חווית לידה קשה או טראומטית?
מרגישה שללידה היו השלכות על החוויה הזוגית שלך?
מחקר שנערך באוניברסיטת בר-אילן מזמין אותך לשתף בחוויה שלך, ולקחת חלק במחקר שמטרתו לשפר את חווייתם של נשים וזוגות.
לפרטים נוספים:
רוני- 052-8010081

חווית לידה קשה או טראומטית?
מרגישה שללידה היו השלכות על החוויה הזוגית שלך?
מחקר שנערך באוניברסיטת בר-אילן מזמין אותך לשתף בחוויה שלך, ולקחת חלק במחקר שמטרתו לשפר את חווייתם של נשים וזוגות.
לפרטים נוספים:
רוני- 052-8010081

אני10מעל 3 או 5 זה הריון.
בשעה טובה! שיהיה הריון ארוך ומשעמם, בבריאות וידיים מלאות❤
בטא מתחת ל 20 בדרך כלל לא מתפתחת להריון תקין. (יש מקרים יוצאי דופן שכן.)
גם של הפותחת נמוך בשביל יום האיחור וצריך מעקב
היום זה היום שאני אמורה לקבל
כלומר מחר זה כבר יהיה איחור
יומיים אחרי כדי לוודא שיש הכפלה
הבנתי שבטא מעל 25 זה היריון
אבל אצלי זה 24
היום בעיקרון הייתי אמורה לקבל ווסת ככה שלא באמת יש איחור
אבל מאחר וזה נמוך אז תעשי עוד בדיקה
אחרי יומיים או אחרי 4 ימים
כל יומיים אמורה להכפיל את עצמה מינימום ב1.5 או פי2 והלאה
אני אישית היתי מחכה 4 ימים כי אחרי יומיים עדיין יצא מספר מאוד נמוך שלא שולל כימי
היום בעיקרון הייתי אמורה לקבל
כלומר אני עדיין לא באיחור
זה יכול להיות נמוך בגלל זה?
אני מזהה הריון בבדיקה ביתית בערך 5 ימים לפני האיחור אם הביוץ בזמן
ובמזן האיחור הבטא כבר במאות
אבל
כשהביוץ מאוחר אז הגיוני מאוד שהבטא נמוכה
אבל כדי לדעת שזה אכן רק התחלה ולא הריון כימי צריך לעקוב אחרי הסטא ולראות משכפילה את עצמה תקין
ולגמרי אפשר.ךהיות חיובית
גם לי היה חלש בבדיקה הראשונה
בעזרת השם יתחזק ויתחזק והכל יהיה תקין!!!
התחלתי לעבוד בינואר ואני צריכה ללדת בע"ה בסוף החודש ה10
אני לא בטוחה שאחזור לעבוד בספטמבר כי כבר אהיה בחודש שמיני ויכול להיות שכבר יהיה לי קשה.
החודשים האלו עד ה8 זה מספיק כדי לקבל כסף אחרי הלידה?
כדי לקבל דמי לידה, את צריכה לעבוד 10 חודשים, מתוך 14 חודשים שלפני הלידה. או 15 חודשים מתוך 22.
לא צריך שזה יהיה באותו מקום.
נשמע שיש לך את זה.
אפשר גם להיכנס לאתר של ביטוח לאומי ולראות באילו חודשים דווחו עלייך ושילמו עלייך דמי ב"ל.
ראיתי באתר של ביטוח לאומי שכתוב:
מהו יום הזכאות הראשון לתשלום דמי הלידה?
יום הזכאות הראשון לדמי לידה נקבע בהתאם ליום הפסקת עבודתך, אך לא לפני 53 יום מתאריך הלידה, אם את זכאית לדמי לידה מלאים, או 28 יום לפני תאריך הלידה, אם את זכאית לדמי לידה חלקיים.
זה אומר שאני חייבת לעבוד לפחות 53 ימים לפני שאני יולדת?
אבל דמי לידה אפשר לקבל רק מ53 יום לפני הלידה.
פשוט יהיה לך תקופה בלי תשלום
בכל הביקורים הקודמים השליה הייתה קדמית
והיום היא כתבה בדף שליה אחורית
ובעל פה אמרה גם נמוכה
ושהיא רואה גם איזה מחיצה
שזה לא היה לפני
רק עוד שבועיים יש לי סקירה מאוחרת
זה קצת מדאיג אותי :/
זה נקרא שליית לוואי (בעממי, במקצועי יש לזה שם אחר).. שזה מצב שבו יש שני חלקים לשלייה והם מחוברים בכלי דם. כל עוד כלי הדם לא עובר מעל הפתח של צוואר הרחם, אין עם זה שום בעיה, רק לדאוג שבלידה יוצאים שני החלקים.
יכול להיות שזה המצב ופשוט עד היום לא ראו את החלק האחורי, יכול להיות שטעתה בזיהוי. תבקשי בסקירה המאוחרת לבדוק אם זה המצב..
וגם שילייה נמוכה זה לא בעיה ממה שאני יודעת כל עוד היא לא על הפתח
אין_עוד_מלבדו_אני מכירה שככל שההריון עובר אז הרחם מתרחב והשיליה עולה למעלה אז מקווה שזה המצב שיהיה אצלך..
אבל לא יודעת להגיד לגבי מחיצה- רק יודעת שאצל חברה שלי היה בהריון ראשון וזה לא הפריע ועבר אחרי הלידה
בשורות טובות!
שמירת הריון
באמת עד כדי כך ?
או שרק בהוראת רופא להמנע ?
את יכולה לכתוב לו שיעבור על האול', ולכתוב מה הטכנאית אמרה, ואם יש הנחיות מיוחדות.
אבל אני כן אבקש מחר להכנס בין התורים
או שיחת טלפון עם הרופא
תודה 
כשיש שיליית נמוכה, בדרך כלל עוקבים לראות שהיא עולה.
אם לא קיבלת הנחייה להמנע, כנראה שאין צורך.
תשאלי את הרופא בביקור הבא. אבל לא בלחץ.
עד הלידה.
להימנע מיחסים, הסיכון הכי משמעותי זה דימומים. אם יהיה דימום ח"ו (שעלול להיות מאוד מאוד חזק חלילה) בתור התחלה תזכרי שזה דימום אימהי, התינוק בסדר. ולהגיע לבי"ח.
מקווה מאוד שזה בקטנה ויעלה..
תנסי לדבר עם הרופא. עד אז לא להתאמץ יותר מידי ולהימנע מיחסים.
ולא רשמה את זה בשום מקום
וגם לא הפנתה אותי לרופא
אני בהריון ראשון אז לא מכירה כל כך את המושגים
אז רק בבית בדקתי והבנתי שאולי צריך להשמר יותר
מקווה להשיג מחר שיחה עם רופא
ממה שהבנתי מהרופא בהתחלה שהרחם יחסית קטן השליה תופסת מיקום מסוים וככל שהרחם גדל אז השליה תופסת פחות, והיא נתפסת על מיקום ספציפי אז הולכת איתו.
תחשבי שיש לך דף ממו מרובע קטן כזה ואת מדביקה לבלון לא מנופח או מנופח קצת, אבל את מדביקה רק בצד אחד אז ככל שתנפחי והוא יגדל, גם אם הדף קצת יגדל עדיין המיקום טיפה זז.
זה כנראה לא פתח מלאה.
תנסי להשיג רופא, אבל לא בהסטריה.
אל תחמירי על עצמך, כן תשקלי להמשיך כרגיל, ואם רופא יחליט אחרת תפעולי בהתאם.
בריאות הנפש שלנו גם חשובה. הלחץ הזה והחוסר וודאות יכול לחרפן.. במקומך הייתי יוצאת מנקודת הנחה שכנראה הכל בסדר, אבל ליתר ביטחון מנסה להשיג תור לרופא. לא בלחץ. בלי להחמיר על עצמי.
או שתתקשרי למוקד אחיות (של נשים אם יש), ותתייעצי. אם צריך, הן ימצאו לך תור לרופא.
תמיד אין להם
מקום קטן כזה
קבעה לי ליום ראשון
אולי אסע לעיר אחרת אם אספיק
תודה לכולן 
אני מציעה לך להתקשר למוקד אחיות ולהתייעץ. אולי יגידו לך אם יש מה להמנע בינתיים מכל מיני דברים, או ימצאו לך תור טלפוני לרופא שיעבור על האול'.
עבר עריכה על ידי קמה ש. בתאריך ט' באייר תשפ"ה 23:59
בס״ד
במילה אחת - אני מרגישה שהמילואים פוגעים בכל העבודה שאני עושה על עצמי כבר שנים כדי להיות אמא כמה שיותר נינוחה.
בשתי מילים - אני קצרה הרבה יותר, פנויה הרבה פחות, עמוסה ולחוצה הרבה יותר - וצועקת הרבה יותר 😭😭. ואני כל-כך לא אוהבת את עצמי ככה. ואת מה שזה עושה לבית. (אני בעיקר מרגישה את זה בסבב הזה).
בעוד קצת יותר מילים - למדתי לאורך השנים שאני זקוקה להרבה תנאים טובים כדי להצליח להיות מי שאני רוצה להיות. מספיק שינה, הרבה עזרה ושיתוף פעולה מבעלי, הרבה זמן לעצמי, הרבה שימת לב לא להגיע לעומס יתר… ועכשיו מן הסתם הדברים האלה לא אפשריים במינונים שאני צריכה. נגיד הערב היו לי שני תורים רפואיים והייתי צריכה לקחת את כל הילדים איתי, חזרנו מאוחר, קיבלתי כמה כוויות ביד, התחלנו לאכול מאוחר, בית הפוך, הכנת ארוחות למחר, הילד שלא מוצא את הספרים שהמורות מבקשות כבר כמה ימים וגם לי אין מושג איפה זה יכול להיות, והגוף והמוח פשוט היו בסטרס וצעקתי על כולם מלא.
עורכת ומסייגת שזה לא ככה כל יום ואני לא צועקת כל הזמן ב״ה ויש גם הרבה רגעים טובים, שמחים, משמעותיים, קרובים וכו׳ ושיש שמחה וסיפוק על הזכות לשרת. אבל היה ערב בעעעע וזה מצטרף לעוד פעמיים כאלה שהיו לפני שבוע, ובכללי אני כן יותר קצרה מהרגיל. כלומר זה לא קיצוני כמו שזה אולי היה יכול להצטייר מהפסקאות הראשונות. אני פשוט קצת ברגרסיה ולא כיף לי.
מה אני צריכה? חיבוקים וחיזוקים ❤️
שזה בסדר לי בשלב זה בחיים (אשמח לשני פסים, ברור!! ואודה לה׳ בטירוף למרות שזה צמודים, אני רוצה צמודים!)
אבל מלחיץ אותי שכל רגע יכול להגיע מחזור
אני מפחדת להתלבש בהיר, על תחושה קטנה מחפשת שירותים
אני עם תחתונית תמיד אז כנראה יהיה בסדר, ועדיין זה מלחיץ איפ
נמצאים מחוץ לבית ונוהגים כמו בזמני טהרה ואז אם פתאום מחזור? פתאום הרחקות זה מרגיש לי מזה בולט🫣
מבינה אותך באופן כללי
הספק הוא מעצבן
בעיקרון אני פחות מתרגשת מזה
אבל אם לך כ"כ מפריע אז אולי כדאי שבחוץ פחות תבליטו שאתם מותרים.
החברתיות, אזלי זה מתאים
אני מניחה שמי שרוצה להיות בפייסבוק, פשוט תהיה שם

לק"י
אז הגעתי גם לפורום הזה.
(ואני לא אנונימית, אז אין לי את יתרון האנונימיות. אבל אני יכולה לכתוב מפצל"ש לאנונימיות כלשהי)
אני כבר לא כל כך אנונימית, אבל אם ארצה אוכל לכתוב מהניקים האנונימיים.
וגם המבנה פה נוח הרבה יותר, נראה לי. לא מכירה פייסבוק כל כך (אין לי מבחירה) אבל בווטסאפ למשל זה פחות נוח - שם לכי תביני לאיזו הודעה בדיוק הגיבו, ולכי תחפשי בין ההודעות רק את אלה שמעניינות אותך ואותן לקרוא ולהן להגיב...
אחד היתרונות (וגם החסרונות) שפה אסור לפרסם סתם ככה (דברים עסקיים), אז המרחב פה נשמר נקי לשיתופים ולהבעת השתתפות. (או שאולי יש קבוצות בפייסבוק ובווטסאפ שהכלל הזה תקף גם אצלן?)
אמנם האוכלוסיה מתחלפת פה לאורך הזמן, אבל כן יש פה גם אוירה של קהילה, זה לא רק מקום להתייעצויות על הריון, אלא חבורה של נשים שאפשר גם להתייעץ איתן בעוד נושאים, לפרוק להן ולקבל חיבוקים (וירטואליים) וגם עצות טובות, ויש פה באמת נשים איכותיות והרבה נתינה.
וגם אם יש מקום אחר שיש בו גם אוירה כזו, פה זה ה'בית' שלי... הרבה ממי שפה אני כבר מכירה (יש גם כמה שבמציאות, אבל גם מי שאני מכירה רק בניק שלה, עדיין זה סוג של היכרות) וכיף לי להישאר פה, לא רואה סיבה לחפש במקום אחר...
אבל השארתי במחשב כי אני מחוברת לקבוצה של קורס חלילים
בטלפון אין לי
יש שם הרבה זבל
אוהבת את הפורום, את הקהילתיות שבו כמו גם את האנונימיות
לק"י
הקטן שלנו ילד מתוק, יודע להביע את עצמו מצויין, אהוב על כולם (כמובן שלפעמים רבים איתו או מציקים לו, אבל גם הוא לא ילד טוב ירושלים) ושובב....נוהג לזרוק חפצים על בני הבית. והיום זרק גם על החברים, שקטנים ממנו🤦♀️ (הוא הכי גדול אצל המטפלת).
זה גם כואב וגם מסוכן, ולא תמיד אנחנו מספיקים לעצור אותו.
נתקלתן בתופעה כזאת?
יש לכן עיצות מה לעשות?
נגיד לנסות לקלוע בובות רכות לתוך איזה סל?
אולי זה יתן מענה לצורך שלו לזרוק בצורה שלא תפגע באף אחד...
(כותבת סתם מתוך מחשבה, לא התנסיתי במצב כזה)
אם חומר רך לא מספק אותו,
יש כדורים שעושים רעש או מדליקים אורות
וזה ממש מגניב ופחות כואב ומספק גירוי חזק יותר.
אני חושבת שהכי טוב למנוע ממנו בשלב הזה לגעת בחפצים שעלולים לפצוע ילדים אחרים.
אפשר לתת לו דברים כבדים שהוא לא יכול לזרוק (כל מיני לוחות שמהודקים היטב למעקה או לקיר, בדומה למשחקים שיש אצל רופא שמוצמדים לקיר)
או חפצים נתלים על עגלה, יש גם חפצים עם קפיץ שאפשר למשוך ולהרפות וזה חוזר לבד וכל מיני דברים בסגנון העיקר שהוא לא יוכל להשליך את זה.
בבית אפשר לתת לו לשחק בבלונים. צריך הרבה כוח כדי לזרוק למעלה וזה חוזר לאט. ובטוח לא כואב 😄
וגם לפוצץ בועות סבון.
לק"י
כי יש לנו הרבה משחקים, שגם לא מסודרים כרגע.
הוא זורק גם אותם.
תודה על הרעיונות!
אני מבינה שצריך להקדים רפואה למכה. רק שיהיה לנו כח לזה...
אם זה אצל המטפלת היא צריכה לשים לב שאין דברים מסוכנים באופן כללי בקרבת ילדים
אם זה בבית שלכם אז אולי לא נורא שהוא זורק מדי פעם, רק להרחיק דברים יקרים או שבירים כמובן.
ואם הוא הורס לאחים הגדולים אז ללמד אותם מה אפשר לעשות- ומי שחשוב לו שישים לב..
משחקים לא מסודרים- אפשר ליצור פינה גבוהה או סגורה או לא נגישה?
בלי לסדר הכל, רק הפרד ומשול
מקווה שיעבור מהר השלב הזה.
לק"י
עזבי שייהרסו דברים. זה פשוט כואב (יום אחד הוא זרק עליו רובה צעצוע גדול, ופצע אותי. אם אני אומרת לו שהוא הכאיב לי, הוא מיד מבקש ממני סליחה. אבל זה לא עוזר😅).
אין לי לאן להעלים הכל עכשיו.
אצל המטפלת הוא זרק משחקים. אי אפשר להעלים הכל. אבל שם כנראה שהוא עסוק יותר ויש יותר יחס צמוד, אז אולי בגלל זה הוא פחות עסוק בלזרוק.
ואני סומכת עליה שתסתדר איתו.
ואמן שיעבור מהר!
תמשיכו להגיד לו שזה כואב, עם הזמן הוא ילמד לקשר.
לא חייבים לחכות שזה ממש יכאב, מה שלא נעים, תגידו לו זה לא נעים לנו,
בוא נראה איך משחקים נעים.
משהו כזה עד שילמד את הרעיון איך לשחק בלי להשליך חפצים.
לק"י
אין לי מושג למה הוא עושה את השטות הזאת. חוץ מזה שהוא קונדסון.
יש לו מזל שהוא מתוק😅
באמת ננסה לתת לו לזרוק דברים בצורה מותרת, ולהסיח את דעתו ברגעי שטות.
ככה מהנסיון שלי
אבל לא זוכרת מה בפועל עשינו
בעיקר לא להפוך אותו ל'ילד שזורק' כדי לא לקבע
ובקשר ללהציע כל פעם תחליף כמו שכתבו לך- אולי לקנות כדור אם אין וכל פעם להביא לו כדור ולהגיד נשהו כמו מי שרוצה יכול למסור כדור חפצים אנחנו לא זורקים הנה כדור תמסור לי .
מקווה שיעבור לו מהר, כי זה פשוט סיוט🤦♀️
עם דברים שמותר לזרוק. כדורים קטנים, חיות מפלסטיק רך, בובות בגודל יד ודברים מסוג הזה.
כל פעם שהתחיל לזרוק אמרתי שמותר לזרוק רק חיות מצפצפות והבאתי לו את הקופסה. מידי פעם גם זרקנו ביחד דברים מהקופסה לקיר והתלהבנו כשפגענו.
זה לקח זמן, אבל הוא הפסיק לזרוק סתם חפצים. בהמשך גם הסברתי לו שאני מרשה דברים רכים ולא מרשה דברים עם שפיץ, או קשים, או גדולים כי הם יכולים להכאיב.
גם כי זה לא ישים וגם כי לגדולים לא מגיע עונש.
אם היא זורקת לוקחים אותה לחדר ונשארים איתה שם כמה דקות (גם אם ילד אחר יזרוק הוא ילך לחדר), ובמשך פרק זמן שהיא יכולה לעמוד בו אסור לה לשחק במשחק הזה.
זה עוזר
פעם אמרו שלא, לא יודעת אם השתנו ההנחיות..
(בן 8 חודשים)
שאפשר להושיב לצורך כמו אוכל, אם הוא יושב מספיק יציב.
לא כדאי להושיב למשחק כי זה מונע ממנו לזחול ולהתפתח. אין בעיה בתנוחה עצמה.
אחד הילדים שלי התיישב לבד רק בגיל שנה, אבל הרבה לפני הוא כבר ישב יציב וגם ידע לעבור מישיבה לשכיבה. אז כן הייתי מושיבה אותו.
בכסא אוכל מרופד לזמן קצר. רק לאוכל. (בן חצי שנה)
בלי יכולת לרדת.
לכן מותר לזמן קצוב (אוכל למשל) ואם הוא כבר יודע לרדת/ מראה סימנים שדי ואת מזהה אותם אז זה סבבה.
מישהי התנסתה ויודעת אם יכול להיות שזה גורם לי להיות חסרת סבלנות, חסרת חשק ומוטיבציה ופסימית?
חושבת שבעלון לא ראיתי שמוזכרות תופעות לוואי כאלה..
וגם הכל יכול להיות קשור לגורמים חיצוניים...אבל אולי זה פשוט מחזק לי את התופעות ההורמונליות של ההריון? כי לכאורה בגלל שזה מקומי זה אמור פחות להשפיע..
לא יודעת אם יש מה לעשות בנידון בכלל כי להוריד את התמיכה אני לא אמורה, אבל פתאום הבנתי שאולי שם נעוץ העניין...
זוכרת את עצמי עצבנית, נפגעת מכל שטות ובוכה יותר מהרגיל...
הייתי צריכה רק לשבוע אז פשוט חיכיתי שהימים יעברו
כי אם כן זה מאוד יכול להיות קשור להשפעה על מצב הרוח
נזכרתי שלקחתי פעם את זה גם בהריון
ובאיזשהו שלב החלטתי לקחת דרך הפה בגלל גירויים שזה עשה לי
אמאלההה זה עשה לי השפעות מזעזעות.. בעיקר פיזי
סחרחורות, חולשה
אז הגיוני שגם שאר הדברים יעולים להיות אחרת
בד''כ המחזור שלי לא מאוד סדיר, אבל עכשיו הוא מגזים.
כבר 46 יום מהפעם הקודמת..
בדקתי הריון לפני שבוע והיום, שלילי
הבדיקה בתוקף עד 2025, אז תוהה לעצמי כמה אמינה.
(פעם קודמת זיהתה מצוין..)
והיתה לי פעם אחת של איזה חמישים יום.
אני מרגישה מצוין לכן לא חושבת שאני בהריון.
וזהו, בקצב הזה או שאני בהריון או שאני טובלת לבד כי הוא במילואים.
יצא לי לבדוק פעם עם בדיקה לא בתוקף והיה שלילי כוזב אחרי איחור. אם כי נראה לי שלבדיקה ההיא פג התוקף ביותר מחמישה חודשים.
חיבוק, הצדעה ותודה מעומק הלב על המילואים
שיהיו תוצאות כלבבך בע"ה!
זה גם יצא שלילי..
לא כזה אכפת לי מה התשובה כבר, רק לדעת מה מתוכנן..
אפשר רגילה רק שהחולצה לא תהיה קצרה מדי ..שמתאימה לבטן לש הריון🫢
ויפה...לא דמויות דובונים ומיקי מאוס
משהו עדין ויפה..
ושתהיה סבירה מצד צניעות.. מכנסים וחולצה זה בסדר. רצוי שרוול 3/4 או ארוך. אבל דק-לקיץ.. ואפשר גם קצר אבל קרוב למרפק..ובלי מחשוף גדול.
אני לא מסתובבת איתה אבל שאם קמה לילדים בלילה או בבוקר לרגע- שלא אצטרך להתלבש לגמרי..שיהיה סביר..
אה ומותר לבקש שלא יעלה מליון דולר?
לא מוצאת כלום
משיין הזמנתי והגיע גרוע
אז אשמח לקישורים מוצלחים
אני לא מסוגלת לקנות בגדים באינטרנט, כי חייבת למשש בעצמי את הבדים ועדיף גם למדוד כדי להרגיש אם הם נעימים לי (בכל בגד ככה, בפיג'מה על אחת כמה וכמה).
אין לי המלצה כי הפעם האחרונה שקניתי פיג'מה הייתה לפני כעשור לפחות... (ואני אוהבת כותנות)
ביישוב אז הכל רחוק ומסובך אז כן האינטרנט לפעמים עוזר
ולפעמים מפשל
וכאן אתן נכנסות לתמונה😃😃
וכן גם אני לא סובלת פחג'מות מבד מזיע או לא נעים
סימפוניה, ןיסקוזה וכמובן כותנה מלאה וכדומה
אבל אולי יש למישהו בסביבתך מועדון שיכול להוזיל
ומה שסגנון יותר נשי עולה מעל 200 לפיג'מה
זה מה שזכור לי לפחות
אבל אבדוק
קונה שם הרבה פעמים בפחות מ100 לפיג'מה.
בעיני החיסרון העיקרי שם הוא צניעות.
רובן לא עונות על הדרישות שלי וזה ממש לחפש
וראיתי רק מיקי מיני וכדומה
יצשלהם גם אתר?
מבד ויסקוזה. לובשת רק אותה. ברמה שמכבסת בבוקר שתהיה מוכנה ללילה. אנסה לראות מחר או בראשון אם אני מוצאת קישור
מישהי יודעת למה שום פריט לא מתווסף לי לעגלת קניות בשיין פתאם?
נכנסתי לאזור האישי הכל תקין
ולא מסמן לי ברשימת משאלות ולא נותן להוסיף לעגלה
ושווה לעקוב אחרי מבצעים
לפעמים יש גם פרחוני או חלק לגמרי
וכן, גם אם יקר זה השקעה לשנים
אני חרשתי וכיבסתי מלא והיה שימושי לי כל כך גם בהנקה כשהכל היה רגיש כל כך
השקט הזהלא מסובך להשגה, ויש צנוע.
ומתחת טייץ/ מכנסיים?
מקווה שבסדר לשאול
לרוב חם לי עם מכנסיים (גם ביומיום אני לא לובשת. גם לא בחורף).
סט טי ומכנסיים עם הדפסי לב PJ / סט פיג'מה
לי יש מהם משהו מהבד הזה, וממש נעים לי...
אבל זה עניין אישי, לכל אחת נעים משהו אחר.
אמנם עם שרוול לא ארוך כמו שרציתי אבל מבד נעים ומחיר סבבה
יש להם פיגמות של בד ויסקוזה- שלמות!!!!!
אחפש קישור
ומרוב שלא הצלחתי להחליט הזמנתי 3 אימאלה בשוק מהבזהזנות
12 שנה לא קניתי פיג'מה חח
אבל הן עלו בין 50-70 אז יצא יחסית בסדר
ואני בשוק מהמחיר! עכשיו בודקת כדי להזמין לי גם 3 
חח זה עלה לי 200 בערך לאחת!
דפוקה?
אוף, תמיד יוצאת משבת שם בהרגשה נוראית.
אחת משתיים:
או שהן לא שמות לב שאת שם ושחשוב לתת לך יחס, נניח כי חשוב להן להשלים פערים בינן לבין עצמן ובטוחות שאת מסתדרת או שלא בא לך שיחה,
ואז הייתי מבקשת בשיחה כנה שישתדלו להבא,
או שהן יודעות את זה ומתעלמות -
וגםבאז את חא דפוקה ואם כבר הן הדפוקות, שגם עוברות על עשה של ואהבת לרעך כמוך, וגם על לא תעשה של הונאת דברים (וגם הלבנת פנים)
חיבוק!
היא צעירה ממני משמעותית בגיל
אין לי נושאי שיחה משותפים
מתעניינת מה קורה וזהו.. בדכ מקבלת תשובה הדדית של ב"ה בלי לפרט כלום אז על מה נדבר?!
ובעיקר
עד שאנחנו מגיעים להורים,
אני רוצה להיות עם ההורים והאחים ופחות יש לי פניות להתייחס לגיסה שלא ככ משתפת פעולה.
*אצלנו זה קצת חריג כי מגיעים בערך פעם בחודשיים אבל מתחלקים שבת חצי חצי גם אצל ההורים של בעלי.
מנסה להראות לך את הצד השני..
חיבוק על הסיטואציה 
אולי יש משהו שהן כן מתחילות להתייחס ואת הודפת מאיזושהי סיבה?
אני מאמינה שכדאי לחשוב על מה *לי* יש שליטה... יכול להיות שאחרי כל מה שתבררי עם עצמך תגלי שככה הן ו*הן* לא מעוניינות בקשר איתך, ואז את גם תיהי בטוחה שזה שלהן והן מפסידות אותך ואת מוחלת להן בלב שלם...
ועד היום יכול לקרות מידי פעם אבל פחות - עשיתי בזה קצת שינוי בעקבות ובעזרת בעלי- הוא אמר לי פעם בעדינות ולא במילים האלו אבל זה היה הרעיו- שאני מגיעה לשם בגישה של- בטח לא ידברו איתי הם תמיד לא שמים לב אלי ואז זה פשוט מה שקורה גם היה קורה לי מלא באירועים שלא היה נשאר לי מקום לשבת ואף אחד לא היה שם לב...
ועבדתי על לשדר- אני שווה שיחה,זה הפסד שלכם וכו... אני שווה מספיק בעצם זה שאני מהמשפחה בשביל שתדאגו לי למקום.
ואז גם אם לא, אני יותר בקלות מבינה שזה פשוט מחוסר שימת לב ולא משהו אישי
כמובן לא בטוח שזה נוגע גם אליך וגם אם כן זה ממש קשה לשנות אני עדיין נופלת בזה המון
אבל לגמרי ככל שאני עם יותר ביטחון זה עובר יותר חלק
נשמע כואב
וברור שלא
אשמח לעזרתך הפורום היקר!
מחפשים המלצה להנחיית הורים שתתן לנו כלים להורות שלנו ולעניינים ספיציפים שקורים.
חשוב לנו שיהיה מקצועי ואקדמי-עוס/פסיכולוג עם התמחות בתחום.
לא משנה אם גבר או אישה
אזור בנימין/שומרון/ירושלים
שאני ממליצה על מישהי שלא עוסית...
אפרת וקסלר המדהימה!!!
חכמה, אנושית, בגישת התקשורת מקרבת....
יש לה מלא ערוצים לעקוב אחריה כדי להתרשם....
בכל מקרה, בהצלחה רבה רבה ומחזקת את ידיכם!!
אני חושבת שהיא גם מדריכת הורים, צריך לוודא.
מקצועית ונעימה.
היא עם תואר שני בעוס אם אני לא טועה ...
פסיכותרפיסט, עו"ס. מומלץ!
וכשיש לי שליה קדמית?
הריון רביעי חושבת שהתחלתי להרגיש 🥹
פשוט אמרו לי שעם שליה קדמית מרגישים יותר מאוחר.
היה לי הפעם איחור של שבוע
כשבדרך כלל המחזור שלי סדיר ואפילו מקדים מעט
אחר שבוע איחור התחיל ישר דימום אדום מסיבי כמו מחזור
בדכ המחזור שלי מתחיל בהרדה עם כתמים חומים מעטים ואז מתגבר
הפעם ישר דימום מסיבי שמלווה בכאבי ראש ) פחות כאבי בטן) ערב לפני שקחבלתי היו לי כאבי גב תחתון אחרי הליכה של כמה שעות( בקניון)
במהלך שבוע של האיחור עשי.י כמה בדיקות שתן להריון וכולן יצאו שלילי
האם זה אומר בוודאות שאין שום סיכוילהריון וזה מחזור שהגיע פשוט באיחור?
לא על הריון ולא על מחזור.
יש נשים שהבדיקות הביתיות לא מזהות אצלן, אז צריך בדיקת דם כדי לוודא.
מצד שני לפעמים פשוט הביוץ משנה את הזמן, בלי סיבה או תקדים. זה גם קורה.
כדאי לעשות בדיקת דם כדי לדעת בוודאות
השתרשות זה לרוב דימום מועט קצר יותר בהכתמות
חודש שישי
מי שלא מידי מסתכל לא רואה
מה אומרות?
נשים בהריון
השאלה אם זה שטות או לא 
לא בא לדבר על זה עם המורה נהיגה כי לא אמרתי לו..
אבל לא קשור להריון
כשטעי י נכשלתי
ובשלישי נהגתי טוב זה הכל
לא חושבת שזה משפיע בכלל
3 חודשים אחכ עשיתי טסט שני וזה היה בדיוק אחרי הרפורמה שהוסיפה מצלמות וטאבלט שקובע מסלול, ואז עברתי..
ב"ה כבר מזמן אני עם רשיון ונוהגת מלא..
בהצלחה!!
כי זה גורם לחשוב שבטח את לא מרוכזת ולתפוס על דברים קטנים
בקיצור
תשאירי את זה לקב''ה
הפסקתי פרימולוטנור בתחילת שבוע שעבר
ברביעי קיבלתי והוא ממש ממש דליל בקושי דימום קצת על הפד
אני בד"כ רגילה לדימום מסיבי וכאן זה מרגיש כמו היומיים האחרונים כזה שמתלבטים אם צריך פד
ביום הראשון יצא גוש כזה גדול שהתרגלתי אליו שיוצא כל פעם אחרי פרימולוטנור ומאז בקושי ממש
האם זה אומר שייקח יותר זמן למחזור להיגמר? או שזה לא אומר (חושבת ככה בהיגיון שאם יש כמות מסויימת שצריכה לצאת אם בקודי מדממים ייקח זמן עד שייגמר)
וגם האם יש דרך והאם יש סיבה להגביר את הדימום כדי שייגמר בימים יותר מהר.
אשמח ממש לכל מידע או עצה
תודה
פרימולוט לא מונע....
ובהחלט יכול להיות שינויים בכמות אחרי פרימולוט. גם במחזורים הבאים.
מונעת עם נרות - יודעת שזה לא הרמטי ופתוחה למצב שאהיה בהריון
את רוצה לצחוק
בבוקר יום רביעי כל כך נחרדתי שעוד לא הגיע המחזור ישר עשיתי בדיקה ויצא שלילית
במהלך היום אחרי כבר קיבלתי
ידעתי שאמור להגיע מחזור אז מייד שראיתי תחילת דימום על טישו אסרתי את עצמי
אפילו לא חלמתי שזה לא זה
חושבות שייתכן שזה הריון?!?!
או פשוט דימום שונה בגלל הפרימולוט
אני רק רוצה למצוא דרך לוודא שזה לא יתארך - כמו כולם קשה לי כשאסורים במיוחד כשזה יותר מהרגיל
על הבדיקה
אני יכולה להתמודד עם הכל במילואים האלו, באמת.
אבל עוד לא התרגלתי לפחד הזה שאולי הוא לא יחזור לי.
מה עושים עם זה, תגידו לי מה.
אני לא מסוגלת לשאת את המחשבה הזו בכלל.
כל לילה
אבל כל לילה
הן היו מגיעות
הדמיונות על הדפיקה
איך אגיב
הלב שמרגיש שחרב עליו הכל הווא לא רוצה לחיות יותר..באמת לא .. אבל העובר..והילדים...
והמה אומר עליו בהלוויה
במיוחד כש...באותה תקופה נפגעתי ממנו מאוד אז זה היה כל כך מורכב
היתי בוגה לילות שלמים
אפילו שהוא בכלל לא היה בעזה אז!!
כל הטלטלה וההלם מכל מה 'שהיה ..
והחיים שבבת אחת נעלמו למציאות הוזיה
והמלחמה והאזעקות בלי סוף
פשוט איבדתי את זה
מאז
אני משתדלת לא לא לא לתת מקום להתחלה לש המחשבות
רק מתחילה לדמיין
ישר משתדלת לחסום את הגישה לשם
ולפעמים לא מצליחה
אבל כרגע קל לי כי אמנם הוא במקום מסוכן
אבל לא בתוך לחימה בעזה
אז זה לא אותו הדבר
אני לא יודעת לענות לך האמת
אני רק יודעת שבא לי לתת לך חיבוק
ותדעי שזה נורמלי
אולי יש לכן קבוצת מגוייסות? אולי תפגשו ותעשו קבוצת תמיכה קצת לשתף ולחשרר ולשמוע מה עוזר לכל אחת
לא יןדעת
והרבה הסחות דעת
ושוקולד
היחידה של בעלי מיועדת רק ללחימה.
אז זה תמיד יהיה בדיוק במוקד העניינים.
מבינה ממש מה שאת אומרת, לחיות מעל זה.
לרחף מעל המחשבות האלו.
זה מה שעשיתי פעמים קודמות
עכשיו אנחנו רגע לפני
ובגלל שיש מסביב את כל השיח הזה של בחירה - ללכת כן או לא. אני כאילו מרגישה אחריות.
שאם אני אומרת סבבה, לך. זו אחריות שלי מה קורה לו שם.
מבינה?
אבל עדיין לי נח לא לקחת אחריות
הז לא אני ששולחת אותו
זה בחירה שלו או אצל אחרים- של הצבא
לא מזדהה עם הדיוני הטלת ספק אם צריך בכלל להלחם..
אנשים שכחו מהר מדי מה המטרה היחידה לש האויבים שלנו
נח להם לחשוב שאם החטופים יחזרו זהו נחיה בשלום ושלוה לנצח
הז רק עניין של זמן
.
אלא אם נלחם עד הנצחון
בעיני אין ספק
והאמת
שדוקא מהחויה שלי י אני מרגישה שצריכה מלאאאאא תפילות לדון לכף זכות את כל מי שלא מתגייס
באמת הלב שלי כואב
לא פוליטית
לא מופנה לאף מגזר
פשוט צריכים את כולם כרגע
גם כדי לנצח
וגם בבקשה- כדי להקל מעל מי שכבר הקריב מספיק
לדוגמא
אם עוד 3 אנשים ביחידה של בעלי שהיו מצטרפים-
יכלו לתת להם יציאות שפויות!!
ומבחינתי זה האויר לנשימה
אבל חסר
אז קשוח
וזה גבה מלא הקרבות
מבחינתי הז השנה וחצי שטלטלו לי את החיים מקצה לקצה
כמעט הרסו זוגיות יציבה ובריאה של מעל עשור
וחרטו בי כאלה טלטלות נפשיות
ועומס פיזי מעל לכל דמיון
והרבה מעבר למה שאפשר לכתוב.
שמחה על הזכות
אבל לא מקבלת את זה שזה מותרות ואקסטרא ורק מי שמרגישה מסוגלת ויכולה ולא קשה לה וכו
זכות לש כל אחד להרגיש שקשה לו אבל זה מאוד מכעיס שאנשים פוטרים את עצמם אבל הכל נופל על מי שלא מוכנה לעשות דבר כזה לאחרים ולא להשתתף כי קשה לה.
לכולם קשה מנשוא.
בעיני זאת זכות וחובה בו זמנית של כולם
מלבד פטור מסיבה רפואית או קושי פיזי או נפשי לא רגיל..
זאת דעתי
ולכן המחשבות שלי מעדיפות לא להכנס לפינות של הספק .. האולי זה מיותר...
הז רק עושה רע
מאוד מאוד עוזר לי לשמוע שעורים על בטחון בה'
גם שער הבטחון לש הרמח'ל' י ש עליו ספרים מעניינים עם פרושים
ובכלל להיות ליד אנשים עם אנרגיות טובות ורוח ואידאלים נותן לי כח
החוברות לימוד יומי של הרב ראובן ששון על הקשר לכלל ישראל מהממות
ומחזקות
ומותר גם לפחד ❤️זה הכי מובן וטבעי
תודה על ההודעה הזאת
חיזקת ממש
כרגע לא קראו לבעלי אבל אם יקראו לו אני לגמרי אחזור על ההודעה שלך שוב ושוב
תודה לך על כל מילה שכתבת ועל השיתוף. זה משמעותי לי מאוד!
ומבינה אותך
תנסי להקיף את עצמך רק ה
באנישם שעושים לך טוב
ולא שמחלישים אותך
הרגע לפני... לפעמים כבר מעדיפה שיצא, במקום התנודות האלו לפני כן.
(כמובן שדקה אחרי שהוא יוצא אני כבר רוצה שיחזור😅).
תודה לך
את עושה את החלק שלך
בעלך עושה את החלק שלו ובקביל שומר על עצמו
ושניכם ביחד צדיקים ונותנים מעצמכם למען הכלל
מפה זה כבר לא בידכם ואני משליכה את העתיד על הקב"ה
אשנן את זה לעצמי
זה ממש שרשור לחזור אליו בזמן קושי וכשהיצר הרע מעלה בי מחשבות שכאלו.
תודה❤️
(בעצם לא מזדהה עם התחושה שיכולה להתמודד עם הכל, פחות🙈)
אני לא לבד🩷
זה מנחם
גורם לי להרגיש נורמלית
זה באמת מפחיד ככ
אין טבעי והגיוני כמו לפחד...
לא באמת אפשר כל הזמן
אבל אני משתדלת
מידי פעם יש איזשהו שאלה מהילדים או סיפור שלו שאני מוצאת את עצמי בלי אוויר
אני גם עושה עם אלוקים שיחות
שאני לא בנויה לזה, אני לא מאלו שיעמדו בזה
ושזה גם לא הגיוני וחכם
כי האהבה שלנו היא הגאולה אחרי הגלות הארוכה של הרווקות
וחורבן לא יכול לבוא אחרי הגאולה
זה לא הגיוני
כתבת כל כך יפה
וגם כואב💔
להימנע מחוסר אונים.
טראומה היא תוצאה של חוסר אונים מול מצוקה חיצונית או פנימית.
המוח רוצה להגן עלייך, ולכן הוא מדמיין תרחישים אפשריים של כל מיני דברים, כדי שתהיי מוכנה לכל תרחיש וככה לא תגיעי למצב של חוסר אונים.
אבל, הוא גם לא כל כך מבדיל בין מציאות לדמיון.
לכן צריך ממש להגיד לו: אני מבינה שהמחשבות האלה באות לעזור לי, אבל כרגע זה יותר מזיק לי מעוזר לי. תודה, ועכשיו אני רוצה להפסיק.
ואז ללכת ולעשות משהו פיזי או לשמוע משהו שיעסיק את הראש.
ל - אם הגיע הזמן שלו, אז זה יכול לקרות בכל כך הרבה דרכים שלא המילואים הם שמלחיצים אותי..
מאוד מקווה שהקב'ה לא ינסה אותי בזה,
מספיק לי בהחלט מה שיש לי.
אני גם מדברת איתו על כל מיני דברים שחושבת עליהם בהקשר הזה..
קשורות אלינו וקשורות בכללי לחוויות שעוברות אלמנות מסביב..
אבל איכשהו תמיד היא מתעצבנת והורסת את האווירה שיכלה להיות טובה. או שהיתה טובה.
אני אומרת לבעלי בבקשה אל תתן לי להיות כמוה. אמן.
פרקתי.
יודעת שלא ביקשת אבל אולי
ממליצה על הספר לחזור הביתה, משנה חשיבה וקשרים
של איתי שאוליאן עם אסתר סולטן,
בדיוק על זה