיסוקנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ד' בתשרי תשפ"ז 21:50

אז בגדול -

העקרון שלה הוא להנגיש ולתווך את הרעיון של העתיבה - כדי לכתוב נכון נדרשת יציבה נכונה/ חגורת כתפיים יציבה / למידה של אחיזת עפרון נכונה/ ועוד. היא יצרה דובי שקל לילדים להתחבר אליו וזה בעצם גירוי עקיף כדי לחזק אותם ולחזק אצלם את המיומנויות האלו, ולאחר מכן לחזק את אופן הכתיבה כך שהיא תהיה נכונה וקלה.

שולחת לך רעיון חמוד לחוברת שראיתי באתר אחידע -

מוכנות לכתיבה- תרגול כתיבה הגיל הרך דף עבודה קריאה הוראה מתקנת כתיבה רוחמה ארנד – אחיה ידע

מוסיפה פה צילום של החוברת המדריך להוריםנפש חיה.

לאיתור קשיים וטיפול בהם.

בהצלחה רבה!

מעניין אם זה משהו שיוכל לעזורהשם שלי

אני די יודעת מה הקשיים, אלא אם יש עוד דברים.

כרגע הוא בעיקר צריך מוטיבציה לשתף פעולה.

למדתי אצלה קורסהשם שלי

הבעיה היא שהוא כבר לא בשלב של מוכנות לכתיבה.

הוא למד לכתוב, אבל לא מוכן לתרגל ולכתוב מה שצריך.

הוא צריך עוד עזרה בחיזוק של השרירים ובכתיבה בצורה נכונה.

ייקח זמן עד שהוא יקבל שוב ריפוי בעיסוק.

אלא אם אני אקח אותו לפרטי, או שהוא יקבל דרך בית הספר.

לא רואה טעם לתת לו דפי עבודה, כי הוא לא מוכן לבצע.

תראי, מנסיוני ומהרקע שלי נשמע שהוא צריך חיזוק אגבינפש חיה.

מה זה אומר

שבעצם הוא עושה פעילויות חווייתיות

למשל: תרגילי התעמלות/ לש פלסטלינה או בצק/ משחק בקצף / מעביר מצד לצד פריטים/ שולה בפינצטה חרוזים

מבחינתו כילד זה חוויה ופעילות נחמדה

את (בתור המבוגר המנחה) בעקיפין את יודעת שזה משפיע על היכולת שלו להתנהל נכון עם הגוף וממילא הכתיבה תהיה משימה שהוא יותר מצליח ופחות נמנע.

(הבנתי מייד מהפוסט שלך שהוא צריך חיזוק מוטורי)

לרוב הימנעות מצביעה על לקות/ בעיה קלה במוטוריקה/ אחר , שגורמת תסכול בעת הביצוע - וממילא הכי קל להימנע מהביצוע.

מה שהבאתי זה ספר של מרפאה בעיסוק (הרי ביקשת מישהי מקצועית) רעיונות לחיזוק הגוף (יש הרבה שרירים שמעורבים בפעילות הזו) על מנת שהכתיבה תהיה חלקה וקלה ממש לא אמרתי שצריך לתרגל איתו בבית כתיבה, התכוונתי לחזק את השרירים כדי שיהיו לו חוויות הצלחה, ואז בשלב הבא יהיה לו יותר קל ואולי אפילו מרצונו הוא ישב לכתוב.

בינתיים עד שייתפנה לך תור, יש דברים שאתם יכולים לעשות בבית ולהתקדם לבד .

אדרבה אם למדת אצלה, את יודעת כבר מה לעשות 😃

את יכולה כמובן להמתין לתור של אנשי מקצוע בלי קשר..

זה מה שהוא עשה בריפוי בעיסוק לפני שנההשם שלי

וברור שהוא צריך להמשיך בחיזוק של השרירים.

לי קשה לשבת איתו על הדברים האלה, עם שאר הדברים שיש לי לעשות.

היה הכי טוב אם הוא היה מקבל שעה שבועית של ריפוי בעיסוק דרך בית הספר.

שלא יהיה מוגבל רק לכמות מסוימת של מפגשים, ולא ידרוש ממני לבזבז חצי יום על לקחת ולהחזיר אותו.

אבל בשביל זה הוא צריך אבחון וזכאות.

אם לא נצליח לקבל, אולי אני אקח אותו פרטי.

יש לה חוברת אחרת לתירגול כתב (לא דפוס) בצורה נכונהחילזון 123

אולי צריך לעשות לו אבחון ספציפי לכתיבה?מתואמת

יש לקות שנקראת דיסגרפיה.

הוא עוד קטן, האמת, אז לא יודעת אם הייתי רצה לשם כבר עכשיו, במיוחד שאתם מחכים לעוד אבחונים... אבל אולי כן כדאי לשקול את זה.

אני אישית כן הייתי מעדיפה להקל עליו בינתיים ולכתוב חלק במקומו, בתיאום עם המורה...

זה פחות נראה ליהשם שלי

אבל אני לא מכירה לעומק את הלקות.

הוא יודע לכתוב את האותיות, והכלב שלו נראה לי בסדר לגיל.

זה לא שהוא כותב בכתב לגמרי לא קריא, אותיות הפוכות וכד'.

הוא יכול לכתוב את האותיות מלמטה למעלה ולא בצורה הנכונה, אבל זה נראה לי הגיוני בשלב הזה ופשוט מצריך תרגול.

בינתיים בכיתה הוא לא עובד, ובבית עושה שיעורי בית באופן חלקי כשלרוב אני כותבת לו הכל או חלק.

נראה שהמורים בבית הספר לא ממש דורשים ממנו, אז עוד יותר אין לו עניין להתאמץ.

יש המון סוגים של דיסגרפיה, כדאי לבדוקשיפור

אני מניחההשם שלי

כשהוא יקבל ריפוי בעיסוק, ידעו לאבחן או להפנות לאבחון אם יהיה צורך.

נכון, אולי שווה לקחת למפגש פרטי חד פעמישיפור

כדי לקבל עצות לגבי העבודה איתו בבית בינתיים. ואם נראה שיש צורך בהתאמות בשלב הזה.

באמת נשמע יותר קושי מוטורימתואמת

אבל אני ממש לא מומחית בעניין.

בכל אופן, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כמה נכון לדרוש ממנו כן להתאמץ...

עם מי אני יכולה להתייעץ?השם שלי

כרגע הוא לא מטופל אצל אף אחד.

נראה לי שהכי מתאים כאן מרפאה בעיסוקמתואמת

אפשר אולי גם פסיכולוגית ילדים שמכירה הרבה תחומים...

פסיכולוגים לרוב לא מתעסקים במוטוריקהשיפור

אבל אולי לפסיכולוג במשרד החינוך תהיה היכרות עם הנושא.

נכון, אבל אפשר לשאול אותו עד כמה נכון ללחוץמתואמת

על הילד לכתוב... זה מהבחינה הרגשית.

הבנתישיפור

אני חושבת שיש גם דיסגרפיה מוטוריתשיפור

בלי ידע מקצועי124816

אבל עם ניסיון עשיר בלהיות אצל מרפאה בעיסוק עם הילדים שלי...

בחוברות של חיה קושניר יש התייחסות לכיוון נכון של כתיבה והן גם נחמדות, אפשר גם למצוא ביוטיוב סרטונים לפי השיטה שלה כדי להראות לילד את הכתיבה הנכונה.

כתיבה בכיוון הלא נכון דורשת יותר מאמץ.

לפעמים גם הילד כותב חזק מדי או חלש מדי וזה גם גורם מאמץ יתר, אפשר לתרגל את זה בעזרת נייר קופי, לראות אם הכתב עובר/לא עובר.

כדאי לבקש עוד טיפול אצל מרפאה בעיסוק (לא לחכות כדי שאולי יספיק עוד שני סבבים לפני גיל תשע, שיותר מורכב לקבל).

ולא יודעת אם מרגיע או לא אבל גם הילדים שמשאירים מחברות ריקות, מצליחים לכתוב כשיש משהו שהם ממש רוצים, המתבגרים+ שלי שגם אחרי כמה סבבי ריפוי בעיסוק לא ממש כתבו בבית הספר (אחת מהם גם אובחנה עם דיסגרפיה), מצליחים לכתוב כשזה חשוב להם (סיכום של שיעור תורני שעניין אותם או מכתבי פרידה ארוכים לחניכות בסניף...).

לא נראה לי שהוא יסכים לתרגל בחוברתהשם שלי

בקושי לכתוב מילה אחת הוא מסכים.

אני אפנה שוב לריפוי בעיסוק.

מחכה שהמורה ימלא שאלון.

הוא יחסית מהקטנים בשנתון (עדיין לא בן 7), אז יותר סיכוי שנספיק.

אני עם הבת שלי בגיל הזה אצל מרפאה בעיסוקבוקר אור

תנסי לחשוב על לכתוב דברים שיעניינו אותו. אנ יגיד מכינה עפ הבת שלי חוברת מתכונים והיא מעתיקה מתכון למחברת ןאז מכינה אותו (זה עובד גם על ארגון של לעבור על כל החומרים וכל השלבים בצרה מסודרת), יצא לנן גםלכתוב דברי תורה לשבת

אני מנסה לחשוב על רעיונותהשם שלי

בינתיים לא הצלחתי למצוא משהו.

ניסיתי לתת לו תמונות שיחבר להן סיפור מתאים.

או שצייר ציור ויכתוב סיפור או משפט מתאים.

זה לא עזר.

היתה פעם שהוא התחיל להכין ספר עם בדיחות, אבל לא המשיך.

מה יכול לעניין ילד בן 7?

בנתיים עד שתמצאע משהו מקצועיבאתי מפעם

לשכנע אותו לכתוב- בסוף כל שורה שכתב מחכה לו שוקולד צ'יפס אחד או משהו חיצוני שמדרבן .

אולי רשימת קניות כדי להכין מאכל שרוצה?שיפור

בפניםאפונהאחרונה

לשלב את הכתיבה בתוך משחק -

למשל את כותבת התחלה של סיפור, ומקפלת, הוא מוסיף שורה ומקפל וככה יוצא סיפור מצחיק.

הבן שלי מאד אוהב לבשל ולאפות, אז נתתי לו מחברת שירשום בה מתכונים.

בלת"ק. יש לי ילד עם בעיה דומהדיליה

התחיל עכשיו כיתה ו' וזה כיתה שיש בה הרבה סיכומים,

שנה שעברה המורה שלו חפר לי שהוא לא יצליח לסכם וללמוד גמרא.

השנה הילד התחיל לכתוב כי לא היה לו ברירה,

והנה הוא מתרגל כתיבה והכתב הולך ומשתפר ללא היכר בתוך חודש.

מצטערת על האנרגיה שהשקעתי כל השנים, (אבל אולי כן הניח לו את הבסיס...)

שאלה על הפניה לאולטרסאונדהשם שלי

שבוע הבא אני אמורה להתחיל מעקב גדילה פעם בשבועיים, בגלל עבר של עוברים קטנים.

זה אולטרסאונד אצל טכנאית.

בפעם האחרונה שהייתי אצל הרופא, הוא אמר שאני אשלח לו פניה באפליקציה והוא יוציא לי הפניה.

שלחתי לו פניה, אבל יש סיכוי שהוא לא יענה לי עד התור.

הוא מקבל בימי ראשון, אבל השבוע היה חג ושבוע הבא זה ערב חג.

בעיקרון הוא עובד גם בימי רביעי במקום אחר, אבל השבוע כתוב שהוא לא יהיה, ושבוע הבא זה כבר יהיה אחרי התור.

לא יודעת אם הוא יענה לפניה בזמן אחר.

יש לי הפניה זהה שכבר השתמשתי בה לפני כמה שבועות.

מישהי יודעת אם אני יכולה להשתמש שוב באותה הפניה (היא עדיין בתוקף), או שאני חייבת הפניה חדשה?

אם אני אדפיס את ההפניה מהאתר, יוכלו לקבל אותה?

אני יודעת שבמעקב זקיקים אפשר לצלם את ההפניה ולהשתמש בה כמה פעמים, אבל לא יודעת איך זה באולטרסאונד אחר.

אם אין אפשר, יש לי דרך להוציא הפניה דרך מוקד הריון ולידה הטלפוני?

בקופת חולים מאוחדת.

אשמח אם מישהי יודעת.

תנסי להתקשר למזכירות של מרכז בריאות האישהבאתי מפעם

רופא משפחה יכול להוציא גםshiran30005

אני ככה עשיתי כמה פעמים

במכבי אפשר עם הפנייה כמה פעמים גם לאולט' אחר שלא מעקב זקיקים. ככה לי היה בכל אופן

רופא משפחה יכול להוציא הפניה לכל אולטרסאונד?השם שלי

אני יודעת שהם יכולים לשליש ראשון, אבל לא יודעת אם גם לבדיקות אחרות.

כן בטחshiran30005

אני בהריונות טופלתי במסגרת מרפאות חוץ של הביהח וקבוע כל ההפניות שלי לבדיקות זה מרופא משפחה

תקבעי תור טלפוני ותבקשי,לא יעשו לך בעיות

אני יכולה לשלוח פניה גם לרופא משפחההשם שלי

השאלה אם יש בזה צורך, או שאני יכולה להשתמש בהפניה שכבר יש לי, למרות שכבר השתמשתי בה.

לדעתי תוציאי הפניה חדשה, שלא יהיהshiran30005

מצב שאת מגיעה לבשיקה ומתברר שההפניה לא תקפה כבר

לכן אני מנסה לברר מראשהשם שלי

אני יכולה לנסותהשם שלי

אני צריכה למצוא זמן לזה בשעות הפעילות.

מקווה שידעו לענות לי.

תנסי במוקד אחיות שיתנו לך הפניהשומשומונית

אם לא, הייתי פונה לאחות במרפאה שתנסה ליצור איתו קשר ולבקש ממנו (או מרופא אחר שנמצא במרפאה). בדכ יש להם את הפלאפון שלו...

האמת שיש לי את הטלפון של הרופאהשם שלי

אבל לא נעים לי לשלוח לו הודעה, אם זה לא משהו קריטי.

אני אנסה מחר להתקשר ולברר.

יש לי ניחוששומשומונית

מי הרופא שלך, ואם כן, הוא גם שלי...

וגם לי יש את המספר שלו.

אבל גם אני הייתי מתפדחת לכתוב לו על זה. שלחתי לו ווטסאפים רק כשביקש וכשהייתי ממש חייבת...

הייתי מנסה אולי דרך האחות שעובדת שם (היא ממש נחמדה).

מעניין אם זה באמת אותו רופאהשם שלי

אין לי מספר של האחות שעובדת איתו.

ואני לא יודעת אם היא נמצאת גם בזמנים אחרים, או רק כשהוא נמצא.

הקטע המעצבן הוע שאני ביקשתי ממנו הפניה בביקור האחרון, והוא אמר לי שזה עוד הרבה זמן ואני אבקש בהמשך הפניה דרך האפליקציה.

אבל עכשיו הוא לא זמין.

לדעתישואלת12אחרונה

תכתבי לו למספר האישי.

בשבילו זה רגע לענות לך ועלייך זה יקל ממש במקום לחפש עכשיו מי יוציא לך הפנייה ואם בכלל צריך

עד כמה שידוע לי הרופא חייב לענות תוך 5 ימים לפנייהאמהלה

והכי פשוט להתקשר לנציגת קשרי לקוחות או למוקד הריון ולידה של הקופה והם ידאגו לך להפניות.

אבל אם הוא פשוט לא נמצא?השם שלי

קרה לי עם רופא אחר שהיה בחופשה, ולא היה מי שיענה לי לפניה.

אני חושבת שכן. יציאה לחופשה זה אולי משהו אחר, אבלאמהלה

יש לזה כללים.

לדעתי הכי פשוט שתפני למוקד אחיות ותבדקי איתם מה לעשות

וואי איך שנאתי את הלחץ הזה להפניותהתלבטות טובה

אני גיליתי שאם הולכת למוקד לא צריך הפניות.

לפחות ככה זה במכבי ובמיוחד אם זה פעם בשבועיים.

עשיתי שם פשוט את המעקבי גדילה שבאמת התחיל פעם בשבועיים והמשיך לפעמים בשבוע..

אבל במוקד זה לוקח פי כמה זמןהשם שלי

במקום להגיע לתור בשעה שקבעתי,

אני אצטרך להכנס לאחות, להסביר מה אני צריכה, לקבל ממנה הפניה, ללכת לאוטרסאונד (כשיכול להיות גם תור), ואז לחזור שוב לאחות ומשם לרופא.

וכשסה יוצא יום עמוס (ובתרופה של החגים יש יותר סיכוי לעומס), זה יכול לקחת שעות.

נכון..התלבטות טובה

זה באמת שעות, בתקופת החגים זה הכי סיוט..

מקווה שתסתדרי!

את חייבת ללכת למקום שיראה אותך רופא אחרי המוניטוראמהלה

והUS. לא יתנו לך להשתחרר בלי זה. (בטוחה שUS מספיק? חושבני שבכזה מצב עושים גם מוניטור, ככה לי היה בכ"א במעקב גדילה)

ממליצה לבדוק מראש איפה את יכולה לעשות את המעקב

בלאומית למשל אפשר לעשות את זה במרכז בריאות האישה, במיוחד בתקופת החגים שיש צמצום בשעות הפעילות.

לא בטוחה שאת צודקתואני שר

אני עשיתי מעקב גדילה במאוחדת, אולטראסאונד אצל טכנאית כל שבועיים שלושה וכשהיה משהו בעייתי שלחה אותי לרופאה שלי.

זה לא מעקב של הריון בסיכון...

אולי זה תלוי בסיבה למעקב. אצלי בהריון של התאומותאמהלה

עשו מעקב גדילה, זרימות ואז מוניטור בכל מעקב

מאיזה שבוע התחלת את המעקב?השם שלי

אם זכור לי נכון משבוע 26. משבוע 31 זה כבר היה כלאמהלה

יומיים/שלושה- עד הלידה בשבוע 35

אז אני עכשיוהשם שלי

בשבוע 23.

בהריון יחיד.

כשבינתיים הכל תקין.

ורק צריכה מעקב כי בהריונות הקודמים היו עוברים קטנים.

בשלב הזה אני לא צריכה מוניטורהשם שלי

רק בהמשך ההריון, אם באמת העובר יהיה קטן.

כרגע רק אולטרסאונד כל שבועיים, כדי שאם תתחיל האטה בגדילה נזהה את זה בזמן.

אני עכשיו בשבוע 23. הבדיקה אמורה להיות בשבוע 24.

קבעתי תור במרכז בריאות האישה שבקרוב אלי, אבל זה אולטרסאונד שאני יכולה לעשות בכל מקום שיש.

טוב אז בינתייםהשם שלי

התקשרתי למוקד הריון ולידה של הקופה, לא ידעו לענות לי ואמרו שהם לא יכולים לתת הפניה.

לא הספקתי להתקשר למרפאה שאליה קבעתי את התור, כי הם פתוחים רק בבוקר והיה לי יום עמוס בעבודה.

ננסה מחר בבוקר.

ניסיתי להתקשר למכון אולטרסאונד בבית אגד, אבל לא היה מענה.

ראיתי שאני יכולה לשלוח פניה באפליקציה גם לרופא נשים אחר, שהייתי אצלו לפני ההריון.

שלחתי אליו פניה, מקווה שהוא יתן לי הפניה.

צום גדליהאנונימית בהו"ל

ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.

כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.

תינוקי מתקרב לגיל שנה.

אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..

לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.

אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?

קודם כל ניסיתי לערוך את הניסוחאנונימית לשאלה.
עבר עריכה על ידי אנונימית לשאלה. בתאריך ה' בתשרי תשפ"ז 19:22

לכתוב "מנהג רווח" מול "מנהג פחות רווח" בהלכה.

לא הצליח משום מה לערוך.

בכל מקרה, מרגישה ווייב של כעס/תוקפנות מצידך וחבל, זה לא נעים.

שיקפתי בצורה עניינית את הידע שאני בררתי ובעיניי אין שום מקום לזלזל באף פוסק גם אם את לא הולכת על פיו. מאוד צרם לי איך שהתבטאת כלפי פניני הלכה ומשפט שמתחיל "עם כל הכבוד" הוא כמעט אף פעם לא משקף מתן כבוד אמיתי. כבוד תלמידי חכמים חל גם כלפי מי שלא הולכים לפי פסיקותיו.

בין אם זה מפריע לך לשמוע או לא- רוב הדעות בהלכה אומרות שצריך לצום אם לא מניקה או בהריון. העובדה שיש על מי לסמוך בשיטה המקילה שהם בהחלט גדולי דור כמו הרב עובדיה- לא סותרת שזה עדיין לא רוב הדעות. ואין שום בעיה עם זה... ככה זה בעולם ההלכה. אבל יש אנשים שמעוניינים ללכת על פי דעת הרוב וראיתי לנכון לציין את זה.

ואם לא שמת לב, כתבתי שלא כולן הולכות על פי פניני הלכה, אבל הרבה מהציבור הדת"ל בהחלט כן.

אבל זה בכלל לא הפואנטה.

העניין הוא שכל אחת צריכה לבדוק לפי הפסק שלה. לצורך העניין אני מכירה המון אשכנזיות שלא צמות כי חושבות שזה כלל גורף (כמו שאני חשבתי! עד שבדקתי) לא לצום עד שנתיים אחרי לידה. ברור שיש אשכנזיות עם היתר לכך אבל זה דורש בירור.

איך מזהים ירידת מים?מעיין34

שבוע 20, הריון בסיכון גבוה מאוד

ובשבועיים האחרונים , בעת מאמץ (אפילו מאמץ של הרמת קול על הילדים) אני מרגישה רטיבות בתחתון.

הרטיבות בריח של זרע- ופה נלחצתי.

יש למישהי ניסיון?

או בכללי יש דרך לחזק את השק שפיר או לסתום קרע אם חלילה יש?

הריון חשוב לי מאוד

ומיון זה לא אופציה כי הם יהיו חייבים לבדוק מי שפיר בצורה ויגינאלית ואני נגד

למה את נגד לבדוק במיון?השם שלי

אני חושבת שזאת הדרך היחידה לדעת.

ולא כדאי לקחת סיכון בשלב הזה, אם יש אפשרות לזהות דליפת מי שפיר ולשמור על ההריון.

אם באמת יש ירידת מים/טפטוף בשבוע כזה חובה לבדוקאמהלה

כי עלול להיווצר זיהום

וכמה שאת נגד בדיקות פנימיות, אם ההריון חשוב לך, וזה נשמע שהוא באמת חשוב לך, חייבים לבדוק עם כל חוסר הנעימות וחוסר הרצון והכאב וכו' וכו'

שבוע 20 זה עוד מוקדם ממש והעובר עדיין לא בר חיות, ואפשר כ"כ הרבה לעשות במידה ומתפתח משהו, שחבל לאבד זמן יקר.

אם את חושדת שזה מי שפיר תלכי להבדק!!! אל תשחקי עם זה!!!!

אני מרשה לעצמי להגיב בנחרצות כזו כי חוויתי בעצמי הריון בסיכון גבוה עם מורכבות גדולה, וב"ה היו הרבה שליחים טובים בדרך שעזרו לי לשמור על ההריון.

בשורות טובות

תרגישי טוב

ממה שידוע ליאיזמרגד1

אם יש ירידת מים מתחילה לידה תוך מקסימום שבוע.

לפעמים באשפוז מצליחים לעצור את הלידה. אם זה באמת ירידת מים, אני לא חושבת שיש מה לעשות עם זה מחוץ לאשפוז...

חייבים לבדוק לדעתיחושבת לעצמי

כי לידה מוקדמת חלילה מסוכנת מאוד, לאם ולעובר...

יש לרפואה מה להציע- זריקה להבשלת ריאות, יש דרכים שונות לעצור צירים...

חושבת שכדאי להסיר ספק, להיבדק ובעזרת השם לגלות שנלחצת לשווא...

תודה על הדאגה אבל אעשה לכן הכרות עם ההריונות שלימעיין34

מבינה לגמרי את הצורך להמליץ לי ללכת למיון. אבל החשש שלי לא סתם.

יש לי היסטוריה מורכבת בהריונות. 2 מתוכם הסתיימו מוקדם מהצפוי והריון האחרון בנס ועם שליחים טובים (שהגיעו מהפורום דווקא) ניצל ולא אבד גם.

במיון בודקים אותי ויגינאלית והבדיקות האלה מובילות אצלי לדימומים, צירים, וסיבוכים כאלה ואחרים.

בהריון הקודם כבר הייתי עקשנית שלא יעשו ויגינאלי כי זה סיכון אבל יש להם נהלים ואסור להם לעבור עליו ולכן נאלצתי לקחת שיקולים על סמך סיפורים של בנות פה ותודה לה' זכיתי להגיע לחודש תשעי וללדת- אחרי לידה שקטה והפלה מאוחרת.

אז לגיטימי להציע מיון אבל מבחינתי זו סכנה יותר גדולה להריון מאשר להשאר בבית ולנוח. אבל עדיין רוצה אולי להחכים מבעלות ניסיון שחוו והצליחו לסתום חור של שק מי שפיר. ואולי זה בכלל הפרשה או בריחת שתן אבל הריח של הזרע קצת אומר לי אחרת...

אשתף גם שבהריון האחרון הייתי אצל רופאה של הריון בסיכון גבוה והיא המליצה לי לקחת נרות שהובילו לזליגת מי שפיר בשבוע 16, לא הצלחתי לתקשר איתה כדי להתייעץ אבל דווקא פה בנות סיפרו על מקרה זהה אחרי אותם נרות ולכן הפסקתי איתם ואחרי שבועיים שלוש ב"ה הפסיקו המים...

עכשיו אחרי כל ההכרות האישית שעשיתי -אני ממש ממש משתוקקת לטיפים למי שיש ניסיון. ובנתיים אשכב ואנוח שזה אף פעם לא מזיק.

ראיתי מישהי שכתבה על שתיית מי/שמן קוקוס שהוא באמת ידוע כמאחה ואולי מאחה את החור. אבל זו המלצה אחת בודדת ולא שמעתי על כאלה שחיזקו את ההמלצה הזו. ואשמח לשמוע המלצות נוספות או ניסיון של בנות פה

מחילה על האורך ושנה טובה ובשורות טובות

ב"ה שפגשת בפורום מקרים שעזרו לךבאתי מפעם

אבל ברור שעדיף להתייעץ עם רופא שיש לו הבנה ונסיון הרבה יותר מנשים אנונימיות.

תסבירי במפורט לרופא בדיוק מה שעברת ומה שגרמו הבדיקות הפנימיות, בסוף זה סיכוי מול סיכון, וברור שעדיף יעוץ רפואי מיעוץ פה בפורום. מאחלת לך בע"ה לסיים בשלום בחודש תשיעי בידיים מלאות.

היי, היתה לי פעם ירידת מים מוקדמתאינרציה

והלכתי למיון יולדות. זה היה אחרי שבוע 24. ממה שזכור לי ברגע שיש חשד לדליפת מי שפיר, ממש אסור לבדוק וגינלית, אסור לבדוק פתיחה, כלום, מחשש שייכנס זיהום דרך החור.

יש בדיקה כזאת כמו נייר לקמוס? שבודקת אם זה מי שפיר. חיצוני לגמרי. לא אמורים לגעת בך.

ואם יש אכן דליפה יגידו לך להישאר באשפוז עד הלידה.. או לפחות כמה ימים כדי לקבל הבשלת ריאות ואנטיביוטיקה ואחר כך את יכולה לחתום סירוב אשפוז ולקחת את הסיכון בבית.

ככה היה אצלי לפחות. צר לי על החוויות הקשות שלך.

אגב את יכולה ללכת לאולטרסאונד ושיבדקו אם יש מיעוט מים. אבל גם אם אין זה לא בהכרח אומר שאין דליפה. אולי היא קטנה והמים מתחדשים מספיק מהר. קיצור זה לא מאבחן גם אם יש או אם אין.

הרבה בריאות ובהצלחה!!! שיהיה בידיים מלאות בע"ה

אם אני זוכרת נכון זה לא שאסור לבדוק וגינליתרוצה לשאול שאלה

אסור להכניס שום דבר שאולי יזהם ולכן פתיחה למשל הם יבדקו עם ספקולום חדש ולא עם האצבעות.

ככה היה אצלי לפחות.

לא חושבת שאת צודקת לגבי זה שאסור לבדוק וגינליתכל הישועות

מניסיון של כמה פעמים הם כן בודקים אם יש ירידת מי שפיר עם ספקולום.

גם אצלי בדקו עם ספוקולום, לפני שבוע 24שיפור

אמרו שאם זאת ירידת מים אז אין מה לעשות להציל את העובר. ברוך ה' לא הייתה.

מהניסיון שליתלמים

אם יש חשד בודקים רגיל עם ספקולום והכל, אם החשד התאמת כבר לא בודקים בכלל בצורה וגינלית בגלל החשש מזיהום

וואיתלמים

הייתי גם בסרט הזה

יש מצב שאני המלצתי לך להפסיק עם הנרות שהובילו אצלי לירידת מים😏

היה לי עוד הריון עם ירידת מים בשבוע 20 ובאמת בדקו במיון ולדעתי ההתעסקות גרמה שירד עוד מלאא מים

ממליצה ממש לנוח אני כשגיליתי שזו אכן ירידת מים שכבתי רק במיטה בלי לעשות כלום..גם שתיתי מים עם סטיביה שאמרו לי שמחדש מהר את המי שפיר אבל אצלי כבר היה ממש מיעוט

כן כדאי אולי לעשות אולטרסאונד ולבדוק אם זה מי שפיר עם כל מה שהציעו פה, לצאת מהספק..

וואי בהצלחה ממש בעה..תפילות..

פה באישי אם תצטרכי 💕

מי קוקוס לא מאחים שום חור הם פשוט עוזרים להיווצרותאמא לאוצר❤

של עוד מי שפיר

הייתי מתייעצת עם רופא מוסמך מה לעשות ומעלה את כלאמהלה

החששות והעבר.

אני מבינה את הפחד, אבל יתכן מאד שבזמנו באת להבדק כי משהו לא היה תקין נכון? או שהיה לך חשש וכד' ואז התפתח דימום וכו'...

בעקרון בדיקה פנימית לא אמורה לגרום לדימום, בוודאי לא לצירים

ופשוט היה פה צירוף מקרים שבאת להבדק כי משהו התחיל להתפתח ואז היה דימום/צירים....

אבל אי אפשר להתווכח על לב של אמא

לכן הכי נכון בעיני זה לשבת מול רופא ולדבר על הכל....

בהצלחה יקרה

תקשיבי יקרה, בשביל זה יש רופאים להריון בסיכון!קנקן שבור

וכל רופא כזה עם התחום הספציפי שהוא טוב בו

מה שאת צריכה למצוא דרך הפורום זה המלצות לרופאים כאלה ולהגיע להיות מטופלת שלהם

דרך הפורום לא תצליחי לדעת אם יש לך ירידת מים או אם סיטואציה כזאת או אחרת מצריכה התערבות רפואית.

אין כזה דבר שיכריחו אותך להבדק וגינלית כי זה הנהלים, אם זה מסכן את ההריון הספציפי שלך, אין חיה כזאת!

יש דרכים להבדק גם לא וגינלית ואת צריכה סמכות רפואית בכירה שתתווה לך את הדרך

(סליחה אם אני נשמעת חריפה או תקיפה מידי, זה ממש לא הטון, זה טון אוהב ודואג )

המון הצלחה!

נשמע לא פשוטתהילנה

בתור התחלה הייתי בודקת שזה באמת מי שפיר, יש פדים לזיהוי - קונים בבית מרקחת. אני הייתי בטוחה שיש לי דליפה ומסתבר שזאת הייתה דלקת בדרכי השתן (היה ריח שונה מאוד משתן)

אני חושבת שאם תדעי בוודאות לכאן או לכאן, זה יכול להקל על הצעדים הבאים.

לי זה נשמע לגמרי כמו דליפת שתןאמא לאוצר❤

אבל אם את חושבת שזה ירידת מים הדבר היחיד הנכון לעשות זה להיבדק במיון.

אין שום דרך אחרת לדעת וגם אין לך שום דרך לאחות קרע שכבר קיים

ובטח אם ההריון בסיכון גבוה מאוד אני ממש לא הייתי לוקחת סיכון על התינוק

יש סיכוי לא רע שזה דליפת שתןטרכיאדה

אצלי בהריונות היו ממש דליפות רציניות ופעם אחר פעם הלכתי לבדוק וגיליתי שזה שתן (ממש ברמה של מים נשפכים)

ובין לבין גם תחושת רטיבות במאמץ. דווקא זה שזה קורה במאמץ מחזק את זה שזה שתן, כי כשרצפת האגן חלשה אז כל מאמץ קטן

גורם לדליפה (שיעול, צחוק ואולי גם הרמת קול על הילדים)

תעדכני מה איתך..דואגים לךכל הישועותאחרונה

אולי יעניין אותך