ואני לא ממש זוכרת את כל מה שהיה
יעניין אתכן הסיפור לידה שלי למרות שכבר עבר מאז כמה חודשים?מאמינה ומתאמנת
בטח!!מצטרפת למועדון
ברוווווווווווווווווווווווווווורכמהה ליותר
כל כך אוהבת סיפורי לידה!!!!
מחכה...
ברור!מכחול
ברור!אמא לאוצר❤
בטחחגהבגה
בטח מה השאלהאורוש3
איזה כיף שאתן רוצות. אני ממש רוצה לשתףמאמינה ומתאמנת
בעזרת ה בימים הקרובים אפתח שרשור שלו
את שלך כן 
מתחדשת11
מממש ממש ממש!!!!אוהבת את השבתאחרונה
אמהות לתינוקות עם רגישות לחלב - אנא עזרתכןאמא_טריה_ל-2
כמה שאלות -
1. מתי גיליתן על הרגישות? איך? באיזה גיל? מה היה התסמין?
2. במידה והנקתן- האם היה לזה ביטוי גם כשאתן אכלתן חלב או רק עם תמ"ל חלבי או מזון?
3. איזה תמ"ל נתתן במקום - מפורק, צמחי?
4. היו אלרגיות נוספות בגיל ינקות?
5. מתי ניסיתן לחשוף שוב? באיזה תדירות? איך?
6. מתי עבר אם בכלל?
כל טיפ בנושא או תובנה...
1. מתי גיליתן על הרגישות? איך? באיזה גיל? מה היה התסמין?
2. במידה והנקתן- האם היה לזה ביטוי גם כשאתן אכלתן חלב או רק עם תמ"ל חלבי או מזון?
3. איזה תמ"ל נתתן במקום - מפורק, צמחי?
4. היו אלרגיות נוספות בגיל ינקות?
5. מתי ניסיתן לחשוף שוב? באיזה תדירות? איך?
6. מתי עבר אם בכלל?
כל טיפ בנושא או תובנה...
תודה!אמא_טריה_ל-2
ילד שמקיא נובימולאמא.
ניסינו כמה פעמים בהזדמנויות שונות
והוא כל פעם מקיא את זה
יש לכן רעיונות?
והוא כל פעם מקיא את זה
יש לכן רעיונות?
נר. אם הוא מעל חצי שנה יש נרות נורופןהמקורית
לתת נר בפי הטבעתאחתפלוס
^^^בימבה אדומה
אנחנו תמיד עם נרותאוהבת את השבתאחרונה
כי מקיאים קבוע אקמול ונובימול. נורופן מעדיפה להימנע, נותנת נרות אקמול.. ואם לא עוזר, אחרי זמן נותנת נר נורופן
פצועהההטפשת הריון
מה עושים עם פצעים שלא עוברים?
הקטן כבר בן חודשיים ויונק מצוין ללא כאבים כלל..
אממה-
יש פצע אחד בכל צד שכל פעם נפתח בהנקה..כואב ושורף אחכ למשך איזה עשר דקות..שלא לדבר על כאבים כשמשו מתחכך בי..
לפעמים הפצע גם מדמם..
מה אפשר לעשות?
אין איזה משחת פלא שסוגרת פצעים ברגע? או רטיה קטנטונת שניתן לשים שם גם בעת ההנקה כדי שהפצע לא יפתח?
איך יכול להיות שהעולם ככ מתקדם ואין פתרון לפצע כזה קטן?🥺🥺🥺
ואל תביאו לי חיבוק..כואבבב
הקטן כבר בן חודשיים ויונק מצוין ללא כאבים כלל..
אממה-
יש פצע אחד בכל צד שכל פעם נפתח בהנקה..כואב ושורף אחכ למשך איזה עשר דקות..שלא לדבר על כאבים כשמשו מתחכך בי..
לפעמים הפצע גם מדמם..
מה אפשר לעשות?
אין איזה משחת פלא שסוגרת פצעים ברגע? או רטיה קטנטונת שניתן לשים שם גם בעת ההנקה כדי שהפצע לא יפתח?
איך יכול להיות שהעולם ככ מתקדם ואין פתרון לפצע כזה קטן?🥺🥺🥺
ואל תביאו לי חיבוק..כואבבב
אאוץ' כואב!EBM
איך הפטמה יוצאת לאחר הנקה? אם היא מעוכה (כמו ליפסטיק מותחל) או שיש פס לבן אז כנראה קודם גל שיש מה לשפר בתפיסה.
בטח שיש משחות, רופא משפחה יכול לתת מרשם
בטח שיש משחות, רופא משפחה יכול לתת מרשם
ניסית לנסינו?ציפצופית
לי זה עזר פלאים
ועוד דבר ששווה לנסות - רפידות הנקה של גודקייר
בהצלחה!!
ועוד דבר ששווה לנסות - רפידות הנקה של גודקייר
בהצלחה!!
ניסיתיטפשת הריון
לא עזר 
שמן קוקוס.הכי הכי עזר לימיקי מאוס
ולאוורר כמה שאפשר..קצת קשה אבל להסתגר איתו בחדר נניח אז להיות בלי חולצה, לישון בלי חזיות(מגבת לטפטופים ;) ) או איזה פתרון שתמצאי לאוורר
גם לי הכי עזר האיוורור! ומשחה לפצעים כמו בפנטן. אם זה פצעהילולא
אז צריך משחה רצינית יותר מלנסינו.. (גם שמן קוקוס לא עזר לי לסגור את הפצע לגמרי)
פולימםשירוש16
תבקשי מהרוקח בבית מרקחת רטיות של פולימם. זה מכיל יוני כסף והם מעולים לפציעות כאלה.
הפולימם סופג את הלחות/הפרשות באיזור, מהווה מחיצה בין הבגדים לעור, מאפשר אוורור ונותן לפצע הזדמנות להחלים לבד.
עובד כמו קסם.
לא זול. אולי רופא יסכים לתת לך מרשם. לא בטוח..
הפולימם סופג את הלחות/הפרשות באיזור, מהווה מחיצה בין הבגדים לעור, מאפשר אוורור ונותן לפצע הזדמנות להחלים לבד.
עובד כמו קסם.
לא זול. אולי רופא יסכים לתת לך מרשם. לא בטוח..
ככה זה נראהשירוש16
פולימם ללא שוליים, חבישת PolyMem | Bio Med Pharma
אומנם את לא צריכה כמות גדולה כזאת.
כמות קטנה, לזמן מועט יכול לחולל פלאים. במיוחד אם את מספרת על פצע שקשה לריפוי.
אומנם את לא צריכה כמות גדולה כזאת.
כמות קטנה, לזמן מועט יכול לחולל פלאים. במיוחד אם את מספרת על פצע שקשה לריפוי.
..טפשת הריון
על זה לא שמעתי..
תודה!
תודה!
זה לא כמו הנורסיקר?טפשת הריון
כי אם כן זה לא עזר לי
כן. פולימם ונרסיקייר זה אותו דברEBM
זה דומהשירוש16
אין לי מושג איזה סוג פולימם שמים בתוך הנורסיקר.
פולימם מגיע במגוון צורות. חלקן יעילות יותר וחלקן פחות.
פולימם מגיע במגוון צורות. חלקן יעילות יותר וחלקן פחות.
ממליצה על רפידות של נרסיקר! יקר אבל מאוד מאוד עוזרקידום צירים
אולי כן שווה להביא יועצת הנקה לפעם אחת שתכוון אותך לדייק יותר איך הפצע לא יפתח מחדש כל פעם.לי היועצת הנקה הצילה לי את הפצעים בכך שדייקה את החיבור לשד ממש ענין של זווית קטנה .לא הייתי חושבת על זה קודם.. וככה היה הזדמנות להחלים וההנקה לא פתחה מחדש את הפצע כל פעם.
במקביל שמתי את הנרסיקר ובהמשך עברתי לתחזוק עם לנסינו.
במקביל שמתי את הנרסיקר ובהמשך עברתי לתחזוק עם לנסינו.
תוך ימים ספורים היה שיפור משמעותי !קידום צירים
מענין מה שאת אומרתטפשת הריון
ניסיתי את הרפידות ואת המשחה ולא עזר...
אולי באמת אלך שוב ליועצת
אולי באמת אלך שוב ליועצת
לי עזר הרבה אוורור ולשים חלב של עצמך על המקום..אוהבת את השבת
אולי תנסי בעיקר להניק מהצד השני ובצד הזה שאיבות? שהפצע יספיק להחלים?
ואומרים אור שמש לא הבנתי איך אמורים לעשות את זה פרקטית
ואומרים אור שמש לא הבנתי איך אמורים לעשות את זה פרקטית
ניסיתיטפשת הריון
שמה כל הזמן חלב ומאוררת אבל לא עוזר..
הקטן גם יונק לעיתים תכופות כך שאין הרבה זמן
הקטן גם יונק לעיתים תכופות כך שאין הרבה זמן
אז באמת שווה לנסות את הרפידות הטיפוליות שהמליצואוהבת את השבת
ובהצלחנ ממש!!!!אוהבת את השבתאחרונה
זה קשה!
הטיפוליות עולות 100 דח ומסוג הדברים ששווה כל שקל!!!
הטיפוליות עולות 100 דח ומסוג הדברים ששווה כל שקל!!!
סקר סקרוני- אמהוֹת ואמהוּתכבתחילה
1. באיזה גיל ילדת את הבן/ת הבכור/ה שלך?
2. באיזה גיל אמא שלך ילדה אותך?
3. באיזה גיל אמא שלך נהפכה לסבתא בפעם הראשונה?
4. השערה פרועה- באיזה גיל *את* תהפכי לסבתא?
בהשראת כמה שרשורים
2. באיזה גיל אמא שלך ילדה אותך?
3. באיזה גיל אמא שלך נהפכה לסבתא בפעם הראשונה?
4. השערה פרועה- באיזה גיל *את* תהפכי לסבתא?
בהשראת כמה שרשורים
יאללה עונה גםרק שאלה לי
1. בגיל 21 (ו9 חודשים😜)
2. בגיל 36 (אני השישית...)
3. בגיל 51 אם אני מחשבת נכון...
4. אמן בעז"ה שלבת שלי הכל ילך בקלות, עד גיל 44🙏 אמאלה כמה תפילות צריך!!
2. בגיל 36 (אני השישית...)
3. בגיל 51 אם אני מחשבת נכון...
4. אמן בעז"ה שלבת שלי הכל ילך בקלות, עד גיל 44🙏 אמאלה כמה תפילות צריך!!
ה-סקר של חנוכה !!כבתחילה
1. מה המאכל האהוב עלייך בחנוכה?
2. איזה תכנון מיוחד יש לכם להמשך החג?
3. נקודת אור על עצמי
4. נקודת אור על הבעל
5. נקודת אור על הילדים
6. באיזה חנוכיה אתם מדליקים? גם הילדים מדליקים?
7. שאלת המאה- כמה סופגניות כבר אכלת??
8. תייגי 3 ניקיות שיענו גם הן על הסקר השווה
שיהיה לכולנו חג חנוכה שמח ומאיר
2. איזה תכנון מיוחד יש לכם להמשך החג?
3. נקודת אור על עצמי
4. נקודת אור על הבעל
5. נקודת אור על הילדים
6. באיזה חנוכיה אתם מדליקים? גם הילדים מדליקים?
7. שאלת המאה- כמה סופגניות כבר אכלת??
8. תייגי 3 ניקיות שיענו גם הן על הסקר השווה
שיהיה לכולנו חג חנוכה שמח ומאיר
טוב אז אני על סף פיטוריןאנונימית בהו"ל
ולא משנה מה הסיבה - אולי לגיטימי ואולי לא, אבל אני עושה את זה בהחלטה והתייעצות עם רב.
זה לא הנושא.
אני בהריון, שבוע 6 לערך, ראיתי הבוקר דופק ♥
היה לי שימוע השבוע - הודעתי להם שאני בהריון.
הם אמרו שיחשבו מה לעשות איתי...
אבל כלס לא מוכנים להמשיך להעסיק אותי..
נאלצתי כחלק מההתייעצות לספר להוריי, וגם כנראה שאספר לחממי וחמותי בהמשך...
ואני לא יודעת אם באמת יפטרו אותי או לא...
ואני מפחדת רצח עכשיו על ההריון הזה כי עכשיו מלא אנשים יודעים
וכל פעם אני אומרת שאני אספר אחרי שבוע 12 וזה לא קורה... (זה שלישי ב'ה)
אוף.
אני לא חושבת שיש ממה לפחדבארץ אהבתי
להורים ולחמים זה ממש הגיוני לספר בשלב הזה. אנחנו עושים את זה לכתחילה.
וזה שסיפרת בעבודה הוסיף עוד כמה אנשים שיודעים, כי היה צורך. זה לא שהם הולכים לספר לכל העולם.
בעז"ה שיהיה הריון בריא, ושתהיה הצלחה עם העבודה...
וזה שסיפרת בעבודה הוסיף עוד כמה אנשים שיודעים, כי היה צורך. זה לא שהם הולכים לספר לכל העולם.
בעז"ה שיהיה הריון בריא, ושתהיה הצלחה עם העבודה...
רק שתדעי אין להם אפשרות לפטר אותך בהריון....טובהלה :)
לא מדויק. זה יותר מסובך אבל זה לא שאי אפשרמיקי מאוס
כדאי להתיעץ עם מישהו שמבין בפרטים מה כדאי לך לומר ואיך
בהצלחה!!
בעזרת ה' שיצא הכל לטובה
בהצלחה!!
בעזרת ה' שיצא הכל לטובה
בהחלט אפשר. אבל זה צריך לעבור ועדהציפיה.
זה לא ממש נכוןכמהה ליותר
אם העובדת עבדה שם יותר מ-6 חודשים אז אסור להם לפטר אותה בכלל בהריון - גם מסיבה שלא קשורה להריון.
אבל אם עובדת עבדת פחות מ6 חודשים - אז אסור להם לפטר אותה *בגלל* ההריון.
נניח אצל הפותחת היא כותבת שהיה לה זימון לשימוע עוד לפני שהודיעה על ההריון - ולכן זה ברור שהפיטורין לא קשורים לזה שהיא בהריון. ואז מותר להם לפטר.
זה לא נכון. מהיכרות אישית עם סיפור. גם אחרי חצי שנהציפיה.
אפשר לפטר. זה פשוט יותר מורכב.
אפשרעדינה אבל בשטח
אם יוכיחו שסיבת הפיטורין לא קשורה להריון, ז"א שהעובדת למשל ירדה בתפוקה וכו'.. מכירה מקרה שעל אף מעורבות עו"ד פיטרו..
לרוב פשוט מקומות עבודה לא רוצים להסתבך עם זההריון ולידה_פצ
ולכן מחכים לאחרי הלידה לפטר.
(זה קורה בעיקר במקומות גדולים, לא במקומות קטנים)
אבל בתכלס אפשר לפטר, זה פשוט יותר מסובך...
(זה קורה בעיקר במקומות גדולים, לא במקומות קטנים)
אבל בתכלס אפשר לפטר, זה פשוט יותר מסובך...
אם אני עובדת בארגון ענקקקאנונימית בהו"ל
אז הם יחכו עם הפיטורין לאחרי הלידה?
סביר להניח שכןהריון ולידה_פצ
לא בהכרח. תלוי בנסיבות הפיטוריןאמא יקרה לי*
הם יכולים לבקש היתר פיטורין ממשרד העבודה.
לרוב (שוב, לא בהכרח ולא תמיד) מקומות גדוליםהריון ולידה_פצ
מעדיפים לא לפטר נשים בהריון ולא להיכנס לפינה הזו.
אבל בהמשך היא כתבה שהסיבה היא שהיא לא יכולה לעשות משהו שהם רוצים מסיבה דתית- שזה אפליה על רקע דתי- ואסור חוקית.
שום וועדה לא תאשר את זה.
לא הייתי רוצה לעבוד במקום שלא רוצה אותי, והייתי מחפשת עבודה חדשה במקביל, אבל מבחינת סיכוי לפיטורין- הוא נמוך לאור הדברים שנאמרו בשירשור (אין לי יכולת לדעת ב100% וגם הפותחת לא פירטה את המקרה עד הסוף, אבל מהפרטים הידועים)
אבל בהמשך היא כתבה שהסיבה היא שהיא לא יכולה לעשות משהו שהם רוצים מסיבה דתית- שזה אפליה על רקע דתי- ואסור חוקית.
שום וועדה לא תאשר את זה.
לא הייתי רוצה לעבוד במקום שלא רוצה אותי, והייתי מחפשת עבודה חדשה במקביל, אבל מבחינת סיכוי לפיטורין- הוא נמוך לאור הדברים שנאמרו בשירשור (אין לי יכולת לדעת ב100% וגם הפותחת לא פירטה את המקרה עד הסוף, אבל מהפרטים הידועים)
מן הסתם הם לא יטענו שהפיטוריןאמא יקרה לי*
הם על רקע דתי. צריך לראות מה כתוב בפרוטוקול השימוע.
לא מייעצת עג"ב הפורום, אבל כן חשוב להבהיר- גם גופים גדולים מאד
פונים כשצריך לממונה.
ברור שלא. לכן עולים הסיכויים שיחכו לאחרי הלידההריון ולידה_פצ
מסכימה שזה לא תמיד, והדגשתי את זה גם בדברי.
מה שכן- הפותחת צריכה לדאוג שכתוב בפרוטוקול של השימוע מה שנאמר לה בדיוק, ואם יש לה דרך להקליט שיחה שהם אומרים שיפטרו אותה על רקע דתי והיא אומרת שהיא לא יכולה לעשות את זה מבחינה דתית- כדאי.
וכמו שהמלצתי, כדאי להתייעץ עם עורך דין שכנראה מבין יותר ממנו בנושא.
מה שכן- הפותחת צריכה לדאוג שכתוב בפרוטוקול של השימוע מה שנאמר לה בדיוק, ואם יש לה דרך להקליט שיחה שהם אומרים שיפטרו אותה על רקע דתי והיא אומרת שהיא לא יכולה לעשות את זה מבחינה דתית- כדאי.
וכמו שהמלצתי, כדאי להתייעץ עם עורך דין שכנראה מבין יותר ממנו בנושא.
א"א באמת לדעת מה זהאמא יקרה לי*אחרונה
"על רקע דתי". ואני עו"ד.
הפותחת - אז מותר לפטר?אנונימית בהו"ל
אז אני ל א יכולה לסמוך על זה שכביכול אסור להם כי הודעתי להם אחרי?
כמה זמן את כבר עובדת שם?כמהה ליותר
3 וחצי שניםאנונימית בהו"ל
אז ממה שאני יודעת- אסור להם לפטרכמהה ליותר
היתה לי חברה בעבודה שהיה לה אותו מקרה - זימון לשימוע עוד לפני שהיא הודיעה על הריון, ואז אחר כך היא אמרה להם שהיא בהריון, ולכן היא לא פוטרה בסוף
בגדול - לאהמקורית
כי זה שהם לא ידעו רק מחזק את הטענה שלהם שזה לא קשור להריון, ואז אם הם יפנו לקבל אישור (במידה ואת עובדת יותר מחצי שנה, כי עם ותק של עד חצי שנה לא צריך אישור) סביר להניח שיקבלו
גם אם הסיבה היא די שטותיתאנונימית בהו"ל
ועלולה להשתנות?
לצורך העניין - זה סוג של על רקע דתי
אני רואה שאת אחרי שימועהמקורית
הם אמרו לך במפורש שזו הסיבה? מניחה שלא
מה הכביכול סיבה שבגינה זימנו אותך?
כי בגדול אפשר לפנות עם צו מניעה לבית דין לענייני עבודה, או לתבוע רטרו אם יש לך הוכחות על פיטורין שלא כדין או אפליה על רקע דתי ( במקרה של אפליה שיש לך איך להוכיח, מקבלים 50 אלף שח ללא הוכחת נזק בתור התחלה) ואז תוכלי לתבוע על עוד דברים.
מה הכביכול סיבה שבגינה זימנו אותך?
כי בגדול אפשר לפנות עם צו מניעה לבית דין לענייני עבודה, או לתבוע רטרו אם יש לך הוכחות על פיטורין שלא כדין או אפליה על רקע דתי ( במקרה של אפליה שיש לך איך להוכיח, מקבלים 50 אלף שח ללא הוכחת נזק בתור התחלה) ואז תוכלי לתבוע על עוד דברים.
ברור שכןאנונימית בהו"ל
אמרו שזאת הסיבה.
זה פעולה שאסור לי לבצע מבחינה דתית - הרב לא מתיר
אפשר להסתדדר בלעדיי
אבל משום מה המנהלת החליטה לקדם את זה הלאה למשאבי אנוש (מנהלת חדשה שזה לא מתאים לה)
ובשביל זה זימנו אותי 'לנסות לשכנע אותי' או לפטר.
הבנתיהמקורית
אם כך זה נראה שסה יושב בתחום אפור
סתם כדוגמה, בחברות תקשורת למיניהן כן שואלים עובד דתי איך הוא יתמודד עם לקוח שמבקש גישה לפורנוגרפיה ומבהירים מראש שזה חלק מהעבודה ואם לא מסכימים - אז העבודה כנראה לא רלוונטית
מה שמשנה זה האם ידעת את זה מראש או התנית מראש שאת לא מוכנה לכך וקיבלו אותך בכל זאת. במידה וכן - יש עילה לתביעה לעניות דעתי כי זה נחשב הרעת תנאים ואפליה.
במידה וידעת אבל קיווית לטוב - אז כנראה שאין הרבה מה לעשות, רק לקוות שאולי יחכו עד סוף ההריון
סתם כדוגמה, בחברות תקשורת למיניהן כן שואלים עובד דתי איך הוא יתמודד עם לקוח שמבקש גישה לפורנוגרפיה ומבהירים מראש שזה חלק מהעבודה ואם לא מסכימים - אז העבודה כנראה לא רלוונטית
מה שמשנה זה האם ידעת את זה מראש או התנית מראש שאת לא מוכנה לכך וקיבלו אותך בכל זאת. במידה וכן - יש עילה לתביעה לעניות דעתי כי זה נחשב הרעת תנאים ואפליה.
במידה וידעת אבל קיווית לטוב - אז כנראה שאין הרבה מה לעשות, רק לקוות שאולי יחכו עד סוף ההריון
תוכלי בבקשה לדבר איתי בפרטי ולפרט את המקרה?הריון ולידה_פצ
אני לא חושבת שזה חוקי בכלל.
סביר להניח שהייתי מתייעצת עם עורך דין ומאיימת בתביעה אם אכן יבחרו לפטר.
תוסיפי לאיום תביעה את זה שאת בהריון, בכלל חגיגה.
סביר להניח שהייתי מתייעצת עם עורך דין ומאיימת בתביעה אם אכן יבחרו לפטר.
תוסיפי לאיום תביעה את זה שאת בהריון, בכלל חגיגה.
מוסיפה ציטוט: (ערכתי והוספתי עוד אחד)הריון ולידה_פצ
מהן הסיבות והמצבים בהם אסור לפטר עובדים?
פיטורים על רקע אפליה, מנוגדים לחוק לחלוטין ועל כן אין לפטר עובדים בשל מין, נטייה מינית, מעמד אישי, גיל, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית. לדוגמא: חל איסור לפטר עובד דתי מאחר שלא הסכים לעבוד בשבת.
חוק עבודת נשים- הגבלת פיטורים:
נשים בטיפולי פוריות, בהריון ולאחר לידה
על פי החוק, אסור לפטר נשים בהריון ובמשך שישים ימים לאחר חופשת לידה("התקופה המוגנת"), במידה ועבדו לפחות שישה חודשים אצל המעסיק. האיסור הזה תקף גם אם הפיטורים נעשו לפני שהמעסיק ידע על ההיריון ובתנאי והעובדת סיפרה לו על כך לאחר שהודיע לה על פיטוריה. האיסור תקף גם אם חוזה העבודה עם העובדת הסתיים במהלך תקופה הזו.
כמו כן חל איסור על המעסיק לפטר עובדת אשר שיתפה אותו כי עליה להיעדר מהעבודה לצורך טיפולי פוריות.
מעסיק יכול לפטר עובדת רק אם הוכיח כי הפיטורים לא קשורים כלל להריון או ללידה עצמם, בנוסף הוא צריך גם לשכנע ולקבל היתר מאת שר הרווחה עבור צדקת הפיטורים.
היתר מיוחד ממשרד העבודה והרווחה לפיטורי העובדת בהריון יינתן למעסיק במקרים הבאים, שאינם קשורים לעצם היותה של האישה בהריון:
המעסיק הוכיח כי יש נסיבות חמורות במסגרתן עליו לפטר את העובדת.
המעסיק הוכיח כי חברתו פושטת את הרגל לפי פקודת פשיטת הרגל משנת 1980. כאשר מדובר בתאגיד – על התאגיד להוכיח כי ניתן צו פירוק לפי פקודת החברות משנת 1983.
המעסיק הוכיח כי עסקו הפסיק לפעול – בשל נסיבות צפויות או בלתי צפויות.
במקרים הללו, שבהם יינתן היתר לפיטורים, כל מעסיק חייב לשלם לאישה פיצוי בגין כל חודשי ההיריון וחופשת הלידה, בגין 45 ימים שלאחר חופשת הלידה ובגין 30 ימי הודעה מוקדמת.
מעסיק אשר פיטר אישה בהריון בניגוד לחוק, ישלם פיצויים על הפיטורים: תשלום מלא על כל חודשי ההיריון, בהם הייתה מפוטרת, פיצוי על תקופת חופשת הלידה ופיצוי נוסף על תשעים ימים נוספים לאחר מכן (60 ימים הנחשבים חלק מ"התקופה המוגנת" ועוד + 30 ימים המוגדרים כימי "הודעה מוקדמת").
פיטורים על רקע אפליה, מנוגדים לחוק לחלוטין ועל כן אין לפטר עובדים בשל מין, נטייה מינית, מעמד אישי, גיל, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית. לדוגמא: חל איסור לפטר עובד דתי מאחר שלא הסכים לעבוד בשבת.
חוק עבודת נשים- הגבלת פיטורים:
נשים בטיפולי פוריות, בהריון ולאחר לידה
על פי החוק, אסור לפטר נשים בהריון ובמשך שישים ימים לאחר חופשת לידה("התקופה המוגנת"), במידה ועבדו לפחות שישה חודשים אצל המעסיק. האיסור הזה תקף גם אם הפיטורים נעשו לפני שהמעסיק ידע על ההיריון ובתנאי והעובדת סיפרה לו על כך לאחר שהודיע לה על פיטוריה. האיסור תקף גם אם חוזה העבודה עם העובדת הסתיים במהלך תקופה הזו.
כמו כן חל איסור על המעסיק לפטר עובדת אשר שיתפה אותו כי עליה להיעדר מהעבודה לצורך טיפולי פוריות.
מעסיק יכול לפטר עובדת רק אם הוכיח כי הפיטורים לא קשורים כלל להריון או ללידה עצמם, בנוסף הוא צריך גם לשכנע ולקבל היתר מאת שר הרווחה עבור צדקת הפיטורים.
היתר מיוחד ממשרד העבודה והרווחה לפיטורי העובדת בהריון יינתן למעסיק במקרים הבאים, שאינם קשורים לעצם היותה של האישה בהריון:
המעסיק הוכיח כי יש נסיבות חמורות במסגרתן עליו לפטר את העובדת.
המעסיק הוכיח כי חברתו פושטת את הרגל לפי פקודת פשיטת הרגל משנת 1980. כאשר מדובר בתאגיד – על התאגיד להוכיח כי ניתן צו פירוק לפי פקודת החברות משנת 1983.
המעסיק הוכיח כי עסקו הפסיק לפעול – בשל נסיבות צפויות או בלתי צפויות.
במקרים הללו, שבהם יינתן היתר לפיטורים, כל מעסיק חייב לשלם לאישה פיצוי בגין כל חודשי ההיריון וחופשת הלידה, בגין 45 ימים שלאחר חופשת הלידה ובגין 30 ימי הודעה מוקדמת.
מעסיק אשר פיטר אישה בהריון בניגוד לחוק, ישלם פיצויים על הפיטורים: תשלום מלא על כל חודשי ההיריון, בהם הייתה מפוטרת, פיצוי על תקופת חופשת הלידה ופיצוי נוסף על תשעים ימים נוספים לאחר מכן (60 ימים הנחשבים חלק מ"התקופה המוגנת" ועוד + 30 ימים המוגדרים כימי "הודעה מוקדמת").
יש לגבי זה כללים מאוד ברוריםבונים מגדל
בסיטואציה שאת מתארת, בכלל אל בטוח שאסור להם. אולי הם צריכים עוד אישור בשביל זה.
ולהוכיח שהפיטורין לא קשורים להריון.
יש מקומות שיעדיפו לא להתעסק עם זה ויחכו עם הפיטורין יש מקומות שלא. ממש תלוי מקום.
בכל מקרה, שיהיה לך בהצלחה עם כל הסיפור. וגם אם יפטרו, שתמצאי מקום טוב שמתאים לצרכייך לפרנסה .
ולהוכיח שהפיטורין לא קשורים להריון.
יש מקומות שיעדיפו לא להתעסק עם זה ויחכו עם הפיטורין יש מקומות שלא. ממש תלוי מקום.
בכל מקרה, שיהיה לך בהצלחה עם כל הסיפור. וגם אם יפטרו, שתמצאי מקום טוב שמתאים לצרכייך לפרנסה .
קודם כל חיבוק על ההתמודדות!:-)
בקשר לפחד ללספר, אני מגיעה ממקום שממש מקובל לשמור בסוד! בקטע כמעט קיצוני! ועדיין, להורים ואם יש צורך לבוס זה בסדר גמור לספר.
לא פוגע בברכה שסמויה מן העין כמו שאני יודעת...
בעז"ה שהכל ילך בקלות ועל הצד הטוב ביותר!
לא פוגע בברכה שסמויה מן העין כמו שאני יודעת...
בעז"ה שהכל ילך בקלות ועל הצד הטוב ביותר!
שיהיה לך בהצלחה!אן אליוט
וממש אין מה לפחד.
גם אני מספרת על ההתחלה למנהלים, בגלל כל שעות הבדיקות שאני צריכה, וכמובן הם ידעו גם על הטיפולים..
זה שעוד כמה יודעים לא יפגע בשום ברכה. זה סתם מנהג
גם אני מספרת על ההתחלה למנהלים, בגלל כל שעות הבדיקות שאני צריכה, וכמובן הם ידעו גם על הטיפולים..
זה שעוד כמה יודעים לא יפגע בשום ברכה. זה סתם מנהג
איזה מצב קשה ולא נעים......פלונית5
אין לי עצה.... כואבת ביחד איתך, מאחלת שהכל יעבור בקלות - גם ההריון וגם הפרנסה תמצאו רווח והצלה, אם לא בעבודה הזו - אז עבודה אחרת...
מבינה אותך..פרח חדש
אני סיפרתי לבוס שלי בשבוע 5! כי ידעתי שהוא מתכוון לפטר אותי..
כמובן בסוף הוא היה צריך להמתין בסבלנות
אבל הוא לא היה סבלני בכלל וסבלתי המון בתקופה הזאת
בדיעבד, היה עדיף לעזוב את העבודה כי מה שהוא עשה לנפש שלי... לקח לי הרבה מאוד זמן להתאושש
מפחיד...פלונית5
מה הוא 'עשה' לנפש שלך? רוצה לשתף? נשמע קשה.. שולחת לך חיבוק....
הוא היה רודף אותי כל הזמןפרח חדש
מראה לכולם איך מה שאני עושה לא טוב
היה יושב איתי מידי פעם על הנוכחות וזועם על זה שאני מגיעה ב8:00 ויוצאת ב16:00, זה מראה שאני לא נותנת מעצמי
ועוד דברים בסגנון,
שכמשהו מבחוץ את אומרת מה הבעיה, אל תתייחסי.. הוא סתם מנוול
אבל כשזה הבוס שישב בחדר מולי, הרגשתי כאילו חונקים אותי בכל רגע
וואי סיוטטטטפלונית5
ליבי איתך
2 שאלות על צירים ותנועות עוברזוית חדשה
1. לחץ בפי הטבעת זה צירים? בעיקרון עד עכשיו זה הרגיש לי כאילו הוא בועט שם או משהו, אבל אני כבר לא בטוחה
2.סתם סקרנות - ממה שקראתי ולמדתי, בסוף ההריון העובר אמור להתמקם עם הראש למטה והגב כלפי חוץ. כלומר הפנים שלו כלפי פנים הבטן שלי. ובהשערת משקל ראו אצלי שהוא באמת עם הראש למטה. אז איך כשאני מרגישה אותו זז אני רואה דברים זזים בבטן שלי? כאילו רואה את הידיים והרגליים שלו, אבל בעצם אני לא אמורה לראות כי הן מופנות כלפי פנים הבטן שלי, לא?
2.סתם סקרנות - ממה שקראתי ולמדתי, בסוף ההריון העובר אמור להתמקם עם הראש למטה והגב כלפי חוץ. כלומר הפנים שלו כלפי פנים הבטן שלי. ובהשערת משקל ראו אצלי שהוא באמת עם הראש למטה. אז איך כשאני מרגישה אותו זז אני רואה דברים זזים בבטן שלי? כאילו רואה את הידיים והרגליים שלו, אבל בעצם אני לא אמורה לראות כי הן מופנות כלפי פנים הבטן שלי, לא?
עוקבת אחרי 1...:-)
בקשר ל2 אני הבנתי שהפנים מופנים הצידה, וכל הגוף ככה, כאילו מפנה גב למותן, אז יש צד אחד שיש תנועות כאלה יותר מגושמות של האגן, וצד שני שהן יותר עדינות אבל קיימות יותר של הגפיים.צאצלי זה לא חד משמעי אבל נשמע לי הגיוני
אני באמת מרגישה אותו יותר בשמאל מימיןזוית חדשה
אבל לא באופן גורף...
מעניין הדברים האלה🧐
מעניין הדברים האלה🧐
מאד!:-)
צריכה אולטראסאונד זמין
חחח לגמריזוית חדשה
יש כל מיני תנוחות לעובר בסוף הריוןלפניו ברננה!
כמו שיש כאלו שבכלל לא מתהפכים.
התנוחה הקלאסית שבה רוב העוברים היא עורף לשמאל. ראש למטה, העורף ועמוד השדרה בצד שמאל, גפיים בצד ימין.
לגבי 1 בהחלט יכול להיות אם זה בא בגלים ובמרווחים זה מזה. אם לא, כנראה זה רק המשקל שלו והראש שתקוע לך ממש ליד..
התנוחה הקלאסית שבה רוב העוברים היא עורף לשמאל. ראש למטה, העורף ועמוד השדרה בצד שמאל, גפיים בצד ימין.
לגבי 1 בהחלט יכול להיות אם זה בא בגלים ובמרווחים זה מזה. אם לא, כנראה זה רק המשקל שלו והראש שתקוע לך ממש ליד..
אוקיזוית חדשה
תודה!
קצת כואב, אבל לפחות לא צירים... לא מתאים לי ללדת עדיין
קצת כואב, אבל לפחות לא צירים... לא מתאים לי ללדת עדיין
העובר עוד סיבובים במהלך הלידה, הוא כאילו " מתברג" באגןאיה2
וחוץ מזה, תינוקות רבים נולדים מסתכלים למעלה במקום למטה, וזה לא משנה לכלום
(כולם אצלי נולדים ככה, לא ברור מה הסיבה)
הדבר היחיד שצריך לעניין אותך זה שהראש למטה
(כולם אצלי נולדים ככה, לא ברור מה הסיבה)
הדבר היחיד שצריך לעניין אותך זה שהראש למטה
היא שואלת על סוף ההריוןלפניו ברננה!
ואיך זה הגיוני שמרגישה תנועות.
אז הסברתי איך הרבה מאוד עוברים שוכבים.
הלידה עצמה לא רלוונטית לשאלה שלה
אז הסברתי איך הרבה מאוד עוברים שוכבים.
הלידה עצמה לא רלוונטית לשאלה שלה
רק מתקנת- זה משנה ומגדיל את הסיכויהריון ולידה_פצ
להתערבות רפואית.
אבל זה יכול להשתנות ככ הרבה פעמים עד הלידה...
אבל זה יכול להשתנות ככ הרבה פעמים עד הלידה...
👍זוית חדשהאחרונה
לגבי 2גולדסטאר
שךי עם הפנים כלםי הגב שלי ומרגישה ורואה
טוסיק, מרפקים, כפות רגליים
מה? את יודעת ממש לזהות איברים?זוית חדשה
לא מזהה איבר מסוייפגולדסטאר
;אבל שאלתי את הרופא פשוט.....
אההזוית חדשה
עונהחגהבגה
1. לחץ בפי הטבעת, יכול להיות מכל מיני סיבות- גם בגלל שהעובר לוחץ שם על הכל (יכול להיות סוג של טחורים עצירות גם)
או באמת בזמן ציר.
את מרגישה את זה כל הזמן או בא והולך יחד עם התקשות?
2. העובר באמת אמור להתמקם עם הראש כלפי מטה אבל הוא לא יישאר במשך ימים עם הפנים כלפי הבטן שלך. זה המנחה האידיאלי ללידה וזה גם לא תמיד קורה.. אבל זה לא אומר כלום אם בשבוע 37 הוא כך ואז משתנה ומשתנה שוב. אני גם לא יודעת אם יש דרך לדעת את זה
או באמת בזמן ציר.
את מרגישה את זה כל הזמן או בא והולך יחד עם התקשות?
2. העובר באמת אמור להתמקם עם הראש כלפי מטה אבל הוא לא יישאר במשך ימים עם הפנים כלפי הבטן שלך. זה המנחה האידיאלי ללידה וזה גם לא תמיד קורה.. אבל זה לא אומר כלום אם בשבוע 37 הוא כך ואז משתנה ומשתנה שוב. אני גם לא יודעת אם יש דרך לדעת את זה
...זוית חדשה
1. מרגישה מידי פעם. קצת מציק לשבת, לא מעבר לזה.
2.אוקי
2.אוקי
לגבי 2שלומית.
ככה הוא אמור להוולד במצב אידאלי, אבל זה לא כמו מצג ראש שצריך להיות בד"כ כמה שבועות לפני, סיבובים בכיוון הזה הוא עוד עושה
אוקי, טוב לדעתזוית חדשה
תזכירו לי, כאבי מחזור קלים, לגיטימיים בכל שלב בהריון?אנונימית בהו"ל
שבוע 18 וחצי אם זה משנה
לי אמרה הרופאה שזה תקין, הרחם גדל ומתמתח ועולה למעלהאיה2
והגיוני שזה מעט יכאב.
כמובן אם זה מעבר לכאבים קלים לכי להיבדק
כמובן אם זה מעבר לכאבים קלים לכי להיבדק
כןבימבה אדומה
כאבים קלים כתוצאה מגדילת הרחם.
תודה!אנונימית בהו"לאחרונה
סקר חדש דנדש, והפעם בנושא- נ, ני, ניד, נידה 
כבתחילה
1. באיזה גיל התחלת לקבל מחזור?
2. סיפור מחזור מצחיק/הזוי שקרה לך בתור רווקה
3. אחרי כמה ימים מצליחה לעשות הפסק מתחילת המחזור?
4. המנהג/הלכה הכי מעצבן כשאתם אסורים
5. משהו שלא סיפרו לך ו/או לבעלך בהדרכת כלות/חתנים
6. סיפור מצחיק/מעצבן מהמקווה
7. מה את הכי שונאת מכל הדבר שנקרא- ניד נידה
2. סיפור מחזור מצחיק/הזוי שקרה לך בתור רווקה
3. אחרי כמה ימים מצליחה לעשות הפסק מתחילת המחזור?
4. המנהג/הלכה הכי מעצבן כשאתם אסורים
5. משהו שלא סיפרו לך ו/או לבעלך בהדרכת כלות/חתנים
6. סיפור מצחיק/מעצבן מהמקווה
7. מה את הכי שונאת מכל הדבר שנקרא- ניד נידה
השרשור ננעלאין לי הסבראחרונה
זה נושא שעלול להידרדר בקלות למקום שלא מתאים לפורום פתוח ולכן החלטנו להפסיק אותו מראש❤️
מחילה ממי שמחקנו את תגובתה.
חום אצל תינוקותאמא.
בן כמה חודשים עם חום..
אחרי כמה זמן צריך ללכת לרופא?
ומה יכולות להיות הסיבות לחום? לפני פחות משבוע היינו אצל הרופאה ולא ראתה כלום
אחרי כמה זמן צריך ללכת לרופא?
ומה יכולות להיות הסיבות לחום? לפני פחות משבוע היינו אצל הרופאה ולא ראתה כלום
מעל 3 חודשים ההנחיה היא ללכת רק אחריבתי 123
3 ימים מהסיבה שסעוי קלוש לדעת מה יש לפני וגם בקופת חולים אפשר להדבק בעוד וירוסים אז עדיף לא להגיע אם לא חייבים.
אבל זה מאוד תלוי בילד אם זה רק חום ועם אקמול הוא חיוני ואוכל ושותה אז לא בטוח בכלל שצריך רופא ולהיפך אם עבר רק יום אחד אבל הוא לא חיוני או שהחום לא יורד או אם יש סימני התייבשות אז ללכת לרופא מיד
רפואה שלימה
אבל זה מאוד תלוי בילד אם זה רק חום ועם אקמול הוא חיוני ואוכל ושותה אז לא בטוח בכלל שצריך רופא ולהיפך אם עבר רק יום אחד אבל הוא לא חיוני או שהחום לא יורד או אם יש סימני התייבשות אז ללכת לרופא מיד
רפואה שלימה
ועם זה חום גבוה כל הלילה?אמא.
מתלבטת אם ללכת
לכי לפי האנטואציה שלך אם את דואגת קחי לרופאבתי 123
לקחתי..לא הייתי רגועהאמא.
יש לו דלקת אוזניים.
טיפים להכניס נר להורדת חום?
טיפים להכניס נר להורדת חום?
אין ככ טיפים בזהשחרית*
שמים את הנר בוזלין, מכניסים, ותופסים את הישבן סגור במשך כמה דקות כדי שהנר לא ידחף החוצה.
למרוח על הנר וזלין?אמא.
כן, אפשר גם חמאת שיאה או שמן שקדיםאוהבת את השבת
אני פשוט מכניסה, בלי כלום, נכנס בקלות...שמש בשמיים
דוחפת את הנר לחור עם אצבע, וזהו. הוא בפנים. לא כואב לו ההכנסה.
גם אני ככהאביול
כל הכבוד שהלכת! תמיד תקשיבי לעצמך! טוב שתפסתם את זה בזמןאוהבת את השבת
לפני שהחריף, וזה גם ממש סבל עבורם אז חשוב לטפל מוקדם..
תמיד עדיף ללכת סתם מאשר לפספס משהו לדעתי
תמיד עדיף ללכת סתם מאשר לפספס משהו לדעתי
אצלי פחות עבד. עשו ויצא. עדיף בפהאורוש3
נובימול צריך מינון ממש קטן. נתתי לאט לאט במזרק
האמת שאני תמיד הולכת אחרי יום אחד והרבה פעמים מצאו משהואוהבת את השבת
וגם הרבה פעמים לא..
חשוב להקשיב לאינטואיציה כמו שכתבת לה
חשוב להקשיב לאינטואיציה כמו שכתבת לה
אני הולכת הרבה לפניאביול
ברגע שאני רואה שהוא עם חום ועוד תסמינים... אבל כמובן תלוי במצב בדיוק של הילד
איך הנר לא יוצא לכן חזרה?אמא.
הוא מחליק לי החוצה
דוחפת אותו עם האצבע עד שנבלע בפנים.שמש בשמייםאחרונה
הגיוני כאבי חניכיים בגיל ארבעה חודשים ברמה שקם מזה בלילה?הריונית222
קם לפחות ארבע פעמים בלילה מזה וצריך להתאמץ להחזיר אןתו לישון (יודעת שזה מזה כי הוא מכניס יד לפה ומנסה ללחוץ על החניכיים)
יש מה לעשות ?
יש מה לעשות ?
כן הגיוני. שימי לו ג׳נג׳יגל ובמקרים ממש חמורים נובימולanonimit48
כן בדיוק לבן של חברה שלי יצאו 2 שיניים בגיל 4 חודשיםהריון_ראשון
לנו החל הכאב בגיל הזה, לפני 5 חודשים כבר בקעו שתי שינייםאמא_טריה_ל-2
באיזה גיל?הריונית222
4 חודשים החלו תסמיני שינייםאמא_טריה_ל-2
און ואוף
עד שבקעו סופית שבוע לפני גיל 5 חודשים
עד שבקעו סופית שבוע לפני גיל 5 חודשים
נתתי כמה לילות נובימולאמא_טריה_ל-2
רק נובימןל עזר? ניסית את הגל הזה?הריונית222
יש ליאמא_טריה_ל-2
ג'נג'יג'ל
וקמילצ'יק
מקלים מעט
כשלא שקט אני ישר נותנת
בלילות שזה לא עוזר - נובימול זה קו הגנה אחרון
וקמילצ'יק
מקלים מעט
כשלא שקט אני ישר נותנת
בלילות שזה לא עוזר - נובימול זה קו הגנה אחרון
אצלנו התחיל הכאבים בגיל הזה. ורק ב6 חודשים יצאו השייניםלא מחוברת
הגיוני. זז בפנים גם לפני שיוצא ומכאיבאורוש3אחרונה
ארבע פעמים לקום בלילה בגיל הזה זה נורמלי. אבל בלילות של ממש בכי נתתי משכך. אפשר גם לנסות משחות כמו קמומילו. אצלי לא כזה מועיל.
שמירת הריון - שאלהלפניו ברננה!
אז הייתי עד הלידה בשמירת הריון וסופסוף ביטוח לאומי העבירו את הכסף.
כל הימי מחלה שהשתמשתי בהם - אני מניחה שאני צריכה להחזיר את הכסף למעסיק. איך בדיוק אני עושה את זה? (משרד החינוך אם זה משנה)
ואם זה משנה 2 - אני בכלל לא בטוחה שאחזור ללמד השנה. אולי רק שנה הבאה, אז אי אפשר לקזז מהמשכורת...
כל הימי מחלה שהשתמשתי בהם - אני מניחה שאני צריכה להחזיר את הכסף למעסיק. איך בדיוק אני עושה את זה? (משרד החינוך אם זה משנה)
ואם זה משנה 2 - אני בכלל לא בטוחה שאחזור ללמד השנה. אולי רק שנה הבאה, אז אי אפשר לקזז מהמשכורת...
תתקשרי למחלקת שכר שלכם אם יש לך איךהמקורית
אולי תוכלי לעשות העברה בנקאית
הבעיה שלא הייתה חשבת כשיצאתי לשמירה.לפניו ברננה!
אולי עכשיו תהיה..
אנסה. תודה!
אנסה. תודה!
יקזזו לך את זה מהתלוש הבאמאמינה ומתאמנת
גם בחופשת לידה משרד החינוך מוציא תלושים בשביל הפנסיה, קרן השתלמות וכל זה
תראי בתלוש הקודם/ הקרוב שמורידים לך על הימים האלו. לא זוכרת איך קוראים לזה😅
תראי בתלוש הקודם/ הקרוב שמורידים לך על הימים האלו. לא זוכרת איך קוראים לזה😅
ואז אני אהיה בחוב אליהםלפניו ברננה!
בחודש שאחזור (אולי רק שנה הבאה) לא תהיה לי משכורת, וגם בחודש שאחרי.. מעדיפה להחזיר הכל עכשיו ולקבל משכורת כרגיל
כן. זה מה שקורהמאמינה ומתאמנת
זה מתסכל ממש
אז פשוט תעשי להם העברה בנקאית...רקלתשוהנ
אדבר איתם. תודה!לפניו ברננה!אחרונה
דתיות ואמונהפלונית5
עבר עריכה על ידי פלונית5 בתאריך ד' בטבת תשפ"ב 19:11
כשאני נתקלת בסנוביות וביחס מתנשא וגאוותן מצד נשים דתיות / חרדיותומנגד, יש מלא חילונים נחמדים, פשוט אנשים טובים נורמלים שמכבדים את הזולת-
זה ממש מוריד לי את האמונה בתורה ובדת
האם באמת הדת מובילה למוסריות? או שמא הכל 'חרטא'?
++פלונית5
אני חושבת שזה לא קשור.לא מחוברת
יש המון חילונים מתנשאים ויש המון דתיים נחמדים.
באופן עקרוני אתה מצפה מאדם דתי להיות נחמד ולכבד את הזולת.
אבל זה לא קשור אם יש לו מידות רעות אז הוא צריך לתקן אותם. בלי קשר.
באופן עקרוני אתה מצפה מאדם דתי להיות נחמד ולכבד את הזולת.
אבל זה לא קשור אם יש לו מידות רעות אז הוא צריך לתקן אותם. בלי קשר.
הזכרת ליפלונית5
שיצא לי להתקל גם בחילוניות מתנשאות, פשוט - כמו שהמקורית כתבה -הם לא נחשבים מייצגים אלא רק את עצמם, ולכן לא 'מתרגשים' מהעובדה שחילוני איננו מוסרי, את הארת כמה נקודות חשובות, תודה!
הדת אמורה להביא למוסריותהמקורית
אבל כידוע מוסריות יש גם בדרך מסוימת באומות העולם, ואילו אנחנו לעומתם מקבלים על כך שכר, וגם כמובן מדובר במושגים אחרים לגמרי.
אני חושבת שמאוד כדאי להפריד בין מעשים של אנשים לאידאל.
כמו שברור לי כשמש בצהריים שלא כל אישה או גבר שלא מתלבשים כמו אנשים יראי שמיים הם לא בוודאות בעלי מידות רעות או לא בהכרח לא מאמינים בהשם, כך גם הפוך. אנשים בעלי חזות דתית או חרדית הם אנשים רגילים כמוני כמוך שחוטאים בכל מיני דברים, גם בדברים מוסריים. כולנו חוטאים, כל אחד נופל במה שנופל ואנחנו לא יודעים מה הולך אצל אדם במלחמה הפנימית שלו עם עצמו וכמה הוא מתמודד עם העניין. ואיך.
עבודת המידות זו עבודת השם לכל דבר, ויש לה אגב גדרים הלכתיים לרוב. לא כולנו מצליחים לקיים הכל.
אבל זה לא אומר שחס ושלום התורה לא מביאה לידי מעשה.
וזה מאוד נפוץ שמעשה של אדם שנראה דתי או חרדי משליך על ההתבוננות על התורה והמצוות, אבל שימי לב שלרוב זה לא ככה בהכללה אל מול מעשה של אדם ׳חילוני׳. שם כוחם אינדיבידואלים ופה אחד מייצג כביכול את כולם ואפילו את התורה! שזה הכי אבסורד
אני חושבת שמאוד כדאי להפריד בין מעשים של אנשים לאידאל.
כמו שברור לי כשמש בצהריים שלא כל אישה או גבר שלא מתלבשים כמו אנשים יראי שמיים הם לא בוודאות בעלי מידות רעות או לא בהכרח לא מאמינים בהשם, כך גם הפוך. אנשים בעלי חזות דתית או חרדית הם אנשים רגילים כמוני כמוך שחוטאים בכל מיני דברים, גם בדברים מוסריים. כולנו חוטאים, כל אחד נופל במה שנופל ואנחנו לא יודעים מה הולך אצל אדם במלחמה הפנימית שלו עם עצמו וכמה הוא מתמודד עם העניין. ואיך.
עבודת המידות זו עבודת השם לכל דבר, ויש לה אגב גדרים הלכתיים לרוב. לא כולנו מצליחים לקיים הכל.
אבל זה לא אומר שחס ושלום התורה לא מביאה לידי מעשה.
וזה מאוד נפוץ שמעשה של אדם שנראה דתי או חרדי משליך על ההתבוננות על התורה והמצוות, אבל שימי לב שלרוב זה לא ככה בהכללה אל מול מעשה של אדם ׳חילוני׳. שם כוחם אינדיבידואלים ופה אחד מייצג כביכול את כולם ואפילו את התורה! שזה הכי אבסורד
נכון החילונים לא מייצגיםפלונית5
אף אחד, כתבת מפורט ונקודות טובות, מודה לך
זה לא קשור לאמונהחולת שוקולד
אם הדת מוסרית או לא, נותנת משמעות או לא, גורמת לאושר או לא
כל אלה לא קשורים בכלל לאמונה, אפשר לדון האם זה כך או כך אבל זה לא *סיבה* להאמין או לא
אגב, יש גם הרבה דתיים לא מתנשאים (הרוב המכריע) והרבה חילונים שמזלזלים מלגלגים ואפילו שונאים (מיעוט) הרוב- בין אם דתיים ובין אם חילונים- נחמדים נורמלים ומכבדים
וגם- בסוף האדם בוחר אם להיות מוסרי או לא ולא תמיד זה בהתאם למידת המוסר של הדת שלו
ואנקדוטה קטנה- פעם ביקשו ממני ת.ז כדי לשלם בכרטיס אשראי ולא היה לי ואז אחת הלקוחות פתאום אומרת לקופאית "נו, תעבירי לה, היא דתיה"
כל אלה לא קשורים בכלל לאמונה, אפשר לדון האם זה כך או כך אבל זה לא *סיבה* להאמין או לא
אגב, יש גם הרבה דתיים לא מתנשאים (הרוב המכריע) והרבה חילונים שמזלזלים מלגלגים ואפילו שונאים (מיעוט) הרוב- בין אם דתיים ובין אם חילונים- נחמדים נורמלים ומכבדים
וגם- בסוף האדם בוחר אם להיות מוסרי או לא ולא תמיד זה בהתאם למידת המוסר של הדת שלו
ואנקדוטה קטנה- פעם ביקשו ממני ת.ז כדי לשלם בכרטיס אשראי ולא היה לי ואז אחת הלקוחות פתאום אומרת לקופאית "נו, תעבירי לה, היא דתיה"
לאחרונה נתקלתי ביותר מדיפלונית5
חרדיות מגעילות, כנראה זאת הבעיה
זה שהיא חרדית לא אומר שהיא לא צריכה לעבוד על המידות שלהאחתפלוס
אבל מבינה את ההרגשה והתחושה שלך.
אני שומרת מצוות ומצפה אוטומטית משומר מצוות להתנהג יותר מעודן אבל אנחנו בעולם של עשייה ולכל אחד יש את העבודה שלו לעשות.
וחיבוק על ה היתקלויות האלו
אני שומרת מצוות ומצפה אוטומטית משומר מצוות להתנהג יותר מעודן אבל אנחנו בעולם של עשייה ולכל אחד יש את העבודה שלו לעשות.
וחיבוק על ה היתקלויות האלו
תודה על החיבוק, יקרה 🌷🌷🌱פלונית5
ועל המילים הטובות
דרך ארץ קדמה לתורהאורוש3
התורה כן בעיקרון מחדדת את המוסר, מתווה דרך ומתקנת את המידות.
אבל צריך להיות גם במקום לקלוט את האור הזה.
וכולם בני אדם. בכל חברה ללא יוצא מן הכלל יש אנשים נעימים יותר או פחות. זה משהו בסיסי. לדעתי סיפורי האבות נועדו ללמד אותנו בדיוק את הדרך ארץ שלפני קבלת התורה. החסד של אברהם, הויתור של רחל וכו'. וחלק מהמטרה שלהם היא ללמד אותנו את זה. שיש בסיס שהוא לפני דקדוקי ההלכות. שנזכה.
אבל צריך להיות גם במקום לקלוט את האור הזה.
וכולם בני אדם. בכל חברה ללא יוצא מן הכלל יש אנשים נעימים יותר או פחות. זה משהו בסיסי. לדעתי סיפורי האבות נועדו ללמד אותנו בדיוק את הדרך ארץ שלפני קבלת התורה. החסד של אברהם, הויתור של רחל וכו'. וחלק מהמטרה שלהם היא ללמד אותנו את זה. שיש בסיס שהוא לפני דקדוקי ההלכות. שנזכה.
אמן! 🌱🌷🌱פלונית5
תודה יקרה, ממש אהבתי את הגישה שלך
אני חושבת שיש פשוט הבדלי מנטליותאם_שמחה_הללויה
גם בתוך הדתיים יש סוגים שונים,
יש חרדיות שהן רציניות ושומרות על דיסטנס (וזה יכול להרגיש כמו יחס סנובי)
אני בעצמי חוזרת בתשובה ויצא לי לעבוד עם נשים חרדיות, האמת שהכי התחברתי לחוזרת בתשובה כמוני, עם השאר היו לי נושאי שיחה, אבל תמיד הרגשתי קצת דיסטנס.
אין מה לעשות לפעמים זה עולמות שונים.🙂
וגם כמו שכתבו לך צריך לעשות הפרדה בין אמונה ודת לבין אנשים. רק ה' יודע מי צדיק
יש חרדיות שהן רציניות ושומרות על דיסטנס (וזה יכול להרגיש כמו יחס סנובי)
אני בעצמי חוזרת בתשובה ויצא לי לעבוד עם נשים חרדיות, האמת שהכי התחברתי לחוזרת בתשובה כמוני, עם השאר היו לי נושאי שיחה, אבל תמיד הרגשתי קצת דיסטנס.
אין מה לעשות לפעמים זה עולמות שונים.🙂
וגם כמו שכתבו לך צריך לעשות הפרדה בין אמונה ודת לבין אנשים. רק ה' יודע מי צדיק
תודה יקרה 🌷🌿פלונית5
כתבת יפה ונכון
ולגבי המשפט האחרון שלך 'לעשות הפרדה' -זו למעשה שאלתי -
והרי קיום המצוות, אם לא מוביל למוסריות אלא להתנשאות - אז מה שווה שמירת שבת? מה שווה הצניעות? לאחרונה נדמה לי שחילונים הרבה יותר נחמדים מחרדים וזה מערער לי כל מה שגדלתי עליו - שהדת זה דבר טוב ומוסרי ודרך חיים טובה וכו' וכו'
ולגבי המשפט האחרון שלך 'לעשות הפרדה' -זו למעשה שאלתי -
והרי קיום המצוות, אם לא מוביל למוסריות אלא להתנשאות - אז מה שווה שמירת שבת? מה שווה הצניעות? לאחרונה נדמה לי שחילונים הרבה יותר נחמדים מחרדים וזה מערער לי כל מה שגדלתי עליו - שהדת זה דבר טוב ומוסרי ודרך חיים טובה וכו' וכו'
ואני נתקלתי בכמה חילונים מתנשאיםלמה לא123
ומזלזלים מאוד, באחד הקורסים שהייתי,
ומנגד היו שם חילונים מאוד נחמדים ומכבדים
מה זה אומר?
פעם שמעתי מהרב שלי משהו יפה..אם_שמחה_הללויה
שאיך יש את אותם אנשים שמגיעים אליו לשיעור. וחלק מהם עוברים שינוי לטובה ומתקדמים, משפרים את המידות שלהם וחלק נשארים כמו שהם.
זה נובע מזה שאנשים לא עושים עבודה מעשית. עבודת ה' שלהם היא לא פנימית. הם אומנם יודעים הכל, אבל לא מוציאים את זה לפועל. לא מתפללים, לא עושים חשבון נפש, לומדים תורה אבל לשם כבוד. בשביל מה לומדים תורה? כדי לקום מהספר ולהוציא לפועל את מה שלמדנו.
בקיצור באנו לעולם הזה לעבוד. וגם מי שנולד דתי יצתרך לעבור את מבחני החיים שלו וגם לו יש מידות שצריך לתקן.
זה נובע מזה שאנשים לא עושים עבודה מעשית. עבודת ה' שלהם היא לא פנימית. הם אומנם יודעים הכל, אבל לא מוציאים את זה לפועל. לא מתפללים, לא עושים חשבון נפש, לומדים תורה אבל לשם כבוד. בשביל מה לומדים תורה? כדי לקום מהספר ולהוציא לפועל את מה שלמדנו.
בקיצור באנו לעולם הזה לעבוד. וגם מי שנולד דתי יצתרך לעבור את מבחני החיים שלו וגם לו יש מידות שצריך לתקן.
מגיבה כדי לענות מחר. הולכת לישון 🌜חדשה ישנה
סיון רהב מאיר כתבה על זה משהו ממש נכוןאביול
*להבדיל בין המגזר לאמונה / החלק היומי, פרשת ויגש / סיון רהב-מאיר:*
נערה מבית דתי סיפרה לי פעם כמה קשה לה להפריד בין טענות שיש לה על החברה שסביבה, לבין התורה עצמה. להרבה אנשים יש חשבון עם המגזר שלהם. עם החברה שגדלו בה, עם המורים, עם השכנים, עם ההורים. לפעמים הם באמת עברו דברים קשים. ולעתים המסקנה היא לזרוק את הכול, כולל הכול. את כל החבילה.
ליוסף היו באמת את כל הסיבות לעזוב. האחים שלו שנאו אותו, זרקו אותו לבור, מכרו אותו. הוא מצא את עצמו במצרים, לבד לגמרי. בקלות רבה הוא היה יכול להחליט לנטוש הכול, וגם לכתוב פוסטים נזעמים, בצדק, על כל מה שעשו לו.
אבל יוסף בחר אחרת. למרות הכאב, הוא לא ויתר על העיקר: על הזהות, על האמונה, על היהדות, על הדבר עצמו. הוא לא שכח את אביו ואת אמו שהיו דמויות מופת, ואת הסיפור הגדול שהוא חלק ממנו ושהוא צריך להמשיך. גם אם פגעו בו, הוא עדיין בן של יעקב, נכד של יצחק, נין של אברהם, והעתיד של הדורות הבאים תלוי בו.
ככל שהמצב שלו במצרים התדרדר, הוא רק הלך והתעלה, והחיבור הישיר שלו לאלוקים רק התעצם. במקום לכעוס ולנקום – הוא חי במצרים כיהודי מאמין, מחובר, שכל מי שפגש אותו ידע היטב מה הזהות שלו ומה הערכים שלו.
סוציולוגיה, מגזר, בני אדם – זה ממש לא הכול. מעבר לאנשים, שיכולים באמת לטעות, יש גם אמת, שעליה יוסף לא ויתר.
*** *_לקבלת התכנים של סיון רהב-מאיר באופן קבוע: https://lp.vp4.me/pif9_*
נערה מבית דתי סיפרה לי פעם כמה קשה לה להפריד בין טענות שיש לה על החברה שסביבה, לבין התורה עצמה. להרבה אנשים יש חשבון עם המגזר שלהם. עם החברה שגדלו בה, עם המורים, עם השכנים, עם ההורים. לפעמים הם באמת עברו דברים קשים. ולעתים המסקנה היא לזרוק את הכול, כולל הכול. את כל החבילה.
ליוסף היו באמת את כל הסיבות לעזוב. האחים שלו שנאו אותו, זרקו אותו לבור, מכרו אותו. הוא מצא את עצמו במצרים, לבד לגמרי. בקלות רבה הוא היה יכול להחליט לנטוש הכול, וגם לכתוב פוסטים נזעמים, בצדק, על כל מה שעשו לו.
אבל יוסף בחר אחרת. למרות הכאב, הוא לא ויתר על העיקר: על הזהות, על האמונה, על היהדות, על הדבר עצמו. הוא לא שכח את אביו ואת אמו שהיו דמויות מופת, ואת הסיפור הגדול שהוא חלק ממנו ושהוא צריך להמשיך. גם אם פגעו בו, הוא עדיין בן של יעקב, נכד של יצחק, נין של אברהם, והעתיד של הדורות הבאים תלוי בו.
ככל שהמצב שלו במצרים התדרדר, הוא רק הלך והתעלה, והחיבור הישיר שלו לאלוקים רק התעצם. במקום לכעוס ולנקום – הוא חי במצרים כיהודי מאמין, מחובר, שכל מי שפגש אותו ידע היטב מה הזהות שלו ומה הערכים שלו.
סוציולוגיה, מגזר, בני אדם – זה ממש לא הכול. מעבר לאנשים, שיכולים באמת לטעות, יש גם אמת, שעליה יוסף לא ויתר.
*** *_לקבלת התכנים של סיון רהב-מאיר באופן קבוע: https://lp.vp4.me/pif9_*
ומה שאני חושבתאביול
יש המון אנשים בעולם. נחמדים יותר ופחות. כל אחד עבר דברים בחיים, דברים ששרטו אותו או דברים שבנו אותו. לא נכון בעיניי להשליך מהתנהלות של אדם בודד על אמיתות ה של דרך חיים שלימה. התורה בהחלט מחנכת למוסר ויש המון אנשים שהולכים בדרך הזו והן מוסריים מאוד. לצערנו יש כאלה שלוקחים את זה למקומות אחרים. לא אומר שהדרך היא לא נכונה
תראי בכל מקום זה לכאן ולכאן,גם אל תשכחי ש..רויטל.
יש כאלה בחוץ נראים אנשים טובים ועם דרך ארץ הכל כלפי חוץ,
אבל עיקר המידות הטובות זה בבית, כמובן שהתורה כן מובילה
למוסריות והכלל הגדול שהוא ''ואהבת את רעך כמוך'' וכמובן
''מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך'' ויש עניין גדול לדון לכף
זכות,אם באמת הולכים לפי הדת אין ספק שהאנשים היו טובים
ונחמדים כלפי השני.
זה לא קשור לדעתי. בשני הצדדים יש את הכלציפיפיצי
סה"כ בני אדם
אני מתה עליכן בנות!!!!!פלונית5אחרונה
וממש מעריכה כל תגובה ותגובה! נתתן לי המון! אוהבת אתכן! חיזקתן ועודדתן עד לאין שיעור, אין לכן מושג, אהובות
יום טוב והמון אושר וברכה לכולכן!!!!!!!!
יום טוב והמון אושר וברכה לכולכן!!!!!!!!
מחפשת המלצה למכונת תספורת לבעלי. רוצה לקנות לו בהפתעה ואיןכי לעולם חסדו
לי מושג מה ומאיפה...
אשמח לקצה חוט
אשמח לקצה חוט
פנסוניקבימבה אדומה
התבלבלתי וכתבתי בהתחלה פיליפס
פנסוניק er131שחרית*
ממש זולה. שווה כל שקל!
אצלנו כבר ארבע שנים, משמשת ל4 בנים+בעל.
אצלנו כבר ארבע שנים, משמשת ל4 בנים+בעל.
גם אני ממליצה..רק טוב=)
גם לנו יש. מומלץ ממש!הריון ולידה_פצ
דגם אחר אומנם, אבל מרוצים מאוד.
יש לנו אותה וממש לא ממליצה!שמש בשמיים
שנתיים אצלינו, בהתחלה הייתה אחלה, עכשיו היא גרועה! לא עובדת כמעט בלי חיבור לחשמל, וגם עם חיבור הוא נחלש מהר, עובדת גרוע ומכאיבה...
וואלה? את איזה דגם יש לכם?הריון ולידה_פצ
יש לנו את המכונה הרבה זמן. אף אחד לא התלונן שמכאיבה לו..
ויש שימוש די מאסיבי בה.
אני לא זוכרת מה הדגם שלנו, זה לא 131 אבל אני יכולה לבדוק בערב..
ויש שימוש די מאסיבי בה.
אני לא זוכרת מה הדגם שלנו, זה לא 131 אבל אני יכולה לבדוק בערב..
ER 131שמש בשמיים
גם אצלנו כבר צריכה חיבור לחשמל קבועשחרית*
אבל הכבל ארוך.
קיבלתי שמן איתה ואני מקפידה לשמן, הבנתי שזה עוזר שלא תכאיב.
בכל מקרה גם על שנתיים שימוש הייתי קונה אותה שוב. עלתה לי בזמנו 120, ששקולים ל4 חודשי תספורת לאדם. ואצלי מסתפרים כל חודש 5 נפשות.
קיבלתי שמן איתה ואני מקפידה לשמן, הבנתי שזה עוזר שלא תכאיב.
בכל מקרה גם על שנתיים שימוש הייתי קונה אותה שוב. עלתה לי בזמנו 120, ששקולים ל4 חודשי תספורת לאדם. ואצלי מסתפרים כל חודש 5 נפשות.
וואו, ממש שימוש מאסיבישמש בשמיים
אצלינו זה רק בעלי, פעם בשלושה חודשים בערך...
עלתה לנו 150...
עלתה לנו 150...
הקפדתם לשמן אותה?מוריה
לא, אבל זה לא נראה לי קשור לחיי סוללה...שמש בשמיים
זה קשור למכאיבה ולא יעילה.מוריה
אם היא צריכה לעבוד קשה כי היא לא משומנת זה הורס אותה.
הבנתי, אז נשמן שמש בשמיים
אבל בעיקר מה שמפריע בה זה שתוך רגע הסוללה נגמרת. אני מספרת את בעלי שהמכונה מחוברת לחשמל (אחרי שהיא נטענה לפני זה...) ותוך כמה דקות היא נחלשת ונגמרת ועושים הפסקה של כמה דקות למלא אותה... מתוך כל הזמן של התספורת שליש היה תספורת בפועל ושני שליש היו המתנה למכונה.
האמת שמזמן לא השתמשתי בה כאלחוטית.מוריהאחרונה
אני חושבת שצריך הרבה זמן טעינה לטעינה מלאה.
לבדוק שעובדת גם כשמחוברת לחשמל וגם שמנותקת (אם היא אלחוטית)מוריה
לבדוק שהאורכים שיש מתאימים לו.
תנסי ממחסני חשמל מגיע לפעמים תוך יום יש את פילפס מעולהרויטל.
קשר שתיקה-תחילת הריוןמתגעגעתמאד
האמת שעוד לא יצא לי לכתוב תיאור כזה, אבל מרגישה שלא יכולה לשתוק.
כשגיליתי את ההריון הוצפתי בגל של אושר שאין לו מילים, אושר רוחני עליון שלא ידעתי איך להכיל אותו.
וככל שעברו הימים האדמה היציבה התחילה להתערער ולהיסדק והתחושות שלי בגוף הלכו ונהיו רעות.
הבחילות הפכו אותי לפחות אנושית, כמו חיה פצועה שמנסה לשרוד,
והצורך להמשיך לתפקד בעבודה, בבית, מול אנשים ולנסות להלביש חיוך מלאכותי במאמצים גדולים.
כל רגע שיכולתי נכנסתי למיטה והתחבאתי בלי לצאת, והכל נראה שחור, מה התכלית של כל זה? בשביל מה כל הסבל הזה?
אני לא מוכנה לסבול, לא רוצה להרגיש נורא כל כך. לא רוצה לאבד את עצמי לגמרי מול הילדים היקרים שלי ששואלים שוב ושוב מה קרה לאמא.
אני רואה אנשים שמתמודדים בגבורה עם מחלות נוראיות ועם מצבים שאי אפשר לדמיין, ואת כל אלה שעוברות דרך של ייסורים עד שזוכות לתינוק, ואני מרגישה כל כך חלשה ומטופשת, אבל פשוט לא אכפת לי. אני סובלת מהרגע שהעיניים נפתחות בבוקר ועד שאני מצליחה להירדם, ואני רק רוצה לברוח, לקחת פסק זמן מהחיים אבל אין לאן לברוח ואין כאן מי שיעזור, ואני לא מעוניינת לשתף, כי עברתי הפלות לא נעימות, והחלטתי שאני לא משתפת מעצמי, כדי לשמור את הברכה שקיבלנו.
אני מסתכלת על כל האמהות שמסביב, איך אפשר להמשיך לחיות ככה? זאת התמודדות שאין לה סוף, ופעם אחר פעם..
מרגישה שהלכתי לאיבוד, פיזית ונפשית. שקעתי למערבולת אינסופית. כאילו שהפכתי לאשה נכה ומוגבלת, רק בלי הכרה של אף אחד. בעלי מנסה לתמוך, אבל יש גבול ליכולת שלו לשאת את כל זה.
הכאבים של הלידות העוצמתיות שלי הרבה יותר קלים לעומת הסבל האינסופי הזה בחודשים הראשונים.
היום בבדיקות דם, לראשונה בכל התקופה הזו, האחות שאלה אותי איך אני מרגישה, כי אני נראית קצת חלשה, כל כך התרגשתי. לא מצאתי את המילים. ויש ממצאים קצת מלחיצים ששולחים אותי למעקב הריון בסיכון.
אני שמחה שיש כאן את האפשרות הזו לשתף ולקבל תמיכה בלי עמדה של שיפוטיות וביקורת, והנכונות לתמוך ולהקשיב ברגישות..
הכתיבה כאן כבר נותנת כח,
תודה רבה.
כשגיליתי את ההריון הוצפתי בגל של אושר שאין לו מילים, אושר רוחני עליון שלא ידעתי איך להכיל אותו.
וככל שעברו הימים האדמה היציבה התחילה להתערער ולהיסדק והתחושות שלי בגוף הלכו ונהיו רעות.
הבחילות הפכו אותי לפחות אנושית, כמו חיה פצועה שמנסה לשרוד,
והצורך להמשיך לתפקד בעבודה, בבית, מול אנשים ולנסות להלביש חיוך מלאכותי במאמצים גדולים.
כל רגע שיכולתי נכנסתי למיטה והתחבאתי בלי לצאת, והכל נראה שחור, מה התכלית של כל זה? בשביל מה כל הסבל הזה?
אני לא מוכנה לסבול, לא רוצה להרגיש נורא כל כך. לא רוצה לאבד את עצמי לגמרי מול הילדים היקרים שלי ששואלים שוב ושוב מה קרה לאמא.
אני רואה אנשים שמתמודדים בגבורה עם מחלות נוראיות ועם מצבים שאי אפשר לדמיין, ואת כל אלה שעוברות דרך של ייסורים עד שזוכות לתינוק, ואני מרגישה כל כך חלשה ומטופשת, אבל פשוט לא אכפת לי. אני סובלת מהרגע שהעיניים נפתחות בבוקר ועד שאני מצליחה להירדם, ואני רק רוצה לברוח, לקחת פסק זמן מהחיים אבל אין לאן לברוח ואין כאן מי שיעזור, ואני לא מעוניינת לשתף, כי עברתי הפלות לא נעימות, והחלטתי שאני לא משתפת מעצמי, כדי לשמור את הברכה שקיבלנו.
אני מסתכלת על כל האמהות שמסביב, איך אפשר להמשיך לחיות ככה? זאת התמודדות שאין לה סוף, ופעם אחר פעם..
מרגישה שהלכתי לאיבוד, פיזית ונפשית. שקעתי למערבולת אינסופית. כאילו שהפכתי לאשה נכה ומוגבלת, רק בלי הכרה של אף אחד. בעלי מנסה לתמוך, אבל יש גבול ליכולת שלו לשאת את כל זה.
הכאבים של הלידות העוצמתיות שלי הרבה יותר קלים לעומת הסבל האינסופי הזה בחודשים הראשונים.
היום בבדיקות דם, לראשונה בכל התקופה הזו, האחות שאלה אותי איך אני מרגישה, כי אני נראית קצת חלשה, כל כך התרגשתי. לא מצאתי את המילים. ויש ממצאים קצת מלחיצים ששולחים אותי למעקב הריון בסיכון.
אני שמחה שיש כאן את האפשרות הזו לשתף ולקבל תמיכה בלי עמדה של שיפוטיות וביקורת, והנכונות לתמוך ולהקשיב ברגישות..
הכתיבה כאן כבר נותנת כח,
תודה רבה.
אוי יקרה, נשמע כל כך קשה!מכחול
בעלך מבין, מצליח לתמוך?
אמא/אחות/חברה טובה שאת יכולה לשתף ולקבל עזרה ותמיכה?
בשעה טובה בקלות ובבריאות!
אמא/אחות/חברה טובה שאת יכולה לשתף ולקבל עזרה ותמיכה?
בשעה טובה בקלות ובבריאות!
וואווולהשתמח
נשמע קשה כל כך. הרגשות שלך ממש נגעו בי. שולחת חיבוק גדול ובעזרת ה' שתרגישי טוב בקרוב!!!
וואו, הזכרת ליריבוזום
איך בתחילת ההריון הראשון ישבתי בתחנת אוטובוס והסתכלתי על המון אנשים שהלכו ברחוב, ולא הבנתי איך כל אחד ואחד מהם -כל-כך הרבה אנשים! - הוא תוצאה של החוויה הסיוטית הזו שנקראת הריון. איך לכל אחד יש אמא שעברה את זה, ואיך זה נחשב לטבעי ונורמלי לחלוטין.
ואחר כך - זה כל-כך השתפר, שרק מה שכתבת הזכיר לי פתאום. אז מאחלת לך מכל הלב שישתפר לך במהרה ולגמרי ותשכחי שהרגשת כך פעם.
על איך שאת מרגישה עכשיו אין לך שום סיבה להרגיש מטופשת - גם אם זה בנסיבות כאלה, עדיין קשה מאוד מאוד לחיות עם בחילות בלתי פוסקות כשלעצמן, בטח כשיש גם לחץ ועומס.
איזה קשה!! ממש!!!אוהבת את השבת
תני לעצמך את כל הלגיטימציה גם עם בעלך והילדים יסלבו כמה שבועות הם לא יזכרו את זה.. ואוטוטו ההתחלה מאחרוייך.. מקווה שיהיה הקלה בקטע הפיזי אבל לפחות בקטע הנפשי בע"ה בטוח יהיה הקלה, גם תוכלי לספר וגם תהייי יותר רגועה בע"ה.
ממש מבינה אותך אבל יחד עם זה תנסי כן ליזום ולעשות דברים שמקבלים עלייך - מקלחת, סיבוב בחוץ באור יום, כתיבה של דברים להודות עליהם ובעז"ה מקווה שייקל עלייך..
פעם רופאה אמרה לי על גודש שגרם תדלקת בשד כל מה שבאלך זה להיכנס למיטה ולא לצאת אבל להיפך את חייבת לעזור לעצמך אחרת זה יחמיר מקלחות חמות ובסוף קר, עיסויים, לנסות לסחוט בעדינות וכאלה.. וראלי זה גם קצת רלוונטי לפה.. כמובן שיש לך את כל הלגיטימציה להיכנס למיטה אבל גם חשוב שתשקיעי בדברים שיכולים להקל עלייך ועל הסביבה..
ולגבי בעלך כיף שתומך בבסיס ומבינה את הקטע שיש תחושה שכמה כבר יכול להכיל.. מציעה לך אולי לכתוב לו, או לקבוע שיחה מסודרת שלכם שתדברו על המצב ותסבירי לו את התסכול שלך מזה שאת כ"כ לא יכולה לעזור ובכלל את המצב שלך..
בהצלחה גדולה!! והכי חשוב בע"ה שיהיה בקלות, בבריאות וביידים מלאות!
ממש מבינה אותך אבל יחד עם זה תנסי כן ליזום ולעשות דברים שמקבלים עלייך - מקלחת, סיבוב בחוץ באור יום, כתיבה של דברים להודות עליהם ובעז"ה מקווה שייקל עלייך..
פעם רופאה אמרה לי על גודש שגרם תדלקת בשד כל מה שבאלך זה להיכנס למיטה ולא לצאת אבל להיפך את חייבת לעזור לעצמך אחרת זה יחמיר מקלחות חמות ובסוף קר, עיסויים, לנסות לסחוט בעדינות וכאלה.. וראלי זה גם קצת רלוונטי לפה.. כמובן שיש לך את כל הלגיטימציה להיכנס למיטה אבל גם חשוב שתשקיעי בדברים שיכולים להקל עלייך ועל הסביבה..
ולגבי בעלך כיף שתומך בבסיס ומבינה את הקטע שיש תחושה שכמה כבר יכול להכיל.. מציעה לך אולי לכתוב לו, או לקבוע שיחה מסודרת שלכם שתדברו על המצב ותסבירי לו את התסכול שלך מזה שאת כ"כ לא יכולה לעזור ובכלל את המצב שלך..
בהצלחה גדולה!! והכי חשוב בע"ה שיהיה בקלות, בבריאות וביידים מלאות!
וואו. פשוט מזדהה עם הקושי של החודשים הראשוניםתהילה 4
התחפרות במיטה, דיכאון- כפשוטו. ובכלל למה רציתי את זה.
אבל- תקשיבי, אל תשקיעי אנרגיות בלהסתיר את ההריון. כ"כ חבל. לדעתי רוב הסביבה תומכת ומבינה אם רק משתפים אותה. )היום כבר יותר נחמדים גם לקושי של תחילת הריון מה שלא היה פעם).
תבקשי עזרה .ותשמרי את קצץ הכוחות שיש לך למה שבאצת חשוב והכרחי. הריום זה דבר מבורך. וקשהההההה . לא עשית שום רע לאף אחד. להיפך. אז מותר וכדאי להיעזר ולשתף. את לא יודעת כמה התמיכה מסביב מחממת את הלב ומחזקת.
אבל- תקשיבי, אל תשקיעי אנרגיות בלהסתיר את ההריון. כ"כ חבל. לדעתי רוב הסביבה תומכת ומבינה אם רק משתפים אותה. )היום כבר יותר נחמדים גם לקושי של תחילת הריון מה שלא היה פעם).
תבקשי עזרה .ותשמרי את קצץ הכוחות שיש לך למה שבאצת חשוב והכרחי. הריום זה דבר מבורך. וקשהההההה . לא עשית שום רע לאף אחד. להיפך. אז מותר וכדאי להיעזר ולשתף. את לא יודעת כמה התמיכה מסביב מחממת את הלב ומחזקת.
מותר לך לסבול, אין שום טעם להשוות לאחרים...התחושה שלך זה הכלמיקי מאוס
תנסי להקל עליך איפה שאפשר, מותר לך להתפנק, מותר לך להתרכז בהריון ובעצמך. מה שאת מרגישה שאת צריכה...
אז מה אם אצל אחרות זה חלק? יש גם כאלה שבכלל לא יוצאות מהמיטה בשלב הזה. מה שה' נתן לך זה מה יש לך
ולגבי התמיכה- אני ממש לא מאמינה בהסתרה ברגע שהיא לא משרתת אותך.
אישית מעדיפה תמיד לספר כמה שיותר מאוחר כי באופי שלי אני מאוד אוהבת את הפרטיות שלי ושונאת שיתחילו להתעניין ולשאול וכו אבל אני לא רואה בזה ערך עקרוני בכלל.
אם לשתף את אמא שלך יכול לעזור לך לקבל תמיכה- לכי על זה!
אפילו אם צריך מישהו חיצוני יותר שעשוי לעזור ואפילו בעבודה. כל מה שיעזור לך
וגם-מבחינה רפואית- תבררי אם יש דרך להקל. לא תיארת ממש את התחושות אבל אם זה בחילות אז שווה לברר על דיקלקטין או זופרן
כמובן לבדוק חוסרים
ולוודא שאת שותה מספיק כי בהריון חובה לשתות יותר ולפעמים זה קשה בגלל הבחילות ואז ההתיבשות סוחטת את כל הכוחות...
(אם את ממש מקיאה את המים אז אולי אפילו עירוי)
אז מה אם אצל אחרות זה חלק? יש גם כאלה שבכלל לא יוצאות מהמיטה בשלב הזה. מה שה' נתן לך זה מה יש לך
ולגבי התמיכה- אני ממש לא מאמינה בהסתרה ברגע שהיא לא משרתת אותך.
אישית מעדיפה תמיד לספר כמה שיותר מאוחר כי באופי שלי אני מאוד אוהבת את הפרטיות שלי ושונאת שיתחילו להתעניין ולשאול וכו אבל אני לא רואה בזה ערך עקרוני בכלל.
אם לשתף את אמא שלך יכול לעזור לך לקבל תמיכה- לכי על זה!
אפילו אם צריך מישהו חיצוני יותר שעשוי לעזור ואפילו בעבודה. כל מה שיעזור לך
וגם-מבחינה רפואית- תבררי אם יש דרך להקל. לא תיארת ממש את התחושות אבל אם זה בחילות אז שווה לברר על דיקלקטין או זופרן
כמובן לבדוק חוסרים
ולוודא שאת שותה מספיק כי בהריון חובה לשתות יותר ולפעמים זה קשה בגלל הבחילות ואז ההתיבשות סוחטת את כל הכוחות...
(אם את ממש מקיאה את המים אז אולי אפילו עירוי)
חשוב לספר לילדים...אמא אחתתת
הי , יכולה לספר לך מנסיון אישי שלילדים זה חשוב מאד לספר
הם לא מבינים מה קורה לאמא שלהם ומפתחים חרדות ..אחת הגננות של הילדים (בן 5) התקשרה ושאלה אם הכל בסדר כי הוא אמר שצריך להתפלל על אמא שלו כי היא הולכת למות .
וזה היה שבוע 7 ...
וסיפרנו שלאמא יש תינוק בבטן ובעז"ה הוא יצא בחודש ...וזה הרגיע אותם מאד.
וואי איזה מותקרקלתשוהנ
תחילת הריון יכולה להיות זוועת עולםרק שאלה לי
אבל נשמע שאצלך זה כמה צעדים קדימה...
מציעה בעדינות שתבררי על דיכאון בהריון. כמו שי דיכאון אחרי לידה, ככה יש גם דיכאון בהריון. זה עוד פחות מדובר מדיכאון אחרי לידה, אבל בהחלט קיים.
אם את לא רוצה לשתף אמא או אחות או חברה (למרות שלדעתי עדיף לתעל את האנרגיות של ההסתרה לאנרגיות של בקשת עזרה בבית וכו', אבל זה כבר לא ענייני...), הייתי פונה לאחות ששאלה אותך מה שלומך. היא יודעת שאת בהריון, לא תצטרכי לחשוף את המידע הזה בפני עוד מישהו, ולפי מה שכתבת, שהתרגשת מהשאלה שלה, נשמע שתצליחי יותר לשתף אותה. מה גם שהיא תוכל להפנות אותך לגורמים מקצועיים לפי הצורך, אבל קודם כל תהיה לך אוזן קשבת, זה המון.
מציעה בעדינות שתבררי על דיכאון בהריון. כמו שי דיכאון אחרי לידה, ככה יש גם דיכאון בהריון. זה עוד פחות מדובר מדיכאון אחרי לידה, אבל בהחלט קיים.
אם את לא רוצה לשתף אמא או אחות או חברה (למרות שלדעתי עדיף לתעל את האנרגיות של ההסתרה לאנרגיות של בקשת עזרה בבית וכו', אבל זה כבר לא ענייני...), הייתי פונה לאחות ששאלה אותך מה שלומך. היא יודעת שאת בהריון, לא תצטרכי לחשוף את המידע הזה בפני עוד מישהו, ולפי מה שכתבת, שהתרגשת מהשאלה שלה, נשמע שתצליחי יותר לשתף אותה. מה גם שהיא תוכל להפנות אותך לגורמים מקצועיים לפי הצורך, אבל קודם כל תהיה לך אוזן קשבת, זה המון.
נשמע סיוט ממשאורוש3
הרבה חיבוקים וכח. תרגישי טוב!
חיבוק..רות א
אומנם עברתי רק הריון ולידה אחת, אבל מצטרפת לתחושות הלא קלות... ולתחושה שאיך כולן עושות את זה, ועוד כמה פעמים...ממש באסה שזה לא קל להביא ילדים (ואני לא מדברת גם על אחרי הלידה שזה לא קל, רק עצם הבאת התינוק)
(ואני לא מדברת גם על אחרי הלידה שזה לא קל, רק עצם הבאת התינוק)מזדהה איתך מאדמאמינה ומתאמנת
גם לי היו ימים בהריון שכמעט לא הפסקתי לבכות, שלא הייתה לי שנייה בלי כאבים או בחילות ורק רציתי לעצום את העיניים ולהתעורר עם תינוק ביד
יש נשים שאצלן הריון הוא כמו מחלה, סבל בלתי נגמר של תשעה חודשים
זה ממש לא פינוק אלא סבל אמיתי
תחפשי מישהו שאת יכולה לשתף אותו במה שאת מרגישה, זה יעשה לך טוב. אפילו אשת מקצוע שתעזור לך לעשות סדר בבלאגן שיש לך בראש
תדעי שאת אמא גיבורה
את יוצרת חיים חדשים
מביאה לבעלך עוד ילד ולילדים שלך עוד אח
זה לא שאת נחה סתם, את בכל שנייה שומרת על הילד שאת יוצרת
אולי יעזור לך לחשוב על עוד כמה חודשים, שיהיה לך בידיים אוצר מתוק
חיבוק גדול❤️
ואם את רוצה להתכתב/ לפרוק באישי אז בשמחה
יש נשים שאצלן הריון הוא כמו מחלה, סבל בלתי נגמר של תשעה חודשים
זה ממש לא פינוק אלא סבל אמיתי
תחפשי מישהו שאת יכולה לשתף אותו במה שאת מרגישה, זה יעשה לך טוב. אפילו אשת מקצוע שתעזור לך לעשות סדר בבלאגן שיש לך בראש
תדעי שאת אמא גיבורה
את יוצרת חיים חדשים
מביאה לבעלך עוד ילד ולילדים שלך עוד אח
זה לא שאת נחה סתם, את בכל שנייה שומרת על הילד שאת יוצרת
אולי יעזור לך לחשוב על עוד כמה חודשים, שיהיה לך בידיים אוצר מתוק
חיבוק גדול❤️
ואם את רוצה להתכתב/ לפרוק באישי אז בשמחה
בתור מישהו עם הריונות קלים יחסיתאפונה
אל"ף זה באמת התמודדות בלתי אפשרית
בי"ת תני לסביבה להקל עלייך!!
נסי לחשוב את מי את יכולה לשתף בקושי
תני לשכונה לפנק אותך באוכל שמקל עלייך את הבחילות
או לארח את הילדים שלך אחר הצהריים
או אפילו להתעניין איך את מרגישה.
אה, וממליצה לקחת ויטמין B6 בשביל הבחילות.תרכישי טוב!!
בי"ת תני לסביבה להקל עלייך!!
נסי לחשוב את מי את יכולה לשתף בקושי
תני לשכונה לפנק אותך באוכל שמקל עלייך את הבחילות
או לארח את הילדים שלך אחר הצהריים
או אפילו להתעניין איך את מרגישה.
אה, וממליצה לקחת ויטמין B6 בשביל הבחילות.תרכישי טוב!!
חיבוק אגיב בהמשך בע״האניחדשהכאן
עברתי את זה... הריונות של נכה.. היפזראמיס.. וגם לא יכולתי לעמוד יותר מ4 שניות רצוף היתי מתעלפת מה שהפך אותי לנכה100% במשך עשר חודשים(ההריונות שלי זה מעל 9 חודש תמיד)
אני הייתי בול ככהעטרת ראשיאחרונה
עם לחץ שם מאד נמוך שהיה צונח בפתאומיות לא יכלתי לעמוד יותר מדקה שתיים בימים שהרגשתי טוב יצאתי לחצר עם כיסא גלגלים ללכת לא יכלתי גם לשירותים בעלי היה לוקח אותי רק בחודש שישי כבר יכלתי ללכת כמה פסיעות לבד
אני באמת מאד מאד מודה לכםמתגעגעתמאד
האמת שמאז שאני קוראת פה את התגובות ממש התעודדתי וקיבלתי כח, באמת מאד מאד מרגש.
אספתי לי כמה עצות שכתבו כאן..
אשתדל להתחזק ולמצוא כח. בשורות טובות לכולם.
אספתי לי כמה עצות שכתבו כאן..
אשתדל להתחזק ולמצוא כח. בשורות טובות לכולם.
מזדהה מאודאורי8
רוב התחלות ההריון שלי היו כאלה. זה היה חהכנס,לחודשיים( שבוע 6- 14 בערך) לבור שחור... של חולשה, עייפות , בחילות, שהרבה פעמים עושות גם מצב רוח דכאוני.
מה שעזר לי- הרבה תמיכה של בעלי, לקח לו כמה הריונות להפנים את המצב, אבל בחודשיים האלה הוא עשה כמעט הכל בבית.
ללכת לישון מוקדם, נתן לי קצת כח.
לא סציר
מה שעזר לי- הרבה תמיכה של בעלי, לקח לו כמה הריונות להפנים את המצב, אבל בחודשיים האלה הוא עשה כמעט הכל בבית.
ללכת לישון מוקדם, נתן לי קצת כח.
לא סציר
ממשיכה, קפץאורי8
לא להסתיר, לםחות אפשר לקטר לאמא. או לקבל הבנה בעבודה.
בהריון האחרון ניסיתי דיקלקטין, עזר מעט.
את 2 ההריונות האחרונים תכננתי לזמנים שאני יודעת שפחות עמוסים בעבודה, וב"ה התכנון עבד.
ובעיקר, לומר לעצמי, שאני אמא טובה, אפילו שאני לא מתפקדת, שזה זמני ולספור את הימים עד,שבוע 14.
וגם אמרנו לילדים, שלא יהיו בחרדות, זה גם נתן להם מוטיבציה לעזור.
בהצלחה והרבה כוחות.
בהריון האחרון ניסיתי דיקלקטין, עזר מעט.
את 2 ההריונות האחרונים תכננתי לזמנים שאני יודעת שפחות עמוסים בעבודה, וב"ה התכנון עבד.
ובעיקר, לומר לעצמי, שאני אמא טובה, אפילו שאני לא מתפקדת, שזה זמני ולספור את הימים עד,שבוע 14.
וגם אמרנו לילדים, שלא יהיו בחרדות, זה גם נתן להם מוטיבציה לעזור.
בהצלחה והרבה כוחות.
חיבוק חיבוק חיבוקעטרת ראשי
אני הייתי בדיוק במצב שלך ואני יאמר לך רק דבר אחד אל תנסי להיות גיבורה!!! את גיבורה גם ככה!!! מי שעוברת כזה דבר ועוד יותר מפעם אחת היא לביאה!!!!! תנסי להפוך כל יום לקצת יותר טוב אולי עם שוקולד שיחזק אותך קצת או סרט טוב אני פשוט לא יצאתי מהמיטה הוצאנו כמויות כסף על מנקות עוזרות אוכל הכל ביקשנו עזרה ממי שרק יכולנו אסור להתבייש ותמשיכי להגיד לעצמך כל יום שאת מלאך שאת שורדת עם הקושי והכאב המטורף הזה אני עברתי ניתוח וגם אומרת שזה כלום לעומת ההריון אנשים לא מבינים איזה סבל נפשי ופיזי זה ברמות שלא רוצים ללכת לישון כי יודעים שמקום בבוקר לעוד יום של סבל
אני שולחת לך את החיבוק הכי גדול שאני יכולה ומאחלת לך שבעזרת ה תתחילי להרגיש יותר טוב בקרוב♥️♥️♥️
אני שולחת לך את החיבוק הכי גדול שאני יכולה ומאחלת לך שבעזרת ה תתחילי להרגיש יותר טוב בקרוב♥️♥️♥️
נמאססססס לי מהויכוחים כל בוקרמטילדה
אוף
בזמן האחרון
הבכור משגע אותי כל בוקר
לא מוכן לקום מהמיטה
בסוף זה נגמר בבכי וצעקות
ושאני מארגנת אותו בכוח
אני רוצה לא להתרגש ולהתעצבן ממנו.
לא מצליחה
עצות יתקבלו בברכה
בזמן האחרון
הבכור משגע אותי כל בוקר
לא מוכן לקום מהמיטה
בסוף זה נגמר בבכי וצעקות
ושאני מארגנת אותו בכוח
אני רוצה לא להתרגש ולהתעצבן ממנו.
לא מצליחה
עצות יתקבלו בברכה
בן כמה הוא?טליה כ
עוד מעט 5מטילדה
אולי טבלת נקודות?לפניו ברננה!
פתק לגננת?
משהו טעים לקחת בדרך לגן?
אלו דברים שיוצרים מוטיבציה בבן שלי שבערך באותו גיל...
וזורקת כמה כיווני מחשבה..
מבינה נכון שהוא מתעורר ואז לא משתף פעולה בהתארגנות? את מעירה אותו בעצמך? יכול להיות שהוא פשוט עדיין עייף וכדאי להשכיב אותו קצת יותר מוקדם?
זה קשור גם לאחים או שזה רק מולך? (אצלי הוא מתעצבן על אח שלו אם מעיר אותו, ולפעמים סתם עצבני על כל מילה שאח שלו אומר גם אם לא העיר אותו.)
ואולי הוא פשוט צריך קצת יותר זמן בנחת ובלחץ קשה לו ואם תעירי אותו רבע שעה או חצי שעה קודם זה יעזור..
משהו טעים לקחת בדרך לגן?
אלו דברים שיוצרים מוטיבציה בבן שלי שבערך באותו גיל...
וזורקת כמה כיווני מחשבה..
מבינה נכון שהוא מתעורר ואז לא משתף פעולה בהתארגנות? את מעירה אותו בעצמך? יכול להיות שהוא פשוט עדיין עייף וכדאי להשכיב אותו קצת יותר מוקדם?
זה קשור גם לאחים או שזה רק מולך? (אצלי הוא מתעצבן על אח שלו אם מעיר אותו, ולפעמים סתם עצבני על כל מילה שאח שלו אומר גם אם לא העיר אותו.)
ואולי הוא פשוט צריך קצת יותר זמן בנחת ובלחץ קשה לו ואם תעירי אותו רבע שעה או חצי שעה קודם זה יעזור..
טבלת נקודות ופתק לגננת זה רעיון!מטילדה
תודה, אנסה
הם הולכים לישון יחסית מוקדם
לםעמים מעירה לפעמים קמים לבד, תלוי אם בעלי ממהר בבוקר או לא
היום נגיד הערתי אותם אבל נתתי להם לישון עוד חצי שעה יותר מהרגיל כי חזרנו משבת וראשון שאחרי נסיעה זה תמיד בוקר קשה
וזה לגמרי מולי, לא קשור לאחים שלו בכלל.
(אנחנו בכללי בתק' קצת קשה אני והוא 😍)
הם הולכים לישון יחסית מוקדם
לםעמים מעירה לפעמים קמים לבד, תלוי אם בעלי ממהר בבוקר או לא
היום נגיד הערתי אותם אבל נתתי להם לישון עוד חצי שעה יותר מהרגיל כי חזרנו משבת וראשון שאחרי נסיעה זה תמיד בוקר קשה
וזה לגמרי מולי, לא קשור לאחים שלו בכלל.
(אנחנו בכללי בתק' קצת קשה אני והוא 😍)
נכון, ראשון בבוקר אחרי נסיעה או אחרי שבת קית' זה תמיד בלאגןלפניו ברננה!אחרונה
הזדהות מוחלטתאפונה
הדבר הנכון לעשות (כותבת גם לעצמי)
זה להזמין אותו לשיחה בזמן רגוע, לתאר את הבעיה כמו שהיא ("אחנו לא מצליחים להתארגן בזמן ולכן אני מאחרת לעבודה") לשמוע מה דעתו על העניין.
אחר כך לוקחים דף גדול ושניכם מעלים הצעות לפתרונות (שעון מעורר, להכין בגדים מהלילה וכו' וכו') רושמים הכל, גם דברים לא הגיוניים, גם דברים שלא מקובלים על אחד מכם.
כשהדף מלא עוברים אחד אחד ובוחרים את הרעיונות שתרצו לאמץ.
אחרי שבוע נניח בודקים אם יש שיפור.
(מבוסס על הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו")
זה להזמין אותו לשיחה בזמן רגוע, לתאר את הבעיה כמו שהיא ("אחנו לא מצליחים להתארגן בזמן ולכן אני מאחרת לעבודה") לשמוע מה דעתו על העניין.
אחר כך לוקחים דף גדול ושניכם מעלים הצעות לפתרונות (שעון מעורר, להכין בגדים מהלילה וכו' וכו') רושמים הכל, גם דברים לא הגיוניים, גם דברים שלא מקובלים על אחד מכם.
כשהדף מלא עוברים אחד אחד ובוחרים את הרעיונות שתרצו לאמץ.
אחרי שבוע נניח בודקים אם יש שיפור.
(מבוסס על הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו")
תודה רבה! אנסה בהחלט לדבר איתו בזמן רגועמטילדה
מנסההמקורית
אם הוא שם חליפת גן למשל, ולא מפספס בלילה, הייתי מלבישה אותו מהלילה כבר. בנוסף לכל מה שהציעו
או מנסה מחצי שעה לפני השעה שאת מנסה בדרכ, כדי להקל עליו את שלב ההתאוששות
או מנסה מחצי שעה לפני השעה שאת מנסה בדרכ, כדי להקל עליו את שלב ההתאוששות
תודהמטילדה
משתפתמותק 27
חייבת לפרוק את זה ממני,
שלחתי מכתב במייל לגיסתי (היחידה) לפני חודש ומשהו, פשוט אין לה וואטסאפ או הודעות סמס בטלפון, הדרך היחידה לתקשר איתה- רק בדרך הזו,
היא ענתה שקיבלה את מה שכתבתי ושהיא בדיוק קוראת.. אבל לא הגיבה..
מה כתבתי?
היא התקשרה לפני חודש ומשהו ושאלה למה אנחנו לא מזמינים את ההורים אלינו, כי הם הרי לא הגיעו לבקר בלידה בביח.. הם תיכננו להגיע אלינו שבוע אחרי הלידה עם כל הפמליא ואמרנו שלא מסתדר (כאמור בפוסטים קודמים, השתחררתי ישירות לכיפור, שבת וחג סוכות) .. הם רצו להגיע רק בימי חוהמס ואם לא בתאריכים אלו, אז לא יגיעו.. מבחינתם אין עוד הזדמנויות..
תכלס, למה?
כי בעלה של גיסתי הוא הנהג כביכול.. (לחמתי יש רישיון אבל שנים שהיא לא נוהגת..) לפני שגיסתי התחתנה הם היו מגיעים אלינו בתחבורה ציבורית, גם אחרי שהתחתנה הם הגיעו בתחבצ פשוט בתדירות נמוכה.. אבל זה לא קשור לעובדה הזו..
אמרתי לה- "ההורים מוזמנים אלינו תמיד,במיוחד אחרי שנולדה להם נכדה, הם פשוט לא מגיעים כי הם מעדיפים להיות איתך ולעזור לך. אם היו ככ רוצים להגיע היו מגיעים לביח, אבל לא עשו זאת כיוון שהעדיפו לשמור על בתך הקטנה". זו המציאות. חמתי שומרת על הקטנה שלה, בת חצי שנה.. ברמה כזו שאפילו שנולדה נכדה הם לא מגיעים לבקר כי שומרים על התינוקת.. הזייה..
אז אמרה לי תתקשרו תזמינו אותם כי הם מחכים לשיחה מכם, כי כאילו הם פגועים.. אמרתי לה- ומה עם בעלי? הוא לא פגוע מהם? הוא מתקשר לבשר להם שנולדה לו בת, והם לא מגיעים. נשארים רק איתך 24 שעות של עזרה. לא שאכפת לי יותר מידי בעצם העזרה, אלא העובדה שלא מתייחסים אליו, לא שמחים בשמחות שלו.. ואז הם מבקשים מספר חשבון להעביר מתנה ובעלי לא נתן להם.. אז הם לא מבינים למה.. למה??
כי לא הכל מתחיל ונגמר בזה..( ובעלי אמר זאת לאבא שלו. כשאמא שלו התקשרה אליו לפני שבוע אמרה לו להתנצל בפני אבא, לא הבין על מה)
זה לא- העברנו כסף מתנה ללידה, אז הכל טוב.. יש גם יחס מינימלי של משפחה.. אבל אצלם זה לא קיים.. לא מזמינים לשבתות וחגים, וגם לא מגיעים כשאנחנו מזמינים אותם.. אז בעצם יוצא- שלא מתראים בכלל יחד עם זאת שלא מדברים בכלל..
גוללתי במכתב במייל את כל השתלשלות העניינים ואת כל ההתנהגויות וכו, ופשוט היא לא ענתה.. חצופה שהיא.. העיקר מתקשרת להגיד שהם מאוכזבים..
אין דברים כאלה..
הייתי חייבת להוציא..
נזכרתי בעוד משהו, היא התקשרה לפני כמה ימים כדי להזמין ליומולדת של הבת שלה שחל בחנוכה.. כאילו אין בושה.. כתבתי לך מכתב, כתבת שאת קוראת, אבל אין תגובה..
תודה למי שקראה
על השיתוף, על הפריקה
שלחתי מכתב במייל לגיסתי (היחידה) לפני חודש ומשהו, פשוט אין לה וואטסאפ או הודעות סמס בטלפון, הדרך היחידה לתקשר איתה- רק בדרך הזו,
היא ענתה שקיבלה את מה שכתבתי ושהיא בדיוק קוראת.. אבל לא הגיבה..
מה כתבתי?
היא התקשרה לפני חודש ומשהו ושאלה למה אנחנו לא מזמינים את ההורים אלינו, כי הם הרי לא הגיעו לבקר בלידה בביח.. הם תיכננו להגיע אלינו שבוע אחרי הלידה עם כל הפמליא ואמרנו שלא מסתדר (כאמור בפוסטים קודמים, השתחררתי ישירות לכיפור, שבת וחג סוכות) .. הם רצו להגיע רק בימי חוהמס ואם לא בתאריכים אלו, אז לא יגיעו.. מבחינתם אין עוד הזדמנויות..
תכלס, למה?
כי בעלה של גיסתי הוא הנהג כביכול.. (לחמתי יש רישיון אבל שנים שהיא לא נוהגת..) לפני שגיסתי התחתנה הם היו מגיעים אלינו בתחבורה ציבורית, גם אחרי שהתחתנה הם הגיעו בתחבצ פשוט בתדירות נמוכה.. אבל זה לא קשור לעובדה הזו..
אמרתי לה- "ההורים מוזמנים אלינו תמיד,במיוחד אחרי שנולדה להם נכדה, הם פשוט לא מגיעים כי הם מעדיפים להיות איתך ולעזור לך. אם היו ככ רוצים להגיע היו מגיעים לביח, אבל לא עשו זאת כיוון שהעדיפו לשמור על בתך הקטנה". זו המציאות. חמתי שומרת על הקטנה שלה, בת חצי שנה.. ברמה כזו שאפילו שנולדה נכדה הם לא מגיעים לבקר כי שומרים על התינוקת.. הזייה..
אז אמרה לי תתקשרו תזמינו אותם כי הם מחכים לשיחה מכם, כי כאילו הם פגועים.. אמרתי לה- ומה עם בעלי? הוא לא פגוע מהם? הוא מתקשר לבשר להם שנולדה לו בת, והם לא מגיעים. נשארים רק איתך 24 שעות של עזרה. לא שאכפת לי יותר מידי בעצם העזרה, אלא העובדה שלא מתייחסים אליו, לא שמחים בשמחות שלו.. ואז הם מבקשים מספר חשבון להעביר מתנה ובעלי לא נתן להם.. אז הם לא מבינים למה.. למה??
כי לא הכל מתחיל ונגמר בזה..( ובעלי אמר זאת לאבא שלו. כשאמא שלו התקשרה אליו לפני שבוע אמרה לו להתנצל בפני אבא, לא הבין על מה)
זה לא- העברנו כסף מתנה ללידה, אז הכל טוב.. יש גם יחס מינימלי של משפחה.. אבל אצלם זה לא קיים.. לא מזמינים לשבתות וחגים, וגם לא מגיעים כשאנחנו מזמינים אותם.. אז בעצם יוצא- שלא מתראים בכלל יחד עם זאת שלא מדברים בכלל..
גוללתי במכתב במייל את כל השתלשלות העניינים ואת כל ההתנהגויות וכו, ופשוט היא לא ענתה.. חצופה שהיא.. העיקר מתקשרת להגיד שהם מאוכזבים..
אין דברים כאלה..
הייתי חייבת להוציא..
נזכרתי בעוד משהו, היא התקשרה לפני כמה ימים כדי להזמין ליומולדת של הבת שלה שחל בחנוכה.. כאילו אין בושה.. כתבתי לך מכתב, כתבת שאת קוראת, אבל אין תגובה..
תודה למי שקראה
על השיתוף, על הפריקה
מורכב.. שהיא התקשרה להזמין, שאלת אותה אם היא סיימה לקרוא אתרק קוראת פה
המכתברק קוראת פה
לא עניתי לה בכלל, כי ידעתי לשם מה התקשרה..מותק 27
וכדי לאמת זאת..
היא התקשרה לבעלי שניה אחרי, כשלא עניתי, הוא ישן.. אז חזר אליה אחכ, ובאמת היא התקשרה להזמין אותנו, כפי שתיארתי לעצמי
היא התקשרה לבעלי שניה אחרי, כשלא עניתי, הוא ישן.. אז חזר אליה אחכ, ובאמת היא התקשרה להזמין אותנו, כפי שתיארתי לעצמי
יכול להיות שהיא קראה והפנימה.. והתקשרה כדי לתקןרק קוראת פה
או שהתעלמה והמשיכה רגיל..
אני במקומך שולחת לה מייל נוסף ושואלת האם קראת את המכתב? מצפה להתייחסות/ תשובה כלשהי..
וזהו.. במקום לאכול את הלב
אני במקומך שולחת לה מייל נוסף ושואלת האם קראת את המכתב? מצפה להתייחסות/ תשובה כלשהי..
וזהו.. במקום לאכול את הלב
היא התקשרה נטו ליומולדת.. והיא שלחה שהיא קיבלה ועכשיו קוראת.מותק 27
שבוע לפני, היא התקשרה לבעלי לשאול אותו איפה הוא בסיפור כי היא רוצה להביא מגשר חיצוני.. אבל לא ענתה על המכתב ולא כלום..
אמר לה שהוא פגןע ושזה נושא מאוד כאוב וכואב לו. ועכשיו לא מתאים לו להכנס לכל זה..
אמר לה שהוא פגןע ושזה נושא מאוד כאוב וכואב לו. ועכשיו לא מתאים לו להכנס לכל זה..
אני לא מכירה אותה.. אבל אפשר להסיק שהיא לא רוצהרק קוראת פה
לגרום ליותר נזק/ להגדיל את הפער, עם התגובה שלה, כי בטוח גם לה יש מה לומר, והכל בבחינת כל המוסיף גורע והיא פשוט משאירה את המצב כך עד שיתערב מגשר/ גורם חיצוני ונייטרלי. נשמע בסדר ושהיא מזיזה עניינים, לא כעסה עלייך אחרי המייל, אלא התקשרה להזמין ליום הולדת, כדי שלא תחשבי שיש מתיחות או שהיא לא עונה כי היא כועסת..
זה נתון מאוד משמעותימקרמה
קודם כל חיבוק! ריבים במדפחה זה איכסה.
זה קורע את הרשת ביטחון מתחת לרגלים ומרגיש כל כך לבד.
אבל מנסה לשקף לך את הצד השני...
זה לא שהיא התעלמה.
היא *התקשרה* לבעלך, אח שלה ודיברה איתו על הנושא והציעה לערב איש מקצוע חיצוני כדי לפתור את הפלונטר!
אבל הוא זה שלא מעונין לפתוח את הנודא עכשיו.
יכול להיות שהיא טעתה שלא אמרה *לך* כלום כי התחלתם איזשהי תקשורת והיא הפסיקה,
אבל בהרבה מקרים כאלו אנשים לא יודעים אם להתערב ואיך להתערב, ואז הם מתחילים משהו ולוקחים צעד אחורה מחשש לעשות יותר נזק.
יכולה להגיד לך שלנו פעם היתה ממש דילמה האם אנחנו כאחים/ילדים צריכים להתערב בקשר שבין אח להורים מתוך ידיעה שההורים פגועים (גם אם לא בהכרח צודקים) והאח פגוע ולנסות לגשר בניהם.
כשאוהבים אח ואוהבים את אבא ואמא מאוד קשה לראות נתק בניהם.
ומצד אחד יש תחושה שאין מקום להתערב, זה שלכם.
ומצד שני זה אח, וזה אבא ואמא, ואם לא אנחנו ננסה לעזור להם, אז מי כן? אולי זה דווקא כן אחריות שלנו כחלק מהערבות הדדית... למען שלום המשפחה.
ולא לכולם יש את הכלים ואת המילים הנכונות לעשות דבר כזה ועושים טעויות, אבל ממש לא מכוונה רעה.
ודווקא הרעיון להביא מגשר מקצועי מראה כמה היא רוצה לפתור את זה אבל לא יודעת איך וזה רעיון מאוד טוב!
זה קורע את הרשת ביטחון מתחת לרגלים ומרגיש כל כך לבד.
אבל מנסה לשקף לך את הצד השני...
זה לא שהיא התעלמה.
היא *התקשרה* לבעלך, אח שלה ודיברה איתו על הנושא והציעה לערב איש מקצוע חיצוני כדי לפתור את הפלונטר!
אבל הוא זה שלא מעונין לפתוח את הנודא עכשיו.
יכול להיות שהיא טעתה שלא אמרה *לך* כלום כי התחלתם איזשהי תקשורת והיא הפסיקה,
אבל בהרבה מקרים כאלו אנשים לא יודעים אם להתערב ואיך להתערב, ואז הם מתחילים משהו ולוקחים צעד אחורה מחשש לעשות יותר נזק.
יכולה להגיד לך שלנו פעם היתה ממש דילמה האם אנחנו כאחים/ילדים צריכים להתערב בקשר שבין אח להורים מתוך ידיעה שההורים פגועים (גם אם לא בהכרח צודקים) והאח פגוע ולנסות לגשר בניהם.
כשאוהבים אח ואוהבים את אבא ואמא מאוד קשה לראות נתק בניהם.
ומצד אחד יש תחושה שאין מקום להתערב, זה שלכם.
ומצד שני זה אח, וזה אבא ואמא, ואם לא אנחנו ננסה לעזור להם, אז מי כן? אולי זה דווקא כן אחריות שלנו כחלק מהערבות הדדית... למען שלום המשפחה.
ולא לכולם יש את הכלים ואת המילים הנכונות לעשות דבר כזה ועושים טעויות, אבל ממש לא מכוונה רעה.
ודווקא הרעיון להביא מגשר מקצועי מראה כמה היא רוצה לפתור את זה אבל לא יודעת איך וזה רעיון מאוד טוב!
קודם כל חיבוק❤️ואילו פינו
אני חושבת שנכנסתם ללופ כזה של כולם נפגעו מכולם, וצריך לשבור אותו.
אפשר לחכות עד שהצד השני יבין שפגע ויבקש סליחה. ואפשר להפגש ולפתוח את הדברים. להגיד שנפגעתם. ולהבין שיש פה צד שני שאולי נפגע.
אנחנו יכולות לקרוא רק את הצד שלך. אבל אולי גם ההורים של בעלך נפגעו. מרגיש שאין פה תקשורת בין הצדדים.
הם לא מבינים למה בעלך לא מביא מספר חשבון- שבעלל יגיד שהוא נפגע מאוד מזה שהם לא הגיעו. הם הציעו לבוא ואתם סירבתם (בצדק) אבל הם נפגעו כי לא רציתם אותם באמת..
מבינה למה אני מתכוונת?
יש גם מעגל פגיעות שרק הולך וגדל. ומשהו צריך למחול על כבודו כדי שזה יפסק..
אפשר לחכות עד שהצד השני יבין שפגע ויבקש סליחה. ואפשר להפגש ולפתוח את הדברים. להגיד שנפגעתם. ולהבין שיש פה צד שני שאולי נפגע.
אנחנו יכולות לקרוא רק את הצד שלך. אבל אולי גם ההורים של בעלך נפגעו. מרגיש שאין פה תקשורת בין הצדדים.
הם לא מבינים למה בעלך לא מביא מספר חשבון- שבעלל יגיד שהוא נפגע מאוד מזה שהם לא הגיעו. הם הציעו לבוא ואתם סירבתם (בצדק) אבל הם נפגעו כי לא רציתם אותם באמת..
מבינה למה אני מתכוונת?
יש גם מעגל פגיעות שרק הולך וגדל. ומשהו צריך למחול על כבודו כדי שזה יפסק..
נכוןמותק 27
הבעיה היחידה שאין את מי לשתף.
כלומר הם אף פעם לא יתעניינו מה איתנו וכו.. וזה גם מה שמוסיף על חוסר הפתיחות והשקיפות..
אין בעיה למחול, אבל קודם כל צריך להשמיע ולשמוע את הצדדים
כלומר הם אף פעם לא יתעניינו מה איתנו וכו.. וזה גם מה שמוסיף על חוסר הפתיחות והשקיפות..
אין בעיה למחול, אבל קודם כל צריך להשמיע ולשמוע את הצדדים
שוב זה חוזר למקום שכל אחד מחכה השני יזוםואילו פינו
את כותבת- הם אף פעם לא יתעניינו מה איתנו- מישהו צריך לשבור את המעגל הזה.
לפנות לצד השני ולהגיד שחשוב מאוד להפגש ולדבר. לפתוח את הדברים. פשוט לבקש הקשבה.
לפנות לצד השני ולהגיד שחשוב מאוד להפגש ולדבר. לפתוח את הדברים. פשוט לבקש הקשבה.
נשמעתסליל
סיטואציה ממש לא נעימה. חיבוק גדול לך!
אכתוב לך את דעתי בכללי בעניין משפחות.
כל אחד אחראי על הצד שלו, כל אחד מתקשר עם הצד שלו.
מה זה אומר? זה לא אומר שאני לא משוחחת עם חמותי בכלל, כן? אבל תיאום בייביסיטר, בעלי עושה. האם אפשר להגיע לשבת, בעלי עושה. בירור לגבי עניין במשפחה, בעלי עושה. וככה גם הפוך, אני מתנהלת מול המשפחה שלי.
ב"ה יש לנו קשר מצויין עם שתי המשפחות, ועדיין חשוב לשמור על הכלל הזה.
אני חושבת שממה שתיארת, (זוכרת גם את ההודעה הקודמת שלך), זה השלב שבעלך צריך להחליט לאיזה כיוון הוא רוצה לקחת את הקשר שלו עם המשפחה. את תהיי שם איתו כמובן, זה לגמרי הגיוני שהוא יתייעץ איתך ואת תגידי מה דעתך. אבל בסוף בסוף, זו המשפחה שלו. אלו ההורים שלו, אחים שלו והוא מחובר אליהם בצורה שאת לא מחוברת. ולכן הוא צריך להיות זה שמחליט בסופו של דבר. בעיניי זה לא נכון כל התקשורת הזו דרכך, זה רק יוצר עוד פגיעה ולא עוזר בשביל לפתור את הבעיה.
כמובן שבסוף את מכירה את הדינמיקה ויודעת האם זה מתאים לכם להתנהל ככה או לא. אבל אני חושבת שזה יכול מאוד לעזור
אכתוב לך את דעתי בכללי בעניין משפחות.
כל אחד אחראי על הצד שלו, כל אחד מתקשר עם הצד שלו.
מה זה אומר? זה לא אומר שאני לא משוחחת עם חמותי בכלל, כן? אבל תיאום בייביסיטר, בעלי עושה. האם אפשר להגיע לשבת, בעלי עושה. בירור לגבי עניין במשפחה, בעלי עושה. וככה גם הפוך, אני מתנהלת מול המשפחה שלי.
ב"ה יש לנו קשר מצויין עם שתי המשפחות, ועדיין חשוב לשמור על הכלל הזה.
אני חושבת שממה שתיארת, (זוכרת גם את ההודעה הקודמת שלך), זה השלב שבעלך צריך להחליט לאיזה כיוון הוא רוצה לקחת את הקשר שלו עם המשפחה. את תהיי שם איתו כמובן, זה לגמרי הגיוני שהוא יתייעץ איתך ואת תגידי מה דעתך. אבל בסוף בסוף, זו המשפחה שלו. אלו ההורים שלו, אחים שלו והוא מחובר אליהם בצורה שאת לא מחוברת. ולכן הוא צריך להיות זה שמחליט בסופו של דבר. בעיניי זה לא נכון כל התקשורת הזו דרכך, זה רק יוצר עוד פגיעה ולא עוזר בשביל לפתור את הבעיה.
כמובן שבסוף את מכירה את הדינמיקה ויודעת האם זה מתאים לכם להתנהל ככה או לא. אבל אני חושבת שזה יכול מאוד לעזור
זה לאו דווקא דרכי..מותק 27
יש פעמים גם דרכו. לא תמיד המסר מועבר כמו שצריך.
אני במקומךציפיפיצי
הייתי כותבת לה מייל שוב או מדברת על זה
למה לא ענתה לך??? כתבת מכל הלב.
באמת. בצורה הכי פשוטה ונעימה פשוט לשאול
גם אופציה.מותק 27
אני פשוט יודעת שהיא תגיב בכך ש-היא חושבת מה לעשות, או להביא מגשר חיצוני וכו..
היא לא מבינה כנראה שזה לא תקין, עצם זה שהיא לא הגיבה..
היא לא מבינה כנראה שזה לא תקין, עצם זה שהיא לא הגיבה..
מבינה אותךפעם אחרת
יש לי גיסה "בלי עין הרע"...
לדעתי פשוט להתקשר ולדבר. כל הקטע הזה של האיימל, לא מתאים לנושא כזה רגיש.. במיוחד שלא תמיד אפשר להעביר את המסר כמו שאנחנו רוצים וגם אין לך אפשרות לדעת אם היא קראה. או לא מחזירה תשובה כמו במקרה הזה... אני אישית לא הייתי אומרת את הדברים בצורה שבה ציינת.. אני חושבת שזה גם דפוס התנהגות של משפחה.. כל משפחה והסתכלות שלהם.. אי אפשר לחנך אותם איך להיות איתנו.. נכון שזה מבאס.. אבל אני חושבת שעצם זה שהיא פונה אלייך בשם ההורים זה כבר בעיה. אם היא אומרת את זה בקטע של רק רציתי שתדעי ומשאירה לך לעשות את מה שנכון לכם לעשות בסיטואציה הזו אז סבבה אבל עצם זה שהיא ממש נכנסת לפרטי פרטים ואת מדברת איתה ובעצם הבעיה היא שלכם מול ההורים אז לדעתי כמה שפחות לערב אותה. בעלך יכול לדבר עם ההורים ולהסביר מה הוא מרגיש ולא לתת לגיסה לנהל לכם "ערוץ" עם ההורים..( כמובן אם יש עם מי לדבר..) הוא יכול פשוט להגיד להם בכל שיחת טלפון שהם מוזמנים וכו' לתת הרגשה שאתם רוצים שהם יבואו, ולפתור איתם את כל האי הבנה שנוצרה ביניכם.. זה שהם מחליטים להיות יותר עם הגיסה ופחות עם בעלך והנכדים זה בעיה שלהם בתור הורים.. הגיסה סתם נדחפת ויכול להיות שהיא פשוט מנסה להוציא ממך מידע ולהבין איפה אתם עומדים בנושא.. אם זה באמת היה כואב לה היא הייתה דואגת שהם יבואו עם בעלה.
זה מנקודת מבט שלי, יכול להיות שאני טועה.. מקווה שעזרתי קצת..
לדעתי פשוט להתקשר ולדבר. כל הקטע הזה של האיימל, לא מתאים לנושא כזה רגיש.. במיוחד שלא תמיד אפשר להעביר את המסר כמו שאנחנו רוצים וגם אין לך אפשרות לדעת אם היא קראה. או לא מחזירה תשובה כמו במקרה הזה... אני אישית לא הייתי אומרת את הדברים בצורה שבה ציינת.. אני חושבת שזה גם דפוס התנהגות של משפחה.. כל משפחה והסתכלות שלהם.. אי אפשר לחנך אותם איך להיות איתנו.. נכון שזה מבאס.. אבל אני חושבת שעצם זה שהיא פונה אלייך בשם ההורים זה כבר בעיה. אם היא אומרת את זה בקטע של רק רציתי שתדעי ומשאירה לך לעשות את מה שנכון לכם לעשות בסיטואציה הזו אז סבבה אבל עצם זה שהיא ממש נכנסת לפרטי פרטים ואת מדברת איתה ובעצם הבעיה היא שלכם מול ההורים אז לדעתי כמה שפחות לערב אותה. בעלך יכול לדבר עם ההורים ולהסביר מה הוא מרגיש ולא לתת לגיסה לנהל לכם "ערוץ" עם ההורים..( כמובן אם יש עם מי לדבר..) הוא יכול פשוט להגיד להם בכל שיחת טלפון שהם מוזמנים וכו' לתת הרגשה שאתם רוצים שהם יבואו, ולפתור איתם את כל האי הבנה שנוצרה ביניכם.. זה שהם מחליטים להיות יותר עם הגיסה ופחות עם בעלך והנכדים זה בעיה שלהם בתור הורים.. הגיסה סתם נדחפת ויכול להיות שהיא פשוט מנסה להוציא ממך מידע ולהבין איפה אתם עומדים בנושא.. אם זה באמת היה כואב לה היא הייתה דואגת שהם יבואו עם בעלה.
זה מנקודת מבט שלי, יכול להיות שאני טועה.. מקווה שעזרתי קצת..
ברור שעדיף לומר זאת בטלפון, צודקת, אך..מותק 27
תראי, לא סתם כתבתי לה מכתב באמצע היום .
המכתב נכתב כתוצאה מזה שהיא התקשרה אליי והעלתה את הדברים שהוריה מאוכזבים וכו.. השיחה נותקה באמצע מכך שהיא עברה לממתינה ושכחה לחזור.. התעסקה עם בנותיה הקטנות.. ואני אמרתי לעצמי- מתי היא באמת תהיה פנויה לשיחה? עצם זה שהיא התקשרה כשהן סביבה ומלא רעש והיה קשה לה לדבר רק מראה שלא באמת אכפת לה.
תהיתי לעצמי למה היא לא מתקשרת בערב כשבעלה יוצא לשיעור ואז פותחת את הדברים מולי ומדברות ביישוב הדעת..
אבל לא משנה..
אמרתי שאכתוב לה מכתב למרות שכמובן הייתי מעדיפה הכל לומר בפנים מול פנים או בטלפון בשיחה אם לא מתאפשר..
חלק מהדברים גם נאמרו בשיחת הטלפון הראשונית, כשהיא התקשרה (חלק חידשתי לה במכתב.. ) והיא פשוט לא הגיבה עליהם.
כמובן שבמכתב ציינתי שאני מעלה את הדברים בפניה כי אין לנו תקשורת עם ההורים וכתוצאה מכך הם לא יודעים כלום, ולכן שלא תיקח את הדברים אישית כי לא בהכרח זה היה אמור לעבור דרכה פשוט היא זו שהעלתה את הנושא..
כששלחתי את המכתב, (יומיים אחרי שהיא התקשרה,) התקשרתי אליה ואמרתי לה שתבדוק אם קיבלה מייל ממני ושהעדפתי לשלוח לה הכל כתוב במייל מסודר כי מבינה שהיא בקוצר זמנים.. ובאמת בערב היא נכנסה, ראתה שקיבלה מייל ממני ושלחה הודעה שהיא קיבלה את המייל וקוראת אותו עכשיו.. ומאז לא הגיבה לי לכל הנאמר שם..
המכתב נכתב כתוצאה מזה שהיא התקשרה אליי והעלתה את הדברים שהוריה מאוכזבים וכו.. השיחה נותקה באמצע מכך שהיא עברה לממתינה ושכחה לחזור.. התעסקה עם בנותיה הקטנות.. ואני אמרתי לעצמי- מתי היא באמת תהיה פנויה לשיחה? עצם זה שהיא התקשרה כשהן סביבה ומלא רעש והיה קשה לה לדבר רק מראה שלא באמת אכפת לה.
תהיתי לעצמי למה היא לא מתקשרת בערב כשבעלה יוצא לשיעור ואז פותחת את הדברים מולי ומדברות ביישוב הדעת..
אבל לא משנה..
אמרתי שאכתוב לה מכתב למרות שכמובן הייתי מעדיפה הכל לומר בפנים מול פנים או בטלפון בשיחה אם לא מתאפשר..
חלק מהדברים גם נאמרו בשיחת הטלפון הראשונית, כשהיא התקשרה (חלק חידשתי לה במכתב.. ) והיא פשוט לא הגיבה עליהם.
כמובן שבמכתב ציינתי שאני מעלה את הדברים בפניה כי אין לנו תקשורת עם ההורים וכתוצאה מכך הם לא יודעים כלום, ולכן שלא תיקח את הדברים אישית כי לא בהכרח זה היה אמור לעבור דרכה פשוט היא זו שהעלתה את הנושא..
כששלחתי את המכתב, (יומיים אחרי שהיא התקשרה,) התקשרתי אליה ואמרתי לה שתבדוק אם קיבלה מייל ממני ושהעדפתי לשלוח לה הכל כתוב במייל מסודר כי מבינה שהיא בקוצר זמנים.. ובאמת בערב היא נכנסה, ראתה שקיבלה מייל ממני ושלחה הודעה שהיא קיבלה את המייל וקוראת אותו עכשיו.. ומאז לא הגיבה לי לכל הנאמר שם..
אם היא לא חזרה אליךפעם אחרת
כנראה שזה לא באמת מטריד אותה או שהיא לא יודעת מה לענות לך חזרה... אם הנושא כ"כ מפריעה להה שהיא מעלה אותו בפניה אז היא הייתה מוצאת זמן לדבר.. אם את אומרת שהיא התקשרה כשיש רעש ברקע והבנות שלה איתה כנראה שהיא עשתה את השיחה מתוך דחף ריגשי ולא באמת חשבה על זמן הנכון לעשות את השיחה (בערב ביישוב הדעת, כשהבנות יישנות) זה נשמע שהיא פרקה פנייך מה שהיא ממרגישה באותו הרגע וזהו...
את יכולה לקבוע איתה זמן שתוכלו לדבר או פעם הבאה להגיד לה שמעי אולי נדבר בערב שהילדים ישנים והכל רגוע? ובכללי אני לא חושבת שהיא צריכה להיות הערוץ הישיר בינכם לבין ההורים... פשוט תצרו אתם קשר עם ההורים ודברו איתם
את יכולה לקבוע איתה זמן שתוכלו לדבר או פעם הבאה להגיד לה שמעי אולי נדבר בערב שהילדים ישנים והכל רגוע? ובכללי אני לא חושבת שהיא צריכה להיות הערוץ הישיר בינכם לבין ההורים... פשוט תצרו אתם קשר עם ההורים ודברו איתם
בדיוק. ליצור קשר עם ההורים לא איתה. לא נראה לי שהיאanonimit48
תגיד ״צודקת ההורים שלל יותר מדי עם הבנות שלי״ 😅 עם כל הצער שבדבר.
אני חושבת שזה שהיא לא ענתה זה חכם מצידההמקורית
למה לה לקחת צד? היא ניסתה ככל הנראה לגשר באיזשהי דרך ואחרי שאמרת לה מה את מרגישה היא הבינה כנראה שזה גדול עליה
זו רק הנחה שלי, כן? אבל נראה לי הגיוני שככה
ואני מאמינה שזה באמת כואב ולא נעים, ועם זאת אני חושבת שתראי את זה לחיוב ולא להיפך. הם רוצים בקרבתכם, רוצים לפנות למגשר כדי לפתור את הקונפליקט, זה לא דבר של מה בכך ואפילו שאתם מרגישים שמגיע לכם יותר ושיתקשרו כדי להתנצל, לדעתי זה כשלעצמו זה סוג של התנצלות מצידם ורצון לשים את המשקעים מאחור.
גיסתך, עם כל הכבוד, לא אמורה לקחת חלק בעניין ותכלס זה לא ממש מולה כי גיסה זה לא הורים. וזה שאת סוג של ׳מענישה׳ אותה על זה זה גם לא בסדר. אם אתם רוצים שיבואו לקראתכם (והיא באה לקראת כשהתקשרה להזמין אתכם) אז זה צריך להיות הדדי בעיניי. הרי זה לא שבאמת עכשיו אם ההורים יתקשרו להתנצל הכל יהיה ורוד ונוצץ ושמח. יש פה קשר לתקן ומשקעים לרפא, ובכל מקרה יהיו עוד אי אילו אי נעימויות מולם ותחושות לא טובות עד שתצליחו לתקן פה, אז תתחילו גם אצלכם בלשנות את נקודת המוצא מולם מ- הם לא בסדר ומתעלמים מאיתנו, ל- הם משתדלים ורוצים לשפר את המצב (מה שבאמת נכון וקורה עובדתית גם אם לא בדיוק כמו שאתם מצפים) וגם אנחנו רוצים וצריכים לעשות השתדלות כדי שזה יקרה
זו רק הנחה שלי, כן? אבל נראה לי הגיוני שככה
ואני מאמינה שזה באמת כואב ולא נעים, ועם זאת אני חושבת שתראי את זה לחיוב ולא להיפך. הם רוצים בקרבתכם, רוצים לפנות למגשר כדי לפתור את הקונפליקט, זה לא דבר של מה בכך ואפילו שאתם מרגישים שמגיע לכם יותר ושיתקשרו כדי להתנצל, לדעתי זה כשלעצמו זה סוג של התנצלות מצידם ורצון לשים את המשקעים מאחור.
גיסתך, עם כל הכבוד, לא אמורה לקחת חלק בעניין ותכלס זה לא ממש מולה כי גיסה זה לא הורים. וזה שאת סוג של ׳מענישה׳ אותה על זה זה גם לא בסדר. אם אתם רוצים שיבואו לקראתכם (והיא באה לקראת כשהתקשרה להזמין אתכם) אז זה צריך להיות הדדי בעיניי. הרי זה לא שבאמת עכשיו אם ההורים יתקשרו להתנצל הכל יהיה ורוד ונוצץ ושמח. יש פה קשר לתקן ומשקעים לרפא, ובכל מקרה יהיו עוד אי אילו אי נעימויות מולם ותחושות לא טובות עד שתצליחו לתקן פה, אז תתחילו גם אצלכם בלשנות את נקודת המוצא מולם מ- הם לא בסדר ומתעלמים מאיתנו, ל- הם משתדלים ורוצים לשפר את המצב (מה שבאמת נכון וקורה עובדתית גם אם לא בדיוק כמו שאתם מצפים) וגם אנחנו רוצים וצריכים לעשות השתדלות כדי שזה יקרה
אני חושבת שהיא פשוט לא יודעת מה לענות. אבל חשוב לה הקשרתהילה 4
וכל הכבוד לה.
הצפת נקודות מאד כואבות במכתב שכתבת.
נקודות שאולי היא לא אשמה בהן. אבל בסופו של דבר נוגעות ישירות אליה. זו נקודה שמאד קשה לעמוד בה.
ולי נשמע שהיא כן לוקחת אחירות ומנסה לפתור את הבעיה. (כן, להבין שהפיתרון גדול עלינו ולפנות למגשר חיצוני נראה בעיני גדלות) אז אין לה "תשובות". כי זה לא באמת תלוי בה. אבל היא עושה את הכל כדי לשמור אתכם על קשר ולקרב אתכם. במקביל להתרחשות המשפחתית.
אני אולי לא ממש מבינה אבל בעיני כל הכבוד לה.
הצפת נקודות מאד כואבות במכתב שכתבת.
נקודות שאולי היא לא אשמה בהן. אבל בסופו של דבר נוגעות ישירות אליה. זו נקודה שמאד קשה לעמוד בה.
ולי נשמע שהיא כן לוקחת אחירות ומנסה לפתור את הבעיה. (כן, להבין שהפיתרון גדול עלינו ולפנות למגשר חיצוני נראה בעיני גדלות) אז אין לה "תשובות". כי זה לא באמת תלוי בה. אבל היא עושה את הכל כדי לשמור אתכם על קשר ולקרב אתכם. במקביל להתרחשות המשפחתית.
אני אולי לא ממש מבינה אבל בעיני כל הכבוד לה.
עכשיו שמה לב לכל התגובות.. עונהמותק 27אחרונה
במהלך החנוכה, דיברתי עם חמי בטלפון (לאור זאת שבעלי אמר לו שצריך לפתור את הדברים, שמי שיש לו מה להגיד יבוא וידבר וכו.. ) כמובן לא העלתי את כל הדברים רק בקטנה.. הזכרתי עניין אחד.
פתחתי את השיחה בכך שאני עדיין מחכה לתגובה למכתב מהבת שלו.. כי הוא בקשר יומיומי איתה.. ולנו אין שום קשר איתה ולא איתו.. פעם בחודשיים איתו אולי בלחץ..
בכל אופן, מסתבר שהוא דיבר איתה (כפי שחשבתי), 3 ימים לאחר מכן, היא כתבה לי מייל.
בו כתבה כי באמת חשבה לפנות לצד שלישי (כמו שנאמר פה בחלק מהתגובות) ולכן לא ענתה ולא הגיבה כלום. גם לי הייתה חשיבה כזאת. אבל בכל זאת כתבתי לה בתגובה, שאנחנו גיסות והיא לפחות יכלה לכתוב מה שחשבה. אם לא מצאה זמן להתקשר אחרי כל המכתב המפורט שכתבתי.. לפחות לומר משהו, שקראתי את מכתבך ואני חושבת מה לעשות או אדבר איתך בעוד כמה ימים וכו.. לא יודעת מה.. אבל משהו, להראות התייחסות.. אבל במקום זאת, להתקשר לבעלי (אח שלה) ולשאול אותו איפה הוא בעניין ומה איתו ובכלל לא להתייחס לדבריי כאילו כלום.. כאילו אני אוויר..
פתחתי את השיחה בכך שאני עדיין מחכה לתגובה למכתב מהבת שלו.. כי הוא בקשר יומיומי איתה.. ולנו אין שום קשר איתה ולא איתו.. פעם בחודשיים איתו אולי בלחץ..
בכל אופן, מסתבר שהוא דיבר איתה (כפי שחשבתי), 3 ימים לאחר מכן, היא כתבה לי מייל.
בו כתבה כי באמת חשבה לפנות לצד שלישי (כמו שנאמר פה בחלק מהתגובות) ולכן לא ענתה ולא הגיבה כלום. גם לי הייתה חשיבה כזאת. אבל בכל זאת כתבתי לה בתגובה, שאנחנו גיסות והיא לפחות יכלה לכתוב מה שחשבה. אם לא מצאה זמן להתקשר אחרי כל המכתב המפורט שכתבתי.. לפחות לומר משהו, שקראתי את מכתבך ואני חושבת מה לעשות או אדבר איתך בעוד כמה ימים וכו.. לא יודעת מה.. אבל משהו, להראות התייחסות.. אבל במקום זאת, להתקשר לבעלי (אח שלה) ולשאול אותו איפה הוא בעניין ומה איתו ובכלל לא להתייחס לדבריי כאילו כלום.. כאילו אני אוויר..
מישהי אולי ניסתה פה משהו לפיגמנטציה?עלה למעלה
וזה עזר לה?
חמותי וגיסתי ניסו קרמים נגד פיגמנטציהאם_שמחה_הללויה
של חווה זינגבוים והעלים להן.
אבל....הם מאוד יקרים
וצריך מאוד להשמר מהשמש ואם לא נשמרים זה פשוט חוזר
אני אוהבת פתרונות טבעיים, חושבת שתכשירים האלה לאורך זמן עושים את העור זקן (לפחות של גיסתי למרות כל הקרמים לא נראה טוב)
מסכה מבהירה טבעית שאני עושה: לוקחת יוגורט לבן וטיפה כורכום (כן, כן) ושמה על הפנים, כשמתייבש מורידה עם מים חמים ואח"כ מורידה שאריות של צהוב עם צמר גפן.
גם לסרום שמכינה שמה שמן רוז היפ שיש לו תכונות מבהירות.
מרגישה שהפגמנטציה לא נעלמה, אבל נהייתה מטושטשת יותר🙂
אבל....הם מאוד יקרים
וצריך מאוד להשמר מהשמש ואם לא נשמרים זה פשוט חוזר
אני אוהבת פתרונות טבעיים, חושבת שתכשירים האלה לאורך זמן עושים את העור זקן (לפחות של גיסתי למרות כל הקרמים לא נראה טוב)
מסכה מבהירה טבעית שאני עושה: לוקחת יוגורט לבן וטיפה כורכום (כן, כן) ושמה על הפנים, כשמתייבש מורידה עם מים חמים ואח"כ מורידה שאריות של צהוב עם צמר גפן.
גם לסרום שמכינה שמה שמן רוז היפ שיש לו תכונות מבהירות.
מרגישה שהפגמנטציה לא נעלמה, אבל נהייתה מטושטשת יותר🙂
אה וגם מיץ לימון טרי על הכתםאם_שמחה_הללויה
עבר עריכה על ידי אם_שמחה_הללויה בתאריך ה' בטבת תשפ"ב 07:16
אבל לא לצאת עם זה לשמש. מי שמחפשת פתרון טבעי🙂ונזכרתי בעוד משהו, שמן אתרוגים בכבישה קרה. תנסי לראות חוות דעת אם זה עוזר.
יש כל מיני קרמים הבהרה טבעייםעלה למעלה
זה בעצם פחות או יותר מה שכתבת שהכנת?
יש בזה איכויות..אם_שמחה_הללויה
חלקם טבעיים, חלקם פחות, צריך להסתכל על רשימת רכיבים/ המלצות. הרכיבים הטבעיים שמבהירים זה בד"כ שמן רוז היפ/ שמן אתרי לימון/ שמן אתרוגים/ויטמין c. בד"כ אלה שמכינים בכמויות מסחריות מוסיפים גם חומרים נוספים שלא טבעיים.
תלוי מה את מחפשת🙂
תלוי מה את מחפשת🙂
תודה לך!!עלה למעלה
אשמח גם לשמוע, ניסיתי הרבה דברים באמת עזרו, אבל הכל חזררימון א"י
למרות שהקפדתי על קרם הגנה...
יש קרם שהרופא עור נותן, והוא באמת עוזר, אבל הוא לא טבעי, ואולי לתקופה קצרה שווה לנסות, זה זול יחסית...
קוראים לזה תרכובת גליקמן.
יש קרם שהרופא עור נותן, והוא באמת עוזר, אבל הוא לא טבעי, ואולי לתקופה קצרה שווה לנסות, זה זול יחסית...
קוראים לזה תרכובת גליקמן.
תודה!! אנסהעלה למעלה
ממ הוא נשמע בעייתי קצת..מוסיפה ציטוטבאורות
""תרכובת קליגמן" אינה קרם קוסמטי. זוהי תרופה לכל דבר הניתנת במרשם רופא בלבד ומותאמת אישית לכל מטופל. אין להשתמש בה יותר משלושה חודשים ברציפות, היא אינה מתאימה לנשים המתכננות באותה עת להרות, ואין להעביר אותה מאדם לאדם, אף שהיא "קרם מצוין."
בגלל שזה מכיל סטרואידים. תוהה אם זה שווה את זה
בגלל שזה מכיל סטרואידים. תוהה אם זה שווה את זה
קראתי את זה, את צודקת, התלבטתי גם, אבל כשמנסים הכלרימון א"י
כל הקרמים שיש, וגם דברים אחרים טבעיים וזה לא עוזר, מחפשים משהו יותר חזק... והמשחה הזאת הרופא עור שלי אומר שזה ממש מעלים הכל.
מצד שני שמעתי מחברות שבאמת כל הפיגמנטציה נעלמה להם, אבל חזר להם שוב אחרי כמה חודשים...
מצד שני שמעתי מחברות שבאמת כל הפיגמנטציה נעלמה להם, אבל חזר להם שוב אחרי כמה חודשים...
😱😱😱אם_שמחה_הללויהאחרונה
גם אני רוצה! לידיים 🙈מיואשת******
בא לי לבכות ממש
לא רוצה ידיים של זקנות!
ובדיוק שמתי לב שהתחיל לי טיפה וממש נלחצתתתתתתת
לא רוצה ידיים של זקנות!
ובדיוק שמתי לב שהתחיל לי טיפה וממש נלחצתתתתתתת
כןןאמא לאוצר❤
אני ניסיתי משו של פוראוור ועזר בטירוף!! היה לי כתם די גדול מוזר ומכוער על הצוואר..תוך שבועיים של שימוש פעם ביום נעלם לגמרי! ומאז מרחתי פעמים ספורות עד סוף ההריון, ממש לא כל יום..ולא חזר..
דיי איך קוראים לזה??עלה למעלה
אפיבלאנק... לי עזר ממש קצת, אולי לא מספיק התמדתי,רימון א"י
אולי אני אנסה שוב,
בהצלחה
בהצלחה
אפיבלאנקאמא לאוצר❤
שמעתי שמי פטרוזיליה הכי טוב. מבשלים הרבה פשרוזיליהבתי 123
בסיר. מסננים מקררים ושוטפים את הפנים עם המים במשך כמה ימים.
לא ניסיתי (למרות שאני צריכה🙈)
אבל שמעתי ממש שזה פלא
לא ניסיתי (למרות שאני צריכה🙈)
אבל שמעתי ממש שזה פלא
אני משתמשתעץ הלבבות
בקביעות בקרם הבהרה לפגימנטציה של ד"ר פישר.
יש קרם לילה ויש קרם יום.
הם מעולים!!!
אבל העקביות חשובה.
לי עוזר מאד.
יש קרם לילה ויש קרם יום.
הם מעולים!!!
אבל העקביות חשובה.
לי עוזר מאד.
תודה!!עלה למעלה
לפני זה, חשוב ממש להקפיד על הגנה מהשמש בכל יציאה מהבית!חגהבגה
גם בחורף?אנונימית בהו"ל
הכי בחורף!חגהבגה
בחורף הישראלי יש הרבה ימים של שמש שקרנית
אולי לא חם, אבל הקרינה שלה פועלת..
אני לכמה, לא באמת מקפידה על זה אבל יודעת שזה ממש חשוב
אולי לא חם, אבל הקרינה שלה פועלת..
אני לכמה, לא באמת מקפידה על זה אבל יודעת שזה ממש חשוב
האמת שעל זה אני באמת לא הכי מקפידהעלה למעלה
כןמתחדשת11
אבל זה תלוי כמה הפיגמנטציה חדשה
אם היא ישנה וחדרה לשכבות העמוקות של העור ייקח זמן עד שהיא תעלם. אם היא חדשה, ככל שתטפלי מוקדם יותר ככה זה יעזור. מה שבטוח בשני המקרים זה תהליך שלוקח זמן, ולא נעלם מיד כמו קסם
לחוה יש קרמים טובים, אבל לי למשל זה עשה צריבה
אני משתמשת בקרם יום ממש נעים, ואני רואה שיפור ממש. התחלתי בערך חודש וחצי אחרי לידה ועכשיו הוא כבר בן 4 חודשים ב"ה
@באורות לדעתי גם ניסתה את מה שהמלצתי
אם היא ישנה וחדרה לשכבות העמוקות של העור ייקח זמן עד שהיא תעלם. אם היא חדשה, ככל שתטפלי מוקדם יותר ככה זה יעזור. מה שבטוח בשני המקרים זה תהליך שלוקח זמן, ולא נעלם מיד כמו קסם
לחוה יש קרמים טובים, אבל לי למשל זה עשה צריבה
אני משתמשת בקרם יום ממש נעים, ואני רואה שיפור ממש. התחלתי בערך חודש וחצי אחרי לידה ועכשיו הוא כבר בן 4 חודשים ב"ה
@באורות לדעתי גם ניסתה את מה שהמלצתי
נכון אני עדיין מנסהבאורות
למרות שתכלס שמה כבר חודש וחצי בערך, כל יום, ולא רואה שיפור משמעותי לצערי... עדיין לא התייאשתי
אל תתייאשימתחדשת11
ותנסי לצלם לך כל שבועיים בערך מול אור שמש לא מאוד מסנוור
תראי שיפור גם אם הוא קטן ♥️
תראי שיפור גם אם הוא קטן ♥️