שבוע 18 וחצי אם זה משנה
תזכירו לי, כאבי מחזור קלים, לגיטימיים בכל שלב בהריון?אנונימית בהו"ל
לי אמרה הרופאה שזה תקין, הרחם גדל ומתמתח ועולה למעלהאיה2
והגיוני שזה מעט יכאב.
כמובן אם זה מעבר לכאבים קלים לכי להיבדק
כמובן אם זה מעבר לכאבים קלים לכי להיבדק
כןבימבה אדומה
כאבים קלים כתוצאה מגדילת הרחם.
תודה!אנונימית בהו"לאחרונה
סקר חדש דנדש, והפעם בנושא- נ, ני, ניד, נידה 
כבתחילה
1. באיזה גיל התחלת לקבל מחזור?
2. סיפור מחזור מצחיק/הזוי שקרה לך בתור רווקה
3. אחרי כמה ימים מצליחה לעשות הפסק מתחילת המחזור?
4. המנהג/הלכה הכי מעצבן כשאתם אסורים
5. משהו שלא סיפרו לך ו/או לבעלך בהדרכת כלות/חתנים
6. סיפור מצחיק/מעצבן מהמקווה
7. מה את הכי שונאת מכל הדבר שנקרא- ניד נידה
2. סיפור מחזור מצחיק/הזוי שקרה לך בתור רווקה
3. אחרי כמה ימים מצליחה לעשות הפסק מתחילת המחזור?
4. המנהג/הלכה הכי מעצבן כשאתם אסורים
5. משהו שלא סיפרו לך ו/או לבעלך בהדרכת כלות/חתנים
6. סיפור מצחיק/מעצבן מהמקווה
7. מה את הכי שונאת מכל הדבר שנקרא- ניד נידה
השרשור ננעלאין לי הסבראחרונה
זה נושא שעלול להידרדר בקלות למקום שלא מתאים לפורום פתוח ולכן החלטנו להפסיק אותו מראש❤️
מחילה ממי שמחקנו את תגובתה.
חום אצל תינוקותאמא.
בן כמה חודשים עם חום..
אחרי כמה זמן צריך ללכת לרופא?
ומה יכולות להיות הסיבות לחום? לפני פחות משבוע היינו אצל הרופאה ולא ראתה כלום
אחרי כמה זמן צריך ללכת לרופא?
ומה יכולות להיות הסיבות לחום? לפני פחות משבוע היינו אצל הרופאה ולא ראתה כלום
מעל 3 חודשים ההנחיה היא ללכת רק אחריבתי 123
3 ימים מהסיבה שסעוי קלוש לדעת מה יש לפני וגם בקופת חולים אפשר להדבק בעוד וירוסים אז עדיף לא להגיע אם לא חייבים.
אבל זה מאוד תלוי בילד אם זה רק חום ועם אקמול הוא חיוני ואוכל ושותה אז לא בטוח בכלל שצריך רופא ולהיפך אם עבר רק יום אחד אבל הוא לא חיוני או שהחום לא יורד או אם יש סימני התייבשות אז ללכת לרופא מיד
רפואה שלימה
אבל זה מאוד תלוי בילד אם זה רק חום ועם אקמול הוא חיוני ואוכל ושותה אז לא בטוח בכלל שצריך רופא ולהיפך אם עבר רק יום אחד אבל הוא לא חיוני או שהחום לא יורד או אם יש סימני התייבשות אז ללכת לרופא מיד
רפואה שלימה
ועם זה חום גבוה כל הלילה?אמא.
מתלבטת אם ללכת
לכי לפי האנטואציה שלך אם את דואגת קחי לרופאבתי 123
לקחתי..לא הייתי רגועהאמא.
יש לו דלקת אוזניים.
טיפים להכניס נר להורדת חום?
טיפים להכניס נר להורדת חום?
אין ככ טיפים בזהשחרית*
שמים את הנר בוזלין, מכניסים, ותופסים את הישבן סגור במשך כמה דקות כדי שהנר לא ידחף החוצה.
למרוח על הנר וזלין?אמא.
כן, אפשר גם חמאת שיאה או שמן שקדיםאוהבת את השבת
אני פשוט מכניסה, בלי כלום, נכנס בקלות...שמש בשמיים
דוחפת את הנר לחור עם אצבע, וזהו. הוא בפנים. לא כואב לו ההכנסה.
גם אני ככהאביול
כל הכבוד שהלכת! תמיד תקשיבי לעצמך! טוב שתפסתם את זה בזמןאוהבת את השבת
לפני שהחריף, וזה גם ממש סבל עבורם אז חשוב לטפל מוקדם..
תמיד עדיף ללכת סתם מאשר לפספס משהו לדעתי
תמיד עדיף ללכת סתם מאשר לפספס משהו לדעתי
אצלי פחות עבד. עשו ויצא. עדיף בפהאורוש3
נובימול צריך מינון ממש קטן. נתתי לאט לאט במזרק
האמת שאני תמיד הולכת אחרי יום אחד והרבה פעמים מצאו משהואוהבת את השבת
וגם הרבה פעמים לא..
חשוב להקשיב לאינטואיציה כמו שכתבת לה
חשוב להקשיב לאינטואיציה כמו שכתבת לה
אני הולכת הרבה לפניאביול
ברגע שאני רואה שהוא עם חום ועוד תסמינים... אבל כמובן תלוי במצב בדיוק של הילד
איך הנר לא יוצא לכן חזרה?אמא.
הוא מחליק לי החוצה
דוחפת אותו עם האצבע עד שנבלע בפנים.שמש בשמייםאחרונה
הגיוני כאבי חניכיים בגיל ארבעה חודשים ברמה שקם מזה בלילה?הריונית222
קם לפחות ארבע פעמים בלילה מזה וצריך להתאמץ להחזיר אןתו לישון (יודעת שזה מזה כי הוא מכניס יד לפה ומנסה ללחוץ על החניכיים)
יש מה לעשות ?
יש מה לעשות ?
כן הגיוני. שימי לו ג׳נג׳יגל ובמקרים ממש חמורים נובימולanonimit48
כן בדיוק לבן של חברה שלי יצאו 2 שיניים בגיל 4 חודשיםהריון_ראשון
לנו החל הכאב בגיל הזה, לפני 5 חודשים כבר בקעו שתי שינייםאמא_טריה_ל-2
באיזה גיל?הריונית222
4 חודשים החלו תסמיני שינייםאמא_טריה_ל-2
און ואוף
עד שבקעו סופית שבוע לפני גיל 5 חודשים
עד שבקעו סופית שבוע לפני גיל 5 חודשים
נתתי כמה לילות נובימולאמא_טריה_ל-2
רק נובימןל עזר? ניסית את הגל הזה?הריונית222
יש ליאמא_טריה_ל-2
ג'נג'יג'ל
וקמילצ'יק
מקלים מעט
כשלא שקט אני ישר נותנת
בלילות שזה לא עוזר - נובימול זה קו הגנה אחרון
וקמילצ'יק
מקלים מעט
כשלא שקט אני ישר נותנת
בלילות שזה לא עוזר - נובימול זה קו הגנה אחרון
אצלנו התחיל הכאבים בגיל הזה. ורק ב6 חודשים יצאו השייניםלא מחוברת
הגיוני. זז בפנים גם לפני שיוצא ומכאיבאורוש3אחרונה
ארבע פעמים לקום בלילה בגיל הזה זה נורמלי. אבל בלילות של ממש בכי נתתי משכך. אפשר גם לנסות משחות כמו קמומילו. אצלי לא כזה מועיל.
שמירת הריון - שאלהלפניו ברננה!
אז הייתי עד הלידה בשמירת הריון וסופסוף ביטוח לאומי העבירו את הכסף.
כל הימי מחלה שהשתמשתי בהם - אני מניחה שאני צריכה להחזיר את הכסף למעסיק. איך בדיוק אני עושה את זה? (משרד החינוך אם זה משנה)
ואם זה משנה 2 - אני בכלל לא בטוחה שאחזור ללמד השנה. אולי רק שנה הבאה, אז אי אפשר לקזז מהמשכורת...
כל הימי מחלה שהשתמשתי בהם - אני מניחה שאני צריכה להחזיר את הכסף למעסיק. איך בדיוק אני עושה את זה? (משרד החינוך אם זה משנה)
ואם זה משנה 2 - אני בכלל לא בטוחה שאחזור ללמד השנה. אולי רק שנה הבאה, אז אי אפשר לקזז מהמשכורת...
תתקשרי למחלקת שכר שלכם אם יש לך איךהמקורית
אולי תוכלי לעשות העברה בנקאית
הבעיה שלא הייתה חשבת כשיצאתי לשמירה.לפניו ברננה!
אולי עכשיו תהיה..
אנסה. תודה!
אנסה. תודה!
יקזזו לך את זה מהתלוש הבאמאמינה ומתאמנת
גם בחופשת לידה משרד החינוך מוציא תלושים בשביל הפנסיה, קרן השתלמות וכל זה
תראי בתלוש הקודם/ הקרוב שמורידים לך על הימים האלו. לא זוכרת איך קוראים לזה😅
תראי בתלוש הקודם/ הקרוב שמורידים לך על הימים האלו. לא זוכרת איך קוראים לזה😅
ואז אני אהיה בחוב אליהםלפניו ברננה!
בחודש שאחזור (אולי רק שנה הבאה) לא תהיה לי משכורת, וגם בחודש שאחרי.. מעדיפה להחזיר הכל עכשיו ולקבל משכורת כרגיל
כן. זה מה שקורהמאמינה ומתאמנת
זה מתסכל ממש
אז פשוט תעשי להם העברה בנקאית...רקלתשוהנ
אדבר איתם. תודה!לפניו ברננה!אחרונה
דתיות ואמונהפלונית5
עבר עריכה על ידי פלונית5 בתאריך ד' בטבת תשפ"ב 19:11
כשאני נתקלת בסנוביות וביחס מתנשא וגאוותן מצד נשים דתיות / חרדיותומנגד, יש מלא חילונים נחמדים, פשוט אנשים טובים נורמלים שמכבדים את הזולת-
זה ממש מוריד לי את האמונה בתורה ובדת
האם באמת הדת מובילה למוסריות? או שמא הכל 'חרטא'?
++פלונית5
אני חושבת שזה לא קשור.לא מחוברת
יש המון חילונים מתנשאים ויש המון דתיים נחמדים.
באופן עקרוני אתה מצפה מאדם דתי להיות נחמד ולכבד את הזולת.
אבל זה לא קשור אם יש לו מידות רעות אז הוא צריך לתקן אותם. בלי קשר.
באופן עקרוני אתה מצפה מאדם דתי להיות נחמד ולכבד את הזולת.
אבל זה לא קשור אם יש לו מידות רעות אז הוא צריך לתקן אותם. בלי קשר.
הזכרת ליפלונית5
שיצא לי להתקל גם בחילוניות מתנשאות, פשוט - כמו שהמקורית כתבה -הם לא נחשבים מייצגים אלא רק את עצמם, ולכן לא 'מתרגשים' מהעובדה שחילוני איננו מוסרי, את הארת כמה נקודות חשובות, תודה!
הדת אמורה להביא למוסריותהמקורית
אבל כידוע מוסריות יש גם בדרך מסוימת באומות העולם, ואילו אנחנו לעומתם מקבלים על כך שכר, וגם כמובן מדובר במושגים אחרים לגמרי.
אני חושבת שמאוד כדאי להפריד בין מעשים של אנשים לאידאל.
כמו שברור לי כשמש בצהריים שלא כל אישה או גבר שלא מתלבשים כמו אנשים יראי שמיים הם לא בוודאות בעלי מידות רעות או לא בהכרח לא מאמינים בהשם, כך גם הפוך. אנשים בעלי חזות דתית או חרדית הם אנשים רגילים כמוני כמוך שחוטאים בכל מיני דברים, גם בדברים מוסריים. כולנו חוטאים, כל אחד נופל במה שנופל ואנחנו לא יודעים מה הולך אצל אדם במלחמה הפנימית שלו עם עצמו וכמה הוא מתמודד עם העניין. ואיך.
עבודת המידות זו עבודת השם לכל דבר, ויש לה אגב גדרים הלכתיים לרוב. לא כולנו מצליחים לקיים הכל.
אבל זה לא אומר שחס ושלום התורה לא מביאה לידי מעשה.
וזה מאוד נפוץ שמעשה של אדם שנראה דתי או חרדי משליך על ההתבוננות על התורה והמצוות, אבל שימי לב שלרוב זה לא ככה בהכללה אל מול מעשה של אדם ׳חילוני׳. שם כוחם אינדיבידואלים ופה אחד מייצג כביכול את כולם ואפילו את התורה! שזה הכי אבסורד
אני חושבת שמאוד כדאי להפריד בין מעשים של אנשים לאידאל.
כמו שברור לי כשמש בצהריים שלא כל אישה או גבר שלא מתלבשים כמו אנשים יראי שמיים הם לא בוודאות בעלי מידות רעות או לא בהכרח לא מאמינים בהשם, כך גם הפוך. אנשים בעלי חזות דתית או חרדית הם אנשים רגילים כמוני כמוך שחוטאים בכל מיני דברים, גם בדברים מוסריים. כולנו חוטאים, כל אחד נופל במה שנופל ואנחנו לא יודעים מה הולך אצל אדם במלחמה הפנימית שלו עם עצמו וכמה הוא מתמודד עם העניין. ואיך.
עבודת המידות זו עבודת השם לכל דבר, ויש לה אגב גדרים הלכתיים לרוב. לא כולנו מצליחים לקיים הכל.
אבל זה לא אומר שחס ושלום התורה לא מביאה לידי מעשה.
וזה מאוד נפוץ שמעשה של אדם שנראה דתי או חרדי משליך על ההתבוננות על התורה והמצוות, אבל שימי לב שלרוב זה לא ככה בהכללה אל מול מעשה של אדם ׳חילוני׳. שם כוחם אינדיבידואלים ופה אחד מייצג כביכול את כולם ואפילו את התורה! שזה הכי אבסורד
נכון החילונים לא מייצגיםפלונית5
אף אחד, כתבת מפורט ונקודות טובות, מודה לך
זה לא קשור לאמונהחולת שוקולד
אם הדת מוסרית או לא, נותנת משמעות או לא, גורמת לאושר או לא
כל אלה לא קשורים בכלל לאמונה, אפשר לדון האם זה כך או כך אבל זה לא *סיבה* להאמין או לא
אגב, יש גם הרבה דתיים לא מתנשאים (הרוב המכריע) והרבה חילונים שמזלזלים מלגלגים ואפילו שונאים (מיעוט) הרוב- בין אם דתיים ובין אם חילונים- נחמדים נורמלים ומכבדים
וגם- בסוף האדם בוחר אם להיות מוסרי או לא ולא תמיד זה בהתאם למידת המוסר של הדת שלו
ואנקדוטה קטנה- פעם ביקשו ממני ת.ז כדי לשלם בכרטיס אשראי ולא היה לי ואז אחת הלקוחות פתאום אומרת לקופאית "נו, תעבירי לה, היא דתיה"
כל אלה לא קשורים בכלל לאמונה, אפשר לדון האם זה כך או כך אבל זה לא *סיבה* להאמין או לא
אגב, יש גם הרבה דתיים לא מתנשאים (הרוב המכריע) והרבה חילונים שמזלזלים מלגלגים ואפילו שונאים (מיעוט) הרוב- בין אם דתיים ובין אם חילונים- נחמדים נורמלים ומכבדים
וגם- בסוף האדם בוחר אם להיות מוסרי או לא ולא תמיד זה בהתאם למידת המוסר של הדת שלו
ואנקדוטה קטנה- פעם ביקשו ממני ת.ז כדי לשלם בכרטיס אשראי ולא היה לי ואז אחת הלקוחות פתאום אומרת לקופאית "נו, תעבירי לה, היא דתיה"
לאחרונה נתקלתי ביותר מדיפלונית5
חרדיות מגעילות, כנראה זאת הבעיה
זה שהיא חרדית לא אומר שהיא לא צריכה לעבוד על המידות שלהאחתפלוס
אבל מבינה את ההרגשה והתחושה שלך.
אני שומרת מצוות ומצפה אוטומטית משומר מצוות להתנהג יותר מעודן אבל אנחנו בעולם של עשייה ולכל אחד יש את העבודה שלו לעשות.
וחיבוק על ה היתקלויות האלו
אני שומרת מצוות ומצפה אוטומטית משומר מצוות להתנהג יותר מעודן אבל אנחנו בעולם של עשייה ולכל אחד יש את העבודה שלו לעשות.
וחיבוק על ה היתקלויות האלו
תודה על החיבוק, יקרה 🌷🌷🌱פלונית5
ועל המילים הטובות 
דרך ארץ קדמה לתורהאורוש3
התורה כן בעיקרון מחדדת את המוסר, מתווה דרך ומתקנת את המידות.
אבל צריך להיות גם במקום לקלוט את האור הזה.
וכולם בני אדם. בכל חברה ללא יוצא מן הכלל יש אנשים נעימים יותר או פחות. זה משהו בסיסי. לדעתי סיפורי האבות נועדו ללמד אותנו בדיוק את הדרך ארץ שלפני קבלת התורה. החסד של אברהם, הויתור של רחל וכו'. וחלק מהמטרה שלהם היא ללמד אותנו את זה. שיש בסיס שהוא לפני דקדוקי ההלכות. שנזכה.
אבל צריך להיות גם במקום לקלוט את האור הזה.
וכולם בני אדם. בכל חברה ללא יוצא מן הכלל יש אנשים נעימים יותר או פחות. זה משהו בסיסי. לדעתי סיפורי האבות נועדו ללמד אותנו בדיוק את הדרך ארץ שלפני קבלת התורה. החסד של אברהם, הויתור של רחל וכו'. וחלק מהמטרה שלהם היא ללמד אותנו את זה. שיש בסיס שהוא לפני דקדוקי ההלכות. שנזכה.
אמן! 🌱🌷🌱פלונית5
תודה יקרה, ממש אהבתי את הגישה שלך
אני חושבת שיש פשוט הבדלי מנטליותאם_שמחה_הללויה
גם בתוך הדתיים יש סוגים שונים,
יש חרדיות שהן רציניות ושומרות על דיסטנס (וזה יכול להרגיש כמו יחס סנובי)
אני בעצמי חוזרת בתשובה ויצא לי לעבוד עם נשים חרדיות, האמת שהכי התחברתי לחוזרת בתשובה כמוני, עם השאר היו לי נושאי שיחה, אבל תמיד הרגשתי קצת דיסטנס.
אין מה לעשות לפעמים זה עולמות שונים.🙂
וגם כמו שכתבו לך צריך לעשות הפרדה בין אמונה ודת לבין אנשים. רק ה' יודע מי צדיק
יש חרדיות שהן רציניות ושומרות על דיסטנס (וזה יכול להרגיש כמו יחס סנובי)
אני בעצמי חוזרת בתשובה ויצא לי לעבוד עם נשים חרדיות, האמת שהכי התחברתי לחוזרת בתשובה כמוני, עם השאר היו לי נושאי שיחה, אבל תמיד הרגשתי קצת דיסטנס.
אין מה לעשות לפעמים זה עולמות שונים.🙂
וגם כמו שכתבו לך צריך לעשות הפרדה בין אמונה ודת לבין אנשים. רק ה' יודע מי צדיק
תודה יקרה 🌷🌿פלונית5
כתבת יפה ונכון
ולגבי המשפט האחרון שלך 'לעשות הפרדה' -זו למעשה שאלתי -
והרי קיום המצוות, אם לא מוביל למוסריות אלא להתנשאות - אז מה שווה שמירת שבת? מה שווה הצניעות? לאחרונה נדמה לי שחילונים הרבה יותר נחמדים מחרדים וזה מערער לי כל מה שגדלתי עליו - שהדת זה דבר טוב ומוסרי ודרך חיים טובה וכו' וכו'
ולגבי המשפט האחרון שלך 'לעשות הפרדה' -זו למעשה שאלתי -
והרי קיום המצוות, אם לא מוביל למוסריות אלא להתנשאות - אז מה שווה שמירת שבת? מה שווה הצניעות? לאחרונה נדמה לי שחילונים הרבה יותר נחמדים מחרדים וזה מערער לי כל מה שגדלתי עליו - שהדת זה דבר טוב ומוסרי ודרך חיים טובה וכו' וכו'
ואני נתקלתי בכמה חילונים מתנשאיםלמה לא123
ומזלזלים מאוד, באחד הקורסים שהייתי,
ומנגד היו שם חילונים מאוד נחמדים ומכבדים
מה זה אומר?
פעם שמעתי מהרב שלי משהו יפה..אם_שמחה_הללויה
שאיך יש את אותם אנשים שמגיעים אליו לשיעור. וחלק מהם עוברים שינוי לטובה ומתקדמים, משפרים את המידות שלהם וחלק נשארים כמו שהם.
זה נובע מזה שאנשים לא עושים עבודה מעשית. עבודת ה' שלהם היא לא פנימית. הם אומנם יודעים הכל, אבל לא מוציאים את זה לפועל. לא מתפללים, לא עושים חשבון נפש, לומדים תורה אבל לשם כבוד. בשביל מה לומדים תורה? כדי לקום מהספר ולהוציא לפועל את מה שלמדנו.
בקיצור באנו לעולם הזה לעבוד. וגם מי שנולד דתי יצתרך לעבור את מבחני החיים שלו וגם לו יש מידות שצריך לתקן.
זה נובע מזה שאנשים לא עושים עבודה מעשית. עבודת ה' שלהם היא לא פנימית. הם אומנם יודעים הכל, אבל לא מוציאים את זה לפועל. לא מתפללים, לא עושים חשבון נפש, לומדים תורה אבל לשם כבוד. בשביל מה לומדים תורה? כדי לקום מהספר ולהוציא לפועל את מה שלמדנו.
בקיצור באנו לעולם הזה לעבוד. וגם מי שנולד דתי יצתרך לעבור את מבחני החיים שלו וגם לו יש מידות שצריך לתקן.
מגיבה כדי לענות מחר. הולכת לישון 🌜חדשה ישנה
סיון רהב מאיר כתבה על זה משהו ממש נכוןאביול
*להבדיל בין המגזר לאמונה / החלק היומי, פרשת ויגש / סיון רהב-מאיר:*
נערה מבית דתי סיפרה לי פעם כמה קשה לה להפריד בין טענות שיש לה על החברה שסביבה, לבין התורה עצמה. להרבה אנשים יש חשבון עם המגזר שלהם. עם החברה שגדלו בה, עם המורים, עם השכנים, עם ההורים. לפעמים הם באמת עברו דברים קשים. ולעתים המסקנה היא לזרוק את הכול, כולל הכול. את כל החבילה.
ליוסף היו באמת את כל הסיבות לעזוב. האחים שלו שנאו אותו, זרקו אותו לבור, מכרו אותו. הוא מצא את עצמו במצרים, לבד לגמרי. בקלות רבה הוא היה יכול להחליט לנטוש הכול, וגם לכתוב פוסטים נזעמים, בצדק, על כל מה שעשו לו.
אבל יוסף בחר אחרת. למרות הכאב, הוא לא ויתר על העיקר: על הזהות, על האמונה, על היהדות, על הדבר עצמו. הוא לא שכח את אביו ואת אמו שהיו דמויות מופת, ואת הסיפור הגדול שהוא חלק ממנו ושהוא צריך להמשיך. גם אם פגעו בו, הוא עדיין בן של יעקב, נכד של יצחק, נין של אברהם, והעתיד של הדורות הבאים תלוי בו.
ככל שהמצב שלו במצרים התדרדר, הוא רק הלך והתעלה, והחיבור הישיר שלו לאלוקים רק התעצם. במקום לכעוס ולנקום – הוא חי במצרים כיהודי מאמין, מחובר, שכל מי שפגש אותו ידע היטב מה הזהות שלו ומה הערכים שלו.
סוציולוגיה, מגזר, בני אדם – זה ממש לא הכול. מעבר לאנשים, שיכולים באמת לטעות, יש גם אמת, שעליה יוסף לא ויתר.
*** *_לקבלת התכנים של סיון רהב-מאיר באופן קבוע: https://lp.vp4.me/pif9_*
נערה מבית דתי סיפרה לי פעם כמה קשה לה להפריד בין טענות שיש לה על החברה שסביבה, לבין התורה עצמה. להרבה אנשים יש חשבון עם המגזר שלהם. עם החברה שגדלו בה, עם המורים, עם השכנים, עם ההורים. לפעמים הם באמת עברו דברים קשים. ולעתים המסקנה היא לזרוק את הכול, כולל הכול. את כל החבילה.
ליוסף היו באמת את כל הסיבות לעזוב. האחים שלו שנאו אותו, זרקו אותו לבור, מכרו אותו. הוא מצא את עצמו במצרים, לבד לגמרי. בקלות רבה הוא היה יכול להחליט לנטוש הכול, וגם לכתוב פוסטים נזעמים, בצדק, על כל מה שעשו לו.
אבל יוסף בחר אחרת. למרות הכאב, הוא לא ויתר על העיקר: על הזהות, על האמונה, על היהדות, על הדבר עצמו. הוא לא שכח את אביו ואת אמו שהיו דמויות מופת, ואת הסיפור הגדול שהוא חלק ממנו ושהוא צריך להמשיך. גם אם פגעו בו, הוא עדיין בן של יעקב, נכד של יצחק, נין של אברהם, והעתיד של הדורות הבאים תלוי בו.
ככל שהמצב שלו במצרים התדרדר, הוא רק הלך והתעלה, והחיבור הישיר שלו לאלוקים רק התעצם. במקום לכעוס ולנקום – הוא חי במצרים כיהודי מאמין, מחובר, שכל מי שפגש אותו ידע היטב מה הזהות שלו ומה הערכים שלו.
סוציולוגיה, מגזר, בני אדם – זה ממש לא הכול. מעבר לאנשים, שיכולים באמת לטעות, יש גם אמת, שעליה יוסף לא ויתר.
*** *_לקבלת התכנים של סיון רהב-מאיר באופן קבוע: https://lp.vp4.me/pif9_*
ומה שאני חושבתאביול
יש המון אנשים בעולם. נחמדים יותר ופחות. כל אחד עבר דברים בחיים, דברים ששרטו אותו או דברים שבנו אותו. לא נכון בעיניי להשליך מהתנהלות של אדם בודד על אמיתות ה של דרך חיים שלימה. התורה בהחלט מחנכת למוסר ויש המון אנשים שהולכים בדרך הזו והן מוסריים מאוד. לצערנו יש כאלה שלוקחים את זה למקומות אחרים. לא אומר שהדרך היא לא נכונה
תראי בכל מקום זה לכאן ולכאן,גם אל תשכחי ש..רויטל.
יש כאלה בחוץ נראים אנשים טובים ועם דרך ארץ הכל כלפי חוץ,
אבל עיקר המידות הטובות זה בבית, כמובן שהתורה כן מובילה
למוסריות והכלל הגדול שהוא ''ואהבת את רעך כמוך'' וכמובן
''מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך'' ויש עניין גדול לדון לכף
זכות,אם באמת הולכים לפי הדת אין ספק שהאנשים היו טובים
ונחמדים כלפי השני.
זה לא קשור לדעתי. בשני הצדדים יש את הכלציפיפיצי
סה"כ בני אדם
אני מתה עליכן בנות!!!!!פלונית5אחרונה
וממש מעריכה כל תגובה ותגובה! נתתן לי המון! אוהבת אתכן! חיזקתן ועודדתן עד לאין שיעור, אין לכן מושג, אהובות
יום טוב והמון אושר וברכה לכולכן!!!!!!!!
יום טוב והמון אושר וברכה לכולכן!!!!!!!!
מחפשת המלצה למכונת תספורת לבעלי. רוצה לקנות לו בהפתעה ואיןכי לעולם חסדו
לי מושג מה ומאיפה...
אשמח לקצה חוט
אשמח לקצה חוט
פנסוניקבימבה אדומה
התבלבלתי וכתבתי בהתחלה פיליפס
פנסוניק er131שחרית*
ממש זולה. שווה כל שקל!
אצלנו כבר ארבע שנים, משמשת ל4 בנים+בעל.
אצלנו כבר ארבע שנים, משמשת ל4 בנים+בעל.
גם אני ממליצה..רק טוב=)
גם לנו יש. מומלץ ממש!הריון ולידה_פצ
דגם אחר אומנם, אבל מרוצים מאוד.
יש לנו אותה וממש לא ממליצה!שמש בשמיים
שנתיים אצלינו, בהתחלה הייתה אחלה, עכשיו היא גרועה! לא עובדת כמעט בלי חיבור לחשמל, וגם עם חיבור הוא נחלש מהר, עובדת גרוע ומכאיבה...
וואלה? את איזה דגם יש לכם?הריון ולידה_פצ
יש לנו את המכונה הרבה זמן. אף אחד לא התלונן שמכאיבה לו..
ויש שימוש די מאסיבי בה.
אני לא זוכרת מה הדגם שלנו, זה לא 131 אבל אני יכולה לבדוק בערב..
ויש שימוש די מאסיבי בה.
אני לא זוכרת מה הדגם שלנו, זה לא 131 אבל אני יכולה לבדוק בערב..
ER 131שמש בשמיים
גם אצלנו כבר צריכה חיבור לחשמל קבועשחרית*
אבל הכבל ארוך.
קיבלתי שמן איתה ואני מקפידה לשמן, הבנתי שזה עוזר שלא תכאיב.
בכל מקרה גם על שנתיים שימוש הייתי קונה אותה שוב. עלתה לי בזמנו 120, ששקולים ל4 חודשי תספורת לאדם. ואצלי מסתפרים כל חודש 5 נפשות.
קיבלתי שמן איתה ואני מקפידה לשמן, הבנתי שזה עוזר שלא תכאיב.
בכל מקרה גם על שנתיים שימוש הייתי קונה אותה שוב. עלתה לי בזמנו 120, ששקולים ל4 חודשי תספורת לאדם. ואצלי מסתפרים כל חודש 5 נפשות.
וואו, ממש שימוש מאסיבישמש בשמיים
אצלינו זה רק בעלי, פעם בשלושה חודשים בערך...
עלתה לנו 150...
עלתה לנו 150...
הקפדתם לשמן אותה?מוריה
לא, אבל זה לא נראה לי קשור לחיי סוללה...שמש בשמיים
זה קשור למכאיבה ולא יעילה.מוריה
אם היא צריכה לעבוד קשה כי היא לא משומנת זה הורס אותה.
הבנתי, אז נשמן 
שמש בשמיים
אבל בעיקר מה שמפריע בה זה שתוך רגע הסוללה נגמרת. אני מספרת את בעלי שהמכונה מחוברת לחשמל (אחרי שהיא נטענה לפני זה...) ותוך כמה דקות היא נחלשת ונגמרת ועושים הפסקה של כמה דקות למלא אותה... מתוך כל הזמן של התספורת שליש היה תספורת בפועל ושני שליש היו המתנה למכונה.
האמת שמזמן לא השתמשתי בה כאלחוטית.מוריהאחרונה
אני חושבת שצריך הרבה זמן טעינה לטעינה מלאה.
לבדוק שעובדת גם כשמחוברת לחשמל וגם שמנותקת (אם היא אלחוטית)מוריה
לבדוק שהאורכים שיש מתאימים לו.
תנסי ממחסני חשמל מגיע לפעמים תוך יום יש את פילפס מעולהרויטל.
קשר שתיקה-תחילת הריוןמתגעגעתמאד
האמת שעוד לא יצא לי לכתוב תיאור כזה, אבל מרגישה שלא יכולה לשתוק.
כשגיליתי את ההריון הוצפתי בגל של אושר שאין לו מילים, אושר רוחני עליון שלא ידעתי איך להכיל אותו.
וככל שעברו הימים האדמה היציבה התחילה להתערער ולהיסדק והתחושות שלי בגוף הלכו ונהיו רעות.
הבחילות הפכו אותי לפחות אנושית, כמו חיה פצועה שמנסה לשרוד,
והצורך להמשיך לתפקד בעבודה, בבית, מול אנשים ולנסות להלביש חיוך מלאכותי במאמצים גדולים.
כל רגע שיכולתי נכנסתי למיטה והתחבאתי בלי לצאת, והכל נראה שחור, מה התכלית של כל זה? בשביל מה כל הסבל הזה?
אני לא מוכנה לסבול, לא רוצה להרגיש נורא כל כך. לא רוצה לאבד את עצמי לגמרי מול הילדים היקרים שלי ששואלים שוב ושוב מה קרה לאמא.
אני רואה אנשים שמתמודדים בגבורה עם מחלות נוראיות ועם מצבים שאי אפשר לדמיין, ואת כל אלה שעוברות דרך של ייסורים עד שזוכות לתינוק, ואני מרגישה כל כך חלשה ומטופשת, אבל פשוט לא אכפת לי. אני סובלת מהרגע שהעיניים נפתחות בבוקר ועד שאני מצליחה להירדם, ואני רק רוצה לברוח, לקחת פסק זמן מהחיים אבל אין לאן לברוח ואין כאן מי שיעזור, ואני לא מעוניינת לשתף, כי עברתי הפלות לא נעימות, והחלטתי שאני לא משתפת מעצמי, כדי לשמור את הברכה שקיבלנו.
אני מסתכלת על כל האמהות שמסביב, איך אפשר להמשיך לחיות ככה? זאת התמודדות שאין לה סוף, ופעם אחר פעם..
מרגישה שהלכתי לאיבוד, פיזית ונפשית. שקעתי למערבולת אינסופית. כאילו שהפכתי לאשה נכה ומוגבלת, רק בלי הכרה של אף אחד. בעלי מנסה לתמוך, אבל יש גבול ליכולת שלו לשאת את כל זה.
הכאבים של הלידות העוצמתיות שלי הרבה יותר קלים לעומת הסבל האינסופי הזה בחודשים הראשונים.
היום בבדיקות דם, לראשונה בכל התקופה הזו, האחות שאלה אותי איך אני מרגישה, כי אני נראית קצת חלשה, כל כך התרגשתי. לא מצאתי את המילים. ויש ממצאים קצת מלחיצים ששולחים אותי למעקב הריון בסיכון.
אני שמחה שיש כאן את האפשרות הזו לשתף ולקבל תמיכה בלי עמדה של שיפוטיות וביקורת, והנכונות לתמוך ולהקשיב ברגישות..
הכתיבה כאן כבר נותנת כח,
תודה רבה.
כשגיליתי את ההריון הוצפתי בגל של אושר שאין לו מילים, אושר רוחני עליון שלא ידעתי איך להכיל אותו.
וככל שעברו הימים האדמה היציבה התחילה להתערער ולהיסדק והתחושות שלי בגוף הלכו ונהיו רעות.
הבחילות הפכו אותי לפחות אנושית, כמו חיה פצועה שמנסה לשרוד,
והצורך להמשיך לתפקד בעבודה, בבית, מול אנשים ולנסות להלביש חיוך מלאכותי במאמצים גדולים.
כל רגע שיכולתי נכנסתי למיטה והתחבאתי בלי לצאת, והכל נראה שחור, מה התכלית של כל זה? בשביל מה כל הסבל הזה?
אני לא מוכנה לסבול, לא רוצה להרגיש נורא כל כך. לא רוצה לאבד את עצמי לגמרי מול הילדים היקרים שלי ששואלים שוב ושוב מה קרה לאמא.
אני רואה אנשים שמתמודדים בגבורה עם מחלות נוראיות ועם מצבים שאי אפשר לדמיין, ואת כל אלה שעוברות דרך של ייסורים עד שזוכות לתינוק, ואני מרגישה כל כך חלשה ומטופשת, אבל פשוט לא אכפת לי. אני סובלת מהרגע שהעיניים נפתחות בבוקר ועד שאני מצליחה להירדם, ואני רק רוצה לברוח, לקחת פסק זמן מהחיים אבל אין לאן לברוח ואין כאן מי שיעזור, ואני לא מעוניינת לשתף, כי עברתי הפלות לא נעימות, והחלטתי שאני לא משתפת מעצמי, כדי לשמור את הברכה שקיבלנו.
אני מסתכלת על כל האמהות שמסביב, איך אפשר להמשיך לחיות ככה? זאת התמודדות שאין לה סוף, ופעם אחר פעם..
מרגישה שהלכתי לאיבוד, פיזית ונפשית. שקעתי למערבולת אינסופית. כאילו שהפכתי לאשה נכה ומוגבלת, רק בלי הכרה של אף אחד. בעלי מנסה לתמוך, אבל יש גבול ליכולת שלו לשאת את כל זה.
הכאבים של הלידות העוצמתיות שלי הרבה יותר קלים לעומת הסבל האינסופי הזה בחודשים הראשונים.
היום בבדיקות דם, לראשונה בכל התקופה הזו, האחות שאלה אותי איך אני מרגישה, כי אני נראית קצת חלשה, כל כך התרגשתי. לא מצאתי את המילים. ויש ממצאים קצת מלחיצים ששולחים אותי למעקב הריון בסיכון.
אני שמחה שיש כאן את האפשרות הזו לשתף ולקבל תמיכה בלי עמדה של שיפוטיות וביקורת, והנכונות לתמוך ולהקשיב ברגישות..
הכתיבה כאן כבר נותנת כח,
תודה רבה.
אוי יקרה, נשמע כל כך קשה!מכחול
בעלך מבין, מצליח לתמוך?
אמא/אחות/חברה טובה שאת יכולה לשתף ולקבל עזרה ותמיכה?
בשעה טובה בקלות ובבריאות!
אמא/אחות/חברה טובה שאת יכולה לשתף ולקבל עזרה ותמיכה?
בשעה טובה בקלות ובבריאות!
וואווולהשתמח
נשמע קשה כל כך. הרגשות שלך ממש נגעו בי. שולחת חיבוק גדול ובעזרת ה' שתרגישי טוב בקרוב!!!
וואו, הזכרת ליריבוזום
איך בתחילת ההריון הראשון ישבתי בתחנת אוטובוס והסתכלתי על המון אנשים שהלכו ברחוב, ולא הבנתי איך כל אחד ואחד מהם -כל-כך הרבה אנשים! - הוא תוצאה של החוויה הסיוטית הזו שנקראת הריון. איך לכל אחד יש אמא שעברה את זה, ואיך זה נחשב לטבעי ונורמלי לחלוטין.
ואחר כך - זה כל-כך השתפר, שרק מה שכתבת הזכיר לי פתאום. אז מאחלת לך מכל הלב שישתפר לך במהרה ולגמרי ותשכחי שהרגשת כך פעם.
על איך שאת מרגישה עכשיו אין לך שום סיבה להרגיש מטופשת - גם אם זה בנסיבות כאלה, עדיין קשה מאוד מאוד לחיות עם בחילות בלתי פוסקות כשלעצמן, בטח כשיש גם לחץ ועומס.
איזה קשה!! ממש!!!אוהבת את השבת
תני לעצמך את כל הלגיטימציה גם עם בעלך והילדים יסלבו כמה שבועות הם לא יזכרו את זה.. ואוטוטו ההתחלה מאחרוייך.. מקווה שיהיה הקלה בקטע הפיזי אבל לפחות בקטע הנפשי בע"ה בטוח יהיה הקלה, גם תוכלי לספר וגם תהייי יותר רגועה בע"ה.
ממש מבינה אותך אבל יחד עם זה תנסי כן ליזום ולעשות דברים שמקבלים עלייך - מקלחת, סיבוב בחוץ באור יום, כתיבה של דברים להודות עליהם ובעז"ה מקווה שייקל עלייך..
פעם רופאה אמרה לי על גודש שגרם תדלקת בשד כל מה שבאלך זה להיכנס למיטה ולא לצאת אבל להיפך את חייבת לעזור לעצמך אחרת זה יחמיר מקלחות חמות ובסוף קר, עיסויים, לנסות לסחוט בעדינות וכאלה.. וראלי זה גם קצת רלוונטי לפה.. כמובן שיש לך את כל הלגיטימציה להיכנס למיטה אבל גם חשוב שתשקיעי בדברים שיכולים להקל עלייך ועל הסביבה..
ולגבי בעלך כיף שתומך בבסיס ומבינה את הקטע שיש תחושה שכמה כבר יכול להכיל.. מציעה לך אולי לכתוב לו, או לקבוע שיחה מסודרת שלכם שתדברו על המצב ותסבירי לו את התסכול שלך מזה שאת כ"כ לא יכולה לעזור ובכלל את המצב שלך..
בהצלחה גדולה!! והכי חשוב בע"ה שיהיה בקלות, בבריאות וביידים מלאות!
ממש מבינה אותך אבל יחד עם זה תנסי כן ליזום ולעשות דברים שמקבלים עלייך - מקלחת, סיבוב בחוץ באור יום, כתיבה של דברים להודות עליהם ובעז"ה מקווה שייקל עלייך..
פעם רופאה אמרה לי על גודש שגרם תדלקת בשד כל מה שבאלך זה להיכנס למיטה ולא לצאת אבל להיפך את חייבת לעזור לעצמך אחרת זה יחמיר מקלחות חמות ובסוף קר, עיסויים, לנסות לסחוט בעדינות וכאלה.. וראלי זה גם קצת רלוונטי לפה.. כמובן שיש לך את כל הלגיטימציה להיכנס למיטה אבל גם חשוב שתשקיעי בדברים שיכולים להקל עלייך ועל הסביבה..
ולגבי בעלך כיף שתומך בבסיס ומבינה את הקטע שיש תחושה שכמה כבר יכול להכיל.. מציעה לך אולי לכתוב לו, או לקבוע שיחה מסודרת שלכם שתדברו על המצב ותסבירי לו את התסכול שלך מזה שאת כ"כ לא יכולה לעזור ובכלל את המצב שלך..
בהצלחה גדולה!! והכי חשוב בע"ה שיהיה בקלות, בבריאות וביידים מלאות!
וואו. פשוט מזדהה עם הקושי של החודשים הראשוניםתהילה 4
התחפרות במיטה, דיכאון- כפשוטו. ובכלל למה רציתי את זה.
אבל- תקשיבי, אל תשקיעי אנרגיות בלהסתיר את ההריון. כ"כ חבל. לדעתי רוב הסביבה תומכת ומבינה אם רק משתפים אותה. )היום כבר יותר נחמדים גם לקושי של תחילת הריון מה שלא היה פעם).
תבקשי עזרה .ותשמרי את קצץ הכוחות שיש לך למה שבאצת חשוב והכרחי. הריום זה דבר מבורך. וקשהההההה . לא עשית שום רע לאף אחד. להיפך. אז מותר וכדאי להיעזר ולשתף. את לא יודעת כמה התמיכה מסביב מחממת את הלב ומחזקת.
אבל- תקשיבי, אל תשקיעי אנרגיות בלהסתיר את ההריון. כ"כ חבל. לדעתי רוב הסביבה תומכת ומבינה אם רק משתפים אותה. )היום כבר יותר נחמדים גם לקושי של תחילת הריון מה שלא היה פעם).
תבקשי עזרה .ותשמרי את קצץ הכוחות שיש לך למה שבאצת חשוב והכרחי. הריום זה דבר מבורך. וקשהההההה . לא עשית שום רע לאף אחד. להיפך. אז מותר וכדאי להיעזר ולשתף. את לא יודעת כמה התמיכה מסביב מחממת את הלב ומחזקת.
מותר לך לסבול, אין שום טעם להשוות לאחרים...התחושה שלך זה הכלמיקי מאוס
תנסי להקל עליך איפה שאפשר, מותר לך להתפנק, מותר לך להתרכז בהריון ובעצמך. מה שאת מרגישה שאת צריכה...
אז מה אם אצל אחרות זה חלק? יש גם כאלה שבכלל לא יוצאות מהמיטה בשלב הזה. מה שה' נתן לך זה מה יש לך
ולגבי התמיכה- אני ממש לא מאמינה בהסתרה ברגע שהיא לא משרתת אותך.
אישית מעדיפה תמיד לספר כמה שיותר מאוחר כי באופי שלי אני מאוד אוהבת את הפרטיות שלי ושונאת שיתחילו להתעניין ולשאול וכו אבל אני לא רואה בזה ערך עקרוני בכלל.
אם לשתף את אמא שלך יכול לעזור לך לקבל תמיכה- לכי על זה!
אפילו אם צריך מישהו חיצוני יותר שעשוי לעזור ואפילו בעבודה. כל מה שיעזור לך
וגם-מבחינה רפואית- תבררי אם יש דרך להקל. לא תיארת ממש את התחושות אבל אם זה בחילות אז שווה לברר על דיקלקטין או זופרן
כמובן לבדוק חוסרים
ולוודא שאת שותה מספיק כי בהריון חובה לשתות יותר ולפעמים זה קשה בגלל הבחילות ואז ההתיבשות סוחטת את כל הכוחות...
(אם את ממש מקיאה את המים אז אולי אפילו עירוי)
אז מה אם אצל אחרות זה חלק? יש גם כאלה שבכלל לא יוצאות מהמיטה בשלב הזה. מה שה' נתן לך זה מה יש לך
ולגבי התמיכה- אני ממש לא מאמינה בהסתרה ברגע שהיא לא משרתת אותך.
אישית מעדיפה תמיד לספר כמה שיותר מאוחר כי באופי שלי אני מאוד אוהבת את הפרטיות שלי ושונאת שיתחילו להתעניין ולשאול וכו אבל אני לא רואה בזה ערך עקרוני בכלל.
אם לשתף את אמא שלך יכול לעזור לך לקבל תמיכה- לכי על זה!
אפילו אם צריך מישהו חיצוני יותר שעשוי לעזור ואפילו בעבודה. כל מה שיעזור לך
וגם-מבחינה רפואית- תבררי אם יש דרך להקל. לא תיארת ממש את התחושות אבל אם זה בחילות אז שווה לברר על דיקלקטין או זופרן
כמובן לבדוק חוסרים
ולוודא שאת שותה מספיק כי בהריון חובה לשתות יותר ולפעמים זה קשה בגלל הבחילות ואז ההתיבשות סוחטת את כל הכוחות...
(אם את ממש מקיאה את המים אז אולי אפילו עירוי)
חשוב לספר לילדים...אמא אחתתת
הי , יכולה לספר לך מנסיון אישי שלילדים זה חשוב מאד לספר
הם לא מבינים מה קורה לאמא שלהם ומפתחים חרדות ..אחת הגננות של הילדים (בן 5) התקשרה ושאלה אם הכל בסדר כי הוא אמר שצריך להתפלל על אמא שלו כי היא הולכת למות .
וזה היה שבוע 7 ...
וסיפרנו שלאמא יש תינוק בבטן ובעז"ה הוא יצא בחודש ...וזה הרגיע אותם מאד.
וואי איזה מותקרקלתשוהנ
תחילת הריון יכולה להיות זוועת עולםרק שאלה לי
אבל נשמע שאצלך זה כמה צעדים קדימה...
מציעה בעדינות שתבררי על דיכאון בהריון. כמו שי דיכאון אחרי לידה, ככה יש גם דיכאון בהריון. זה עוד פחות מדובר מדיכאון אחרי לידה, אבל בהחלט קיים.
אם את לא רוצה לשתף אמא או אחות או חברה (למרות שלדעתי עדיף לתעל את האנרגיות של ההסתרה לאנרגיות של בקשת עזרה בבית וכו', אבל זה כבר לא ענייני...), הייתי פונה לאחות ששאלה אותך מה שלומך. היא יודעת שאת בהריון, לא תצטרכי לחשוף את המידע הזה בפני עוד מישהו, ולפי מה שכתבת, שהתרגשת מהשאלה שלה, נשמע שתצליחי יותר לשתף אותה. מה גם שהיא תוכל להפנות אותך לגורמים מקצועיים לפי הצורך, אבל קודם כל תהיה לך אוזן קשבת, זה המון.
מציעה בעדינות שתבררי על דיכאון בהריון. כמו שי דיכאון אחרי לידה, ככה יש גם דיכאון בהריון. זה עוד פחות מדובר מדיכאון אחרי לידה, אבל בהחלט קיים.
אם את לא רוצה לשתף אמא או אחות או חברה (למרות שלדעתי עדיף לתעל את האנרגיות של ההסתרה לאנרגיות של בקשת עזרה בבית וכו', אבל זה כבר לא ענייני...), הייתי פונה לאחות ששאלה אותך מה שלומך. היא יודעת שאת בהריון, לא תצטרכי לחשוף את המידע הזה בפני עוד מישהו, ולפי מה שכתבת, שהתרגשת מהשאלה שלה, נשמע שתצליחי יותר לשתף אותה. מה גם שהיא תוכל להפנות אותך לגורמים מקצועיים לפי הצורך, אבל קודם כל תהיה לך אוזן קשבת, זה המון.
נשמע סיוט ממשאורוש3
הרבה חיבוקים וכח. תרגישי טוב!
חיבוק..רות א
אומנם עברתי רק הריון ולידה אחת, אבל מצטרפת לתחושות הלא קלות... ולתחושה שאיך כולן עושות את זה, ועוד כמה פעמים...ממש באסה שזה לא קל להביא ילדים
(ואני לא מדברת גם על אחרי הלידה שזה לא קל, רק עצם הבאת התינוק)
(ואני לא מדברת גם על אחרי הלידה שזה לא קל, רק עצם הבאת התינוק)מזדהה איתך מאדמאמינה ומתאמנת
גם לי היו ימים בהריון שכמעט לא הפסקתי לבכות, שלא הייתה לי שנייה בלי כאבים או בחילות ורק רציתי לעצום את העיניים ולהתעורר עם תינוק ביד
יש נשים שאצלן הריון הוא כמו מחלה, סבל בלתי נגמר של תשעה חודשים
זה ממש לא פינוק אלא סבל אמיתי
תחפשי מישהו שאת יכולה לשתף אותו במה שאת מרגישה, זה יעשה לך טוב. אפילו אשת מקצוע שתעזור לך לעשות סדר בבלאגן שיש לך בראש
תדעי שאת אמא גיבורה
את יוצרת חיים חדשים
מביאה לבעלך עוד ילד ולילדים שלך עוד אח
זה לא שאת נחה סתם, את בכל שנייה שומרת על הילד שאת יוצרת
אולי יעזור לך לחשוב על עוד כמה חודשים, שיהיה לך בידיים אוצר מתוק
חיבוק גדול❤️
ואם את רוצה להתכתב/ לפרוק באישי אז בשמחה
יש נשים שאצלן הריון הוא כמו מחלה, סבל בלתי נגמר של תשעה חודשים
זה ממש לא פינוק אלא סבל אמיתי
תחפשי מישהו שאת יכולה לשתף אותו במה שאת מרגישה, זה יעשה לך טוב. אפילו אשת מקצוע שתעזור לך לעשות סדר בבלאגן שיש לך בראש
תדעי שאת אמא גיבורה
את יוצרת חיים חדשים
מביאה לבעלך עוד ילד ולילדים שלך עוד אח
זה לא שאת נחה סתם, את בכל שנייה שומרת על הילד שאת יוצרת
אולי יעזור לך לחשוב על עוד כמה חודשים, שיהיה לך בידיים אוצר מתוק
חיבוק גדול❤️
ואם את רוצה להתכתב/ לפרוק באישי אז בשמחה
בתור מישהו עם הריונות קלים יחסיתאפונה
אל"ף זה באמת התמודדות בלתי אפשרית
בי"ת תני לסביבה להקל עלייך!!
נסי לחשוב את מי את יכולה לשתף בקושי
תני לשכונה לפנק אותך באוכל שמקל עלייך את הבחילות
או לארח את הילדים שלך אחר הצהריים
או אפילו להתעניין איך את מרגישה.
אה, וממליצה לקחת ויטמין B6 בשביל הבחילות.תרכישי טוב!!
בי"ת תני לסביבה להקל עלייך!!
נסי לחשוב את מי את יכולה לשתף בקושי
תני לשכונה לפנק אותך באוכל שמקל עלייך את הבחילות
או לארח את הילדים שלך אחר הצהריים
או אפילו להתעניין איך את מרגישה.
אה, וממליצה לקחת ויטמין B6 בשביל הבחילות.תרכישי טוב!!
חיבוק אגיב בהמשך בע״האניחדשהכאן
עברתי את זה... הריונות של נכה.. היפזראמיס.. וגם לא יכולתי לעמוד יותר מ4 שניות רצוף היתי מתעלפת מה שהפך אותי לנכה100% במשך עשר חודשים(ההריונות שלי זה מעל 9 חודש תמיד)
אני הייתי בול ככהעטרת ראשיאחרונה
עם לחץ שם מאד נמוך שהיה צונח בפתאומיות לא יכלתי לעמוד יותר מדקה שתיים בימים שהרגשתי טוב יצאתי לחצר עם כיסא גלגלים ללכת לא יכלתי גם לשירותים בעלי היה לוקח אותי רק בחודש שישי כבר יכלתי ללכת כמה פסיעות לבד
אני באמת מאד מאד מודה לכםמתגעגעתמאד
האמת שמאז שאני קוראת פה את התגובות ממש התעודדתי וקיבלתי כח, באמת מאד מאד מרגש.
אספתי לי כמה עצות שכתבו כאן..
אשתדל להתחזק ולמצוא כח. בשורות טובות לכולם.
אספתי לי כמה עצות שכתבו כאן..
אשתדל להתחזק ולמצוא כח. בשורות טובות לכולם.
מזדהה מאודאורי8
רוב התחלות ההריון שלי היו כאלה. זה היה חהכנס,לחודשיים( שבוע 6- 14 בערך) לבור שחור... של חולשה, עייפות , בחילות, שהרבה פעמים עושות גם מצב רוח דכאוני.
מה שעזר לי- הרבה תמיכה של בעלי, לקח לו כמה הריונות להפנים את המצב, אבל בחודשיים האלה הוא עשה כמעט הכל בבית.
ללכת לישון מוקדם, נתן לי קצת כח.
לא סציר
מה שעזר לי- הרבה תמיכה של בעלי, לקח לו כמה הריונות להפנים את המצב, אבל בחודשיים האלה הוא עשה כמעט הכל בבית.
ללכת לישון מוקדם, נתן לי קצת כח.
לא סציר
ממשיכה, קפץאורי8
לא להסתיר, לםחות אפשר לקטר לאמא. או לקבל הבנה בעבודה.
בהריון האחרון ניסיתי דיקלקטין, עזר מעט.
את 2 ההריונות האחרונים תכננתי לזמנים שאני יודעת שפחות עמוסים בעבודה, וב"ה התכנון עבד.
ובעיקר, לומר לעצמי, שאני אמא טובה, אפילו שאני לא מתפקדת, שזה זמני ולספור את הימים עד,שבוע 14.
וגם אמרנו לילדים, שלא יהיו בחרדות, זה גם נתן להם מוטיבציה לעזור.
בהצלחה והרבה כוחות.
בהריון האחרון ניסיתי דיקלקטין, עזר מעט.
את 2 ההריונות האחרונים תכננתי לזמנים שאני יודעת שפחות עמוסים בעבודה, וב"ה התכנון עבד.
ובעיקר, לומר לעצמי, שאני אמא טובה, אפילו שאני לא מתפקדת, שזה זמני ולספור את הימים עד,שבוע 14.
וגם אמרנו לילדים, שלא יהיו בחרדות, זה גם נתן להם מוטיבציה לעזור.
בהצלחה והרבה כוחות.
חיבוק חיבוק חיבוקעטרת ראשי
אני הייתי בדיוק במצב שלך ואני יאמר לך רק דבר אחד אל תנסי להיות גיבורה!!! את גיבורה גם ככה!!! מי שעוברת כזה דבר ועוד יותר מפעם אחת היא לביאה!!!!! תנסי להפוך כל יום לקצת יותר טוב אולי עם שוקולד שיחזק אותך קצת או סרט טוב אני פשוט לא יצאתי מהמיטה הוצאנו כמויות כסף על מנקות עוזרות אוכל הכל ביקשנו עזרה ממי שרק יכולנו אסור להתבייש ותמשיכי להגיד לעצמך כל יום שאת מלאך שאת שורדת עם הקושי והכאב המטורף הזה אני עברתי ניתוח וגם אומרת שזה כלום לעומת ההריון אנשים לא מבינים איזה סבל נפשי ופיזי זה ברמות שלא רוצים ללכת לישון כי יודעים שמקום בבוקר לעוד יום של סבל
אני שולחת לך את החיבוק הכי גדול שאני יכולה ומאחלת לך שבעזרת ה תתחילי להרגיש יותר טוב בקרוב♥️♥️♥️
אני שולחת לך את החיבוק הכי גדול שאני יכולה ומאחלת לך שבעזרת ה תתחילי להרגיש יותר טוב בקרוב♥️♥️♥️
נמאססססס לי מהויכוחים כל בוקרמטילדה
אוף
בזמן האחרון
הבכור משגע אותי כל בוקר
לא מוכן לקום מהמיטה
בסוף זה נגמר בבכי וצעקות
ושאני מארגנת אותו בכוח
אני רוצה לא להתרגש ולהתעצבן ממנו.
לא מצליחה
עצות יתקבלו בברכה
בזמן האחרון
הבכור משגע אותי כל בוקר
לא מוכן לקום מהמיטה
בסוף זה נגמר בבכי וצעקות
ושאני מארגנת אותו בכוח
אני רוצה לא להתרגש ולהתעצבן ממנו.
לא מצליחה
עצות יתקבלו בברכה
בן כמה הוא?טליה כ
עוד מעט 5מטילדה
אולי טבלת נקודות?לפניו ברננה!
פתק לגננת?
משהו טעים לקחת בדרך לגן?
אלו דברים שיוצרים מוטיבציה בבן שלי שבערך באותו גיל...
וזורקת כמה כיווני מחשבה..
מבינה נכון שהוא מתעורר ואז לא משתף פעולה בהתארגנות? את מעירה אותו בעצמך? יכול להיות שהוא פשוט עדיין עייף וכדאי להשכיב אותו קצת יותר מוקדם?
זה קשור גם לאחים או שזה רק מולך? (אצלי הוא מתעצבן על אח שלו אם מעיר אותו, ולפעמים סתם עצבני על כל מילה שאח שלו אומר גם אם לא העיר אותו.)
ואולי הוא פשוט צריך קצת יותר זמן בנחת ובלחץ קשה לו ואם תעירי אותו רבע שעה או חצי שעה קודם זה יעזור..
משהו טעים לקחת בדרך לגן?
אלו דברים שיוצרים מוטיבציה בבן שלי שבערך באותו גיל...
וזורקת כמה כיווני מחשבה..
מבינה נכון שהוא מתעורר ואז לא משתף פעולה בהתארגנות? את מעירה אותו בעצמך? יכול להיות שהוא פשוט עדיין עייף וכדאי להשכיב אותו קצת יותר מוקדם?
זה קשור גם לאחים או שזה רק מולך? (אצלי הוא מתעצבן על אח שלו אם מעיר אותו, ולפעמים סתם עצבני על כל מילה שאח שלו אומר גם אם לא העיר אותו.)
ואולי הוא פשוט צריך קצת יותר זמן בנחת ובלחץ קשה לו ואם תעירי אותו רבע שעה או חצי שעה קודם זה יעזור..
טבלת נקודות ופתק לגננת זה רעיון!מטילדה
תודה, אנסה
הם הולכים לישון יחסית מוקדם
לםעמים מעירה לפעמים קמים לבד, תלוי אם בעלי ממהר בבוקר או לא
היום נגיד הערתי אותם אבל נתתי להם לישון עוד חצי שעה יותר מהרגיל כי חזרנו משבת וראשון שאחרי נסיעה זה תמיד בוקר קשה
וזה לגמרי מולי, לא קשור לאחים שלו בכלל.
(אנחנו בכללי בתק' קצת קשה אני והוא 😍)
הם הולכים לישון יחסית מוקדם
לםעמים מעירה לפעמים קמים לבד, תלוי אם בעלי ממהר בבוקר או לא
היום נגיד הערתי אותם אבל נתתי להם לישון עוד חצי שעה יותר מהרגיל כי חזרנו משבת וראשון שאחרי נסיעה זה תמיד בוקר קשה
וזה לגמרי מולי, לא קשור לאחים שלו בכלל.
(אנחנו בכללי בתק' קצת קשה אני והוא 😍)
נכון, ראשון בבוקר אחרי נסיעה או אחרי שבת קית' זה תמיד בלאגןלפניו ברננה!אחרונה
הזדהות מוחלטתאפונה
הדבר הנכון לעשות (כותבת גם לעצמי)
זה להזמין אותו לשיחה בזמן רגוע, לתאר את הבעיה כמו שהיא ("אחנו לא מצליחים להתארגן בזמן ולכן אני מאחרת לעבודה") לשמוע מה דעתו על העניין.
אחר כך לוקחים דף גדול ושניכם מעלים הצעות לפתרונות (שעון מעורר, להכין בגדים מהלילה וכו' וכו') רושמים הכל, גם דברים לא הגיוניים, גם דברים שלא מקובלים על אחד מכם.
כשהדף מלא עוברים אחד אחד ובוחרים את הרעיונות שתרצו לאמץ.
אחרי שבוע נניח בודקים אם יש שיפור.
(מבוסס על הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו")
זה להזמין אותו לשיחה בזמן רגוע, לתאר את הבעיה כמו שהיא ("אחנו לא מצליחים להתארגן בזמן ולכן אני מאחרת לעבודה") לשמוע מה דעתו על העניין.
אחר כך לוקחים דף גדול ושניכם מעלים הצעות לפתרונות (שעון מעורר, להכין בגדים מהלילה וכו' וכו') רושמים הכל, גם דברים לא הגיוניים, גם דברים שלא מקובלים על אחד מכם.
כשהדף מלא עוברים אחד אחד ובוחרים את הרעיונות שתרצו לאמץ.
אחרי שבוע נניח בודקים אם יש שיפור.
(מבוסס על הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו")
תודה רבה! אנסה בהחלט לדבר איתו בזמן רגועמטילדה
מנסההמקורית
אם הוא שם חליפת גן למשל, ולא מפספס בלילה, הייתי מלבישה אותו מהלילה כבר. בנוסף לכל מה שהציעו
או מנסה מחצי שעה לפני השעה שאת מנסה בדרכ, כדי להקל עליו את שלב ההתאוששות
או מנסה מחצי שעה לפני השעה שאת מנסה בדרכ, כדי להקל עליו את שלב ההתאוששות
תודהמטילדה
משתפתמותק 27
חייבת לפרוק את זה ממני,
שלחתי מכתב במייל לגיסתי (היחידה) לפני חודש ומשהו, פשוט אין לה וואטסאפ או הודעות סמס בטלפון, הדרך היחידה לתקשר איתה- רק בדרך הזו,
היא ענתה שקיבלה את מה שכתבתי ושהיא בדיוק קוראת.. אבל לא הגיבה..
מה כתבתי?
היא התקשרה לפני חודש ומשהו ושאלה למה אנחנו לא מזמינים את ההורים אלינו, כי הם הרי לא הגיעו לבקר בלידה בביח.. הם תיכננו להגיע אלינו שבוע אחרי הלידה עם כל הפמליא ואמרנו שלא מסתדר (כאמור בפוסטים קודמים, השתחררתי ישירות לכיפור, שבת וחג סוכות) .. הם רצו להגיע רק בימי חוהמס ואם לא בתאריכים אלו, אז לא יגיעו.. מבחינתם אין עוד הזדמנויות..
תכלס, למה?
כי בעלה של גיסתי הוא הנהג כביכול.. (לחמתי יש רישיון אבל שנים שהיא לא נוהגת..) לפני שגיסתי התחתנה הם היו מגיעים אלינו בתחבורה ציבורית, גם אחרי שהתחתנה הם הגיעו בתחבצ פשוט בתדירות נמוכה.. אבל זה לא קשור לעובדה הזו..
אמרתי לה- "ההורים מוזמנים אלינו תמיד,במיוחד אחרי שנולדה להם נכדה, הם פשוט לא מגיעים כי הם מעדיפים להיות איתך ולעזור לך. אם היו ככ רוצים להגיע היו מגיעים לביח, אבל לא עשו זאת כיוון שהעדיפו לשמור על בתך הקטנה". זו המציאות. חמתי שומרת על הקטנה שלה, בת חצי שנה.. ברמה כזו שאפילו שנולדה נכדה הם לא מגיעים לבקר כי שומרים על התינוקת.. הזייה..
אז אמרה לי תתקשרו תזמינו אותם כי הם מחכים לשיחה מכם, כי כאילו הם פגועים.. אמרתי לה- ומה עם בעלי? הוא לא פגוע מהם? הוא מתקשר לבשר להם שנולדה לו בת, והם לא מגיעים. נשארים רק איתך 24 שעות של עזרה. לא שאכפת לי יותר מידי בעצם העזרה, אלא העובדה שלא מתייחסים אליו, לא שמחים בשמחות שלו.. ואז הם מבקשים מספר חשבון להעביר מתנה ובעלי לא נתן להם.. אז הם לא מבינים למה.. למה??
כי לא הכל מתחיל ונגמר בזה..( ובעלי אמר זאת לאבא שלו. כשאמא שלו התקשרה אליו לפני שבוע אמרה לו להתנצל בפני אבא, לא הבין על מה)
זה לא- העברנו כסף מתנה ללידה, אז הכל טוב.. יש גם יחס מינימלי של משפחה.. אבל אצלם זה לא קיים.. לא מזמינים לשבתות וחגים, וגם לא מגיעים כשאנחנו מזמינים אותם.. אז בעצם יוצא- שלא מתראים בכלל יחד עם זאת שלא מדברים בכלל..
גוללתי במכתב במייל את כל השתלשלות העניינים ואת כל ההתנהגויות וכו, ופשוט היא לא ענתה.. חצופה שהיא.. העיקר מתקשרת להגיד שהם מאוכזבים..
אין דברים כאלה..
הייתי חייבת להוציא..
נזכרתי בעוד משהו, היא התקשרה לפני כמה ימים כדי להזמין ליומולדת של הבת שלה שחל בחנוכה.. כאילו אין בושה.. כתבתי לך מכתב, כתבת שאת קוראת, אבל אין תגובה..
תודה למי שקראה
על השיתוף, על הפריקה
שלחתי מכתב במייל לגיסתי (היחידה) לפני חודש ומשהו, פשוט אין לה וואטסאפ או הודעות סמס בטלפון, הדרך היחידה לתקשר איתה- רק בדרך הזו,
היא ענתה שקיבלה את מה שכתבתי ושהיא בדיוק קוראת.. אבל לא הגיבה..
מה כתבתי?
היא התקשרה לפני חודש ומשהו ושאלה למה אנחנו לא מזמינים את ההורים אלינו, כי הם הרי לא הגיעו לבקר בלידה בביח.. הם תיכננו להגיע אלינו שבוע אחרי הלידה עם כל הפמליא ואמרנו שלא מסתדר (כאמור בפוסטים קודמים, השתחררתי ישירות לכיפור, שבת וחג סוכות) .. הם רצו להגיע רק בימי חוהמס ואם לא בתאריכים אלו, אז לא יגיעו.. מבחינתם אין עוד הזדמנויות..
תכלס, למה?
כי בעלה של גיסתי הוא הנהג כביכול.. (לחמתי יש רישיון אבל שנים שהיא לא נוהגת..) לפני שגיסתי התחתנה הם היו מגיעים אלינו בתחבורה ציבורית, גם אחרי שהתחתנה הם הגיעו בתחבצ פשוט בתדירות נמוכה.. אבל זה לא קשור לעובדה הזו..
אמרתי לה- "ההורים מוזמנים אלינו תמיד,במיוחד אחרי שנולדה להם נכדה, הם פשוט לא מגיעים כי הם מעדיפים להיות איתך ולעזור לך. אם היו ככ רוצים להגיע היו מגיעים לביח, אבל לא עשו זאת כיוון שהעדיפו לשמור על בתך הקטנה". זו המציאות. חמתי שומרת על הקטנה שלה, בת חצי שנה.. ברמה כזו שאפילו שנולדה נכדה הם לא מגיעים לבקר כי שומרים על התינוקת.. הזייה..
אז אמרה לי תתקשרו תזמינו אותם כי הם מחכים לשיחה מכם, כי כאילו הם פגועים.. אמרתי לה- ומה עם בעלי? הוא לא פגוע מהם? הוא מתקשר לבשר להם שנולדה לו בת, והם לא מגיעים. נשארים רק איתך 24 שעות של עזרה. לא שאכפת לי יותר מידי בעצם העזרה, אלא העובדה שלא מתייחסים אליו, לא שמחים בשמחות שלו.. ואז הם מבקשים מספר חשבון להעביר מתנה ובעלי לא נתן להם.. אז הם לא מבינים למה.. למה??
כי לא הכל מתחיל ונגמר בזה..( ובעלי אמר זאת לאבא שלו. כשאמא שלו התקשרה אליו לפני שבוע אמרה לו להתנצל בפני אבא, לא הבין על מה)
זה לא- העברנו כסף מתנה ללידה, אז הכל טוב.. יש גם יחס מינימלי של משפחה.. אבל אצלם זה לא קיים.. לא מזמינים לשבתות וחגים, וגם לא מגיעים כשאנחנו מזמינים אותם.. אז בעצם יוצא- שלא מתראים בכלל יחד עם זאת שלא מדברים בכלל..
גוללתי במכתב במייל את כל השתלשלות העניינים ואת כל ההתנהגויות וכו, ופשוט היא לא ענתה.. חצופה שהיא.. העיקר מתקשרת להגיד שהם מאוכזבים..
אין דברים כאלה..
הייתי חייבת להוציא..
נזכרתי בעוד משהו, היא התקשרה לפני כמה ימים כדי להזמין ליומולדת של הבת שלה שחל בחנוכה.. כאילו אין בושה.. כתבתי לך מכתב, כתבת שאת קוראת, אבל אין תגובה..
תודה למי שקראה
על השיתוף, על הפריקה
מורכב.. שהיא התקשרה להזמין, שאלת אותה אם היא סיימה לקרוא אתרק קוראת פה
המכתברק קוראת פה
לא עניתי לה בכלל, כי ידעתי לשם מה התקשרה..מותק 27
וכדי לאמת זאת..
היא התקשרה לבעלי שניה אחרי, כשלא עניתי, הוא ישן.. אז חזר אליה אחכ, ובאמת היא התקשרה להזמין אותנו, כפי שתיארתי לעצמי
היא התקשרה לבעלי שניה אחרי, כשלא עניתי, הוא ישן.. אז חזר אליה אחכ, ובאמת היא התקשרה להזמין אותנו, כפי שתיארתי לעצמי
יכול להיות שהיא קראה והפנימה.. והתקשרה כדי לתקןרק קוראת פה
או שהתעלמה והמשיכה רגיל..
אני במקומך שולחת לה מייל נוסף ושואלת האם קראת את המכתב? מצפה להתייחסות/ תשובה כלשהי..
וזהו.. במקום לאכול את הלב
אני במקומך שולחת לה מייל נוסף ושואלת האם קראת את המכתב? מצפה להתייחסות/ תשובה כלשהי..
וזהו.. במקום לאכול את הלב
היא התקשרה נטו ליומולדת.. והיא שלחה שהיא קיבלה ועכשיו קוראת.מותק 27
שבוע לפני, היא התקשרה לבעלי לשאול אותו איפה הוא בסיפור כי היא רוצה להביא מגשר חיצוני.. אבל לא ענתה על המכתב ולא כלום..
אמר לה שהוא פגןע ושזה נושא מאוד כאוב וכואב לו. ועכשיו לא מתאים לו להכנס לכל זה..
אמר לה שהוא פגןע ושזה נושא מאוד כאוב וכואב לו. ועכשיו לא מתאים לו להכנס לכל זה..
אני לא מכירה אותה.. אבל אפשר להסיק שהיא לא רוצהרק קוראת פה
לגרום ליותר נזק/ להגדיל את הפער, עם התגובה שלה, כי בטוח גם לה יש מה לומר, והכל בבחינת כל המוסיף גורע והיא פשוט משאירה את המצב כך עד שיתערב מגשר/ גורם חיצוני ונייטרלי. נשמע בסדר ושהיא מזיזה עניינים, לא כעסה עלייך אחרי המייל, אלא התקשרה להזמין ליום הולדת, כדי שלא תחשבי שיש מתיחות או שהיא לא עונה כי היא כועסת..
זה נתון מאוד משמעותימקרמה
קודם כל חיבוק! ריבים במדפחה זה איכסה.
זה קורע את הרשת ביטחון מתחת לרגלים ומרגיש כל כך לבד.
אבל מנסה לשקף לך את הצד השני...
זה לא שהיא התעלמה.
היא *התקשרה* לבעלך, אח שלה ודיברה איתו על הנושא והציעה לערב איש מקצוע חיצוני כדי לפתור את הפלונטר!
אבל הוא זה שלא מעונין לפתוח את הנודא עכשיו.
יכול להיות שהיא טעתה שלא אמרה *לך* כלום כי התחלתם איזשהי תקשורת והיא הפסיקה,
אבל בהרבה מקרים כאלו אנשים לא יודעים אם להתערב ואיך להתערב, ואז הם מתחילים משהו ולוקחים צעד אחורה מחשש לעשות יותר נזק.
יכולה להגיד לך שלנו פעם היתה ממש דילמה האם אנחנו כאחים/ילדים צריכים להתערב בקשר שבין אח להורים מתוך ידיעה שההורים פגועים (גם אם לא בהכרח צודקים) והאח פגוע ולנסות לגשר בניהם.
כשאוהבים אח ואוהבים את אבא ואמא מאוד קשה לראות נתק בניהם.
ומצד אחד יש תחושה שאין מקום להתערב, זה שלכם.
ומצד שני זה אח, וזה אבא ואמא, ואם לא אנחנו ננסה לעזור להם, אז מי כן? אולי זה דווקא כן אחריות שלנו כחלק מהערבות הדדית... למען שלום המשפחה.
ולא לכולם יש את הכלים ואת המילים הנכונות לעשות דבר כזה ועושים טעויות, אבל ממש לא מכוונה רעה.
ודווקא הרעיון להביא מגשר מקצועי מראה כמה היא רוצה לפתור את זה אבל לא יודעת איך וזה רעיון מאוד טוב!
זה קורע את הרשת ביטחון מתחת לרגלים ומרגיש כל כך לבד.
אבל מנסה לשקף לך את הצד השני...
זה לא שהיא התעלמה.
היא *התקשרה* לבעלך, אח שלה ודיברה איתו על הנושא והציעה לערב איש מקצוע חיצוני כדי לפתור את הפלונטר!
אבל הוא זה שלא מעונין לפתוח את הנודא עכשיו.
יכול להיות שהיא טעתה שלא אמרה *לך* כלום כי התחלתם איזשהי תקשורת והיא הפסיקה,
אבל בהרבה מקרים כאלו אנשים לא יודעים אם להתערב ואיך להתערב, ואז הם מתחילים משהו ולוקחים צעד אחורה מחשש לעשות יותר נזק.
יכולה להגיד לך שלנו פעם היתה ממש דילמה האם אנחנו כאחים/ילדים צריכים להתערב בקשר שבין אח להורים מתוך ידיעה שההורים פגועים (גם אם לא בהכרח צודקים) והאח פגוע ולנסות לגשר בניהם.
כשאוהבים אח ואוהבים את אבא ואמא מאוד קשה לראות נתק בניהם.
ומצד אחד יש תחושה שאין מקום להתערב, זה שלכם.
ומצד שני זה אח, וזה אבא ואמא, ואם לא אנחנו ננסה לעזור להם, אז מי כן? אולי זה דווקא כן אחריות שלנו כחלק מהערבות הדדית... למען שלום המשפחה.
ולא לכולם יש את הכלים ואת המילים הנכונות לעשות דבר כזה ועושים טעויות, אבל ממש לא מכוונה רעה.
ודווקא הרעיון להביא מגשר מקצועי מראה כמה היא רוצה לפתור את זה אבל לא יודעת איך וזה רעיון מאוד טוב!
קודם כל חיבוק❤️ואילו פינו
אני חושבת שנכנסתם ללופ כזה של כולם נפגעו מכולם, וצריך לשבור אותו.
אפשר לחכות עד שהצד השני יבין שפגע ויבקש סליחה. ואפשר להפגש ולפתוח את הדברים. להגיד שנפגעתם. ולהבין שיש פה צד שני שאולי נפגע.
אנחנו יכולות לקרוא רק את הצד שלך. אבל אולי גם ההורים של בעלך נפגעו. מרגיש שאין פה תקשורת בין הצדדים.
הם לא מבינים למה בעלך לא מביא מספר חשבון- שבעלל יגיד שהוא נפגע מאוד מזה שהם לא הגיעו. הם הציעו לבוא ואתם סירבתם (בצדק) אבל הם נפגעו כי לא רציתם אותם באמת..
מבינה למה אני מתכוונת?
יש גם מעגל פגיעות שרק הולך וגדל. ומשהו צריך למחול על כבודו כדי שזה יפסק..
אפשר לחכות עד שהצד השני יבין שפגע ויבקש סליחה. ואפשר להפגש ולפתוח את הדברים. להגיד שנפגעתם. ולהבין שיש פה צד שני שאולי נפגע.
אנחנו יכולות לקרוא רק את הצד שלך. אבל אולי גם ההורים של בעלך נפגעו. מרגיש שאין פה תקשורת בין הצדדים.
הם לא מבינים למה בעלך לא מביא מספר חשבון- שבעלל יגיד שהוא נפגע מאוד מזה שהם לא הגיעו. הם הציעו לבוא ואתם סירבתם (בצדק) אבל הם נפגעו כי לא רציתם אותם באמת..
מבינה למה אני מתכוונת?
יש גם מעגל פגיעות שרק הולך וגדל. ומשהו צריך למחול על כבודו כדי שזה יפסק..
נכוןמותק 27
הבעיה היחידה שאין את מי לשתף.
כלומר הם אף פעם לא יתעניינו מה איתנו וכו.. וזה גם מה שמוסיף על חוסר הפתיחות והשקיפות..
אין בעיה למחול, אבל קודם כל צריך להשמיע ולשמוע את הצדדים
כלומר הם אף פעם לא יתעניינו מה איתנו וכו.. וזה גם מה שמוסיף על חוסר הפתיחות והשקיפות..
אין בעיה למחול, אבל קודם כל צריך להשמיע ולשמוע את הצדדים
שוב זה חוזר למקום שכל אחד מחכה השני יזוםואילו פינו
את כותבת- הם אף פעם לא יתעניינו מה איתנו- מישהו צריך לשבור את המעגל הזה.
לפנות לצד השני ולהגיד שחשוב מאוד להפגש ולדבר. לפתוח את הדברים. פשוט לבקש הקשבה.
לפנות לצד השני ולהגיד שחשוב מאוד להפגש ולדבר. לפתוח את הדברים. פשוט לבקש הקשבה.
נשמעתסליל
סיטואציה ממש לא נעימה. חיבוק גדול לך!
אכתוב לך את דעתי בכללי בעניין משפחות.
כל אחד אחראי על הצד שלו, כל אחד מתקשר עם הצד שלו.
מה זה אומר? זה לא אומר שאני לא משוחחת עם חמותי בכלל, כן? אבל תיאום בייביסיטר, בעלי עושה. האם אפשר להגיע לשבת, בעלי עושה. בירור לגבי עניין במשפחה, בעלי עושה. וככה גם הפוך, אני מתנהלת מול המשפחה שלי.
ב"ה יש לנו קשר מצויין עם שתי המשפחות, ועדיין חשוב לשמור על הכלל הזה.
אני חושבת שממה שתיארת, (זוכרת גם את ההודעה הקודמת שלך), זה השלב שבעלך צריך להחליט לאיזה כיוון הוא רוצה לקחת את הקשר שלו עם המשפחה. את תהיי שם איתו כמובן, זה לגמרי הגיוני שהוא יתייעץ איתך ואת תגידי מה דעתך. אבל בסוף בסוף, זו המשפחה שלו. אלו ההורים שלו, אחים שלו והוא מחובר אליהם בצורה שאת לא מחוברת. ולכן הוא צריך להיות זה שמחליט בסופו של דבר. בעיניי זה לא נכון כל התקשורת הזו דרכך, זה רק יוצר עוד פגיעה ולא עוזר בשביל לפתור את הבעיה.
כמובן שבסוף את מכירה את הדינמיקה ויודעת האם זה מתאים לכם להתנהל ככה או לא. אבל אני חושבת שזה יכול מאוד לעזור
אכתוב לך את דעתי בכללי בעניין משפחות.
כל אחד אחראי על הצד שלו, כל אחד מתקשר עם הצד שלו.
מה זה אומר? זה לא אומר שאני לא משוחחת עם חמותי בכלל, כן? אבל תיאום בייביסיטר, בעלי עושה. האם אפשר להגיע לשבת, בעלי עושה. בירור לגבי עניין במשפחה, בעלי עושה. וככה גם הפוך, אני מתנהלת מול המשפחה שלי.
ב"ה יש לנו קשר מצויין עם שתי המשפחות, ועדיין חשוב לשמור על הכלל הזה.
אני חושבת שממה שתיארת, (זוכרת גם את ההודעה הקודמת שלך), זה השלב שבעלך צריך להחליט לאיזה כיוון הוא רוצה לקחת את הקשר שלו עם המשפחה. את תהיי שם איתו כמובן, זה לגמרי הגיוני שהוא יתייעץ איתך ואת תגידי מה דעתך. אבל בסוף בסוף, זו המשפחה שלו. אלו ההורים שלו, אחים שלו והוא מחובר אליהם בצורה שאת לא מחוברת. ולכן הוא צריך להיות זה שמחליט בסופו של דבר. בעיניי זה לא נכון כל התקשורת הזו דרכך, זה רק יוצר עוד פגיעה ולא עוזר בשביל לפתור את הבעיה.
כמובן שבסוף את מכירה את הדינמיקה ויודעת האם זה מתאים לכם להתנהל ככה או לא. אבל אני חושבת שזה יכול מאוד לעזור
זה לאו דווקא דרכי..מותק 27
יש פעמים גם דרכו. לא תמיד המסר מועבר כמו שצריך.
אני במקומךציפיפיצי
הייתי כותבת לה מייל שוב או מדברת על זה
למה לא ענתה לך??? כתבת מכל הלב.
באמת. בצורה הכי פשוטה ונעימה פשוט לשאול
גם אופציה.מותק 27
אני פשוט יודעת שהיא תגיב בכך ש-היא חושבת מה לעשות, או להביא מגשר חיצוני וכו..
היא לא מבינה כנראה שזה לא תקין, עצם זה שהיא לא הגיבה..
היא לא מבינה כנראה שזה לא תקין, עצם זה שהיא לא הגיבה..
מבינה אותךפעם אחרת
יש לי גיסה "בלי עין הרע"...
לדעתי פשוט להתקשר ולדבר. כל הקטע הזה של האיימל, לא מתאים לנושא כזה רגיש.. במיוחד שלא תמיד אפשר להעביר את המסר כמו שאנחנו רוצים וגם אין לך אפשרות לדעת אם היא קראה. או לא מחזירה תשובה כמו במקרה הזה... אני אישית לא הייתי אומרת את הדברים בצורה שבה ציינת.. אני חושבת שזה גם דפוס התנהגות של משפחה.. כל משפחה והסתכלות שלהם.. אי אפשר לחנך אותם איך להיות איתנו.. נכון שזה מבאס.. אבל אני חושבת שעצם זה שהיא פונה אלייך בשם ההורים זה כבר בעיה. אם היא אומרת את זה בקטע של רק רציתי שתדעי ומשאירה לך לעשות את מה שנכון לכם לעשות בסיטואציה הזו אז סבבה אבל עצם זה שהיא ממש נכנסת לפרטי פרטים ואת מדברת איתה ובעצם הבעיה היא שלכם מול ההורים אז לדעתי כמה שפחות לערב אותה. בעלך יכול לדבר עם ההורים ולהסביר מה הוא מרגיש ולא לתת לגיסה לנהל לכם "ערוץ" עם ההורים..( כמובן אם יש עם מי לדבר..) הוא יכול פשוט להגיד להם בכל שיחת טלפון שהם מוזמנים וכו' לתת הרגשה שאתם רוצים שהם יבואו, ולפתור איתם את כל האי הבנה שנוצרה ביניכם.. זה שהם מחליטים להיות יותר עם הגיסה ופחות עם בעלך והנכדים זה בעיה שלהם בתור הורים.. הגיסה סתם נדחפת ויכול להיות שהיא פשוט מנסה להוציא ממך מידע ולהבין איפה אתם עומדים בנושא.. אם זה באמת היה כואב לה היא הייתה דואגת שהם יבואו עם בעלה.
זה מנקודת מבט שלי, יכול להיות שאני טועה.. מקווה שעזרתי קצת..
לדעתי פשוט להתקשר ולדבר. כל הקטע הזה של האיימל, לא מתאים לנושא כזה רגיש.. במיוחד שלא תמיד אפשר להעביר את המסר כמו שאנחנו רוצים וגם אין לך אפשרות לדעת אם היא קראה. או לא מחזירה תשובה כמו במקרה הזה... אני אישית לא הייתי אומרת את הדברים בצורה שבה ציינת.. אני חושבת שזה גם דפוס התנהגות של משפחה.. כל משפחה והסתכלות שלהם.. אי אפשר לחנך אותם איך להיות איתנו.. נכון שזה מבאס.. אבל אני חושבת שעצם זה שהיא פונה אלייך בשם ההורים זה כבר בעיה. אם היא אומרת את זה בקטע של רק רציתי שתדעי ומשאירה לך לעשות את מה שנכון לכם לעשות בסיטואציה הזו אז סבבה אבל עצם זה שהיא ממש נכנסת לפרטי פרטים ואת מדברת איתה ובעצם הבעיה היא שלכם מול ההורים אז לדעתי כמה שפחות לערב אותה. בעלך יכול לדבר עם ההורים ולהסביר מה הוא מרגיש ולא לתת לגיסה לנהל לכם "ערוץ" עם ההורים..( כמובן אם יש עם מי לדבר..) הוא יכול פשוט להגיד להם בכל שיחת טלפון שהם מוזמנים וכו' לתת הרגשה שאתם רוצים שהם יבואו, ולפתור איתם את כל האי הבנה שנוצרה ביניכם.. זה שהם מחליטים להיות יותר עם הגיסה ופחות עם בעלך והנכדים זה בעיה שלהם בתור הורים.. הגיסה סתם נדחפת ויכול להיות שהיא פשוט מנסה להוציא ממך מידע ולהבין איפה אתם עומדים בנושא.. אם זה באמת היה כואב לה היא הייתה דואגת שהם יבואו עם בעלה.
זה מנקודת מבט שלי, יכול להיות שאני טועה.. מקווה שעזרתי קצת..
ברור שעדיף לומר זאת בטלפון, צודקת, אך..מותק 27
תראי, לא סתם כתבתי לה מכתב באמצע היום .
המכתב נכתב כתוצאה מזה שהיא התקשרה אליי והעלתה את הדברים שהוריה מאוכזבים וכו.. השיחה נותקה באמצע מכך שהיא עברה לממתינה ושכחה לחזור.. התעסקה עם בנותיה הקטנות.. ואני אמרתי לעצמי- מתי היא באמת תהיה פנויה לשיחה? עצם זה שהיא התקשרה כשהן סביבה ומלא רעש והיה קשה לה לדבר רק מראה שלא באמת אכפת לה.
תהיתי לעצמי למה היא לא מתקשרת בערב כשבעלה יוצא לשיעור ואז פותחת את הדברים מולי ומדברות ביישוב הדעת..
אבל לא משנה..
אמרתי שאכתוב לה מכתב למרות שכמובן הייתי מעדיפה הכל לומר בפנים מול פנים או בטלפון בשיחה אם לא מתאפשר..
חלק מהדברים גם נאמרו בשיחת הטלפון הראשונית, כשהיא התקשרה (חלק חידשתי לה במכתב.. ) והיא פשוט לא הגיבה עליהם.
כמובן שבמכתב ציינתי שאני מעלה את הדברים בפניה כי אין לנו תקשורת עם ההורים וכתוצאה מכך הם לא יודעים כלום, ולכן שלא תיקח את הדברים אישית כי לא בהכרח זה היה אמור לעבור דרכה פשוט היא זו שהעלתה את הנושא..
כששלחתי את המכתב, (יומיים אחרי שהיא התקשרה,) התקשרתי אליה ואמרתי לה שתבדוק אם קיבלה מייל ממני ושהעדפתי לשלוח לה הכל כתוב במייל מסודר כי מבינה שהיא בקוצר זמנים.. ובאמת בערב היא נכנסה, ראתה שקיבלה מייל ממני ושלחה הודעה שהיא קיבלה את המייל וקוראת אותו עכשיו.. ומאז לא הגיבה לי לכל הנאמר שם..
המכתב נכתב כתוצאה מזה שהיא התקשרה אליי והעלתה את הדברים שהוריה מאוכזבים וכו.. השיחה נותקה באמצע מכך שהיא עברה לממתינה ושכחה לחזור.. התעסקה עם בנותיה הקטנות.. ואני אמרתי לעצמי- מתי היא באמת תהיה פנויה לשיחה? עצם זה שהיא התקשרה כשהן סביבה ומלא רעש והיה קשה לה לדבר רק מראה שלא באמת אכפת לה.
תהיתי לעצמי למה היא לא מתקשרת בערב כשבעלה יוצא לשיעור ואז פותחת את הדברים מולי ומדברות ביישוב הדעת..
אבל לא משנה..
אמרתי שאכתוב לה מכתב למרות שכמובן הייתי מעדיפה הכל לומר בפנים מול פנים או בטלפון בשיחה אם לא מתאפשר..
חלק מהדברים גם נאמרו בשיחת הטלפון הראשונית, כשהיא התקשרה (חלק חידשתי לה במכתב.. ) והיא פשוט לא הגיבה עליהם.
כמובן שבמכתב ציינתי שאני מעלה את הדברים בפניה כי אין לנו תקשורת עם ההורים וכתוצאה מכך הם לא יודעים כלום, ולכן שלא תיקח את הדברים אישית כי לא בהכרח זה היה אמור לעבור דרכה פשוט היא זו שהעלתה את הנושא..
כששלחתי את המכתב, (יומיים אחרי שהיא התקשרה,) התקשרתי אליה ואמרתי לה שתבדוק אם קיבלה מייל ממני ושהעדפתי לשלוח לה הכל כתוב במייל מסודר כי מבינה שהיא בקוצר זמנים.. ובאמת בערב היא נכנסה, ראתה שקיבלה מייל ממני ושלחה הודעה שהיא קיבלה את המייל וקוראת אותו עכשיו.. ומאז לא הגיבה לי לכל הנאמר שם..
אם היא לא חזרה אליךפעם אחרת
כנראה שזה לא באמת מטריד אותה או שהיא לא יודעת מה לענות לך חזרה... אם הנושא כ"כ מפריעה להה שהיא מעלה אותו בפניה אז היא הייתה מוצאת זמן לדבר.. אם את אומרת שהיא התקשרה כשיש רעש ברקע והבנות שלה איתה כנראה שהיא עשתה את השיחה מתוך דחף ריגשי ולא באמת חשבה על זמן הנכון לעשות את השיחה (בערב ביישוב הדעת, כשהבנות יישנות) זה נשמע שהיא פרקה פנייך מה שהיא ממרגישה באותו הרגע וזהו...
את יכולה לקבוע איתה זמן שתוכלו לדבר או פעם הבאה להגיד לה שמעי אולי נדבר בערב שהילדים ישנים והכל רגוע? ובכללי אני לא חושבת שהיא צריכה להיות הערוץ הישיר בינכם לבין ההורים... פשוט תצרו אתם קשר עם ההורים ודברו איתם
את יכולה לקבוע איתה זמן שתוכלו לדבר או פעם הבאה להגיד לה שמעי אולי נדבר בערב שהילדים ישנים והכל רגוע? ובכללי אני לא חושבת שהיא צריכה להיות הערוץ הישיר בינכם לבין ההורים... פשוט תצרו אתם קשר עם ההורים ודברו איתם
בדיוק. ליצור קשר עם ההורים לא איתה. לא נראה לי שהיאanonimit48
תגיד ״צודקת ההורים שלל יותר מדי עם הבנות שלי״ 😅 עם כל הצער שבדבר.
אני חושבת שזה שהיא לא ענתה זה חכם מצידההמקורית
למה לה לקחת צד? היא ניסתה ככל הנראה לגשר באיזשהי דרך ואחרי שאמרת לה מה את מרגישה היא הבינה כנראה שזה גדול עליה
זו רק הנחה שלי, כן? אבל נראה לי הגיוני שככה
ואני מאמינה שזה באמת כואב ולא נעים, ועם זאת אני חושבת שתראי את זה לחיוב ולא להיפך. הם רוצים בקרבתכם, רוצים לפנות למגשר כדי לפתור את הקונפליקט, זה לא דבר של מה בכך ואפילו שאתם מרגישים שמגיע לכם יותר ושיתקשרו כדי להתנצל, לדעתי זה כשלעצמו זה סוג של התנצלות מצידם ורצון לשים את המשקעים מאחור.
גיסתך, עם כל הכבוד, לא אמורה לקחת חלק בעניין ותכלס זה לא ממש מולה כי גיסה זה לא הורים. וזה שאת סוג של ׳מענישה׳ אותה על זה זה גם לא בסדר. אם אתם רוצים שיבואו לקראתכם (והיא באה לקראת כשהתקשרה להזמין אתכם) אז זה צריך להיות הדדי בעיניי. הרי זה לא שבאמת עכשיו אם ההורים יתקשרו להתנצל הכל יהיה ורוד ונוצץ ושמח. יש פה קשר לתקן ומשקעים לרפא, ובכל מקרה יהיו עוד אי אילו אי נעימויות מולם ותחושות לא טובות עד שתצליחו לתקן פה, אז תתחילו גם אצלכם בלשנות את נקודת המוצא מולם מ- הם לא בסדר ומתעלמים מאיתנו, ל- הם משתדלים ורוצים לשפר את המצב (מה שבאמת נכון וקורה עובדתית גם אם לא בדיוק כמו שאתם מצפים) וגם אנחנו רוצים וצריכים לעשות השתדלות כדי שזה יקרה
זו רק הנחה שלי, כן? אבל נראה לי הגיוני שככה
ואני מאמינה שזה באמת כואב ולא נעים, ועם זאת אני חושבת שתראי את זה לחיוב ולא להיפך. הם רוצים בקרבתכם, רוצים לפנות למגשר כדי לפתור את הקונפליקט, זה לא דבר של מה בכך ואפילו שאתם מרגישים שמגיע לכם יותר ושיתקשרו כדי להתנצל, לדעתי זה כשלעצמו זה סוג של התנצלות מצידם ורצון לשים את המשקעים מאחור.
גיסתך, עם כל הכבוד, לא אמורה לקחת חלק בעניין ותכלס זה לא ממש מולה כי גיסה זה לא הורים. וזה שאת סוג של ׳מענישה׳ אותה על זה זה גם לא בסדר. אם אתם רוצים שיבואו לקראתכם (והיא באה לקראת כשהתקשרה להזמין אתכם) אז זה צריך להיות הדדי בעיניי. הרי זה לא שבאמת עכשיו אם ההורים יתקשרו להתנצל הכל יהיה ורוד ונוצץ ושמח. יש פה קשר לתקן ומשקעים לרפא, ובכל מקרה יהיו עוד אי אילו אי נעימויות מולם ותחושות לא טובות עד שתצליחו לתקן פה, אז תתחילו גם אצלכם בלשנות את נקודת המוצא מולם מ- הם לא בסדר ומתעלמים מאיתנו, ל- הם משתדלים ורוצים לשפר את המצב (מה שבאמת נכון וקורה עובדתית גם אם לא בדיוק כמו שאתם מצפים) וגם אנחנו רוצים וצריכים לעשות השתדלות כדי שזה יקרה
אני חושבת שהיא פשוט לא יודעת מה לענות. אבל חשוב לה הקשרתהילה 4
וכל הכבוד לה.
הצפת נקודות מאד כואבות במכתב שכתבת.
נקודות שאולי היא לא אשמה בהן. אבל בסופו של דבר נוגעות ישירות אליה. זו נקודה שמאד קשה לעמוד בה.
ולי נשמע שהיא כן לוקחת אחירות ומנסה לפתור את הבעיה. (כן, להבין שהפיתרון גדול עלינו ולפנות למגשר חיצוני נראה בעיני גדלות) אז אין לה "תשובות". כי זה לא באמת תלוי בה. אבל היא עושה את הכל כדי לשמור אתכם על קשר ולקרב אתכם. במקביל להתרחשות המשפחתית.
אני אולי לא ממש מבינה אבל בעיני כל הכבוד לה.
הצפת נקודות מאד כואבות במכתב שכתבת.
נקודות שאולי היא לא אשמה בהן. אבל בסופו של דבר נוגעות ישירות אליה. זו נקודה שמאד קשה לעמוד בה.
ולי נשמע שהיא כן לוקחת אחירות ומנסה לפתור את הבעיה. (כן, להבין שהפיתרון גדול עלינו ולפנות למגשר חיצוני נראה בעיני גדלות) אז אין לה "תשובות". כי זה לא באמת תלוי בה. אבל היא עושה את הכל כדי לשמור אתכם על קשר ולקרב אתכם. במקביל להתרחשות המשפחתית.
אני אולי לא ממש מבינה אבל בעיני כל הכבוד לה.
עכשיו שמה לב לכל התגובות.. עונהמותק 27אחרונה
במהלך החנוכה, דיברתי עם חמי בטלפון (לאור זאת שבעלי אמר לו שצריך לפתור את הדברים, שמי שיש לו מה להגיד יבוא וידבר וכו.. ) כמובן לא העלתי את כל הדברים רק בקטנה.. הזכרתי עניין אחד.
פתחתי את השיחה בכך שאני עדיין מחכה לתגובה למכתב מהבת שלו.. כי הוא בקשר יומיומי איתה.. ולנו אין שום קשר איתה ולא איתו.. פעם בחודשיים איתו אולי בלחץ..
בכל אופן, מסתבר שהוא דיבר איתה (כפי שחשבתי), 3 ימים לאחר מכן, היא כתבה לי מייל.
בו כתבה כי באמת חשבה לפנות לצד שלישי (כמו שנאמר פה בחלק מהתגובות) ולכן לא ענתה ולא הגיבה כלום. גם לי הייתה חשיבה כזאת. אבל בכל זאת כתבתי לה בתגובה, שאנחנו גיסות והיא לפחות יכלה לכתוב מה שחשבה. אם לא מצאה זמן להתקשר אחרי כל המכתב המפורט שכתבתי.. לפחות לומר משהו, שקראתי את מכתבך ואני חושבת מה לעשות או אדבר איתך בעוד כמה ימים וכו.. לא יודעת מה.. אבל משהו, להראות התייחסות.. אבל במקום זאת, להתקשר לבעלי (אח שלה) ולשאול אותו איפה הוא בעניין ומה איתו ובכלל לא להתייחס לדבריי כאילו כלום.. כאילו אני אוויר..
פתחתי את השיחה בכך שאני עדיין מחכה לתגובה למכתב מהבת שלו.. כי הוא בקשר יומיומי איתה.. ולנו אין שום קשר איתה ולא איתו.. פעם בחודשיים איתו אולי בלחץ..
בכל אופן, מסתבר שהוא דיבר איתה (כפי שחשבתי), 3 ימים לאחר מכן, היא כתבה לי מייל.
בו כתבה כי באמת חשבה לפנות לצד שלישי (כמו שנאמר פה בחלק מהתגובות) ולכן לא ענתה ולא הגיבה כלום. גם לי הייתה חשיבה כזאת. אבל בכל זאת כתבתי לה בתגובה, שאנחנו גיסות והיא לפחות יכלה לכתוב מה שחשבה. אם לא מצאה זמן להתקשר אחרי כל המכתב המפורט שכתבתי.. לפחות לומר משהו, שקראתי את מכתבך ואני חושבת מה לעשות או אדבר איתך בעוד כמה ימים וכו.. לא יודעת מה.. אבל משהו, להראות התייחסות.. אבל במקום זאת, להתקשר לבעלי (אח שלה) ולשאול אותו איפה הוא בעניין ומה איתו ובכלל לא להתייחס לדבריי כאילו כלום.. כאילו אני אוויר..
מישהי אולי ניסתה פה משהו לפיגמנטציה?עלה למעלה
וזה עזר לה?
חמותי וגיסתי ניסו קרמים נגד פיגמנטציהאם_שמחה_הללויה
של חווה זינגבוים והעלים להן.
אבל....הם מאוד יקרים
וצריך מאוד להשמר מהשמש ואם לא נשמרים זה פשוט חוזר
אני אוהבת פתרונות טבעיים, חושבת שתכשירים האלה לאורך זמן עושים את העור זקן (לפחות של גיסתי למרות כל הקרמים לא נראה טוב)
מסכה מבהירה טבעית שאני עושה: לוקחת יוגורט לבן וטיפה כורכום (כן, כן) ושמה על הפנים, כשמתייבש מורידה עם מים חמים ואח"כ מורידה שאריות של צהוב עם צמר גפן.
גם לסרום שמכינה שמה שמן רוז היפ שיש לו תכונות מבהירות.
מרגישה שהפגמנטציה לא נעלמה, אבל נהייתה מטושטשת יותר🙂
אבל....הם מאוד יקרים
וצריך מאוד להשמר מהשמש ואם לא נשמרים זה פשוט חוזר
אני אוהבת פתרונות טבעיים, חושבת שתכשירים האלה לאורך זמן עושים את העור זקן (לפחות של גיסתי למרות כל הקרמים לא נראה טוב)
מסכה מבהירה טבעית שאני עושה: לוקחת יוגורט לבן וטיפה כורכום (כן, כן) ושמה על הפנים, כשמתייבש מורידה עם מים חמים ואח"כ מורידה שאריות של צהוב עם צמר גפן.
גם לסרום שמכינה שמה שמן רוז היפ שיש לו תכונות מבהירות.
מרגישה שהפגמנטציה לא נעלמה, אבל נהייתה מטושטשת יותר🙂
אה וגם מיץ לימון טרי על הכתםאם_שמחה_הללויה
עבר עריכה על ידי אם_שמחה_הללויה בתאריך ה' בטבת תשפ"ב 07:16
אבל לא לצאת עם זה לשמש. מי שמחפשת פתרון טבעי🙂ונזכרתי בעוד משהו, שמן אתרוגים בכבישה קרה. תנסי לראות חוות דעת אם זה עוזר.
יש כל מיני קרמים הבהרה טבעייםעלה למעלה
זה בעצם פחות או יותר מה שכתבת שהכנת?
יש בזה איכויות..אם_שמחה_הללויה
חלקם טבעיים, חלקם פחות, צריך להסתכל על רשימת רכיבים/ המלצות. הרכיבים הטבעיים שמבהירים זה בד"כ שמן רוז היפ/ שמן אתרי לימון/ שמן אתרוגים/ויטמין c. בד"כ אלה שמכינים בכמויות מסחריות מוסיפים גם חומרים נוספים שלא טבעיים.
תלוי מה את מחפשת🙂
תלוי מה את מחפשת🙂
תודה לך!!עלה למעלה
אשמח גם לשמוע, ניסיתי הרבה דברים באמת עזרו, אבל הכל חזררימון א"י
למרות שהקפדתי על קרם הגנה...
יש קרם שהרופא עור נותן, והוא באמת עוזר, אבל הוא לא טבעי, ואולי לתקופה קצרה שווה לנסות, זה זול יחסית...
קוראים לזה תרכובת גליקמן.
יש קרם שהרופא עור נותן, והוא באמת עוזר, אבל הוא לא טבעי, ואולי לתקופה קצרה שווה לנסות, זה זול יחסית...
קוראים לזה תרכובת גליקמן.
תודה!! אנסהעלה למעלה
ממ הוא נשמע בעייתי קצת..מוסיפה ציטוטבאורות
""תרכובת קליגמן" אינה קרם קוסמטי. זוהי תרופה לכל דבר הניתנת במרשם רופא בלבד ומותאמת אישית לכל מטופל. אין להשתמש בה יותר משלושה חודשים ברציפות, היא אינה מתאימה לנשים המתכננות באותה עת להרות, ואין להעביר אותה מאדם לאדם, אף שהיא "קרם מצוין."
בגלל שזה מכיל סטרואידים. תוהה אם זה שווה את זה
בגלל שזה מכיל סטרואידים. תוהה אם זה שווה את זה
קראתי את זה, את צודקת, התלבטתי גם, אבל כשמנסים הכלרימון א"י
כל הקרמים שיש, וגם דברים אחרים טבעיים וזה לא עוזר, מחפשים משהו יותר חזק... והמשחה הזאת הרופא עור שלי אומר שזה ממש מעלים הכל.
מצד שני שמעתי מחברות שבאמת כל הפיגמנטציה נעלמה להם, אבל חזר להם שוב אחרי כמה חודשים...
מצד שני שמעתי מחברות שבאמת כל הפיגמנטציה נעלמה להם, אבל חזר להם שוב אחרי כמה חודשים...
😱😱😱אם_שמחה_הללויהאחרונה
גם אני רוצה! לידיים 🙈מיואשת******
בא לי לבכות ממש
לא רוצה ידיים של זקנות!
ובדיוק שמתי לב שהתחיל לי טיפה וממש נלחצתתתתתתת
לא רוצה ידיים של זקנות!
ובדיוק שמתי לב שהתחיל לי טיפה וממש נלחצתתתתתתת
כןןאמא לאוצר❤
אני ניסיתי משו של פוראוור ועזר בטירוף!! היה לי כתם די גדול מוזר ומכוער על הצוואר..תוך שבועיים של שימוש פעם ביום נעלם לגמרי! ומאז מרחתי פעמים ספורות עד סוף ההריון, ממש לא כל יום..ולא חזר..
דיי איך קוראים לזה??עלה למעלה
אפיבלאנק... לי עזר ממש קצת, אולי לא מספיק התמדתי,רימון א"י
אולי אני אנסה שוב,
בהצלחה
בהצלחה
אפיבלאנקאמא לאוצר❤
שמעתי שמי פטרוזיליה הכי טוב. מבשלים הרבה פשרוזיליהבתי 123
בסיר. מסננים מקררים ושוטפים את הפנים עם המים במשך כמה ימים.
לא ניסיתי (למרות שאני צריכה🙈)
אבל שמעתי ממש שזה פלא
לא ניסיתי (למרות שאני צריכה🙈)
אבל שמעתי ממש שזה פלא
אני משתמשתעץ הלבבות
בקביעות בקרם הבהרה לפגימנטציה של ד"ר פישר.
יש קרם לילה ויש קרם יום.
הם מעולים!!!
אבל העקביות חשובה.
לי עוזר מאד.
יש קרם לילה ויש קרם יום.
הם מעולים!!!
אבל העקביות חשובה.
לי עוזר מאד.
תודה!!עלה למעלה
לפני זה, חשוב ממש להקפיד על הגנה מהשמש בכל יציאה מהבית!חגהבגה
גם בחורף?אנונימית בהו"ל
הכי בחורף!חגהבגה
בחורף הישראלי יש הרבה ימים של שמש שקרנית
אולי לא חם, אבל הקרינה שלה פועלת..
אני לכמה, לא באמת מקפידה על זה אבל יודעת שזה ממש חשוב
אולי לא חם, אבל הקרינה שלה פועלת..
אני לכמה, לא באמת מקפידה על זה אבל יודעת שזה ממש חשוב
האמת שעל זה אני באמת לא הכי מקפידהעלה למעלה
כןמתחדשת11
אבל זה תלוי כמה הפיגמנטציה חדשה
אם היא ישנה וחדרה לשכבות העמוקות של העור ייקח זמן עד שהיא תעלם. אם היא חדשה, ככל שתטפלי מוקדם יותר ככה זה יעזור. מה שבטוח בשני המקרים זה תהליך שלוקח זמן, ולא נעלם מיד כמו קסם
לחוה יש קרמים טובים, אבל לי למשל זה עשה צריבה
אני משתמשת בקרם יום ממש נעים, ואני רואה שיפור ממש. התחלתי בערך חודש וחצי אחרי לידה ועכשיו הוא כבר בן 4 חודשים ב"ה
@באורות לדעתי גם ניסתה את מה שהמלצתי
אם היא ישנה וחדרה לשכבות העמוקות של העור ייקח זמן עד שהיא תעלם. אם היא חדשה, ככל שתטפלי מוקדם יותר ככה זה יעזור. מה שבטוח בשני המקרים זה תהליך שלוקח זמן, ולא נעלם מיד כמו קסם
לחוה יש קרמים טובים, אבל לי למשל זה עשה צריבה
אני משתמשת בקרם יום ממש נעים, ואני רואה שיפור ממש. התחלתי בערך חודש וחצי אחרי לידה ועכשיו הוא כבר בן 4 חודשים ב"ה
@באורות לדעתי גם ניסתה את מה שהמלצתי
נכון אני עדיין מנסהבאורות
למרות שתכלס שמה כבר חודש וחצי בערך, כל יום, ולא רואה שיפור משמעותי לצערי... עדיין לא התייאשתי
אל תתייאשימתחדשת11
ותנסי לצלם לך כל שבועיים בערך מול אור שמש לא מאוד מסנוור
תראי שיפור גם אם הוא קטן ♥️
תראי שיפור גם אם הוא קטן ♥️
איזה קרם?אנונימית בהו"ל
גומה פילונידלית אצל תינוקכל הישועות
חלק מהרופאים שראו אותו אמרו שצריך לבדוק וחלק אמרו שאין מה לבדוק וזה מאד נדיר שיש עם זה בעיה..
הרופאה שלנו הלכה לחומרא.. צריך באמת לעשות גם אולטרסאונד וגם רנטגן?
לנו אמרו רק א"ס. ועשינו כמובןבימבה אדומהאחרונה
כניסה להריון בהנקההנקה2
היי!
מניקה תינוקת מתוקה - שואבת פעם אחת בעבודה והיא די רוצה לינוק בהמשך היום כולל בלילה..
הפסקתי גלולות לפני חודשיים אבל לא קיבלתי מחזור.
כל הבדיקות הריון שעשיתי שליליות
אפשר לעשות עם זה משהו? לזרז את המחזור להגיע?
מנסה להוריד לה הנקות בלילה, אבל זה ממש קשה!
אפשר לבדוק את זה איכשהוא?
מניקה תינוקת מתוקה - שואבת פעם אחת בעבודה והיא די רוצה לינוק בהמשך היום כולל בלילה..
הפסקתי גלולות לפני חודשיים אבל לא קיבלתי מחזור.
כל הבדיקות הריון שעשיתי שליליות
אפשר לעשות עם זה משהו? לזרז את המחזור להגיע?
מנסה להוריד לה הנקות בלילה, אבל זה ממש קשה!
אפשר לבדוק את זה איכשהוא?
בת כמה היא?שלומית205
ואם מה לעשות.. להוריד קצת הנקות אם היא גדולה
יש כאלה שחוזר להם הביוץ רק כשבכלל לא מניקות (גם אם התינוק בן שנתיים..)
יש כאלה שחוזר להם הביוץ רק כשבכלל לא מניקות (גם אם התינוק בן שנתיים..)
ואיןשלומית205
בת 10 חודשים..הנקה2
מתסכל אותי.. תודה
עד גיל שנה - הנקה זה ממש חשובטרכיאדה
אפילו שזה רק בלילה. לא כדאי לך להפסיק
אפשר לבדוק אבל אחרי גלולות זה נורמלי, ובמיוחד בהנקהמיקי מאוס
כך שלא בטוח שהרופא בכלל יסכים להתחיל לבדוק עכשיו (וגם נראה לי לא כדאי ולא טוב ללחץ....)
יש נשים שהמחזור אצלן מתעכב כל עוד הם מניקות אפילו קצת, אבל תחשבי טוב לפני שאת מחליטה להפסיק הנקה בגלל זה כי זה לא בטוח יחזיר את המחזור ועוד יותר- לא בטוח שתיכנסי להריון. אבל זה כן יכול לעזור
תחשבי אם זה שווה את המחיר
יש נשים שהמחזור אצלן מתעכב כל עוד הם מניקות אפילו קצת, אבל תחשבי טוב לפני שאת מחליטה להפסיק הנקה בגלל זה כי זה לא בטוח יחזיר את המחזור ועוד יותר- לא בטוח שתיכנסי להריון. אבל זה כן יכול לעזור
תחשבי אם זה שווה את המחיר
תודה.הנקה2
מה הרופא יכול לבדוק?
פרופיל הורמונלי, מצב זקיקים אולי יש עוד בדיקותמיקי מאוס
לי האחות אמרה שאחרי גלולות תקין שיקח חודשייםהריון ולידה_פצ
שלושה למחזור להגיע (יכול להיות שתקין גם יותר זמן, שאלתי על הזמן הזה ספציפית)
משהו שלא הבנתידיליה
את רוצה להפסיק את ההנקה בשביל להיכנס להריון?
מעדיפה שלא.הנקה2
אבל היא גם לא יונקת המון. אני שואבת וזה קשוח ונשאר רק בערב בערך..
אני לא חושבת שיש הבדל בין לשאוב ללהניק מבחינתהריון ולידה_פצ
כניסה להריון.. אבל אולי מנוסות ממני ידעו.
אין הבדל. הגוף ממשיך לייצר חלב.ציפיה.
אז לא בטוח שאת אמורה לקבלדיליה
אני מניקה שנתיים ומקבלת בדר"כ רק אחרי גיל שנה וצפונה...
אז כנראה את מהאלה שלא מבייצות בהנקה..רק טוב=)
יכול להיות שכשתורידי עוד קצת מההנקות (במיוחד בלילה) זה יקרה, אבל גם יכול להיות שרק כשתפסיקי לגמרי.
אפשר הגדרה למה הכוונה לילה?הנקה2
נגיד להניק בערב( 7) ובבוקר( 5) זה סבבה?
אף אחת לא יכולה לענות לך מדוייק, כי זה הגוף שלך..הריון ולידה_פצ
זה בטוח כבר כולל לילה..רק טוב=)
אבל שוב, עדיין זה לא אומר כלום.
ממליצה לך להזמין בדיקות ביוץ מאיביי ובמידה ותקבלי מחזור אחד, נגיד יומיים לפני המקווה תתחילי לבדוק. בהנקה זה יכול להיות לא מסודר ואז תגלי פתאום ביוץ רק שבוע אחרי למשל...
ממליצה לך להזמין בדיקות ביוץ מאיביי ובמידה ותקבלי מחזור אחד, נגיד יומיים לפני המקווה תתחילי לבדוק. בהנקה זה יכול להיות לא מסודר ואז תגלי פתאום ביוץ רק שבוע אחרי למשל...
אני יכולה להשתמש בבדיקות ביוץ בלי מחזור לפני כן?הנקה2
לא מבינה בזה בכלל, ומהאינטרנט זה לא ממש ברור..
ומה הכוונה 'זה בטוח כבר כולל לילה?'
ומה הכוונה 'זה בטוח כבר כולל לילה?'
עונה לך בפרטי..רק טוב=)אחרונה
אני לא קיבלתי מחזור עד שהפסקתי להניק בלילהלהשתמח
בערך חצי שנה אחרי שהפסקתי גלולות
חודשיים זה הגיוני שעדיין לא חזרמלאת אושר
לי לקח כמעט 3 חודשים ואז גיליתי שאני בהריון, בלי שום דימום באמצע (נקלטתי על הביוץ הראשון שהגיע אחרי כמעט 3 חודשים מהפסקת הגלולות...)..
בקרוב אצלך
והמשכתי עם הנקה כרגיל.. אבל זה מאוד אינדוידואלי
בקרוב אצלך
והמשכתי עם הנקה כרגיל.. אבל זה מאוד אינדוידואלי
שבוע טוב😍פוסט חדשאם_שמחה_הללויה
הרצון שלנו "להנות מהילדים".
יש מצבים שאני מתעייפת. ואז אני צועקת על הילדים. או מנסה למנוע קונפליקט. או מוותרת לילדים במקום, בו אני צריכה לעמוד על שלי. או משחדת. או מאיימת. יש מזדהות?😌 בחופשת חנוכה הייתי עם שלושתן בבית והיה לי את זה המון.
אחרי חנוכה קצת נרגע. סידרתי לעצמי מחשבות. שאלתי את עצמי"מה גורם לי לפעול ככה?" הקשבתי ולמדתי. הסקתי מסקנות.
ואני יודעת שיש לי הרבה במה להשתפר ועדיין רוצה לחלוק את זה איתכן.🙂
כשהילדים מתנהגים טוב ואנחנו נהנים מהם, אנחנו שמחות.
אבל כשמתנהגים לא טוב/ מתבכיינים/ מורדים בנו וכו' אנחנו או צועקים עליהם או עושים איתם משא ומתן ומשחדים אותם במשהו חומרי.🍨🍡🍦
יש בנו רצון עז שילדים שלנו יגרמו לנו שמחה, אנחנו לא יכול לסבול את הצעקות/ הבכיינות / מתיחת גבולות שלהם ורוצות להשקיט אותם, כדי שנוכל להמשיך להנות מהמתיקות שלהם ולקבל אהבה.🍬🍭
ככל שהם גדלים, מה לעשות, הם פחות מתוקים ואם כל הרצון של ההורה הוא רק "להנות" מהילד הוא עלול להתאכזב.🤨
אם לחשוב על זה לעומק, הרצון הזה נובע מתכונת אנוכיות שבנו.
הבעיה שכשאנחנו רוצות רק להשביע את האגו שלנו, שזקוק לאהבה, אנחנו עלולות גם לגדל ילדים אגואיסטיים.
ברגע שנבין שבאנו לעולם הזה לעבוד,
נכון, הילדים מתוקים ומסבים לנו המון אושר ושמחה,
אבל הם גם פקדון בידינו שתפקיד שלנו לחנך אותם ולא רק להנות מהם.
מה צריך בשביל לעמוד באתגר?
שוב, להתחבר למקור כל הכח.
לקבל ממנו אהבה.
כדי שתהיי חזקה מספיק.
כשיהיה לך עולם פנימי, ממנו את מקבלת את הכוחות, את לא תצפי לקבל רק אושר ומתיקות מהילדים, יהיה לך יותר קל לסבול את ההתנהגות שלהם וכך לחנך אותם.
האמת, זה יעזור בעוד תחומים. ביחסים עם הבעל, עם ההורים..אבל זה כבר לפוסט אחר.
כשאת לא תולה את האושר שלך רק באנשים, את מתחילה לצאת מאזור האגוצנטריות, בסוף את מקבלת את האהבה שלהם כפרס, ממקום רגוע ושלם. כי את האהבה אי אפשר לדרוש. אפשר רק לזכות בה אחרי שעוברים את מבחני החיים. 🏆
יש מצבים שאני מתעייפת. ואז אני צועקת על הילדים. או מנסה למנוע קונפליקט. או מוותרת לילדים במקום, בו אני צריכה לעמוד על שלי. או משחדת. או מאיימת. יש מזדהות?😌 בחופשת חנוכה הייתי עם שלושתן בבית והיה לי את זה המון.
אחרי חנוכה קצת נרגע. סידרתי לעצמי מחשבות. שאלתי את עצמי"מה גורם לי לפעול ככה?" הקשבתי ולמדתי. הסקתי מסקנות.
ואני יודעת שיש לי הרבה במה להשתפר ועדיין רוצה לחלוק את זה איתכן.🙂
כשהילדים מתנהגים טוב ואנחנו נהנים מהם, אנחנו שמחות.
אבל כשמתנהגים לא טוב/ מתבכיינים/ מורדים בנו וכו' אנחנו או צועקים עליהם או עושים איתם משא ומתן ומשחדים אותם במשהו חומרי.🍨🍡🍦
יש בנו רצון עז שילדים שלנו יגרמו לנו שמחה, אנחנו לא יכול לסבול את הצעקות/ הבכיינות / מתיחת גבולות שלהם ורוצות להשקיט אותם, כדי שנוכל להמשיך להנות מהמתיקות שלהם ולקבל אהבה.🍬🍭
ככל שהם גדלים, מה לעשות, הם פחות מתוקים ואם כל הרצון של ההורה הוא רק "להנות" מהילד הוא עלול להתאכזב.🤨
אם לחשוב על זה לעומק, הרצון הזה נובע מתכונת אנוכיות שבנו.
הבעיה שכשאנחנו רוצות רק להשביע את האגו שלנו, שזקוק לאהבה, אנחנו עלולות גם לגדל ילדים אגואיסטיים.
ברגע שנבין שבאנו לעולם הזה לעבוד,
נכון, הילדים מתוקים ומסבים לנו המון אושר ושמחה,
אבל הם גם פקדון בידינו שתפקיד שלנו לחנך אותם ולא רק להנות מהם.
מה צריך בשביל לעמוד באתגר?
שוב, להתחבר למקור כל הכח.
לקבל ממנו אהבה.
כדי שתהיי חזקה מספיק.
כשיהיה לך עולם פנימי, ממנו את מקבלת את הכוחות, את לא תצפי לקבל רק אושר ומתיקות מהילדים, יהיה לך יותר קל לסבול את ההתנהגות שלהם וכך לחנך אותם.
האמת, זה יעזור בעוד תחומים. ביחסים עם הבעל, עם ההורים..אבל זה כבר לפוסט אחר.
כשאת לא תולה את האושר שלך רק באנשים, את מתחילה לצאת מאזור האגוצנטריות, בסוף את מקבלת את האהבה שלהם כפרס, ממקום רגוע ושלם. כי את האהבה אי אפשר לדרוש. אפשר רק לזכות בה אחרי שעוברים את מבחני החיים. 🏆
אהבתי ממש! כתבת כל כך נכון ומדוייק!אורי$
כרגע בשלב זה של החיים לקחתי את הפוסט שלך למקום שלי שלאו דווקא קשור בנןשא של הילדים
תודה על זה♡
תודה על זה♡
באהבה❤❤שמחה שהועיל לך!!אם_שמחה_הללויה
תודה מקסימה כל פוסט שלך צריכים ללמוד ממנו משהו לחיים ו..רויטל.
נהניתי מאוד שכתבת ''להתחבר למקור בכל הכח''
אלפי תודות לך.
תודה רבה יקרה❤❤אם_שמחה_הללויה
וכותבת בעיקר לעצמי..יש לי עוד הרבה מה ללמוד
מקסימה את! איזה יופי של פוסט, כמו כל הפוסטים שלך ❤️נגמרו לי השמות
ממש תענוג לקרוא אותך, כמה חוכמה ואהבה יש בדברייך ❤️
גם שלך כל פוסט זה משהו מרניןרויטל.
תודה רבה, מקסימה את ❤️נגמרו לי השמות
אני באמת כוותבת מאהבהאם_שמחה_הללויה
איזה כיף שזה מורגש❤
שימחת אותי
שימחת אותי
בהחלט מורגש ❤️❤️נגמרו לי השמות
אהבתי ממש!פלונית5
❤❤❤אם_שמחה_הללויהאחרונה
מעקב הריון עודף בבית חולים..צריך לקבוע תור? או באים??הריון מספר אחת
מתכננת בלניאדו..
ממה שאני יודעת פשוט באיםחגהבגה
^^^^^ בלניאדו פשוט באיםמטילדהאחרונה
התייעצות בית החלמה גם מי שלא הולכתציפיפיצי
הייתי בבית החלמה מיד אחרי השחרור מהבי"ח מיום שישי עד ראשון בבוקר.
חזרתי לבית יותר מותשת כי מיד אחרי הבית החלמה התינוק אושפז.
כרגע אני בבית מארגנת את הילדים בבוקר, קמה בלילה, גם בישלתי לשבת.
תכלס בעלי ממש לא מסתדר עם ארגון הילדים וכן עוזר הם התינוק בלילה כשקם עם כאבי בטן
אבל ממש בא לי עוד לילה בבית החלמה.............
ההתלבטויות שלי הן: קורונה בעליה, הילדים שכבר גם ככה היו הפוכים מזה שאמא לא הייתה
בבית (הייתי מלא בבי"ח בהריון) ואני ממש מרחמת עליהם. וזה שאני לא לגמרי סגורה שבא לי על השקט הזה שוב.
הדבר העיקרי הוא- האוכל. לא לצחוק עליי 
הייתי כמה חודשים בשמירת הריון ואכלתי רק שטויות ואחרי לידה אין מי ששולח אוכל וממש אין
בי כוחות לקום לבשל.
אה ועוד, חשבתי אולי לשמור את זה למלון לי ולבעלי בעוד תקופה רק לא בטוח שזה יקרה.
מה הייתן עושות?
האמת? שולחת את בעלי לקנות אוכל מוכן או מזמינה בעצמיהמקורית
קייטרינג?ציפיפיצי
כן. ברור. לא חסר מקומות שמוכנים אוכל מוכן נורמליהמקורית
ואפילו טעים ואכיל
אם ממש אין בך כח אפילו לדברים שממש קל להכין וגם בעלך לא בעניין אז בוודאי שלקנות, מה השאלה? זה נשמע כביכול מצחיק אבל זה ממש לא. במידה ואין לך עזרה, אז קונים. וכן, גם חד פעמי במחיר מופקע בינתיים אם אין כי להכין כלים
זה לא שעוד יום אחד ייתן לך משו. אבל זה כן עלול להכניס אותך לבידוד ולהקשות על הילדים האחרים
עדיף שתישארי ותקני מוכן
אם ממש אין בך כח אפילו לדברים שממש קל להכין וגם בעלך לא בעניין אז בוודאי שלקנות, מה השאלה? זה נשמע כביכול מצחיק אבל זה ממש לא. במידה ואין לך עזרה, אז קונים. וכן, גם חד פעמי במחיר מופקע בינתיים אם אין כי להכין כלים
זה לא שעוד יום אחד ייתן לך משו. אבל זה כן עלול להכניס אותך לבידוד ולהקשות על הילדים האחרים
עדיף שתישארי ותקני מוכן
^^^^שחרית*
יעלה לך יותר זול מבית החלמה
זה קטע. כי גם לי אחרי בית החלמה הכי קשה זה הקטע של האוכלאחתפלוס
כי שם את באמת מתפרגנת.
מזדהה, וזה בכלל לא מצחיק.
ממליצה לפרגן מידי פעם פינוקים שיעשו את זה.
או כמו שהמליצו אוכל מוכן מידי פעם
מזדהה, וזה בכלל לא מצחיק.
ממליצה לפרגן מידי פעם פינוקים שיעשו את זה.
או כמו שהמליצו אוכל מוכן מידי פעם
הייתי משתפת את בעלי בסיבה.הריון ולידה_פצאחרונה
ולוקחת את הסכום שהייתי משקיעה בבית הבראה וקונה אוכל טעים (מוכן) לבית.
אני לא יודעת באיזה גילאים הילדים, אבל אם הם בגיל שכבר יכולים לחתוך סלט מושקע אז לבקש מהם (מספיק שקונים לזה גם כרוב שחתוך ושטוף כבר וזה ממש משדרג)
אם הם יכולים לקלף ולחתוך תפוחי אדמה- אז להכין מזה פירה/ תפוחי אדמה בתנור ולקנות בשרי מוכן..
אם מנסים את הדברים הקלים לדאוג שמישהו בבית מכין (ולא את!!!) אז הכסף אפילו יספיק ליותר זמן של פינוק באוכל טעים, וזה ישתלם יותר.
עוד רעיונות:
שבעלך יכין ביום אחד שהוא יכול כמות כפולה או משולשת (תלוי כמה את אוהבת) של בסיס לשקשוקה, ותפצלו את זה.
באותו יום תכינו מזה שקשוקה לארוחת ערב או בוקר, וישאר לך לעוד יום שרק צריך לחמם ולהוסיף ביצים..
שבעלך יכין מרק ירקות גדול (שזה לא הרבה עבודה) ואז משתמשים בזה לארוחת ערב, לארוחת צהריים ביום אחר עם קוסקוס וכו..
אני לא יודעת באיזה גילאים הילדים, אבל אם הם בגיל שכבר יכולים לחתוך סלט מושקע אז לבקש מהם (מספיק שקונים לזה גם כרוב שחתוך ושטוף כבר וזה ממש משדרג)
אם הם יכולים לקלף ולחתוך תפוחי אדמה- אז להכין מזה פירה/ תפוחי אדמה בתנור ולקנות בשרי מוכן..
אם מנסים את הדברים הקלים לדאוג שמישהו בבית מכין (ולא את!!!) אז הכסף אפילו יספיק ליותר זמן של פינוק באוכל טעים, וזה ישתלם יותר.
עוד רעיונות:
שבעלך יכין ביום אחד שהוא יכול כמות כפולה או משולשת (תלוי כמה את אוהבת) של בסיס לשקשוקה, ותפצלו את זה.
באותו יום תכינו מזה שקשוקה לארוחת ערב או בוקר, וישאר לך לעוד יום שרק צריך לחמם ולהוסיף ביצים..
שבעלך יכין מרק ירקות גדול (שזה לא הרבה עבודה) ואז משתמשים בזה לארוחת ערב, לארוחת צהריים ביום אחר עם קוסקוס וכו..
שאלה למשפחות שעברו קורונהברכת ה
אם יש כאן משפחות שהילדים חלו, כשההורים היו מחוסנים באופן מלא (סמוך אחרי 2 מנות, או אחרי 3 מנות)
אשמח לשמוע:
א. האם החולים היו מבודדים משאר בני הבית
ב. האם כהורים שהיתם באופן חופשי עם המאומתים, האם למשל הקפדתם להיות בקרבתם רק עם מסיכות או לא וכו.
ג. האם עשיתם בדיקות מעקב להורים
ד. האם היו הורים מאומתים
ה. האם היה תינוק קטן בבית, ואיך התנהלתם איתו ביחס למאומתים (מידע בונוס- בן כמה, האם התחסנת בהריון/הנקה, האם יונק, האם אומת והאם היו תסמינים)
מבחינה רשמית המחוסנים לא צריכים להבדק ולא להתבודד, אבל תוהה מה הסיכוי בכזאת חשיפה צמודה ורצופה באמת לא להדבק, ועד כמה צריכה לחשוש/להתנהל בחשש לסיכוי הדבקה, וגם כמה להפריד/לחשוש לגבי התינוק (בן חודשיים, יונק, התחסנתי חיסון שלישי במהלך ההריון)
אז כל מי שמתאים לה לשתף איך התנהלתם ומה היה- אשמח מאוד לשמוע.
תודה!!!
אשמח לשמוע:
א. האם החולים היו מבודדים משאר בני הבית
ב. האם כהורים שהיתם באופן חופשי עם המאומתים, האם למשל הקפדתם להיות בקרבתם רק עם מסיכות או לא וכו.
ג. האם עשיתם בדיקות מעקב להורים
ד. האם היו הורים מאומתים
ה. האם היה תינוק קטן בבית, ואיך התנהלתם איתו ביחס למאומתים (מידע בונוס- בן כמה, האם התחסנת בהריון/הנקה, האם יונק, האם אומת והאם היו תסמינים)
מבחינה רשמית המחוסנים לא צריכים להבדק ולא להתבודד, אבל תוהה מה הסיכוי בכזאת חשיפה צמודה ורצופה באמת לא להדבק, ועד כמה צריכה לחשוש/להתנהל בחשש לסיכוי הדבקה, וגם כמה להפריד/לחשוש לגבי התינוק (בן חודשיים, יונק, התחסנתי חיסון שלישי במהלך ההריון)
אז כל מי שמתאים לה לשתף איך התנהלתם ומה היה- אשמח מאוד לשמוע.
תודה!!!
ההורים שליDove
היו מחוסנים ואחי הקטן היה חולה
יכול להיות שהוא היה מבודד בחדר אבל ממש לא נראה לי שב100 אחוז, ההורים שלי לא נדבקו ממנו.
יכול להיות שהוא היה מבודד בחדר אבל ממש לא נראה לי שב100 אחוז, ההורים שלי לא נדבקו ממנו.
הזנים עכשיו ממש מדבקיםאוהבת את השבת
שמעתי מכמה משפחות שהורים מחוסנים נדבקו..
הכי חשוב להשקיע בלהפריד תינוקות ומי שלא מחוסן פשוט כי יותר סיכוי שפחות ישפיע עליו קשה בטווח הקצר והארוך..
הכי חשוב להשקיע בלהפריד תינוקות ומי שלא מחוסן פשוט כי יותר סיכוי שפחות ישפיע עליו קשה בטווח הקצר והארוך..
אנחנוזמני לשליש1
נדבקנו ממישהי שחוסנה 3
אני חוסנתי 2 ולא עשיתי שלישי ונדבקתי מהילדים, בעלי חוסן 3 ולא נדבק (היה איתם בערבים בעיקר, אני כל היום)
אני חוסנתי 2 ולא עשיתי שלישי ונדבקתי מהילדים, בעלי חוסן 3 ולא נדבק (היה איתם בערבים בעיקר, אני כל היום)
אנחנו פעמייםשבעבום
בפעם הראשונה זה היה סמוך לחיסונים הראשונים. לא הפרדנו בכלל, יצאנו כרגיל עם הקפדה יתרה על מסיכות . (חוץ מלעבודה שלי שם לא הסכימו שאבוא..) לא נדבקנו.
בפעם השנייה, מעל חצי שנה אחרי החיסונים, לפני חיסון שלישי, אחד מאיתנו(מחוסן)נדבק ממחוסן וגם הילדים שלא נדבקו בסבב הקודם. על פי הוראות משרד הבריאות באותו זמן לא ניתן היה לצאת אם לא שמרנו בידוד מהחולים. ההורה החולה טיפל בילדים החולים, ההורה השני השתדל לשמור על בידוד מהם ויצא מהבית כרגיל. על שאר בני הבית המחלימים...
לא כ"כ ודעת מה הוראות משרד הבריאות כרגע...
ההורים שלי ואחותי היו חוליםמאמינה ומתאמנת
בהתחלה אחותי הייתה חולה והם השתדלו לשמור מרחק, תוך כדי שעשו בדיקה כל יום. כל אחד ישן בחדר אחר עד שהם גילו ששלושתם מאומתים, ולסלון הם יצאו עם מסכות
אבא שלי נדבק אחרי שלושה חיסונים ואמא שלי אחרי שניים (עבר קצת יותר מחצי שנה מהשני) אחות אחרת שלי שהייתה מחוסנת בחיסון שלישי ונחשפה אליהם לא נדבקה
אבא שלי נדבק אחרי שלושה חיסונים ואמא שלי אחרי שניים (עבר קצת יותר מחצי שנה מהשני) אחות אחרת שלי שהייתה מחוסנת בחיסון שלישי ונחשפה אליהם לא נדבקה
עונהאורוש3
אנחנו היינו עוד מתי שחייבו גם מחוסנים להיות בבידוד (זה שלא חובה זה רק מאוקטובר).
לא הפרדנו בבית. אמרנו שעד כה מבחוץ נזהרנו מאוד. אבל אם זה בבית אז זהו. אולי זה שונה כשיש בני נוער ולא ילדים צעירים.
בעלי מחוסן 3 חלה. אני מחוסנת 3 לא נדבקתי והייתי עם כולם בצמוד.
אחד הילדים לא נדבק. אני והוא נבדקנו ממש כל יומיים. כי בעצם ברגע שחיובי מתחילים 10 ימים אז לא רצינו לגלות בסוף.
אחרי חודש עשינו סרולוגית ויצא חיובי. אין לנו מושג מתי היה חולה. לא צמוד כי לפני היינו בעוד בידוד וכולם היו שליליים.
לא יודעת מה הייתי עושה עם בן חודשיים. כי בדיקות תדירות נשמע לי קצת התעללות. אם כי את יכולה לומר להם לקחת רק מהפה (כל פעם ממציאים משהו אחר. פעם שעד גיל ארבע רק בפה. פעם שחייב באף).
בהצלחה רבה! שיעבור לכולם בקלות!
לא הפרדנו בבית. אמרנו שעד כה מבחוץ נזהרנו מאוד. אבל אם זה בבית אז זהו. אולי זה שונה כשיש בני נוער ולא ילדים צעירים.
בעלי מחוסן 3 חלה. אני מחוסנת 3 לא נדבקתי והייתי עם כולם בצמוד.
אחד הילדים לא נדבק. אני והוא נבדקנו ממש כל יומיים. כי בעצם ברגע שחיובי מתחילים 10 ימים אז לא רצינו לגלות בסוף.
אחרי חודש עשינו סרולוגית ויצא חיובי. אין לנו מושג מתי היה חולה. לא צמוד כי לפני היינו בעוד בידוד וכולם היו שליליים.
לא יודעת מה הייתי עושה עם בן חודשיים. כי בדיקות תדירות נשמע לי קצת התעללות. אם כי את יכולה לומר להם לקחת רק מהפה (כל פעם ממציאים משהו אחר. פעם שעד גיל ארבע רק בפה. פעם שחייב באף).
בהצלחה רבה! שיעבור לכולם בקלות!
אצל אחותי בהתחלה החולה היה בבידוד מהאחיםלפניו ברננה!
עם ההורים המחוסנים נתנו לו להיות במגע (כמובן לא בהגזמה.. לא יודעת אם חיבוקים ומגע פיזי, אבל לא שמרו על מרחק ל 2 מטר) ברגע שהיה עוד מאומת בבית כבר היה לא הגיוני להתחיל לעשות הפרדה בין מאומתים לחולים בתוך הבית.
אחותי, מחוסנת ב3 מנות נדבקה
גיסי בשלב מסויים הפסיק להבדק ופשוט נזהר מאוד מאוד בעבודה...
אחותי, מחוסנת ב3 מנות נדבקה
גיסי בשלב מסויים הפסיק להבדק ופשוט נזהר מאוד מאוד בעבודה...
רפואה שלמה לכולכם!מכחול
תודה רבה לכולן על התגובות!ברכת האחרונה
מתפללים לטוב 😷
טיפים לאם המתחילה טעימותהשלך על ה' יהבך
אז בעזרת השם יתברך עוד שבועיים החמודי בן חצישנה (הזמן עף), נכון לעכשיו על הנקה מלאה ברוך השם , אשמח לדעת איך זה עובד , מה נותנים ומתי , כמה מכל דבר , איך אדע בשלב מסוים שאכן הספיק לו (הוא פשוט יכול לא לרצות לינוק?), מה כן ומה לא , וכו.
תודה יקרות ❤️
תודה יקרות ❤️
כבר חצי שנה??אמא_טריה_ל-2
גם שלי אוטוטו, לא ייאמן
מתחילים במרוסק, עדיף בלנדר (לרוב יותר קל להם).
קודם ירקות אחר כך פירות.
ירקות מומלצים - קישוא, דלעת, בטטה, תפוח אדמה, גזר.
פירות מומלצים- תפוח, אגס, בננה, אבוקדו.
הכל מבושל חוץ מבננה ואבוקדו כמובן.
אני קילפתי בהתחלה כדי לא להעמיס על העיכול, אבל התחלתי ב4 חודשים, אז זה יותר עדין.
הגישה השמרנית אומרת כל פעם ירק אחר ליומיים שלושה, לבדוק אלרגני. יש כאלה שנותנת הכל יחד.
לירק אפשר להוסיף שמן זית, לפרי שקדיה או טחינה.
שקדים, שומשום, ביצים וכדומה הם אלרגנים, אז לתת ביום עדיף ולא עם עוד משהו חדש, אלא בשילוב מאכלים שכבר בדקת.
את מתחילה בחצי שנה ולא 4 חודשים, אז זה לא טעימות, זה ביסוס 2 ארוחות, שאמורות להחליף 2 הנקות בהמשך.
את אמורה להגיע לארוחה אחת פרי ואחת ירק, שכוללת שומן ופחמימה. אבל כל שלב בהדרגה.
כמובן שבהמשך טוחנים פחות, עוברים לריסוק, ואז חתיכות, לאט לאט.
בשר יכול להשתלב במרק טחון בהתחלה, ממליצים הודו.
מבחינת כמות הוא מכתיב. ותמיד תציעי ציצי אחרי, עד שתראי תוך כמה זמן שזה כבר לא נחוץ וזה ממש מחליף ארוחה.
שאלות?
מתחילים במרוסק, עדיף בלנדר (לרוב יותר קל להם).
קודם ירקות אחר כך פירות.
ירקות מומלצים - קישוא, דלעת, בטטה, תפוח אדמה, גזר.
פירות מומלצים- תפוח, אגס, בננה, אבוקדו.
הכל מבושל חוץ מבננה ואבוקדו כמובן.
אני קילפתי בהתחלה כדי לא להעמיס על העיכול, אבל התחלתי ב4 חודשים, אז זה יותר עדין.
הגישה השמרנית אומרת כל פעם ירק אחר ליומיים שלושה, לבדוק אלרגני. יש כאלה שנותנת הכל יחד.
לירק אפשר להוסיף שמן זית, לפרי שקדיה או טחינה.
שקדים, שומשום, ביצים וכדומה הם אלרגנים, אז לתת ביום עדיף ולא עם עוד משהו חדש, אלא בשילוב מאכלים שכבר בדקת.
את מתחילה בחצי שנה ולא 4 חודשים, אז זה לא טעימות, זה ביסוס 2 ארוחות, שאמורות להחליף 2 הנקות בהמשך.
את אמורה להגיע לארוחה אחת פרי ואחת ירק, שכוללת שומן ופחמימה. אבל כל שלב בהדרגה.
כמובן שבהמשך טוחנים פחות, עוברים לריסוק, ואז חתיכות, לאט לאט.
בשר יכול להשתלב במרק טחון בהתחלה, ממליצים הודו.
מבחינת כמות הוא מכתיב. ותמיד תציעי ציצי אחרי, עד שתראי תוך כמה זמן שזה כבר לא נחוץ וזה ממש מחליף ארוחה.
שאלות?
וואי ממש תודה לך !! מאמינה שכשאתחיל לו עוד אתייעץ וכןהשלך על ה' יהבך
לגמרי טס !!! מה שלומך ?
ממממאמא_טריה_ל-2
תשובה מורכבת
הוא אמור בינואר להיכנס למעון
מצד אחד כאילו חיכיתי לזה כדי שאוכל לחזור לעצמי קצת... התפטרתי, אז יש לי קצת זמן לחתום אבטלה ולחפש עבודה חדשה בנחת, ובא לי קצת זמן איכות עם עצמי
מצד שני ככל שזה מתקרב אני ממש מקבלת רגליים קרות - אולי הוא קטן מדי, איך אצליח להיפרד, האם יהיה לו טוב, האם זה יעשה לי טוב...
מלא פחדים צפים
הזמן איתו בבית מאתגר, אבל גם מהמם ויקרא מפז
פתאום שזה אוזל אני מרגישה לא מוכנה להיפרדות, אפילו שלכאורה רציתי בה
הוא אמור בינואר להיכנס למעון
מצד אחד כאילו חיכיתי לזה כדי שאוכל לחזור לעצמי קצת... התפטרתי, אז יש לי קצת זמן לחתום אבטלה ולחפש עבודה חדשה בנחת, ובא לי קצת זמן איכות עם עצמי
מצד שני ככל שזה מתקרב אני ממש מקבלת רגליים קרות - אולי הוא קטן מדי, איך אצליח להיפרד, האם יהיה לו טוב, האם זה יעשה לי טוב...
מלא פחדים צפים
הזמן איתו בבית מאתגר, אבל גם מהמם ויקרא מפז
פתאום שזה אוזל אני מרגישה לא מוכנה להיפרדות, אפילו שלכאורה רציתי בה
וואי מבינה ממש !!! חיבוק ענקי אני בטוחה שזה יעשה לך טוב שהשלך על ה' יהבך
וגם לבייבי לדעתי זה כבר גיל שהם יותר עצמאיים יחסית , ואם את מרגישה שאת צריכה את הזמן שלך לעצמך זה לגמרי מה שנכון לך כנראה , וחוץ מזה כל עוד את בבית את יכולה תמיד להוציא מוקדם מהמעון ולהנות משני העולמות ❤️❤️❤️ בהצלחה בכל יקרה
תודה על החיזוקים!!אמא_טריה_ל-2
לגמרי בונה על קליטה הדרגתית ממש, בקצב שלנו...
בהצלחה ❤️השלך על ה' יהבךאחרונה
מוסיפה:ציפיה.
לא כל התינוקות אוהבים טחון.
לא משנה באיזה גיל, חשוב להתחיל לאט, כי כל מערכת העיכול שלהם צריכה להתרגל לדבר החדש.
ההנחיה היום (זה משתנה כל כמה שנים) היא שלא צריך להפריד בין מאכלים שונים, מלבד מאכלים אלרגנים: בוטנים, שקדים אגןזים, טחינה, סויה, ביצים, גלוטן (=יש רגישות לגלוטן, זו חא אלרגיה), פירות טרופיים כמו מנגו. יש מצב שיש עוד ושאני לא זוכרת את כולם.
יכול להיות שבהתחלה התינוק שלך לא יבין כל כך מה את נותנת לו. אבל עם הזמן הןא יבין. התינוק שלי צועק לפעמים כשאנחנו אוכלים לידו ואני לא נותנת לו.
לא יודעת לענות לגבי ביסוס ארוחות. אנחנו עדיין לא שם.
לא משנה באיזה גיל, חשוב להתחיל לאט, כי כל מערכת העיכול שלהם צריכה להתרגל לדבר החדש.
ההנחיה היום (זה משתנה כל כמה שנים) היא שלא צריך להפריד בין מאכלים שונים, מלבד מאכלים אלרגנים: בוטנים, שקדים אגןזים, טחינה, סויה, ביצים, גלוטן (=יש רגישות לגלוטן, זו חא אלרגיה), פירות טרופיים כמו מנגו. יש מצב שיש עוד ושאני לא זוכרת את כולם.
יכול להיות שבהתחלה התינוק שלך לא יבין כל כך מה את נותנת לו. אבל עם הזמן הןא יבין. התינוק שלי צועק לפעמים כשאנחנו אוכלים לידו ואני לא נותנת לו.
לא יודעת לענות לגבי ביסוס ארוחות. אנחנו עדיין לא שם.
טעימות צריכות להיות הכמות של עד 2 כפיות. מתחיליםבתי 123
מפרי או ירק מבושלים וטחונים טוב.
נותנים יומיים טעימה ואם לא הופיעו תופעות של אלרגיה מותר לתת כמות גדולה ביום השלישי (בפועל לרוב התינוקות לוקח זמן להגיע לכמות של מנה) בעצם כל שלושה ימים אפשר להוסיף משהו חדש.
במיוחד להקפיד שהאלרגניים יהיו כטעימה בנפרד. מגיל חצי שנה לפי טיפת חלב מותר לתת הכל חוץ מחלב ניגר ודבש. אני לא נותנת ביצים עד גיל 10 ח/ שנה פעם זו הייתה ההנחייה.
את יכולה לתת מנה של פרי או ירק ואח"כ להניק ארוחה מחליפה מנת הנקה רק כשיש בה את כל אבות המזון. ועד גיל שנה משלבים גם הנקה או תמ"ל גם אם הילד כבר אוכל ארוחות
בהצלחה
נותנים יומיים טעימה ואם לא הופיעו תופעות של אלרגיה מותר לתת כמות גדולה ביום השלישי (בפועל לרוב התינוקות לוקח זמן להגיע לכמות של מנה) בעצם כל שלושה ימים אפשר להוסיף משהו חדש.
במיוחד להקפיד שהאלרגניים יהיו כטעימה בנפרד. מגיל חצי שנה לפי טיפת חלב מותר לתת הכל חוץ מחלב ניגר ודבש. אני לא נותנת ביצים עד גיל 10 ח/ שנה פעם זו הייתה ההנחייה.
את יכולה לתת מנה של פרי או ירק ואח"כ להניק ארוחה מחליפה מנת הנקה רק כשיש בה את כל אבות המזון. ועד גיל שנה משלבים גם הנקה או תמ"ל גם אם הילד כבר אוכל ארוחות
בהצלחה
תודה רבה רבה על המענה המפורט יקרה ❤️השלך על ה' יהבך
גזים עם ריח רע לתינוק יונקהשלך על ה' יהבך
מה עושים ? לאחרונה התחיל מרווחים גדולים יותר ביציאות נניח פעם בשלושה ימים , הוא לא נראה סובל אבל הריח לא נעים בכלל , מעיד על משהו או תקין ? בלחץ . הנקה מלאה עוד לא טעם דברים אן משו
לא נשמע בעייתי...אמא_טריה_ל-2
בן כמה הוא?
לפעמים אגב צינון, שיניים, טיפות ברזל - עושים שינויים ביציאות
לפעמים אגב צינון, שיניים, טיפות ברזל - עושים שינויים ביציאות
קרה לנו גם🤭רק שאלה לי
שאלנו איזה רופאה מומחית בזמנו והיא לא התרגשה בכלל
זה דיי נפוץבאורות
הוא יונק כרגיל? תנסי להגביר שתיה מצידךך
תודה אני באמת בקושי שותה , אשתדל !השלך על ה' יהבך
כן רגילהשלך על ה' יהבךאחרונה
תודה בנות הרגעתן ❤️השלך על ה' יהבך
הנקת לילהעזה כמוות אהבה
היי, אני אמא לתינוק מתוק בן שבעה חודשים.
אני מניקה הנקה מלאה, ומשלבת עם מוצקים. הוא משתדל לאכול אותם במשך היום במעון הוא אוכל יפה.
אשמח לדעת איך אפשר לגמול מהנקת לילה, הוא התחיל לאחרונה לקום כל שעתיים וזה מתיש!!
לא לוקח בקבוק או מוצץ.
אשמח לתגובות, תודה!
אני מניקה הנקה מלאה, ומשלבת עם מוצקים. הוא משתדל לאכול אותם במשך היום
במעון הוא אוכל יפה.אשמח לדעת איך אפשר לגמול מהנקת לילה, הוא התחיל לאחרונה לקום כל שעתיים וזה מתיש!!
לא לוקח בקבוק או מוצץ.
אשמח לתגובות, תודה!
ממה שהיה אצלנואפונה
סביב הגיל הזה התחילו להתעורר יותר וזה ככל הנראה היה מרעב. נסי להשקיע בארוחת ערב משביעה (חלבונים שומנים)
לא להניק כל שעתייםאמא_טריה_ל-2אחרונה
להחליט שאת מניקה נניח כל 3 שעות, ואם קם לפני - לנסות להרשים בלי הנקה. עדיף אפילו שאבא יקום אליו...
לא בטוח שיהיה קל, אבל אם הוא אוכל ויונק יפה ביום - אין סיבה שינק כל שעתיים בלילה...
לא בטוח שיהיה קל, אבל אם הוא אוכל ויונק יפה ביום - אין סיבה שינק כל שעתיים בלילה...