פורום הריון ולידה (עמוד 172)

אחת משתיים:

או שהן לא שמות לב שאת שם ושחשוב לתת לך יחס, נניח כי חשוב להן להשלים פערים בינן לבין עצמן ובטוחות שאת מסתדרת או שלא בא לך שיחה,

ואז הייתי מבקשת בשיחה כנה שישתדלו להבא,

או שהן יודעות את זה ומתעלמות -

וגםבאז את חא דפוקה ואם כבר הן הדפוקות, שגם עוברות על עשה של ואהבת לרעך כמוך, וגם על לא תעשה של הונאת דברים (וגם הלבנת פנים)

חיבוק!

היא צעירה ממני משמעותית בגיל

אין לי נושאי שיחה משותפים

מתעניינת מה קורה וזהו.. בדכ מקבלת תשובה הדדית של ב"ה בלי לפרט כלום אז על מה נדבר?!

ובעיקר

עד שאנחנו מגיעים להורים,

אני רוצה להיות עם ההורים והאחים ופחות יש לי פניות להתייחס לגיסה שלא ככ משתפת פעולה.

*אצלנו זה קצת חריג כי מגיעים בערך פעם בחודשיים אבל מתחלקים שבת חצי חצי גם אצל ההורים של בעלי.

מנסה להראות לך את הצד השני..

חיבוק על הסיטואציה

אולי יש משהו שהן כן מתחילות להתייחס ואת הודפת מאיזושהי סיבה?

אני מאמינה שכדאי לחשוב על מה *לי* יש שליטה... יכול להיות שאחרי כל מה שתבררי עם עצמך תגלי שככה הן ו*הן* לא מעוניינות בקשר איתך, ואז את גם תיהי בטוחה שזה שלהן והן מפסידות אותך ואת מוחלת להן בלב שלם... 

ועד היום יכול לקרות מידי פעם אבל פחות - עשיתי בזה קצת שינוי בעקבות ובעזרת בעלי- הוא אמר לי פעם בעדינות ולא במילים האלו אבל זה היה הרעיו- שאני מגיעה לשם בגישה של- בטח לא ידברו איתי הם תמיד לא שמים לב אלי ואז זה פשוט מה שקורה גם היה קורה לי מלא באירועים שלא היה נשאר לי מקום לשבת ואף אחד לא היה שם לב...

ועבדתי על לשדר- אני שווה שיחה,זה הפסד שלכם וכו... אני שווה מספיק בעצם זה שאני מהמשפחה בשביל שתדאגו לי למקום.

ואז גם אם לא, אני יותר בקלות מבינה שזה פשוט מחוסר שימת לב ולא משהו אישי

כמובן לא בטוח שזה נוגע גם אליך וגם אם כן זה ממש קשה לשנות אני עדיין נופלת בזה המון

אבל לגמרי ככל שאני עם יותר ביטחון זה עובר יותר חלק

נשמע כואב

וברור שלא

שאני ממליצה על מישהי שלא עוסית...

אפרת וקסלר המדהימה!!!

חכמה, אנושית, בגישת התקשורת מקרבת....

יש לה מלא ערוצים לעקוב אחריה כדי להתרשם....

בכל מקרה, בהצלחה רבה רבה ומחזקת את ידיכם!! 

אני חושבת שהיא גם מדריכת הורים, צריך לוודא.

מקצועית ונעימה.

היא עם תואר שני בעוס אם אני לא טועה ...

פסיכותרפיסט, עו"ס. מומלץ!

לא על הריון ולא על מחזור.

יש נשים שהבדיקות הביתיות לא מזהות אצלן, אז צריך בדיקת דם כדי לוודא.

מצד שני לפעמים פשוט הביוץ משנה את הזמן, בלי סיבה או תקדים. זה גם קורה.

כדאי לעשות בדיקת דם כדי לדעת בוודאות

השתרשות זה לרוב דימום מועט קצר יותר בהכתמות 

נשים בהריון

השאלה אם זה שטות או לא

לא בא לדבר על זה עם המורה נהיגה כי לא אמרתי לו..

אבל לא קשור להריון

כשטעי י נכשלתי

ובשלישי נהגתי טוב זה הכל

לא חושבת שזה משפיע בכלל

3 חודשים אחכ עשיתי טסט שני וזה היה בדיוק אחרי הרפורמה שהוסיפה מצלמות וטאבלט שקובע מסלול, ואז עברתי..

ב"ה כבר מזמן אני עם רשיון ונוהגת מלא..

בהצלחה!!

כי זה גורם לחשוב שבטח את לא מרוכזת ולתפוס על דברים קטנים

בקיצור

תשאירי את זה לקב''ה 

פרימולוט לא מונע....

ובהחלט יכול להיות שינויים בכמות אחרי פרימולוט. גם במחזורים הבאים.

מונעת עם נרות - יודעת שזה לא הרמטי ופתוחה למצב שאהיה בהריון

את רוצה לצחוק 

בבוקר יום רביעי כל כך נחרדתי שעוד לא הגיע המחזור ישר עשיתי בדיקה ויצא שלילית
במהלך היום אחרי כבר קיבלתי

ידעתי שאמור להגיע מחזור אז מייד שראיתי תחילת דימום על טישו אסרתי את עצמי
אפילו לא חלמתי שזה לא זה

חושבות שייתכן שזה הריון?!?!
או פשוט דימום שונה בגלל הפרימולוט
אני רק רוצה למצוא דרך לוודא שזה לא יתארך - כמו כולם קשה לי כשאסורים במיוחד כשזה יותר מהרגיל

על הבדיקה

כל לילה

אבל כל לילה

הן היו מגיעות

הדמיונות על הדפיקה

איך אגיב

הלב שמרגיש שחרב עליו הכל הווא לא רוצה לחיות יותר..באמת לא .. אבל העובר..והילדים...

והמה אומר עליו בהלוויה

במיוחד כש...באותה תקופה נפגעתי ממנו מאוד אז זה היה כל כך מורכב

היתי בוגה לילות שלמים

אפילו שהוא בכלל לא היה בעזה אז!!

כל הטלטלה וההלם מכל מה 'שהיה ..

והחיים שבבת אחת נעלמו למציאות הוזיה

והמלחמה והאזעקות בלי סוף

פשוט איבדתי את זה

מאז

אני משתדלת לא לא לא לתת מקום להתחלה לש המחשבות

רק מתחילה לדמיין

ישר משתדלת לחסום את הגישה לשם

ולפעמים לא מצליחה

אבל כרגע קל לי כי אמנם הוא במקום מסוכן

אבל לא בתוך לחימה בעזה

אז זה לא אותו הדבר

אני לא יודעת לענות לך האמת

אני רק יודעת שבא לי לתת לך חיבוק

ותדעי שזה נורמלי

אולי יש לכן קבוצת מגוייסות? אולי תפגשו ותעשו קבוצת תמיכה קצת לשתף ולחשרר ולשמוע מה עוזר לכל אחת

לא יןדעת

והרבה הסחות דעת

ושוקולד

היחידה של בעלי מיועדת רק ללחימה.

אז זה תמיד יהיה בדיוק במוקד העניינים.

מבינה ממש מה שאת אומרת, לחיות מעל זה.

לרחף מעל המחשבות האלו.

זה מה שעשיתי פעמים קודמות

עכשיו אנחנו רגע לפני

ובגלל שיש מסביב את כל השיח הזה של בחירה - ללכת כן או לא. אני כאילו מרגישה אחריות.

שאם אני אומרת סבבה, לך. זו אחריות שלי מה קורה לו שם.

מבינה?

אבל עדיין לי נח לא לקחת אחריות

הז לא אני ששולחת אותו

זה בחירה שלו או אצל אחרים- של הצבא

לא מזדהה עם הדיוני הטלת ספק אם צריך בכלל להלחם..

אנשים שכחו מהר מדי מה המטרה היחידה לש האויבים שלנו

נח להם לחשוב שאם החטופים יחזרו זהו נחיה בשלום ושלוה לנצח

הז רק עניין של זמן

.

אלא אם נלחם עד הנצחון

בעיני אין ספק

והאמת

שדוקא מהחויה שלי י אני מרגישה שצריכה מלאאאאא תפילות לדון לכף זכות את כל מי שלא מתגייס

באמת הלב שלי כואב

לא פוליטית

לא מופנה לאף מגזר

פשוט צריכים את כולם כרגע

גם כדי לנצח

וגם בבקשה- כדי להקל מעל מי שכבר הקריב מספיק

לדוגמא

אם עוד 3 אנשים ביחידה של בעלי שהיו מצטרפים-

יכלו לתת להם יציאות שפויות!!

ומבחינתי זה האויר לנשימה

אבל חסר

אז קשוח

וזה גבה מלא הקרבות

מבחינתי הז השנה וחצי שטלטלו לי את החיים מקצה לקצה

כמעט הרסו זוגיות יציבה ובריאה של מעל עשור

וחרטו בי כאלה טלטלות נפשיות

ועומס פיזי מעל לכל דמיון

והרבה מעבר למה שאפשר לכתוב.

שמחה על הזכות

אבל לא מקבלת את זה שזה מותרות ואקסטרא ורק מי שמרגישה מסוגלת ויכולה ולא קשה לה וכו

זכות לש כל אחד להרגיש שקשה לו אבל זה מאוד מכעיס שאנשים פוטרים את עצמם אבל הכל נופל על מי שלא מוכנה לעשות דבר כזה לאחרים ולא להשתתף כי קשה לה.

לכולם קשה מנשוא.

בעיני זאת זכות וחובה בו זמנית של כולם

מלבד פטור מסיבה רפואית או קושי פיזי או נפשי לא רגיל..

זאת דעתי

ולכן המחשבות שלי מעדיפות לא להכנס לפינות של הספק .. האולי זה מיותר...

הז רק עושה רע

מאוד מאוד עוזר לי לשמוע שעורים על בטחון בה'

גם שער הבטחון לש הרמח'ל' י ש עליו ספרים מעניינים עם פרושים

ובכלל להיות ליד אנשים עם אנרגיות טובות ורוח ואידאלים נותן לי כח

החוברות לימוד יומי  של הרב ראובן ששון על הקשר לכלל ישראל מהממות

ומחזקות

ומותר גם לפחד ❤️זה הכי מובן וטבעי

תודה על ההודעה הזאת

חיזקת ממש

כרגע לא קראו לבעלי אבל אם יקראו לו אני לגמרי אחזור על ההודעה שלך שוב ושוב

תודה לך על כל מילה שכתבת ועל השיתוף. זה משמעותי לי מאוד!

ומבינה אותך

תנסי להקיף את עצמך רק ה

באנישם שעושים לך טוב

ולא שמחלישים אותך

הרגע לפני... לפעמים כבר מעדיפה שיצא, במקום התנודות האלו לפני כן.

(כמובן שדקה אחרי שהוא יוצא אני כבר רוצה שיחזור😅).

תודה לך

את עושה את החלק שלך

בעלך עושה את החלק שלו  ובקביל שומר על עצמו

ושניכם ביחד צדיקים ונותנים מעצמכם למען הכלל

מפה זה כבר לא בידכם ואני משליכה את העתיד על הקב"ה

אשנן את זה לעצמי

זה ממש שרשור לחזור אליו בזמן קושי וכשהיצר הרע מעלה בי מחשבות שכאלו.

תודה❤️

(בעצם לא מזדהה עם התחושה שיכולה להתמודד עם הכל, פחות🙈)

אני לא לבד🩷

זה מנחם

גורם לי להרגיש נורמלית 

זה באמת מפחיד ככ

אין טבעי והגיוני כמו לפחד...

לא באמת אפשר כל הזמן

אבל אני משתדלת

מידי פעם יש איזשהו שאלה מהילדים או סיפור שלו שאני מוצאת את עצמי בלי אוויר

אני גם עושה עם אלוקים שיחות

שאני לא בנויה לזה, אני לא מאלו שיעמדו בזה

ושזה גם לא הגיוני וחכם

כי האהבה שלנו היא הגאולה אחרי הגלות הארוכה של הרווקות

וחורבן לא יכול לבוא אחרי הגאולה

זה לא הגיוני

כתבת כל כך יפה

וגם כואב💔

להימנע מחוסר אונים.

טראומה היא תוצאה של חוסר אונים מול מצוקה חיצונית או פנימית.

המוח רוצה להגן עלייך, ולכן הוא מדמיין תרחישים אפשריים של כל מיני דברים, כדי שתהיי מוכנה לכל תרחיש וככה לא תגיעי למצב של חוסר אונים.

אבל, הוא גם לא כל כך מבדיל בין מציאות לדמיון.

לכן צריך ממש להגיד לו: אני מבינה שהמחשבות האלה באות לעזור לי, אבל כרגע זה יותר מזיק לי מעוזר לי. תודה, ועכשיו אני רוצה להפסיק.

ואז ללכת ולעשות משהו פיזי או לשמוע משהו שיעסיק את הראש.

ל - אם הגיע הזמן שלו, אז זה יכול לקרות בכל כך הרבה דרכים שלא המילואים הם שמלחיצים אותי..

מאוד מקווה שהקב'ה לא ינסה אותי בזה,

מספיק לי בהחלט מה שיש לי.

אני גם מדברת איתו על כל מיני דברים שחושבת עליהם בהקשר הזה..

קשורות אלינו וקשורות בכללי לחוויות שעוברות אלמנות מסביב..

יודעת שלא ביקשת אבל אולי

ממליצה על הספר לחזור הביתה, משנה חשיבה וקשרים 

של איתי שאוליאן עם אסתר סולטן,

בדיוק על זה

לק"י

אבל בשבילי זו תקופה יותר רגועה מאשר תקופה שאני עובדת בה גם מחוץ לבית.

רוצה לספר קצת מה את מרגישה?

כי אני נשמעת בעומס....

סתם קשוח החוסר שעות שינה

צריך להמשיך לתפעל הכל, בית כביסות בישולים

זה שפתאום בבום אני לא מפרנסת גם את הבית..

שכל יציאה מסורבלת הכל כבד

זאת בוכה לזה וזאת בוכה לזה

וכל בכי תנחשי מה ולמה

תודה מליון פעם.. אבל באותה נשימה זה מאתגר וקשוח 

כך הקפידו לקרוא לזה היכן שעבדתי פעם

אני גם הזרקתי כל ההריון האחרון, ואחרי בערך שבוע שזה היה כואב ומעיק, וגם קצת שרף אחרי,

החלטתי שאני עושה סוויץ' בחשיבה. לא מתמסכנת על זה, כי תודה ד' שיש הריון והעובר מתפתח.

ומנצלת את הכמה דקות אחרי הזריקה בשביל לבקש על העובר ועל כולנו, עלי, על בעלי ועל הילדים.

בדיעבד, לא היה לי הריון שהתפללתי כל כך הרבה על העובר כמו ההריון הזה, (ועל כולנו..)

 ונולדה ילדה סוכריה ב"ה! 

ממליצה בחום!

ועוד משהו שעזר לי, כמה דקות כל יום לדמיין את האחרי... בידיים מלאות בעז"ה 

אצלי ספציפית מאוד רציתי תמונות ניו בורן, צפיתי בכל מיני תמונות של צלמות וחשבתי מה אני רוצה...ובאמת עשיתי לה. 

אולי את תבחרי לך משהו אחר שיתן לך כח.

ולחשוב טוב תמיד...

מאחלת לך הריון קל, בעז"ה בעיתו ובזמנו, ובידיים מלאות בע"ה, אימא בריאה ותינוק בריא.

ואחרי שהם יוצאים זה שווה את כל הדרך הארוכה הזאת..(שלפעמים היא נראית בלתי נגמרת..)

זה ממש קשה...

שמעתי מחברה שסיפרה שאם הזריקו לה בשכיבה זה פחות כאב לה, בישיבה יותר כאב..

אני הזרקתי רק בבטן, לא בירך.

אני חושבת שמתרגלים לזה ובהמשך זה יותר קל…

אולי תעשי לעצמך איזה פינוק כל פעם אחרי ההזרקה? למשל קוביית שוקולד/ כוס קפה/ לשמוע שיר שאת אוהבת…

רוצה להסביר מה הקושי הנפשי?

שימי במקום כמה שניות לפני

ואז לא תרגישי כמעט את הזריקה

זה הריון אחרי 3 הפלות בשלבים שונים אז המתח גדול, וזה רק ההתחלה ממש..

יש לי הרבה ניסיון עם קלקסן אבל לא בהריון

גם לי היה ממש קשה נפשית להזריק אבל הכרחי את עצמי. כל פעם חשבתי על זה שהזריקות יגרמו שלא יהיה לי בלאגן ואשפוזים, את יכולה לנסות לעודד את עצמך שזה יעזור לך לשמור על העובר בעזרת ה.

אני הזרקתי בוקר בצד ימין של הבטן, ערב בצד שמאל ככה נתתי למקום שבו הזרקתי קצת זמן להתאושש.

אחרי שאת מזריקה אל תגעי במקום גם אם כואב לך כי זה מגביר את הסימנים הכחולים.

לי אמרו לא להזריק בירך אבל אני מכירה כאלה שכן הזריקו שם. בהצלחה❤️

קודם כל צריך להחליף מיקום כל פעם... אחרת זה גם יכול לעשות סימנים כחולים וגם יכול לדלל את האיזור השומני (ואז זה יוצר חוסר סימטריה)

אפשר בקו רוחב של הטבור, בזרועות, ובירך.. מה שנקרא, איפה שיש שומנים

תופסים את העור עם השומן ומזריקים..

אני ראיתי שפחות שורף כשמזריקים לאטטט אבל כת אחד ומה שעושה לו טוב..

וגם- תנסי בזמן הדקירה לומר לעצמך משהו טוב או לחשוב על משהו שאת אוהבת ומשמח אותך. זה מסיח את הדעת ומקל 💜

בשורות טובות!!

לקרר את המקום היטב לפני עם קרח לפחות 20 דק חצי שעה עד שכמעט אין לך תחושה במקום

לשבת מעט שפוף ששרירי הבטן רפויים כואב פחות

לצבוט חזק את המקום שאת רוצה להזריק הכאב של הצביטה מעמעם את השריפה של החומר

אחרי הזריקה אם עדיין כואב תשימי עוד פעם קרח

לא להזריק לתוך סימנים כחולים או סימני מתיחה

בירך זה כואב יותר

את החומר להחדיר לאט לאט

תנסי לשחק עם הזויות של הזריקה, בעקרון אומרים לעשות 90 מעלות אבל לפעמים דוקא באלכסון 45 מעלות כואב פחות

אם ממש קשה לך תחפשי אם יש באזורך אחות שמוכנה להזריק לך, זה כואב פחות שמישהו אחר עושה את זה

תנסי הקשיב למוסיקה או לראות משהו תו"כ להשיח את הדעת

ותנצלי את הזמן להתפלל על העולל שיהיה בריא

אם הזמן תצברי ניסיון ויהיה לך פחות סימנים בע"ה

בהצלחה וחיבוק

הרופא אמר שאם במעקב גדילה יראו שהעובר מעל הממוצע ויש ריבוי מי שפיר שאעשה העמסה של 100.

למחרת היה קצת חום פעם 1 וירד, אבל מאז היא נודניקית ברמות, לא יןשנת בלילות, ממעטת לאכול ורק בוכה.

לפני כמה ימים שוב עלה חום וזה הגיע ליותר מ 40 מעלות, נסענו למוקד וגילינו דלקת ריאות

באה להגיד שלנו זה עשה אי שקט מטורף וקושי בשינה. אבל אם את רואה שהחום ממש גבוה גם ביום א' תלכו להיבדק ואל תזלזלו. יתכן שיש קשר לחיסון ויתכן שלא. כמו אצלינו ששה סתם התנגש 1 בשני

היינו אצל הרופא אמר שזה תקין ואמר גם לצפות לחום עוד שבועיים שזה תגובה של הגוף לחיסון של החצבת

מעניין בדיוק ראיתי שעוד אחת פה (שירן) כתבה שהחום עלה אחרי שבועיים (?) וגילו דלקת ריאות 

אצלה אבל החום היה ממש גבוה 40.6 שלא אופייני ככ לחיסון. מה גם שלפני חודש בדיון היה לה דלקת בדם אז אמרו אם החום הגבוה חוזר שוב ללכת להיבדק

גם אני יצאתי מבולבלת

אוף איזה מבאס זה

ועכשיו אני מגלה שיש לו כיניםםםםם

הוא תינוקי בן שנה, מה הקשררר

היא כבר כמה פעמים העלתה חום 40.6, 40.7 ועכשיו רק התעקשות שלי היא זו שגרמה ללכת להיבדק במוקד. עשינו בדיקות דם , שתן וצילום

הרופאה בצהרים אתמןל זילזלה ואולי בצדק -כל חום תעשו בדיקות דם? אבל הנה פעמיים יצא שיש משהו לולא התעקשות להיבדק נורמלי זה לא היה קורה (השבת שבפתח גרמה לי כן להיבדק בלי זה לא הייתי נוסעת)

והרופאה במוקד אמרה- כן כל חום גבוה מעל 3 ימים צריך בירור

יצאתי ממש מבןלבלת

ובאמת ההנחיה של הרופא זה שחום גבוה מעל 72 שעות להיבדק, גם אם חושבים שזה מגורם מסויים (למשל חיסון)

לרוב ב"ה זה היה סתם וירוס.

אבל ככה גילינו דלקת גרון אצל אחד, דלקת בשתן אצל השניה וכו'...

כנראה הרופאה שלנו דוגלת בשיטה אחרת

מקווה שלא נגיע לשם שוב

ברוב הווירוסים (או אחרי חיסון) החום עובר תוך שלושה ימים.

אז אם הוא מתמשך יותר, זה חשוב לבדוק. אצלנו פעמיים גילינו דלקת ריאות ביום הרביעי עם חום (הרופא זיהה בהקשבה לריאות, אז לא היה צורך גם בבדיקת דם).

פריחה בגוף, מסביב לפה, בידיים קצת, רגליים, בטן לא הרבה אבל יש. אין פצעים בתוך הפה, היא אוכלת, מיום שישי בלילה כבר אין חום, אין ריור מהפה

יכול להיות פריחה אחרי חום? או מחלת הפה והגפיים? איך אפשר לזהות? יש רק פצע 1 או 2 שנראה כמו הפה והגפיים השאר לא

אנחנו היינו מאושפזים וממש בשחרור התחילה פריחה והרופאה אמרה שזה סימן מעולה שהגוף מתנקה

לא רוצה להגיד שלא תבדקו, אבל אולי ירגיע קצת.. 

ולא רגוע בכלל

אבל אצל 1 מתוך 4 ילדים (אצל האחרים עבר בקלות ממש ב"ה) אז מקווה שאצלכם זה חד פעמי

צריך בהדרגה

הפסקתי יום אחד ובדקתי אם בסדר

אחר כך עשיתי יום כן יום לא בערך חמישה-שישה ימים.

ופליז אל תעשי את הטעות שעשיתי לפני כשניסיתי להיגמל ולא לקחתי יומיים ברצף, בלילה השני הייתי סמרטוט ולא הפסקתי להקיא.

בהצלחה!

אני אף פעם לא מקלחת מוצש, לא חורף ולא קיץ

כמובן שוטפת נקודתית איפה שמלוכלך .. לילדים שלום

ומים מהמיחם מעורבבים עם מים קרים.. אין מצב שלא יתקלח אחרי שבת ארוכה וחמה כזו.. ולהבנתי זה ממש מותר הלכתית, במיוחד כשמדובר בתינוק.

לגבי 2. למה כל כך לחוץ לך שיגיע גמול לשנה הבאה אם לא עולה לגן? בדרך כלל לגמול בלחץ בגיל כזה, כשזה לא מגיע מהילד עצמו והילד עדיין בסבבה עם הטיטול יכול לגרום לבלאגן וממש לעכב את כל התהליך..

1. לא זול, אבל גרקו טרנזישיין, מעולה וצר.

4. לא פרוצדורה לקלח ככה? אנחנו גם לא משאירים מיחם אלא רק קומקום שבת קטן.. וצריך בכלי שלישי בגלל הבישול!!

2. כי הוא גדול בשנתון ורשמתי למשפחתון שהיא עושה כמו גן.. אחרת מתי אגמול אותו?? אפשר גם תוך כדי שגרה או רק בחופשים? הוא הבכור שלי

גדולה, משם לנטלה ומוסיפים קצת מים קרים, וזהו.. אפילו הגדולים שלח מבקשים להתקלח ככה בשבת, מרב שזה מוצא חן בעיניהם 😅 אבל בשבילם זה כבר לא מתאים באמת..

2. בוודאי שאפשר תוך כדי שגרה.. אני חושבת שככה רב הילדים נגמלים.. צריך שהמטפלת תהיה איתך על זה, בדרך כלל מבקשים להתחיל בבית, נניח חמישי עד ראשון ואז ממשיכים במסגרת בעזרת המטפלת. לא הייתי מתחילה עכשיו בלי מוכנות של הילד, במיוחד אם את לא רואה שהוא מתעניין בזה..

לק"י

בעיקר אם יש שיתוף פעולה עם המטפלת/ הגננת.

וגם אם לא, אפשר להתחיל אחרי הצהריים/ בשישי-שבת ולראות איך הולך.

אני בעד להושיב על האסלה עוד לפני שמתחילים גמילה. ככה יש לו היכרות עם המקום.

ועדיין יהיה לך סוכות, פסח, חנוכה

לא בגלל זה הייתי גומלת עכשיו 

1. שלנו ממוצצים. עלה סביב ה350-400

מבפנים הוא לא רחב בכלל, הבת שלי רזה ממש והוא עוטף אותה, מבחוץ הוא סבבה, תופס את המקום שלו (מגיעים בנוח לחגורה של המקום שלו ברכב)

2. אנחנו עשינו את זה דיי ביום בהיר (לא ידעתי אם היא מוכנה כי לא תמיד היתה אומרת לי שיש לה בטיטול ופחות זרמה כשרציתי שתעשה לפני המקלחת)… בערך מפסח אמרתי לה שביום העצמאות נוריד טיטול ונלך לשירותים (לא בחפירה, פשוט מידי פעם כשנזכרתי בזה) וביום שלישי האחרון חזרנו מהגן הורדתי לה שמנו תחתונים ופשוט התחלנו… שלישי רביעי היו הרבה פיספוסים אבל מאז ברוך ה׳ ממש מעטים ביותר

טיפ טוב שעזר לי מאוד- לימים האלו הראשונים שמתי לה תחתון מבד של בגד ים, הליכלוך ממש נשטף ממנו בשנייה וזה הרבה יותר נעים (אני גם טירונית עדיין נראה איך ילך מחר בגן אז תרגישי בנוח אם באלך להתלונן בפרטי🤣)

3. וואי לשילב ממש נעים לעין!! צבעים בהירים של אפור ובז׳ וזה פאזל אז לא תופס הרבה מקום איחסון ואפשר לקנות כמה בהתאם לגודל שאת רוצה (חסרונות: זה פאזל אז לפרוס אותו זה להרכיב… וגם הוא לא זול)

4. אם לא יוצאים מהבית ונמצאים במזגן כל היום- לגמרי אפשרי… תשטפי לו ידיים רגליים פנים וטוסיק (זה היה החוק של אמא שלי למי שאין כוח להתקלח😂😂) ולמיטה

גאונה!!!!

אני חייבת לנסות את זה גם אצלי

זה שנייה…

ולא חייבים מים חמים, שמים מים מהברז על היד ושוטפים 

1. גראקו סלים פיט. נוח זה ענין אישי, אם הוא מדבר אפשר ללכת איתו לחנות לתת לו לשבת ולראות איך זה

2. הייתי מחכה שיראה ענין...

3. יש את אלה בצורת פאזל שאת בוחרת באיזה צבעים לקנות. לא יודעת אם הם מתנקים ככ בקלות... אבל קיץ עכשיו, שישחק על הרצפה 🤷‍♀️

4. לדעתי תלוי ברמת ההזעה. בכל מקרה לא אסון אם לא יתקלח פעם בשבוע, אבל ככל שהילד דביק יותר מזיעה ככה יותר כדאי להתאמץ על זה גם בשבת

2. פשוט להתחיל.

3. רצפה... הכי נעים לעין ובכלל.

4.אין בעיה.

2. להתחיל לעשות הכרות עם השרותים והיציאות שלו. לקנות ישבנון, או לשאול ממישהו, ולתת לו לשבת לפני מקלחת (אפשר בכל זמן, פשוט הכי נוח כשגם ככה מתפשטים למקלחת). אם עושה פיפי כשמתקלח אז להפנות את תשומת ליבו לכך שישים לב שעושה וידע לקרוא לזה בשם.

להציע לו לנסות לעשות בשרותים לפני המקלחת, אחרי שכבר התידד עם הישבנון. וגם לקנות ספרים בנושא יש כל מיני ולדבר על זה שעוד מעט יהיה גדול ויעשה בשרותים ולא בטיטול.

כל זה הכנה כדי שכשהוא יהיה מוכן לגמילה, זה יהיה יותר קל.

הגמילה עצמה כל ילד עובר אותה אחרת ומתחיל אותה אחרת. אצלנו עכשיו עם הקטן התחלנו כשהוא התחיל להגיד שיש לו פיפי להתפנות אז לקחנו לשרותים למרות שהיה עם טיטול. ככה במשך כשבוע שלרוב אומר ולפעמים אומר תוך כדי שעושה וכשמגיעים לשרותים זה כבר אחרי שסיים. עד שנתנו בבית הזדמנות בלי טיטול שישי שבת, ראינו שהולך טוב והגננת אישרה לבוא לגן עם תחתונים אחרי שבשבת היה טוב.

4. אנחנו שאלנו את הרב שלנו אמר שאין בעיה. (יש להוסיף דוד שמש)

לא מוותרים על מקלחת אף פעם. 

יש לי משטח פעילות מאיקאה

הוא חלק לגמרי בצבע תכלת

עם קצת משחקי בד עליו, ממש בקטנה

אבל כן, עד עכשיו שהיו ימים קרירים הייתי מדלגת על מקלחת בשבת

1. לנו יש גואי אלוויט, כשקניתי אותו הייתי בתחילת ההריון הנוכחי וממש הלכתי לחנות לבדוק שהוא נכנס מאחורה עם עוד שני כסאות... אז בטויוטה קורולה הוא נכנס לי יחד עם ברייטקס אליגנס וסלקל סייבקס, לשם הפרופורציות😅

2. אני גמלתי בגיל 2 בחופש וזה היה ממש נוח ובקלות. עכשיו בפסח ניסיתי לגמול את השניה והרגשתי שבסוף הלחץ שלי מזה שעוד רגע שבת וחג וזה פחות נוח, השפיע עליה והיא לא ככ זרמה. .(בהתחלה זרמה ואחכ התחילה לבכות כל פעם שהושבתי על האסלה)

אני ממש בגישה שכשאני בטוחה במשהו ושלמה איתו זה משדר לילד (בין אם זה גמילה מהנקת לילה, הרדמות עצמאית או כל תהליך שעוברת עם הילדות) אז אישית הייתי ממליצה לך לחכות לחופש כדי לעשות את זה יותר בנחת..

3. הוא עוד שניה כבר יוצא מהמשטח לבד וקיץ עכשיו, למה צריך משטח? אפשר פשוט לפרוש שמיכה על הרצפה

4. א. לא נורא, לא יקרה שום דבר

ב. אפשר לברר יותר לעומק מה בדיוק בעייתי ולקלח בצורה קצת שונה

ורק תמ"ל לא?

לשתות מכוס ניסיתם?

מוצקים התחילה כבר?

היא מאד אוהבת לשתות מהכוס שלי מים. אולי אנסה לשים לה מטרנה בכוס. נשמע לי קצת מוזר אבל אולי זה יעבוד!

חלב שאוב שותה מבקבוק פעמיים ביום, במעון. מוצקים היא אוכלת מעט, לא מסכימה לאכול טחון (גם הגדולים שלי היו ככה...) כן אוהבת להתעסק ולמצוץ.. עגבניה, בטטה וכאלה..

בהצלחה!

כבר אין לי רזרבות במקפיא.. הכל נגמר

אבל אולי אנסה בכמות קטנה רק בשביל הניסיון..

ממש תודה

ילד שהיה ממש סרבן.

הכנתי לו בקבוק לאמצע הלילה כשהיה ישנוני, עם קצת חלב שאוב וקצת מטרנה (לא צריך כמות גדולה. אפשר הרי אח"כ להניק כרגיל). רק בשביל לחשוף לטעם.

אפילו ממש 10-20 מ"ל של חלב שאוב, ועוד כמות דומה של מטרנה.

אם כן, סביר להניח שיש לך גוגל תמונות (אלא אם יש לך אייפון ואז צריך להוריד באופן יזום)

כל מה שתצלמי ישמר גם שם.

אם יש דברים שאת מצלמת במצלמה חיצונית, את יכולה דרך המחשב להעלות את הכל לגוגל תמונות (בטוח יש הסברים ממש פשוטים ביוטיוב)

ובתכלס - זה מקושר לחשבון מייל שלך, אז מכל מכשיר את יכולה לגשת לזה… (אם את במחשב - את נכנסת למייל, ובכפתור למעלה שבו אפשר לגשת לדרייב למשל, יש גם את גוגל תמונות)

ובדקתי, בשביל 100 גיגה צריך לשלם 8 שח בחודש. המדרגה הבאה זה כבר 40 בחודש, אבל 100 גיגה זה כמות נאה. 

בשאיפה שיהיו לי שניים עם תוכן זהה שמורים במקומות שונים לגיבוי.

ועוד יותר שאיפה להדפיס אלבום של תמונות נבחרות כי בתכלס לא מדפדפים במחשב אבל באלבום כן

המלצה לגבות על שני כוננים חיצוניים אחד בבית ואחד במקום שאת יכולה לשלוף ולקחת במידת הצורך. 

וגם בעלי הרחיב לי את הגיבוי של גוגל על כל מקרה 

ההבדלים בין הדגמים זה הגודל.

יש לי אותו איזה 5 שנים והוא פצצה מצד שני לא משתמשת הרבה.

אבל לקרובת משפחה יש כבר כמה עשורים והוא מעולה (לא בטוחה איזה מהגדלים) 

קיבלתי לחתונה. זוכרת שהאחריות עליו מאוד ארוכה (אולי אפילו לכל החיים?)

קיבלנו איתו חוברת מתכונים.

יש אפשרות אצלו ללוש בצק, לעשות בצק פריך (לא ניסיתי כי יש לי מיקסר), לקצוץ טחון בשר

אני בעיקר משתמשת בו לחיתוך ירקות למרק/לביבות/פשטידות במקום פומפיה. חוסך המון עבודה. לא משתמשת המון כי שונאת לנקות אותו והמטבח קטן (לשטוף את החלקים ולשים בייבוש תופס חצי מהמטבח), אבל חושבת שאפשר לשים במדיח.

יש גם פונקציה לסחיטת מיצים, סוחטים עם זה תפוזים בעונה, וזה כיף

מגרדים כל מיני ירקות לסלטים ובישולים (גזר, בצל, תפו"א, קישואים בטטה קולורבי וכו')

סלטים טחונים (טחינה, חומוס וכד')

אפשר לטחון בזה שקדים ואגוזים

ו

לחלבי בכלל לא משתמשת

יש לי בנוסף מיקסר שולחני לבצקים ועוגות.אז אף פעם לא ניסיתי להכין בו בצק

ובקוצץ הקטן באמת משתמשת לביסקוויטים וכד/ לירק, המעבד גם ככה גדול לי מדי בשביל זה

להכין בצק פריך

לרסק ביסקוויטים

להכין ממרחים כמו חומוס, טחינה, ממרח זיתים..

לקצוץ בצל אם לא אכפת לך מהצורה

לקצוץ ירק דק דק

מטבוחה

גלידה מריצ' ופרי

וכף סוכר ומעבירים לקערה

ואח"כ מכניסים את הריצ' עם כף סוכר וכאילו טוחנים אותו- יוצא קצפת מצוינת.

מערבבים בקערה יחד, מעבירים לכלי ומכניסים למקפיא.

מכינה ממרח חומוס

עיסה לפלאפל

טוחנת בזיליקום לפסטו, או שום

בסקויטים לכדורי שוקולד

טוחנת עגבניות לרוטב עגבניות

מבאס לנקות כל פעם זה החסרון היחיד

לק"י

מלמעלה.

וזה באמת גורם לי פחות להתעצל להוציא אותו.

קיבלתי אותו מתנה.

אני לא משתמשת הרבה, אבל אם מוציאה בשישי, אז כבר מכינה בו כמה דברים ברצף.

רק שוטפת עם מים בין לבין, ומה שממש מלכלך (כמו טחינה/ חומוס) אני מכינה בסוף.

אם יש לך מכשיר אחר שעושה הכל..

גם אני מרגישה לפעמים שהוא מסורבל וגדול מדי ומתעצלת להשתמש. בעיקר קשה לי עם השטיפה של כל החלקים ולחכות לייבוש מלא כל פעם

פעמיים בשבוע בשימוש.

נכון טיפה כבד אבל מונח בארון מתחת לשיש, נוח וזמין לשימוש.

כשמשתמשת תוך כדי הבישולים לכמה דברים שוטפת רק במים ובסוף הבישולים מדיחה היטב. ומחזירה לארון.

מגרדת בו ירקות למרק ירקות עשיר

תפוח"א לקוגל

אצבעות גזר לסלט חסה

מרסקת אגוזים

טוחנת כל מיני ירקות למטרות שונות החל בעגבניות וכלה בזיתים לטפנד.

מכינה בו גלידת פירות- ללא ביצים.

מרסקת תותים קפואים, מוסיפה ריצ' ופודינג וניל- מושללללם. אפשר עם כל מיני סוגי פירות.

בדיוק השנה היה לי אפשרות בחירה למתנה לפני פסח מיקסר או מעבד מזון ובחרתי במעבד מזון- חגגתי עליו כל הפסח

יותר אוהבת הקצפה ולישה במיקסר. כי אז זה בקערה גדולה ונוחה יותר.

אבל קציפת פירות בהחלט עשיתי שם.

וגם כשלא עבד לי המיקסר בשתמשתי בוו לבצק

ומאוד מרוצה את הדגם מולטי 8 אאל"ט

לפי המפרט משתווה למג'ימיקס

וגם לי לוקח כמה שניות שאני לא נושמת עד שאני יודעת להעביר למילים מה מפריע לי.

ועל הריח שלו נניח, זה בטוח יעליב אותו, אז אני לא אומרת, אבל אז קשה להסביר שלא רק מגע עושה לי רע אלא גם קרבה פיזית.

וגם יחסים, הוא הכי מבין בעולם ולא לוחץ בכלל, אבל קשה לו ככה כבר כמה שבועות, אם היינו אסורים אז זה לא היה אשמתי כאילו, זה היה התמודדות משותפת של שנינו עם המציאות.

אגב, זה לא רק בעלי, גם עם הילדים אני מפחיתה מגע עכשיו, ורק בגלל זה גם גמלתי את הפעוט שלי מהנקה, לא יכולה את המגע של ההנקה, זה פשוט סיוט.

על הקושי שלו

זה הריון של שניכם, ואם אלו התופעות - תסמכי עליו שהוא יתגבר

תדברי על זה ותגידי שאת מבינה שזה אינסטינקט שלו וזה לא בכוונה, אבל את צריכה ספייס כי קשה לך. לא קשור לזה שאת אוהבת אותו, את לא מסוגלת פשוט

תודה!

תשקפי לו מה את מרגישה 

זה פי מליון עדיף מלהיות אסורים.

שיעור חשוב לחיים, לדבר, להקשיב אחד לשני ולכבד את הצרכים של כל אחד (את לפעמים תתאמצי קצת בשבילו, והוא לפעמים ידחה ויבין שעכשיו זה לא הזמן ויקבל ממך יחס אוהב בצורה אחרת)

זה מציאות וזהו.

אני כמובן אומרת לו מה אני מרגישה, והוא כמובן לא רוצה להציק ומנסה להפחית מגע, אבל שוכח.

אני יכולה להגיד לך שעכשיו למשל אני אחרי לידה ולא אסורה כבר כמעט שנה

בהתחלה חששתי מאוד איך זה יהיה, בפרט שבהנקה לפעמים יש 0 חשק

אבל ראיתי שעם הזמן למדנו לייצר מצבים אינטימיים נחמדים אבל זה לא אומר שכל הזמן וכל רגע אנחנו מתנהגים באופן מיני אחד לשני

זה היה לגמרי משהו שלמדנו לאורך השנה

היה תקופה שחשבתי שעדיף להיות אסורים שבועיים בחודש ולקבל ''חופש'' אבל לא

זה הרבה יותר נכון ללמוד את הדימניקה ביניכם איך להיות מאוזנים וקשובים.

גם לי בהנקה יש אפס חשק ועדיין נפלא שאנחנו מותרים.

עכשיו אני לא יכולה שהוא יגע בי, סתם, לא משהו מיני, רק מגע חברי. ולא יכולה להריח אותו, לא יכולה שהוא קרוב מדי למרחב האישי שלי, מבינה?

כי אני גם ככה בתחילת הריון, גם בהמשך לפעמים,

נרתעת ממש ממגע

יכולה לבכות מזה אפילו.

קשה לי גם שהילדים שלי נוגעים בי בתקופה הזאת.

עדיין עדיף שתדברו ביניכם ולא להיות אסורים  

באופן שיהיה לך נעים איתם.

בדיוק כמו כשאסורים יש גדרות, אז גם במצב כזה.

האם את מסוגלת לצאת להליכה איתו?

אפשר להתיישב ליד השולחן מהצד השני כדי להפחית ריחות.

אפשר לבקש ממנו ישר להתקלח כשהוא מגיע הביתה (לי זה לא עזר כי גם ריח הסבון הוציא אוצי מדעתי)

תנצלו את הימים שעוד יש אוויר בחוץ.

ותשבו במרפסת או על ספסל בגינה טיפה בריחוק פיזי.

ואז אפשר לדבר ולהנות ביחד.

ואז גם הוא לא יבוא לו באוטומט כי המיקום והאווירה שונה.

אפשר לפתוח פק"ל שיהיה ביניכם כדי שלא יהיה לכם מוזר ותחושת ריחוק.

ואגב היה לי הריון שהייתי אסורה כל השליש הראשון, לא מומלץ 😉

ננסה ליישם

מניחה שזה לא מומלץ באמת להיות אסורים כזאת תקופה (ובטח זה גם אומר שהיו לך דימומים וזה מלחיץ) אבל כרגע באמת חוץ מלהעביר מיד ליד אני מתנהגת כאילו אנחנו אסורים כבר שבועיים. לפעמים כן עושה מאמץ בשבילו לקצת מגע בזמנים סבירים יותר.

מגע כמו מסאגים וכאלה

שאז זה לא בא עם ריח.

יש לך רגישות גם למגע עצמו על העור?

בשיער?

אולי נניח עם קרמים ללא ריח יהיה לך נעים?

למרות שאני מבינה גם אם עצם הנוכחות שלו עושה לך עצבים..  מה נעשה זה באמת לא בשליטה שלנו.

אבל כן חשוב להסביר את זה.

אני לא מציעה פה הלכה חדשה

אמיתי??

אבל כתוב בגמרא שזה טוב לעובר

בגלל התקנות שלהם

אם האישה לא מרגישה טוב באותה תקופה

עושים את כל ההרחקות?

רק אלה שנשמעים ל׳תקנות׳

ואכן יש תקנות כאלו, זו לא שמועה.

בעיקרון, יש שם תקנות מאוד מאוד מחמירות

אבל בפועל רוב החסידים שומרים רק חלק מהדברים

ובכנות, לרוב רק את הדברים שנראים כלפי חוץ.

בתוך הבית הדברים די מתנהלים כסדרם.

כמו שחברה שלי מספרת שיש שם תקנה למשל לא לקיים יחסים 6 חודשים מהלידה. בפועל יש הרבה מאוד נשים בהריון 3 חודשים אחרי לידה כולל היא על עצמה מספרת...

לי חברה גורית לפני הרבה שנים, היא טענה שהם שומרים על הכל.

נראה לי שגם אצל גור חלו שינויים עם השנים וגם שם יש פחות ופחות אדוקים.

גם לי בשליש הראשון הריח של בעלי מגעיל אותי ממש והפעם גם הריח של הבן שלי ( מסכן הוא בא לתת לי חיבור ואני אם הראש למעלה כדי לא להקיא )

עכשיו אני בסוף השליש הראשון וזה מתחיל לעבור

אז מעודדת אותך שגם לך זה יעבור מתישהו

ובעלי ממש נעלב, לא משנה כמה אני מסבירה לו שזה הורמונים וכו' 

למדנו למצוא פתרונות יצירתיים:

בושם חזק שאני כן מצליחה לסבול את הריח שלו

ציחצוח שיניים לפני שהוא מתיישב לידי

אני שוכבת על הספה והוא יושב בקצה שרחוק מהראש שלי, ואז יש קרבה אבל יש פחות ריח

ועוד...