פורום הריון ולידה (עמוד 175)

להליכה עם מוזיקה אהובה באוזניות

(מישהו אחר עם הילדים)

לשבת על שפת הים (או מקום אהוב אחר) בלי או עם מוזיקה (למצוא לזה זמן)

ליצור זמנים ביום שלא צריך לעשות בהם כלום (כולל לא לשמור על הילדים) עצם השחרור מנקה את הנפש

לדבר עם אנשים שעושים טוב

לכתוב (לעצמך)

על דברים טובים

על דברים שמפריעים

בעיניי זה בסיסי

לפני חיפוש אחר תחביב

תמיד יש מגבלות שמורידות את החשק. את הלא כבר יש לך.

החכמה היא לנצח את המגבלות, לגרום לכך שיהיה אפשרי.

לראות משחקי השף יכול למלא, ויכול ליצור ריקנות.

אם בעקבות הצפייה נפתחו לך רעיונות, יש לך השראה, מוטיבציה, משמעות- מעולה.

אם סתם הגיע הזמן לישון- לא טוב.

אם את צריכה דרבון ממליצה על הפודקאסט "חשיבה פורצת דרך" או פרקים מ"חושבים טוב"

ודברים בסגנון הזה.

מזמינה הרבה סוגים מאלי אקספרס וזה ממש נחמד. כל מיני סוגים של רקמה, לגו להרכבה, בניית מיניאטורות...

מקלחת זה זמן שקט לעצמי

אבל- אם התחושה שלך בכללי היא שאין לך כוח לכלום, וגם כשאת כן עושה משהו לעצמך זה ממלא לזמן קצר או לא ממלא בכלל, הייתי בודקת קודם כל בכיוון של דיכאון...

תדעי לך שאני גם הייתי במקום הזה שאין לי תחביבים ואני לא אוהבת שום דבר

וכל היום עושה רק דברים שאני "חייבת" ולא דברים שאני רוצה

ממש בכח פיתחתי לעצמי תחביבים ותחומי עניין

אני חושבת שזה סופר סופר סופר חשוב.

ואותי אישית הציל מדיכאון (כלומר הייתי בדיכאון וזה עזר לי להרים ת'ראש מעל המים)

אין דבר כזה אין לי כשרונות. עובדה, רק בהודעת פתיחה שלך ציינת שלושה: בישול, ניקיון וריקוד

אגב זה לא צריך להיות משהו שאת טובה בו, זה צריך להיות משהו שממלא אותך.

יכולה לתת לך רעיונות מאצלי מה עשיתי אבל לדעתי זה צריך לבוא ממך

וממש ממש לשים על זה דגש.

זה חשוב וקריטי וזה בריאות נפשית להתעסק בתחביבים.

מוזיקה ואני מתחילה לתקתקקק ואין סיפוק כמו זה.

חוץ מזה-

בישול, כתיבה, לצאת עם חברה לסיבוב או גלידה, לדבר בטלפון עם חברה, לשבת מול הים, בקיץ גם לשחות.

אפשר להזמין ערכות של צביעה לפי מספרים או תמונת יהלומים, ולא צריך כישרון לזה. זה פשוט לעשות לפי ההוראות.

אפשר לקבוע זמן עם חברה, או ללכת לחוג.

לק"י

או לרקוד בשעות היום עם הילדים.

(רק אם יש שכנים מתחת, לא להגזים בקפיצות שלא יפריע להם).

קשה לי לשנות אווירה בתוך הבית.

יוצאת עם עצמי לפחות פעם בשבוע לקפה, לקניות.

ומשאירה לבעלי את הילדים להשכבות.

ספורט

ועבודה שאני אוהבת, ממלא מאוד.

קודם כל אני אתייחס לסוף כי זה משמעותי-

כתבת שאין לך כוחות ואת עצובה.

בעיני הרבה פעמים זה השורש, כי כשיש משהו כואב בתוכנו, ואנחנו לא נותנות לו מענה, הלב שלנו לא פנוי לשמוח ולהינות מדברים אחרים. הוא כרגע כואב ופצוע❤️

ולכן הכי חשוב בעיני, וזה השורש להכל, ללמוד לגשת ללב שלנו ולתת לעצמנו מענה רגשי עמוק❤️

אני אישית משתדלת להזין את עצמי בהזנה רוחנית, ללמוד דברים של תורה או של העמקה ודיוק בחיי הנפש שעוזרים לי לצמוח ולהתפתח ולהרגיש משמות ולדייק יותר את העשיה שלי ואותי. בעיני ממש כדאי לכל אישה למצוא את מה שממלא אותה (זה ממש לא חייב להיות גם משהו קבוע... איך שבא לך. פעם פודקסט, פעם שיעור, פעם ללמוד ספר)

מעבר לזה, אלה יכולים להיות דברים קטנים, כמו לאפשר לעצמך לנוח במקום מטלה שאת מרגישה שגדולה עלייך, ולפנק את עצמך בשתיה,

לטפח עציצים או לצייר או להפגש עם חברות, לדבר בטלפון עם מישהי אהובה, לצאת לטבע לים לנוף, ללמוד לנגן, לשיר, לדבר עם ה', להתנדב.

יש גם דברים גדולים יותר כמו ללמוד משהו שרצית, ללכת לקורס או ריטריט או נופש.

נשמע שיש כמה דברים שכן עולים לך, אבל בגלל המצב הרגשי את בעצם בעיקר מנסה לברוח ולכן גם אין לך כוחות❤️

מאחלת לך שתמצאי לך מענה רגשי נכון וגם דברים שיוסיפו לך שמחה וסיפוק בע"ה.

ועם מחברת, עדיף מחוץ לבית, ולכתוב ה-כ-ל. כל מה שיש לי בראש ובלב.

לפעמים סתם לצאת עם הרכב לסיבוב, לנהוג בראש שקט בכבישים בלי פקקים.

חדר כושר.

חוג שאני מאוד אוהבת.

לסוע לפגוש חברה.

ויותר בקטנה, מהבית-

שיחה עם אחותי (לשים לב מי ממלא כוחות ומי מרוקן- לא כל שיחת טלפון עושה את העבודה!).

להכין שוקו מפנק (אפשר גם לילדים) ולהנות מהשתיה.

מקלחת חמה ארוכה.

ללמוד משהו חדש (פודקאסט או ספר בנושא שמעניין אותי כרגע).

לפעמים לשים מוזיקה בקול ולרקוד עם הילדים, או רק לשבת בספה לראות אותם רוקדים/מציגים לי (אם את רוצה המלצות לשירים שהם אוהבים להציג כאן- בפרטי...).

לפעמים עושה לי טוב לבצע משימה שיושבת עלי הרבה זמן- לסדר מגירה או טיפול בעניין בירוקרטיה כלשהו.

וממש בקטנה-

להתרכז במה שאני עושה ברגע זה ממש.

להגיד לעצמי, למשל- עכשיו אני קוראת סיפור לילדים. ולהיות כל כולי ברגע. לא לחשוב על מה עוד צריך לעשות ועל מה קרה אתמול ומה יהיה מחר. להיות נוכחת ברגע.

זה משהו תודעתי שעושה לי שינוי ממש גדול בתחושה.

לשבת לראות סרט/ לקרוא ספר

שביום הראשון זה 10, ביום השני 20,

וככה עולים כל יום עד שמגיעים ל 60 ועם זה נשארים יותר זמן.

תראי גם לפי הצורך של התינוק.

יש איזו נוסחה לא?

הם עולים בהדרגה

בגלל שקשה להכין במדויק כמויות קטנות

הכנתי בהתחלה 30

והוא אכל כמה שהוא רצה

כשהתחיל לגמור את ה30 עברתי להכין 60 וכך הלאה

חשוב להאכיל בבקבוק עם פטמה מותאמת ולהחזיק את הבקבוק במאוזן

כדי שלא תהיה זרימה חזקה ואכילת יתר

בנתיים מכינה 60 וזורקת

אני הייתי מכינה כמות של שני בקבוקים שומרת חצי במקרר לארוחה הבאה.

לי זה היה קל למדוד חצי

אם זה קשה ואין כפית ייעודית אז צריך להכין 60 ולזרוק

אל דאגה הם אוכלים בהתחלה קצת ככה שזה לא בזבוז גדול 

אפשר לבקש כפית של 30 ושלחים לך בחינם בדואר.

בטלפון קצרצר.

נתתי רק תמל מגיל 0 וככה עשיתי. באמת עם הראשון זה היה קצת מלחיץ, מה אם זה לא מדויק מאה אחוז, ועם השנים והילדים הרגשתי יותר בטוחה בעצמי.

מאד עזרה לי גם ההבנה שבאמת באמת אין דיוק של 100 אחוז - קחי בקבוקים של שתי חברות שונות, תמלאי באחד 100 מל מים בלבד ותעבירי לבקבוק של החברה השניה ותראי שונות קטנה. אז אם המדידה של המים היא לא קריטית במל אחד לכאן או לכאן, חייב להיות שגם עשירית גרם אבקה לכאן או לכאן לא תשנה.

אבל כמובן שכל אחת תעשה מה שהיא רואה לנכון 

אם נותנים בבית חולים 15

לפי מה שזכור לי שהגענו הביתה כבר אכלו 30 סיסי אפילו 40 סיסי  בכייף

נתקעו על 60 סיסי בחודש הראשון..

כשחוזרים הביתה זה כבר 40 מל, ואחכ עולים ל60.

תאכילי לאט בנחת, והוא אמור להפסיק מעצמו כששבע. לי אמרו שאינדיקציה טובה לכמה הוא צריך זה שישאר 10-20 מל בבקבוק

ברביעי, ואז השתחררתי בשישי.

פעם ראשונה שלא מניקה 

וקצת אבודה בקטע הזה של תמ"ל

(יצא לי לתת אבל לילדים גדולים שז יותר ממתק מאשר אוכל. ופה היא כל כך קטנה שזה מלחיץ)

כנראה שהיתה לה קפיצת גדילה הלילה כי אכלה מלא אבל עכשיו נרגעה ו'חזרה לעצמה'

מרגששש

בשעה טובה!!

תגדלי אותה בנחת שמחה ובריאות בע"ה!!

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.

מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

לסימפי ממש ממליצה לעשות טיפול לפני הלידה לאזן את האיזור יכול להשפיע הרבה על מהלך הלידה, להקל מאוד!!!

אפשר אקווליבריו אפשר אוסטאופתיה אפשר כירופרקטיקה

ממליצה גם לך לפנות ל simfi.help@gmail.com

יש שם הרבה שמות מומלצים וגם עוד הרבה ידע חשוב לקראת הלידה

אני עשיתי אוסטאופתיה לפני הלידה האחרונה ואני חושבת שעזר מאוד

כל הסרט של מעקב הריון עודף זוועה

אם יש אופציה לא ללכת למיון זה עדיף עשרת מונים

שרפתי שם כמה ימים מחיי לאחרונה

וגם עם הקטע של העזרה ממש מבינה אותך, היינו שעות תקועים בביח, ויש לנו פה משפחה, שאמרו מראש שהם פה ושמחים לעזור וברגע האמת כשבעלי מבקש שיאספו ילד מהגן אומר לבעלי 'רק אם זה ממש קריטי כי אני עייף'- מה הכוונה? אנחנו בחדר לידה, אמרנו את זה מפורש, למה אני כיולדת צריכה להרגיש שאין לגדולים שלי מקום?

בסוף פשוט בקשנו ממישהו בתשלום שיסיע אותם להורים שלי במרחק שעתיים נסיעה, וזה הביא לי את השלוה שהייתי צריכה כדי ללדת אבל האמת שזה לא עבר לי חלק בגרון (ברור שיכלתי לבקש עזרה ממישהו אחר שכנים וכו' אבל זה עשה לי תחושה כל כך לא טובה שלא היה לי חשק להתחיל בקשות וטובות מאף אחד)

מתביישת לבקש מאחותי לישון אצלנו כדי "לשמור את הזכות לעזרה " לאחרי הלידה … ומרגישים לבד .. נפגעתי מהאמהות בשכונה ממש. המשפחה של בעלי בצפון הרחוק , והמשפחה שלי קצת יותר קרובה אבל לא ששה להתייצב

אולי את יכולה לקחת מונית חזור?

ייתן לך קצת שקט, ובעלך לא יצטרך להיסחב עם הילדים.

זה יכול לעשות טוב לשניכם.

אם את חוזרת למעקב שם, מציעה לך להגיע על הבוקר מיד.

אני ממש מקווה שתתחיל לידה טבעית כבר עד אז.. בייחוד שיצאה הערכת משקל גבוהה והתחילו להגיד לי אולי כדאי סטריפינג וכו כדי שהוא לא יגדל יותר וכרגע סירבתי … מרגישה סחוטה 

סידור ונהיה חכמים יותר לקראת מחר / שלישי.

זה לא שהמשפחה שלי לא יכולה לעזור אלא שהם כנראה רצו התראה מראש ואנחנו גם לא צפינו שנתעכב פה יתר על המידה במעקב , וגם הייתי בטוחה שהאמהות בשכונה יוכלו לעזור אז זה קצת כזה הפתיע אותי הכל …

מקווה שלא הגבתי בחוסר פרופורציה אבל אני כבר עייפה והורמונלית למדי חחח

קחי לך זמן רגוע לבד או ביחד לעבד את הדברים.. זה כבד ועדיף לתת לזה רגע מקום מסודר..😘😘

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!

ומשתפת פה עוד משהו שעזר לי.

אימא שלי התחילה ללמוד משהו על תפילה, והיא נתנה לי משם טיפ ממש טוב.

אם יש לך מעט זמן, או מעט ריכוז, עדיף להחליט מראש איזה חלק מהתפילה מתאים לך להתפלל, ואז לפחות לנסות להתרכז בו. לא להתחיל הכל ולהיות בלחץ, אלא להשקיע באופן ממוקד. נגיד היום הייתי צריכה לצאת מוקדם לעבודה, אז מראש התפללתי רק ברכות השחר, שמע ועמידה. ההתכווננות הזאת מראש עוזרת מאוד.

שמרכז תפילה לנשים לפי מסלולי זמן- אם יש לך 5 דקות מה הקטעים הכי חשובים, ומה אם יש לך רבע שעה וכו'

סתם משתפת לטובת מי שמעוניינת😅

הלכתיים

עמידה הכי חשוב

אחר כך ק"ש

אחר כך פסוקי דזמרה

ברכות השחר אני תמיד אומרת, אפשר עד שקיעה ולא צריך מלא זמן בשביל זה

ותדעי שבזכותך התפללתי היום

לק"י

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

והרופא אמר לי לעשות בדיוק את אותו מעקב כמו בהריון הראשון....

ילדתי עם סימפי

ממש לא יכולתי לזוז בסוף תשיעי. הייתי צריכה עזרה בפעולות הכי הכי פשוטות...
נורא נורא חששתי לקראת הלידה!

ילדתי בלי אפידורל, לידה טבעית.
במהלך הלידה הייתי במקלחת, עם דולה מדהימה שממש ממש עזרה לי.

שם מתחת זרם המים החמים ממש היה לי מוצלח. לא כ"כ הרגשתי את הסימפי, הצלחתי לקדם את הלידה. הדולה התאימה את התנועות ליכולת שלי.

אז בגדול רוב הלידה היתה ב"ה ממש טובה. ממש הפתיע אותי לטובה! היה מדהים.

אבל - !!!

לא הסכימו לי לידת מים. לא היתה מיילדת מתאימה וגם רצו לבדוק לי פתיחה, ולשם כך חייבו אותי לצאת מהמים ולעלות למיטה.

זה היה בלתי נסבל. לדעתי קרוב לחצי שעה ניסיתי לעלות למיטה עד שהצלחתי. כאבי איוב.

שם הייתי בפתיחה 8, המיילדת פקעה לי את המים, והתהפכתי לעמוד על הברכיים על גב המיטה (פעולה כואבת אימים, אבל תנוחה הרבהההה יותר מוצלחת מאשר לשכב), לחיצה וחצי והוא יצא.

ב5 דק האחרונות הייתי עם גז צחוק. לא הצלחתי לנשום מרוב הכאב. באמת ראיתי שחור. וכל הלידה עד אז הייתי מעולה בנשימות, שעזרו לי ממש.

הכאבים לא היו באותה סקלה של הלידה הקודמת. שגם אותה ילדתי בלי אפידורל, וגם בה הייתי במקלחת עד פתיחה מלאה. ואז עוד לחצתי 50 דק. מה שפה בכלללל לא היה לי.
בקיצור, אם את מתחברת ללידת מים, אני ממש ממליצה.

סליחה שלא היה לי רק הרגעות...

ואני ממליצה לך לקחת דולה שקצת יודעת מה זה סימפי. הדולה שלי ממש ממש ממש עזרה לי.

אחרי הלידה, עדיין הייתי צריכה עזרה בלעלות ולרדת מהמיטה, ובלהתכסות וכו

אבל תוך יומיים כבר הרגשתי הרבה הרבה הרבה יותר טוב.

לידה קלה ומהירה!! ושיעבור לך ברוגע ובנועם!!

ולא הבנתי אם היה יותר כואב בראשונה או בשניה

שאלה איומה איך נמצאים במיטה ככה

מטורפת

ומלחיצה :/

די סליחה שהלחצתי!!!

אבל באמת גם יחסית הרגעתי...

זה היה רק חצי שעה של כאב

כל שאר הלידה היתה מדהימה!! באמת!!

את חושבת לקחת אפידורל? אולי זה מכהה את הכאב? שווה לברר.

לא באמת לא הסכימו במים, אבל בפועל זה נקרא לא להסכים..
היא אמרה לי כל הזמן בואי קודם נבדוק פתיחה. ו- מה? תוציאי מהבית בכניסת שבת מיילדת? (צריך אחת שמתאימה ללידת מים, ולא היתה אז במחלקה)

ועד שכבר בדקו לי פתיחה היא אמרה לי שעד שימלאו לי אמבטיה אני כבר אלד....

ממש אכזבו אותי בבית חולים שם. זה לא סתם היה חלום שלי, זה ממש הצלת נפשות בשבילי המים. ובאמת סוף הלידה היתה לי מאוד מאוד קשה.

ולא הרגשתי כלום.

בלידה הראשונה עם סימפי' שזו היתה לידת תאומים, איך שקמתי מהמיטה לראשונה מהלידה הרגשתי בן אדם חדש.

בלידה האחרונה, לקח לי כמה חודשים עד שהמצב התאפס

כמובן שבימים שאחרי הלידה זה השתפר מאד

אבל החלמה סופית היתה רק כמה חודשים אחרי.

ועד עכשיו, שנה + אחרי הלידה, אם אני מזיזה משהי כבד עם רגל אחת זה מחזיר לי את הכאב לכמה ימים.

ממליצה מאד להצטרף לקבוצה של סמפוניה. יש להם הרבה מידע יעיל ומועיל

מצרפת לך את הכתובת מייל שלהם, תבקשי שילחו לך חומר simfihelp@gmail.com

בהצלחה

שתהיה לידה קלה, בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

Simfi.help@gmail.com זה המייל...

פותחת יקרה!

את לא הראושנה בהתמודדות הזאת!

זה באמת התמודדות מורכבת ועדיף להתייעץ לפני עם מי שאפשר ולהשתמש בידע שנצבר!!

תפנית אל ריקי במייל הזה והיא תפנה אותך...

בהצלחה ממש!!!

בחודשים האחרונים כבר ניה קשה ממש, בהריון השני היה יותר קשה ונכנסתי מזה ממש לדכאון

בלידה לא הרגשתי אותו אבל. שתיהן בלי אפידורל,באחת הייתי עם גז צחוק

ממש אחרי יום הייתי כמו חדשה מבחינת הכאבים וחזרה אליי שמחת החיים

בלי אפידוראל

בחלק מהלידות זה היה ממש קשוח.

הקטע הקשה היה לרדת מהבית ולעלות לאוטו ולרדת ממנו,לעלות למיטה,סיוט,אבל בחויה אחר כך זה פחות מה שזכרתי,אחרי הלידה היה בעייתי יותר לקח המון זמן עד שהסתדר הכל.בחלק לקח כמה שבועות עד שחזרתי לעצמי.

בלידות שהיה לי אפשרות להתכונן ולהכין את הגוף לפני ההריון ותוך כדי ההריון היה קל יותר בפער גדול.

אמרו לי שהלידה קלה יותר כי המפרקים גמישים לכן בפועל הלידה יותר קצרה והתינוקות יוצאים החוצה בקלות.

וזה היה החויה שלי.

מה שכן חשוב שהמיילדת תכיר ותדע איזה תנוחות בלתי אפשריות או לא בריאות.

במעיני הישועה יש להם מילדות ספציפיות לנשים עם סימפי והיה לי חויה טובה שם

(לא לקחתי אפידורל כי רציתי להיות יותר במודעותכ די לא לגרום נזק)

הלוואי

השאלה אם בכלל זה אפשרי

אבל מה שכן גם לקבל אפידורל לא יודעת איך אפשרי כך

חוץ ממים , אילו תנוחות אפשריות? גם להעברת הצירים עצמם

אני עם כאבי תופת בכל תנוחה

בד"כ אני על הברכיים ונשענת על כדור או על משענת המיטה אבל עם הכאבים עכשיו אני לא רואה איך זה הולך להתאפשר לי.

יש לכן הצעות?

חוצמזה יש בתי חולים שעושים דיקור סיני לטיפול בזה בזמן השהות במחלקה.. מנסיון. שווה שם בירור.

בהצלחה גדולה!!

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

וחצי( כבר הייתי יכולה להספיק לנסוע בעצמי עד אליהם ולחזור 🥴) ובסוף עד שנסגרתי על עצמי והחלטתי לשלוח שוקולדים של מקס ברנר בדיוק הצלחתי לפספס את הדד-ליין של שעה 11:00 שעד אליו הם היו יכולים לשלוח באותו יום.

ואז אחרי זה חשבתי על הרעיון הגאוני להזמין משהו מוולט! וככה לדעת מה יש בסביבה והאם זה זמין למשלוח ביום שישי לפני שבת, וכבר הייתי חייבת להתחיל את הבישולים של שבת, אז אמרתי את זה למישהי אחרת מהמשפחה והיא הזמינה בוולט בצ'יק צ'אק וגרפה את כל הקרדיט 😖

אבל לפחות נראה שהמאושפזים שמחו, ומצב התינוקת השתפר ב"ה.

בקיצור, מסקנה, כדאי לבדוק בוולט מה זמין... 

ובעסה שהיא לא נתנה לך את הקרדיט.

על הרדיאטור.

או, אם יש הסקה - גם אפשרות

ואפשר גם לשטוף את המגבונים או צמר גפן המים חמימים לפני הניגוב

לשטוף בכיור עם מים חמימים 

וגם יותר טוב לעור

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

בגיל הזה לא מובן מאליו בכלל..

ב"ה שיש פירות 

מכירות את זה שלפעמים יש שריקות מהרוח דרך החריצים בחלון?

אז השבוע בגלל הרוחות העזות זה היה בעוצמה ממש גבוהה ואני כמעט התעלפתי כמה פעמים

כל פעם אני חושבת? זו אזעקה? לא זה הרוח..

והכי מצחיק שהיו איזה פעמיים כאלה שכנרא. השתנה לי הפרצוף והבת שלי בת 4.5 אומרת לי "זה לא אזעקה זה רוח!"

קראה אותך והרגיעה אותך

שם האופנועים במהירות כזאת שנשמעת כמו אזעקה

היום אפילו זה היה נשמע ממש ממש כמו אזעקה

כולנו קפצנו ואז אמרתי להם שזה לא אזעקה..

אבל הייתי צריכה להסדיר דופק..

אנחנו גרים ליד הכביש הראשי, והאופנועים האלה מרעישים ברמות.

בתקופות של אזעקות אני באמת קופצת מכל מיני קולות שדומים לאזעקה. ב"ה בזמן האחרון שקט פה.

אז גם להם לא יהיה😅

יש להן קטע שתחילת הנסיעה שלהן נשמעת כמי אזעקה

(הבנתי שבגלל שהנסיעה שלהם שקטה חייבו את היצרניות להוסיף איזה קול כזה כדי שאנשים לא ייפגעו בחניונים וכו')

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

הרופא הפנה את הילד לאיזה בדיקה ואחרי התשובות נחזור אליו שוב, לא יודעת מה יהיה המשך, תלוי כנראה בתוצאות.

סיפור דומה על ילד שלא עולה במשקל עם אנמיה שלא משתפרת (אבל קטן יותר).

אנחנו עושים שם גם מעקב דיאטנית אבל טלפוני

ולכל הילדים שלי היה, אז פחות מתייחסת לזה.

הוא נולד קטן (פג iugr), והיו זמנים שעלה יפה.

אבל כבר הרבה זמן שהוא לא עולה מספיק במשקל ונשאר פצפון.

חוץ מזה, הוא מתפתח יפה בשאר התחומים.

אצלי זה הראשון שנתקלתי באנמיה והוא עלה יפה מאוד עד גיל חצי שנה ומאז כבר 9 חודשים תקוע באותו משקל (נולד 3, בגיל חצי שנה היה 8 והיום בן ושלוש הוא 8.5).

חושבת שאני הייתי פשוט מנסה לקבוע למרפאות בבתי חולים  בתקווה שיהיה להן תור קרוב יותר.

בהצלחה! סליחה שלא הצלחתי לעזור..

אם יהיו המלצות, אז מצוין.

ואם לא, אז נראה מה האפשרויות.

שלי כל הזמן היה קטן. באזור גיל חודש-חודשיים הוא עלה בקצב טוב, אבל כבר מגיל 4-5 חודשים הוא התחיל לעלות פחות מידי.

היו זמנים שבכלל לא עלה, היו זמנים שעלה קצת, וגם זמנים שירד.

כרגע הוא שוקל בסביבות 7.6-7.7, והוא כבר בן שנתיים.

והרופא שלך אמור להיות יכול לדבר עם המרפאה שיביאו לך תור מוקדם יותר

במרפאה ברחוב סורוצקין

הסתכלתי באפליקציה של מאוחדת, וראיתי שהתפנה אליו תור לעוד חודשיים.

אז בזכותך הקדמתי את התור מיולי למרץ.

אני לא צריכה דווקא מרפאת גסטרו,

אלא חשבתי לקבוע תור בבית חולים, במקום אצל רופא בקופה, בגלל הזמינות של התורים.

תור לעוד חודשיים זה כבר יותר סביר.

מעדיפה ללכת למרפאות חוץ של ביה"ח. דווקא מהנסיון שלי יש תורים בתווך של חודשיים בערך ויש גם ביטולים מעת לעת.

ככה עשיתי במרפאת ריאות, עזבתי רופא ריאות בקופה וגם אא"ג מטפלת בביהח-שתיהם בקופה היו רופאי פח ממש ככה.

אולי אני נפלתי על רופאים כאלה סתומים לא יודעת.

גסטרו נניח שלחה אותנו למרפאות חוץ לבצע בדיקת גסטרו בהרדמה (בסוף לא היה צורך).ואז הייתי חייבת לראות שם רופא קודם מאז מלכתחילה מעדיפה לטפל בביהח במקרים שרוב הסיכויים ישלחו לבדיקות שם

וגם עכשיו, הרופאה נתנה לי הפנייה לגסטרו רק אחרי שפניתי אליה.

לא יודעת אם יפנו אותנו לבדיקות שמצריכות בית חולים.

אז אני מעדיפה להתחיל בקופה, ורק אם יהיה צורך לעבור לבית חולים.

כרגע יש לי תור בקופה לעוד חודשיים, אז נראה לי אני אחכה לו.

ועד אז אני אעשה לו את הבדיקות דם שהרופא נתנה.

דר' אורן לדר', רופא גסטרו ילדים,

מקבל בשערי צדק,

אנחנו במעקב איתו עם אחד הילדים כמה שנים.

רופא מקצועי,נעים, אכפתי.

ממש מומלץ.

איך הזמינות של התורים?

ועד כמה הקופה תיתן לי בקלות התחייבות, אם יש לי תור בקופה?

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)

סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה

לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

תחפשי בגוגל.

ובהצלחה!

לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.

זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.

אני לא אוהבת הפתעות

הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש

נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.

בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף

כלומר, לצאת לאיזה אטרקציה שלא דורשת הפקה הפעם,

עם שובר שמבטיח שכשתתפני קצת מהעומס תשלימי להפקה ברמה ראויה בעינכם.

ואם העומס לא יורד או את לא מוצאת בעתיד תקופה עם יותר כח כדי לארגן בכזו רמה, זה יהיה סימן להוריד את הרף. עד שהאינטנסיביות של יותר מ2 ילדים ולא מאוד גדולים תרגע קצת ויהיה אפשר לחזור לחגיגות הגרנדיוזיות..

(ואם הוא פחות מרגיש על עצמו את העומס הזה, אפשר אם מתאים לבקש ממנו שהמתנות שהוא מארגן לך הן בעצם של שני ימי ההולדת, שלך ושלו, עד שתרגישי יותר פנויה להשקיע שוב. ושיכללו דברים שהוא היה שמח לקבל ממך כמתנה).

שיעשו לו טיול איתם בהפתעה...

כשיחזור בערב תחכה לו מתנה ממך בבית.

או בלונים ועוגה וכל הילדים שרים.

גם הפתעת

גם שימחת

וגם פחות הפקה מצידך (:

לק"י

אבל כן צריך לדאוג שלא תתייבש.

אולי תתייעצי עם מוקד אחיות?

אבל אני בטוחה שכן.. כי סבלה רבות מדלקות בשתן

מאתמול בלילה קיבלה מנה ראשונה כך שהייתה אמורה להתחיל להקיא מיד לא?

בן דוד...

אומר לתת מוקסיפן ולתת לה לשתות מנות קטנות של מים

אבל היא מקיאה הכל

שתן? אפאטית?

מפתיע שהרופא ככה נתן אנטיביוטיקה בלי לבדוק.

זה נשמע לי מקרה שמתאים שרופא יראה אותה.

הרופא במוקד הבין שהיא לא מצליחה להכניס נוזלים בכלל?

יכול להיות שכן מתאים מוקד / מיון / רופא

בדר"כ נותנים אותה אחרי שאנטיביוטיקה פשוטה יותר לא עובדת. הגיוני שהיא רגישה לאוגמנטין או שהיא חזקה לה מדי. הייתי מנסה מוקסיפן כמו שהרופא אונליין אמר, נשמע לי הגיוני יותר שאת זה יתנו כטיפול ראשוני (מכירה הרבה שנותנים בהתחלה מוקסיפן ואם לא עוזר נותנים אוגמנטין)

לק"י

בלי שרופא יבדוק שבאמת צריך.

וגם הרופא מוזר שנתן בלי בדיקה .

רפואה שלמה!

לכן קודם מורידים את הנפיחות שהדלקת גורמת (בעזרת אנטיביוטיקה)

ואח"כ הרופא שיניים מטפל במקור הזיהום (חור בשן).

לק"י

ואם זו בכלל נפיחות ממשהו אחר?

בכללי כדאי לבדוק רגישות לאוגמנטין, ולברר מה הנוהל להבא שלא יביאו  ישר אנטיביוטיקה חזקה

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

האמת נראה לי כדאי לך קודם כל ללכת לשאול בעצמך כדי לא להישאר בספק המעצבן הזה, שעוד יותר גורם לערבוב.

אח''כ, ולא משנה מה התשובה, לומר לבעלך שאת רוצה לדבר איתו *לא על זה* ולשאול באופן כללי מה עובר עליו ואם יש לך איך לעזור.

לדעתי כרגע תדחי את הדיבור על ההתנהלות שלו סביב העניין של הכתם, ואחרי שהעניינים קצת  ירגעו, עוד יומיים שלושה אפשר להעלות את זה שוב, לומר שזה פגע בך, ולשמוע את הצד שלו בנושא הזה

בהצלחה!!

במיוחד בנושא הזה שאת בסה''כ רוצה להיות מותרת, ולקבל את הדחיה ממנו - שוב ושוב ושוב. בטח היית רוצה לראות קצת יותר היענות מצידו.

אני במקומך כבר ביום שישי הייתי לוקחת במקומו, פעם ראשונה ביקשתי. אתה לא בעניין? סבבה לגמרי אני על זה.

יש גבול כמה דחיות אני יכולה לספוג אז מתוך מקום שרוצה להגן על עצמי אראה לטפל בזה.

מתישהו בעתיד תוכלי להגיד לו שחשוב לך ממש לתחושה האישית שלך להרגיש שהוא יותר רוצה בך, דואג לך. יותר עושה את הדברים האלה בשביל שניכם. את רוצה אותו יותר מעורב.

לגבי זה שמרגיש לך לאחרונה שהוא פחות בטוב, תנסי לשבת לשיחה רגועה אחרי אוכל ולנסות להבין

אם הוא לא רוצה לשתף, אז אולי שיגיד לך מה את יכולה לעשות כדי לעזור לו להתמודד.

חיבוק על התחושות

מלא הצלחה ובשורות טובות

נ.ב. לגבי המירנה

אני גם עם זה מעל שנה, רופא נשים המליץ לטפל הכתמים באמצעות איבופן, כי לטענתו זו תגובה דלקתית של הגוף שמנסה להתנגד להתקן. משהו כזה. ברשת נראה שזו המלצה ידועה לטיפול בכתמים.

עוד משהו, אחרי שהייתי פעם אחת אצל בודקת שאמרה שהחוט פוצע אותי למרות שאני לא מרגישה שום כאב, מאז הרב. אמר שאפשר לתלות את הכתמים גם בזה מה שממש מקל על העניין. אני לרגע לא אומרת שזה המצב גם אצלך, כן אומרת שאם את ממש סובלת מזה, אפשר לבדוק וךטפל בהתאם. 

ואני לא הפותחת..

כתוב על זה בגמרא אני חושבת

לא זוכרת את המלים המדויקות

אבל שאחד הקשיים הכי גדולים זה אשתו ספק נידה

אולי הוא מנסה להדחיק את זה כי קשה לו?

ממש ממש לא נעים.....

דבר ראשון מציעה לך לקחת בעצמך לרב, להיות מותרת זה באמת דבר ראשון בשביל עצמך. המצב הזה לא נעים באופן אישי...

דבר שני, זה מהמם שאת רואה אותו ומבינה אותו... במצב כזה שממש קשה לדבר אצלי עוזר לי אחד משניים, או לקבוע לנו דייט ולדבר מחוץ לבית במקום שקט או לרשום הודעה ארוכה ולשלוח לו...

יכול להיות שהוא לא רוצה להכאיב לך בזה שתהיו מוצרים והוא לא ירצה להתקרב בגלל מה עובר עליו אז מעדיף להשאיר את זה ככה בצורה כאילו אקראית ויכול להיות שגם לא מודעת...

חיבוק ענק!!! זה קשה...

ותעשי לעצמך משהו טוב...❤️‍🩹❤️‍🩹❤️‍🩹

אמנם באיחור (כי לוקח לי זמן לחזור לאנונימי...), אבל ממש תודה.

רוצה לעדכן שבסוף אני שמתי לרב בתיבה, ושלחתי אותו לשלוח הודעה עם בקשה שיתסכל ופירוט וכו, וב"ה שזה טהור.

וביום שני היה לו באלגן שהוא היה חייב שאני אבוא לעזור לו ועשיתי את זה בשמחה ממש, ואז עבר לו ההתנהגות המגעילה, כאילו הוא נרגע מזה שהייתי בשבילו כשהוא ממש ממש היה צריך. ובערב הצלחנו לדבר, והוא שיתף קצת מה שישב עליו, אבל זה עניין שאין לי כל כך איך לפתור ולכן הוא כאילו יותר רגוע מולי ובבית, אבל בגדול עדיין רואים עליו שלא טוב לו.

וזהו. סך הכל אנחנו שוב בסדר, אבל הוא בינו לבין עצמו לא בטוב. ואין לי איך לעזור לו, וזה מה יש וזהו.

באסה.