פורום הריון ולידה (עמוד 1826)

את מחוסנת?
יש לך תסמינים?

בעזרת השם יהיה בסדר.
אין לך כרגע מה לעשות זו המציאות...
בראש השנה נקבע הכל אז דברי עם השם ותהיה שנה בריאה ומתוקה ומלאה בבשורות טובות!
🤗

כמה זה אמור לעלות?

תבררי איזה קופה טובה יש באזור, עם דגש על הצרכים של הילד וזמן המתנה סביר לרופאים ותעבירו אותו.
לא חייבים להעביר את כל המשפחה.
שימי לב שהמעבר עלול לקחת כמה חודשים (זה פעם ברבעון אאלט, אבל צריך להגיש בקשה 3 חודשים מראש) אז אם את רוצה לעבור מהר שווה לבדוק מתי המועד הקרוב להגשת בקשה ולהסדיר הכל לפני.

אישית אני מאוד אוהבת את כללית. בכל מקום שאני מגיעה הם סבלניים ואדיבים. והשירות שלהם מצויין אצלנו.
אך יש עוד הרבה דברים לא טובים אפשר להתחיל לשקול

החוויה שהיתה לנו מכללית היתה די גרועה בהרבה תחומים (שירות, מקצועיות, תורים ועוד כל מיני..) וממש מרוצים מהמעבר לקופה אחרת

אם באיזור בית שמש אני יכולה לנסות לעזור אולי

היינו אצל רופאי התפתחות בטיפת חלב, שם יש בשיגרה רופאי התפתחות,
והיינו אצל נוירולוג (מסתבר שהרבה פעמים רופא התפתחות הוא נוירולוג או להיפך, לא זוכרת) בהתפתחות הילד. זה היה תור די זריז.

הרופא ילדים הנוכחית שלנו ממש בקיאה לגבי למי ולאן ואיך לפנות. יש מזכירות שמבינות בזה.(ויש מרפאות שלא זה ולא זה 😬)

קופה תוך שניה יסדרו לך את זה על הצד הטוב ביותר

זה תחום מאוד חסר בארץ
אני מכירה אחד בעפולה אם רלווננטי..

קשה לקבל שלילי תחכי לאחרי ר"ה..
אם לא אז תבדקי.
אני אישית הייתי בודקת.

תכלס, אי אפשר לדעת כמובן.. אלו תחושות של לפני מחזור (כמו שאת בעצמך מתארת) אבל גם של לפני הריון.
אני בתחילת ההריון רצתי כל דקה לשירותים והרגשתי דברים דומים למה שאת מתארת (בלאגן בבטן בד''כ לא היה לפני מחזור אצלי) ואפילו התערבתי עם בעלי שזה מחזור..

מקווה איתך שזה הריון מיוחל ומרגש ותקין🙏💗

שאחכה לאחרי ר"ה.

וגם אם לא!!❤️8

גם לי לפני ההריון הייתה הרגשה שעוד רגע זה מחזור ומרוב שהייתי בטוחה שאני לקראת מחזור לא רציתי לבדוק הריון

בהיריון הראשון גם אני בדקתי כל שניה בשירותים כי חשבתי שאוטוטו אני מקבלת..
בע"ה שתתבשרי בבשורות טובות❤
שנה טובה😘

האמת, שאם זה בטוח איחור, אני הייתי בודקת.. כי אם זה מטיפולים אז את יודעת בדיוק מתי הביוץ, ואם עברו שבועיים ואין מחזור אז ממש יש סיכוי.. אלא אם כן את עם תמיכה, ואז יכול להיות שאין הריון אבל גם לא תקבלי עד שתפסיקי עם התמיכה.. שיהיה בטוב מה שלא יהיה!

יודעת שהביוץ הייה בוודאות יום שיש לפני שבועיים ככה שיש איחור בלי תמיכה לכן חושדת ...

יש בטא מחוץ לעיר שלי וזה הרבה נסיעה וגם הייתי בטוחה שאקבל מחזור ככה שלא רציתי סתם לנסוע ...

אם אין בדיקה בבית את יכולה לשמור קצת שתן ראשון בכוס וללכת לקנות (🙈)
עוד חיבוק גדול. הלוואי ממש❤️🙏

כדי שאוכל עוד להתפלל בחג על היריון.

לא יווצר בחג פתאום הריון שיופיע בבדיקה בחמישי.
להיפך אם זה הריון היא תוכל להתפלל עליו ועל התינוק ואם לא היא תדע להתפלל על החודש הבא בעז"ה

האפשרות קיימת.

מרגיש לי כמו להתפלל על מין העובר אחרי שמגלים הריון ועוד לא יודעים מה זה.
זה הרי לא ישתנה.

עכשיו היא היא מתפללת שיהיה תקין וימשיך בידיים מלאות....הרי היא יודעת מתי היה הביוץ, אז כנראה יש משהו....

אם היא בודקת היא תדע אם יש או אין.
ציפיה. הציעה לא לבדוק כדי להתפלל בעיני זו לא סיבה לא לבדוק
יש סיבות אחרות לא זו

דווקא הייתי בודקת לפני ראש השנה,
ככה אם יש בשורה טובה, זה הזמן הכי מרגש שיכול להיות לקבל אותה ואם משמיים הוחלט שזה עוד לא הזמן, יהיו לך יומיים לעכל ולהתפלל מעומק הלב לקראת השנה החדשה..
מאחלת לך מכל הלב שהשנה הזו תביא בכנפיה בשורות טובות ומתוקות!!

ולי היה מאוד טוב אצלו.
הוא ענייני ונעים (ממש לא פטפטן ושיחות נפש, לא לצפות לזה)
רגוע ומקצועי.

אני גם ממליצה עליו.רופא מעולה

ועל ד"ר הילה הוכלר
ועל ד"ר אלון ספיר

ויכולה להבין את הקטע של הדימומים...

מקבלת בשער בנימין ובכוכב השחר

בנושא זה במיוחד

המרכז לבריאות האישה במסילת ישרים בירושלים.
איש מקסים ומקצועי.

מציעה להתיעץ עם מכון פועה.
הם יוכלו לברר את כל הרקע שלך (גיל, לידות, את על אמצעי מניעה?, סיפור משפחתי וכו) ולכוון אותך לרופא שהכי מבין בתחום בקופח שלך..
ואולי אפילו יחשבו על מענה פשוט שבהדרכתם תוכלי לעשות הכל דרך הרופא הרגיל שלך...

אשמח לעזור

רציתי להמליץ על מישהי מקסימה אבל אז ראיתי שביקשת בלאומית והיא מקבלת במאוחדת ומכבי.

ולא היה לי שיטפונות רק כל הזמן דימומים,

מה גם שזה לא עובר,

רק אחרי חצי שנה הצלחתי לעשות הפסק כמו שהייתי רגילה,

בהצלחה מותק!

יש כדורים שממש עזרו לי,

של טיפות הרב מירושלים.

 

היא הייתה בלחץ שמא היא בהריון..

אבל בלי קשר במצח לא תמיד זה אינדיקציה אלא בצד המצח זאת אומרת ליד הראש, ברכות... ככה אני מזהה אצלם חום...

לא יודעת בקשר לכפות היידים

לגבי המצח אצלי הם יכולים להיות עם מצח קר ו39 מעלות חום

קרה כמה פעמים שהיה קשה לי לזהות שיש חום בגלל זה.

רפואה שלמה!

אולי לא תתני נורופן, ואז תוכלי לעקוב בצורה טובה יותר אחרי עלית החום. קצת קשה לעקוב אם עולה או יורד אם כל פעם מורידים עם נורופן.
לא חובה להוריד חום...בטח שלא ב38.1...
אפשר לתת.לגוף לעשות את שלו, ואם הילד לא סובל אז הכל בסדר.
(בן שבעה חודשים שלי. היה עם 39 שלושה ימים. לא נתתי כלום אפילו פעם אחת. הכל בסדר)

תתחילי בלדבר עם המנהלת בצורה נעימה

הם צריכים לכסות אותו, כדי שלא יהפך לשרותים של חתולים. אבל ארגז חול זה דבר נפלא, בריא מאוד להתפתחות המוטורית והרגשית( אומרת מידע מקצועי).
ומאוד חבל שאין כבר כמעט גני משחקים עם חול. אני מתנחמת הזה שיש בגנים, ולפחות שם הילדים משחקים בחול.

שנה שעברה היתה אמא אחת שלא הרשתה לבת שלה לשחק בחול. אז היו מוציאים אותה לחצר זחילה.
אם מפריע לך החול את יכול לבקש מהמטפלות שהיא לא תהיה בחול.

הייתי במצב כמו שאת מתארת .
ופחדתי! פחדתי נורא.
הייתי בוכה מלא ומתבאסת ומפחדת על העתיד ואיך אתאושש
וגם לא יכולתי לנסות היפוך כי לא עושים עם תאומים.
ובסוף ילדתי בניתוח והתאוששתי מהר מאוד.
לא בטוחה שכאב לי יותר מאשר לנשים עם תפרים אחרי לידה נרתיקית.
ונכון הייתי צריכה למנוע במשך שנה אבל גם ככה לא הייתי מסוגלת לחשוב לפני על הריון נוסף.
ואל תדאגי אפשר בעזרת ה' ללדת רגיל אחרי ניתוח. הרבה נשים יולדות רגיל והכל בסדר.
ויש גם יתרונות בניתוח:
את יודעת בדיוק מתי את נוסעת ללדת
ואת לא מרגישה צירים
ותוך כמה דקות מתחילת הניתוח את נפגשת עם האוצר שלך שכל כך חיכית לו.
ומי אמר שחויה של לידה זה לסבול צירים וכאבים.
תהיה לך חויה מסוג אחר
ובעזרת ה' עוד תוכלי ללדת רגיל ולחוות גם את זה.
מקוה שתצליחי להתעודד ולהתחזק ושהכל יהיה כשורה ועל הצד הטוב ביותר ובידיים מלאות!!!
שולחת חיבוק חזק❤️

כשאמרו לי בחדר לידה שעוברים לקיסרי.
רציתי למות. הרגשתי ככ רע ככ מאוכזבת ככ פוחדת..
באמת זה חוייה לא פשוטה.
אבל אני יעודד אותך.
שבסוף ההחלמה הייתה זריזה ממש. מהתיאורים של הגיסות שלי יותר קל מלידות רגילות.
לא היה לי את ההתכווציות המטורפות אחרי הלידה (והנקתי מלא).
לא היה דימום!!!!! ממש נגמר לי תוך שבועים.
ולי אישית ממש היה פחד למה יקרה ללמטה אחרי . ובה ה פשוט עיכב לי את הדאגה .
ועוד כל זה היה לי בחירום.
אז אפילו צירים לפני לא יהיו לך

בשמחה רבה אחרי יותר מ12 שעות של צירים חחחחח סופסוף הורדם המקום..

יכולה לעודד שיש לי אחות שילדה כמה לידות נוספות רגילות אחרי ניתוח קיסרי.

ויכולה לכתוב משהו נוסף- שמכירה כמה נשים שילדו לידת עכוז בביקור חולים.
יש להם מומחיות מסוימת בזה...
כמובן רק אם את רוצה לנסות.
וחיבוק😘

מאחלת לך שלא תזדקקי לניתוח בסופו של דבר, אבל- גם אם כן, זה לא סוף העולם.. אומרת לך בתור מישהי שמתוכננת בקרוב לקיסרי השלישי. 2 הלידות הקודמות שלי התחילו כנסיונות לידה רגילה אבל זה לא הלך והסתיימו בניתוחים ואכן התאכזבתי במיוחד בפעם הראשונה, אבל בסופו של דבר האימהות שלי לא שונה משל אימהות ילדו בלידות רגילות.. מודה ל-ה' על הילדים המתוקים, איך הם נולדו זה פחות חשוב. הימים הראשונים אחרי הניתוח לא קלים אבל לא חוסכים במשככי כאב ושבוע אחרי הניתוח כבר מרגישים הרבה יותר טוב. ולפחות הפעם בניתוח שיהיה מתוכנן בע"ה ולא דחוף, ייחסכו ממני לפחות הצירים הנוראיים... דרך אגב אם הגיל לוחץ לא חייבים לחכות בדיוק שנה, אפשר גם פחות אבל בידיעה שאם הלידה הבאה צפויה להיות פחות משנה וחצי מהניתוח ייתכן שימליצו שוב על ניתוח בגלל המרווח הקצר. ואולי זה עדיף להסתכן בניתוח חוזר מאשר לקחת סיכון שיהיה קושי להרות. בכל מקרה מאחלת שילך כמו שתרצי והעיקר בידיים מלאות ובריאות! 

ראשונות כל הזמן.
ממליצה להתקשר ולקבוע תור לרופא שם. בכל משמרת יש רופא שמיילד עכוז. יש לגיסתי חברה שילדה עכוז ראשון בביקור חולים.
יש קבוצת פייסבוק שנקראת לידת עכוז זאת גם אפשרות ואני ממש ממליצה להיכנס.

בלידה ראשונה בביקור חולים.
אחרי שכל נסיונות ההיפוך לא הצליחו. .
הייתה חוויה ב"ה ממש טובה
אם את בקטע באמת תתקשרי אליהם תראי מה התנאים..

הלידה הראשונה שלי היתה סיוט טראומתית והסתכמה בקיסרי חירום בהול..
אחרי החוויה הזאת הבנתי שיותר חשוב תינוק חי ובריא.
)ילדתי אחר כך עוד לידה 'רגילה' ועוד אחת קיסרי יותר בנחת..(

נכון שאחרי לידה רגילה ההחלמה יותר מהירה ופשוטה אבל לפעמים עושים מניתוח קיסרי כלכך סיפור וזה לא כזה נורא.. צריך לזכור שהכי חשוב שכולם יצאו בריאים ושלמים!

1. וודאות. !!. !!
את לא מסתובבת בחודש תשיעי על קוצים, עם מסמכים לכל מקום שהולכים.
את יודעת בדיוק, מתי ובאיזה שעה הילד שלך יוולד.
לא צריכה לתכנן דברים או לא לתכנן דברים כי אולי תלדי.
הכל מאד ברור וידוע.

2. לא תסבלי צירים.
צירים. זה. הכי. נוראי. בעולם.
לא צוחקת, זה באמת באמת נוראי.
כאב שאין לך מושג שקיים כמוהו.
את לא יכולה לצפות כמה תכאבי, וה"הפתעה" נוראית. באמת.
ומה הקטע? שהכאב רק הולך וגובר.
אז נכון שיש אפידורל, אבל ברוב המקומות אי אפשר לקבל לפני פתיחה 4 וגם ממליצים בצירי לחץ שלא להוסיף מינון כדי לדעת מתי ללחוץ ואלה הצירים הכי הכי כואבים שאין לך איך להתחמק מהם.

3. לא יהיו לך קרעים, חתכים, שריטות ושאר בעיות באיזור הרגיש.
תקראי פה בפורום ותראי כמה סבל.
כל תפר זה סיוט. אפילו אחד קטן.
(מוסיפה בסוגריים שלא בטוח שיהיה אבל יש הרבה סיכויים בלידה רגילה לתפרים)

אמנם יהיו תפרים וצלקת, אבל באיזור אחר לגמרי. וזה לגמרי משנה את המציאות.

4. קיסרי אלקטיבי/ידידותי הוא הרבה יותר בטיחותי.
מאשר חירום אם ח"ו תנסי ללדת עכוז ויגיעו למצב חירום.
זה ניתוח מתוכנן, שלא נמצאים בו בלחץ לחיי העובר, הכל מתנהל בבטיחות ובמיומנות גבוהה בלי לחץ של זמן.
החתך, התפירה.. הכל מאד מבוקר ואיטי.
תנסי לגגל קיסרי צרפתי, זוהי שיטת ניתוח עם חתך שונה מקיסרי רגיל שאומרים שההחלמה הרבה יותר מהירה.

*לא בטוח שגם אם תלדי רגיל תרצי ילד נוסף ישר אחרי הלידה.
*בהתאוששות לוקחים הרבה משככי כאבים. גם אשה שיולדת רגיל לוקחת משככי כאבים. זה סוג כאב שונה, זה הכל.

הערה אחרונה
אני ילדתי לידה אחת עד כה. לידה רגילה. ללא תפרים.
נשמע חלומי?
בכלל לא. היה לי נוראי.
אם ומתי שאתחיל לחשוב על עוד ילד, ברור לי שיש סיכוי גבוה שאלך מלכתחילה על קיסרי אלקטיבי. רואה בו הרבה יותר יתרונות.
(אל תתחילו להטיף לי על זה.)

ילדת רק לידה אחת, לידה ראשונה שלרוב טראומתית. את לא יודעת באמת מה זה קיסרי...
אני יכולה לומר, בתור אחת שעברה בערך את כל סוגי הלידות (לידה ראשונה עם חתכים ותפרים, לידות בלי אפידורל ועם, לידה אחת ארוכה, קיסרי חירום וקיסרי דחוף) - שאני מעדיפה פי כמה לידה רגילה, אפילו עם תפרים בסוף, מאשר ניתוח קיסרי.
כי תפרים באזור הלידה, כמה כואבים שהם יהיו (והם כואבים! במשך שבועיים בקושי יכולתי לשבת), לא מגיעים לרמת הכאב של התפרים והסיכות שאחרי ניתוח קיסרי... ההבדל היחיד הוא שאחרי ניתוח "הרשיתי" לעצמי לקחת משככי כאבים (אני כמעט אף פעם לא לוקחת) - ועדיין כאב לי... וההתאוששות הייתה הרבה יותר ארוכה מאשר לאחר הלידה עם התפרים...
וזה בלי לדבר על החוויה של הלידה עצמה - אמנם בלי כאב פיזי, אבל זה בהחלט לא נעים לשכב בידיים קשורות עם אור חזק, עם מלא אנשים סביבך ולהרגיש שמתעסקים לך שם למטה...

טוב, זה אולי לא חכם לכתוב את כל זה בשרשור כזה, כשהפותחת אולי תצטרך ללדת בניתוח קיסרי, ובכל זאת הרגשתי צורך לכתוב זאת...

ולפותחת: תעשי את כל ההשתדלות הסבירה כדי להגיע ללידה רגילה, סגולות שלא דורשות יותר מדי, התערבות חיצונית שלא מסוכנת מדי, בירורים על לידת עכוז במקרה הצורך - אבל אם בכל-זאת תצטרכי קיסרי, אפשר גם להתכונן אליו כך שיהיה בצורה נעימה ואפילו חווייתית. לא התנסיתי בעצמי, אבל שווה לברר על ניתוח ידידותי או קיסרי צרפתי (דברים ששמעתי עליהם ומשכו את לבי למקרה שחלילה אצטרך לעבור שוב קיסרי).
וכמובן - לא לשכוח להתפלל!!
הרבה הצלחה, יקרה!

אם ניסית היפוך וכו' ולא עבד.
וקיסרי לפנייך.
אז קודם כל תבכי, כי איבדת חלום.
ואחר כך תנגבי את הדמעות ותתכונני לניתוח.
עברתי שלושה כאלה (חירום, בהול, אלקטיבי). ואני חיה קיימת ושמחה.
בואי אני אאיר לך כמה נקודות אור- יש לך תאריך ידוע. את מתכוננת ומתארגנת מושלם. באחרון סגרתי הכל לברית מראש ובלי לחץ. השארתי בית מתוקתק. סידור לילדים לכל יום. ממש הקלה! חוץ מזה- אין צירים!!! אין פגיעה במקום האינטימי.
בנוסף. ב''ה שיש את האפשרות הזו. לא אומרת שהיא אדאלית. אבל היא בהחלט טובה מאשר מה שהיה פעם- הרבה יותר מוות של אמהות ותינוקות....
מבינה לגמרי את אובדן החלום והייתי שם. אבל בסופו של דבר זה רק פסיק מתוך חיים שלמים של אהבה וחיבור. זה שלב חשוב. זה לא חזות הכל. פרופורציות.
לגבי ההתאוששות. חייבת לומר שזה מאוד משתנה בין נשים. היו איתי בחדרים קיסריות שלא האמנתי שעברו ניתוח כמוני. ויש לידות מאוד קשות שההתאןששות מהן קשה פי כמה מאשר מקיסרי. אז לי באמת לא היה קל. אבל וזה מאוד משמעותי. כמה שזה קשה. אחרי שבוע זה משתפר פלאיםםםםם. באמת. לא להאמין שכל כך מהר. קחי משככי כאבים בלופים בלי חשבון. תיהי גיבורה ותלכי כמה שיותר. זה מזרז את ההחלמה. נר גליצרין לשחרר גזים מהניתוח ויציאות. תדאגי לעזרה. חברים. משפחה או בתשלום. תביאי בקבוק נח לשתיה בשכיבה. תבקשי כשמותר לך להתחיל לאכול שיפנקו אותך בשייק. הכל עובר. יש אוצר הכי יקר מהתהליך! הניתוח הכי שווה בעולם. אם ה' כתב לך ניתוח. אז רק זה.
בהצלחה ובקלות!

בהתחלה אמרו חירום רגיל ואפילו הסכימו לבעלי להיכנס, ואז תוך כדי שהוא התארגן בחוץ היה איזה סימן מחשיד ואז פשוט שלפו אותה בטיל.

תקראי למשל את סיפור הלידה של רצינית. אומנם התינוק שלה לא היה במצג עכוז, אבל זו דוגמא למשהו שיכול להפריע לתינוק להתהפך למצג ראש.
תזכרי שאת רוצה תינוק בריא. ואם יש משהו שמפריע לו להתהפך, עדיף שלא יתהפך ושיוולד בקיסרי.

קודם כל אני באה להרגיע אותך ולהגיד לך
שהיתה לי חוויה טובה מהלידה
כן
זו לידה.
כן
היא יכולה להיות עוד יותר טובה בלידה רגילה
אבל הקיסרי האלקטיבי ממש בסדר
הסגירה בדבק בבית חולים שיבא מומלצת
החתך לא באמת משנה. רק לך ולבעלך- ובכל מקרה את גיבורה!!!
שיש לידות יותר כואבות וקשות.
ברוך ה׳ על מה שיש...

במידה וכן תלדי בסוף בקיסרי
אני ממליצה לך על מקום שיש בו אפס הפרדה מהלידה
קיסרי ידידותי
ממליצה לך שיורידו את הוילון בזמן הלידה
ממליצה שאחד מאנשי הצוות יצלם את העובר ברגע יציאתו
זה דברים שאני לא הספקתי לעשות כי הקדימו לי את הניתוח והם יכלו לשדרג את החוויה.
ממליצה לך לקחת יועצת הנקה פרטית עוד ביום הלידה או אחריו
ולא להסתמך על היועצת של בית החולים שאין להן באמת פנאי.
וממליצה לך לא להיות גיבורה ולקחת משככים סביב השעון
אבל יחד עם זאת לנסות כמה שיותר ללכת

ועלינו על ריפלוקס סמוי שממש שיבש לו את האכילה
נתנו אומפרזול והחיים שלנו השתנו לטובה

הלכנו לרופא .. הוא ממש סבל גם הקשית את הגב וגם התנתק מלא ולא אכל נורמלי
יש להם תחושת צרבת כל פעם שהם אוכלים אז הם מקשיתים את הגב לדחוף את האוכל מהוושת כי זה פשוט שורף להם וזה סבל רציני

את מוזמנת לדבר איתי בפרטי בשמחה

אולי כדאי לנסות בלי?

 

בהצלחה

אבל השיניים שלך ישרות וממש יפות ממה שרואים..

בכל מקרה זאת אכן שאלה לרופא שיניים.
תרגישי טוב!
מקווה שאת ישנה כבר 🤗

ומסתבר שזה היה בעקבות דלקת בשורש אחת השיניים שלי שעברה פעם טיפול שורש. גם לי לא כאב בכלל. (את השן היה צריך לעקור, שזה מבאס, אבל לפחות זה לא משהו מסוכן...)

אף פעם לא עשיתי שם טיפול שורש אבל אני שמחה לשמוע שיש אופציות נוספות...

רופא משפחה שלח אותי לרופא פה ולסת והסתבר שזה בלוטה של רוק שנסתמה והצטבר שם פשוט רוק. נשלחתי לעשות ניתוחון קטן ופשוט כדי לפתוח..

את עדיין יכולה להמשיך עם אותו קו.
הוא איתך בבית, אבל את לא משחקת איתו, הוא צריך לשחק לבד ולהעסיק את עצמו.
אם הוא מתלונן שמשעמם לו, הוא יכול ללכת לגן

חוץ מההרגשה הדפוקה אז גם התבאסתי שאצטרך להעסיק אותו במקום שיהיה במסגרת עד 4 🙄
צודקת לגמרי

לא צריך להיות מתוך מקום של עונש או כעס. מהמקום הכי פשוט של אתה לא רוצה ללכת לגן, אתה לא חייב. אבל תיכננתי לעשות דברים אחרים היום ולכן אני לא אוכל לשחק איתך.
אפשר לדבר איתו, כמובן לדאוג לאכול, לחבק לנשק, לעזור לו למצוא משחק. פשוט את לא חייבת להיות זו שמעסיקה אותו היום.

את יכולה גם להחזיר אותו לגן אם את רוצה, בעיניי זה גם בסדר. פשוט לחשוב איך לעשות את זה ומה להגיד.

מה שנראה לך יותר נכון בסיטואציה

בכוחך אפשרות להפוך את הקערה על פיה,
תנסי לאחוז בראשך את נקודת המפנה, תחבקי אותו, תחמיאי לו על הקונדס השובב 🥰
כנסי איתו למכולת תקני לו הפתעונת לדרך ויאללה חזרה לגן בשמחה ורגיעה והרבה הרבה חיבוקים והתרגשות 🔥🔥

באמת? זה לא הורס את החינוך? שואלת ברצינות אני ככה גרועה בלחנך...

ילדים אין להם תחושת זמן.. היום מחר מחרתיים...
אז העונש בוצע והתרחקתם מהגן. מבחינת "לעמוד בדיבור" יצאת ידי חובה,
עכשיו השאלה איך תמשיכו את היום.. ואגב קשיי הסתגלות זה קושי אמיתי. לא יעזור לכעוס הוא לא עושה את זה בכוונה. תארי לך לפני הטסט או מבחן חשוב ומלחיץ היו כועסים עלייך במקום להכיל ולהיות שם בשבילך..
הרבה חיבוקים ולפמפם ילד גדול הולך לגן של גדולים וכו'.
אם הוא ממש מתעקש שלא, אפשר לשלוח אותו להחליף את בגדי הגן, להוריד את התיק החגיגי של הגן ולהרים למעלה כי רק בגן צריך את הפריטים הנ"ל, אבל לא לבוא ממקום כועס. לחבק לחבק לחבק. להכיל ולאפשר את הבחירה שלו. פשוט התיק והמסביב יכול לעזור לו להתגבר ולרצות את הגן.

וממש יוצאת נגד באופן נחרץ נגד העצות אם אין גן אז גם אין אותך. חס וחלילה חס ושלום לשדר לילד שאם הוא לא מתגבר על הקושי אז גם אין תמיכה הורית. לעולם לא.
במצבים כאלו אני מדמיינת שאני הילדה וה' הוא האבא. מה הייתי רוצה שיקרה?

הוא סתם מתוך עקשנות רצה שאחותו תלך לפניו לגן.. אבל הוא נכנס אתמול ממש בכיף וחזק שמח, יש שם חברים שהוא מכיר, זה לא העניין של להכיל קשיי הסתגלות זה להכיל עקשנות!

אבל תודה על המשפט על העונש שיצאתי ידי חובה.. זה נכון ולא חשבתי על זה ככה. בזכותך אני אחזיר אותו

נכון שאת האמא ואת מכירה את הילד..
ובכל זאת טיפ קטן מתוך ניסיון...
זאת לא סתם עקשנות. יש משהו שמניע אותו להתעקש.
הרבה פעמים הקושי מגיע אחרי היום הראשון שבו יש ציפייה והתרגשות.
אולי בחוש הוא הבין שהקטנה עומדת להישאר איתך עוד קצת/ כל היום/ את איתה.
וזה גרם לו לרצות גם.
לפעמים עדיף להכניס קודם את הקטנים. להישאר איתם קצת. אפילו לתת לגדול תפקיד לשחק איתה ולהרגיל אותה לגן, את זוכרת זה ספר, זאת בובה וכו'. לעשות את התהליך הפסיכולוגי של הפרידה כשהוא במקום השני, לא של הילד הנשאר אלא במקום של הבוגר האחראי להרגיל אותה... זה נותן לו הכנה לתהליך שהוא יעבור עוד מעט.

בכל אופן בהצלחה בכל דרך שתבחרי!

נקודת המפנה צריכה להיות בלעצור איפה שהוא נניח גן שעשועים, לתת לו לפרוק קצת בעדייה
אח"כ לנהל שיחה לפי גילו לתמלל את הרגשות, הצפיות החששות, לחבק, להכיל, מה הרגשת וכו' מה עושים כשקשה, לפעמים יש דברים שעוזרים לנו להתגבר. מה יעזור לך, אולי וופל או שוקולד וכו'.
זה לא שעשית שטות קיבלת פרס..

לא הייתי חושבת ש"מותר" לי לשנות את דעתי ככה, ואחרי מה שכתבת פה בשרשור השתכנעתי לגמרי. בעז"ה שומרת לי להבא.
את נותנת שירותי ייעוץ בסמס במקרה הצורך?

@אמאשוני
תפתחי קבוצה אני בטוחה שהיא תתמלא תוך שנייה ❤️

יוצא יום שיעמום.
צריך למצוא איך להעסיק את עצמו (בהנחה שמספיק גדול לזה..)
מניסיון (עלינו כילדים) אחרי יום כזה זה לא קורה יותר😅

דיברנו וחשבנו מה ישמח אותו ויגרום לו ללכת בשמחה לגן
והחזרתי אותו
שכוייח ❤️

חיפשתי מילה שתבטא את עומק רגשותיי ונשלף לי
לא בסדר 🙈

בה וצריך לשים לב בהתחלה להפסיק, עד שזה יהפוך להרגל.

כל הכבוד שעמדת במילה שלך ואמרת שאם אתה לא בא עכשיו אתה לא נכנס לגן!!!!

בדר"כ אימהות לא עומדות בזה כי מתות להכניס אותו לגן... זה נכנס לתת מודע של הילד-בטוח!

זה אחד הדברים הקשים!!! אבל החשובים
אני רואה איך הילדים מצפצפים עלינו בנושאים מסויימים שאנחנו באמת לא עקביים בהם מספיק...

והאמת, ה-סיפור שנותן לי את הכח להתמיד במה שאני אומרת להם:

פעם הם השתוללו בגינה וזרקו על הרצפה את כל האוכל שהבאתי אז אמרתי שיותר לא נביא אוכל לגינה. אז הגדול אומר לי, כולו מבסוט: מה אכפת לנו. מחר כשנלך לגינה את לא תזכרי את זה 😱😱😱

ממש מזדהה עם הסיטואציה

הקטן בכה ולא רצה ללכת לגן..
נכמרו רחמיו של אביו והוא החזיר אותו לבית

אמרת לאביו שיתכבד וידאג לילדון?

הוא כמובן היה איתו בבית ונהנו שניהם..

הילדים האלה ----- איך הם מוציאים מאיתנו את כל זה?!
שובב קטן.....
קרעת מצחוק.....
מקווה שיסתדר וישעמם לו בבית ויתגעגע לחברים בקרוב......

מייצרים אווירת חג אינטימית, זוגית, שמחה שלכם
הפסח שעשינו בבית שלנו כזוג עם תינוקת פיצית (קורונה) היה הכי כיף!
גם פורים עשינו לבד בבית השנה והיה ממש כיף ונעים ושמח. נכון לא שמחה של מלא גברים מבושמים עם שיכורים שנכנסים אבל שמחה אחרת.

רעיונות ל"סימנים זוגיים" - הריון ולידה

אני אוהבת לפרוש מפות לבנות על כל השולחנות ולשים אגרטלי פרחים

לא הבנתי למה מופיע לי התרעה על השירשור הזה😅

אוכל שונה מהאוכל הרגיל של שבת, יין איכותי.
לשיר שירים של החג בסעודות.
ללמוד משהו בנחת בסעודה - מדרש, הלכות, מאמר על החג - מה שזורם לכם.

קודם כל מבינים בשכל שזה שיש לך בעל ותינוקת קטנה לחגוג איתם ראש השנה, בבית משלכם - זה לא מובן מאליו וצריך לשמוח בזה.

איך לעשות אוירה? לעשות דברים שמשמחים אותך. מביאה לך כמה רעיונות-

מצעים חדשים או להחליף מצעים,

כלים יפים בכל הארוחות,

להתאפר

להכין או לקנות מאכל שאת ממש אוהבת

יין שאתם אוהבים

שוקולדים / גלידה / פינוקים שאתם אוהבים

לערוך את השולחן יפה (אם יש לך אפשרות לקנות רימונים או דברים לקישוט השולחן -גם יכול להוסיף)

זר פרחים אם את אוהבת

לשיר את כל התפילות...

להלביש את התינוקת בבגד מהמם

 

לגבי בגד חדש - וואי ממש מבאס ממש מבינה אם יש לך אפשרות להתחדש אפליו בעגילים/מטפחת/נעלים/לק יפה וכו' אולי זה קצת ינחם...

 

ולהחליט שהחג - את שמחה. לא משנה מה.

שמחה בבעלך, שמחה בבית, שמחה בתינוקת. שמחה עם עצמך. !

לי עוזר לפעמים להסתכל על זה במבט על - לחשוב בעוד חצי שנה - איך אני אזכור את החג הזה? כחג שרק התבאסתי, היתי עצובה, הסתגרתי  או כדבר זוגי ומקרב? וזה נותן לי כח להיות שמחה 

(וזה עובד... יצא לנו בקורונה גם לעשות ליל הסדר לבד והיה מדהים מדהים ואחד הדברים הכי זוגיים שעשינו... )

 

אני חיפשתי וחיפשתי

המון

ובסוף קניתי

ביקר

ובעלי טוען שזה בגד ליום חול...

אהההה

מטפחת יפה וחגיגית תקפיץ את זה,
גם תכשיט ואיפור.. בטוח תהיי חגיגית, אוירת החג כבר עושה אותנו חגיגיים

❤️❤️❤️

גם לברית וגם לחג ושלושתן צריכות שיפורים, ואין מצב להספיק לפני😩

לפחות מה שהזמנתי לבת שלי הגיע מושלם⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩

די אופייני לגברים שלא מבינים חחח

אני שנה שעברה קטפתי כמה רימונים וקישטתי עם זה וזה היה מהמם וממש עשה אווירת חג

מפיות
נר צף..
זה אצלנו החגיגי

מפה יפה מפיות או כל מיני קישוטים אחרים.. לי זה לגמרי עושה אוירההטובה של חג.. אולי לקנות איזה ספר חדש,שתלמדו בו יחד בחג.לא חייב משהו בהקשר של ראש השנה אפשר גם סתם משהו שיזרום לכם..
ולגבי הבגד ממש באסה גם לי אין בגד ולא זמן לחפש גם ומה שלפני ההריון לא הכל מתאים להנקה..
ולקינוח בעלי נסע אז אני מתארחת אצל אמא ...

לומדים את מסכת ראש השנה. בכל סעודה לומדים פרק אחד, זו מסכת מאוד קלה להבנה ואפילו הילד שלי ששנה שעברה היה בן 6 הבין כמעט הכל.
כמובן שעורכים את השולחן עם דברים מיוחדים יותר. מפיות מודפסות שמתאימות, מפזרת תפוחי פלסטיק על השולחן. בחנויות של חס פעמי יש דברים יפהפיים.
לפני שבועיים בערב החג שמתי דיסק של 'תפילות לימים נוראים' ושכחתי לנתק את המערכת מהחשמל לפני כניסת החג, בבוקר הבת שלי הדליקה שוב את המערכת וככה שמעתי שעתיים של תפילות... זה היה בווליום מקסימלי וכל הרחוב שמע 🙈

ועד שהוא לא הוציא את זה זה ממשיך. כי זה עובר דיסק אחרי דיסק

קראתי חלק מהתגובות בלילה וחלק עכשיו ונתתן לי המון רעיונות
תודה לכל אחת שהגיבה💗💗

נכון שיש הרבה יתרונות לחג מלא במשפחה ועם מלא אנשים ששרים וכו', אבל גם לחג אינטימי שלכם יש מלא יתרונות.

קודם כל חשוב לא להיכנס לחג מתוך לחץ, להשתדל להכין מראש הכל.
לחשוב גם על העיצוב, אנחנו עשינו משהו פשוט כי זה מה שהתאפשר כלכלית אבל יצא מאוד יפה כי חשבנו ותכננו מראש.
להכין אוכל טעים, אפשר לנצל את ההזדמנות כדי לחשוב איזה מנהגים כל אחד מביא מהבית שלו ומה בא לכם לאמץ לבית שלכם שזה משהו שההורים שלי, אגב, עשו רק לפני כמה שנים בודדות כי תמידדדד הם התארחו. גם עם ילדים גדולים.

ללמוד ביחד על נושא מסוים, לתכנן בנוסף שכל אחד יגיד משהו שלמד. לשיר ביחד. אפשר לקנות מתנה קטנה אחד לשני.


חג שמח❣

אני עשיתי בדיוק שבועיים אחרי, זאת אומרת, אם ההזרעה הייתה ביום שישי אז שבועיים אח"כ ביום שישי עשיתי בדיקת דם של הורמון בטא. (ככה אני זוכרת שהרופא הנחה אותי) בהצלחה!

לא יודעת מה חשבתי לעצמי לבדוק קודם:/

השבועיים האלה ממש יכולים להיות ממש קשים!.. הכי מובן למה רצית לבדוק אני מסוגלת להתאפק עד הזמן שהרופא אומר, כי מחזיק אותי שאולי לפני זה לא אמין, אבל אחרי אני כבר ממש רוצה לדעת 😌 אני רוצה להבין איפה אני עומדת, להתכונן נפשית.. שיהיה בהצלחה!

יכול להיות שזה השם האמיתי שלך שרשמת ומופיע בלי רצונך ובטעות ויכול להיות רק שם של ניק שבחרת.
מקווה ששמת לב ואת מודעת.
בהצלחה

יש כל כך הרבה השלכות בעיתיות לך ולעובר אם יש סכרת והסוכר לא מאוזן. זה יכול להיות בקטנה, עבור בסכרת נעורים לילד ועד מוות של העובר.

אני אישית לא הרגשתי לא בסדר, והיתה לי סכרת (כלומר, כשאכלתי סוכר לפני שגיליתי אותה).

אני חושבת שכל מי שטיפה מודעת עושה את הבדיקה. אל תוותרי!

הכל נראה בסדר ואין היסטוריה או משהו כזה..אבל אני חושבת שענית לי, תודה!

ויש נטיה אצל רופאים לחשוב שאצל נשים רזות יש פחות סכרת היריון לעומת נשים מלאות יותר, ו... אני רזה, ובכל זאת יש סכרת.

יש עליה בתנגודת הגוף לאינסולין
האינסולין הוא מה שמטפל בסוכר בגוף. עליה בתנגודת זה אומר שהגוף מתקשה לטפל באינסולין כמו שצריך, ולכן יש חוסר איזון בסוכר.

בדיקה פשוטה וחשובה

הרגשה שהכל בסדר לא אומרת שזה באמת המצב (בהקשר של סכרת היריון).
הרבה פעמים מרגישים שהכל בסדר, וגם אין גדילה חריגה או השמנת יתר של האמא בהיריון, ועדיין יש סכרת.
זאת בדיקה שלי הייתה ממש לא נעימה, אבל היא ממש חשובה שאין מצב שאני מוותרת עליה...

קריטי מאוד לעובר לסוף ההריון ולבריאות של שניכם

אבל יש לך דרך לטפל ולמגר עוד לפני החג.
יתכן והחומר שחמותך הביאה הוא אותו חומר שבאתי לכתוב לך.
בכל אופן אני שמתי לילדים, הדרין ONCE.
הוא מעולה, פוגע גם בביצים והורג תכינים.
אח"כ לסרק עם מסרק אסי 2000, אמנם יקר אבל שווה כל פרוטה, יש קופות שמוכרים ויוצא יותר זול.
לסרק הלוך חזור, הלוך חזור בכל הצדדים והכיוונים.
זה מסרק שעושה אחלה שיפוד לכל הכינים והביצים.
בתקופות שהיו לילדים אצלי כינים עשיתי עם המסרק כל יום, לגבי החומר לפי ההוראות לא חושבת שכדאי כל יום והוא ללא חומר כימי
בהצלחה רבה.
כדי שיהיה לי שתוף פעולה מצד הילדים. הייתי מראה להם את התוצאות, כינות משופדות ע"ג המסרק.

חוץ מזה גם אני רק ככה מיגאתי את המכנה.
שךא חזרה אלי מתחילת הקןרונה.

הבעיה שכל החומרים לא מתאימים מתחת לגיל חצי שנה. אפילו רופאת הילדים לא ידעה להגיד לי מה מתאים. ואני ממש מפחדת לסרק אותה עם המסרק הזה...

אני מנסה להוציא לה. את הכינים הגדולות מצליחה, אבל איך מוציאים את.הביצים?

בעדיונת כשהיא ישנה..

סבון כלים
ולסרק במסרק כינים
בהצלחה
עדכני אם עבד, אם בא לך

שבוע טוב! ובע"ה שיגיע בקרוב🙏

תמיד אני קוראת פה על הריוניות החל משבוע 37 מנסות לזרז וכו'.. ורק אני מתה מפחד... דוחה את הקץ כמה שניתן.... גם אני עוד לא ילדתי...
לא בא לי שיכאב, אז כמה שאפשר לדחות- יותר טוב 😁 ממש בת יענה

כי הריון ראשון ילדתי ב37+6 ירידת מים...
ותמיד חשבתי שכל ההריונות שלי יהיו סביב זה..
אבל הריון שני היה ב38+2 ירידת מים
הריון שלישי 38+6 ירידת מים
ועכשיוו... אני אהיה מחר 38+6.... לכן בלחץץץ כאילו זה הולך להיות כל רגע....

יכול להיות שייקח עוד שבועיים. תנסי לנשום עמוק עמוק!

לא מעדיפה לעלות לביח באמצע החג...

כולם אומרים- וואו, את בטח מתה כבר ללדת, נראית בקושי סוחבת.

ואני- לא, מצידי שישאר שם!

 

חחח שמחה לראות שאני לא היחידה.

(ובאמת ילדתי את כולם אחרי התאריך אני בטוחה שיש לנפש השפעה על זה)

יש מצב שיש פה עקשן שרוצה ברית בכיפור??

דווקא מברית ביום כיפור אני פחות חוששת, דווקא נראלי מיוחד..

יותר חוששת מזה שבשביל ברית ביום כיפור, אני צריכה לחכות עכשיו כמה ימים טובים🤦

ואחייניות שלי בראש השנה...
בדיוק בשבת חגגנו למלא אנשים שנולדו בחג... קיצר זה לא כזה נורא חח

פשוט ניראלי קשוח יומיים חג בבי"ח

ללדת בראש השנה ולצאת פתאום באמצע החג לביח
או לחכות שיעבור החג
לא יודעת, מרגיש לי נצח....

שאם הברית ביו''כ אז צריך לצום, ולהגיע לבית כנסת זה יכול להיות ממש קשה על גבול הבלתי אפשרי... זה מה שמלחיץ אותי

איפה התינוק???

שיהיה בקרוב בידיים מלאות!

איזה בובה!

אבל חיבוקים יכולה לשלוח ⁦❤️⁩
בהצלחה שתמצאי את השליח הנכון ותזכי לשלוות הנפש 🤗🤗

דניאלה שריקי. היא מקבלת גם עם התחייבות מקופת חולים ואז זה יותר זול ואין אצלה המתנה ארוכה.
היא פסיכולוגית קלינית והתמחתה בEMDR שזה שיטה של עיבוד טראומה, מטפלים עם השיטה הזאת בחיילים, פרמדיקים, ניצולים מפיגועים ובאופן כללי כל בן אדם שיש דברים בחיים שעוצרים אותו והםיושבים על חוויות לא טובות.
אני אישית נרתעתי מהשיטה כי לא היה ברור לי איך זה עובד והרגיש לי חרטה. אבל היא בערך 30 שנה פסיכולוגית קלינית ככה שהיא לא הייתה מתחילה לטפל בשיטה חרטטנית😅 אז בסוף נכנעתי...
אני מאוד מאוד אוהבת אותה היא מקצועית ויש לה לב טוב ומאוד רוצה לעזור בכל דבר.
אם את רוצה אני אצרף לך מספר, אבל יש אותו בגוגל בעיקרון

אולי זה חרטה אבל זו חרטה שעובדת

האמת שחשבתי בהתחלה שמישהו בדה את השיטה ממוחו הקודח, אבל הפסיכולוגית אמרה לי שממציאת השיטה הייתה פסיכולוגית עשרות שנים והיא לא המציאה את זה ככה סתם, היא חקרה את הנושא עם ניורולוגים ופסיכיאטרים ולפי זה הם הגיעו למסקנות...

ממליצה עליה מאוד.

מצוינת. מנוסה. עובדת גם עם emdr. ממליצה

לבחור מקום אחד ובו להשאר כל הזמן.

אם אפשר להיות אצל ההורים גם באמצע שבוע זה יכול להיות אחלה של פיתרון. פשוט תהיו רק שם. רק חיסרון- המרחק מהבית חולים. מצד שני יש לך פיתרון נח ונעים לילדים.

אם את מחליטה שהלחץ מהמרחק מקשה עלייך, תחזרו כולם הביתה ותמצאי פתרונות לשבת ולשמירה על הילדים. אפשר לקחת אוכל מההורים ואפשר למצוא בייביסיטר/שכנה שתהיה בהיכון להגיע לשמור על הילדים.

נשמע שכל המעברים האלה והנסיעות עושות לך הרבה לחץ שמעקב את הלידה.
שבי דברי עם בעלך. תבחנו את האופציות, תראו מה יותר רלוונטי ונכון לכם.

שתהיה לידה קלה ושמחה

חכמה אמא שלך!
כנסי למקלחת טובה עכשיו, לכי לישון. מחר בע"ה תארגני תיק לשבת. תסעי להורים תישארו שם שבת אם יתפתח משהו תדעו מהבית שלהם ללדת.
ה' גדול ברחמיו יתזמן את האירועים הכי טוב שאפשר 🙏🙏
תנסי להרפות מהמחשבות. אולי לשמוע מוסיקה טובה.
תנסי לחוש את הליטוף של אבא שבשמיים

הרבה חיבוקים ועידודים!! ⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩
זוכרת כמה זה עזר לי לפני חצי שנה,
הייתי קוראת אתכן ובוכה, בוכה וקוראת..
אבל רק זה הצליח להרים אותי ולהירדם ולשרוד את הגלים האלו.
אז עוד כמה חיבוקים חזקים חזקים!

לישון
תודה רבה 🙏🙏🙏💕💕💕💕

לישון הלילה בבית כמו שאמא שלך אמרה. אם לא קורה כלום לנסוע לשבת להורים. בי''ח במרחק 40 דקות זה סבבה.

הם כנראה לא יתלהבו מזה.
מד"א עובדים לפי מרחבים, ואם זה בית חולים שנמצא במרחב אחר, צריך אישור של המוקד בשביל זה. תלוי גם בזמינות האמבולנסים האחרים במרחב.

אני גרה בחור ואין כלום בפחות משעה. או קצת פחות בלילה. אז בשבת לוקחים ליחסית קרובים ולא ייקחו שעה וחצי. אז ארבעים דקות בטח שיכולים.
השאלה אם ייקחו אם יש בי''ח יותר קרוב היא שאלה. אין לי תשובה על זה.
אבל לרוב אפשר לנסוע באוטו. גם ככה אם לא מתאשפזים אז חייב לשלם על האמבולנס. מבאס.
אם תיהיה ממש דרמה ולידה מהירה אז ברור אמבולנס לקרוב. לרוב אפשר לנסוע ברכב.

ככה היה לי בלידה הקודמת. עלינו לביח עם אמבולנס בלילה, שבוע 38, סירבתי אישפוז ולא שילמתי על האמבולנס

עליתי באמבולנס

יהיה מה שיהיה, הכל לטובה!
את בול אני, חופרת בכל תרחיש, משתגעת מרוב תרחישים למרות שיודעת שאח"כ אגחך על כל ההתעסקות הזאת כאילו שלידה זה משהו שאפשר לתכנן.
להרפות. לנשום. תעשי את שלך ותשאירי לקב"ה לעשות את שלו

עכשיו בתיזמון.. לא באלי לעלות אם זה לא כל 5 דקות

אני גרה במרחק של 40 דקות+ אפילו בפקקים

מבית החולים שאני ילדתי בו כבר פעמיים

והיה לי ברור שאני בעז"ה יגיע לשם

גם בשבתות..בין אם במונית או אמבולנס.

 

בשבת

אם את לא ממש קרובה ללדת מיד

אולי עדיף לך לקחת מונית לבית החולים או לנסוע עם רכב.

 

אבל גם אמבולנס אמור לקחת אותך לאן שאת רוצה

אם הלידה לא ממש בפתח

הוריי יצטרכו עזרה לשבת עם הילדים

ומחכים לכל התפתחות שהיא..

ברוך ה
השבת עברה בטוב
פחות לחצים ודאגות
כנראה הוא/היא רוצה לצאת בחג 😅😅😅

מקווה בשבילך שאכן לא יהיו סימנים , אבל רק אזהרה.. גם אני חשבתי בהריון הראשון שאין לי סימנים, ואחרי הלידה כשהבטן התכווצה לה פתאום הם הופיעו במלוא הדרם...

והייתי בהלם

חכי אחרי הלידה כשהמתיחה של הבטן חוזרת לעצמה.

על איך שהבטן כרגע
לא על מה צופן לי העתיד
יש נשים שרוצות שתו"כ ההריון לא יהיו לה- לכן המלצתי

תודה על ההמלצה!!