שרשור חדש
למסירהאחת כמוני
יש לי המון תחבושות של אחרי לידה (נובה לי)
וגם משחת לנסינו- בערך חצי שפורפרת
אשמח מאד למסור
מישהי רוצה או מכירה גמח? בירושלים.
מניעת הריון עם מכשיר "דייזי"שיר הרוח

ב"ה ילדתי לפני כחודשחיוך
קראתי כאן לכל אורך ההריון ומצאתי פה תשובות לכל דבר אז תודה לכולןחיוך

התחלנו לחשוב על איך למנוע (מתכננים לשנה וחצי לפחות) ואז התחילה לקפוץ לי פרסומת על המכשיר דייזי שמודד את החום גוף ויודע להגיד מה המצב מבחינת פוריות.
רציתי לשאול אם מישהי מכירה את המכשיר ויודעת להגיד עד כמה הוא באמת אפשר לסמוך עליו כשרוצים למנוע?
מצד אחד נשמע לי אידאלי שלא צריך להכניס לגוף חומרים ומצד שני זה בעצם גורם לדחות את הקרבה בליל טבילה שזה מבאס.

 

לדעתיהשקט הזהאחרונה
אם המחזור שלך נורמלי למנוע עם דייזי או עם כל שיטה של מודעות לפוריות זה להשאיר מעט ימים בחודש שאפשר להיות יחד וזה מבאס
אפשר לשלב יחד עם זה אמצעי הגנה מקומי כמו קוטלי זרע או דיאפרגמה (דורשת היתר הלכתי, לא כולם מתירים) אבל צריך לדעת שהאחוזי מניעה של אמצעים כאלה הוא לא מאד גבוה (נרות ושקפים 70%, דיאפרגמה פחות יודעת)
אם זה לשנה וחצי, למה לא התקן לא הורמונלי?
לא קשור להריון, אבל פורקת כאן... חג. פשוט. הזוי. וגרוע. שיח סוד
כן... קצת ארוך...


נסענו להורים שלו לצערי, אף פעם לא אהבתי להתארח שם.
בערב הראשון הקאתי, חום כמעט 38, במהלך הלילה והיום 7 הקאות, כאבי ראש הזוייםםם, חולשה מטורפת, שורף בכל הגוף

(קרה שלוש פעמים בפחות מחצי שנה אחרונה, מאז הלידה בעצם, ובהכל התאשפזתי, פעמיים אמבולנס. הפעם החלטתי לחכות ...)

חמותי עם הילדה, בעלי איתי. הרגשתי עילפון משהו הזוי.
כאבים מטורפים. כלום לא עזר.

בערב החג השני, הבחילות עברו ויכלתי לטעום משו בסעודה. והיום בבוקר גם בעלי גם הילדה קמו עם חום גבוה, הקאות, שלשולים... הילדה עצבנית אוכלת קצת ישנה הרבה.

בקיצור שלושתנו וירוס מעצבן ומשתק (לא קורונה, עשינו בדיקה ביתית)

מיותר לציין שכולנו נשארנו בבית, בלי תפילה בלי שופר בלי כלום. פשוט שלושתנו בחדר כל החג במיטות.

וגיסי הזה לא מבין עברית, כל החג עישן בבית עם כל הריח! קשה לו לרדת קומה אחת למטה, מכור מעצבן. פוגע לי בילדה.
וכל הזמן נכנס לנו לחדר לקחת דברים, ואני שוכבת במיטה וזה לא לעניין גבר בן 30! יודע שאנחנו באים, תוציא מראש! תבקש לפחות!
בעלי אומר לו לצאת, נשאר כמו בול עץ.

ועוד מעצבן,
שמעתי מהחדר שחמותי פתחה בסעודה אשכרה נושא שיחה בהגזמה. אמרה שגיסתי בהריון (חודש שלישי) וקבעה שהם לא משתמשים באמצעי מניעה וחקרה בהפרשי הגיל בין הילדים, החליטה שהייתה הפלה כי יש מרווח ופשוט אמרה דברים שאני לא אכתוב כאן אבל ממש נכנסה להם למיטה!!!
ואני בטוחה שגיסתי לא רוצה שנדע אחרת הייתה מספרת כמו תמיד ולא בחודש שלישי.
מאמינה שחמותי חפרה וחקרה ולכן יודעת.
כמו שהיה אצלנו שהיא החליטה שהיא ידעה עוד לפני שאנחנו ידענו כי ראתה שהקאתי וכל הזמן חקרה עד שבעלי אמר סבבה כן רק תסתמי.

והחדירה שלה לפרטיות בכלללל דבר מעצבן ברמות! כל הזמן פותחת את הפה הענק שלה לא במקום. חסרת טקט.
אני קשה לי עם אנשים כאלו, כולם אמרו "תתרגלי תתחברי"

עברו שנתיים, באמת שניסיתי. אבל אין, אני שונאת אותה!
אפילו שבאים כבר פעם בכמה חודשים, איכשהו כל פעם יותר גרוע מהפעם הקודמת. שונאת להתארח שם!

כל הזמן מתערבת בחינוך, בעלי אומר תכניסי מצד אחד תוציאי מצד שני. אבל וואלה יש דברים שלא שותקים. כבודה של גיסתי במקומה מונח.

אחכ רצתה את הילדה, אמרה "אפשר לקחת אותה?" "לא." "למה?" "ככה!"
לא מבינה שהילדה עם חום הרגע התעוררה בגלל הצעקות שלה כמו כל פעם.

וגם שכואב לנו וכולנו חולים, לא מפסיקה לדבר.
וגם היא, כל הזמן נכנסת לחדר! או צועקת מהדלת ומעירה אותנו.

אמרה בסוף החג "עוד מעט יום כיפור סליחה אם פגעתי"
הדפתי אותה ופשוט המשכתי להתארגן לצאת משם כבר.
קרו יותר מידי דברים, עוד זוכרת לך שאמרת לי שלא אצליח בחיים בגלל משו מסויים.
כן מי ישמע מה את, גננת.

קיצר חג נוראי מעצבן!
אנחנו בדרך חזור,
כואב לי הראש ברמות, לבעלי גם, מקווה שהילדה תרדם מהר ולהרבה. מזל שאני לא צריכה לצום מחר ונשאר כולנו בבית. נבקש מאמא שלי לעזור.

רק מה כן,
איך בעלי דאג לי מכל הלב לפני שנדבק גם, פשוט אין גבר כזה מדהים בעולם!
יואו. נשמע סיוטמטילדה
תרגישו טוב!
באמת נשמע סיוטאורוש3
רפואה שלמה ומהירה. מקווה שתקומו יותר טוב מחר!
רק גננת זו עבודת קודש מהממת. סתם נקודונת. בלי קשר לחמותך.
מקווה שתהיה לכם שנה מהממת.
כל הכבוד לך על השורה האחרונה!!אביול
אחרי כל מה שעברת.. רפואה שלימה!! הזדהיתי כמעט עם הכל... איזה קשה זה חג אצל הצד השני..
תודה בנות. אני מזה בהתלבטות.שיח סוד
רוצה להעמיד את חמותי במקומה, בעלי וחמי אומרים שהם לא רוצים, ניסו בעבר על דברים אחרים, לא נעים וכו...
אבל לי זה מציק.
מתלבטת גם אם לספר לגיסתי שהיה עליהם דיבור... למה חמותי אח"כ תדבר איתה כאילו כלום, צביעות, ולא מגיע לה ככה.
כל הגיסות שלי יודעות שהחמות הזאת הזויה.
אם כל בגיסות יודעות שככה חמותךאמאשוני
אז למה לחמם עוד יותר את האווירה?
מה יעזור לגיסתך לדעת מפורשות מה דיברו עליה?
מה שלא יודעים פחות פוגע.
לגבי הצביעות זה לא שיש לה ברירה אחרת.
זאת חמותה לטוב ולרע.
אז גם אם גיסתך תדע היא עדיין תצטרך להגיע ולחייך וכו'. זה לא שיש לה אופציה לנתק קשר.
אגב לשון הרע זה לא רק מצד המדבר אלא מצד השומע.
חוץ מזה שסיפרו על הגיסה שהיא בהריון, כל הרכילות מסביב, מניעה הפלה,
תשכחי מכל מה שנאמר. אל תקבלי את הלשון הרע וזהו.
עם כל הגיסות ינהגו כך חמותך תמצא את עצמה מתבשלת בדייסה שלה לבד.
אני גם נוהגת ככה, כל פעם ששומעת ביקורת מרומזת או גלויה כלפי אחת הגיסות ישר קופצת להגן עליה בחירוף נפש.
חמותי בעצמה כל הזמן אומרת שעל כל דבר יש לי תשובה. ככה היא יודעת שאני לא פרטנרית לדיבורים האלו.
צודקת, לא אספר לגיסתי במיוחד לא במצבהשיח סוד
אבל כן אעמיד את חמותי במקום.
לא הייתי עושה כלוםאורוש3
אני גם חושבת שעדיףאביול
ואם כבר- אז שבעלך ידבר איתה
בעלך נשמע טוב. תתמקדי בו. עזבי אותהדובדובה
כל אחת והצרות שלה. לי יש צרות צרורות עם אמא שלי. חמותי מלאך לידה. אישה מאוד טובה. ההיפך הגמור שלה. לא פשוט ההתמודדויות עם המשפחה. זה כל כך מתיש ומוריד את המצב רוח... אני החלטתי לא לתת להם להשפיע עלי ולשים דגש על המשפחה הגרעינית שלי. מה שהיה היה. אמרתי לאמא שלי גם שנפגעתי ממנה ממשהו והיא התעלמ, אני בטוחה שהיא התחרטה אבל היא לא תגיד טעיתי. פשוט לא התייחסה ושינתה נושא. קיצר כל אחת והמטען שלה. הכי חשוב להתמקד במה ירים אותך וישמח אותך ולקחת פסק זמן כשצריך... העיקר הבעל טוב. זה הכי חשוב...ברוך ה'
אוף איזה מצב מבעסיעל מהדרוםאחרונה
מעון של התמת יכול להחליט שהוא עד 15.45?YNZS
באסיפת הורים המנהלת הסבירה שאחרי 16 יש כנס של 2 שח על כל דקה.
סבבה.
הגעתי לקחת את הבן שלי ב15.50 והמטפלת ביקשה שלא נאחר שפה במעון מגיעים לקחת ב15.45 ושעדיף לבוא קודם כי יש לה אוטובוס ב15.42.
אין לי איך להגיע בשעה הזאת וככל הידוע לי מעון הוא עד 16. אני צודקת?
מכירה כמה מעונות כאלהאמאשוני
בעיקרון הם לא יכולים לקנוס לפני 16:00 אבל כן לגעור ההורים ולהוציא להם את כל החשק.
אז אם זאת במסגרת שלכם תאלצי להגיע ב16:45-16:50 אחרת כל השנה יהיו המרכיבות האלו והנאחסיות..מלאמבריא לנפש את שולחת לשם את הבונבון שלך 😘
אוףףףYNZS
אז למה הם לא מדגישים את זה מראש??
אני צריכה לאסוף גם את הבת שלי ואם לא יצמחו לי כנפיים או איזה כוחות על אין סיכוי שאני מספיקה.
( ולאסוף קודם אותו ואז את הבת שלי לא רלוונטי).

סליחה שהתנפלתי עלייך❤
צודקת מאד, לא הייתי זורמת עם זה אלא מערבת את ההנהלהתוהה לי
ההנהלה לטובתה🤨YNZS
ולא בא לי לצאת האמא המעצבנת הזאת.
אבל כנראה שאין לי ברירה.
אני אדבר עם המנהלת רק רציתי להבין אם זה חוקי שמעון הוא עד רבע ל4 ואז אין לי "קייס".

תודה💖
לא חושבת שזה חוקי, חושבתתוהה לי
שהשעות של התמת מאד ברורות בחוק,וזה עד 16.
נכוןמותק 27
בכל המעונות שאני מכירה אומרים רבע לארבעאביול
אבל זה כדי שיגיעו עד ארבע. אם יש לה אוטובוס שתסדר את זה מול המנהלת
זה גם מה שאני חושבת... תודה!!YNZS
אצלינו לא אמרו להגיע לפני ארבעיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

כן אמרו שמי שרוצה לדבר עם המטפלת שיגיע לפני.
מבאס למטפלת שמפסידה אוטובוסים...

אבל אם המעון עד 16 אז יש לך עד 16.

אצלי אמרו להשתדל שיהיה כמה דקות קודם כי צריכים לנקות, זה הכל. 

וכיף לכם שזה קנס כזה. אצלנו יש קנס של 80 או 180 שקל על כל איחור שהוא. אפילו דקה

180 על דקה?? וואוYNZS
ובוא נגיד ש10 דקות לפני זה בהחלט מוקדם וזה פשוט לא כיף שהיא עושה כזאת הרגשה😔
נכוןים...


סליחה אבל כמו שחשובה להם כל דקהמזלטוב
אחרי (ובצדק)
גם לך חשובה כל דקה לפני!!!
תבהירי להם..

מעונות תמת זה להורים עובדים.. לא למובטלים
את צודקת לחלוטין! תעמדי על שלך! חוצפה, לא אוהבת את זהמותק 27
גם לי אמרו אתזה. הודעתי למטפלות שם חד משמעית שאני מלמדת עד 15:45 לכן אין לי אפשרות להיות באותה השעה גם אצלם.. לכן אני אגיע כשאסיים ויש לי זמן עד 16:00 עפי החוק.
המנהלת צידדה בי..
למרות שהודיעה באסיפת הורים את מה שאמרת..
גם אצלנו מבקשים להגיע כבר ברבע ל16 למרות שתכלס המעון עד 16anonimit48
אין לי בעיה שיבקשוYNZS
השאלה מה קורה אם את מגיעה אחרי רבע ל4.
(כמובן לא מדברת על איחור אחרי 4)
הגעתי בין רבע ל4 , ל4 ולא היה להם יותר מידי מה לעשותמותק 27
הם לא יכולים לחייב אותי.
כי חוקית אני צודקת והמעון הוא עד 4. המנהלת יכולה להגיד יש להגיע עד רבע ל4, אבל חוקית היא הסכימה איתי שהמעון אמור להסגר ב4.
וזה לא ממש מעניין אותי שהמטפלות צריכות לנקות ברבע שעה את הגן ולהספיק בעצמן לצאת בזמן. אז שיוסיפו להן בשכר או שיביאו מנקה
...ציפיפיצי

אני ראיתי אותן גם מנקות בזמן שהילדים ישנים או בין לבין, אחת עם הילדים השנייה מנקה.

את יכולה להגיע עד 4 למרות שזה מעצבן אותן

לנו תמיד מעירים אבל מה לעשות וזה לא מתאפשר תמיד להגיע ברבע לארבע והחוק אומר שזה עד 4.

נכון. יש חוק.מותק 27
אני מגיבה לך, אבל ממש לא ספציפית אליך.חלונות
אני מדברת כללי על הגישה (הצודקת) בשרשור הזה.

אתן כותבות: יש חוק ולא מענין אותי
ממש לא מענין אותי שהן צריכות לנקות

ועוד כל מיני אמירות צודקות (אין לי כוח לחפש לאורך השרשור).

עבדתי כמה שנים בתור מטפלת במעון. ורוצה להביא לכן את הצד השני:
לעניות דעתי יש הבדל גדול בין כל נותן שירות אחר(מוכרת/ פקידה בבנק/ שירות לקוחות של חברה כלשהיא) לבין מטפלת במעון.

ההבדל הוא: שהמטפלת מטפלת ב*ילד שלך*!!!!!!
אם תתעמתי עם מוכרת בחנות על שירות כלשהוא והצדק לצידך - אם הצלחת הצלחת. והכי הרבה המוכרת תצא מבואסת.
אם תתעמתי עם המטפלת של הילד שלך ו****הצדק לצידך*** - את יודעת מה יקרה? המטפלת תיהיה ממורמרת, ונחשי מה? כלפי מי יצא המרמור? ומבטיחה לכן שלא באופן רצוני - כלפי הילד שלך!


אז מה הרווחת בזה??

ואני מדברת באופן כללי על הגישה. כי באמת באמת יש מצבים שאין ברירה אלה לשלוח משבע עד חמש דקות לפני ארבע / להתעקש על ארבע ולא רבע לארבע. אני יודעת! היו שנים שגם אני שלחתי למעון וכמעט לא יכולתי להוציא מוקדם.
איפה ההבדל? בגישה.

כשאני באה בדרישה למטפלת של הילדים שלי, לא מעניין אותי בכלל אם הצדק לצידי או לא. זה ממש לא העניין!
מענין אותי אך ורק שהמטפלת תיהיה מרוצה. שלא יהיה לה מרמור הכי קל בהקשר שלי. זהו, זה הכל!!!!

אנחנו בני אדם. וכמה שהייתי מנסה לעבוד על עצמי ולהתייחס יפה לכל הילדים - אין מה לעשות. והורים שהיו עושים "בעיות" - זה היה מורגש בקשר עם הילד.

לא אומרת לא לבקש או לקבל את הזכויות שמגיעות לך, אבל להיות מאוד זהירים!!! מאוד מאוד!!!!

ובתקופה שהייתי חייבת לשים משבע עד כמעט ארבע (😑) - זה היה מלווה בהרבה פתקים עם שוקולד, מחמאות כנות, ומתנות קטנות בחגים.

זהו. זה מה שיש לי להגיד. אולי אני קצת יותר רגישה בנושא כי חוויתי את הצד השני. בכל אופן נראה לי מועיל לכולם לשמוע את זה....
כשאני באתי ואמרתי להם את טענתי שהמעון פתוח עד 4מותק 27
הדגשתי שהבהרתי זאת למנהלת המעןן והיא אישרה לי.. שאלתי את המטפלות - מה היא לא יידעה אתכן?
כי אין לי אופציה להגיע יותק מוקדם ביום ×.
ואז לא היה להן מה לעשות באמת, כי באמת המנהלת יצאה לטובתי.. היאאמרה שבתכלס המעון עד 4
חייבת להגיב לךתהילה 4
אני מבינה את הקושי והאילוצים וחושבת שפותחת השרשור צודקת. אבל דווקא במעונות תמת יש בעיה מאד גדולה עם שכר המטפלות הן עובדות עבודה לא קלה בכלל והשכר מינימום. ולא, לא יוסיפים להן בשכר ) לכן ככ קשה למצוא מטפלות וככ קשה להכניס ילד למעון תמת. אז זה חמןד לומר "להוסיף להן שכר, שיתמודדו" אבל זה לא כזה פשוט.
אני כן מבינה את הקושי של הפותחת וחושבת שצריך לשתף בקושי את המנהלת ולחשוב על פיתרון שלישי כמו אולי שבדקות האחרונות הילד יחכה עם מטפלת אחרת שפחות לחוצה על אוטובוס. בדרכ יש כמה מטפלות בכיתה ככה שהילד מכיר אותה. או פיתרון אחר שיהיה מתוך הבנה הדדית ולא מתוך "חייבים לי". אפילו שזה נכון. פשוט כי בסופו של דבר אמא רוצה שיאהבו את הילד שלה ויתיחסו אליו בכבוד. ומה לעשות זה גם תלוי ביחס של האמא.
אומר לך יותר מזה. אצלינו פעם הייתה אי הבנה ואישי שכח לקחת את הילדה מהמעון. איחר בהרבה זמן. נשארה איתה מטפלת ואנחנו שילמנו קנס שהלך אל- הרשת. לא אל המטפלת שהיא זו שנתקעה בגן בגללינו. זה ממש הכעיס אותי. המטפלות מקבלות שכר ממש נמוך. עובדות עבודה שדורשת גם פיזי וגם חינוכי ואוהב ומחבק. אז לומר "שיסתדרו" זה ממש צורם לי. סליחה.
ממש נכון.אביול
פעם הייתי ממלאת מקום במשפחתוןדיליה

כל הזן דברו איזה ילדים באיזור הכי ''שוה'' לקחת כי האימהות חוזרות מוקדם.

איזה עיניים עשו לאימא האומללה ששמה את הילד שלה מ7 עד 16:28 וואו!

אבל סליחה זו זכותה המלאה.

עכשיו למשל בגן של הבת שלי הסייעת לא פותחת לפני 7:55

אנחנו עומדים מאחורי הדלת בלחץ לרוץ.... דברתי עם הגננת שאין דבר כזה. לא מעניין אותי ששנה שעברה הראשונות הגיעו רק ב8++ הסכימה איתי, מקווה שיעזור.

והיות ואני איא ממש חמודה שמפרגנת הרבה לגננות ומצ'פרת אותם לעיתים קרובות הם לומדות לאהוב אותי וכבר לא מפריע להן בנסיוני.

אולי עושות לי עיניים מאחורי הגב

את מדברת על גן עירייה לבת שלך או מעון?מותק 27
כי גן עירייה באמת פותחים ב7:30 לילדי הורים עובדים. וב8 להורים שלא עובדים..
אבל מעונות נפתחים ב7.
לפחות זה מה שאני יודעת אצלנו..
הם בודקים אם ההורים עובדים?אין לי הסבר
איך בודקים דבר כזה?
אתה, ההורים שלך עובדים, אתה יכול להיכנס. אתה אברך, אז תחכו 10 דקות עד 8.
זה קצת מצחיק😅

אצלנו הגן נפתח ב7 וחצי לכולם
רק מעירה, לתפיסתי אברך זו עבודה לכל הדעותאנונימיות
אברך צריך לקום מוקדם ולהתחיל ללמוד מוקדם ובזמן
אין שום סיבה שאברך לא ילמד או לכל הפחות יהיה בתפילה ב8 בבוקר.
זו התפיסה שמתייגת אברכים כפרזיטים
גם לתפיסתיאין לי הסבר
חבל שמי שנמצא למעלה לא חושב כמונו.
המדינה הייתה נראית אחרת...
הם לא בודקים. רק אומרים בתחילת שנהמותק 27
איזה מוזר זה...אין לי הסבר
גם אצלנואביול
פותחים ב7.30 לכל הורה שרוצה לשים את הילד שלו בשעה הזו.מוריה
אצלינו לא עשו אבחנה- הגן פתוח משבע וחצייעל מהדרום
לק"י

מעולם לא שמעתי שזה משנה אם ההורים עובדים או לא.
אני שמה אותה ב7אין לי הסבר
ומוציאים לי אותה לא לפני 15:45.
מה נעשה?
לא מרגישה רע עם זה.
אנחנו משלמים מלא כל חודש למעון, כדי שנדע שאני אוכל ללכת ללימודים ולעבודה בנחת.
(הייתה בעבר מטפלת שעשתה לי פרצופים, אבל העבירו אותה. מאז לא נתקלתי בדבר כזה)
ממש לא!רשש

זה אומנם מצער שהיא מפסידה אוטובוס אבל את בהחלט לא צריכה להקדים בשבילה

מכירה מעונות כאלו, זה לא חוקי

אצלנו גם אומרים להגיע ב15:45אין לי הסבר
למטפלות יש הסעה ב16 בדיוק. אז הן יוצאות כמה דקות לפני. אצלנו מי שהמטפלת שלו הלכה נשאר בהשגחה של מטפלות שאין להם הסעה.
זה הגיוני לבקש לבוא לקחת לפני, אי אפשר לדרוש את זה ממך...
את משלמת עד 16
את ממש צודקת. אם יש לה בעיה שתדבר עם המנהלתאנונימיות
אולי יש מטפלת אחרת שיכולה להיות עם הילדים שלה עד 4
בגלל שיש לה אוטובוסעלה למעלה
אפשר לבקש שהיא בנתיים תהיה עם מטפלת אחרת שאין לה
ככה גם היה אצלנו
וואו לא הייתי כמה ימים בפורום ואני רואה שפספסתי מלא תגובותYNZS

שלכן!

 

אז תודה לכל אחת ואחת שהגיבה!!

עזרתן לי מאוד❤️

שאלה של הריונית מתחילהאנונימית בהו"ל
ברוך השם ברוך השם אלף פעמים בתחילת הריון ... לא סיפרנו כמעט לאף אחד ... אני עייפה בטירוף בחילות וכו... יש לנו ברוך השם תינוקת קטנה שדורשת.... כל היום על הידיים ומשחקים וכו ....
עכשיו לשאלות....
1. זה בסדר שאני מרימה אותה הרבה פעמים? כאילו אין לי ממש ברירה.....
2. מעכתי ג'וק עם הרגל ממש חזק.... לא יכול לעשות נזק נכון?
תודה רבה רבה יקרות אשמח לטיפים להריון עם תינוקת תודה תודה ובעזרת השם בקרוב אצל כל המצפות בידיים מלאות ובבריאות!!!!
בשעה טובה!פשיטא
הכל בסדר והכל טוב,
תקלי על עצמך במה שאת יכולה.. את יכולה לשים אותה על שטיח ולשכב לידה, רק תביאי כרית..
ולגבי למעוך ג'וק-
זה בכלל מעורר סגידה אלייך.
אני בלי הריון נתקפת בחילה מלדמיין ג'וק..
להזיק זה בטח לא מזיק..
תרגישי טוב!
להרים את הילדה זה בסדרחדשה ישנה
הגוף שלך רגיל לזה. כשקשה לך תשבי איתה. וגם טוב לנסות לאסוף את רצפת האגן כשאת מרימה אותה, לכווץ את הנרתיק..

את השאלה עם הגוק לא הבנתי- מה הבעיה? זתומרת זה דוחה למות, אבל מה יכול לקרות?
בשעה טובה!מחי
תרגישי טוב!
הריון עם תינוקת קטנה זה באמת לא קל.
תקלי על עצמך במה שאפשר. ארוחות פשוטות יותר, ניקיון בסיסי, מה שבעלך יכול שהוא יעשה.
אין בעיה להרים אותה, מותר להרים משקל שהגוף שלך רגיל להרים מלפני ההריון.
למעוך ג'וק גורם נזק רק לג'וק 😅 ואלופה שהרגת אותו, דורש כוחות נפש
בשעה טובה!!גולדסטאראחרונה
מבחינת להרים אין מניעה להרים משקלים שהגוף רגיל לפנח ההריון בהריון אלא אם כן יש הנחיה רםואית מובהקת לכך כמו חלילה הפלה מאיימת שלא תדעי חלילה ואז כאילו מבקשים לא להרים לא להתאמץ וכו וכו

ולא אין סכנה במעיכת גוק ואשמח שתתני לי טיפים איך הצלחת למעוך ולא ברחת על נפשך כמוני חחחחחחחחחחחחחח האומץ
חייבת עזרה לנשים בלבדמי21
חטדשיים וחצי אחרי לידה מניקה +סרזט
החשק בריצפה ממש ומתי שאיכשו מקיימים יחסים זה כאבי תופת הכל שם יבש בעלי נלחץ שאולי כבר לא נמשכת אליו ולא אוהבת אותו מה שממש לא נכון
מפחדת שזה יהרוס לי את הזוגיות
לאיזה רופא פונים ומה אפשר לעשות
מציינת שאחרי לידה קודמת לקחתי סרזט אבל בקושי הנקתי וזה לא קרה לי בכלל
לפנות לרופא נשיםDove
יכול להיות ששינוי של סוג הכדור או אמצעי המניעה יעזור
וחוץ מזה חובה חובה חובה להשתמש תמיד! בחומר סיכה.
עצותשחרית*

קודם כל, מצטרפת להמלצה להשתמש בחומר סיכה ובשפע. לא להגיע בשום פנים ואופן למצב של כאבי תופת!

 

לנהל שיחה פתוחה עם בעלך, על שינויים הורמונליים ועל כך שהמחזוריות בגוף האישה משפיעה על החשק. ושכמובן זה חלילה לא אומר שאת כבר לא אוהבת אותו, אלא רק שאת צריכה קצת יותר סבלנות.

 

לנסות למצוא את הפתח לזמן זוגי שכן יעורר בך חשק. לזהות מתי את זמינה לזה גם נפשית וגם פיזית. לזהות מה יכול לעורר אצלך את החשק. 

 

אומרת בזהירות שבמידה והמצב ממשיך כך, הייתי שוקלת להפסיק להניק. (אומרת את זה ממש בזהירות. יודעת שהנקה היא מכלול שיקולים. לא הייתי מזלזל בשיקול של הקשר האינטימי ביניכם).

 

אני ממליצה מאוד על הספר של מיכל פרינס "פשוט לרצות" שפורש שיטה שלמה שאני מאוד מתחברת אליה בנוגע לחשק ולפערים בין בני זוג. יש לה גם פודקאסט שמדבר על הנושאים האלה עם פרק על מיניות אחרי לידה. אפשר להקשיב יחד או לקרוא בספר ביחד, לפעמים אפילו גם רק שיחה כזו פתוחה וגלויה יכולה להכניס אותך ל"מוד" המתאים של קרבה אינטימית.

 

בהצלחה!!!

קרה לי בהנקההיריון רביעי
זה משתפר עם הזמן.
ממליצה להשקיע בחומר סיכה טוב.
(אגב זה המקום להגיד שקיבלתי המלצה לשמן קוקוס כחומר סיכה והוא מדהים)
וכן, זו אחת הסיבות שהפסקתח להניק...
ואוו תודה רבה טוב לשמוע שאני לא היחידהמי21
אם אני יהיה בטוחה שזה בגלל ההנקה יש סיכוי שהפסיק למרות שנלחמתי עליה אבל אם כל הכבוד הזוגיות יותר חשובה
וננסה עם חומר סיכה מקווה שיעזור שלפחות לא יכאב
קרה לי!ADE

בדיוק כמוך..
פשוט שמים מלאאאאאאאאא  KY וזה נפלא

את בהחלט לא היחידה!שחרית*

ממליצה על משחת סיכוך של "ואהבתם" (יש להם אתר).

יקרה אמנם, אבל מאוד מאוד נעימה ונוחה לשימוש.

חשק ויובש זה 2 דברים שונים (כמובן שיש קשר אבל לא בהכרח)מיקי מאוס
אחרי לידה ובהנקה הרבה פעמים הנרתיק יבש מסיבות הורמונליות ואז גם כשיש חשק עדיין הסיכוך הטבעי לא מספיק.
אז קודם כל כדאי למחוק את התפיסה השגויה שמודדים את החשק שלך לפי הרטיבות כמובן שעוררות מינית גוררת רטיבות אבל זה מושפע מעוד פרמטרים

מה עושים?
לגבי היובש:
קודם כל המוון סיכוך, ממליצה על המשחה של ואהבתם אבל איזה ג'ל שאתם אוהבים יהיה טוב, ולפרגן גם תוך כדי לפי מה שמרגישים צורך

אם זה לא עוזר - יש משחות שמכילות אסטרוגן, תתיעצי עם הרופאה, זה ההורמון שחסר בהנקה ומשפיע על היובש בנרתיק

לגבי הכאבים:
אם זה רק בגלל היובש אז בעז"ה סיכוך יעזור אבל אם זה לא עוזר אז אולי המקום לא החלים עד הסוף ותפני לייעוץ רפואי. אל תכאיבו לעצמך!! זה מזיק בטווח הקצר והארוך לזוגיות ולמיניות שלך

לגבי החשק:
לפני הלידה היה לך חשק? נהנית מהיחסים?
תנסי להבין אם יש קושי שתמיד היה ועכשיו התעורר או שבאמת זה מגיע מהשינוי הביולוגי.
זה קשה כשמבחינה הורמונלית הגוף לא רוצה מיניות אבל אפשר לנסות לעורר אותו - מגע, ריחות, שיחה טובה, אוכל, בילוי... לפעמים לוקח זמן לגלות מה מעורר אותך
לפעמים באמת זה ממש קשה (ואם זה המצב אז אולי שווה לחשוב אם לנסות אמצעי מניעה אחר)
אבל כשתצליחו -זה משתלם
זה הדלק של הזוגיות, זה לא דבר שולי...

בהצלחה!
אחרי פעם של כאבים בגלל יובש הלך על החשקרינת 23
וככל שיותר פעמים כואב, החשק הולך ונעלם…
הי נשמהאורוש3
חוסר חשק זה תסמין גם של אחרי לידה. הורמונים. עייפות. גם של הנקה. וגם של סרזט.
במצב שלך כרגע לא הייתי משנה. כי יש עוד כאלה שרק נטהרות בזמן הזה.
קודם כל להסביר לבעל על קפה ועוגה שזה נורמלי ושכיח ושתעבדו על זה ביחד. ושזה לא מוריד מילימטר מהאהבה אליו.
קודם כל הייתי מנסה לשמן הרבה עם שמן שקדים (שימו מגבת מתחת). ולקבוע יום קבוע. כשהוא בא מוקדם.
לדעת שעם תינוק יש מלא בלת''מים. ולצחוק על זה ביחד. לבקש ממנו שיהיה עדין. אישית היה לי יבש וצר בחודשים אחרי לידה ובכלל ילדתי קיסריים. משהו בתהליך ההריון הולידה עושה איזה ריסטארט. אז לאט לאט.
אם המצב לא משתפר בכלל תנסי להחליף סוג. יש גם דיאמיליה ופומיניק כיום. ואם לא עוזר אחרי נגיד חודשיים שלושה תשקלי התקן.
בהצלחה רבה
היובש נובע ממחסור באסטרוגן בגלל ההנקהבאורות
אפשר לנסות טיפול באובסטין בנרתיק
ממליצה גם על אוביסטיןבלרינה
הציל אותי ממש
ממש תודה לכולו עזרתם לי מאוד באמת!מי21אחרונה
אמהות לילדות ביסודי- אשמח לתובנות לגבי התפילותברכת ה
ניסיתי לקצר בכותרת.
מנסה להסיק מסקנות לאחר חוויית החג.
בשוטף אני לא מגיעה לבית הכנסת בשבתות. רק בחגים מסויימים, בצורה כזו או אחרת. כך מאז שנולדו ילדים ב"ה.
עד היום הרגיש לי הכי נכון. למרות שהרבה אמהות מגיעות עם ילדים בכל הגילאים, לי הרגיש לא מתאים.
מתחילה לחשוב שאולי טעיתי/הגיע הזמן לשינוי.
הבן הגדול הולך עם אבא לתפילות.
הבנות הגדולות (יסודי) הולכות פה ושם לאבא, אבל מתחיל להרגיש לי שמצד אחד פחות מתאים כבר שישבו בעזרת הגברים. וכשהלכו איתי לתפילות ראש השנה, פתאום הרגשתי שאין להן מספיק את ההרגל להיות נוכחות בתפילה בבית כנסת ואיך להתנהג שם, ונראה לי כן נכון כבר בגילן.
מצד שני עדיין יש ילדים קטנים בבית, ובאמת לא מצליחה לדמיין איך מתחילים ללכת בקביעות כזו או אחרת לבית כנסת עם כל החבורה? ועוד כשהמטרה לחנך את הבנות, איך ניתן עם כולם??
(בראש השנה בעלי מתפלל ותיקין ואז הוא עם הקטנים כשאני בבית הכנסת)
מקוה שהשאלה מובנת...
אשמח לתובנותיכן!!
תודה רבה ושנה טובה!
שאלה שגם אני מתלבטת בהרעותוש10
צריך למצוא את הזמנים שכן אפשר ללכת לבית כנסת בשביל הבת שגדלות...

אצלנו בעלי חוזר בסוף ותיקין ואז אני מתפללת עם שתי בנות, והתפילה הזאת היא באמת תפילה עם פוקוס על הבנות... לא תפילה אישית שלי כמו בגיל הנעורים
הגדולה אוהבת להתפלל אבל צריכה הדרכה, לפעמים מאבדת בסידור או מתי מחכים לשופר וכד
השניה עוד לא לגמרי מתחברת וקוראת לאט אני אומרת איתה בקול חלק וחלק היא יושבת סתם ומקשיבה

בחגים חשוב מאוד בעייני למצוא את הזמנים האלה... אני ממש משתדלת ומצליחה בעיקר בגלל שבעלי בותיקין ואנחנו גם אצל המשפחה אז לפעמים הולכים עם דודה או סבתא לתפילה שזה גם טוב...

בשבתות רק הגדולה הולכת עם בעלי והיא בעיקר עם חברות זה גיל שמתחילות להגיע ולהתפלל יחד...

תודה!ברכת ה
זה נשמע דומה למה שקורה אצלינו..
מנסה לעזור..באר מרים
אצלי אצל כל אחת מהבנות בתקולה שהרגשתי שנכון שהיא תתחיל להתפלל בבית הכנסת מצאתי פתרון נקודתי שאיפשר לי ללכת איתה לתפילה במשך כחודש. ( הבן הבכור שהלך למניין בפלג או לוותיקין ושמר על הקטנים, בעלי ששיחק בין מניינים, שבתות שאירחנו והיה מי שישאר עם הקטנים וכן הלאה..)
ככה יכולתי ללוות אותה וללמד אותה.
אחר כך המשכתי להישאר בבית עם הקטנים אבל כבר היו לה הרגלים נכונים.
אצל השניה עשיתי את זה קצת פחות כי הגדולה יכלה להיות לצידה..
תודה!ברכת ה
זה רעיון....
באיזה גיל עשית את זה? הרגשת שזורם לה להיות לבד בבית הכנסת?
כלומר בראש שלי היה הנוכחות המשותפת, לא רק ללמד את הקטע הטכני. אף פעם לא חשבתי באופן כזה....זה כיוון מקורי בשבילי!
בגיל שכבר קוראת היטב ויכולה להתרכזבאר מרים
נגיד כתה ב-ג בערך..

תוך כמה שבתות היא כבר הכירה את שאר הנשים שמגיעות קבוע והרגישה בבית בעזרת נשים..
וואו!ברכת ה
לא הייתי חושבת בכלל בגיל כזה....
תודה רבה!
ממש אחשוב על האופציה!
אמא שליפולניה12
כל עוד היו ילדים קטנים היתה מגיעה לבית הכנסת בערך לקראת סיום קריאת התורה. ואז יש הגבהת ס"ת, מוסף, קדושה, ובסוף התפילה קידוש.
זה לא ארוך מידי, אבל כשהגענו, ידענו שלא יוצאים עד סיום התפילה וצריך להיות בשקט.
וואוברכת ה
לי זה נשמע ממש ארוך בשבילי עם ילדים קטנים...
אבל אולי זה באמת הרגלים (ואופי...)
תודה!!
רק לגבי זה שלא הגעת עד עכשיו עם קטניםחדשה ישנה
אל תצטערי על זה לרגע.
זה מאוד מפריע ומכעיס שילדים נכנסים ויוצאים בלי סוף, בוכים, משתטחים.... זה ממש לא מקום לקטנים.
בית כנסת זה מקדש מעט, זה ממש לא נעים שנשים באות להתפלל ומפריעים להן. הייתי בראש השנה בתפילה, הילדים היו בבית עם בעלי שחזר מוותיקין, אחרי המון זמן שלא הייתי בתפילה נורמאלי, והיה לי ממש קשה להתרכז בגלל הילדים והאמהות שיצאו ונכנסו בלי סוף, ואכלו ודיברו וכו... וממש השתדלתי לדון אותם לכף זכות, אבל בפועל התפילה שלי לא הייתה מה שרציתי.
מצד שני, מבינה את התחושה שגם הילדים יחוו בית כנסת ותפילה. אז מה שאני הייתי בתור ילדת יסודי הולכת לבד והייתה אישה/בחורה שהייתה מאמצת אותי אליה להראות לי איפה אנחנו בתפילה וכו'. הכל תלוי בגיל , יכולה לחזור באמצע כמובן. כשאני גדלתי גם אימצתי ילדות כאלה 🤭
ודבר שני, לפעמים אני באה עם הילדים שלי בליל שבת אבל בשניה שמישהו מצייץ אני עפה משם. לפעמים זה מחזיק 10 דק' ואני שמחה שהתינוק/הילד שומע תפילה וקבלת שבת וכד'.
ובחגים, גם כן בעלי הולך לוותיקין ואז הולכת למניין אחר- לצרף את בנות היסודי!

שנה מבורכת! ⁦❤️⁩
תודה רבה!!ברכת ה
ממש בדיוק מה שאני חשה. לכן לא הלכתי איתם....
תודה על ההארות והדיוקים
מחזקת שיישר כוח שלא לקחת עד עכשיוהתמסרות
באמת הנושא הזה צריך חיזוק.
לא שייך להביא ילדים קטנים לבית הכנסת, אני גדלתי בבית כזה ולא נרשמו בעיות להגיע אח''כ לתפילה כשגדלנו.

להפך גדלתי ביראה גדולה לבית הכנסת ושזה מקום קדוש.
אני מעריכה את אמא שלי מאוד על כך, אגב בבית תמיד ראיתי אותה מתפללת או קוראת תהילים וזה נרשם אצלי בלב הרבה יותר חזק..


בהצלחה רבה!
תודה על החיזוק!!ברכת ה
כשגדלת פשוט התחלת ללכת לבד?
כן, הייתי הולכת עם אחותיהתמסרות
לא כל שבת בעיקר בחגים, אמא שלי לפעמים הייתה מלווה אותנו אבל היינו גדולות לכיוון כיתה ה' ו כזה.

עונהאמא ל6 מקסימים
אני עושה כמו שאמא שלי עשתה כל השנים שהיינו קטנים:
מגיעה כל שבת לבית הכנסת לסוף התפילה, למוסף, או לקראת סוף קריאת התורה ומוסף.
והילדים שלי יודעים שאנחנו באים לבית הכנסת להתפלל, ולא לשחק. והם יודעים שלא מעניין אותי שילדים אחרים משחקים, ונכנסים ויוצאים, ולא יודעת מה עוד, אנחנו באים להתפלל! ויושבים בשקט עד סוף התפילה. אפשר לשחק ולדבר עם החברים בזמן הקידוש. אני חושבת שזו לא דרישה מוגזמת אם אני באה בסוף, בסהכ כרבע שעה, כשבגיל 7 ומעלה הם גם יכולים כבר לקרוא ולעקוב בחזרת השץ, להצטרף לשירה וכו'.
ואם אני רואה שקשה להם, אז יש מצב שבשבוע הבא אני אגיד שהיום לא הולכים לבית כנסת, כי אתם לא התנהגתם יפה בשבוע שעבר. ואין לי בעיה שיגידו לי שלא בא להם ללכת, אבל זה לא קורה כי הם רוצים ללכת. (כל זה נכון עד שהגיעה הקורונה, ולמדתי שאפשר לישון בשבת בבוקר...)
בראש השנה אני באה בזמן לתקיעות, ורואה לפי המצב כמה עוד הם יכולים לשבת, היו שנים שהתינוק/ת ישן כל התפילה, והגדולים יותר כבר התפללו, מקסימום בגיל גן א-ב -יצאו החוצה עם חברים שלהם (זה לא ממש בחוץ ברחוב, זה בתוך ביהכנס אבל מחוץ לאולם התפילה), אם מתאים לי ואני רואה שלא מפריע לי או למתפללים אחרים, נשארת, אם לא -יוצאת איתם לגינה או הביתה.
השנה שיש לי כבר די גדולים הלכו לבד לביהכנס, וישבו עם סבתא או דודה שהתארחו אצלינו בחג, ואני באתי עם הקטנים לתקיעות וחזרתי הביתה.
תודה רבה!ברכת ה
הקורונה באמת יצרה פער של שנה וחצי בין ההרגלים הישנים ליצירת הרגלים חדשים. גם השתנו אצלינו כל מיני דברים ברמה הפרקטית של בית הכנסת והתנאים מאז הקורונה.
אז תודה!
מנסה לחשב מסלול מחדש....
שאלה טובה וקשה...מתואמת
יש לי בת כבר בת 14 כמעט, והיא אוהבת ללכת לתפילות ב"ה. אבל באמת גילינו שהיא חוששת להגיע כי פשוט לא בטוחה שהיא יודעת את כל סדר התפילה ואת מה שצריך לעשות בכל שלב... (ולה בנוסף יש גם בעיית שמיעה, ועם התפילה בחוץ השנה - היא בכלל התקשתה לשמוע את החזן...)
בעלי ישב איתה בבית באמצע היום הראשון של החג ועבר איתה על התפילה והסביר לה את כל פרטיה. זה הפתרון הכי טוב שמצאנו.
(תכל'ס אני לא בטוחה שאני עצמי הייתי יכולה לעזור לה כי כבר עברו שנים מאז הפעם האחרונה שהתפללתי בבית הכנסת... )
תודה!ברכת ה
אז אני מבינה שגם את לא הולכת עם הילדים...
כיף לשמוע שזה מגיע ממנה בסוף בכל אופן!
כן, בהחלט. מבחינתי אין מצב אפילו לחשש שהם יפריעו.מתואמת
וגם טכנית זה קשה לי, להיסחב עם כמה ילדים לבית הכנסת... הרבה יותר נוח לי להתפלל בבית, כשהם במקום המוכר שלהם עם המשחקים הרבים שלהם, וככה יש יותר סיכוי שיהיו עסוקים ולא יפריעו לי להתפלל... ולפעמים אני מתפללת גם איתם (בעיקר קבלת שבת), ואז הם נכנסים קצת לאווירה...
אני די למדתי לבד להתפלל בבית כנסתשוקולטה
אמא שלי הולכת רק בימים נוראים ורק מוסף. הייתי הולכת עם אבא שלי עד כיתה א או ב בערך וגם אז הייתי רוב הזמן בחוץ...
מכיתה ג הייתי הולכת לבד, לפעמים עם אורחות חוצניקיות שלא ידעו להתפלל או עברית והייתי אמורה לעזור להן אז לא היתה לי ברירה ולמדתי, עשיתי גם פאדיחות בדרך אבל לא נורא...
תודה!ברכת ה
מתפללת במבואה (לא בקורונה)אמאשוני
האיכות יותר חשובה מהכמות.
כלומר עצם ההתארגנות והמאמץ להגיע ולהתפלל ביישוב הדעת חשוב בעיני יותר מהתוצאה.
גם אם הצלחנו להתפלל 5-10 דקות זה אחלה.
הבת שלי בת 7. ולומדת כל פעם עוד קצת. (אם כי בגלל הקורונה היא בקושי מכירה ביה"כ אבל היא תדביק את הפער כשנחזור לשגרה)
לגבי הקטנים, פעם אחרונה שניסיתי להגיע (לא הולכת בגלל הקורונה) התינוק היה ממש קטן וממילא נרדם בדרך וישן טוב.
בת 3.5 פלפלית קטנה, מביאה לה פליימוביל, פאזלים, חטיף, והיא משחקת עם חברות בנות גילה בחדר לימוד או מחוץ לביה"כ (יש חלון בין המבואה לבחוץ ודרכו כשהוא סגור אני משגיחה)
יש גילאים שהפעוט פחות עצמאי שלא שייך ללכת (ייתכן שכבר עכשיו עם תינוק בן חצי שנה לא תהיה לי הזדמנות להיכנס לתפילה, לפחות שומעים קצת מבחוץ ובסוף התפילה יש תפילת ילדים אז מבחינת סדר יום של לקום בבוקר להתארגן לתפילה זה כן אפשרי)

לגבי אם ראוי או לא להביא ילדים, אני חושבת שזה ממש תלוי באופי המניין.
כשאנחנו היינו קטנים היה ברור ששומרים על דממה, אבל ממש דממה מוחלטת. המבוגרים עשו הרבה יותר רעש מאיתנו.
ברמה שלא היינו עושים אפצ'י. באמת.
מהצד השני יש מניינים הרבה יותר קלילים שבהם גם המבוגרים מדברים בחופשיות ונכנסים ויוצאים...
אז לא רואה סיבה לא לבוא במתכונת כמו שאני באה איתם. מי שחשוב לה להתפלל ללא הפרעות בכלל יושבת מקדימה, המבוגרות הדברניות באמצע,
בנות הנוער המצחקקות בסוף
ואני בכלל בחוץ במבואה עם עוד כמה אמהות בודדות שיש להן ילדים בגיל.
אם כבר אני מתחרפנת מהדיבורים כי אני עושה מאמץ עילאי להגיע ולסדר את הילדים שלא יפריעו ואז מתקשה לשמוע את התפילה והן יכולות להתאפק עם שיתופי החוויות התוססים.
מצד שני טוב לי לא להיות המפריעה.

בתור השפעה לעתיד הרחוק, אני חושבת שהחוויות מביה"כ היו חלק מאוד משמעותי מעיצוב הזהות הדתית שלי. בתקופה שבית כנסת לא היה חלק מחיי (מסיבות של חוסר הרגשת שייכות) מבחינה נפשית בכלל לא הייתי דתיה, רק כלפי חוץ כי כבר הייתי נשואה אבל בבית עשיתי מה שרציתי..
כשהבן שלי עלה לא' והיינו צריכים לבחור ביה"ס תוך כדי הבחירה גם היינו צריכים לגבש זהות דתית
ואז שמתי לב שזאת נקודה מאוד משמעותית לי.
בלי העוגן הזה לא חושבת שהייתי מצליחה לבחור בחיי תורה (בעלי רצה מאוד, אני לא הייתי שם והתחברתי מחדש בעקבות זה)
סתם שאלה:מתואמת
האם אווירה של בית כנסת שבו המבוגרים מפטפטים ביניהם במהלך התפילה ובני הנעוער מצחקקים להם בספסל האחורי - היא האווירה שהיית רוצה להנחיל לילדייך? היית רוצה שהם ידעו שכך נראה בית כנסת?
לא פונה אישית אלייך, אבל בעיניי בית כנסת כמו בתיאור שלך הוא מזעזע... והייתי מדירה ממנו את רגליי בכל מקרה, בלי קשר לילדים... מעדיפה בית כנסת עם חרדת קודש - לא ברמה שאסור להתעטש, אבל כן כזה שבשום פנים לא מדברים בו...
אם יש לך תובנות אחרות בעניין - אשמח לשמוע
בעלי לא יתחבר למקום אחראמאשוני
ממילא הוא מעדיף ותיקין ואני נגד,
חרדת קודש אני מכירה (סליחה על ההכללה)
בבתי כנסת ספרדיים או חרדיים וזאת לא אופציה מבחינתנו לתפילה של המשפחה שם.
אנחנו הולכים לבית כנסת של הקהילה ובאופן טבעי הוא קהילתי.
די מפריעה לי ההתנהלות של בעלי אבל אני לא מנסה לחנך אותו. הוא מי שה' בחר שיוביל את הבנים וזה מה יש. (ויש הרבה מאוד טוב, בעלי בגדול הדמות התורנית החזקה בבית)
הבן לומד בת"ת שזה קצת יותר תורני מאיתנו ושם הוא סופג אווירה אחרת ובאופן כללי הבן מאוד חד הבחנה כלפי "בינוניות" וזה מפריע לו אבל מבחינתי אני רואה עליו שזה מבדל אותו,
כלומר הוא יודע שהוא לא כזה. (נכון לגבי כל מיני דילמות בסגנון)
הוא בן 9.5
גושפנקה להבין כמה חשובה לו התפילה עם בעלי קיבלנו עכשיו בחג לדוגמה, הוא כבר מחלים ויכל ללכת לתפילה אבל לא רצה בלי בעלי שמאומת לקורונה להתפלל בבית.
אז אני אומרת בראייה כללית של כן או לא,
מעדיפה בית כנסת קהילתי שכולנו נמצא את עצמנו בנוח, מאשר שבעלי יתפלל בותיקין והוא היחיד שירגיש ויחווה תפילה.

לגבי הבנות, לא חושבת שאנחנו שם. לי מפריע הדיבורים בקטע הטכני, לא מהותי. מה שאפשר לספוג מהתפילה מבורך בעיני.
ובכל מקרה, יש לי בחירה איפה לשבת.
בקדמת בית הכנסת ממש לא מרגישים את הדיבורים והטיילת.
תודה על התשובה! מתואמת
באמת כל אחד מתחבר למשהו אחר... תןדה על החידוד!
תודה על התשובה המפורטת!ברכת ה
והשיתוף בסוף.
ממש נקודה חשובה!
ממש תודה לכל מי שענתה! החכמתי 🙂ברכת ה
ממש פתחתן לי את המחשבה!
שוב תודה לכולן וגמר חתימה טובה!!
מנסה להיזכר בתור הילדה בסיפוראורוש3
לדעתי אבא שלי ישב איתי לפני והראה לי. והייתה שכונה מאוד קהילתית ולפי דעתי נעזרתי גם בשכנות מדי פעם אם אבדתי את זה.
אחרי שגדלתי אני עזרתי לאחותי. וגם לסתם בנות שראיתי שהסתבכו.
תודה!!ברכת ה
אני לא זוכרת מה היה לי כשגדלתי...
אבל משום מה נדמה לי שמשהו בסגנון
מנסה לענותמחי
למדתי להתפלל לבד פחות או יותר, כנראה שאמא שלי הראתה לי בבית מה להתפלל בשבת, אני לא זוכרת בבירור.
אני זוכרת שפעם אחת הלכתי עם דודה שלי לבית הכנסת והיא לימדה אותי להתפלל מוסף.
קדושה, כתר ומודים חיקיתי את הנשים מסביבי, ובחגים אמרתי ביחד עם אמא שלי
תודה!ברכת ה
גם אני זוכרת איכשהו את החיקוי הסביבתי 😅
גם מאוד מתלבטתאן אליוט
הגדולה שלי בכיתה ג', ובגלל הקורונה כבר לא הייתה המון זמן בבית הכנסת. היא הייתה הולכת בשבת בבוקר עם בעלי..
ובדיוק עכשיו, בראש השנה, ירדנו למניין חצר לשמוע תקיעות, ומאוד הצטערתי שלא יכולנו להישאר. גם בשביל עצמי, וגם בשבילה, כי בדיוק חשבתי שממש הגיע הזמן, ובגילה כבר הייתי בתפילות שבת, וראש השנה ויום כיפור..
אבל באותה מידה ראיתי כמה זה לא מעשי עם הקטנה שלי. שהתרוצצה והייתי צריכה לרדוף אחריה, ודיברה בקול...
אז אנחנו מתפללות בבית, ואני מסבירה על התפילה, אבל כן, זו בעייה עם הגדולה כשיש קטנטונת
תודה על השיתוף 🙏ברכת האחרונה
נשמע דומה...
אוף כמעט עשיתי תאונה חייבת לפרוקגולדסטאר
בגלל איזה איש סתום סליחה על הביטוי שלא יודע לנהוג
נסעתי באיזור של מוסכים כאלה בכביש מעוקל אז נסעתי כבר על הברקס בגלל שהפנייה שם חדה
מימיני מאחש המוסכים יצא רכב שרצה לפנות לשמאל שלו כלומר לחתוך את הכביש לכיון השני
אמהמה
הוא לא הסתכל ימינה ושמאלה פשוט יצא מהמוסך ישר לתוך המפקץ מעבר לצד השני ואני נתתי ברקס עד הסוף ברמה שהמערכת בלימה פעלה וכל האוטו רעד וצפרתי לו והוא כלום לא הזיז לו!! פשוט המשיך בפנייה שלו וסיכן אותי!!!
עצרתי אל הרכב מילימטר משלו!
למזלי החגורה הייתה רופפת והיא לא לחצה לי על הבטן וברוך השם גם הרגשתי אותו כבר מאז אבל רמת הרעידות שהיו לי בגוף מהלחץ הפחד והעצבים בלתי ניתנת תהסבר!
התקשרתי לבעלי כולי בפאניקה, הוא הרגיע אותי ממש אבל כאילו מה נסגר עם אנשים?
גילוי נאות כן אני לא נוהגת סטנדרטי ואני אוהבת נהיגה אגרסיבית מהירה כמו בעלי אבל מאז ההריון הורדתי הילןך עם עצמי ברכב ואני יותר זהירה ויותר הכל ונסעתי בכביש הזה בהתאם למותר בגלל הפנייה החדה שיש בו.. וכאילו
מה מה מה
מי נכנס לצומת בלי להסתכל מיועוד בכביש די סוהן צר ומעוקל שלא רואים טוב תמיד!!! אוףףףף
זהו פרקתי תודה שקראתן
וואי איזה עצבים!!!אני אמא
אלופה שמנעת את התאונה!
איך אני לא סובלת אנשים כאלה לא זהירים יכולים להוציא ממני עצבים שלא ידעתי שקיימים בי

אין אמרתי לבעלי המזל שליגולדסטאר
זה שאני באמצ נוהגת טוב ויש לי אינסטינקטים בכביש
אבל כאילו בחיאת בכללי מזה האנשים האלה מזה החוסר זהירות
גם כשאני עושה דברים לא סטנדרטים אני זהירה
אני נוהגת מאוד גברי כזה כן אבל זהירה אני שונאת אנשים שחושבים שהכביש של אבא שלהם
אמל'ההההה... מלחיץ ממשחדשה ישנה
בכלל נהיגה ברכב, זה כל כך דבר רגיש שבשניה יכול לקרות משהו וזה פחד אלוקים!
מאז שאני אמא אני עוד יותר פחדנית בנהיגה ובנסיעות.

גם אני פעם הייתי סנטימטר מתאונה רצינית, וזה היה ממש מפחיד, שניה לפני החתונה שלי, ממש הרגשתי שהקב''ה נתן לי את החיים במתנה, כאילו- כמעט הרגתי אותך עכשיו, אבל החלטתי שתישארי פה בכל זאת... אמא שלי אמרה לי לתת צדקה שניצלתי.
אוף אני ממש מרגישה שניצלתי נשבעת לךגולדסטאר
מילימטר מהרכב שלו עצרתי ומזל שיש ברכב את המערכת של הבלימה שעושה את הבלימה יותר עדינה מאשר בבום
נשבעת לך שמעתי את החריקה של הגלגלים
תודה לאל שלא קרה כלום באמת
ואני אחת שאין לה פחד בכביש שתביני אני מאוד בטוחה בעצמי בכביש
והוא הצליח לשבש אותי רעדתי כל כך
תודי לה'.. זה באמת לא מובן מאליוחדשה ישנה
מבינה את התחושות ממש, למרות שקרה לי לפני 8 שנים...
מודה לו!! הציל אותי בשנייה האחרונה אשכרהגולדסטאראחרונה
מפחיד!סמיילי12
יש לי חברה שבתחילת היריון התהפכה עם הרכב.
מפחיד.
לתינוק שלום והוא כבר בן 5.
אבל סתם הסיטואציה נוראית.
תשתי משהו מתוק.
כן שתיתי אכלתי נחתי מאזגולדסטאר
והעובר פעיל ברוך השם
סתם מעצבן אותי היהירות של האנשים האלה פשוט של אני נכנס לצומת ושכל השאר יתפוצצו
מסכימהסמיילי12
לא יודעת מה אני רוצה מכןאהבתחינם
באמת שלא…
אבל אתן היחידות שאני יכולה לשתף/לפרוק/להוציא
ולהיות אמיתית בלי מה יגידו…
תקופת החגים
כל המשפחה שלי באושר, בשמחה זה חג מלא אור אצלנו
יום הדין קרב ובא…..
והיום אבא שלי אמר לי
״מה איתכם? החגים פה״…. וקיבלתי צביטה

אנחנו לא בקשר
בכלל. בכלל. בא פעם בחודש לראות את הילדים(מרצונו) וזהו
לא מדברים על כלום
עם הכל אני מסתדרת (תודה לה׳ על משפחה מהממת שעכשיו אני מבינה למה זכיתי בהם!!!!)
לא ביקשתי ממנו דבר
כל החופש היתי עם שתיהם כל יום מקום אחר לטייל הוצאתי אותם בלי סוף לכל מקום אפשרי
קמתי בלילות לבד(עדיין למעשה…),טפלתי שחלו.
הייתי שם רק למענם ובשבילם! לא היתה לי דקה של מנוחה
דקה.
הוא אצל ההורים שלו
ישן אוכל עובד
חמתי כל הזמן מגששת מתי הוא יחזור הביתה
אבל רק זורעת מלח שאני אשמה בהכל.

למה הציפייה ממני לעשות את הפיוס כי חגים?
למה?
הוא לא רואה את הכאב ,התיסכול שלי
בשום צורה.
רואה רק את עצמו
במה הוא צודק.
אל תגידו לי גבר
לא מענין אותי.
איפה הוא? איפה?
נלחמתי עד הטיפה האחרונה מהרגע ששם לי טבעת
לא ויתרתי.
חמתי בפב מלא אמרה לי שנתים אחרי הנישואין
״מכל הילדים שלי הוא הכי קשה ואני שמחה שהוא התחתן ועזב את הבית״
איזה משפט בורא עולם…
ועם הכל התמודדתי לבד , אכלתי קריזות מה לא…
למה אני צריכה לפייס כל הזמן?
הבלגתי על דברים הזוים!
סלחתי על פגיעות נפשיות ברמה גבוה!
ויתרתי על עצמי בלי סוף. החלומות שלי בקרקרעית בגלל זה.
למה אני? למה?
ושלא תתבלבלו הוא השצנה, מאוד
עשה עבודה עצמית מאוד גדולה.
אבל עדין לא מספיק לי
לא רוצה בית מתנדנד, בית שאני הולכת בו על ביצים.
רוצה בית אמיתי. זוגיות טובה.
כמו שראיתי כל חיי אצל הורי היקרים
היו מכשולים אבל ראיתי אותם ביחד
ככה אני רוצה.
לא רוצה שיחזור הביתה משום מה טוב לי לבד
לא מרגישה במלחמה יומיות והישרדותית.
שיעזבו אותי, חגים לא חגים
רוצה לגדל את ילדיי בשמחה ובאהבה, אמא בריאה!!

שנה חדשה תכף מגיעה
בורא עולם, די
הטוב בעיניך תעשה… הבת שלך עייפה.
אמלה!!! נגעת לי בלב.....מצטרפת למועדון
כמה את עוברת... כמה......
זה לא פייר בכלל!!
את כל כך כל כך בסדר!! לא ברור לי בכלל למה את צריכה לעבור את כל זה...
איתך בתפילות שהשנה החדשה תאיר לך פנים!! שתרגישי סוף סוף קרקע יציבה תחת רגליך....
שיהיה לך הכי הכי טוב בעולם! כי מגיע לך!
יואווו, חיבוק גדול גדולתוהה לי
את יקרה ואהובה ומאחלת לך שמצאי אןר גדול בתוך כל הכאוס הרגשי הזה
ואת מרגשת כל כך בעוצמות שלך לטפל בשני ילדיך במסירות שכזו, בלי תמיכה, את אמא מיוחדת מאד!
את כל כך צודקת וכל כך נוגעת ללב.אם ל2

מברכת אותך בהמון כוחות להמשך.

ואם תרצי חיזוקים בפרטי, מוזמנתחיבוק

אמאל'ה איזה מטלטלת!!אמאשוני
ושתדעי שאת כל יום (מבטיחה לך!) אצלי בלב ובתפילות ⁦❤️⁩⁦❤️⁩
שה' יאיר דרכך ותזכי לשנה של התחלה חדשה, צמיחה, אהבה, רוגע, שיהיה רק טוב, רק טוב!!

לכל מקום שזה ילך, שרק טובה תצמח מזה.
ותמיד תמיד תזכרי שאת א-ף פ-ע-ם לא לבד:

מקדישה לך שיר באהבה לוחמת ענקית גיבורה ואהובה שלנו ⁦❤️⁩⁦❤️

את לא צריכה כלוםמשמעת עצמית
את עושה מעל ומעבר!!
אמא מדהימה
ומיוחדת ומסורה!!

מעריכה אותך ממש
ומתפללת עבורך
שרק יהיה לך טוב.
כתף לשים את הראש
ושלוות נפש.

חיבוק מאמוש
את גדולה. באמתבת 30
את אמא מדהימה, ואישה מיוחדת.
יהיה מה שיהיה עם זה בסוף, מה שבטוח זה שאת תצאי עוד יותר גדולה (בנפש, בנפש, לא בגוף...)
את ממש מדהימה, תדעי לך..באפיק
חיבוק גדול אהובה!
נשמע שעשית כל כך הרבה, מעל ומעבר..
וויתרת על עצמך. אל תוותרתי על עצמך שוב!
שולחת לך המון המון כוחות יקירה ❤
והלוואי שיגיע טוב בקרוב..
גרמת לי לבכותחדקרן
מאחלת לך, שתחל שנה וברכותיה!
ושהשנה הקרובה תביא איתה טוב אמיתי, ברור ומואר.
מהממת, נגעת בי עמוק!:-)

את נשמעת אמא ואשה מדהימה!!

 הילדים שלך זכו!

מאחלת לך שנה חדשה ומוארת! שכל הקשיים והחושך יעלמו!.

צאי, תקני לך משהו לחג, אפילו קטן, ממך... מגיע לך!

יקירה מגיע לך ולילדים בית יציב ובטוחמצפה להריון.
קראתי המון שרשורים על הזוגיות שלכם וזה נשמע שהכל פעם את אומרת שהוא ממש השתנה ועשה עבודה, ובפועל אתם שוב רבים והוא הולך להורים שלו ואת עם הילדים לבד, זה ממש לא בסדר שהוא מקבל קריזה קם ועוזב, תתעורר יש לך ילדים
את יודעת איזה נזק נפשי זה יעשה לילדים כשיגדלו? אין להם כרגע בית יציב ובטוח כי אבא פעם בבית ופעם לא
את מהממת !!! ואת לא אשמה בכלום!! אם כבר חמותך אשמה שהיא ידעה שהוא ילד בעייתי ולא טיפלה בו כשהיה קטן, ואת צריכה לאכול את החרא עכשיו... ממש לא פייר
חיבוק גדול אהובה❤❤❤ארנבת ברנבת
רק טוב בעז"ה
טוב בשבילך הייתי חייבתמיואשת******
אפילו שאין לי דקה לנשום.
אני אגיד מה שהרבה חושבות אבל אף אחת לא רוצה לכתוב כי לא נעים או כי לא רוצים לקחת אחריות או כי לא שמענו את שתי הצדדים וכן הלאה. אולי אתן צודקות אולי אני. בכל אופן אני החלטתי לומר את זה.

תקשיבי מותק
את לא מתגעגעת אליו
את מתארת פגיעות נפשיות
וחמור ממש- אבא שלא מענין אותו לראות את הילדים שלו (פעם בחודש????)
גבר שעזב אשה שניה אחרי לידה
אהובתי, זועק מבין מילותייך שאת מצפה שמישהו יגיד לך את מה שאת יודעת עמוק בלב, תעיפי אותו. (תשמרו את העגבניות שלכן ותזרקו אותן עליו. לפעמים דברים צריכים להיאמר)
מגיע לך חיים עם איש טוב. טוב!!! טוב!!!
כזה שיאהב שיעריך שיהיה בעל טוב ושיהיה אבא טוב..
ועכשיו, מבקשת ממך לקרוא על גברים נרקסיסטיים וזוגיות עם נרקסיסטים. מצרפת לך כמה כתבות. בבקשה תקראי, ברור שאין לי מושג אם הוא באמת כזה, אבל לאורך הזמן זה נשמע ככה ולכן תקראי, ותראי אם זה ככה. בזוגיות עם בן זוג נקרסיסט הקרבן תמיד מרגיש אשם, ורע, ושהכל בגללו, ושהוא לא מספיק אף פעם.

ובקשר למה שחמתך (ואבא שלך?) משדרים לך, תמיד כשיש מישהו חרא, אז כולם פונים לבן אדם הטוב והנשמה הטובה שיעשה משהו, חמה? כי הם יודעים שמהבן אדם הרע אין מה לבקש, הוא לא יעשה כלום ורק יצעק עליהם. אז הם מבקשים לא כי הם חושבים שאת אשמה, אלא כי הם (באנוכיות ואטימות) מבקשים ממי שהן יודעים שתמיד מתפשר מוותר ומוחק את עצמו.

קומי ותעשי לעצמך , תדאגי לך. מגיע לך, והאמת המרה היא שאף אחד לא יעשה את זה במקומך. מגיע לך חיים אמיתיים ומוטב מוקדם ממאוחר.

אוהבת אותך וחושבת עליך המון המון המון ❤️❤️❤️❤️❤️
קישורים
11 סימנים לכך שנמצאים בזוגיות עם נרקיסיסט - ומה עושים – אימון אישי יצירתי
אישיות נרקיסיסטית בזוגיות - אירית וייך
הי יקירהההתוהה לי
הסיבה שאני אישית לא כתבתי לה תגובה בסגנון הזה זה כי זה מרגיש שהיא עוד לא שם. כדי שאדם יגייס כוח לפעול ולהאמין בשינוי ולהאמין במציאות טובה יותר, צריך מוכנות ובשלות נפשית, צריך טיפול פסיכולוגי תומך, לפעמים זה תהליך ארוך ולפעמים ארוך מאד מאד. אז הלוואי @אהבתחינם יקרה שתמצאי טיפול רגשי מכיל ומצמיח שייתן לך כוח להאמין שמגיע לך הטוב ביותר, שאפשר לחולל שינוי ושינוי טוב, שיש בעולם אהבה אמיתית, מכבדת, הדדית, מיטיבה.
זה בסדר כל אחת כותבת מה שהיא מאמינה בו מיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך כ"ד באלול תשפ"א 11:09
ואת צודקת שזה תהליך, הוא צריך להתחיל איפשהו. אני הרגשתי שנכון לדעתי לומר את זה. לא חושבת שבגלל זה זה יקרה מחר…

(ועכשיו אני חוזרת למחילה שלי. שנה טובה!)
רק מנצלת את הפתח לומר לך שנה טובה..באר מרים
אח מיואשת…אהבתחינם
כמה שאת צודקת! כמה!
לא רוצה אותו נכון. כי תמיד אני שמה על המשקל את הטוב מול הרע
ויש ממנו טוב באמת
אבל הרע לוקח… והןא לא עושה את זה מרוע
הוא עושה כי ככה גדל וככה מכיר.
אבל התעייפתי. באמת. שלום בית לא במחיר שהנפש שלי קורסת
בדיוק בגלל זה לא רוצה לחזור כרגע
לא חגים ולא כלום
רוצה שקט כמה זמן שצריכה לבחון לאן מתאים לי לקחת את זה.
זכותי פעם אחת ,פעפ אחת!!!! להחליט מה ישמח אותי, ויעשה לי טוב ולא מה יעשה לו טובה.
תודה על במילים הנכונות בזמן הנגון. את כמו מלאך שומר. תמיד אומרת הכל בצורה כלכך מדויקת לכל אחת ואחת.
את מדהימה. מאחלת לך רק טוב
תודה יקירה. מקווה שעבר עליך חג טובמיואשת******
ושתהיה שנה טובה עם בשורות טובות שמחה ואושר ❤️❤️❤️❤️
נשמה שאת!!! אין לי מילים....אורוש3
תחבקי חזק את הילדים. תבלו עם בני המשפחה האוהבים. ש-ה' ישלח לך שנה טובה ומתוקה!
קודם כל שולחת חיבוק חזקמנסה לעזור

ואולי כדאי להתייעץ עם מישהו/ מישהי שמבינים בענייני משפחה.

יועץ נישואין טוב שינסה לכוון אותך לאיזה כיוון לצעוד.

 

את אמא לביאה!!

 

ומתפללת ומייחלת בשבילך לשנה טובה ומתוקה באמת! מראשית השנה ועד אחריתה.

אמן

 

 

שתדעו שקראתי את התגובות שלכםאהבתחינם
ויצא לי הלב מהמקום. באמת.
אף אחת כאן לא מכירה אותי ניראה לי
אני זרה לכולם כאן
ולעומת זאת כל אחת מחממת במילים שלה בצורה מדהימה
נותנות הרגשה שאנחנו מכירות שניםםםםםם, במציאות, חברות בלב ובנפש!
איזה כיף שאתן קיימות! הכרתי את הפורום הזה ממש במקרה
ומודה לה׳ על כך ממש!
וואיייבוקר אור
איך בא לי לקחת לך את שניהם ולשלוח אותם ליום חופש
כל כך מגיע לך זמן לעצמך, לבחון את הדברים ולדעת מה באמת נכון לך
ואת לא מפסיקה להילחם..
הלב איתך אהובה💕
אז יש לי יום הולדתאהבתחינם
בחול המועד סוכןת,
והמשפחה שלי אירגנה לי ערב כזה עם חברה שלי… בתל אביב…
ואני מחכה לזה כל כך! לילה שלם ,שלי, שקט, מסאג,אוכל טוב.
כמה מחכה לזה
לא שתיתי נס בבוקר קרוב ל3 חודשים בשקט חחחח
איזו גיבורהחיים של

את נשמעת לביאה.

לא שתית קפה 3 חודשים בשקט אבל את יודעת מה טוב לך.

 

ואין שום חיוב להיות יחד בחגים.

אין הבדל בין ג' שבט לא' תשרי.

אם לא טוב לך איתו, אז התאריך באמת לא משנה!!

איזה כיף! כמה שאני שמחה בשבילך!באר מרים
ותדעי שממש זכית בכזאת משפחה תומעת שחושבת לא רק על הטכני אלא גם על הנפשי..
קראתי והלב נשבר.. רבונו של עולם, די, על כמה צרות עוד אפשרהשם בשימוש כבר
לשמוע??
תרחם עלינו, בבקשה..
עשה למען ישראל העניים,
עשה למען ישראל הדלים,
עשה למען ישראל השרויים בצרות..
לא יודעת מה לכתוב לך, קטונתי, רק שאת בליבי ובתפילותיי.
מאחלת לך שנה טובה ומתוקה, שנה מבורכת ושמחה❤️
יקרה ואהובהמק"ר
אין לי מילים
רק שאני דומעת, נחנקת מבכי, העברת את הכאב שלך בצורה כל כך כנה ושורפת

את בתפילותיי, תמיד, מקווה בשבילך ובשביל הגוזלים שלך לחיים טובים, שמחים ומספקים!!
💔💔💔💔
מה שלומך?? איך עבר החג?מצפה להריון.
חשבתי עליך כל החג
את אישה גיבורה , טוב שיש לך משפחה תומכת ומכילה
חג מהמם. אני נשואה כמה וכמה שניםאהבתחינםאחרונה
והיה לי חג מלא קדושה, לא בכיתי, לא היתי לחוצה,
היתי רגועה ,שמחה
כן תחושה שחסר משהו.
אבל בגדול אני ממש ממש בטוב!
תודה רבה❤️
תוך כמה זמן עברו לכן הטחורים?זאת שלצידך
שבועיים אחרי לידה , ויצאו לי טחורים לפני שבוע בערך...
משתדלת שלא יהיה עצירות ולשתות הרבה...
תוך כמה זמן עבר לכן הטחורים... והאם יש צורך לפנות לרופאת משפחה? או שזה עניין של זמן.
לא עברו. הגדולה בת 4...מהמרחקים
אצלי זה בא והולך. ואני לא מתאמצת ואוכלת נכון..
יש בשוק כל מיני שמנים ומשחות טבעיות שאמורות להקל. ויש בבית מרקחת משחות לא טבעיות
כנ"למטילדה
אבל האמת שאני עם נטייה לטחורים
עוד לפני ההריון הראשון סבלתי מזה (רק שלא ידעתי לתת לזה שם😬)
רק אחרי שהשתמשתי במשחה ייעודית.הריון ולידה_פצ
איזו משחה?זאת שלצידך
ואווי ואיייזאת שלצידך
גם לי היו טחורים אחרי הלידהכמהה ליותר

הרגשתי שאני משתגעת מהכאבים, התחלתי להרגיש הקלה בכאבים בערך חודש אחרי הלידה, ואז גם הם התחילו להתקטן עד שנעלמו. בזמן הכאב שמתי מישחה שנתנו לי עוד בבית חולים אחרי הלידה - רקטוצורין - שהקל קצת על הכאב

מאז מידי פעם יש לי שוב -בעיקר אחרי יציאות, אבל זה לא כואב לי, בסך הכל טיפה מציק ומדמם ונעלם בחזרה אחרי יומיים.

 

 

כדאי לך לטפל בזה- כי זה עלול לההפך לכרוני. תתיעצי עם כירורגאמהלה

או פרקטולוג מה כדאי לעשות כדי למנוע הישנות.

ממליצה גם לך על המשחה אנטרולין. אולי כדאי לך לשים לתקופה כדי למנוע- לא יודעת אם זה נכון- תתייעצי עם רופא

וואו, ממש לא חשבתי על זה...כמהה ליותר

האמת שזה לא כזה  מפריע לי. כלומר מידי פעם זה צץ - אבל אני אפילו לא מרגישה שיש בליטה(אולי זה פנימי?), אלא רק מין כאב\גירוד ויש ממש קצת דם.

אני עכשיו חודשיים אחרי הלידה, אולי צריך פשוט לחכות עוד קצת?

את באמת חושבת שצריך טיפול?

 

מאד יתכן שזה פיסורה. כמו חתך פנימי שמדי פעם נפתחאמהלה

זה גם תואם את התאור שלך על כאב/גרד ומעט דימום

בהחלט ממליצה לטפל ולא להתעלם מזה

כי זה רק הולך ומחמיר מלידה ללידה

מנסיון כואב.......

תודה שאת אומרת!!!כמהה ליותר
את יודעת מה הטיפול לזה?
איך זה שהחתך הזה לא נסגר לבד? כמו כל פצע בגוף
כי יש חיכוך בכל יציאהרינת 23
הטיפול זה בד״כ משחה, תזונה שמרככת את הצואה+ סיבים שצריך להמיס במים ולשתות. מומלץ לעשות הרבה ספורט.

במקרים קשים יש גם ניתוח שאפשר לעשות.

את צריכה לקבוע תור לפרוקטולוג.
^^^ בנוסף, זה אחד המקומות בגוף שיש בהם זרימת דם פחותהאמהלה

ולכן האזור מתקשה להחלים וכמו שרינת אמרה שבכל פעם הוא נפתח מחדש.

המשחות הייעודיות גורמות לכלי הדם שם לעבוד בצורה יעילה יותר, מצד אחד אמורים להרפות את השריר ומצד שני לכווץ את החתך ולהזרים אליו דם שיתאחה טוב ומהר יותר.

רק רוצה להודות לךכמהה ליותר

הייתי היום אצל כירורגית,אחרי שמצאתי ממש הרבה דם באסלה, וצדקת, באמת היה מדובר בפיסורה, ולא בטחורים כמו שחשבתי...

היא נתנה לי משחה לשים פעמיים ביום.

 

תודה רבה שדחפת אותי לבדוק!

 

ב"ה. תרגישי טוב יקרה ותקפידי מאד על הטיפול אמהלה


אך הלכת כ''כ מהר לכירוג!!! תעזרי לי בפרוצדורהזאת שלצידך
חחח גם הנשים שחיכו איתי בתור לא האמינו שתוך יום מצאתיכמהה ליותר

כי קבעתי את התור אתמול בלילה!!!

כנראה משהו ביטל תור, וגם נסעתי למרפאה שהיא יחסית רחוקה (40 דקות נסיעה) בגלל שראיתי שזה היה המקום היחיד שהיה תור היום, אם לא הייתי צריכה לחכות עוד חודש.

 

תנסי אולי להיכנס מידי יום ולבדוק אם מישהו לא ביטל תור, ככה הייתי עושה גם לתורים לרופאת נשים.

חבל לסבול, קודם כל תמרחי פרוקטוגליבנול- ללא מרשם רופאאמהלה

אפשר גם עזרקאין- אם יש כאבים קשים

בנתיים תבקשי מהרופא מרשם לאנטרונלין- משחה מעולה מעולה שמכילה נפאדיפין שמכווץ את הטחורים ומרפה את שרירי פי הטבעת.

וכמובן לשתות ליטרים של מים, מיץ שזיפים וכד'

 

לא כדאי להזניח (מנסיון של כמעט 13 שנה עם טחורים ופיסורה כרונית)

 

ומזל טוב יקרה

נראה לי שפספסתי את הודעת הלידה

הרבה נחת יהודית דקדושה

ושנה טובה, מבורכת, בריאה ושמחה

לא עברו לצעריציפיפיציאחרונה

ולא נראה בכיוון

אבל זה נרגע ובכל לידה או תקופות יותר "לחוצות" חוזר 

מחר הברית{ר}צינית
קצת לחוצה מזה...

לא יודעת איך הוא ירגיש מזה. ועוד החג אחרי זה..
תרגיעו אותי שהם עוברים את זה וזה בסדר
נובימול בהישג יד והכל בסדרכבתחילה
כדאי לתת לו איזה חצי שעה לפני הברית נובימול..רק טוב=)
ואח"כ אם הוא בוכה יותר מהרגיל/ לא נינוח אפשר לתת מנה נוספת (אבל שיעברו 4-6 שעות לפחות..).
הלילה הראשון הוא בד"כ קצת יותר קשה אבל
בעז"ה יעבור בקלות! מזל טוב
אני לא חיכיתי שיעברו כמות השעות. לא רציתי שיסבולחצי שני
ברית זה פעם אחת בחיים (ב''ה!!!🙈)
זה אמור להשפיע לפחות ל4 שעות.רק טוב=)
בכל מקרה, לא הייתי נותנת לפני הזמן המינימלי שאפשר..
איזה מיוחד ברית בערב ראש השנהאמאשוני
תתפללי עלינו בתוך כל שאר עם ישראל
לשנה טובה וגאולה שלמה במהרה.
בע"ה הקטנים יעבור את זה בשלום.
תני לעצמך להרגיש מה שאת מרגישה, אל תלחמי בתחושות.
תקפידי לנוח טוב אחרי הברית שיהיה לך קצת כוחות לחג, ואם בכל זאת קשה לך אז לא בכוח.
שיהיה לכם חג שמח מלא באור
כתיבה וחתימה טובה
שיהיה בשעה טובהשחרית*
זה באמת אירוע מלחיץ, אבל מרגש וברוך ה' הם עוברים את זה (וגם אנחנו...).
תתכונני ללילה שאחרי קצת פחות רגוע, אפשר להביא משכך כאבים (אף פעם לא הבאתי ועבר בסדר). תניקי הרבה זה יעזור לו להירגע.
תנוחי ואל תעמיסי על עצמך (דווקא טוב שיוצא חג, מקווה שאתם מתארחים בסביבה תומכת).

חיבוק גדול ומזל טוב!
הם עוברים את זה, וזה בסדרבת 30

מיליוני תינוקות יהודיים עברו את זה והם בסדר.

 אין ספק שזה מלחיץ קצת מבחינתך כאמא...והבכי שלו קורע את הלב....

אבל תחזקי את עצמך שזו הברית שכרותה בינו לבין הקב"ה. 

וזה עובר די מהר

שיהיה בשעה טובה ובמזל טוב, איזה תאריך יפה להכנס בו בבריתוהשם בשימוש כבר
של אברהם אבינו ע"ה! תזכו לגדלו לתורה ומצוות, חופה ומעשים טובים.
אל תדאגי, זה עובר ממש מהר. בברית של הילדון שלי- בכיתי הרבה יותר ממנו הוא בכה כמה שניות וזהו, ומיד מצץ ברעבתנות את המוצץ שנטבל בטיפונת יין. בהמלצת המוהל נתתי לו משכך כאבים כלשהו, לא זוכרת אפילו איזה, בערך 20 דקות לפני החיתוך. זה בסדר להרגיש לחוצה קצת, להתרגש, וזה בסדר לבכות. והכי בסדר וטוב ומעלה זה להתפלל בשעת הבכי שלו.. שעת רצון גדולה בזמן מצווה מיוחדת מאוד. הוא יהיה בסדר בע"ה, אל תדאגי..
שנה טובה ומתוקה לכם! 🍎🍯
לא הרגשתי הבדל אצל הבן שלילהשתמח
חוץ מהבכי מיד אחרי הברית וכמה שעות שינה אח"כ בגלל היין
מזל טוב!YaelL

עוברים את זה, זה קצת לא נעים, בעיקר לאמא...קשה לראות את הקטנ'ציק שלך עובר את זה, אבל זה נגמר מאוד מהר ואתם אחרי.. ואם משהו לא נראה לך אחרי לא להסס לדבר עם המוהל. 

מה שלום בעלך, יקרה?חדשה ישנה
כמובן שעוברים את זה! תסתכלי סביבך בברית, כל הגברים שם עברו את זה 🤭
שיהיה בשעה טובה!יעל מהדרום
לק"י

בברית של הבן שלנו גילינו שכשהוא היה רעב הוא היה צורח יותר מאשר בברית.
היה בסדר.
לגמרייי{ר}צינית
בלילה הוא צורח יותר מאשר צרח בברית..

ברוך בורא האמלה
מה שלומכם?יעל מהדרום
ב"ה{ר}ציניתאחרונה
מחלים יפה
איזה פאדיחות.. רק עכשיו אני קןלטתחדשה ישנה
שהתבלבלתי עם ניק אחרת, נראה לי קוראים לה רצינית, בלי סוגריים, שלא נדע שבעלה מורדם...
טוב, זה הטפשת 🙈 מזל שיש לי את מי להאשים 🤭
אה, נכון. אז באמת המח שלי מחוק..חדשה ישנה
חשבתי שזה שם דומה 🙊
פליטות של תינוקתכמהה ליותר

צהרים טובים!

הבת שלי מהבוקר פלטה כבר לפחות 7 או 8 פעמים.

בדרך כלל יש לה גרעפסים בלי פליטות...

 

זה לא ברמה של הקאה אבל עדיין פליטה של בערך 20 מיליליטר (נראה לי...) כל פעם.

 

בדקתי לה חום ואין לה (37.4)

נראית חיונית אבל בוכה קצת יותר מהרגיל.

יש מה לדאוג? 

שכחתי לציין שהיא בת חודשייםכמהה ליותר


הטיטולים שלה רטובים?פשיטא
לא חושבת שהייתי דואגת, יכול להיות שהיום משהו יותר מציק חה בבטן..
אם היא לא רגועה ונראה שמשהו ממש מפריע לה אפשר ללכת לרופא..
אבל גם שלי פולטת די הרבה.. והכמות גם משתנה לפעמים מיום ליום..
מציעה השערה אם את מניקהאמא_טריה_ל-2אחרונה
באזור הגיל הזה הרכב החלב נשתנה, אחוזי השומן עולים.
גם אצלנו היו ימים של פליטות יותר מהרגיל ועכשיו זה התאזן (אצלנו היה סביב גיל 7-8 שבועות).
כמו שאמרו לך - אין מה לדאוג, במיוחד אם זה לא מלווה בבכי ואם זאת לא הקאה.
כמובן תמיד הפרמטרים החשובים הם חיתולים רטובים ועליה במשקל.
איחור לאחר פרימולטשין שין
שנה טובה. אני במתח נורא ואשמח לעזרכתן.
בסוף החודש האחרון לקחתי פרימולט 4 ימים לדחות את המחזור עקב נופש. כשלושה ימים מהכדור האחרון הגיע הוסת.
לקראת הזמן של הטבילה עשיתי בדיקות ביוץ,(מקלונים) ולפי הבדיקות, הביוץ היה לפני כ 16 יום כך שאני באיחור של יום יומיים. (בד'כ המחזור מגיע לי 13 ימים אחרי שאני מזהה ביוץ במקלון)3
השאלה היא האם יתכן שהפרימולט דחה את המחזור הזה קצת למרות שהיה ביוץ?
אני שואלת מכיוון שבכל הפעמים. שלקחתי בעבר פרימולט נור, הוא השפיע גם על החודש שאחרי ודחה לי קצת את המחזור.
מצד שני, פה זיהיתי ביוץ, ופעמים קודמות לא בדקתי כך שייתכן שאז דחה את הביוץ.
תודה רבה
אחרי לקיחת פרימולוט נור יכול להיות שיבושיםהרפו ודעו..
גם כמה חודשים אח"כ..
את יכולה לבדוק הריון אבל זה יכול להיות גם איחור משיבוש..
מתפללת שיהיה מה שאת רוצה שיהיה❤️
ואי אחרי פרימולוטגולדסטאר
השתבש לי המחזור לנצח חיח באמת
עד אז היה שעון שוויצרי
ממנו והלאה שגעת
פרימולוט בהחלט יכול לשבש את המחזור אחריומיקי מאוסאחרונה
אבל מנה שאני יודעת הוא לא דוחה את הווסת הבאה אלא את הביוץ הבא.
אם באמת זיהית ביוץ במקלונים שווה לבדוק הריון אבל גם יכול להיות שטעית בזיהוי הביוץ לא תמיד מצליחים לדייק במקלונים
שואלת בשביל ניקית אחרתיעל מהדרום
שואה טריה, מנסה להבין מה קורה..
מחזור ראשון אחרי החתונה(כלומר מחזור טבעי, לא בעקבות הפסקת גלולות)
איחר, ואתמול בניגוד ראיתי משהו שניה נראה התחלה של דימום, במקביל כבר כמעט שבוע עם כאבי בטן וגב,
בפועל המחזור לא הגיע, כן ניסיתי לעשות בדיקה (לעצמי, לא בגלל משהו,) ובעד יצא עם כתמים חומים מוזרים.
מנסה להבין מה קורה,
מה זה יכול להיות?
תודה רבה רבה!
הגוף עובר הרבה שינוייםאנונימית(:
בעקבות התחלה של קיום יחסים.. שומעת על לא מעט מקרים בהן נשים התחילו לקיים יחסים ואיחר להן המחזור בחודש ואפילו יותר. אז יכול להיות שזה מזה.. תמשיכי לעקוב
לגבי הבדיקה שעשית ממליצה להתייעץ עם רב (למרות שחום רוב הסיכויים שטהור)
ומזל טוב!
הדבר הכי חשוב לומר לך..דואגת!
לא עושים בדיקה 'סתם' רק כשחייבים!
אין שום סיבה לאסור את עצמך או ליצור שאלות..

כולן לומדות את זה בדרך הקשה.

הרבה יותר מסובך להתיר כתמים על עד.

(עושים בדיקות רק כשאסורים (הפסק וכו'..) ובימי פרישה. שימי לב.. שגם בימי פרישה, אם את חושבת שיצא עד לא נקי כשאת לא אמורה להיות במחזור נגיד את מחברת חבילות גלולות ויש יום פרישה באמצע ואת יודעת שהיו כתמים על התחתונים (שלא אוסרים מצד עצמם) שווה לחכות עוד יום כדי שהעד יהיה נקי. כמובן בזמן הזה אסור לשמש אבל לפחות אתם לא נאסרים.
יש סיכוי שאת בהריון???בת 30

יכולה להגיד לך שאצלי, כמעט מיד אחרי החתונה היו דימומים כאלה. האחות אמרה לי שזה קורה אחרי החתונה...ובסוף הסתבר שבכלל היתה לי הפלה בשלב כ"כ מוקדם שבכלל לא דמיינתי שאני בהריון. 

אז אם זה ממשיך, לכי לרופא נשים להיבדק.  

מציעה לעשות בדיקת הריוןציפיפיצי

יכול להיות גם הורמונלי

אבל בגלל שכבר היה מחזור ראשון אחרי גלולות של החתונה, כדאי לבדוק הריון

הכלל הכי חשוב: לא עושים בדיקות פנימיות אם לא חייבים!מיקי מאוסאחרונה
בשביל מה להאסר בגלל טעות?

אם את רוצה לעקוב אחרי ההפרשות שלך (וכדאי) תחכי אחרי מתן שתן 15 שניות/חצי דקה תלוי איך אתם פוסקים ואז תנגבי את כל האזור (לא רק בפתח הנרתיק) ותסתכלי. ככה גם אם תראי דם זה לא אוסר

זה ממש נשמע שיש סיכוי להריון, אבל כמובן שלא בטוח. אז כדאי לקנות בדיקה ביתית ולבדוק מחר בשתן ראשון.
אם יוצא שלילי - כנראה שהיה ביוץ מאוחר בגלל שינויים הורמונליים, זה נורמלי, בייחוד אם לקחת פרימולוט ואז כדאי לבדוק שוב אחרי שבוע אם המחזור לא מגיע ואם עדיין שלילי אז כדאי להתייעץ עם רופאה
מערת המכפלה-יום שישיאחתפלוס
מחר אני חושבת לנסוע למערת המכפלה ברכב פרטי מירושלים.
זה מסוכן🤭?
והאם מישהי יודעת על תקנות קורונה שונות?
המערה פתוחה או שלא נותנים להכנס?
תודה לעונות
את נוסעת לבד?אביול
הייתי מציעה לך לנסוע עד קרית ארבע ואז לקחת אוטובוס למערה. לא לנסוע לבד בתוך חברון. אבל כמובן יש הרבה שעושים את זה...
לא. עם בעלי. והוא לא חושש. אני זאת שלחוצה מיזהאחתפלוס
ורוצה לוודא שזה בסדר.
ורעיון האוטובוס מקרית ארבע. תודה
אין בעיה לסוע עם רכב למערהאור המעיין
לפי מה ששמעתי אפשר להיכנס רק עם תו ירוק..
תודה לךאחתפלוס
אז נראה לי פחות בעייתיאביול
אני נסעתי את זה מלא פעמים. אבל לא הייתי מעיזה לנסוע לבד. אם את עם בעלך זה נראה לי סבבה.
מצלמת לך את ההנחיות שלהםאביול

ממש תודה על המאמץאחתפלוס
רציתי לנסוע עם הבת שלי ואין לה תו ירוק. בעייתי.
תודה
אולי תעשי לה בדיקהאביול
היא מעל גיל 12.זה נראה לך עוזר בדיקה?אחתפלוס
אממ שאלהאביול
נראה לי שכן. אבל הבדיקה עולה כסף
איפה קונים/עושים אותה?אחתפלוס
כן1234אנונימי
פשוט תצטרכו לשלם על הבדיקה המהירה וזה לא בחינם
אז אעשה לה במכבי. זה מספיק?אחתפלוס
עכשיו קראתי שהבדיקות בקופ''ח לא עוזר לתו ירוקאחתפלוס
וגם לא בפיקוד העורף.
אז מה כן?
בדיקות מהירות1234אנונימי
של מד"א.

לא מה שקונים בבית מרקחת
תודהאחתפלוסאחרונה
הסתדרתי. תודה לכולןאחתפלוס
התלבטות צניעות ולחץ חברתי בבית ספר (ממ״ד)קמה ש.
בס״ד

שבוע טוב,

הבת שלנו התחילה כיתה א׳. מכל מיני שיקולים רשמנו אותה לבי״ס שבו הרוב המוחלט של הבנות עם שרוולים קצרים (מהתרשמות מחוץ לבית הספר אולי-אולי 5% עם שרוולים ארוכים). גם בגן שבו היא למדה עד עכשיו המצב היה דומה. אנחנו קונים לה שרוולים ארוכים (3/4) מגיל 3. בסוף הגן היא התחילה לבקש שרוולים קצרים. עכשיו היא מבקשת ביתר שאת כי היא אומרת (בצדק) שרק היא עם שרוולים ארוכים. עוד נתון הוא שבזמן האחרון אנחנו רואיםשהיא לא במקום הכי חזק מבחינה רגשית.

כרגע בעלי ואני בהתלבטות. בגדול אנחנו חושבים לאפשר לה לשים שרוולים קצרים. גם כי אין לה ממש חיוב עדיין. גם כי ממה שידוע לנו יש דעת מיעוט (הרב משאש?) שכן מאפשרת שרוולים קצרים. ובעיקר כי קשה לה כנראה. ושאנחנו מתייחסים לחינוך בכלל ולחינוך לצניעות בפרט כמשהו לטווח המאד רחוק, שהתשתית שלו השמחה של הילד והעיקרון של ״חנוך לנוער על פי דרכו״. שחשוב שהילדה תראה בנו כתובת וגם שקריטי שהיא לא תפתח אנטי. שבסופו של דבר היא רואה בבית אמא עם שרוולים ארוכים והיא יודעת שזה הדבר הנכון מבחינתנו.

אנחנו גם חשבנו לקיים איתה שיחה ולהסביר לה את הצדדים השונים. להסביר לה את המושג של ״לחץ חברתי״ ושלפעמים אנחנו נדרשים לנהוג לא כמו רוב הסביבה. ושמצד שני אנחנו מבינים את המקום שלה ושומעים אותה. וככה לתת לה להחליט.

מה אתן אומרות? (בעלי הסכים איתי שחכם להתייעץ בפורום הקדוש לפני שננקוט בצעד מעשי כלשהו ). האם יש לכן ניסיון עם מקרים דומים? תובנות שתרצו לשתף? תודה מראש!
אשתף אותךחגהבגה
אמנם גיל יותר גדול אך עדיין.
אחותי בת 12, למדה בגנים ויסודי בחינוך חרדי. אבל זה חרדי של סגנון חוזרים בתשובה כזה לא הארד קורד.
ההורים שלי בעצמם חזרו בתשובה ולא ממש מקטלגים את עצמם- כן יש מחשב וסמארטפונים מסוננים- אין טלוויזיה, אמא שלי הולכת עם גרביים וכיסוי ראש מלא..
המשפחה ממש לא הסגנון של בית הספר- בלשון המעטה. ההורים שלי הקריבו הרבה מהערכים שחשובים להם- מצויינות, לימודים, רמה גבוהה, בשביל תורה כביכול.
אבל היו כמה מקרים, שפשוט הוציאו את אמא שלי מהכלים והם העבירו את אחותי לאו לפנה.
ושם הולכים בלי גרביים, חצאיות יותר קצרות, ישיר פזור, עגילים גדולים.
אמא שלי אמרה בפירוש- ככה לא מתלבשים אצלנו בבית. יש כל מיני אנשים, ואת לומדת במקום כזה.

אז אמנם היא גדולה, אבל הבינה.
איך אתם רגילים ללכת בבית? יש לה אחיות גדולות יותר?
אני חושבת שהיא קטנה מידיכבתחילה
להבין שיקולי צניעות ולחץ חברתי.
היא לא בגיל שמבין את חשיבות הצניעות. מבחינתה היא רוצה חולצה כמו חברות שלה, להרגיש שייכת ודומה לכולם.
להיות שונה מבחינה חיצונית משאר החברה זה דבר ממש לא נעים ועלול לגרום לה לשנוא את הבגדים הארוכים ובגיל יותר גדול, כשהבחירה תהיה שלה, היא יכולה לקצר חולצות וחצאיות כי 'כפו' עליה בגיל צעיר.

יכולה לספר לך שלמדתי בכיתה ז-ט באולפנית לא דוסית. היחידה עם גרביים. היחידה עם שרוול ארוך(גם שלושת רבעי אבל לא מקופל למעל המרפק). היחידה ששמה עליונית מעל חולצת בית ספר שהיתה טריקו צמודה עם סמל בית ספר.
כל זה גרם לריחוק חברתי ופשוט לא מצאתי את עצמי שם. בכלל בכלל לא. אני בנאדם סופר חברותי ולא הצלחתי לייצר חברות כי כולם היו נורא שונות ממני. וכן, החיצוניות=תיוג.
בכיתה י' עברתי לאולפנא דוסית, רובם נראות כמוני+-, ישר מצאתי את עצמי והיו לי הרבה חברות.

אני לא יודעת מה הסיבה שאתם שולחים דווקא לבית ספר הזה.
אני רק יודעת שכנראה יהיה פה ויתור כלשהו.
או שלכם על הבית ספר.
או שלה על הצניעות. כי גם אם עכשיו תחזיקו בזה, בעתיד זה לא ישפיע לטובה.

בהצלחה בכל בחירה!
אין לי ממש עיצה איך נכון לנהוגאני זה א
מה שכן בעיני המחשבה שלא תפתח אנטי נכונה..איך ומה לעשות אולי הייתי מתייעצת עם רב אונדמות חינוכית תורנית שיכולים לפרט לה את העניין וכל השיקולים שיש..
ומבחינת בית הספר אני חושבת שיותר נכון לשלוח למוסד חינוכי שמתאים לדרך של הבית אבל באמת לםעמים יש אילוצים וצריך לראות איך מתמודדים איתם.
ודבר אחרון אנחנו גרים עם חמותי שממש לא דתיה ויש בני דודים ודודים/ות שלא הולכים בצניעות ובצד שלי יש שגם לא הולכים בצניעות וכאלו שדתיים אבל עם שרוול קצר והסברנו לילדה הגדולה מגיל מאוד צעיר שככה אנחנו הוחכים וכל אחד הולך לפי הרב שלו והיא קיבלה את זה וזה נאוד ברור לה שככה אנחנו ולא בגלל שהם הולכים ככה גם היא צריכה ללכת ככה. מה שכן לפעמים יש דברים שאם אני רואה שקשה לה אני מעגלת קצת פינות ומאפשרת קצת כדי באמת לא ליצור מצב של אנטי.
הייתי מבררת קטדם כל אם צוחקים עליה בבית ספר או שזה באמת סתם כי היא רואה את כולם ככה.. ואולי נגיד לשים חולצות שלא ממש מכסות את המרפק אבל גם לא קצרות ממש כאלו טישרט רחבות..
אצלנו המצב לא כ"כ דומה, ובכל זאת משתפת:מתואמת
אנחנו הולכים לפי הדעה שאומרת שמגיל שלוש צריך להתלבש בצניעות המירבית - שאצלנו זה אומר שרוולים ארוכים, חצאית ארוכה וגרביים.
בבית הספר שלנו זו גם הדעה המקובלת וכך התקנון של בית הספר, אבל בגנים יש גישות שונות.
וכן, קרה שהבנות שלנו אמרו שהן לא רוצות גרביים, כי "למה זאת וזאת הולכת בלי גרביים ואני כן צריכה?"
והשבנו בפשטות שכך נוהגים אצלנו, ואצלן נוהגים אחרת.
(מציינת שהיו פעמים שקצת שחררנו בנושא הזה - אם למשל רק יורדים לרחבת הבניין כדי לשחק, וכדומה, כי בכל זאת זו החמרה על החמרה)
היום הגדולה שלי (בת 13.5) מקבלת את זה בהרבה יותר פשטות מאשר בגיל צעיר, ואף שיש לה בנות בכיתה ש"מורדות" (בתחום הזה וגם באחרים) היא לא מצטרפת אליהן. וב"ה יש לה קבוצה של חברות בסגנון שלה, אז אין לה לחץ חברתי ישיר.
עם הקטנה (בת 6.5, נכנסה לא' עכשיו) זה קצת יותר תהליך (גם כי כנראה יש לה קצת רגישות תחושתית), אבל בסך הכול היא מקבלת את הדרך. (ויכול להיות שבגיל ההתבגרות היא תהיה שונה, אני כבר מתכוננת לזה מראש ומתפללת לה' שייתן לנו את החוכמה לחנוך לה לפי דרכה ולפי דרכנו בשילוב).

בהצלחה, יקרה! אתם הורים מדהימים, שמצד אחד לא מתביישים להאמין בדרך מסוימת ומצד שני משתדלים לא ללכת ראש בקיר. אשריכם!
שרשור כלבביאבןישראל
אנחנו באותה סירה רק ששלנו בת 7 , בוגרת מאוד לגילה.
מה שהחלטנו בכיתה א זה לתת לה ללבוש קצר וכן דיברנו איתה על העניין של הצניעות בנחמדות.
החלטנו ביחד ובתהליך שמהשנה היא תלבש 3/4 מהחורף.
לא יודעת להגיד לך מה נכון כי זה גם מאוד תלוי ילדה ואופי, אבל ברוך ה' בתהליך היא מבינה לאט את המשמעות של העניין .
מוסיפה שאני מרגישה שהרבה בעניין הזה ובכלל בכל תחום זה להתפלל עליה שבעזרת ה' תזכה להבין את המשמעות של הצניעות ושאנחנו בנות מלכים.
( גם אני עם 3/4 והרבה מסביבי עם קצר..)
עוד נקודה אחרונה
דמות רבנית שהתייעצתי איתה אמרה לי, קודם כל בנחת, בלי לחץ סביב הנושא הנ"ל. כן אפשר להגיד ככה אצלנו הולכים וכו, ובזמן רגוע להסביר לה יותר לעומק.
חושבת שהייתי מאפשרתאורוש3
קצר.
אומרת אולי משהו כמו שזה חשוב בעיניכם להיות עם 3/4 אבל אתם רואים שזה מאוד קשה לה. לכן אתם מרשים לה קצר. עד שהיא תרגיש מספיק בוגרת ללבוש 3/4 כמו אמא.
ולדבר בלי קשר ובעקיפין בכל מיני הזדמנויות על לחץ חברתי, הקשבה ללב שלה. זה חשוב בכל מקרה.
אנחנו לא מקפידים מגיל 3אמאשוני
אז חושבת שאם הייתי בסיטואציה דומה היא הייתה יותר קלה בשבילי,
אבל חושבת שבמכלול השיקולים לאיזה ביה"ס לשלוח הייתי לוקחת בחשבון שהילדים יתלבשו בהתאם לקוד הלבוש המקובל.
זה מבאס נורא להיות יוצא דופן. היא עדיין קטנטונת בשביל ההתמודדות הזאת לדעתי.

מבחינת האמירה המשפחתית- יש פה אמירה מאוד יפה לטעמי, שלמרות שיש למשפחה קו לפיו הולכים, גם מבינים שהחיים מורכבים והלוואי והייתם יכולים לשלוח למקום בו קוד הלבוש תואם את השקפתכם,
אבל כיוון שלא, אתם מקבלים את המורכבות הזאת ולא מעמיסים על כתפי הקטנה את ההתנגשות הזאת.

מהצד השני, הייתי חושבת שאם הילדה רגילה להתלבש באופן מסויים וכבר שלוש שנים אתם מקפידים על שרוולים ארוכים אז זה מוזר ללכת פתאום אחורה ולהוריד לה לקצר.

מחשבה נוספת בהקשר הזה- לא דווקא בהקשר של בנות- מה המשמעות של מכוסה, מכבד וכו'
למשל אני לא אוהבת להלביש גופיות ללא שרוול כלל אפילו לא לתינוק (בן, בת לא משנה)
אצל הבן שלי בת"ת בכיתה א', בתקנון ביקשו לבוא עם מכנס ארוך ובפועל היו הרבה שבאו בקיץ עם מכנס עד הברך וגיליתי את זה בדיעבד.
וכשהוא ביקש גם היה לי מוזר פתאום ללכת אחורה ולחשוף לו את הרגל.
ניהלנו שיחה על משמעות הבגדים והשדר. מה מצופה מבן תורה. האם מכובד ללמוד תורה עם מכנס קרוע וכו'.
נתתי דוגמה מבעלי מקצועות שונים
איך המלמד הולך, מנהל הת"ת,
זה היה שיח ובירור משותף. בסוף הוא בחר להמשיך עם הארוך ולהחליף אחר"צ לקצר (כדורגל ושות')
אני חושבת שזה שיח אחר ושאפשר לעשות את זה גם עם בנות בכל גיל.
זה לא "צניעות" בביגוד במובן שהתרגלנו אליו.
לדעתי לביה"ס צריך להתלבש ברף העליון המכובד מתוך סגנון התלבושות שהולכים איתם,
אז דווקא בביה"ס לקצר?

בקיצור אין מסקנה ברורה, רק כמה הגיגים.
סתם נקודה למחשבה.:-)

תסנני אם לא מתאים לסגנון שלכם אבל...

אני חושבת שיש אפשרות (כי אני גדלתי כך) להעביר לילדים גאווה בהיותם שונים, זכות בהיותם יותר! אפשר, זה לא אסור אבל אנחנו מהדרים ו.... 

זה גישה כללית בחינוך ילדים, כי היום זה צניעות, ומחר זה עוד דברים שתמיד יש שוני. תכנים שנכנסים הביתה, כשרות וכן הלאה...

אני חושבת שהיא לחלוטין בגיל שיכול להבין את זה. כמו שאני יכולה לקנות מוצר פשוט יותר ואני יבחר בטוב/במותג/ באיכות כי הוא יותר... כך גם זה בסדר גמור ללבוש קצר (שוב, לפי דעות מסוימות) אבל אנחנו מעדיפים מעבר, עוד קצת! ילד מבין את זה וגאה.

במקום כזה הוא גם יהיה מסוגל לבחור.

אני לא בטוחה שאין לה חיוברקלתשוהנ

לא סתם התחלתם מגיל 3...

נראה לי שזה גם שאלה חינוכית וגם שאלה הלכתית.

 

אני לא חושבת שזה גיל לדבר על לחץ חברתי, נראה לי שזה יותר גיל ל-אנחנו ככה, ומישהו אחר ככה, וזהו.

 

ועוד דבר, אם היא נשארת בבית הספר הזה, אולי עדיף לה לדעת מראש שהיא עם שרוולים כאלה וזהו, גם מן הסתם ההבדלים בינה לבין שאר הבנות לא מתבטאים רק בשרוולים. אז זה דרך חיצונית נהדרת להבין שהחברות שלה טובות ומתוקות ומעולות ולא בכל הדברים אנחנו זהים.

הרי זה לא יהיה יותר קל בכיתה ג או בכיתה ה, שדווקא שם הלחץ החברתי כן גדל משנה לשנה.

לדעתי עדיף לה להיות בידיעה של שונות ולהתפתח משם, זאת הרי המציאות באמת.

 

 

 

אני חושבת שכן לחפש פתרון שהיא לאחמצוצית
תהיה בולטת בנוף. לא נכון להעמיס על ילד קטן את השוני החברתי. מניסיון. אם בוחרים מקום מסוים צריכים להשתדל לזרום עם המקום. אם לא מתאים אז עדיף להחליף את המקום.
כל ילד לגופובת 30
אבל אני חושבת שבאופן עקרוני, חוסן פנימי של הילד נבנה גם מדברים כאלה, שבהם הוא נדרש להיות עצמו, ולעמוד על שלו מול אחרים.
זה יכול להיות פתח לשיחות מעניינות ובונות בענייני צניעות, מחויבות לקב''ה ולתורה, ועוד נושאים כאלה
הגדרת יפה..מתחברת. גם חושבת שהיתי ממנפת את זהשאלהקטנהאחת
לשיח שהוא מעבר רק לשרוולים
אלא מהותי יותר
על אמונה, על מה הערכים בבית ולמה אנחהו מאמינים שזה הכי טוב עבורכם
על התמסרות ועל ערך של התגברות
של דיוק לעצמי ולא רק כניעה בלחץ חברתי- בכללי..בכל נושא
ואז מבחינתי- רק הרווחתי שם שיח וכיווני חשיבה...שמשמעותיחם אפילו יותר מהכל


ואישית ..מחילה.. אבל לא היתי מאפשרת

כי בעיני זה לשדר מסר סותר

אם אחד מעקרונות החינוך שלי זה שמירת הלכה
אז מבחינתי אין מצב 'להתיר' עצמאית לילדה לעבור על הלכה

יש הבדל בין מאיזה כיל לחייב בדברים לפי בשלות נפ'ית
לבין להתיר לה להוריד משהו הלכתי- ולא רק חומרא - רק מלחץ חברתי
זה בעצם לומר לה- כן הלכה זה משהו שאפשר לבטל אותו בעצמינו כשמתחשק לנו.
וזה לא.

הבת שלי אגב גם שלחנו לבי''ס פחות תורני ממה שהינו רוצים
ולנו מלכתחילה ממש רצינו שתלך עם גרביים אבל היא כמובן כבר לא רצתה..ואף אחת שם לא שמה.. אז ידענו שזה רק יגרום למתח וכעס על ההלכה והצניעות..העדפנו לאפשר לה לבחור אחרי הסבר שלנו על הנושא וכו..
אבל גרביים זה לא אותו דבר הלכתי כמו שרוול ..
וכמו בכל דבר אחר..חושבת שזה בריא ונכון שיש לנו כהורים גם גבולות למה אנו מאפשרים כרגע לוותר ולהרפות ומה חשוב ועקרוני לנו כגבול..
זה מסר משמעותי לילד בחיים
לטובתו.

מזדהה עם מה שאת כותבתבארץ אהבתי
וגם אנחנו היינו באותה התלבטות לגבי חצאית ארוכה, שאני כן מקפידה לכסות גם מתחת לברך, אבל ראינו שממש לא שייך להקפיד על הילדה, כי זה לגמרי לא קיים בסביבה שלנו (אפילו אין איפה למצוא חצאיות כאלו בחנויות...). אז החצאית עוברת את הברך וזה מספיק לפי ההלכה, למרות שלכתחילה היינו מעדיפים כן להקפיד שתכסה גם מתחת לברך.

אבל אני מסכימה שעל דברים שזו הלכה ברורה באמת זה מסר הרבה יותר בעייתי להחליט לוותר.

אבל באמת זו סיטואציה מורכבת. נראה לי שהפתרון הכי נכון זה למצוא מקום שיאפשר ללכת על פי הנורמות של הבית בלי להיות יוצאת דופן, אבל זה כנראה לא כל כך פשוט...
אני חושבתשירוש16
(ונא לא לסקול אותי בעגבניות...)
שעצם העובדה שהכנסתם אותה לתוך מערכת שלא מתאימה לערכים שלכם מציבה אתכם בבעיה.
היום זה שרוולים ומחר זה עיניין אחר.

הבעיה עם השרוולים זה שהכנסתם אותה לתוך מערכת בידיעה ברורה שמראש אתם מכניסים אותה לניסיון ועמדת מיעוט מול חברותיה.
כל מערכת היא מורכבת ולא תמיד מתאימה ב100 אחוז לכל ההורים מכל הבחינות. אבל יש הבדל בין תקלות שנקראות בדרך לבין מערכה שקבעתם/ידעתם מראש.
אנחנו בתור הורים משתדלים להסיר מהילדים, לפחות בשנותיהם הרכות, מערכות וקונפליקטים כאלה. אנחנו רוצים שהילדים יעריכו ויקשיבו לכללי המערכת. אחרת כל המושג של "כבוד" ו"ציות" נעלם.

אפשר אולי להגדיר בגדים מסוימים לבי"ס ובניהם שרוולים קצרים אך להגיד בפירוש שנכנסים הבייתה ומחליפים בגדים.

שנית, אתם כהורים צריכים להגדיר לעצמם מהם הקווים האדומים שלכם. בצניעות, שבת, חגים, כשרות. אם אורך השרוול אינו מהווה מבחינתכם קו אדום - אז אין צורך להתעקש על זה. חבל. תשמרו את האנרגיות כדי לשים דגש על מה שבאמת חשוב.
אם זה כן קו אדום אולי כדאי לעשות חושבים מחדש לגבי המקום בו היא נמצאת.
בגדול - לדעתי כדאי לחפש מוסדות עם קווים אדומים/ עקרונות מנחים הדומים לחינוך שלכם.
אני חושבת שהיא עומדת בנסיון שקשה לעמוד בומתחדשת11
כי בעצם כל החברות, רובן, מתלבשות בדרך מסוימת. למה היא צריכה להתלבש אחרת? בגיל הזה נורא קשה לעשות את האבחנה בין מה שנכון לבין מה שהחברה עושה ויש משקל גבוה לעניין החברתי.
אני הייתי שוקלת מעבר לבית ספר שמתאים לערכים אותם אתם רוצים להנחיל
חינוך מתחיל מגיל קטן..
ואפשר להסביר שיש בית ויש את בית הספר. בבית אנחנו מתנהגים אחרת
למרות ששוב, בעיניי זה ניגודיות גדולה מידי ועדיף לחסוך את העניין הזה, ופשוט לשלוח לביהס שמתאים לערכים שלכם
עוד נקודה למחשבהאמאשוני
אולי שווה לשתף אותה בדילמה לאיזה ביה"ס לשלוח אותה, בלי להיכנס לכל הפרטים,
בגדול להסביר שיש הרבה גנים וקצת בתי ספר וצריך לבחור מתוכם
ולהסביר מה זה בחירה ואיך עושים אותה. שיש יתרונות וחסרונות לכל דבר, וצריך להפעיל שיקול דעת וכו.
אפשר לתת דוגמאות מבחירות שאת כן מוכנה לחשוף את כל הקלפים בנוגע אליהם ויש בהם גם חסרונות.
ואז לחזור לעניין בית ספר, לשאול מה היא אוהבת בו, מה היא הייתה משנה לו הייתה יכולה, ואז לספר מהצד שלכם (אם מתאים) מה אתם חושבים
ולהסביר שבכל בחירה כרוך ויתור ואצלכם הבחירה בביה"ס כרוכה בויתור, ואתם מתלבטים אם לוותר על הקוד הלבוש או לוותר על הרצון שלה ללבוש כמו החברות.
אפשר גם להחליט בשבילה בכל מקרה מה הויתור ופשוט לספר לה.
העיקר שלא משנה מה ההחלטה היא תבין את החשיבה שעומדת מאחורי זה,
זה כבר יתן לה כוחות, זה לא שאבא ואמא לא רואים אותי ולא מבינים אותי, אלא יש מחשבה מאחורי ההחלטה שלהם.
היינו במצב דומה. בכיתה ב' העברנו אותהאמא יקרה לי*

היתה רשומה לבי"ס שהיה בו גם וגם והיה לה קשה, בעיקר חברתית.

כי שרוולים קצרים בד"כ הגיעו עם עוד ערכים שלא התאימו לבית. העברנו אותה והיא פרחה.

לא שלא היו שם התמודדויות אבל היתה קבוצה תורנית חזקה שנתנה לה את הכח להתמודד

עם מה שלא מתיישב עם השקפת עולמנו.

 

היום בתור נערה אנחנו רואים שזה נתן לה הרבה כח וחוסן נפשי, כי התמודדויות יהיו בכל מקום...

תודה לכל מי שהגיבה עד כה, עונה במרוכזקמה ש.
בס״ד

תודה על נקודות המבט השונות! אני קוראת אתכן וזה עוזר לי לדייק את מה שאני מרגישה.

אני לא אפרט את השיקולים שהנחו אותנו לרשום אותה דווקא שם, אבל הם רבים ומשמעותיים ואנחנו ממשיכים לחשוב שזה המקום הכי הגיוני ומתאים בשבילה נכון להיום, וגם הכי נכון לנו מבחינה משפחתית. זה עניין ששקלנו אותו רבות. היינו מודעים מלכתחילה לגיוון שיש מבחינת האוכלוסיה וידענו שסביר שהסוגיה הזאת תעלה מתישהו. לא הכי שמחנו על זה כמובן, אבל שוב, כרגע זה מה שהיה נראה לנו הכי הכון ומתאים.

ציינתי שהיא כרגע לא במקום הכי חזק מבחינה רגשית, ולכן אני חוששת מכיווּן של להפוך את ההתמודדות הזאת ליתרון של חיזוק הזהות הדתית שלה. בתחושה שלי אמנם זה יכול לעבוד אבל סיכוי גדול מדי שהמטרה לא תושג.

אני הולכת עם שרוולים 3/4. בבית שמים שרוולים קצרים (פיג׳מות וכו׳) אבל בחוץ שמים 3/4, גם אני וגם היא. אין לה אחות גדולה. רוב הסביבה שלנו הולכת עם שרוולים קצרים.

ב״ה לא ידוע לי שצוחקים עליה או משהו כזה. אבל היא כן מרגישה שונה ולא אוהבת את זה.

מבחינת קווים אדומים, אני מרגישה ש״לסגת אחורה״ ולחזור לשרוולים קצרים מעורר בנו אי נוחות גדולה אבל לא הייתי מגדירה את זה כקווים אדומים מבחינתנו. גם להגדיר לבוש לבית הספר (שרוולים קצרים) ולבוש אחר לבית (שרוולים ארוכים) מרגיש לי פחות מתאים.

מסכימה לחלוטין שחינוך זה מגיל 0 וקל וחומר מגיל 6 ואנחנו עושים את כל מה שביכולתנו כדי לעשות את ההשתדלות המרבית. ויש אילוצים. ומנסים להסתכל על הדברים במבט של ילדות שלמה ושל חיים שלמים, ומתפללים המון שה׳ יצליח את דרכנו ויביא אותנו למקומות הנכונים ולהחלטות הנכונות.

תודה לכל מי שכתבה דברים מחזקים, זה היה לי ממש משמעותי לקבל!

מתייגת, שבטוח תראו את התודות - @חגהבגה, @כבתחילה, @אני זה א, @מתואמת, @אבןישראל, @אורוש3, @אמאשוני, @, @רקלתשוהנ, @חמצוצית, @בת 30, @שירוש16, @מתחדשת11, @אמא יקרה לי*
רק רוצה1234אנונימי
להוסיף.

שיש הרבה דברים שמשפיעים על חינוך ילדים, ואנחנו כהורים מנסים באמת לחנך לפי מה שאנחנו מאמינים, אבל יש דברים שגם לא תלויים בנו.
ובמיוחד בנושאים האלו, אני פשוט מתפללת שה' ישלח לנו את היכולת לדעת מה נכון לעשות, איך נכון לבחור ואיך לחנך את הילדים שלנו בדרך הטובה.
ושישלח גם לילדים שלנו את היכולת לבחור בטוב.
אז זו אומנם לא עצה פרקטית, אבל נראה לי גם חשוב לדעת שלפעמים עם כל ההשתדלות שלנו הילד יבחר משהו שונה מאיתנו. ולפעמים גם להיפך


תודה רבה! מתחברת מאד.קמה ש.


ניסיתי לכתוב לך מסר באישי ולא הצלחתי...אין שם בנמצא

 

כותבת כאן בזהירות,

כי הנושא הזה בוער בי...

 

פשוט תשאלו את עצמכם- מה הייתם רוצים שיקרה בעוד כמה שנים?

התשובה לשאלה הזו לדעתי מתאימה גם לעכשיו....

 

יש דברים שאכן מקלים בהם בגילאים הקטנים, אבל יש דברים שדווקא ההשרשה שלהם היא בגיל קטן.

אם היום, אפשר לוותר על זה בגלל הקושי החברתי,

אז זה עלול להוות מודל להמשך ואז יהיו כל מיני סיבות אחרות או דומות למה אפשר לוותר על זה.

 

ולהפך- אם היום, כשזה לא קל, מגלים מסירות , גם בהמשך כשיהיו קשיים, הילד יודע כבר להפעיל את השריר הזה.

 

כן צריך לראות איך נותנים ללבוש הזה מקום של כבוד למרות השוני- משקיעים בבגדים יפים,

מדגישים את היופי שבזה וכן- מותר לומר- ככה אנחנו נוהגים וזה בסדר להיות שונים בזה...

 

באותה סירה כמו שלך... ובדיוק השנה הרגשנו שהמחיר של השוני גבוה מידי ומגיע לילדים לחיות בחברה 

שדומה להם ועשינו קצת שינויים בבתי הספר.

 

בהצלחה!

החלטות טובות ושנה של ברכה!

 

 

תודה רבה... וגם שניסית לשלוח הודעה בפרטיקמה ש.אחרונה

בס''ד

 

אנחנו בהחלט עם חזון מסוים לגבי הילדים שלנו... אבל הדרך לחזון הזה לצערי לא נמסרה לנו ביחד עם הלידות שלהם... יש הרבה שיקולים ומשתדלים לפעול בצורה הכי נכונה, וזה לא תמיד חד משמעי. תודה שכתבת והרבה הצלחה עם המסגרות החדשות ובכלל ❤

למה מלכתחילה? היא בסך הכל ילדה, תפקיד שלכם בתור הוריםתיתיל

זה לגשר על הפער עם העולם, שהוא במילא קיים, ובמילא קשה להתמודד איתו בגיל גדול יותר אז איך היא תעשה את זה עם חוסר בבסיס חזק?... לא מבינה למה לשלוח לסגנון לא שלכם ובמילא לגרום לה להיות שונה? להרגיש שונה וגם אם לא שונה מהבית ספר אז שונה מכם...

היא כתבה שיש עוד שיקולים משמעותייםבת 30

סגנון ואורך השרוול זה לא חזות הכל. וגם זה מאוד תלוי מה האפשרויות האחרות

מישהי שמבינה במעונות תמת לעזרה בבקשה 🙏🏼🙏🏼❤️anonimit48
אזזז בשעה טובה ומוצלחת נראה לנו שמצאנו מעון לקטן שלנו
לעוד חודש וחצי בערך, אולי קצת פחות.
אממה,
הם עוד לא קיבלו אישור מוסד שהם של התמת (זה יכול לקחת קצת זמן אני לא יודעת כמה) ועד אז אנחנו לא יכולים להגיש בקשה לדרגה
ואני לא יודעת מה לעשות...
לפי הסימולטור מגיעה לנו דרגה 3... מה זה אומר בדיוק מישהי מבינה בזה?

במעון נעמת אמרו לנו שיכולים לתת לנו דרגה זמנית עד שנקבל
אבל פה זה בעייתי זה מעון פרטי שרוצה לקבל אישור תמת.

מישהי מבינה בזה? מה אני יכולה לעשות בינתיים?
הם רוצים 3500₪ לחודש
בכל אופן1234אנונימי
עדיין לא נפתחה האפשרות להגשת בקשה לשנה הזו. יש עיכובים השנה
תפתח רק בנובמבר.

את האמת, שלא הייתי בונה על זה שיקבלו אישור.
או לפחות מנסה להבין יותר מהם באיזה שלב הם בתהליך.
יכול להיות שהם רוצים, אבל עוד לא התחילו בתהליך ובכלל לא בטוח שהם יקבלו.
יכול להיות שהתחילו בתהליך, ונשאר רק חותמת אחרונה ואז אולי כן הייתי מכניסה.
תנסי לברר איתם יותר מה זה אומר ומה הצפי לקבלת אישור.
אם את מכניסה למעון שמאושר כבר עכשיו של התמ"ת, אפילו אם עדיין אי אפשר להגיש בקשה, את תוכלי לקבל החזר רטרואקטיבי.
במקרה הזה לא בטוח שתוכלי לקבל החזר על החודשים שבהם תשלמי סכום מלא. וזה סכום גבוה
צודקת אני אברר עם מנהלת המעון..anonimit48
בנעמת אמרו לי שיכולים לתת לי דרגה זמנית כדי שמלכתחילה אשלם לפי הדרגה שלי (לפי הסימולטור)
הבעיה שבאיזור שלנו לא אהבתי את המעון..
עכשיו כתבה לי מנהלת המעון שזה באישורים אחרונים אבלanonimit48
יכול להיות גם רק בנובמבר
אז לא נראה נוראאביול
בכל מקרה המערכת להגשת בקשה נפתחת רק בנובמבר
הלוואי ויכולתי לחזור רק בנובמבר 😣anonimit48
או דצמבר
או .. אף פעם חחחח
מנצלשתכי כל פה
לא יהיה אפשר להגיש בקשה לפני? יודעת אם מקבלים החזר או שאבוד?😑
תשאלי אצלכם אם אפשר לקבל דרגה זמניתanonimit48
לגבי זה1234אנונימיאחרונה
לגבי החזר, זה אמור להיות אפשרי.
ככה לפחות אמרה לי הנציגה כשהתקשרתי לברר

ויכול להיות שתוכלי לקבל בינתיים הנחה זמנית, תבררי מול המנהלת של המעון
שאלת ניקוי חלקי משאבהדרך ארוכה
כל כמה זמן צריך לחטא את החלקים? הכוונה להכל, בקבוקים חצוצרות וכו'
בהנחה שאני שואבת כל יום כמה פעמים
תשובהשמלה אדומה
בין השאיבות הייתי שומרת החלקים במקרר ומנקה יסודי פעם ביום בערב/בוקר
עדיף אחרי כל שאיבה, או לפחות פעם ביום...שיח סוד
אחרת מצטבר לכלוך ולא עובד טוב...
עונה אישית, לא יודעת מה צריך באמת.
כדאי לשטוף במים וסבון אחרי כל שאיבהסגול חציל
ולהרתיח את החלקים פעם ביום
אני שומרת במקרר ופעם ביום שוטפת טוב ועושה סטריליזציהanonimit48
אבל אם אני ממש גמורה ואין לי כוחות
אז רק שוטפת טוב
פעם ביוםאורוש3
ובין שאיבות לשמור במקרר
תודה לכולכןדרך ארוכהאחרונה
דחוף!! משהי מכירה יועצת הנקה בבית שמש????דרך ארוכה
מקפיצה לי אני ממש סובלתדרך ארוכה
משהי??????דרך ארוכה
מבררת לך מיד יקרהanonimit48
בינתיים תכתבי מה הבעיה אולי אוכל לעזור לך כמה שאפשרanonimit48
גודש נוראי שנראה לי מתפתח לדלקתדרך ארוכה
אני בוכה מכאבים וזה לא משתחרר
מעבירה לך מה שכתבה לי היועצתanonimit48
בדלקת ל 24 שעות הראשונות
1. להוציא חלב באופן תכוף מהשד, על ידי הנקות מרובות/שאיבות, כל שעה וחצי לערך. חשוב להניע את החלב מהשד המודלק כמה שיותר.
2. לחמם בחום יבש (כרית שמחממים במיקרו או בקבוק מים חמים של פעם, או מקלחת חמה אם עוזר) לפני הנקות וטיפול בקור אחרי ובין הנקות ( קירור עם קרח, עטוף בחיתול בד. עם הפסקות כל כמה דק).
אפשר גם חום יבש בין לבין מה שמרגיש שעושה טוב.
3. לנוח ולשתות הרבה מים.
4. עור אל עור אם יש זמן....
5. לקחת אדוויל או נורופאן לפי התוויה רפואית ובאישור רופא, לוודא שאין בעיות ברקע.
6. במידה ותוך 24 שעות אין שיפור, לגשת לרופא ולבקש מרשם לאנטיביוטיקה (אוגמנטין/צפוראל)
אריאלה לוי, יועצת הנקה IBCLC
תודה לך🙏דרך ארוכה
בשמחה כבר אעביר לך מספר של יועצת מבית שמש ❤️anonimit48
בהצלחה רבה
תרגישי טוב
יועצות הנקה איזור בית שמשanonimit48



תודהההדרך ארוכהאחרונה
חזרו הכאבים של המחזור⁦מטפחת:)
כמה הרחם יכולה להתרחב ומתשהו זה נגמר??!
סתם ברוך השם על הכול. אבל כבר עכשיו לא מוצאת תנוחה לישון מה יהיה בהמשך??
לי זה לא נעלםPandi99
ואני בשבוע 22..
אני ב33 ונעלם.. ופתאום לאחרונה חזרמטפחת:)
בתור מישהי שלא מרגישה שום כאב בהריון הזה טפו טפו טפוLana423
יכולה להגיד לך שזה מלחיץ לא להרגיש כלום
הייתי מעדיפה להרגיש כאבי התרחבות ולדעת שבאמת משהו קורה שם 😅
חחח כן חופשיגולדסטאראחרונה
יש ימים שכנראה הבטן נותנת קפיצת גדילה
כי אני שמה לב שאצלי זה לא כל יום אלא יום אחד כל כמה ממים שכנראה זה יום שהבטן נותנת עוד קפיצונת גדילה
גמר חתימה טובה! שאלה מוזרה קצת, הייתן מנסות להוציא דם מבגדיםהשקט הזה
או מוותרות וזורקות אותם??
(כמות דם רצינית.. כזו שגרמה לי להגיע למיון🙊)

ובונוס, זה היה במוצ"ש, אז עברו עליהם כמה ימים בלי כלום

(סתם באסה כי זה בגדי שבת, ושמלה שמתאימה להנקה)

ואם כן, אז טיפים ועצות לאיך להוציא את הדם
כן בטחDove
יש מסירי כתמים שאמורים להסיר כתמי דם.
נראה לי שקליה מיועד לזה.
אם יש לך מסיר כתמים קשים בבית תשתמשי בו לפי ההוראות, אם לא נראה לי שווה לקנות ולנסות. מקסימום. לא יצליח.
סנו אוקסיג'ן והרבה שמשחמניה
ואם זה לא עוזר אז מי חמצן
הכי חשוב לשפשף עם מים קרים לפני שמכניסים למכונהרינת 23
כמו שכתבו לך..באר מרים
ולהקפיד רק על מים קריפ.
אני הייתי משרה במים קרים ואז משפשפץ ושמה סנו אוקסיגן.
למכונה ולשמש..
שווה ניסיוןאורוש3
בעבר לפעמים הצליח לי ולפעמים לא. אם זה שכב זה מוריד את הסיכוי. תתחילי עם מים קרים וסבון כלים. ואז מסיר כתמים ולמכונה.
את שלי זרקתיזמני לשליש1
אבל מים קרים בעיקרון מורידים..
בטח שכן, מקסימום לא יירד אז זורקיםפה לקצת
אבל לפחות לנסות
במיוחד אם זה בגד שחשוב לך
אני ילדתי עם בגדים והכל יצא אז בטחח אפשרי⁦☺️⁩שאלהקטנהאחת
סהו אוקסיג'ן חברינו הטוב
לתלות בשמש להתייבש

ואם לבן במקרה אז גם אקונומיקה

בטח שכן. תמיד התנקה לי דם, גם בכמויותיראת גאולה
אני מפעילה מכונה על 30 מעלות (בשום אופן לא יותר!) עם סנו אוקסיג'ן (גם וניש קליה עובד על חמצן, זה מה שמוריד את הדם).
אפשר גם להשרות עם אחד החומרים הנ"ל.
בד"כ אחרי כביסה אחת הכל יורד. אם לא - עוד מכונה אותו דבר.
אחרי שאין כתמי דם בכלל, אפשר לכבס גם על יותר מעלות.
כן עם מים קריםעלה למעלה
תודה לכולן!השקט הזה
מבינה שצריך לקנות סנו אוקסיג'ן

נעדכן..
נסי גם מי חמצן. זה אמור להיות אפילו יותר טובדפני11
מסנו אוקסיגן

בהצלחה!!
ממ מאיפה משיגים?השקט הזה
ולא יהרוס את הבגדים שלא לבנים?
בית מרקחת. לא הורס. זה לא מלבין.מוריה
בטח!!!מישהי פעם

ילדתי בבגדיי הכל ירד בכביסה והיה בהחלט רציני

 

מי חמצן

מי חמצן. מנקה דם.מוריה
ומים קרים. תשרי במים קרים.
מי חמצן שמים ישירות על הבגד או במכונה?השקט הזה
על הכתם.מוריה
סגור. תודההשקט הזה
ברור שכןעדיעדאחרונה