בשלישי הבנתי שזה לא מחייב...
על זה כתבתי את "זיו". זמן שבו הבנתי שחייבים ללמוד גם להרפות, לשחרר, לתת לדבר הזה שנובט מבפנים איזשהו מקום נעלה שלמולו הרצון שלי צריך להצטמצם עד כדי אבק דק.
מעניין שאחרי שהקלטנו את השיר הייתי בטוחה שאוציא אותו בסוף בסוף או שבכלל לא. אבל - רבותי ההיסטוריה חוזרת!
שולחת חיבוק גדול לכל אלה שנאלצות להוריד הילוך פתאום באמצע החיים ומזכירה שמותר להצטלם גם סתם בפיג'מה ובלי איפור, כי אלה הם החיים.
תהנו
אהבתם? אשמח לשיתופים, תגובות, להירשם לערוץ שלי ביוטיוב וכו'...
בפייסבוק -
. היא שרה גם בלהקת נשות השומרון של מרב ברנר...