פורום הריון ולידה (עמוד 1690)

רואה איזור לבן בפה, לא בסמיכות לארוחה או שאם את מנסה קצת לנקות אותו עם חיתול טטרה זה לא יורד, יש סיכוי שזו פטרייה.
זה יכול להופיע על הלשון, בחיך, ליד החניכיים...

כדאי ללכת לרופא כדי שיאבחן וייתן את התרופה המתאימה

להתכופף ככה שכח הכבידה יעזור לחלב לצאת.
לנסות לעשות שאיבה של כמה דקות מכל צד לגירוי של האיסור ורק אז לשאוב.

אצלי הוא יונק בבוקר מאחד ואז את השני קבוע שואבת וככה מקיאה מנה כל יום.

אם זה לא במקום הנקה אז הגיוני שלא יצא כי התינוק כבר אכל.
אפשר לנסות בבוקר, לרוב יותר מלא.
והכי טוב לשאוב בשעה קבועה כל יום ככה הגוף פשוט לומד לייצר עוד (אם את צריכה את החלב הנוסף הזה)

קודם כמה דקות מהר ואז כשמתחיל לזרום מורידה מהירות?
את שואבת במקום הנקה או אחרי הנקה? אם אחרי הנקה זה מובן למה יוצא מעט וזה בסדר

אני בד"כ שואבת אחרי שהוא גומר כי הוא יונק בתדירות גבוהה. אחרת הוא מתעורר באמצע ורוצה לינוק. אז אני מבינה שהכמויות האלו הגיוניות....
בבוקר אני דווקא ריקה יותר בד"כ, כי הוא משלים את כל מה שלא אכל בלילה. משתדלת לשאוב בצהריים המוקדמות אם אני שואבת.
כן, שואבת במהירות גבוהה ואז מנמיכה כשמגיע החלב

ואם לא יספיק לו רק צד אחד, אז אחרי שאת שואבת מנה תעצרי ותביאי לו להמשיך. הוא מצליח להוציא יותר מהמשאבה..

(משמעותית יותר ממשאבה)
שאולי פעם- פעמיים הפער בין ההנקות היה קטן יותר (שעתיים וחצי במקום 3-3 וחצי) ואחר כך היה לי יותר חלב כל פעם מהצד התורן ככה שעד היום הוא יונק מצד אחד..
אבל כן תתני גם מהצד השני. פשוט אחרי שאיבה

לצרף את המנות הקטנות עד שיצטבר לך מנה גדולה

אני הבאתי בלידה הראשונה ולא השתמשו, בלידה השנייה כבר לא קניתי ושוב השתמשו בשמן שלהם

בלידה ראשונה
והיא השתמשה - ולא היה לי חתך או קרעים


לא יודעת אם קשור-אבל הייתי ממליצה מאוד להביא חבל שפתאום לא יהיה להם ותיתקעי בלי
הבאתי בקבוק שלם היא השתמשה ברבע ממנו
והשארתי את זה שם שישתמשו אם עוד מישהי צריכה

שללידה כל הסוגים בסדר.... יש אורגנײם שנחשבים יותר איכותיים

אבל אם כבר הכי טוב טבעי טבעי, של מיכל סבון טבעי

איזה חברה זה לא משנה

אותנו המוהל הנחה לשפוך שמן שקדים בכמה ימים שאחרי הברית, חא זוכרת כבר כמה.

כל מוהל אומר משהו אחר לגמרי..

לכן אמרתי... כמובן תמיד היו לי כל מיני כאבים במהלך ההריון... אן זה לא חזק ולא מציק יותר מדי אז זה בסדר

תבדקי כל כמה זמן זה קורה וכמה שניות זה אורך.
אם יש תדירות מסויימת זה צירים, תעקבי.

אם לא-
לא יודעת.
תלכי לרופא בימים הקרובים.. לא בלחץ.

ועכשיו גם לי יש כאלו 😅😱
נראה לי זה לגמרי העצבים שהוא לוחץ עליהם.. לא הייתי מתרגשת...
אני שבוע 39

לי אישית זה קרה אם הייתי קמה אחרי הרבה זמן ומתמתחת אז היה לי כאב נוראי בבטן תחתונה

כאילו איבוד תחושה ברגליים לשניות. זה מאד לא נעים, אמרו לי שזה כשהמשקל לוחץ על עצבים.

את עושה בדיקות דם?

בעיקרון הרופא אמר לי לקחת את הכדור ביומיים הראשונים של הווסת ואח"כ אולט אבל הוא לא הגיע עדין

בכמה זמן איחור את?

שבדיקה כנה לא אמינה?

בהריון האחרון עשיתי בדיקה של בדיקה כנה פעם בשבוע החל מהאיחור וכל פעם היא יצאה שלילית. אחרי שלושה שבועות הבנתי שמשהו לא הגיוני ועשיתי בטא שהראתה שאני אכן בהריון.
בהריון שלפני, בדיקה של לייף זיהתה אותו בלי בעיה ביום האיחור.

יצא לי חיובי ובטא שלילית, ובתחילת ההריון הזה- שלילי עם בטא חיובית.

ושמעתי ככה מעוד הרבה נשים
יכול להיות שהיה לך כימי? ותחילת הריון בדקת מוקדם מדי?
אם לא זה ממש מפליא את הראשונה שאני שומעת שלא היו אמינות

שיצאה קטנה מ5.
ותחילת הריון לא בדקתי מוקדם מידי, בדקתי רק אחרי בטא חיובית להראות לבעלי שזה לא אמין בכלל😅😅

וכמה יצא לך בבטא?

500 אולי? אולי כבר מעל 1000.
וזה האחת שאמורה לזהות לפני איחור.
של לייף זיהתה לי בלי בעיה... פס ברור עוד לפני איחור עם בטא ממש נמוכה (60 בערך) אחרי שהאחות כבר אמרה לי שכנראה נפלתי בסטטיסטיקה של אלו שהבדיקות הביתיות לא מזהות להן...

הייתי מחכה עוד כמה ימים ואם עדיין לא מגיעה ללכת לעשות us לראות אם יש ציסטה

חיבוק!!!
ובעזרת השם זה יסתדר
דרך זה או דרך משהו אחר!!
איתך בלב!

הזאת נגרמת מזה שנוצרים לאם נוגדנים כנגד הכדוריות דם של התינוק.
מה שבעצם אומר שהגוף שלך תוקף את התינוק.

זה מחמיר מהריון להריון, ויכול להגיע לרמה של סכנת חיים לעובר.
יותר סיכוי לצהבת משמעותית אחרי הלידה, שגם זה עלול להיות מסוכן ...

(הכל בתנאי שבאמת יש לתינוק סוג דם מנוגד לשלך, שזה בודקים אחרי הלידה)

זה ממש ממש בגדול, אם את רוצה יותר פירוט אני יכולה בפרטי.

ולגבי שבוע תתייעצי עם אחות ליווי הריון, אל תשחקי עם זה.

אני b- והבן שלי נולד b+ עם צהבת.. ואמרו לי לקחת בחשבון שכל הילדים שלי יהיו צהובים..

אם זה חשוב דווקא ב28 תתקשרי לאחות ותשאלי אותה. תשאלי אותה גם אם קונים או שהיא מזמינה לך.
ומה זה אומר הריון אחרון? תמיד גם יש הריונות שקורים בטעות

והגוף עלול להילחם בעובר עם rh חיובי.

אנמיה עוברית יכולה לסכן את העובר.
יכול להיות שהרופאה תגיד לך שאם לא 28 עדיף 27...
ל@בארץ אהבתי יש נוגדנים, היא עוברת מעקב צמוד בהריונות ומיילדים אותה מוקדם כדי לא להגיע לסכנה לעובר

אבל לא חייבים לעשות מיד כשמתחיל הטווח שאפשר.

או פספה שתלך לעשות! זה חשוב.. רק לעשות בדיקת רמת נוגדנים לפני, בייחוד אם זה לא הריון ראשון

זה חשוב גם להריונות הבאים אז לא כדאי לחפף בזה

אם את יודעת שלא תוכלי באותו שבוע, תתייעצי עם הרופא אם עדיף לפני או אחרי.
תיאורטית אם ידוע שזה הריון אחרון אז אין סיבה לעשות את החיסון. מעשית לא חושבת שאף פעם יאפשרו לוותר על החיסון מהסיבה הזאת, כי אף פעם אי אפשר לדעת בוודאות שזה באמת הריון אחרון (אלא אם כן ח"ו הולכים לכרות את הרחם אחרי הלידה).
אם לא מקבלים את החיסון יכולים להתפתח נוגדנים שפוגעים בדם של העובר, אנמיה בגיל הזה זו סכנה אמיתית, יכול להגיע במצבים קשים למוות תוך-רחמי.
אצלי יש נוגדנים כאלו, מסיבה לא ברורה. אני צריכה להיות במעקב אולטרסאונד של זרימות הדם של העובר כדי לעקוב שלא מתפתחת אנמיה, ובשבוע 37-38 עושים זירוז כי המעקב זרימות כבר לא מספיק אמין בשביל להיות בטוחים שהעובר בסדר.

גם אני מאלה שמקבלות אנטי די בכל היריון. אף פעם לא הייתי צריכה לעשות מעקב מיוחד בסוף ההיריון וגם לא אמרו לי לזרז (וטוב שכך, כי במצבי הנוכחי כבר אסור לתת זירוז...).
ו@חצילוש - כתבת שאמרו לך שיכול להיות שכל הילדים שלך יהיו עם צהבת. אצלי ב"ה זה לא קרה באף ילד. יש סיכוי שזה יקרה בעתיד?

וזה מה שהרופא במחלקת יולדות אמר לי. ממש התלבטו בגלל זה האם לתת לי זריקה נוספת אחרי לידה. בסוף נתנו.. כנראה בהריונות הבאים מעקבים על זה וזירוז בתחילת תשיעי (גם בגלל זה וגם בגלל סכרת)

וואי, כמה שאני לא מבינה בנושא הזה למרות מספר הפעמים שקיבלתי את הזריקה הזו...

עושים בדיקת דם למי שיש לה סוג דם שלילי כדי לבדוק אם יש נוגדנים, אם לא אמרו לך כלום אז אין שום סיבה לחשוש.
אצלי הסיפור לא ברור, אין שום הסבר הגיוני מאיפה הגיעו הנוגדנים, והם גם לא מתנהגים בצורה רגילה (בדרך כלל רמת הנוגדנים עולה ואצלי היא נשארת יציבה, ב"ה).
בכל מקרה, הכי חשוב זה להקפיד על קבלת הזריקה, וזה אמור למנוע את הסיבוכים שקורים כשמופיעים נוגדנים.

אבל בעצם החיסון נותן נוגדנים?

הנוגדנים שהחיסון מכניס לגוף אמורים לטפל בדם של העובר שמגיע לדם האם (אם מגיע), ואז האמא לא מייצרת נוגדנים משלה שיישארו בשם שלה ויפגעו בעוברים הבאים.
זה הסבר די פשטני, אני לא באמת מבינה בזה ויכול להיות שלא לגמרי דייקתי, אבל זה בגדול מה שהבנתי ממה שקראתי בנושא.

כי הילדה שלי יצאה שלילית ולא חיובית

לאבא שלי יש RH שלילי ולאמא חיובי. אני היחידה מהילדים שיצאה גם עם שלילי כמו אבא שלי אני חושבת

באוכלוסיה הסיכוי לסוג דם שלילי הוא כ-15%.
אבל במצב כמו שלך הסיכוי לילד עם סוג דם שלילי הוא 50%.
הגן של ה-rh השלילי הוא רסציבי, מה שאומר שאם לאבא שלך יש סוג דם שלילי הוא מעביר לכל הילדים שלו כרומוזום שמכיל תכונה של rh שלילי.
מה שקובע אם הוא יתבטא זה הכרומוזום שמגיע מאמא שלך, שיכול להיות הכרומוזום הרסציבי של הrh השלילי (שלא התבטא אצלה), ויכול להיות הכרומוזום הדומיננטי של rh חיובי, שכן התבטא אצלה ויתבטא גם אצל התינוק שיקבל אותו.
זה שרק את יצאת שלילית מכל הילדים זה כי סטטיסטיקה לא תמיד יוצאת מדוייקת במספר קטן של אנשים, אבל עדיין הסיכוי בעיקרון היה 50%.

ובאותה מידה גם כשהאם עם סוג דם שלילי, אם האבא נשא של כרומוזום של rh שלילי, אז סטטיסטית חצי מהילדים יכולים לצאת עם סוג דם שלילי. במקרה כזה באמת אין צורך לקבל אנטי די, כי גם אם הדם של התינוק הגיע לדם של האמא, היא לא תייצר נגדו נוגדנים כי גם הוא שלילי.
אבל במהלך ההריון אי אפשר לדעת מה סוג הדם של העובר (חוץ מאשר על ידי בדיקה פולשנית), ולכן בהריון בכל מקרה נותנים את החיסון, ואחרי הלידה נותנים רק אם התינוק עם סוג דם חיובי.

אפשר גם שהבעל ייבדק ואז לא בטוח שצריך
רוב הרופאים היום לא שולחים את הבעל
אבל זו כן אפשרות ויש כאלה שעושות את זה

הרופאים לא ישאלו על זה כי הם לא יכולים להיות בטוחים בוודאות שאכן הוא האבא, והם לא יכולים לשאול דבר כזה... אבל את יכולה לדעת, ולכן אם את יודעת שסוג הדם שלו הוא שלילי אז באמת לא צריך להתחסן.
אפשר לבדוק אותו בבדיקת דם. ונראה לי שאם אי פעם הוא תרם דם אז אפשר לברר די בקלות, אולי דרך מד"א (נראה לי שככה אנחנו ביררנו, אבל לא זוכרת את הפרטים..)

בעצם יש לי תור לרופאת נשים השבוע, אז אני יכולה לשאול אותה על אם זה דחוף בשבוע 28, אבל פשוט היא די קשוחה כזה ולא כ"כ נחמדה ומוכנה להסביר, אז לא יודעת אם היא בכלל "תסכים לשמוע" שיכול להיות שתהיה לי בעיה לעשות את החיסון בשבוע 28.. לכן שאלתי פה
(והיא גם לא הייתה מוכנה להסביר לי למה זה באמת חשוב.. אז תודה שהסברתם)
לבעלי יש סוג דם חיובי, בדקנו בפנקס חיסונים שלו

כדי להרגיל את התינוק לטעמים המשפחתיים.
אם יש רקע של אלרגיות במשפחה, אולי כדאי לתת בהתחלה כל מוצר בנפרד. אני אישית לא עשיתי את זה.

אבל ברגע שרואה שאין משהו חריג אז לגמרי נותנת מכל מה שיש למשפחה ומתאים. מותר להביא פירות.

הוא נהדר

יועצת הנקה ?

באמת פטמות סיליקון יכולות להיות פתרון כדי לא לפצוע יותר את הפטמה הפצועה
אבל מצד שני התינוקת עלולה להתמכר אליהן כי יש בחינה שיותר קל להם לינוק ככה, ואז תצטרכי לגמול אותה מהם...

אני הייתי הולכת ליועצת הנקה - כדי לוודא שהיא מחזיקה את הפטמה נכון. בדרך כלל הן הרבה יותר מומחיות מהצוות של הבית חולים שקיבל הדרכה אבל זה לא העיסוק העיקרי שלו.
וגם חשוב לוודא שאין לה לשון קשורה. לפעמים במצב של לשון קשורה נראה כאילו התינוק תופס נכון אבל הוא לא באמת תופס נכון ולכן פוצע את האמא.

שכבר לא הייתה שום ברירה אחרת. וברוך ה' זה הציל לי את ההנקה. כמובן שכעבור כמה זמן , כשההנקה הסתדרה, הורדתי אותם.

מה שעזר לי- להשתמש בפטמת סיליקון.

אבל אם זה ממש בהתחלה, יכול להיות שהתינוק יתרגל לזה וירצה לינוק עם זה גם אחר כך.

בלידה הראשונה השתמשתי בהתחלה בפטמת סיליקון, בגלל שלבת שלי היה קצת קשה לינוק, ולא היתה לי בעיה להפסיק.

לפצעים בפטמות לוקח המון זמן להתרפא, בכל הנקה הפצעים נפתחים מחדש, המקום לא מאוורר ורטוב כל הזמן.

לכן כדאי כמה שיותר לאוורר ולמרוח משחה שמותרת לתינוק ממש לפני ההנקה עצמה, אז הפצעים נפתחים בצורה כואבת פחות.

צריך לזה המון סבלנות

 

##המלצה שלי לכולן, למרוח משחה כלשהי מחודש שמיני על הפטמות כל יום , זה ממש מונע פציעה שלהן.

לגבי הבפנטן- הוא היחיד שבאמת עזר להחלמה של פצעים ממש! רק צריך לזכור לשטוף לפני הנקה. שווה את זה.
עוד דבר שאני חושבת שעזר לתהליך הריפוי זה להשאיר את הפטמות מאווררות (בלי חזייה..) אומנם קצת קשה טכנית אבל מקל.
באמת כדאי להיפגש אם יועצת הנקה גם אם את מחברת נכון. יכול להיות, בגלל מבנה הפה של התינוק/ת, או מבנה השד, שתנוחה אחרת תהיה מוצלחת יותר ולא תגרום לפצעים. (כמו במקרה שלי..)
בכל מקרה לגבי השאיבות, את יכולה לנסות, אבל לשים לב שהמשאבה לא פוצעת יותר (כמו שקרה לי, ולקח לי זמן לרפא את הפצעים כתוצאה מהמשאבה...)
בהצלחה! תתמידי במשחות בע''ה זה יעבור.. עור השד יתגמש וההנקה תהיה נעימה כמו שאת זוכרת 💕

להבנתי שמים או נרקיסר או לנסינו, לא את שניהם יחד, כי הנרקיסר צריך להיות יבש.

מציעה לך להתיעץ עם יועצת הנקה שתעזור לך למצוא את הפתרון הטוב ביותר שגם ישמור על הנקה טובה

בהצלחה ומזל טוב!

מקווה שיתסתדר בקרוב.

אני מאוד מאוד מחוברת לתניא.
אמנם אני חבדניקית, אבל לא תמיד זה היה ככה. אצלנו חלק מהבגרות בתושב"ע זה יחידה אחת בתניא, ורק כשלמדתי לבגרות פרק ועוד פרק ברצף ובלשון פשוטה הבנתי על מה מדובר.
זה לימוד משנה חיים!!
נותן הסתכלות אחרת על כל העולם ועל מה שמתרחש.
הלימוד ממש עזר לי וריפא אותי במקומות מסויימים בחיים, ובאופן כללי מביא הרבה רוגע ובעיקר אמונה אמיתית ושלווה בקב"ה ובהשגחה פרטית.

אצלי זה השפיע בתור בחורה
עכשיו פחות מחוברת

זה נפלא. לא משנה איך תקראי לזה.
לי מפריע קצת שבחב"ד באמת נותנים מעצמם לכולם וכו' , אבל אצלם לא תשמעי בחיים משפיע חבד"י אומר דבר תורה שלא קשור לאדמורי חב"ד. וגם לא מפריע לי הפסטיבל השנתי של צמאה, כי אם מרבה כבוד שמים אז זה הכי טוב שבעולם

יצא לך לשמוע את הרב שניאור אשכנזי?

מעביר את הפרשה בצורה נעימה ומעניינת.
ובקשר לשרשור מאד מתחברת לחג הזה . לא חבדניקית.
אבל אוהבת חסידות את מה שעושה טוב בלב
ומחזק באמונה ושמחה
אתמול גם הייתי בהתוועדות ועשה לי ממש טוב

הגיוני שהדברי תורה שלהם ישלבו דיבורים מהאדמורים הקודמים

תמיד טוב לנצל ימים המסוגלים לישועות

יום ההולדת של הקטנה שלי!!

אבל עם השנים פחות.
לא ממעיטה בערכו של היום, בטח ובטח לא בערכו של האדמו''ר הזקן.
אישית אני פחות קשורה, למרות שלמדתי תניא.

בעצם-בן כמה הוא?

כבר הייתה לפני שעה, נפל לי האסימון רק עכשיו.
הוא בן שלוש וחצי

בכ''ז מבינה את ההרגשה ❤

הוא חזר שמח, לא נראה שהפריע לו

יכולה לנחם אותך שבגיל הזה בדר''כ לא שמים לב כ''כ וגם אם כן, זה לא עד כדי כך מפריע...
בגן חובה נניח, זה היה יכול לעשות לו לא נעים...

באמת נראה לי הוא פחות שם לב לזה.
מבחינתו העיקר שהוא קיבל סופגנייה ;)

ונס שזו לא בת.

כי אצלי לגן הלכו למסיבות רק עם שמלה פורחת.

אבוי היה לי אם הייתי שוכחת..

והייתי ממש מבואסת על זה. למרות שהבת שלי באמת לא נראלי קלטה משהו...
חיבוק!

בת ראשונה, שנה ראשונה בגן.
בחנוכה היתה מסיבה בלי הורים, שלחתי אותה חגיגי.
בסוף שנה היתה מסיבה עם הורים. לא אמרו לבוא חגיגי.
היא הלכה עם הבגד שלבשה באותו יום. לפחות זה היה שמלה ולא חצאית וחולצה.
היא לא התייחסה לזה, רק לי היה פאדיחות...
ובמסיבה היה לי יותר קל לעקוב אחריה.

בימים הראשונים נותנים כדור שמייבש.
אבל אני לא יודעת עד כמה ימים אחרי לידה הוא רלוונטי.

שמים על השד מסביב לפטמה, מחליפים כל כמה שעות, אחרי כמה ימים התייבש לי לגמרי

אם את מרגישה כובד וקצת כאב זה יותר מלאות וכדאי לפנות את החלב.
אם את רוצה להמשיך עם הנקה- תניקי.
אם את רוצה להפסיק אז תסחטי קצת להקלה ותבררי על דרכים לייבש את החלב.
אני יודעת שכדורים לייבוש החלב זה מייד אחרי הלידה אבל אולי כן רלוונטי בשלב שלך

אוף חבל שלא חשבתי על לשאול את היועצת הנקה בבית רפואה. אין לי כח לזה עכשיו.

אני התחלתי לשים את הכרוב רק שלושה ימים אחרי הלידה, שגם הרגשתי ככה, זה די מהר הקל על הכאב

את לא רוצה ליצור דלקת בטעות.
5 7 3 8 9 1 5 2 5 0 ליסה

ואם הנקת ממש אינטנסיבי אז תיזהרי מדלקת. עדיף בינתיים כן לשאוב קצת או להניק קצת

אני חושבת שעד שבוע מהלידה נותנים כדורים ואחרי זה כבר לא

לי מה שעזר ליבוש חלב זה לשאוב מעט ממש כשאני מרגישה מלאה (אפשר לסחוט ולא לשאוב) ולשתות הרבה תה נענע

ולדעתי במכבי יש מוקד טלפוני של יועצות הנקה, אולי כדאי לך לבדוק איתן

אצל שניים פיצלתי והיה יותר רגוע

בגיל שנה חלק מהחיסונים מגיבים מיד. ויש שם אחד שמגיב שבוע אחרי. אז זה הגיוני שבועיים.
אישית (אחרי שהבנתי עם הבכור) אני מגיעה פעמיים ומחלקת.
תרגישו טוב!

שבוע 32

לדבר עם המנהלת דחוף...

תבדקי.
תכלס אצל הרגישה שלי רק גמילה שיפרה את המצב. יש רגישים יותר.

מרגיעה אותך שפטריה ואודם זה דבר שקורה לתינוקות, ואני בטוחה שהרופאה לא חושבת שאת רשלנית.
לא סתם יש תכשירים שמיועדים לזה...

לגבי ההחלטות, הייתי מבקשת מהמטפלות בעדינות, אפשר אפשר להחליף לה בתדירות קצת יותר גבוהה. אל תאשימי אותה, פשוט תגידי שהבת שלך יחסית רגישה ולכן היא צריכה שיחליפו לה יותר.

גם אני מטפלת יקרתי . בדרכ מחליפים אחרי ארוחת בוקר ואחרי ארוחת צהרים . כמובן כמובן שאם יש גדולים בין לבין או חיתול ספוג אין פה שאלה . אני ממליצה שאם את רואה רגישות לבקש להחליף קצת יותר ולהשתמש במגבונים יותר טובים

בעיקרון זה יכול להיגרם מעוד דברים.
משיניים.
אם היא מקבלת אנט' או משאף באופן קבוע.

כמו אינוטיול למשל ולהביא להם שימרחו לה כל פעם שישי קצת אדום

גם כשהם בבית מחליפה כשקמים..
סביבות 11 ככה וסביבות 15..

אלא אם כן עשו וצריכים החלפה נוספת.

זה לא כזה נורא לדעתי.
מחליפים עוד פעמים אם יש צורך..
את יכולה לפנות ולבקש שיחליפו לה יותר.

בבוקר לא יודעת מה לתת לו. כל יום מתלבטת... כשיש לי עוגיות בריאות אז הוא אוכל את זה (מאפינס גזר או עוגיות שבולת שועל). לפעמים הוא בקטע לאכול בננה אבל הרבה פעמים הוא זורק אותה.
בצהריים אם יש לי שאריות במקרר אני מחממת לו (קציצות בשר, עוף, שניצל, אורז, פסטה) ואם לא אז... אמא מרעיבה כמוך לפעמים מכינה חביתה, אבל הוא לא ממש אוהב. לפעמים סתם לחם... הוא אוהב לכרסם מלפפון. אז יש לי יסורי מצפון שזה לא ארוחה נורמלית, אבל אני יודעת שבערב הוא אוכל טוב, ומקווה שההנקה גם תורמת את שלה.

בוקר
רסק עגבניות עם חתיכות לחם קטנות
פירות חתוכים
קווקר עם סילאן/סוכר/חלב
אני עדיין נותנת פירות טחונים עם קווקר טחינה ותמרים כ"כ מרגישה שמקבלת הכל...

צהריים
קציצות חתוכות שתוכל לאכול לבד
עוף חתוך קטן וירקות לאכול לבד
אורז/אטריות/פסטה

ערב
חביתה מקושקשת יחסית רכה שאפשר לאכול לבד
שמנת או גבינה בכפית
סנדוויצ'ים עם משהו
או משהו מארוחת בוקר שלא אכלנו בבוקר


תעשי לעצמך רוטינה קבועה ואז יותר קל להכין כשכבר מתכננים ויודעים מראש מה רוצים

ולצהריים להכין לכמה ימים, וגם שתמיד יהיה קציצות במקפיא!

בננה, תפוח לפעמים גם תפוז או קלמנטינה, ביסקוויט וכמה בייגלה.
בערך ב12 אוכל סלט ירקות (מלפפון ועגבניה) ואם יש אז גם שאריות מאתמול.
אחכ מנשנש עוד קצת בייגלה או פרי עד ארוחת ערב

זה מה שמביא לילד שלי בן עשרה חודשים, אז גם כאן זה יכול להתאים.

בוקר: לחם עם טחינה, ביצה קשה, ירקות חתוכים / סלט קצוץ קטן

צהריים: עוף - לחתוך לחתיכות קטנות, תפו"א / בטטה בתנור - מקלות עד שמתרכך. אפשר גם מרק כלשהו

זה נראה לי גיל שכבר אפשר להביא הכל, פשוט לחתוך בצורה שתהיה לה נוחה לאכול

גרבר עם שקדיה

או יוגורט

טוסט אם בא לה

עוגיה

היא לא ככ אוהבת לחם אז זה בעיה..

 

ביצה\אבוקדו\ירקות חתוכים

פסטה\אורז\פתיתים

ציפס או בטטה

מרק

ווכו

 

אני עוקבת כדי לקבל גם עוד רעיונות

על הבוקר אוכל שני תמרים...
אח''כ מתישהו כשנהיה רעב, אני נותנת לו פיתה מקמח מלא עם חמאה, ועגבניה חתוכה לחתיכות קטנות, ולפעמים גם ביצה קשה או ביצה מקושקשת.
או לחילופין דייסת קוואקר עם תפוח או אגס
צהריים וערב פשוט אוכל איתנו מה שיש. מרק ירקות, פירה, פסטה, קציצות, שעועית, אפונה וכו'

על ההזדהות והרעיונות
נראה לי באמת הכי טוב שאעשה סוג של תפריט קבוע עם כמה אפשרויות לכל ארוחה, זה יעשה לי סדר לפחות בהתחלה

ראשונה של היום..
למרות שזה משתנה יש תינוקות שאוכלים יותר דווקא בערב ויש כאלה שבערב רק נשנוש קטן כי עייפים ואוכלים בעיקר בבוקר

וראיתי על ילדים שלי שכמה שאני מציעה יותר אוכל ויותר מגוון בצורה מסודרת עם סיפור תוך כדי אז הם אוכלים יותר, אם לא משקיעה יכולים לאכול 2 בימים ממשהו וזהו..

קיצור שחשוב להשקיע..
לא תמיד אני מצליחה..
בהצלחה!!!!

אני אחרי חצי שעה לא מדמיינת שבוקר כי אני עדיין כל כך עייפה!!

לא חשבתי עלזה🤭
משום מה אני עדין עייפה

אף פעם לא מאוחר לשנות הרגלים.

בהרגשה שלי הוא צריך אותי, הוא עדיין מסתגל לעולם וצריך את אמא שלו קרוב.
במיוחד שהוא במעון גם ..
מצד שני, החברה כל הזמן אומרת שזה הרגלים לא טובים ואחכ אני אסבול מזה וכו'.

זה מה שאני מאמינה בו.

במיוחד שאם את לא מוצאת בעצמך שום סיבה הגיונית למה לגמול אותו מזה, ואת נהנית מזה בעצמך, והכל זה רק בגלל שאומרים - את גם לא תמצאי שום כוח ואנרגיה לעשות את זה, וזה כנראה יהיה תהליך שדורש כוח ושורש עמידה על שלך, אז למה להיכנס לזה...

כשלא יתאים כבר, תתמודדי עם זה, ובכלל לא בטוח שזה יהיה כזה נורא. מה שכן זה יהיה בשלב שאת מאמינה שזה מה שנכון לעשות.

כשזה יהיה נכון לכם..

לא מאמינה בזה שהרגלים מתקבעים ואין איך לשנות אותם

נכון, השינוי ידרוש ממך עבודה
אבל ככה זה שינויים וזה לא אומר שצריך לשנות עכשיו למשהו שלא מתאים לנו..

את יכולה לשים מתחברת או משהו בסגנון צמוד למיטה שלך, ולהיות קרוב אליו אבל כל אחד במיטה שלו.

הכי בטוח. שימי את המיטה קרוב אלייך

אבל הוא נרדם כשהוא לידי. הוא ממש נצמד אלי, מרגיש לי שזה ממש צורך שלו ..
אחרי שהוא נרדם אני כמובן מרחיקה טיפה

כך עושה לעיתים עם הבן שלי. אני כל כך מבינה אותך... בהצלחה

אז זה יצא לא לפי הסדר

של 'בהתהוות' -
מעבדות לחירות

אני מלכתחילה מאפשרת לילדים לישון במיטה איתי. כשהם תינוקות זה טוב לי ולהם.
נכון שאחר כך השינוי יכול להיות קשה. אבל יכול להיות גם שלא. (אצלי עם כל ילד היה שונה לגמרי. ואני גם מאפשרת יחסית עד גיל גדול יותר מאחרים).
בסופו של דבר היום אף ילד לא מגיע אלי למיטה, למעט פעמים רחוקות שהקטן מתעורר מחלום רע ורוצה לבוא, ואני מרשה לו. וגם מידי פעם שאני באה אליו למיטה כי הוא רוצה קצת לינוק (זו בחירה שלי לאפשר את זה עד הגיל הזה, מניחה שבקרוב מתישהו נפסיק עם זה).

חשבתי שאקבל עגבניות.
תודה על התמיכה באינסטינקט שלי.
זה בדיוק מה שחשבתי, שלא יהיה נורא אח''כ ועכשיו טוב לנו וזה מה שחשוב.
תודה ! זה מרגיע

לגבי ללכת עם אינסטינקט, יש תמיד אפשר לשנות. ואת זה אני כותבת כאמא שלא מסכימה שישנו איתה במיטה. אם זה טוב לשניכם- עופי על זה, ותניחי בצד את כל המצקצקים.

ככה עשו במשך דורות בכל העולם. יש כללים של ארגון הבריאות העולמי לשינה משותפת בטוחה.

תרגום של הכללים הללו.

כי הוא התרגל למשהו מסוים ומשנים לו פתאום את ההרגל.
אבל לא בגלל זה לא תעשי משהו שאת חושבת לנכון. אם את נהנית מזה, חושבת שזה טוב לתינוק - לכי על זה! כשתרצי לשנות לו הרגלים זה עניין של שיטה נכונה, כוח רצון ועמידה על שלך במשך כמה ימים ובד"כ החיים כבר נכנסים למסלול חדש...

אתן דוגמה קצת קיצונית - תינוק שקם לאכול בלילה. ברור שאני אקום להאכיל בלילה, כי התינוק צריך את זה. וברור שבגיל שנה, כשאפסיק לקום אליו בלילה השינוי יהיה קשה. זה לא יגרום לי להפסיק לקום אליו כבר בגיל חודשיים כדי שלא יתרגל...

עם החמישי עברנו למתחברת. תהני, כשיפריע לך, תחשבי איך לשנות. כל עוד זה נח ולא מפריע, מה הבעיה?