וגם משחת לנסינו- בערך חצי שפורפרת
אשמח מאד למסור
מישהי רוצה או מכירה גמח? בירושלים.
ב"ה ילדתי לפני כחודש![]()
קראתי כאן לכל אורך ההריון ומצאתי פה תשובות לכל דבר אז תודה לכולן![]()
התחלנו לחשוב על איך למנוע (מתכננים לשנה וחצי לפחות) ואז התחילה לקפוץ לי פרסומת על המכשיר דייזי שמודד את החום גוף ויודע להגיד מה המצב מבחינת פוריות.
רציתי לשאול אם מישהי מכירה את המכשיר ויודעת להגיד עד כמה הוא באמת אפשר לסמוך עליו כשרוצים למנוע?
מצד אחד נשמע לי אידאלי שלא צריך להכניס לגוף חומרים ומצד שני זה בעצם גורם לדחות את הקרבה בליל טבילה שזה מבאס.
שיח סוד
איזה מצב מבעסיעל מהדרוםאחרונהאבל אם המעון עד 16 אז יש לך עד 16.
אצלי אמרו להשתדל שיהיה כמה דקות קודם כי צריכים לנקות, זה הכל.
וכיף לכם שזה קנס כזה. אצלנו יש קנס של 80 או 180 שקל על כל איחור שהוא. אפילו דקה
אני ראיתי אותן גם מנקות בזמן שהילדים ישנים או בין לבין, אחת עם הילדים השנייה מנקה.
את יכולה להגיע עד 4 למרות שזה מעצבן אותן
לנו תמיד מעירים אבל מה לעשות וזה לא מתאפשר תמיד להגיע ברבע לארבע והחוק אומר שזה עד 4.
כל הזן דברו איזה ילדים באיזור הכי ''שוה'' לקחת כי האימהות חוזרות מוקדם.
איזה עיניים עשו לאימא האומללה ששמה את הילד שלה מ7 עד 16:28 וואו!
אבל סליחה זו זכותה המלאה.
עכשיו למשל בגן של הבת שלי הסייעת לא פותחת לפני 7:55
אנחנו עומדים מאחורי הדלת בלחץ לרוץ.... דברתי עם הגננת שאין דבר כזה. לא מעניין אותי ששנה שעברה הראשונות הגיעו רק ב8++ הסכימה איתי, מקווה שיעזור.
והיות ואני איא ממש חמודה שמפרגנת הרבה לגננות ומצ'פרת אותם לעיתים קרובות הם לומדות לאהוב אותי וכבר לא מפריע להן בנסיוני.
אולי עושות לי עיניים מאחורי הגב 

אין לי הסברזה אומנם מצער שהיא מפסידה אוטובוס אבל את בהחלט לא צריכה להקדים בשבילה
מכירה מעונות כאלו, זה לא חוקי
שלכן!
אז תודה לכל אחת ואחת שהגיבה!!
עזרתן לי מאוד❤️


קודם כל, מצטרפת להמלצה להשתמש בחומר סיכה ובשפע. לא להגיע בשום פנים ואופן למצב של כאבי תופת!
לנהל שיחה פתוחה עם בעלך, על שינויים הורמונליים ועל כך שהמחזוריות בגוף האישה משפיעה על החשק. ושכמובן זה חלילה לא אומר שאת כבר לא אוהבת אותו, אלא רק שאת צריכה קצת יותר סבלנות.
לנסות למצוא את הפתח לזמן זוגי שכן יעורר בך חשק. לזהות מתי את זמינה לזה גם נפשית וגם פיזית. לזהות מה יכול לעורר אצלך את החשק.
אומרת בזהירות שבמידה והמצב ממשיך כך, הייתי שוקלת להפסיק להניק. (אומרת את זה ממש בזהירות. יודעת שהנקה היא מכלול שיקולים. לא הייתי מזלזל בשיקול של הקשר האינטימי ביניכם).
אני ממליצה מאוד על הספר של מיכל פרינס "פשוט לרצות" שפורש שיטה שלמה שאני מאוד מתחברת אליה בנוגע לחשק ולפערים בין בני זוג. יש לה גם פודקאסט שמדבר על הנושאים האלה עם פרק על מיניות אחרי לידה. אפשר להקשיב יחד או לקרוא בספר ביחד, לפעמים אפילו גם רק שיחה כזו פתוחה וגלויה יכולה להכניס אותך ל"מוד" המתאים של קרבה אינטימית.
בהצלחה!!!
בדיוק כמוך..
פשוט שמים מלאאאאאאאאא KY וזה נפלא 
ממליצה על משחת סיכוך של "ואהבתם" (יש להם אתר).
יקרה אמנם, אבל מאוד מאוד נעימה ונוחה לשימוש.
כמובן שעוררות מינית גוררת רטיבות אבל זה מושפע מעוד פרמטרים
כי כבר עברו שנים מאז הפעם האחרונה שהתפללתי בבית הכנסת...
)
מתואמת
יכולים להוציא ממני עצבים שלא ידעתי שקיימים בי 

מברכת אותך בהמון כוחות להמשך.
ואם תרצי חיזוקים בפרטי, מוזמנת![]()
את נשמעת אמא ואשה מדהימה!!
הילדים שלך זכו!
מאחלת לך שנה חדשה ומוארת! שכל הקשיים והחושך יעלמו!.
צאי, תקני לך משהו לחג, אפילו קטן, ממך... מגיע לך!
מיואשת******ואולי כדאי להתייעץ עם מישהו/ מישהי שמבינים בענייני משפחה.
יועץ נישואין טוב שינסה לכוון אותך לאיזה כיוון לצעוד.
את אמא לביאה!!
ומתפללת ומייחלת בשבילך לשנה טובה ומתוקה באמת! מראשית השנה ועד אחריתה.
אמן
את נשמעת לביאה.
לא שתית קפה 3 חודשים בשקט אבל את יודעת מה טוב לך.
ואין שום חיוב להיות יחד בחגים.
אין הבדל בין ג' שבט לא' תשרי.
אם לא טוב לך איתו, אז התאריך באמת לא משנה!!
הרגשתי שאני משתגעת מהכאבים, התחלתי להרגיש הקלה בכאבים בערך חודש אחרי הלידה, ואז גם הם התחילו להתקטן עד שנעלמו. בזמן הכאב שמתי מישחה שנתנו לי עוד בבית חולים אחרי הלידה - רקטוצורין - שהקל קצת על הכאב
מאז מידי פעם יש לי שוב -בעיקר אחרי יציאות, אבל זה לא כואב לי, בסך הכל טיפה מציק ומדמם ונעלם בחזרה אחרי יומיים.
או פרקטולוג מה כדאי לעשות כדי למנוע הישנות.
ממליצה גם לך על המשחה אנטרולין. אולי כדאי לך לשים לתקופה כדי למנוע- לא יודעת אם זה נכון- תתייעצי עם רופא
האמת שזה לא כזה מפריע לי. כלומר מידי פעם זה צץ - אבל אני אפילו לא מרגישה שיש בליטה(אולי זה פנימי?), אלא רק מין כאב\גירוד ויש ממש קצת דם.
אני עכשיו חודשיים אחרי הלידה, אולי צריך פשוט לחכות עוד קצת?
את באמת חושבת שצריך טיפול?
זה גם תואם את התאור שלך על כאב/גרד ומעט דימום
בהחלט ממליצה לטפל ולא להתעלם מזה
כי זה רק הולך ומחמיר מלידה ללידה
מנסיון כואב.......
ולכן האזור מתקשה להחלים וכמו שרינת אמרה שבכל פעם הוא נפתח מחדש.
המשחות הייעודיות גורמות לכלי הדם שם לעבוד בצורה יעילה יותר, מצד אחד אמורים להרפות את השריר ומצד שני לכווץ את החתך ולהזרים אליו דם שיתאחה טוב ומהר יותר.
הייתי היום אצל כירורגית,אחרי שמצאתי ממש הרבה דם באסלה, וצדקת, באמת היה מדובר בפיסורה, ולא בטחורים כמו שחשבתי...
היא נתנה לי משחה לשים פעמיים ביום.
תודה רבה שדחפת אותי לבדוק!
אמהלהכי קבעתי את התור אתמול בלילה!!!
כנראה משהו ביטל תור, וגם נסעתי למרפאה שהיא יחסית רחוקה (40 דקות נסיעה) בגלל שראיתי שזה היה המקום היחיד שהיה תור היום, אם לא הייתי צריכה לחכות עוד חודש.
תנסי אולי להיכנס מידי יום ולבדוק אם מישהו לא ביטל תור, ככה הייתי עושה גם לתורים לרופאת נשים.
אפשר גם עזרקאין- אם יש כאבים קשים
בנתיים תבקשי מהרופא מרשם לאנטרונלין- משחה מעולה מעולה שמכילה נפאדיפין שמכווץ את הטחורים ומרפה את שרירי פי הטבעת.
וכמובן לשתות ליטרים של מים, מיץ שזיפים וכד'
לא כדאי להזניח (מנסיון של כמעט 13 שנה עם טחורים ופיסורה כרונית)
ומזל טוב יקרה
נראה לי שפספסתי את הודעת הלידה
הרבה נחת יהודית דקדושה
ושנה טובה, מבורכת, בריאה ושמחה

ולא נראה בכיוון
אבל זה נרגע ובכל לידה או תקופות יותר "לחוצות" חוזר

מיליוני תינוקות יהודיים עברו את זה והם בסדר.
אין ספק שזה מלחיץ קצת מבחינתך כאמא...והבכי שלו קורע את הלב....
אבל תחזקי את עצמך שזו הברית שכרותה בינו לבין הקב"ה.
וזה עובר די מהר
הוא בכה כמה שניות וזהו, ומיד מצץ ברעבתנות את המוצץ שנטבל בטיפונת יין. בהמלצת המוהל נתתי לו משכך כאבים כלשהו, לא זוכרת אפילו איזה, בערך 20 דקות לפני החיתוך. זה בסדר להרגיש לחוצה קצת, להתרגש, וזה בסדר לבכות. והכי בסדר וטוב ומעלה זה להתפלל בשעת הבכי שלו.. שעת רצון גדולה בזמן מצווה מיוחדת מאוד. הוא יהיה בסדר בע"ה, אל תדאגי..עוברים את זה, זה קצת לא נעים, בעיקר לאמא...קשה לראות את הקטנ'ציק שלך עובר את זה, אבל זה נגמר מאוד מהר ואתם אחרי.. ואם משהו לא נראה לך אחרי לא להסס לדבר עם המוהל.
צהרים טובים!
הבת שלי מהבוקר פלטה כבר לפחות 7 או 8 פעמים.
בדרך כלל יש לה גרעפסים בלי פליטות...
זה לא ברמה של הקאה אבל עדיין פליטה של בערך 20 מיליליטר (נראה לי...) כל פעם.
בדקתי לה חום ואין לה (37.4)
נראית חיונית אבל בוכה קצת יותר מהרגיל.
יש מה לדאוג?
יכולה להגיד לך שאצלי, כמעט מיד אחרי החתונה היו דימומים כאלה. האחות אמרה לי שזה קורה אחרי החתונה...ובסוף הסתבר שבכלל היתה לי הפלה בשלב כ"כ מוקדם שבכלל לא דמיינתי שאני בהריון.
אז אם זה ממשיך, לכי לרופא נשים להיבדק.
יכול להיות גם הורמונלי
אבל בגלל שכבר היה מחזור ראשון אחרי גלולות של החתונה, כדאי לבדוק הריון
). האם יש לכן ניסיון עם מקרים דומים? תובנות שתרצו לשתף? תודה מראש!תסנני אם לא מתאים לסגנון שלכם אבל...
אני חושבת שיש אפשרות (כי אני גדלתי כך) להעביר לילדים גאווה בהיותם שונים, זכות בהיותם יותר! אפשר, זה לא אסור אבל אנחנו מהדרים ו....
זה גישה כללית בחינוך ילדים, כי היום זה צניעות, ומחר זה עוד דברים שתמיד יש שוני. תכנים שנכנסים הביתה, כשרות וכן הלאה...
אני חושבת שהיא לחלוטין בגיל שיכול להבין את זה. כמו שאני יכולה לקנות מוצר פשוט יותר ואני יבחר בטוב/במותג/ באיכות כי הוא יותר... כך גם זה בסדר גמור ללבוש קצר (שוב, לפי דעות מסוימות) אבל אנחנו מעדיפים מעבר, עוד קצת! ילד מבין את זה וגאה.
במקום כזה הוא גם יהיה מסוגל לבחור.
לא סתם התחלתם מגיל 3...
נראה לי שזה גם שאלה חינוכית וגם שאלה הלכתית.
אני לא חושבת שזה גיל לדבר על לחץ חברתי, נראה לי שזה יותר גיל ל-אנחנו ככה, ומישהו אחר ככה, וזהו.
ועוד דבר, אם היא נשארת בבית הספר הזה, אולי עדיף לה לדעת מראש שהיא עם שרוולים כאלה וזהו, גם מן הסתם ההבדלים בינה לבין שאר הבנות לא מתבטאים רק בשרוולים. אז זה דרך חיצונית נהדרת להבין שהחברות שלה טובות ומתוקות ומעולות ולא בכל הדברים אנחנו זהים.
הרי זה לא יהיה יותר קל בכיתה ג או בכיתה ה, שדווקא שם הלחץ החברתי כן גדל משנה לשנה.
לדעתי עדיף לה להיות בידיעה של שונות ולהתפתח משם, זאת הרי המציאות באמת.
היתה רשומה לבי"ס שהיה בו גם וגם והיה לה קשה, בעיקר חברתית.
כי שרוולים קצרים בד"כ הגיעו עם עוד ערכים שלא התאימו לבית. העברנו אותה והיא פרחה.
לא שלא היו שם התמודדויות אבל היתה קבוצה תורנית חזקה שנתנה לה את הכח להתמודד
עם מה שלא מתיישב עם השקפת עולמנו.
היום בתור נערה אנחנו רואים שזה נתן לה הרבה כח וחוסן נפשי, כי התמודדויות יהיו בכל מקום...
, @רקלתשוהנ, @חמצוצית, @בת 30, @שירוש16, @מתחדשת11, @אמא יקרה לי*
כותבת כאן בזהירות,
כי הנושא הזה בוער בי...
פשוט תשאלו את עצמכם- מה הייתם רוצים שיקרה בעוד כמה שנים?
התשובה לשאלה הזו לדעתי מתאימה גם לעכשיו....
יש דברים שאכן מקלים בהם בגילאים הקטנים, אבל יש דברים שדווקא ההשרשה שלהם היא בגיל קטן.
אם היום, אפשר לוותר על זה בגלל הקושי החברתי,
אז זה עלול להוות מודל להמשך ואז יהיו כל מיני סיבות אחרות או דומות למה אפשר לוותר על זה.
ולהפך- אם היום, כשזה לא קל, מגלים מסירות , גם בהמשך כשיהיו קשיים, הילד יודע כבר להפעיל את השריר הזה.
כן צריך לראות איך נותנים ללבוש הזה מקום של כבוד למרות השוני- משקיעים בבגדים יפים,
מדגישים את היופי שבזה וכן- מותר לומר- ככה אנחנו נוהגים וזה בסדר להיות שונים בזה...
באותה סירה כמו שלך... ובדיוק השנה הרגשנו שהמחיר של השוני גבוה מידי ומגיע לילדים לחיות בחברה
שדומה להם ועשינו קצת שינויים בבתי הספר.
בהצלחה!
החלטות טובות ושנה של ברכה!
בס''ד
אנחנו בהחלט עם חזון מסוים לגבי הילדים שלנו... אבל הדרך לחזון הזה לצערי לא נמסרה לנו ביחד עם הלידות שלהם... יש הרבה שיקולים ומשתדלים לפעול בצורה הכי נכונה, וזה לא תמיד חד משמעי. תודה שכתבת והרבה הצלחה עם המסגרות החדשות ובכלל ❤
זה לגשר על הפער עם העולם, שהוא במילא קיים, ובמילא קשה להתמודד איתו בגיל גדול יותר אז איך היא תעשה את זה עם חוסר בבסיס חזק?... לא מבינה למה לשלוח לסגנון לא שלכם ובמילא לגרום לה להיות שונה? להרגיש שונה וגם אם לא שונה מהבית ספר אז שונה מכם...
סגנון ואורך השרוול זה לא חזות הכל. וגם זה מאוד תלוי מה האפשרויות האחרות
מטפחת:)

ילדתי בבגדיי הכל ירד בכביסה והיה בהחלט רציני 
מי חמצן