פורום הריון ולידה (עמוד 1721)

אבל לא מכירה מקרוב ב"ה.

כן יודעת להגיד שיש שם צוות מעולה!! אבל נוטה להתערבויות.

מניחה שאת בשבוע 34?? שאין צורך בצלסטון להתפתחות הריאות

כבר עכשיו לא בהכרח שיהיה צורך בפגייה, בכל אופן עוד שבועיים די בטוח שלא יהיה צורך בפגייה

אבל אחרי כמה סיפורים ששמעתי על לידות מוקדמות שהתחילו פתאום, חשבתי שאולי זה מידע ששווה לשמור כי ברגע האמת אין זמן לבדוק את זה...ואני בשבוע 26, ממש לא מתכננת ללדת בקרוב.

ואני בכלל תמיד יולדת הרבה אחרי התאריך.. אבל תמיד יש את החשש הזה בלב..

דיברת על שבוע 24. יש נטייה לדאוג מכל דבר בהריון.
יהיה בסדר, אין מה לדאוג. שומעים הרבה סיפורים אבל רוב ההריונות עוברים בלי שום דבר מיוחד, בע"ה הכל יהיה בסדר.

באופן כללי, כל הרופאים המומחים להריון בסיכון הם ראשי מחלקות שם...

חיבוק על הכאבים ❤
מאמינה שאין מה לדאוג ואחרי שאיבה הגיוני שיכאב קצת. אבל... לא באמת יודעת. לי זה לא קרה. אולי כדאי ללכת להיבדק איפה שעשו לך את השאיבה. אולי מקלחת חמה. אולי משכך כאבים. תנוחי בעיקר.
לגבי יחסים - אצלנו הרופא המליץ יומיים אחר כך להימנע. במיוחד אם כואב לך.
מאחלת לכם לזכות לישועה עוד החודש 💓

אבל נראה לי ברור שעדיף לפני
ללכת פחות משבוע אחרי לידה לקניות נשמע לי נורא.

מצד שני לא ברור לי איך בדיוק קונים לפני, הרי יש בטן הריונית...

אז הפתרון שלי הוא לא לקנות😅

לבשתי בגד מחודש שישי שמתאים גם להנקה.

פעם קניתי לפני פעם קניתי אחרי.

יחסית גמיש בגודל. כי זה מאוד אישי.

בבן הראשון הייתי מאלה שלא קונים כלום לפני לידה.
אחרי הלידה ניסיתי ללכת לחפש בחנויות של דתיות ועם תינוק קטן נפיחות ותפרים זה פשוט לא היה אפשרי

לבשתי משהו שהיה לי לט מתאים בכלל לאחרי לידה וניראת נורא
כמה שנים עברו ומתבאסת על זה

אז לקנות לפני
חודש שישי זה אחלה

אני בכל אופן לא קונה. מוצאת משהו מההריון שנראה מספיק טוב אחרי הלידה (ומתאים גם להנקה)

אבל אם כן חשוב לך לקנות- ממש לא ממליצה לבנות על אחרי הלידה!
זה שבוע שהוא גם ככה קשה ומתיש. לא יכולה לדמיין בכלל טיולים במרכזי קניות......
(ועברתי את השבוע הזה ממש לא מזמן )

בהצלחה!!!

אז קחי בחשבון..
וגם אם את מתכננת להניק אז משהו שיתאים להנקה

לא תכננתי מראש מה ללבוש אבל אז ראיתי שאין לי ככ מה ללבוש כי אמצע ההריון היה בחורף והסוף כבר בקיץ והבגדים של סוף ההריון היו נראים בהתאם.
בעלי ראה שאני מבואסת מהעניין, אז אמא שלי נשארה לשמור על התינוק, קפצתי למקימי, מדדתי שם כמה שמלות ובחרתי את זאת שעמדה עלי הכי טוב

אם כן אז זה לא יעבוד לך לשינוי המחזור מחר. הדרך שבה הוא מנוע דימום ווסת זה בגלל מניעה של הביוץ , אצלך הביוץ היה לפני כשבועיים...
יכול להיות שזה יכול גם להתנהג כמו פרימולוט נור ורק לדחות קצת את הדימום גם אם הביוץ עבר כי זה הורמונים דומים , אבל גם אז צריך להתחיל לקחת כמה ימים אחרי הביוץ ועכשיו מאוחר מדי... צר לי

אז אם לא עשית הפסקה בין המדבקה הקודמת לחדשה זה יכול לדחות את המחזור, אבל יש נשים שזה פחות עובד אצלם ויכול להיות הכתמות ודימומים

לך נוגדנים..
השלילי אומר שלא..

זה בודק הדבקה פעילה ונוגדנים בכמה סוגים של וירוסים

Igm זו הדבקה עכשיו או לאחרונה, ו-igg זו הדבקה ישנה.
לפי התוצאות נדבקת בעבר בפארוווירוס, ויש לך נוגדנים אליה. זו לא הדבקה חדשה.

יש לך מושג מה התסמינים שלו?

אבל בגיגול מהיר כתוב שזו מחלת ילדות נפוצה יחסית...

הזו של לתת והילד ישן כי יש לו איזה דודה שנותנת תמיד והכל בסדר.

האמת? לא נשמע לי בכלל תקין. לא נותנת לילדים שלי. ב"ה זה הסתדר

ולמדתי דברים טבעיים יותר כדי שישנו כמו לעייף אותם טוב קודם שהולכים

לישון עם משחקים שמוציאים מרץ, ארוחת ערב משביעה ואמבטיה חמה וארוכה

ולדאוג שהבית יהיה נעים לשינה ולא מלא אור ורעש.

החלטתי לנסות קודם לייצר מלטונין באופן טבעי:
לצאת לאור שמש בשעות היום, במיוחד בבוקר ולפני השקיעה.
לפני השקיעה לכבות אורות בבית, להשאיר רק את המינימום, ואז הבית מחשיך אט אט בצורה טבעית.
להימנע ממסכים בכלל, ובשעות שלפני השינה בפרט.

להזהיר אותך שזה לשימוש רק כדי לסדר את השעון. פשוט מכירה אמהות שקנו למטרה הזו והתחילו להשתמש בזה קבוע כל פעם שהיו צריכים שהילדים ישנו.
ניתן לייצר מלטונין באופן טבעי. אכילת ארוחת ערב בשעה קבועה טקסי שינה ולא פחות חשוב קימה בשעה קבועה ולפתוח את החלון לשמש.
את יכולה להעזר במלטונין יחד עם זה לתקופה קצרה אני אישית לא ממש בעד. כל עוד הורמונים מוכנסים חיצונית זה מפריע להפרשה הטבעית

בעלי חושב שאני פרנואידית בנושא
ואני הכי לא בדברים כגון אלה
אבל זה פשוט לא סיכון שאני אקח בשביל שקט מהילדים בלילה

גיסתי למשל נותנת את זה כל לילה

מבחינתי המצב הוא שעד לפני חודש היה לי שיטה והילדים הלכו לישון בדקות
וישנו ל12 שעות ויותר
הייתי מכבה את רוה האורות בבית ומשרה אווירה של שינה וזה עבד נפלא
עד שלפני חודש וחצי היה לילדים שלי קורונה
ומאז הם לא מצליחים להירדם שעות עד שהם נרדמים וקמים מוקדם בבוקר
אני מרגישה את זה בהכל
פעם הילדים שלי היו רגועים במשך היום ושמחים כי הם ישנו מלא בלילה
היום הם הרבה פחות רגועים גם במהלך היום

מישהי מכירה כזה מצב אחרי קורונה?
שלא נרדמיואולי איך אפשר לטפל בזה
כמובן באופן טבעי

זה אותו דבר לא?

כדאי ללכת למישהו שמרכיב במיוחד לילד
מנסיון זה מאוד עוזר

אז אולי כן הייתי נותנת מלטונין בכזה מצב, שווה להתייעץ עם רופא שאת סומכת עליו.
אצלנו זה עבר אחרי חצי שנה או יותר.

אבל ההרגל שעבדתי כ"כ קשה עליו ילך לפח

יש עצות מעשיות?
אני אשאל רופא בעניין וגם לגבי הקשר לקורונה

אומרים שנהיים מזה היפראקטיביים

במבט לאחור - לו ידעתי שזה קשור לקורונה, הייתי נותנת מלטונין ללא היסוס.


זה היה קשה מאוד מאוד, תקופה לא קצרה פשוט נפרקו כל הגבולות, אני הייתי חלשה בעקבות הקורונה ולא היה לי כוח לתפקד ולעמוד על גבולות.
אבל אחרי כמה חודשים לאט לאט יצרנו את ההרגלים מחדש.
רק מה, ברור שיש כאן קושי אובייקטיבי לגמרי! הבן שלי יכל לשכב שעות במיטה ולהירדם רק ב1 בלילה!
לכן אני חושבת שמלטונין כן יהיה יעיל כאן, כי זה באמת לא נובע מהרגלים גרועים או מלמצוא את הדרך הקלה... אלא באמת לעזור לילדים. הם נפגעים מחוסר השינה, לישון נורמלי זה לטובתם, לטובת הגדילה שלהם, לטובת התפתחות המוח, לטובת הלמידה, לטובת החויה הרגשית, לטובת הרוגע לאורך כל היום.

על טקסי השינה שלך. לא לזנוח אותם לדקה. פשוט ביחד איתם לתת את המלטונין.
אחרי שבוע הייתי מפחיתה ומפחיתה ואחרי שבועיים מפסיקה בכלל ורואה מה קורה
יכול להיות שאחרי הקורונה השתבש משהו ואחרי שהם יתרגלו מחדש לשגרה נורמלית זה פשוט ימשיך טבעי.
תמשיכי להקפיד על הטקסים כאילו אין טיפות

מזה שהייתם תקועים הרבה בבית
אולי באמת לצאת איתם יותר?

הגיוני עם הקורונה

מתעוררת בלילה ופשוט לא נרדמת.. מעל שעה
ואני גם התחלתי לחשוב שהתחיל מקורונה..

או שבגלל הקורונה והבידוד הארוך השגרה הופרה ופחות הקפדתם באופן טבעי על סדר יום וגבולות וכו, וזה עשה להם כמו ג'טלג זמני כזה שעם קצת אורך רוח, הקפדה על קימה מוקדמת, משחק, ארוחות בזמן וטרס שינה, זה יסתדר..

שמעתי על הרבה שסובלים מנדודי שינה אחרי הקורונה, גם אחרי שחוזרים לשגרה

תעשו בדק בית רציני בקשר לכללי הבית, מתי הולכים לישון ותעמדו בזה גם אתם-כיבוי אורות, שקט בבית שהילדים יבינו שלגמרי היום הסתיים ועולים לישון

למה את צריכה לדבר עם הבת שלך אחרי שהאמא כותבת הודעות?
תכתבי לאמא- הבנות ילדות גדולות (בנות כמה הן בכלל?) ואשמח אם ינהלו את העניינים שלהן ביניהן ולא דרכנו.
ואל תדברי עם הבת שלך בעקבות ההודעות האלה, כי זה מעצבן אותה.
ואם לחברה ההיא לא נעים להיות עם הבת שלך, אז אדרבא, שתתרחק.

ולרוב הבת שלי מספרת לי בעצמה כשקורה משהו והיום לא סיפרה כי באמת מבחינתה לא קרה כלום אז,שאלתי בעדינות אםהיה היום משהו עם איקס ושאני ממש רוצה לשמוע ממנה מה קרה

בעקבות ההודעה... אם זה סתם מעצבן אותה ולא יעיל... אם היא תשנה את היחס אליה אז מילא ..אבל אם לא-אז אין טעם

כיתה ג או משהו כזה?
קחי את הבת שלך לשיחה. תגידי לה מתוקה את יודעת שכך וכל לא מדברים, ואם תמשיכי בצורה כזו זה יפגע בחברות שירצו להיות חברות שלך.
אבל את גדולה ואת תחליטי מה את עושה, אני יותר לא מתערבת. סומכת עליך מכל הלב שתדעי להתנהל ואם תרצי עזרה אני תמיד פה ושמחה לעזור אבל אני אעזור רק במה שתרצי ותבקשי בפירוש. ותזכרי שאת תמיד יכולה לספר לי הכל ואני הכי בעדך.
ותאמיני בזה!!!
ומהרגע הזה כל הודעה של האמא הזו את עונה- הבנות שלנו גדולות ואני בטוחה שהן יכולות להסתדר מצוין לבד -חיוך גדול ולב.
ושוב ושוב. בצורה לאקונית. אין מה לפנות אליך, את לא גננת זה לא גנון ואם לחברה שלך חש בעיה את לא הכתובת ואם הילדות לא מסתדרות שיריבו בינהן את לא צריכה לדעת ולא להתערב
כל ההתערבות הזו לא משנה באיזו צורה היא נעשית עושה מאד לא טוב לקשר שלך עם הבת שלך. וגם מונעת ממנה להיות עצמאית ולפתח אישיות משל עצמה.
לא עונים יותר לאמא
ולא מתערבים
יריבו שיריבו. זה בריא קצת לריב. יעבור להם הרבה יותר מהר בלי התערבויות כאלו

התגובה שלי לבת שלי ואמרתי לה גם שתמיד לפני שמגיבה תחשוב אם ככה היתה רוצה שיגיבו לה ואפילו כשהיא התלוננה למה הילדה ההיא מספרת הכל לאמא שלה הסברתי לה שזה כמו שהיא מספרת לי הכל וזה בסדר וטוב אבל שאני סומכת עליה ולא יכולה לחנך אמהות או חברות שלה אני יכולה להיות אחראית רק על עצמי.. ולגבי האמא האחרת זה יגרור מלחמה תגובה כזו עדיף כבר לא לענות לה כי אם אני עונה זה מעודד אותה להמשיך לפנות אלי ואם סוג של מתעלמת זה פוחת.זה באמת קורה כבר הרבה פחות.

לא רק לא לענות לה גם לא לפנות לבת שלך. תסמכי עליה אם קרה משהו שמצריך אותך מבחינתה היא תפנה. אם היא לא פנתה את לא פונה אליה
כי אחרת את לא מתעלמת את עושה בדיוק מה שהאמא הזו רצתה.
אישית כן הייתי מגיבה בגלל שהיה מעצבן אותי הצורה שהיא מדברת על הבת שלי, והייתי רוצה שיהיה לה ברור שאני בצד של הבת שלי תמיד, ולא מוכנה לשמוע כל מיני אמירות איך לחנך אותה והאם היא בסדר לדעתה או לא. משהו בזה משדר בעיני חוסר אמון בבת שלי (לא הערות חד פעמיות ממישהו, אלא דבר כזה מתמשך. לא קביל בעיני)
אבל את מכירה אותה ומה יעבוד איתה
בכל אופן תתעלמי עד הסוף. שלא יכנס לך ללב בכלל. כי לא לענות זה לא מספיק. ברגע שזה נכנס לך ללב ואת מתייחסת לזה ומדברת על זה עם הבת שלך- הקשר בינכן נפגע 💕

כתבת מדוייק וברור כמו תמיד.

קשה בפועל ליישם אבל זאת הדרך הכי יעילה למקרים כאלו

שאני אמשיך לא לענות ואם תשאל אותי למה אני לא מגיבה אני יגיד לה שאני כאמא חושבת שהן יכולות להסתדר בינהן ולא צריכות אותי כמתווכת ואם תגיד לי שבכל זאת צריך לחנך להתנהגות טובה את הילדות אני אומר לה שאני עושה מה שאני צריכה ואני מבקשת שלא תתערב לי בחינוך

עצה שלי לאנשים כאלו זה לא להיכנס לדיון. לענות שוב ושוב את אותה תשובה
ברגע שאת מתחילה להסביר למה את לא מתערבת או כל שאלה אחרת זה מתחיל להיות דיון לא נעים.
אם את עונה תמיד- זה בסדר הן יכולות להסתדר לבד או כל ניסוח אחר שבא לך, וחוזרת על זה כמה פעמים בתגובה לכל מה שהיא תגיד, היא תפסיק.
היא תגיד לך להתערב תגידי הן מסתדרות לבד
היא תגיד לך למה את לא מחכמת תגידי הן מסתדרות לבד
היא תגיד לך אבל את כאמא זה התפקיד שלך, תגידי לה הן מסתדרות לבד.
אחרת על כל מה שתעני לך היא תמצא טענות חדשות, מכירה את האנשים האלו שחושבים שהם צריכים לחנך את כל שאר היקום לחשוב כמוהם 😜
בהצלחה! 💕💕💕💕

אני הולכת לנסות נובהרינג.
נראלי הכי שפוי בשקלול כל היתרונות והחסרונות...

באותה סירה של התלבטות.
אז בהצלחה לשתינו🤗

והקפצתי לך קצת😅

כל אחת והיתרונות/חסרונות בשבילה אישית.
זה כמו שלא אמליץ לאשה בעלת מחזור ארוך וכבד לשים התקן לא הורמונלי שיכול עוד יותר להאריך ולהכביד. כנל לא לאשה שממש חשוב לה עוד יום טהרה/מחזורים קצרים וכו'..
נובה רינג עושה להרבה נשים כאבי ראש חזקים מאד. ולחברה שלי עשה כאבי בטן נוראיים. תשימי לב שאם קורה לך בתקופה אחרי שאת מתחילה תפני ישר לרופא ותחליפי.

יחסית על נובה רינג דווקא שמעתי שיש לה הרבה פחות תופעות לוואי בדר'כ

כל אחת מגיבה אחרת לחומרים..

אני עם התקן הורמונלי ואין לי תופעות לוואי.
מה תגידי?

עד שהנובהרינג גרמה לי למי גרנות שלא עברו עד עכשיו....

ואני סובלת ממיגרנות בלי קשר
לא עשית לי חשק לנסות בכלל

זו תופעה מאוד נפוצה!
חוץ מדימומים מעצבנים שעשה לי..

מנעת פעם עם גלולות? את יודעת איך הן משפיעות עלייך בגדול? (כי זה עשוי להשתנות)
לי למשל גלולות עשו חוץ מתופעות גם איזו שהיא בעיה שהייתה רצינית יותר.. (עשיתי הרבה בדיקות על זה והמסקנה הייתה שזה מהגלולות)
אז היה ברור לי שאני לא חוזרת להורמונים.
ונרות ושקפים וכו לא בא בחשבון כי אני צריכה מניעה באחוזים גבוהים.
אז בחרתי בהתקן מתוך ידיעה שהתחושה הלא נעימה ב זה שיש לי התקן בתוך הגוף- שווה לי יותר מהסבל האפשרי מגלולות..
וזה באמת לא הכי נעים התקן.
ההתקנה כאבה מאוד, עדיין יש מידי פעם כאבים פה ושם
אבל זה לא הורמונים, על כל המשתמע מכך, ואני מרגישה ממש אני

אם כן אז אני רוצה להרגיע שאצל רופא מומחה זה שניות בודדות שלא מרגישים. הדבר העיקרי שלא כיף זה היישור של צוואר הרחם שהוא בעצם בנרתיק אם זה פחות מפחיד אותך

אח"כ את לא אמורה להרגיש כלום בעז"ה
מלבד כאבי מחזור ודימום בימים הראשונים

אם יש לך נסיון רע עם גלולות ממליצה לך לנסות התקן.
אם לא אולי שווה להתחיל מנובה רינג ולראות איך תגיבי. אם את מגיבה לזה טוב בעיני זה אמצעי ממש טוב שמאפשר חופש ונוחות

ב״ה אחרי הלידה אבל מפחדת כי שמעתי שזה גורם למחזורים יותר כואבים וכבדים.

לגמרי היה שווה לי בלי הורמונים

2-3 מחזורים ראשונים היו כבדים

האריך לי ביום, גם לא תמיד

לפעמים היו כתמים יום או יומיים לפני,

את ההתקנה עשיתי בסוף המחזור, וכמעט לא כאב, 

 

 

נהנית מאוד מההתקן, הורמונים היה בשבילי נורא ואיום

אפשר הסבר מפורט מה זה אומר ההתקן?
עד עכשיו זה היה לגמרי מחוץ לתחום כי אני מתהה מפחד מהדברים האלה... אבל באמת שההורמונים פוגעים לנו בשלום בית 😬 אז אולי שווה לשמוע בכל זאת מה זה אומר..
ממני, שממש נלחצת מבדיקות פנימיות, ועוד יותר מהכנסות של חפצים לגוף 😣

כמה זה מסוכן, כואב, איך זה נראה, כמה זמן לוקח להכניס, כמה זמן יכול להישאר בפנים, איפה זה יושב...?

יש סיכון כלשהו,  של ניקוב הרחם אני חושבת, ושל פליטה שלו, ושל הריון מחוץ לרחם

אבל גם עם גלולות יש סיכונים, 

ביומיום לא הרגשתי את זה, ההתקנה כמעט ולא כאבה לי (מומלץ לעשות בסוף מחזור, כי אז יותר נוח לרופאה להתקין אותו, בגלל מיקום צוואר הרחם)

 3-4 דקות התקנה

זה יושב בתוך הרחם, יש סוג שנועצים אותו ברחם, יש סוג שנראה בצורת האות T, ויש התקן כדורי- שהוא בצורת כדור.

יכול להישאר כמה שנים אני חושבת.

יש להתקן מוליך שמציץ מצוואר הרחם, וכשרוצים להסיר את ההתקן, הרופאה מושכת אותו החוצה.

בהצלחה

הוא יושב ברחם (יש סוג שננעץ ברחם) וזה מונע מהביצית המופרית להשתרש בגלל התגובה של הרחם לחומר נחושת. לא אמורים להרגיש אותו בכלל ביומיום.
יכול להישאר כמה שנים צריך להגיע לביקורת (א"ס) כל חצי שנה

ההכנסה קלה, כמה דקות, בגלל שהוא קטן אז כמעט ולא צריך לפתוח את הרחם ולכן לרוב הדעות זה לא אוסר.
כדי להכניס מכניסים ספקולום ,ואם צריך אז גם משהו שמיישר את צוואר הרחם אבל אם את לא אחרי לידה אז תגיעי בזמן הווסת וזה יהיה הרבה יותר קל .

חשוב ללכת לרופא/ה שמומחים בהתקנים. זה פעולה סופר פשוטה למי שרגיל בה וכמובן מורכבת יותר לרופאה שעושה את זה לעיתים יותר נדירות, אצל רופא טוב כמעט ולא תרגישי כלום

יש סיכונים אבל הם ממש נדירים. וזה גם סיבה ללכת למישהו מומחה

בד"כ אחרי ההתקנה יש כמה ימים של כאבי מחזור, דימום, לפעמים קל לפעמים קצת יותר כמו ווסת (ולכן לפעמים הוא אוסר)

ואחרי זה מקבלים מחזור כרגיל כמו שהיה לך בלי ההורמונים. לרוב הוא יהיה קצת יותר כבד או שיהיו כתמים לפני ואחרי

ההוצאה דומה להתקנה, רק בלי כאבים ודימומים אח"כ (רק קצת)

אחרי לידה זה יותר קל לשים התקן?
זה מתאים גם אם אני רוצה למנוע רק לשנה- שנתיים?

אפשר לכל פרק זמן שרוצים. השיקולים זה ההתקנה והמחיר אבל שנה זה המון זמן.

אחרי לידה לא יותר קל כי צוואר הרחם יכול להיות למעלה ואז צריך ליישר אבל זה פרוצדורה קלה וקצרה. ממש בקטנה

אם ברגיל את סובלת מווסת כבדה אז שווה לחשוב פעמיים ולשקול התקן הורמונלי אולי
אבל אם לא אז לדעתי שווה לנסות

עוד נקודה חשובה- תבררי מה הפסיקה אצלכם לגבי כתמים מהתקנים.
לי פסקו ללבוש צבעוני,לוותר על מוך, ולבדוק מעט. אז זה כמעט ולא הפריע לי לטהרה

אצלי זה האריך קצת, בעיקר בכתמים לפני ואחרי.
מחזור ראשון היה זוועה אבל זה גם היה מחזור ראשון אחרי לידה אז זה לא בטוח מההתקן

סטנדרטי) אבל כן ארוכים - 5-6 ימים

בתור אחת שיש לה מחזורים של7-8 ימים🙈

מעניין אותי לדעת אם כן מה אצל הרוב? 3-4?

בהדרכת כלות זה מה שלימדו אותי.

אמרו ש 8 ומעלה זה נחשב ארוך וכדאי לברר אבל עד 7 נחשב נורמלי..

לא נראה לי שיש הרבה נשים שהמחזור נמשך 4 ימים או פחות..

ימים…

הרי המינימום לפני הפסק זה 5... (או 4)
ארוך זה 7... ויותר.. 6 זה גם קצת ארוך יחסית...אבל נסבל

או הבדל בזמן שהייתי עם ההתקן או בלעדיו

ודווקא כאבי המחזור שתמיד סבלתי מהם קשות כמעט ונעלמו

אני מאד מרוצה מההתקן

כבר פעם שנייה עם נובה טי

ב"ה לא נצפו בגללו בעיות

(יש לי בעיות של דימומים בין מחזורים, אבל לא בגלל ההתקן. אני פולוציסטית וזה בהחלט קורה לי גם בלעדיו)

כאחת שהגלולות ממש חירפנו אותי- בגלל דימומים (אני טיפוס שיחסית לא מאד מושפע רגשית מהורמונים כך שלא יודעת לתת חויה אישית בקטע הזה אבל כן בכל הקטעים האחרים)
בקיצור ממש לא רציתי להמשיך עם גלולות ומצד שני לא רציתי התקן גם כי מפחיד אותי להכניס לרחם שלי משהו שאני לא מספיק בטוחה לגביו וגם כי לא רציתי מניעה לטווח מאד ארוך
בקיצור עברתי לנובה רינג, פשוט שקט, לא היו דימומים בכלל, לא מרגישים את הטבעת, אין את החרדה התמידית של "לשכוח" גלולה, ושעונים מעוררים ולקחת את הגלולות לכל מקום וכו,
מבחינה הורמונלית הבנתי שיש בה פחות הורמונים מגלולות כי היא ממש ליד הרחם ולא עוברת דרך מערכת העיכול, ולכן גם פחות משפיעה
ורוב מוחלט של הנשים ממש מרוצות מהנוברינג

קיבלתי היתר ממכון פועה
כי אני ממש נגד הורמונים וגם התקן לא רציתי..

ידעתם שבעלון של הגלולות רשום שהם מגבירות סיכון לסרטן השד?😳

יש לי חשש גדול מלהכניס משהו עם השפעות לא ידועות לגוף וחייבת מניעה רצינית אחרי 3 צפופים..

מפחיתות סיכון לסרטן שחלות ורחם. ולעומת זאת הסיכון המוגבר לסרטן שד הוא רק בעת הלקיחה ויורד אחרי שמפסיקים. חשוב להסתכל על כל התמונה לא רק על חלק מהפרטים. 

לא עשה לי מצבי רוח או משהו, והכי מעולה היה שחיברתי חפיסות והיינו מותרים לתקופות ארוכות

כשאנשים מתקשרים שהם באים את או בעלך ישר אומרים- בשמחה אבל לביקור קצר בלבד. אם אתם מעדיפים ביקור ארוך אז עוד חודש.
אם אין אני לי מי לי

היי לך! מגיע לך!

שעה(!!!) אחרי שחזרתי מבית חולים.
לאטרף של 3 ילדים הפוכים ונחיתה שלי הביתה.
הביאו איתם א. ערב אבל טינפו לי את הבית ופוצצו את הכיור בכלים וכמובן לא ניקו אחריהם.
והיו 4 שעות.....שכבר גלשו לשעת ההשכבה של הילדים.
ואני עם דמעות בעיניים.תשושה.מתה שרק יעופו כברר!!
אין טאקט בסיסי!!

הצילווווו

איפה הטקט והרגישות של האנשים🤦

אנשים, אני אוהבת אתכם, לא אחרי שאני יולדת 😑

מותק פשוט ללמוד לענות לאנשים שלא מתאים
תנצלי את זה שהם עוד מתקשרים לפני, בשביל לסרב

ורק עוד חודש יבואו לביקור קצר...
אם הם רוצים להיות נחמדים שישלחו משלוח נחמד וטעים.

מה עם לבקש מבעלך שיהיה השומר הרע, וכשתסמני לו שיפזר את האורחים?

כך הבנתי... גם אלה שבקופסא אי אפשר.
אחרי חימום הכל טוב...

בעלי מלא גלגלים מרדיאטור מהפח וחיבר עם חוט ברזל.

לא לרדיאטור אבל לעגלה כלשהי אחרת שלא זוכרת כרגע מה היא

גדול על החוויה הנוראית❤️ ואגיב יותר מאוחר בהרחבה בלי נדר

דבר ראשון חשוב לי לומר לך, אפילו שאת בטח יודעת בעצמך, שלטפל בתינוק אחרי לידה זה עבודה במשרה מלאה ומאוד מאוד קשה להספיק לעשות משהו תוך כדי, אז את אלופה על מה שאת מצליחה לעשות! גם אם התינוק רגוע, בטח אם לא. ואת אמא מדהימה, אני בטוחה. שומעים כמה את אוהבת את התינוק שלך, כמה את דואגת לו יותר מלעצמך, איך את משקיעה בו אפילו שזה בא על חשבונך. אז תכניסי לך לראש שאת אמא מדהימה! וגם תגידי את זה בקול, אם בא לך אז גם ליד בעלך, תגידי לתינוק "איזה אמא טובה יש לך. אמא כל כך אוהבת אותך ודואגת לך, מאכילה אותך כשאתה רעב, מחליפה לך טיטולים, מרגיעה אותך כשאתה בוכה, נמצאת איתך לבד רק שנינו כל יום עד שש בערב..."
בעלך צריך ניעור רציני, ממש. אבל קטונתי מלייעץ לך בתחום הזה... רק חיבוק גדול

ואני לא יודעת איך אבל את חייבת לדאוג לעצמך! אפילו אם התינוק יבכה קצת, את חייבת לאכול, לשתות משהו חם, לנוח... תכיני לעצמך סנדוויץ' בבוקר, אפשר לאכול סנדוויץ' עם תינוק בידיים או שיד אחת מנדנדת את העגלה. תקני חבילת קרקרים, בייגלה, עוגיות- משהו שאפשר להכניס לפה בין לבין. תכיני ירקות חתוכים שיהיו לך לנשנש. תדאגי לך!

איך הוא היה קודם? האם השינוי הוא בעקבות ההריון והלידה או שהוא זלזל בך גם קודם?
זה בהחלט לא תקין.
קודם כל אל תקשיבי לו. תאמיני בעצמך שאת אמא נהדרת. ותמשיכי להגיד את זה לעצמך ולו. מה זה השטויות שלו?!
דבר שני, תדאגי לעצמך. בזמן שהתינוק ידן או רגוע תאכלי ותנוחי. את חייבת לשמור על הכוחות שלך.
וכדאי ייעוץ. גם אם לא יסכים ללכת איתך ליעוץ זוגי, לפחות תלכי לבד כדי שתוכלי להחליט מה לעשות הלאה.
בהצלחה ומזל טוב

אני בטוחה שאת לא צריכה לספוג את ההשפלות האלה. זה לא תקין לצערי... יש אפשרות לפנות לעזרה מקצועית? אסור להישאר ככה...

את נשמעת אמא כל כך טובה ומסורה ודואגת שחושבת בלי סוף על הילד שלה
מגיע לך להיות מוערכת ולקבל תמיכה ואהבה, במיוחד אחרי הלידה
אני חושבת שכדאי לך לפנות לעזרה מקצועית ולהתייעץ על זה עם גורם מוסמך
לבנתיים תגידי לעצמך כמה את אישה ואמא טובה ומדהימה (ואת באמת כזו!) ותנסי לפנק את עצמך במה שאפשר (אולי להזמין בשבילך ארוחת בוקר מוכנה? לקנות שיהיה בבית לחמניות וגבינות שוות?)

מתייגת את @נגמרו לי השמות המדהימה שבטוח יהיה לה מה לכתוב לך

חיבוק גדול

עניתי למטה ❤🙏

והלידה שהם לכשלעצמם מוכיחים כמה את גיבורה ולביאה! ואיזו אמא מהמממממת את שעברת דבר כזה עבור התינוקי שלכם.

אני יודעת מהחוויה שלי ושל חברות שיש כמה סוגי תגובות לבעל אחרי לידה ובטח בטח אחרי לידה ראשונה! גם לאבא קשה אחרי לידה. יש אפילו אבות שלוקים מדכאון אחרי לידה
בבשונה מהאמא האבא עבר את ההריון והלידה כחוויה חיצונית לו לכן לפעמים התגובה שלו לחוויה לא פשוטה. אצלך נשמע שהוא פשוט מקנא!! את מחוברת אליו כרגע יותר ולכן הוא מנסה להוריד אותך כדי להרגיש שהוא יותר ממך- דואג לתינוק יותר, מטפל בו טוב יותר. מרגיש כאילו הוא בתחרות. אבל זה רק כי הוא מקנא בך.....
אני הייתי פועלת בשני מישורים:
1) פונה לעזרה! תתקשרי לעמותה שמסייעת לנשים. אולי ניצה?
2) מחמיאה לו! כן כן כשהוא מטפל יפה בתינוק תזרקי לו איזה מילה טובה.ככה לא ירגיש שאת איתו באיזה תחרות

בהצלחה יקרה!!!!

לא העליתי בדעתי כיוון כזה בכלל, אבל הוא נשמע מאוד הגיוני.

זה נראה לי תלוי אם היחס היה כזה תמיד או שזה משהו חדש בעקבות הלידה.

כיוון, אם לא מתאים לך, פשוט תפסיקי פה... כותבת מה שמרגישה, אני לא מקצועית ולא ילדתי עדיין...
קודם כל, לא מצדיקה בכלל! בעל לא צריך לזלזל באשתו! בטח לא מלכה שילדה לאחרונה... אבל איך היה לפני הלידה?
כי אם גם לפני זה היה ככה אז הוא פשוט כזה באופי ונשמע שאתם צריכים עזרה מקצועית.
אבלאם היה לכם קשר טוב, והוא כיבד אותך, איך שנשמע, אולי הוא בעצמו קצת מרגיש מאוים! עד עכשיו הייתם רק הוא ואת! האישה שלו! ופתאום נכנס פרטנר נוסף, מרגש, אהוב, אבל באיזשהו מקום הוא לוקח לו את אשתו...
מרגישה על עצמי שההריון בעצמו כבר לקח קצת מהזוגיות של קודם,מאז שתגיע הלידה ויהיה מישהו שיהיה כל עולמי, הגיוני שעוד יותר.

אם מרגיש שזה הכיוון הייתי מנסה לחשוב איך לתת לו את המקום של הביחד בלי להקשות עליך מידי. להדגיש דברים טובים שיש בתינוק שדומים לו- הוא חתיך כמעט כמוך! תראה איך הוא מסתכל עליך, רואים שהוא שלנו.... לא יודעת, הכיוון...
אולי להזמין לו אוכל שהוא אוהב לפני שחוזר הביתה, ולשבת כמה דקות יחד לפני שאת מתעסקת עם עצמך (וזה כמו שכתבו פה, דבר ראשון! )

הדבר הראשון שחשוב לוודא כאן יקרה - זו כל ההתנהלות של בעלך מולך.

לצערי יש כאן כמה וכמה נורות אדומות, וחשוב מאוד לבחון אותן - ואם זה אכן כך - לפנות כמה שיותר מהר לעזרה מקצועית בתחום האלימות במשפחה.

זו מילה מאוד כבדה ובומבסטית, אך אם את חווה אלימות כלשהי, אלימות מילולית / רגשית / אחרת - זה חייב להיפסק.

 

לא תקין ולא הגיוני שתחיי במציאות ש (ואני מצטטת מה שכתבת יקרה):

"הוא *תמיד* *מזלזל* בי

*ולועג לי*

""אומר שאני מגזימה ומשקרת"

"לא מפסיק להגיד שהתינוק לא קשור אליי"

"לא מפסיק להגיד שאני לא נותנת לתינוק כלום"

"וכל מיני משפטים שהורגים אותי מבפנים" (!)

"הוא כועס עליי אם אני רוצה לשחק עם התינוק"

"חטף לי את התינוק מהיד"

"כל פעם אומר שהוא יגדל את התינוק יותר ממני"

"כל פעם אומר שאני כלום" (!!!!!!!)

 

"זה שובר אותי מבפנים"

"זה נכנס לי לתת מודע שאני לא דואגת לו ואבא שלו הרבה יותר ממני"

 

"אני עצמי לא חשובה לבעלי וזה ברור לי" (!!!)

"הייתי תמיד לבד, לא שאל אפילו איך אני מרגישה"

"אמר שאני מגזימה על בדיקה רפואית"

 

"מספר למשפחה כמה אני עצלנית וכמה אני לא עושה כלום"

 

"משפיל אותי כל הזמן"

 

 

לא לא לא.

לא יקרה שאת!

לא מגיע לך יחס כזה!

בשום תסריט בעולם!

בשום מצב בעולם!

ל-א מגיע לך אפילו אחד מ"הפנינים" הללו

זו פשוט השפלה.

ואלימות.

 

אני מצטערת זה פשוט זועק.

 

הלוואי שאני טועה - אבל דבר ראשון הייתי מבררת מול גורם הכי מקצועי והכי מוסמך לזה שזה לא המצב.

שאין כאן שום אלימות בתמונה.

 

ורק אחר כך - לדאוג לשאר.

 

וכמובן כמובן - את.

את הכי חשובה כאן.

את מדהימה

את אישה יקרה ואהובה שהביאה חיים לעולם

את ראויה לכל הערכה

ולכל האהבה

והחיזוק

והעידוד

והמילים הטובות

והיחס המכבד

 

ומעל הכל - לכבוד.

כבוד כי את בן אדם!

ואמא!

ואישה מופלאה!

 

וחלילה חלילה לא להשפלה!

 

יש בפורומים הודעות נעוצות על טלפונים למקרי של אלימות במשפחה, בבקשה יקרה תתקשרי עוד היום ותספרי את המקרה שלך.

 

את זקוקה לעזרה.

 

תספרי להם.

תתייעצי איתם.

 

אל תהיי לבד בזה.

 

הם ילוו אותך צעד צעד.

לא להיוטת לבד.

 

ובטח שלא לקחת ללב ולהאמין לכל אותן ההקטנות שבעלך מקטין אותך. פשוט לא!

הוא זה שטועה, ובגדול, ואני כותבת עליו בלשון עדינה...

הוא בעצמו חייב טיפול מהשורש בעצמו - אבל עד אז ורק אם תבחרי ובכל מקרה - אסור לזה לבוא על חשבונך

והיחס הנוראי הזה, המקטין, המשפיל - חייב חייב להיפסק! אתמול!

 

שולחת לך את כל הכוחות והאהבה והחיזוק יקרה

בבקשה תעדכני מה איתך

 

הצעד הראשון הוא להרים טלפון. אחד.

אח"כ ב"ה המצב יתחיל להתבהר לאט לאט.

 

ואל תשכחי כמה את מדהימה

וטובה

טובה טובה טובה!

ואלופה!

ואת אף פעם לא לבד!

 

המשפחה שלך איתך!

ואנחנו איתך!

וכמובן הקב"ה איתך

ויש לך את בנך המתוק

ואת עצמך האלופה!

 

יהיה טוב ב"ה, טוב גדול! תצעדי את הצעד הקטן הזה בתפילה ותקווה שזה יתחיל להניע את המנוע עבורך לחיים מאושרים וטובים באמת, לחיים מלאי הערכה וכבוד, לחיים של שמחה ואושר. אמן! 

❤❤❤

 

כתבת כל כך מדויק ונכון

ועל הדרך מקפיצה כדי לשאול אותך, @מצפהלטוב פותחת השירשור היקרה - מה שלומך?

ולמה הוא מביע את עצמו בצורה כזו, רק שזה רלוונטי כמובן רק אם הוא היה מתנהג בכבוד ובצורה ׳נורמלית׳ גם לפני אז חשוב לשים לב לזה, אם המצב היה כך גם קודם זה לא רלוונטי.
כן חשוב לי להתייחס אליך, אני מבינה שאת אחרי לידה אז קודם כל מזל טוב! מאוד מרגש ילד ראשון ולידה ראשונה, הכל חדש, ויש הרבה הרבה הורמונים והסתגלות למציאות חדשה.
קודם כל ולפני הכל את צריכה לדאוג לעצמך וזה לא תקין שאת אוכלת רק ב6, לא ברור לי למה את מחכה לו שיגיע כדי לאכול. התינוק לא ישן בכלל במהלך היום? רעב ועייפות במיוחד אחרי לידה ועם מערכת זוגית לא תומכת יכולים להוות טריגר ענק לדכאון אחרי לידה, אז קודם כל זה.
אם את רוצה לרשום סדר יום וננסה לעזור לך למצוא את הזמן לדאוג לזה אנחנו פה, זה באמת מאוד חשוב למצב הנפשי והפיזי שלך.
דבר שני, את מתארת תחושות קשות שהוא מעלה בך. ומה שמדאיג אותי זה שאת נותנת לזה להשפיע על הרגשות וההתנהלות שלך, שזה סהכ הגיוני כי בעל הוא מנוע מספר אחת לטוב ולמוטב, אבל את יכולה וגם צריכה במצבך לדעת מתי לא להקשיב לו. אין שום סיבה שבעולם שתרגישי שאת אמא לא מספיק טובה, גם אם בעלך אמר, כי זה פשוט לא נכון. אתם בסיטואציה מאוד רגישה מבחינת ההתנהלות שלו מולך אבל את יודעת שאת עושה את המקסימום כדי שיהיה לבן שלך הכי טוב וזה מה שהופך אותך להיות האמא הכי טובה שיש לו. ואל תתני לו לערער אותך בזה. או בדברים אחרים. כי המדרון פה יכול להפוך למאוד חלקלק, יש מקרים לא על אף אחד מישראל שגברים התעללו בנשים שלהם והיו ככ מניפולטיביים מול הנשים החלשות והמסכנות הללו שהם עוד הצליחו לגרום להן להאמין שהן אשמות.
יש בכל אחת מאיתנו נקודה של אמת פנימית מאוד ברורה שמבינה מתי משהו לא תקין, תחושי אותה ותלטשי אותה על ידי המציאות שאת חיה ואל תכנעי לאמירות המחלישות. את טובה ואת מהממת ואת האמא הכי טובה והכי מתאימה לבן שלך כי השם נתן לך אותו ואת לא צריכה ציונים מאף אחד שיאשרו לך את זה, ככה פשוט.
אם תרצי לפרט עוד לגבי המציאות הזוגית שהיתה לכם לפני זה יהיה טוב כדי להבין את התמונה המלאה. מקווה שהועלתי במשהו, ושוב חיבוק על קבלת הפנים הלא פשוטה לחיי האמנות ❤️

לדעתי תקליטי אותו. שלא יעשה לך חס ושלום איזה תרגיל על הילד אם תיפרדו.
שולחת לך חיבוק ענק וכוחות. נשמע קשה בטירוף. אולי תלכי עם הקטן קצת להורים? להתאושש. ולחזק ביטחון.

אבל
הכול בהתייעצות עם איש מקצוע

התאור שכתבת נשמע ממש הזוי,וחייב שינוי דחוף!!!
אבל אם אפשר לשאול בזהירות...
מה שכתבת זה המציאות מעורבת גם בתחושות שלך? או רק המציאות?
הרבה מהתאורים שתארת- הרבה בעלים יתנהגו כך,ולא מרצון לפגיעה אלא כי הם כאלה.
לדוג'-הבעל של החברות שלך קנה להן מתנה,ובעלך לא קנה לכן בעלך לא אוהב אותך,זה לא בהכרח משוואה נכונה...
כנ"ל - "הבעל שלהם מבשל ושלך לא."
זה ממש תלוי באיזה סגנון בית וחברה גדל.
( בעלי לא קנה לי מתנה לאף לידה, ורק עכשיו אחרי כמה לידות,הוא סיפר לי בפליאה ששמע על מושג כזה...)
דוגמא נוספת - הורים חשבו שצריך רופא והוא לא- זה פער ממש נפוץ... הרבה פעמים הורים דואגים יותר מהבעל ( אפשר אפילו לראות בזה צד חיובי שהבעל לא טיפוס דאגן).
כתבת שסיפר להורים שלו שאת עצלניות והוא עושה. האם אמר במילים האלו,או שאולי הוא רואה בזה סיפור חיובי- אשתי עם התינוק ואני בעל טוב שסידרתי...

אם זה לא המצב אצלכם-אז בבקשה תתעלמי ממה שכתבתי,רק אם זה מתאים לך אפשר לנסות לקרוא את המציאות אחרת. בהצלחה ענקית💗

נשמע לא פשוט בכלל. אז קודם כל חיבוק...
איך היו היחסים לפני הלידה? זה ככה רק מאז הלידה?
נשמע לי שאולי הוא עושה את זה קצת מקנאה. הוא גם חיכה לילד הזה, ואת זוכה להיות איתו כל היום, ובעלך רק בערב... יכול להיות שהוא היה רוצה להיות גם איתו יותר, והוא מוציא את התסכול שלו עלייך.
מעלה השערה, יכול להיות שזה בכלל לא קשור.

קשה לשמוע

הסוף הכי נכון! את ראויה לבעל שיכבד אותך, שידאג לך, שיפרגן לך.
האם יצא לך לדבר איתו על התחושות שלך? זה תמיד היה ככה?
על פניו הסיפור הזה מעלה נורות אדומות של אלימות רגשית ומילולית. אני ממליצה לך יקרה להתייעץ עם איש מקצוע בנוש.
הרבה כח

חיבוק גדול וזה בכלל בכלל לא מגיע לך היחס הזה!

איך היו היחסים לפני הלידה?

נשמע לא נורמטיבי בכלל בכלל

תראי אני לא יודעת איך היו לכם היחסים לפני אבל אם גם ככה היה זלזול אני הייתי לוקחת את הרגליים שלי עם התינוק ועוזבת להורים..ומשם חושבת מה לעשות הלאה..גם אם זה צריך להגיע לגירושים

קודם כל חשוב לי לומר לך-
את אמא של הילד שלך ואת יודעת הכי טוב לטפל בו. אל תתני לבעלך להיכנס לך לראש ולגרום לך לחשוב אחרת. אין תחליף לאמא. את הדבר הכי יקר והכי חשוב לתינוק. אני לא יודעת למה בעלך עושה את מה שהוא עושה. אולי הוא מקנא בך. אולי משהו עמוק יותר. אבל אל תאמיני לו!!! תקיפי את עצמך באנשים שאוהבים אותך ומאמינים בך שיתנו לך כוחות)

דבר שני- כתבו לך כאן להתייעץ עם עמותות שעוזרות לנשים שחוות אלימות. אולי זה נשמע לך קיצוני אבל לצערי התיאורים האלו מראים על משהו לא תקין בכלל בהתנהלות של בעלך
ואת אחרי לידה וזקוקה להמון תמיכה.
מציעה להתקשר לדבר איתם

ואם הקשר שלך עם ההורים טוב נסי להיתמך בהם כמה שיותר
חיבוק ענק

לא חשבתי אפילו על מה שכתבת. לא ראיתי משהו מיוחד חוגג.

קיבלתי בגלל ירידת מים מוקדמת ואחרי כמה שעות.
הפעם היחידה בחיים שקיבלתי אנטיביוטיקה...
לא הרגשתי השפעות כלשהן.

אגב כתבו כאן בעבר על פרוטוקול טיפול בGBS, משהו של אינקולינה

לא הרגשתי שום השפעה.

הספקתי מנה אחת, והיה יותר מסבבה

באמת היתה לי פטריה אחרי הלידה..לא כיף...

אבל לקחתי אנטיביוטיקה לדלקת בשתן בחודש תשיעי, ובאמת היתה לי ולתינוק פטריה אחר כך...
לפעמים אין ברירה וצריך לקחת. כדאי לקחת תוסף פרוביוטיקה כמה ימים לפני ואחרי כדי שיהיו פחות סיכויים לפטריה. אבל גם אם יהיה, תטפלי בזה ויעבור... לא סוף העולם

עודדתן אותי
אולי אקח פרביוטיקה כבר מעכשיו למניעה
מקווה שזה יעבור בסדר

אני לקחתי בגלל ג'י בי אב והכל היה בסדר. זו מנה אחת לווריד, לא כמו אנטיביוטיקה ששותים במשך שבוע/10 ימים

לא כל כך מקובלת אבל אפשרית..

לקחת עכשיו אנטיביוטיקה מהפה (נדמה לי שמוקסיפן או משהוא אחק שיעיל לגיביאס) במשך כמה ימים.
לחכות חמישה ימים וחעשות צרבית שתן.
אם היא יוצאת שלילית - אפשר לסמוך על זה לחמישה שבועות.

אז אם יש לך מספיק זמן לחידה ותצמאי רופא שמשתף פעולה ויתן לך מרשם זאת אפשרות..

זה לא הפרוטוקול המקובל לג.ב.ס אבל מבירור שערכתי זה בהחלט יעיל..

כי בדיקת השתן שלי לא יצאה חיובית לgbs גם לא המשטח הרקטלי רק הואגינלי יצא חיובי
הגיוני?

זה יכול להאריך או להכביד עד שלא תנסי לא תדעי. לי האריך ביום.
ההתקנה עצמה קצת כואבת, תלוי כמה את רגישה לספקולום וכמה קשה להגיע לצוואר הרחם שלך. אבל זה חמש דקות. ויש אחר כך כאב כמו מחזור במשך כשעה כזה. לוקחים אקמול או אדויל וזה בסדר.
זה שווה את זה מאד מאד לדעתי האישית
לא מרגישים כלום ביום ביום

1. ההתקנה לא ממש כואבת, זה פשוט לא הכי נעים אבל לא ארוך, זה כמה דק. אישית אני מתעלפת כל פעם אחרי התקנה. (ואני בחיים לא מתעלפת, בחיים. זה קורה לי רק בהתקנה). אז תשימי לב לא לקום ממש מהר ולהתכופף וכו.
2. אחרי ההתקנה יש כמו כאבי מחזור ליממה או 2
4. יכול להאריך כן. אצלי במחזורים הראשונים ממש היב אקוך ואחכ התאזן על תוספת של יום או שניים יותר ממה שאני רגילה
5. לא מרגישים אותו ביום יום
6. את בדכ מקבלת מחזור בהנקה? לי כל עוד לא קיבלתי מחזור היה שקט שקט מההתקן בערך שנה וחצי לא הרגשתי אותו בכלל. היה ממש אידיאלי. אחכ באמת היו לי קשיים להיטהר אבל עם פסיקה מתאימה זה יכול להיות פחות מבאס

מזדהה עם הלחץ הנפשי אני גם בדילמות מה לעשות

בקבוצת פייסבוק של מדברים על התקנים יש כמה פוסטים של נשים שקרו להם סיבוכים כתוצאה מההתקן ולכן כתבו שההמלצה היא לא לשים התקן לפני הריון ראשון.

מה בעצם ההבדל?
עד כמה הסיבוכים נפוצים?

בגדול עד לא מזמן היה מקובל לא להתקין לפני לידה ראשונה.
היום כן מתקינים כי יש סוגים שהם פיזית יותר קטנים (כמו בלרין או התקן טי מיני)

בעקרון בזמן ההתקנה יכול להיות סיבוך של נעיצה שהיא לא בתוך הרחם אלא בשריר / רקמות ליד וזה כמובן לא טוב.
אצל רופא מיומן בהתקנות זה סיכון אפסי

ולפעמים ההתקן זז גם אחרי ההתקנה ועלול לגרום זיהומים או בעיות אבל זה גם די נדיר

אני ממש ממליצה ללכת לרופא מומחה, לא רק בגלל סיבוכים אלא פשוט ההתקנה מהירה יותר ופחות כואבת כשהרופא יודע בדיוק מה הוא עושה

אני ממליצה מאוד על דר אילן ברעם וההתקן שלו. מקבל בירושלים ומודיעין

חזרתי לעבוד והקטן קם כל שעתיים שלוש בלילה .
אין לי עצות, רק פורקת שגם אני במצב הזה ועל גבול הקריסה

הילדים שלי מתעוררים יותר מכל שלוש שעות. ולאורך זמן (גם כשגמלתי מהנקות לילה זה לא הפסיק את ההתעוררויות...).
הפתרון שלי זה שהתינוק לידי ואני מניקה מתוך שינה. אפילו לא זוכרת כמה פעמים קמתי בלילה.
עכשיו אני מתעוררת לקחת את הבן שלי לשירותים, וזה הרבה יותר מעיר אותי למרות שזה קצר (אלא אם כן הוא פספס ואז צריך גם להחליף...), אבל ב"ה אני נרדמת מהר חזרה. עדיין עייפה ביום אבל שורדת...

וגם בעלי מעדיף שלא תתרגל לישון איתנו במיטה

מנסים ללכת לישון יותר מוקדם... שגם אם הלילה קשה, לפחות התחלת אותו יותר מוקדם...

זה לא רק הלילות... לפני חצי שנה זה באמת קשה גם לך וגם להם

זה סטאז' ובשביל שייחשב לי סטאז' אני צריכה לפחות 6 חודשי עבודה במהלך שנת לימודים אחת

או בלתי אפשרי?

וישנים רצוף עד הבוקר

בטח כשהיא עוד רגע נכנסת למסגרת וישר חורף.. מקווה להמשיך להעביר לה נוגדנים

מבינה שכנראה מתרגלים לחיות ככה🤷‍♀️

ומנסים למצוא,לפחות מדי פעם, פתרון לשינה בסיום העבודה (הייתי משאירה אצל המטפלת עוד חצי שעה וישנה בינתיים. אפשר להביא בייביסיטר או הבעל אם הוא נמצא).
ומתרגלים לימים עייפים 🥱

את פשוט שמה אותו במיטה והולכת?
זאת שיטה די קיצונית, הגיוני שבוכה...
איך היה נרדם עד עכשיו?

אפשרות אחרת היא לעשות את זה הדרגתי - למשל עם כיסא שבהתחלה את לידו, וכל יום מזיזה קצת לכיוון הדלת, עד שאת בחוץ.
אמור להיות יותר קל בשבילו, גם אח ייקח קצת יותר זמן.

אבל גם אם יהיה הדרגתי, זה יעזור?

כדי ליצור פחות מצוקה אצל התינוק.
זה תהליך של למידה הדרגתית.
זה לא אומר שזה יהיה מהר, אבל אמור לעורר פחות חרדה אצל התינוק...

סליחה אבל זה ממש לא לעניין. 7 דקות של תחושת נטישה של כל העוגן של הביטחון בעולם הזה זה נצח בשביל תינוק כ''כ קטן. נצח. ואז הוא נרדם בתחושה של יאוש. שאין מישהו ששומע אותו. אוהב אותו. שומר עליו. אין לו יכולת קוגניטיבית להבין שאתם אוהבים אותו מחוץ לדלת או שאתם בכלל שם.
יש שיטות עדינות והדרגתיות. עם מענה לבכי.
בבקשה תחפשו דרך אחרת שמכבדת את התינוקי.

מחילה..
יש לי נסיון בזה. ניסיתי את זה עם הגדולה שלי וזה היה נוראי. מאז- לעולם לא.
נראה לי סביר שתינוק ייבב 2-3 דקות וילך לישון, לא מעבר לזה

כן, זה יכול לרדת מתישהו, כשהוא ילמד להתייאש מהעולם.
ויכול שלא לעבור, ואתם תתרגלו שהליכה לישון כרוכה בסבל לתינוק.

אין סיבה לתת לו לבכות 13 דקות בלי מענה.
מותר לתינוק לבכות. מותר להירדם מתוך בכי. אבל בכי של קושי, לא בכי של ייאוש, של נטישה, של חרדות מהעולם.
אפשר לתת לו מענה - ללטף במיטה, לחבק בתוך המיטה, לשבת ליד... גם אם הוא ייבב כי זה קשה לו - אתם לידו לתמוך בו, ולאט לאט (מקסימום שבועיים מהניסיון שלי) הוא ילמד שככה הולכים לישון.

הוא עדיין גור קטן. הוא לא אמור להתמודד עם הליכה לישון בבכי. זה נפלא להרגיל לישון איך שאתם רוצים בחדר אחר או לבד. אבל לפני הכל הוא צריך הרבה חום ומגע. חיבוק, ליטוף, ניגוד שירה. לאט לאט אפשר להוריד אבל לא בבת אחת. כמו שכתבו מעלי לתת לתינוק בגיל כזה לבכות כל-כך הרבה זה ללמד אותו שאין לסמוך על המבוגרים ובזמן שהוא צריך מגיע כי הוא מרגיש בודד הוא לא יקבל את זה. קצת מוקדם מדי לקבל תובנה. כזו לחיים.
אני מתחילה בלתת לתינוק להרגע על הידיים עד מסטול כזה של חצי הרדמות, לאט לאט אני משכיבה קצת יותר בערנות וטופחת קלות על הגב, או שמה יד, או מנדנדת קלות. ובהדרגה מורידה את המגע עד שלומדים להרדם לבד. ותהליך שיכול לקחת כמה שבועות... (ואחר כך לפעמים גם לסגת בעקבות מחלה/חיסון/מסגרת חדשה וכו'). תינוק זה דבר מאוד דינאמי. מה שנכון להיות לא תמיד יהיה נכון בעוד יומיים.
זה נורמלי ותקין ובריא (בעיני) גם אם הם לא יודעים להרדם לבד בגיל הזה! השניה הוא יצא מהרחם. שם הוא שהה 9 חודשים בתוך חיבוק אוהב וחמים. הוא פחות זמן בחוץ מאשר בפנים. למה הוא צריך להתרגל לכל הלבד הזה כל כך מהר?
אל תדאגו הוא לא יהיה מפונק גם אם תחבקו אותו או תאשימו אותו ביחד עוד כמה חודשים..
בהצלחה.

7 חודשים זה פצפון! לא להשאיר אותו לבד וללכת.. מסכני! בוכה עד שנרדם.. הוא לא בוכה מפינוק! זו תחושת נטישה!! אני גם שמה את הבן שלי במיטה ומרגילה אותו לישון לבד, אמנם הוא איתנו בחדר, אבל אני יושבת, טופחת לו קצת על הגב ואומרת לו שאני כאן עד שנרגע ושם ראש רגוע, אם הוא בוכה ואז שמה לו נעימות מרגיעות והוא נרדם.. אם הוא רגוע שמה לו מנגינות או שרה לו והוא נרדם. בן 8 חודשים

אבל אין צורך. מכניסים ספקולום ואז את ההתקן.. זה לא משהו שמצריך הרדמה.
אולי אפשר לבקש משחת הרגעה באיזור- עזרקאין וכו'..

ומאד כאובה, אתמול ניסיתי להתקין אצל רופא נשים ועצם ההכנסה של הספקולום והחיטוי כבר כאב לי ברמה בלתי נסבלת וביקשתי ממנו לא להמשיך, אני לא חושבת שאני יכולה לעמוד בכאב הזה לכן מבררת על הרדמה

עדיף להשאיר במקרר עד הטווח הרחוק מאשר להקפיא ולהפשיר

ואז ב40+3..

ופשוט באים?
צריך תור או משהו?

לרוב לא צריך תור..

התלבטתי מאוד אם ללכת יום לפני או אחרי ר"ה.
אמרו לי חד-משמעית להגיד יום לפני, לא לחכות עם זה.
ומזל שכך, כי הייתה מצוקה גדולה במוניטור והשאירו אותי כבר באישפוז...

לפי דעתי עדיף להתעכב שעות ולהיות רגועים!

שיהיה בידיים מלאות והרבה בריאות!

ושם תשאלי מתי לבוא שוב

תתקשרי לפני זה לברר אם את צריכה תור או משהו.

צירים זה יכול להיות בלי כאבי גב?
כאילו כאב בטן כזה שצריך שרותים דחוף (סליחה על התיאור..)

ביומיים האחרונים יש ככה הרבה. לכמה זמן.. ולפעמים עובר אחרי שרותים ולפעמים לא (הרבה פעם אני לא באמת צריכה שרותים)..

בלידה הראשונה שלי היה לי ככה, לקח לי די הרבה זמן להבין שזה צירים ועדיף לא להתיישב על האסלה אלא להתמודד בעזרת תרגילים.
תנסי לתזמן כל כמה זמן יש לך כאלו.
מקווה שיהיה בשעה טובה ולא תצטרכי ללכת למעקב...

אצלי זה היה ככה..
התפתח כבר בהמשך היום לצירים יותר כואבים ובהמשך ללידה ב"ה..
גם אני לא חשבתי שזה צירים.. אבל אמא שלי אמרה לי שזה נשמע לה צירים והתחילה להתכונן לנסיעה.

כמו ש @לפניו ברננה! אמרה תנסי לשים לב כל כמה זמם הם באים וכו'

האמת שלא בונה על זה שיתפתי בקרוב.. כבר יומיים ככה..

לכי על הבוקר ממש איך שנפתח. זה לוקח משהי כמו שעתיים שלוש

היה ממש לא נעים.
שאלו אותי למה בכלל באתי ושהייתי צריכה לבוא לפחות בשלישי- רביעי הבא.
קיצר לא עשו לי כלום ושלחו אותי הבייתה..

אותי הנחו לבוא מיד יום אחרי התאריך ואפילו שהיה להן יום עמוס הן עשו שמיניות באויר לקבל אותי ואפילו לא רצו לדחות ל40+2.

בדיוק היום הייתי במעקב הריון והיא אמרה לי שמ39 בדכ אומרים לעשות מוניטור כל כמה ימים. אז לחכות ל41?
לא הייתי שותקת על זה

כיף שמבינים פה.
זה היה חוויה ממש קשה בנפש.
היה לי לילה קשה ועשיתי המון להגיע.. והיחס היה פשוט משפיל. אין משהו אחר לתאר..
חימם את הלב התגובות!!

מצטערת לשמוע על החויה הלא נעימה, זה ממש מוזר, יכול להיות שבאזור שלך עושים מעקב הריון עודף בקופת חולים? יש מקומות/קופות מסויימות שזה ככה, אולי בגלל זה התפלאו שהגעת?

גם האחות שבאתי בפעם האחרונה (תחילת תשיעי) אמרה לבוא לשם למעקב הריון עודף ואמרה מתי.. שזה היום..