פורום הריון ולידה (עמוד 1783)

שיהיה יום טוב :-*

מקווה שיעבור טוב כי יש לי לימודים (זום) עד 4 וזמן טבילה ב5 ויש לי נסיעה קטנה ואני אוהבת לטבול ראשונה, כי אז המים נקיים נקיים והבלנית סבלנית😏

זה ממש לא ארוע טכני. זה ארוע אינטימי מאוד.... כל אחת ובכל תקופה חווה את זה בצורה אחרת

מציעה לך ממש לפרוק ולשתף את בעלך, אולי בכתב...
כי הגיוני שגם אצלו יש הרבה רגשות ואולי הם שונים והמפגש ביניכם עלול להיות טעון וחבל...
כדאי שידע באיזה רגשות ותחושות את באה.
תדגישי כמובן את האהבה שלך והציפייה למגע ממנו וכל הטוב שיש.
אבל עדיין מותר לך גם לחוש עוד רגשות וחשוב לתת לכולן מקום

ואין סיכוי בעולם שהוא יבין את זה לבד... אלא אם זכית להתחתן עם מלאך

בעלי הוא מלאך ובכל אופן יש דברים שצריך להסביר לו כדי שידע 😆

שכנה א "בעלי ממש מלאך"
שכנה ב "באמת? מזלך! בעלי עדיין חי..."

תודה לריבונו של עולם המרצה סיימת את השיעור לפני הזמן כך שהספקתי להגיע בנחת ולטבול ראשונה, והוא חיכה לי בבית כשחזרתי והיה ממש כיף

הצנעת הטבילה

ליל טבילת האשה הוא דבר שהצניעות יפה לו
ועל כן מן הראוי שלא לפרסמו
ולא לספר אודות "חברה שפגשה במקוה", אפילו לבעלה.

לא ממש יודעת, אבל כאן זה די אנונימי...

זה כמו שתדעי שהיום יש נשים שטובלות. ואין פה איזה מידע מיוחד או ספציפי.
ולפותחת, שמחה שהסתדר לך!

להרבה. ולפותחת בכלל אחרי מה שעברה לאחרונה. אז את מציעה לא לפרוק?
אז כן, אני לא רואה אף בעייה בהודעה כזו, ובכלל לא נראה לי שייך לגבי פרסום ליל טבילה כי היא אנונימית

וירוס כזה....
הבת שלי סבלה מכאבי בטן שבוע. אח"כ שלשול יומיים ואז יום הקאות וסיימנו בע"ה. לבריאות שלמה!!!

נתקשר באמת.. תודה!

זה מאוד משתנה ותלוי ילד ואופי. רוצה לתת לך עצה מכיוון קצת אחר. יכול להיות שהיא ממש זקוקה לך מבחינה רגשית. לא כי את אמא לא טובה. כי זה צורך מאוד חזק שלה. תנסי כמה זמן כאילו להרוות אותה בעודף. לחבק לנשק מלא. רק לשבת איתה למלא את הצורך שלה ועוד ועוד. להציע קרבה לפני שהיא מתבכיינת. מאמינה שזה ירגיע אותה ואז היא תפתח יכולת גם של פרידה ממך והעסקה עצמית מתוך מקום של ביטחון.
בנוסף אם אתם רק על משחקי תינוקות זה הזמן לשדרג לדמויות, בובה, כלי תחבורה, מגנטים, מטבח וכלים.

סיבה רגשית בטוח נוכחת כי יש תינוק חדש שחותר תחת שלטונה בבית.
הבעיה היא שאני לא מצליחה לתפקד ככה על שניהם במשך שעות רצופות והיא מתחילה לכפכף אותי ואותו מהשעמום..

יש לה את כל סוגי המשחקים. היא לא רוצה. אני מנסה כל הזמן ליזום איתה ולתווך לה מגנטים/בובה/ברבצק/ספר, אם אני לא איתה בצמוד זה לא עובד..

שתעשה איתך כל דבר שאת עושה.
את מכינה אוכל- תני לה כמה כלים "להכין" ו"לעזור" לך.
את מאכילה את התינוק- תני לה גם בקבוק מים לשתות שתשב לידכם, ומידי פעם תחזיקי גם לה את הבקבוק שתרגיש שאת מאכילה גם אותה.
את מטפלת בתינוק- תני לה להיות שותפה. היא יכולה להביא טיטול, מגבונים, לבחור איתך בגדים מה להלביש, לעמוד ליד האמבטיה כשממלאים אותה וכו'..
אם התינוק ישן ואת רוצה מנוחה- גם היא נחה, לידך. תקחו כמה ספרים ומשחק-שתיים למיטה של בעלך, את תשכבי לנוח והיא תשחק/תקרא ספר. פעם כתבו פה עצה- לחבר את המיטות גם אם אתם עדיין אסורים כדי שאת תוכלי לנוח והיא תהיה צמודה אלייך לכל דבר.

אין לי ניסיון
אני רק מנסה לחשוב מה הייתי עושה אם הייתי במצב כזה

הותשתי..

תנסי אולי להקדים לה את שעת השינה וכך יהיו פחות שעות להתמודד.

מוסיפה עוד משהו-
אני שמה משחקים מיוחדים בנפרד מהמשחקים הרגילים והוא(1.8) מקבל אותם בזמנים מיוחדים=זמנים שאני רוצה שהוא יתעסק עם עצמו לבד לפחות 10 דקות.

שם שעה וחצי ואז אני אוספת אותה.
הקושי העיקרי מתחיל מ16:00 בערך..

טוב אז יש לי פיתרון קסם -
בייביסיטר.
היא מגיעה, מוציאה אותה לכמה שעות, מחזירה לארוחת ערב ולישון.
יש גם ימים כאלה..

כי הקטן רגוע ואז אני יותר פנויה אליה. פעם הוא הייתה בגינה חופשייה היום היא ממש רוצה אותי צמוד ובכלל לא עולה למגלשה.. רק נדנדות כשאני ליד.
רק שמחשיך כבר ב16:30 ונהיה קרר..
עם הקטנצ'יק אני לא נשארת כי קר מידי. אולי עם ביביסיטר בשבילה יהיה סבבה עד 18:00 להיות בחוץ..

אז אולי מגלשה לבית תוכל להעסיק אותה? ואם יש אפשרות ובטיחות - אז גם נדנדה לבית.
הגיל הזה באמת מתיש... ובטח כשיש תינוק קטן יותר. אני חושבת שבסביבות גיל שנתיים זה מתחיל להשתפר, והם נהנים יותר ממשחקים עצמאיים. אבל לא בטוחה שאני לגמרי זוכרת, וזה בטח גם תלוי ילד...

כשהיא חוזרת מהמסגרת תבואו הביתה לאכול ומיד אחכ תצאו לגינה כשעוד נעים... או אפילו תביאי איתך אוכל ותלכו ישר לגינה.
עד שמתחיל להתקרר - ארבע וחצי.. ואז תחזרו הביתה.. שבי איתה על השטיח עם איזה משחק שעה וזהו.. בחמש וחצי כבר מקלחת וזהו...

הרעיון הוא לנצל את הימים שעוד נעים בחוץ ולהשאיר מעט זמן שצריך להעביר בבית.
באמת קשה יותר בבית ככ הרבה שעות.

ומקסימום אם את מביאה בייביסיטר- שתהיה איתך בבית... לא הייתי משאירה בקור הזה בחוץ..

ועוד משהו
כשאני יוצאת לגינה אני יושבת על השפה של הגינה ולא על הספסלים.. ואז הילדים מרגישים שאני קרובה אליהם ויכולים גם לשבת עלי הרבה... להרגיש אותי ולקבל יחס של מגע.. אבל היתרון הוא שלא צריך יותר מזה.... הגינה וההתרחשויות שקורות בחוץ מעסיקות אותם, ואני נותנת להם תחושה של יחד ומגע וזה לא דורש ממני מאמץ מיוחד... ועלי זה ממש מקל...

מה שאני עושה בינתיים. וגם לפני שמגיעה כבר דואגת שתהיה לה ארוחה לצהריים/ערב. מאכילה אותה אפילו בגינה.
הבעיה מתחילה כשהקטנצ'יק זקוק לי והיא בוכה ולא מצליחה לקבל מציאות שאני לא בלעדית לה.
מישהי אמרה לי משהו שקשה היה לי לשמוע, שעם שני ילדים צריך להשלים עם זה שתמיד אחד בוכה... ואני ממש לא רוצה להשלים עם זה!

אבל לפעמים אחד בוכה נשמע יותר סביר

לפני זה הם באמת יותר תלויים בנו...

אין מנוס מלדפוק את הראש בקיר

תודה רבה לכולן על התגובות! פתחן לי כיווני מחשבה

@אורוש3
@כבתחילה
@מתואמת
@אביול
@מיואשת******

נשמע משהו מעורבב מכל מה שחשבת במשך היום והמח מעבד את זה בלילה

מלבד ההונאה, זה רושם שהיית בכל מיני מקומות שאם יתגלה בהם חולה מאומת - אולי תחויבי בבידוד (??) - רק מעלה אופציה לא עוקבת אחרי הנוהל לבידוד לבעלי תו ירוק מרוב שינויים

התמודדות מעצבנת. השאלה אם זה יעזור שתגידי לה לא להשתמש?

של עניין הבידוד. 

 

זה לא יעזור. אולי היא תתכסח איתי. זה הדבר היחיד שיכול לקרות.

 

אני ככ כעוסה.

עם כל הכבוד. תבקשי רשות. מה זה ללמוד את הת.ז. שלי 

ואוו.

אני רותחת

היא חזרה מחול אחרי תקופה ארוכה שלא היתה פה.

ואני מעומס החיים ב"ה לא שמתי את ליבי לעניין.

וזהו.

יש לה אותו

כנראה הדפיסה לעצמה

היא בחורה בעייתית וקשה.

 

מנסה לחשוב איך לצאת מזה בדרך חכמה. ולא רק לומר לה שזו גניבת דעת 

כל המקומות בהם ביקשו ממני להציג תו ריוק שהלכתי במיוחד לעשות בדיקה

לא סרקו בדקו בכלל מה כתוב בו.. רקראו שיש לי בטלפון את זה.. אפיו לא איתמו פרטים...

אבל עצם הרעיון מכעיס.

אני לא הייתי משתמשת בת.ז. של מישהו אחר בשביל לשקר!! ובכלל 

 

יש לך אפשרות לערב את ההורים שלך בדרך כלשהי?

הבעיה כאן לדעתי היא כללית התנהגותית שלה + הקשר בינכן לפחות המקרה הזה ספציפי...

ובכללי שבבעיות של אנשים אחרים אין לנו אפשרות לטפל, הייתי ממליצה לך לטפל בקשר בינכן

בהצלחה

כך:

למען האמת. 
פחות נוח לי שהשתמשת בת.ז. שלי בלי ידיעתי.
בשמחה הייתי נותנת. אבל בידיעתי.

 

והיא ענתה בהתקפה ובציניות.

כתבה שהזוי לה מה שאני אומרת. וטוב שהיא מבינה שזה הלך הרוח. 

 

חוצפה כזו.

 

השתמשה? רק בגלל שהיא לא ביקשה?
אם מפריע לך עקרונית שמשתמשים בפרטים המזהים שלך (הגיוני ומובן) צריך לקרוא לילד בשמו. כך את יוצאת קטנונית על הגישה ולא על הרעיון. היא לא מבינה שמה שמפריע לך זה שאולי יש לזה השלכות

וזה בדיוק מה שכתבתי לה אחכ.

ובכל זאת היא תוקפת

היא לקחה אותו בעורמה. ביקשה ממני רק לראות אותו. 

 

ויותר מזה אמרה לי בזה הלשון "אם היו משתמשים לי במחשב האישי בלי רשות ניחא, אבל מה הבעיה להשתמש במספר ת.ז."?

לבידוד שלא לצורך ושזו גניבת זהות ושאם יתפסו אותה היא עלולה להסתבך

נשמע לי שצריך פה קצת פחות נחמדות. אני מכירה את זה שלפעמים מערכות יחסים הן רעועות ויש פחד לשבור אותן לגמרי, אבל לטעמי לא בכל מחיר, וצריך להציב גבולות.
הייתי כותבת כמו שמיואשת הציעה למטה. באסרטיביות עניינית. בלי התנצלויות.

ובזה מסיימת את העניין. היא גנבה לך את התו, את לא אחראית למעשים שלה, ואם זה מסתבך למשהו כמו בידוד, תגידי שזו לא היית את, כמו כל גניבת זהות אחרת.

יותר מעצבן זה הגניבת דעת הזו.

 

 

 

וכן זה מעצבן, אני לא הייתי מגיבה מה שהגבת, אלא חד משמעי שאני לא מרשה וזו גניבה

וכן, בעיני משנה אם היא לא מחוסנת בכלל או מחוסנת ב2.
בבידוד לא תתחייבי

ולא. היא לא מחוסנת. וגם לא מתכוונת להתחסן אי פעם

ואני מניחה שכמה שאת כועסת למשטרה לא תלכי
אז את יכולה פשוט לומר לה שבכל מקרה שזה יתפס את תגידי את האמת שהיא גנבה את פרטייך והיא תצטרך להתמודד עם רשויות החוק ללא שמץ גיבוי ממך. מה שהיא עושה זה עבירה פלילית, אם היא תיתפס היא תיענש לא את.
לא רואה מה יש לך לעשות יותר מזה

לא משנה מה התגובה שלה
חד וחלק בשום פנים ואופן לא.
אם היא לא רואה בזה בעיה, למה לא אמרה לך את זה והיית צריכה לגלות בעצמך?
אם כך היא הבינה שזה משהו שלא בסדר ועכשיו עושה את עצמה.
את יכולה לאהוב אותה מאוד אבל זה קו אדום עבה מאוד.
אם היא לא רוצה להתחסן- זכותה המלאה אבל שתיקח אחריות מלאה.

שאת לא חושבת או מודעת להם. אין לך דרך כנראה לדעת שזה נעצר או יעצר פה.

מהרבה סיבות

לא יודעת מה לייעץ, אבל מרגיז ממש

אני בשוק...

תשמרי את פרטי האשראי שלך הרחק מעיניה ומידיה...

אבל בפירוש הייתי מתפללת על זה שלא יגרם שום נזק

אני לא חושבת שהייתי שולטת בעצמי ולא מגיבה ממש בחריפות.
זה שיא החוצפה להשתמש ככה בת.ז. שלך ללא אישור, ועוד למשהו פלילי!
והתגובה שלה זה בכלל השיא

תנסי בצל חתוך ל2
שהחדר יהיה מחומם, אבל לא מידי!!
ותהיי בקשב אליו יותר מהרגיל, לשים לב שחס וחלילה לא מפריע לו לנשום מדי..

אפשר גם לטפטף 2 טיפות שמן איקליפטוס לידו אבל במקום שהוא בטוח לא ייגע בו.. אסור במגע עם העור

הוא מתקשה לנשום? צבע בפנים וסביב השפתיים רגיל או חיוור/כיחלון? יש לך אינהלציה בבית?

עכשיו אני עושה אנלציה.

ככה הוא ישן עם ראש מוגבה בצורה שתפתח את קנה הנשימה קצת מצד אחד, ומצד שני הגב שלו עדיין נשמר ישר, שלא כמו עם כרית.

התפלאתי כמה שזה עזר בס"ד

לראות אותם סובלים זה ממש סבל...

אבל בהשגחה, שימי לו שמיכה כרית דקה או משהו מגביה אחר, וכמובן בצל, שני אלה עושים פלאים

הייתי עכשיו אצל הרופא ב"ה הריאות נקיות ולאט לאט יעבור בעז"ה

שיבריא מהר ,ושתצליחו לישון היום שניכם...

תלוי.. באינטרנט אפשר למצוא בזול.. בחנויות זה בדרך כלל סביבות ה-30₪ לזוג בדיקות אני חושבת

של תשובה כנה יחסית זולות, וגם אמינות

של תשובה כנה או כאלה.

מזל שכבר ילדתי 😅

עד כמה זה הגיוני להכנס להריון תוך כדי גלולות?

פתאום לחוצה ממש..

ומישהי יודעת אם זה מסוכן להמשיך לקחת גלולות כל עוד אני לא יודעת בוודאות על ההריון?

היה לי כל כך כואב לקרוא את זה

אני בדרך כלל לא נכנסת לשם כי בכללי זה פורום נוראי בעיני והאנשים שמגיעים לשם והתגובות... והשרשור שציינת הוא בדיוק הדוגמה ללמה אני לא אוהבת את הפורום ולמה הוא אפילו מסוכן לפעמים

זה מזעזע ומסעיר!!!!
איך אנשים לא קולטים שזה פשוט לאאאאאא לגיטימי!!!!!!!!!
וזה יכול להיות הקדמה לרצח שלא נדע!!!!!!

ובאמת כל הכבוד לך @פה לקצת ו @מיואשת****** שלא התייאשו!!! זה ממש חשוב!!! ובחיי שלא מצליחה בשום צורה להבין את המתעקשת מהשרשור חוץ מזה שאולי גדלה בבית כזה והפנימה שזה דרך חיים...

היה ממש קשה לקרוא תגובות מסויימות שם.

ואמר שאם אני רוצה אז להכניס מדחום.
ושזה לא נקרא עצירות.

זה דבר שבדרך כלל אומרים מפורשות לא לעשות..

אין לי כרגע עוד עצות אבל בהצלחה והלואי שזה יסתדר! כמובן להיות עם יד על הדופק שאין מצוקהאו כאבים..

אבל שאם אני ממש לחוצה אז אפשר באופן חד פעמי.
אני מעדיפה שלא.

אולי להחליף את הברזל
או לשים לב מה מקבלת בטעימות
גם פרוביוטיקה יכול לעזור

רק הנקה. והיא יונקת מאוד יפה...

תרגישי טוב!

ואין ברירה לא לקנות אני מרגישה נורא

תנסי לחפש באיזור שאת גרה...

 

כדור אחר שהוא כמו דקלקטין רק לא בשחרור מושהה משהו ישראלי והוא יותר זול וגם לא צריך מרשם.אני בהריון פחדתי לקחת אותו בגלל שאמרו לי שזה בלי מרשם אבל אחרי שהבנתי מה זה הדקלקטין שזה שילוב של אנטי היסטמין וויטמין בי אולי בהריון הבא כן אקח את הישראלי.

אבל בטח עדיף לקחת כבר משהו עם מרשם

 

מקווה שיש

תודה

יותר זול

יש לי בבית חבילה מההריון הקודם...מקווה שעוד בתוקף....

שני הילדים שלי מאושרים עד הגג😅
בן 4.5 ובן 2

קניתי בכפר השעשועים

לשים לב שהן קלות
ובגובה מתאים לילד- בשונה מאוםניים רגילים באופני איזון הרגל צריכה לגעת שטוח ברצפה ואפילו ברך טיפ טיפה מכופפת. לא ידעתי את זה בהתחלה והוא צבר תסכולים סתם...

לנו יש של i am
היו במחיר הוגן, קלות ונוחות.
נקנו ליומולדת שנתיים, מגיל שנתיים וחצי בשימוש יומיומי ממש.

אנחנו חיפשנו משהו בזול
עלה 150 ומחזיק מעמד כבר 3 שנים

הוצאנו להם פלסטיק שהיה בתחתית שיהיה עוד יותר נמוך..

מה הגובה שלו?

ןמקווה שיתאים. מקסימום נחכה קצת. תודה על הטיפ עם הפלסטיק. נבדוק

לא נראלי שהוא נמוך ממנו.
תקחי אותו איתך לחנות שישב עליהן.
בעיקרון הבן שלי לא מגיע עם הכפות רגליים בצורה שטוחה אבל הוא אמיץ מספיק בשביל ליסוע בהתלהבות ולהרים רגליים

אבל יומולדת שלוש זה בעצם מתנות שוות עד גיל ארבע. אז נקנה ומקסימום יתחיל קצת אחרי. בכל מקרה זה בניסן. אז יש זמן

גם שלי התחלה נלחץ מהקונספט אבל ברגע שקלט הוא עף על זה.

מזל טוב לו❤

מתאים לגיל 2.5-3 ומעלה ומפתח שיווי משקל.

אחלה דבר

בין זה לבין אופניים רגילות עם גלגלי עזר?

 

אין פדלים

עובדים על יציבות ושיווי משקל
ברגע שיש את זה לעבור לאופניים בלי גלגלי עזר זה ממש קלי קלות. יותר קל ללמוד לפדל כשכבר יודעים לשמור על יציבות, מאשר הפוך.

בנוסף לי המיומנות של שיווי משקל ממש משמעותית וחשובה. זה משפיע על המון.

ככה זה בסוף ההיריון..
ההורמונים שולטים

ואנושי!!
לא שכל של ציפור. טבעי כל כך שחברה היכולת לשחרר.
שבי רגע עם דף
תשפכי עליו את כל המשימות
וכל מה שרץ לך בראש.
ואז תגידי לראש - ראש יקר. אני יודעת שיש לי את כל זה לעשות, אל תדאג, הדף זוכר. אני עכשיו צריכה לנוח כדי שיהיה לי כוח לכל זה.
ואז תגדירי לעצמך כמה זמן מנוחה ובאיזה אופן.
(ארוחה מושקעת? שינה? מקלחת טובה?)
זה ממש נותן נחת ועוזר לשחרר את המחשבות והמצפון...

(והעיקר שהשם שלך זה "הכל בנחת". אבל מנוחה לא נכללת במשימות.. )

אני משתדלת. לפעמים יש כעס או עצבנות אבל זאת השאיפה
ובאמת שאת מזה צודקת על הרשימה ולתת לראש מנוחה. ננסה את זה.
תודה נשמה 💖

ומניסיון - לנוח בטלפון זאת לא מנוחה

הייתי יוצאת לבית קפה או לפיקניק עם ארוחת בוקר לשניים (יש מלא שעושים כאלה עכשיו). אחר כך אפשר לטייל קצת (חוף הים?), לדבר, להיות יחד.
אפשר ללכת לחדר בריחה, לשכור בריכה ויש בטח עוד רעיונות שאפשר לחשוב עליהם.

אם לא רלוונטי, אז תשיגי לו ברכות מהחברים והמשפחה, שיכתבו לך ותעבירי לו בקבוצת ווטסאפ מיוחדת שתפתחי לצורך הענין (או מודפס, תלוי בכותבי הברכות).

את יכולה להכין אלבום של שניכם.

לא הבנתי מה זה אומר שאתם לא מתקדמים עם לנסוע לאיזה לילה או שהתחמק מזה שהצעת על האש. אל תשאלי אותו, תעשי. תסדרי בייביסיטר לקטן ותארגני לכם לילה. אם אתם אסורים אז לא חייב בתאריך עצמו. אם את חושבת שעל האש ישמח אותו, תזמיני בלי לשאול.

אינספור התלבטויות להשקעות
גיליתי שמה שהכי משמח את בעלי זה עוגה ובלונים 🤷

אני יודעת שזה פחות מקובל, אבל אני ממש בעד פשוט לדבר על זה.
לשאול אותו דוגרי איך הוא רוצה שתחגגו
כי לא כולם אוהבים הפתעות או דברים גדולים ואז חבל על עוגמת הנפש

בסוף לא עשיתי לו יותר מידי

שמתי לו על המיטה מכתב ושוקולדים (שאני אוכלת, הוא משאיר לי כל פעם שוקולד אחד עם פתק בכל מיני מקומות בבית כשיוצא לעבודה) ובלונים
והכנתי עוגה שאוהב וחגגנו לו אצל ההורים שלי אחרי סעודת שבת

החלטתי שאין לי למה להתאמץ אם הוא לא משתף פעולה וזה מספק אותו

קונה לו מתנות והוא מייבש.
נראה לי כדאי לשתף אותו בתכנון, להגיד שהיית רוצה לחגוג בדרך כלשהי, ומה הוא רוצה.

דיברתי איתו עלזה שיש לו יומולדת ואני רוצה לשמח אותו ולכן שיחשוב כמה ימים מה יכול לשמח אותו ומה יהיה פינוק בשבילו ואת זה קניתי
אני משתדלת להכין לו עוגה מושקעת בימי הולדת, לסדר יפה את הסלון, להזמין אוכל מאיפושהו ובארוחה לתת לו את המתנה עם ברכה
שני דברים שעשיתי השנה לבעלי- הדפסתי לקטנה בגד גוף שכתוב עליו אבא מזל טוב ושמתי לה. ואחרי כמה דקות אמרתי לו שאני צריכה שהוא ישגיח עליה ואז הוא גילה את זה (יש דוגמאות לזה באינטרנט ואם תרצי אני אשלח לך באישי את מה שהדפסתי)
הדפסתי תמונה שלנו על כוס שחורה שכששופכים מים רואים את התמונה (נראלי קורים לזה כוס פלא) ומאז הוא משתמש כמעט רק בה😅

תגידי לו שאת מאד רוצה לחגוג ולשמח אותו, ומה הוא רוצה, מה יעניין אותו

ומה הוא עצמו אומר, מעניין אותו בכלל לחגוג יומולדת?

פשוט תשאלי מראש
מה יהיה לו כיף...
גברים בדרך כלל פחות מתוסבכים מאיתנו ואומרים מה הם באמת רוצים.
פשוט ונח

ביחד עם לחץ חזק בטוסיק
אבל בינתיים לא מקדם כלום😑

בינתיים אני לא יודעת אם זה נעלם או שבגלל שעסוקה אז לא מרגישה

אז כנראה זה לא צירים שמובילים ללידה

פתיחה 3 כבר נכון?

הייתי מתזמנת התקשויות בבטן. כי כל צרצור אצלך מקדם בטח את הפתיחה

אז אם את רוצה להגיע לבי"ח ולא בדקה ה99 , כן תתזמני.

תבדקי אם את מרגישה שזה נהיה תכוף/ארוך/חזק יותר
או מרגישה משהו שונה כמו לחץ למטה
וכמובן ירידת מים או דימום


שיהיה בקלות!!! ובשעה טובה

אולי תיכנסי למקלחת חמה. אם זה צירי לידה זה אמור לגרום להם להתחזק, ואם לא, זה ירגיע אותם

בעיקר לחץ בגב

הייתי מתקשרת למוקד אחיות להתייעץ, נשמע שכדאי לך ללכת להיבדק.

לדעתי אם סחבת עד פה חבל ללדת פג רק בגלל שאין כח ללכת לבי"ח.
מבינה אותך ממש אבל תחשבי על הדרך הארוכה שעשית בשביל לשמור אותו/ה בפנים כמה שיותר.

שולחות תמיד למיון אצלנו

תאזרי כוחות ותלכי בפעם האחרונה (מקווה בשבילך) לפני שתבואי ללדת.

החלטתי לחכות 20 דק' ואם לא מפסיק לצאת

איך בינתיים?

גם לי הצירים התחילו בגב התחתון ורק כשהייתי ממש בלידה הבנתי שהכאבי גב שהיו לי כמה ימים היו צירים

לא עובר אחרי מנוחה?

יושבת על הספה כבר מלא זמן, הכאבים התרחקו כרגע ובעמידה מרגישה יותר את הלחץ בגב

ממש חוששת לנסות ללכת לישון

או שאם אצליח להירדם זה סימן טוב?

ואם זה משתנה בתנוחות שונות זה גם סימן טוב

מדי כמה דק'

שילוב של הכל יחד כנראה

תודה על הכל 

עדכני

מרגישה הרבה יותר טוב ב"ה

בבוקר קמתי מאה אחוז אחרי שעה התחיל טיפה לחץ בגב שוב

מניחה שהעובר מתבסס לו שם

והצירים הם חלק מזה מסתבר  

האמת במקומך לא הייתי לוקחת סיכון וממש ממש נחה. לא זזה מהספה..
זה בהחלט נשמע צירים וכדאי לך להחזיק עוד שבועיים בפנים ...

אוף כל החוסר וודאות הזה, כן ציר לא ציר, מעצבן ממש..

זה בהחלט יכול להתפתח ללידה מוקדמת.

נשמע לך עדיין לא תקין?

עדיף לבוא סתם, מאשר לפספס.. שבוע 35 זה עדיין פג ועדיף מאוד שהכל יהיה במקום מסודר...

פתאום מתחילה שוב להרגיש התקשויות חזקות בבטן

כל היום הרגשתי טוב

מה הסיפור?

במרחקים של כרבע שעה - ועד הבוקר הם עברו.
אבל זה היה בשבוע 38... לדעתי במצב שלך כן כדאי להיבדק, כי אולי הצירים האלו כן מקדמים פתיחה... (אם כי ללידה הזו עצמה הגעתי רק עם פתיחה של שלוש וחצי 🤨 הייתי בטוחה שערבי הצירים הללו יקדמו אותי קצת יותר...)

ושלוש וחצי זה אחלה פתיחה להגיע איתה לבי"ח!!!!

(ואני ציפיתי אז לפתיחה חמש לפחות! אבל זה ה"מזל" שלי - בכל הלידות הרגילות שלי הגעתי בפתיחה שלוש וחצי, שזה יפה אבל לא מתקדם מספיק )

הייתה לי תינוקת אחת שלפעמים הייתי פשוט ישנה איתה את השנת בוקר. הייתי שוכבת על הספה והיא עלי, בין אם את יכולה לישון ממש כך, או לפחות לנוח איתו ביחד, ואז היום של כולם ממשיך יותר בשפיות.
בהצלחה רבה!

מנשא באמת יכול לעזור
ואם נרדם עליך אז לשכב ולשים אותו עליך ולישון איתו

ניסית אולי לעשות לו אמבטיה בבוקר או בצהרים ואז אולי הוא ילך לישון?
בימים שהוא לא נרדם ולא מוצא את עצמו ועצבני ממש עזר לי לקלח אותו ואז להאכיל אותו בתמ''ל דווקא ולהרדים על הידיים ואחרי שעובר 25 דק' מאז שנרדם להניח אותו ובדר''כ ישן עוד שעתיים+ לפחות היו ימים שקילחתי אותו פעמיים רק מהסיבה הזאת כי היהנהיה עצבני ומחורפן ולא רציתי להגיע למצב שאני יתעצבן עליו בסוף🤦‍♀️

ואולי תנסי סוג של עיטוף וגם אם מתנגד בהתחלה לתפוס אותו עם זה יציב הרבה פעמים עוזר להם

אבל האמת שלא סחבתי ככ הרבה כמוך, גיבורה שאת
שבוע וחצי הספיק לנו ואז הפכנו אותה לישון על הבטן ובא לציון גואל
עד היום היא ישנה ככה

אצל הגדולה פשוט לא היתה לה שינה ארוכה. בערך מאז שנולדה, ישנה כל פעם כחצי שעה. ככל שגדלה היתה ישנה פחות פעמים במשך היום, קצת אחרי גיל שנה וחצי הפסיקה לגמרי לישון צהריים. עזר לי בעיקר כששחררתי והפסקתי לצפות ממנה לישון יותר. כשהיא נרדמה ידעתי שיש לי בערך חצי שעה להספיק משהו, וזהו. היא כן ישנה יותר כשאני ישנתי איתה, שזה קרה בעיקר בשבת בצהריים.
עם הבן שנולד אחריה גם התחלנו דומה, עד כמה שאני זוכרת. אבל אצלו גיליתי את נפלאות המנשא. משלב מסויים כשהוא היה נרדם לא הייתי מנסה בכלל להניח אותו במיטה. מלכתחילה הייתי שמה אותו עלי במנשא, והוא ישן ככה הרבה יותר. עם השלישי עשיתי ככה די מההתחלה (אחרי המשכב לידה). אני אישית אוהבת את זה, כיף לי להרגיש אתם ישנים עלי, וזה לא מונע ממני להמשיך לעשות דברים תוך כדי (וזה גם קצת כושר, שזה טוב כי אני לא מוצאת זמן לעשות פעילות גופנית אחרת).
באיזשהו שלב אצל שניהם כן התבססה שנת צהריים אחת ארוכה יותר שאז כבר כן יכולתי להניח אותם במיטה והם ישנו טוב בלי בעיה (ובשונה מאחותם, המשיכו עם שנת צהריים עד גיל 3 פלוס-מינוס). אבל נראה לי שזה קרה רק אחרי שהתחילו להיות אצל המטפלת, שאצלה הם למדו להירדם בלי לינוק לשנת צהריים, ולישון זמן ארוך כמו שאר החברים (בגיל 8-9 חודשים).

לא יודעת אם זה עוזר. הפתרונות שלי לא בהכרח מתאימים לכל אחת...

בסוף זה ישתפר.
אני לא לוקחת אחריות. אבל אני ישנתי איתם. לא באמצע. בצד שכמובן הצד מאובטח כך שאי אפשר ליפול או להיתקע. התינוק על הגב עם הראש על היד שלי והגוף שלי מופנה אליו.
רק ככה יכולתי לישון משהו.
מבינה אותך ממש!

בגיל חודשיים וחצי נשברתי והשכבתי אותה לישון על הבטן קצת עזר אבל עדיין היה לה ממש קשה להירדם... היא הייתה ערה שעות עם בכי עייף והייתי עושה כל מה שיכולתי וכלום לא עזר. היינו כמה פעמים אצל רופא ילדים והכל היה תקין אמרו לנו שזה הטבע שלה וזהו...
הייתי בבית גם עם אחותה הגדולה בת שנה וחצי שגם הייתה צריכה אותי היה ממש קשה ומתיש. הייתי לפעמים יוצאת איתן לגינה רחוקה ככה שכולנו הרווחנו אני עשיתי קצת ספורט הגדולה נבנתה מהסיבוב ולשחק בגינה והקטנה הייתה נרדמת בדרך וישנה קצת עד שהיינו מגיעים הבייתה... לא נראה לי שקרה אי פעם שעדיין ישנה כשהגענו תמיד התעוררה לפני. אבל לפחות הייתה קצת רגועה יותר..
הייתה מתמוטטת סופית ב6 בערב בערך ואז לפחות ישנה בלילה הייתה קמה לאכול וחוזרת לישון ככה עד הבוקר.
סחבנו ככ בערך עד גיל 5 חודשים שאז התינוקות בדרך כלל בשלים ללמוד הירדמות עצמאית.. ממש התמדתו בזה ותוך כמה ימים ראיתי שיפור משמעותי... הייתי אומרת שתוך שבועיים כבר הייתי שמה אותה במיטה ויוצאת מהחדר והיא הייתה הולכת לישון יפה לבד... זהו בה שזה הצליח ועשה לה ממש טוב. עד היום היא ישנה הכי טוב מכולם אצלנו בבית..
כנראה שיש תינוקות שנולדים ומאוד קשה להם להירדם. ובאמת החודשים הראשונים ממש ממש קשים ככה... תיהי חזקה

תקשיבי, אולי פשוט תלכי לישון כמה שעות במקום אחר
אם ממילא את לא מצליחה להרגיע אותי
את צריכה כוחות
את צריכה לא לשמוע צרחות
לכי לאמא או אחות ותשני ארבע חמש שעות זה יעשה לכל הבית טוב
❤️❤️❤️❤️

הוא ישן על הגב/צד
מנסה להרדים אותו על הבטןנאבל כל רגע מרים את הראש ומתעצבן.
אז זה רק במקרים שנרדם עלי או בצנשא ואז מורידה אותו לבטן.
היום ישן על הבטן שעתיים פלוס.
אולי אנסה יותר להשקיע בהרדמות טובה ואז להעביר אותו לבטן.
תודה לכולכן!!

לדעתי את בשלב שכל דבר הולך.
להירדם על הידיים- שירדם עת ידיים. מה עם טיול בחול בעגלה? בד"כ ישנים טוב.
להרדים בחוץ על הבטן בעגלה, ואז לחזור הביתה והוא ממשיך לישון...

אנחנו לא חסידי רופאים.
לא הולכים על כל שטות.
כמובן שאם זה יכול לעזור אז נלך

והיא כבר עשתה לו בדיקה מקיפה והכל היה בסדר ב"ה

אולי יש לו איזה משהו שממש כואב או מציק ולכן הוא ככה לא רגוע

אבל ילד שלא רגוע כל היום או רוב היום צריך מעקב לראות שהכל בסדר. זה לא נורמלי שהוא לא ישן

 

וקודם כל רוצה לשלוח חיבוק.
נשמע ממש מתסכל מה שאת עוברת.

הרבה פעמים מצב כזה נגרם
בגלל זיהוי לא נכון של השלב שבו הוא מתעייף,
וכשאנחנו רוצים להשכיב את הילד,
זה כבר מאוחר מדי..

ולפעמים, זה כבר גלגל שמתגלגל,
והוא כל הזמן עייף מדי. לא משנה כמה ננסה לזהות..

אבל זה לא סוף הסיפור!
יש מה לעשות במצב הזה.

לצערי לא אוכל לפרט פה כי זה ממש תלוי ילד,
אבל אשמח לעזור בייעוץ, אם תרצי.
תפני אלי ל972504655755

שכנראה תפסתי אותו בזמן עייפות התחלתי.
הרדמתי אותו עלי על כדור פזיו.
תוך רגע נרדם.
חיכיתי בערך 25 דקות שישן חזק ואז העברתי לעגלה על הבטן.
וטפו טפו הבחור ישן כבר שעתיים וחצי!!!!!
השיג מטורףףףףףףף

בע"ה שיהיה סימן לבאות

בטח האזניים שלך התענגו על השקט...

אבל בטוחה שהציעו לך לנדנד , להרדים בידיים וכו..
לדעתי זה לא יסדר את בעיה רק יחמיר אותה.
הוא יתרגל ובסןף תמצאי את עצמך מנדנדת אותו עד גיל שנה כדי שירדם.
הוא מרגיש אותך
את מלאה מצפון ומצפה מעצמך יותר.
הוא לא רגוע כי את לא.
ובצדק יקירה!
את עייפה, ומרגישה באסה על ההנקה.
תתחילי בלעשות הסכם עם בעלך
מי נישאר איתו ומתי, ומי ישן
תצברו כוחות הוא צריך אותכם רגועים בשבילו..
אבל אל תרגילי לדברים שאחר כך יהיה לך יותר קשה להוריד.
לנדנד/להרדים על הידיים וכו.. זה שקט זמני.
בהצלחה!

זה באמת קשה...

בדקת ויסות חושי?

מכירה מטפלת בקרניו סקרל שעוזרת מאוד במצבים כאלה.
ממליצה לדבר איתה. ליסה 5 7 3 8 9 1 5 2 5 0
ולך שולחת חיבוק. זה ממש לא קל תינוקכזה.

בת כמה היא?
יש לה קושי לווסת את עצמה ואת התסכוחעם שלה.. מההיכרות שלך איתה את רואה שהמוצץ מרגיעה אותה, זה מעולה, גרייה אוראלית ידועה כגרייה מווסתת. הייתי מרחיבה את ארסנל אמצעי הויסות שלה, לדוגמה עיטוף בשמיכה. יציאה לשאוף קצת אוויר, ערסול/נדנוד, הקפצה שלה בטרמפולינה. עיסוי, הברשת הידיים, הגב והרגליים במברשת רכה כמו של בובה, תבחרי מה שמתאים.
איך את מגיבה לה מילולית ופיזית כשמתוסכלת?

תקופה היסטרית של אין זמן לכלום
היא בוכה מכל דבר קטן והשגרת יומיום שלי עמוסה מאוד כי הגדול איתי ולא במסגרת אז אני מטפלת במקביל גם בו ולכן יוצא שהתגובה שלי לבכי שלה לא תמיד מלא בתשומת לב.. מודה שלפעמים מייאוש/עייפות/תסכול רק שמה לה מוצץ וזהו.
אבל לרוב מלטפת מקריבה אליי לנשיקה ושמה לה מוצץ..

יש סיכוי לנסות לשדר רוגע או אדישות לצרחות?

בכי צריך להענות תמיד באופן כללי.
אבל את יכולה לנסות לא לקפוץ ברגע שהיא צורחת, ולנסות שזה לא יפעיל אותך גם מבחינת מצב רוח.
ולראות שאולי זה משתפר.
להגיד לה גם "סבלנות מתוקה" באופן סבלני. כאילו את מחנכת אותה. ובאמת תעשי את זה בשלווה. כל פעם כשזה קורה. בסוף לפעמים זה עוזר.

וכמו שהציעו פה ביחס לויסות תחושתי.

מסאג'ים, הרפיות, יציאה החוצה, נידנוד, ידיים אם אפשר...

היא צורחת גם אם אני משדרת רוגע וגם אם לא..
אני עם שתיהם כל היום לבד ובאמת שהצרחות שלה מתישות בקטע אחר, בכי היסטריייייי מכל דבר הכי קטן.. היא כבר בת 8 חודשים..
עכשיו היא מנסה להתחיל ללכת בלי להחזיק בכלום וכל פעם שלא מצליחה ואי ואי איזה צרחות.... בטוח השכנים כבר מכירים אותה..
הגדול בן שנתיים מייאוש גם התחיל לשים לה מוצץ כל פעם שהיא בוכה, והתחיל לסתום אוזניים עם הידיים.. לצערי אין לנו אופציה של מסגרת בשבילו..

שהיא סופר מתוקה ורגישה. יש ילדים כאלה. שהעולם יותר מסתכל אותם. ועקשנים וחכמים.
ראית מה כתבה תוהה לי? אפשר לעזור לה לווסת את עצמה אולי. אבל לא בטוח יעזור. היא קצת צעירה. ממליצה לך לתמלל לה המון מה שקורה איתה. אוי את עצובה שאחיך לקח לך, אוי זה מסתכל שהכדור בורח. לשיים את התחושות. ברור שהיא לא מבינה את המלל אבל כן את הטון האמפטי ובהמשך אם תתרגלי לעשות את זה היא תבין את המילים והשם לרגש ולסערה עוזר לווסת אותה.
בכל מקרה גם עם כל הטיפים, יכול להיות שזה יעבור. יכול להיות שהיא תצטרך בהמשך ריפוי בעיסוק (כדי לאזן את הרגישות קצת) ויכול להיות שזה האופי שלה. אז אולי תנסי קצת להתרגל ופחות לסבול מזה. זה שלה. תנסי בהדרגה לקבל את זה. לתווך לה ולעזור לה. אבל אין לך שליטה על הכל. זו היא.

היא פיצית הבת שלה, לא? שבעה וחצי חודשים אאל''ט..

רגש ותחושת ביטחון והכלה שמשדרים להם.


חשוב מאין כמוהו
ומי כמוך יודעת.

אבל בגיל הזה אני לא משיימת רגשות. אני לא אומרת לתינוק ''אתה מאוכזב'' וכד''. יותר בקטע של חיבוק, ודיבור בטון מרגיע

וזה הרגל נרכש. מתחילים לאט לאט וזה נהיה טבע שני.

אני עם שתי הילדים במקביל כשהגדול בסך הכל תינוק בעצמו בן שנתיים
ובאמת באמת שאני לא מגזימה- היא בוכה צרחות כמעט כל כמה דקות מכל סיטואציה הכי קטנה,
כדור ברח לה, אח שלה לקח לה משחק, ניסתה משהו חדש ולא הצליחה, לקחתי לה משהו מסוכן שהיא מצאה, אם היא רואה אותי משחקת עם הגדול גם צרחות, אם יש לאח שלה הגדול משחק חדש היא ישר צורחת, אם רואה אותי עסוקה ישר צרחות, אם הרמתי אותה ואז הורדתי אותה בחזרה לרצפה צרחות אימיםםםם
קיצור באמת קרנבל איתה ואין לי כוחות לתמלל לה כל כמה דקות באמת שאני עייפה נפשית(וכמובן פיזית)
לפעמים מרוב ייאוש אני מחזיקה אותה ביידים במשך שעה שעתיים רק שלא תבכה כי כבר מתפוצץ לי הראש...
מה שכן היא באמת מתוקההה ברמות עלל
כשהיא צורחת לפעמים גם מרימה אותה אליי- וישר ישר באותו שנייה שהיא עליי היא מפסיקה לבכות ומחייכת חיוך ערמומי ברמות!!!!
וברגעים של זמן איכות שאני נותנת לה מלאא נשיקות ואהבה איך היא נהנתתתת היא מחייכת ממש מהלב ומסתכלת עליייי במבט מאוהב מחכה שאני ימשיך לאכול אותה..
הגדול בגיל שלה היה כבר מתנגד לנשיקות ועושה הכל להשתחרר ממני

נשמע מאוד מאוד קשה!
אולי תנסו טיפולים אלטרנטיביים?
ראיתי שכתבו לך כבר. אולי גם דיקור או הומאופתיה (אצל מומחה ממש) יכולים לעזור?

זה ממש מרגיש לי שזה יותר האופי שלה..

אבל יש טיפולים שבעצם משפיעים גם על רובד עמוק יותר בקשר גוף- נפש, ולכן יש סיכוי שאולי כן יעזור.
שווה למצוא מטפל ממש טוב, עם המלצות, ולשאול אותו.
אם את רוצה, אני יכולה למצוא לך מס' של מדקר בחשמונאים. הוא מעולה, באים אליו מכל הארץ.

צורחת ברמות בלתי נסבלות

היה לה קצת עיכוב בדיבור ואז מצאו שיש לה נוזלים באוזניים. כנראה שלא היתה שומעת טוב ואולי בגלל זה הבכי לא היה מווסת

נכןן, יש לכל ילד אופי ייחודי.. ולא על הכל אנחנו אחראיים
אבל הייתי מנסה להפסיק לקרוא לה "בכיינית"
בטוחה שאת לא קוראת לה ככה, אבל זה שדר שמועבר לה.
(כמדומני ראיתי הודעה שאת כתבת פעם על הכח שלנו בלשדר לילדים דברים..)
להתחיל בקטן.
הילדה בוכה, זה לא הופך אותה לבכיינית
במקום לומר לה נו תפסיקי להיות בכיינית- לומר, לא נעים לי לשמוע אותך בוכה (רק דוגמא)
תנסי להוציא אותה, אצלך, בראש בראשונה, מהרובריקה של "בכיינית".
להתחיל בקטן...❤

חיבוק ענק

זה יספק את הצורך במציצה

שותה מכוס בד"כ...

איך להפסיק את ההנקות באמצע הלילה, ואת ההנקה שלפני השינה.
הייתי מתחילה מלהניק אותו בחדר אחר מואר, לצחצח שיניים ולהשכיב.
במשך הלילה כשמתעורר להגיע אליו, לחבק, להרגיע, להציע מים אם את חושבת שזה ירגיע אותו. אצלי עובד לעשות את כל טקס ההרגעה בלי להוציא אותו מהלול. הוא צורח כמובן, אבל אני שם איתו, לא נוטשת אותו. חוזרת שוב ושוב על זה שעכשיו לילה וצריך לישון, אין חלב עכשיו, רק בבוקר. אם אני רואה שלראות אותי רק גורם לו להיות יותר הסטרי אני נותנת נשיקה, משכיבה אותו ויוצאת, ונכנסת כל 2 דקות לפי הצורך להשכיב אותו שוב, כי הוא כמובן נעמד בחזרה.
אומרים שעוזר להגיד לו במשך היום שמעכשיו יש הנקה רק ביום, ובלילה כשחשוך אין חלב.
בהצלחה! לא קל. אבל תוך כמה לילות-שבוע זה אמור להסתדר, אם תהיי בטוחה בעצמך שאת עושה את הדבר הנכון ודואגת לבריאות שלו, אז עם כל הכאב התהליך הזה לטובתו. הוא ילמד לישון לילה שלם, יהיו לו שיניים בריאות ואמא פחות עייפה עם יותר סבלנות לטפל בו

הבעיה אצלו שהוא באמת רעב בלילה, הוא לא אוכל טוב ביום, והרבה מהתזונה שלו מבוססת על ההנקה...
אין לי לב להשאיר אותו רעב...
רעיון טוב להניק בחדר אחר באור, ולהפריד מהשינה, אנסה

הוא לא רוצה הרבה ואוכל כמו ציפור...
נמשיך לעבוד על זה יותר, אולי באמת כאן טמון הקושי...
תודה!

לא יודעת כמה הוא יונק בלילה, אבל אם הוא יונק כל שעתיים, תחליטי שאת לא מניקה לפני שיעברו 4 שעות. הוא לא באמת צריך לינוק כל שעתיים בגלל רעב, זה סתם הרגל.
אבל זה יהיה קשה יותר, כי זה לא מוחלט שהפסקת להניק בלילה, ומתוך עייפות הרבה יותר קל להיכנע כי עברו כבר שעתיים וחצי...
הכי טוב אם באמת תצליחי לעבוד יותר על האוכל ביום. חוץ מזה שיכול להיות שאחד תלוי בשני, ואם הוא ינק פחות בלילה יהיה לו יותר תאבון ביום

בינתיים אנחנו מנסים להפריד הנקה משינה, מניקה בלילה, מצחצחת לו שיניים ותוך כדי זה מעיר אותו כמובן... ואז מנסה להרדים בלי הנקה...
עכשיו צרח בערך 20 דקות תוך כדי שהוא מנסה בכל דרך להגיע לתנוחת הנקה... וזה אחרי שינק 20 דקות ונרדם מקודם...
לילה לבן עובר על כוחותינו... מקווה שיתרגל...
ואכן זה קשה כי זה לא מוחלט...
אולי אנסה לרווח הנקות ביום ואז יאכל יותר...

תודה רבה על כיווני המחשבה, ועל ההשתתפות, אתן עוזרות לי ממש!!