תחילת הריון
מידי פעם מרגישה חולשה, דופק מהיר וקוצר נשימה
זה קשור להריון?
מה עושים?
זה מסוכן?
תחילת הריון
מידי פעם מרגישה חולשה, דופק מהיר וקוצר נשימה
זה קשור להריון?
מה עושים?
זה מסוכן?
עשית בדיקות דם?
אולי חסר לך ברזל?
אצלי ככה זה ההתחלה
עובר אחרכך
וגם במהלך שליש שלישי. לא מצאתי שום הסבר לזה, והתייעצתי כבר עם כמה רופאים.
כמובן שתמיד כדאי לבדוק עם הרופא שלך, אבל שתדעי שזו תופעה מוכרת ולא מסוכנת בדרך כלל
פשוט ממש ממש לא נעימה 😥
עדיף של חרדים או משהו בסגנון שיהיה בגדים צנועים
חיפשתי באינטרנט ושאלתי גם כמה בנות אבל כולן אמרו לי שיש ולא אמרו לי איפה.
אשמח אם מישהי תוכל לעזור לי בזה🙏
והיתה מזכירת דלפק...
תגידו זו עבודה לחוצה? קשה?
נחמדה?
בבקשה תתנו לי פרטים. כי הציעו לי עכשיו
תודה
אין לי את מי לשאול פשוט רק פה :/
מרגישים שליחות?
אני ממש מתלבטת........ האם להתחיל ומקסימום תעזוב אחרי כמה זמן???
יש לחץ
ואנשים עם תגובות שונות לא תמיד נעימות
צריך לדעת לסנן
לאט לאט לומדים לעבוד מהר ויעיל
בסוף הפונים רוצים גם מישהי אנושית
ולא רק תקתקנית...
לדעתי כדאי לך לשקול את זה
אם את חושבת שתתאים לך עבודה כזו
(זה לא כמו מרפאה שיחסית רגוע, זה בית חולים והרבה הרבה יותר לחץ ועומס)
במחלקות עמוסות יותר
הייתי בחצי משרה שם ונהניתי מאד מהעבודה עם הצוות. יש בזה תחושת שליחות לסייע לצוות הרפואי ולמטופלים (לפעמים זה קרובי משפחה שלהם)
אבל קחי בחשבון שיש גם מצבים לא פשוטים... כמו קרובי משפחה נודניקים / פטירות עצובות / רופאים קשוחים וכו'...
אני זוכרת שהיה לי ממש הלם שהתחלתי לעבוד שם אבל האחות אחראית היתה ממש מדהימה והכניסה אותי די מהר לענינים..
תתחילי ותראי אם זה מתאים לך.. רוב הסיכויים שתוך כמה ימים תתרגלי ותהני...
בהצלחה!
אני ממש בסטרס. לא יודעת איך אסתדר ואני באמת אדם תקשורתי מוכשר שמח וכו'...
אבל ממש פתאם אין לי אוויר
אני זוכרת שנלחצתי כמוך לפני שהתחלתי את העבודה שם. אבל עבר לי אחרי שבוע..
וטיפ ממני אל תתביישי לשאול כל דבר , לא הביישן למד. עדיף לשאול בהתחלה מאשר לעשות טעויות ואז להתחרט עליהם.
תאמיני בעצמך שאם הציעו לך את העבודה הזו את מתאימה לשם בע''ה..
יש לי ריאיון נוסף ואם אעבור אותו יעשו לי איזה מבחן ואם ואם אז אתקבל...
היא נחשבת משרה טובה?
אפשר להתקדם ממנה?
מה חשוב לדעת?
אנשים כמוך, תקשורתיים,מוכשרים ושמחים 🙂
שליחות גדולה!
אמא שלי עבדה בפנימית כרופאה, עכשיו יצאה לפנסיה
אנונימית בהו"לאחרונהלבדוק אם יש ביטולים.
או לנסות לפנות למישהו במרפאה שיכול להשיג לך תור.
או לחפש במרפאה יותר רחוקה.
אם את לא מצליחה למצוא, תשקלי אם לעשות פרטי או לוותר על הבדיקה.
שקיפות עורפית זאת בדיקה שצריך לקבוע מייד כשמגלים על ההריון.
אם את מנסה כבר כמה שבועות לקבוע ולא היו תורים אז תתקשרי למוקד של הקופת חולים ותדרשי תור.
כשהם רוצים הם מוצאים תורים
אם נזכרת עכשיו אז הייתי קובעת תור פרטי ומשלמת 800 ש"ח.
התורים הפנויים מופיעים שם כל הזמן ואפשר כל שעות היממה לרפרש מפעם לפעם לחפש תור. ככה מצאתי אני (ואפילו קרוב).
וכמובן שתחפשי גם בערים מרוחקות מאד. לפני שמצאתי כי מישהו ביטל, שריינתי בקרית שמונה.
ככה זה החגים...
(במוקד אמרו לי שאפשר לבקש מהסניף של המרפאה שלך שימצא לך, אבל לא ניסיתי והאמת נשמע לי מוזר קצת)
במאוחדת אי אפשר לקבוע תורים לאוטראסאונד באפליקציה, אלא רק טלפוני. וזה ממש מעצבן.
במיוחד בתחילת ההריון, כשאני לא רוצה שאנשים סביבי עוד ידעו, אני צריכה למצוא זמן שאני לבד כדי להתקשר לקבוע תור.
ויש גם הרבה רופאים שבהסדר (שמלכתחילה משלמים את המחיר הנמוך)
ממליצה לך ללכת לפרטי, לרוב יש להם יותר זמינות כי הם עובדים בהרבה שעות
אני גם נתקעתי בלי תורים בגלל החגים, ובפרטי היו מלא תורים ביום שישי, בערבים ובזמנים שהקופ"ח לא עובדת
יודעת ששאלו על זה כבר המון,
אני מחפשת המלצות על בית חולים טוב במרכז(אפשר קצת להרחיק אבל לא מאוד)
לא בבית החולים המוכר שנמצא במרכז, בעיר שיש בה הרבה בתי חולים חח לא כותבת את שם הבית חולים שלא יהיה בעיות עם זה
עברתי בבית החולים הזה טראומה(יודעת שכל מקרה לגופו אבל אני לא מסוגלת ללכת לשם לא כותבת את שם בית החולים אבל מניחה שאפשר לנחש)
צריכה מקום מקצועי ממש, לצערי אסור אפידורל בשום לידה בגלל בעיה
אז צריכה משהו אחר שיקל על הצירים, מקום שלא ידחוף לקיסרי(מה שקרה לי בסוף) ולא לזירוזים(עברתי את הכל בלי אפידורל
)
צריכה באזור המרכז, וגם מקום מקצועי כי יש קצת מורכבות בהריונות שלי. כבר צריכה להתחיל להיערך ללידה בעז''ה
תודהה
איכילוב?
תל השומר?
מעייני הישועה
בלינסון?
אני הייתי ממליצה לך על מעייני הישועה.
אבל לא יודעת אם שם עברת טראומה, מצש שני בני ברק זה לא עיר עם הרבה בתי חולים אז אולי כוונתך לא לשם?
במעייני הישועה התמקצעו והשתדרגו לאחרונה...שווה לך לבדוק.
אלא אם כן זה הבית חולים שדיברת עליו
אם את יולדת בלי אפידורל והלידות לא מהירות כדאי לדעתי לנסות במים, או לחילופין מקום שיש בו חדרי לידה גדולים
עם כדור פיזיו, ולבקש מוניטור אלחוטי
וללמוד להרפות, להתחבר, נשימות, תזוזה, ושהתנוחה של היציאה של העובר תהיה נוחה לך!!
חשוב מאוד סביבה לא מלחיצה!!! סביבה תומכת ומבינה
עוד רעיון- יש אפשרות לאלחש את המקום ואז לא מרגישים את השריפה כשהתינוק יוצא
וטיפ נוסף בזמן הלחיצות להרפות את שרירי הפה, לפתוח את הפה, ולכווץ את השריר של הרחב הבטני
כן, שם..
על מעייני הישועה שמעתי באמת הרבה דברים טובים
אבל לא יודעת איך יהיה בהריון הזה אבל בהריון הקודם הבעיה עברה לתינוק בחודשים הראשונים
והיה מורכב מאוד ככה שצריכה מקום מקצועי גם לטפל בתינוק.
וגם על לניאדו שמעתי דברים טובים אבל חוששת מכל המסביב שיהיה בלידה שיצריך מקום גם לטיפול בתינוק.
החדרי לידה מדהימים וממולצים מאוד מכל הבחינות שציינת.
החדרי אשפוז פחות מוצלחים...
ולידה הבאה ילדתי במאיר ולמרות שהמהלך של הלידה היה דומה
התחושות שיצאתי איתן היו שונות לחלוטין וחיוביות מאוד.
היא מהטובות בארץ. מאוד מאוד מאוד מקצועיים
מכירה מישהי שילדה דווקא שם בגלל הפגיה.
נויה12345טיפה רחוק מהבית אבל אופציה,
מה עם תל השומר? ממש חושבת על זה אבל לא מכירה באמת המלצות חוץ מחברה אחת.
נראלי ההתלבטות היא תל השומר או מאיר תודה על ההמלצות של כולן. אם למישהי יש עוד המלצות על תל השומר ממש אשמח לשמוע אפילו בפרטי.
בית חולים מאיר נשמע ממש אופציה כרגע
הייתה לי חוויה מדהימה שם, והייתי שם שעות ארוכות מאוד ועברתי כמה וכמה מיילדות, כולן בלי יוצא מהכלל היו מקסימות נעימות וסבלניות.
הם (גם הרופאים) עשו הכל כדי שלא אגיע לקיסרי, והייתי ממש קרובה לזה.. ממש נתנו תחושה של שיתוף ושיקוף הסיטואציה, שהייתה מורכבת, מצד שני כל הזמן עודדו והיו אופטימים ובאמת ניסו את כל מה שאפשר. ב"ה בסוף הייתה לידה רגילה 
החלטות טובות בעז"ה!
חס וחלילה שלא תצטרכי.
היו לי לידות טובות במאיר, אבל גם הבאתי איתי מלווים שבאמת עזרו לי, לא יודעת איך הייתי אם הייתי מסתמכת רק על המיילדות העמוסות.
ממליצה בחום על אפס הפרדה, היה חלומי.
עשו הכול הכול לידי, היה מקום למלווה ונשנושים לאורך כל היום קרוב לחדר ובאופן כללי מחלקה קטנה ויפה.
מה שכן, זה כבר היה לפני כמה שנים, לא יודעת אם השתנה מאז.
והאווירה טובה בהרבה לתחושתי.
הם גם משתדלים להפריד בחדרים ובכללי באפס הפרדה בעיקר פגשתי צוות ערבי(שאחת מהן הייתה יותר צדיקה מהיהודיות, בחיי)
היינו שם גם עם הבן שלי בניתוח במחלקה אחרת וגם שם לא הרגשתי שיש שם כמות קיצונית..
אולי תלוי לאיזה בית חולים משווים.
ואין שם בית חולים..
סתם עניין של מיתוג.. פתת תקווה ניכסו לעצמם את הכינוי אם המושבות😅
את יכולה לכתוב בנחת את שם המקום.
כל עוד את כותבת בצורה סובייקטיבית זה בסדר לדעתי.
וחיבוק על החוויה הקשה, מקווה שתמצאי את המקום הכי מתאים וטוב.
נויה12345כי שמעתי על אחת בשם ציפי ולס שיש לה שיטה שמאוד עוזרת ללידות
לידות יותר קלות, מהירות
אבל צריך בשביל זה להיות אצלה בהדרכה מספיק זמן לפני הלידה שבוע 32 בערך.
אני אקדים ואומר לפני כל התלונות, שהמטפלת שלו מאוד חמה ומסורה ומרגיעה אותם נהדר ונראה שהוא אוהב אותה.
הם אוכלים ארוחת בוקר ב8:30 וארוחת צהריים ב11:30 ואז ישנים מ12:00-13:30 ואוכלים פירות ובסקוויט בסוף היום. זה הגיוני? הוא אוכל שם ממש מעט בארוחת צהריים (כי היא רק שלוש שעות אחרי ארוחת בוקר! מי אוכל צהריים ב11:30 בבוקר?) ואז חוזר הביתה רעב ואז כל הלו"ז של הארוחות שלו משתבש. לא עדיף להחליף שיאכלו פרי לפני השינה וארוחה נורמלית שקמים? 13:30-14:00 זה יותר מוקדם מהזמן שהוא היה אוכל צהריים שנה שעברה (אז הייתי אוספת אותו בשתיים ואוכלים כזה בשתיים וחצי. עכשיו הוא מסיים בשלוש וזה כאילו אחרי ארוחת צהריים, אבל לא באמת כי היא גם נורא מוקדמת וגם הוא אוכל בה ממש מעט).
וזה הגיוני שכמעט תמיד שאני אוספת אותו צריך להחליף לו טיטול? לפעמים רק שתן, הרבה פעמים גם צואה, נראה שהוא עושה פחות או יותר בזמן שאני באה או קצת לפנח, לא נראה שהוא שעות עם זה, אבל אני כבר יודעת שאני צריכה להביא איתי טיטולים בשבילו להחליף לו כשאני לוקחת אותו (כי החבילת טיטולים במשפחתון נשארת אצלה, אז כבר קרה לי שהוא היה עם טיטול מסריח עד שאספנו את הגדול וחזרנו הביתה יותר מחצי שעה).
הבן שלי קטן בשנתון, בן שנה ועשרה חודשים. הוא במשפחתון שחלק מהילדים כמוהו בשנה האחרונה לפני גן אבל קטנים בשנתון וחלק בשנתון שאחר כך שיחגגו שנתיים בחורף.
עצם ההרכב הזה קצת מבאס אותי כי גם ככה הוא יכנס לגן פצפון וכולם יהיו גדולים יותר, וזה יהיה חתיכת שינוי משמעותי בשבילו ממסגרת שבה כולם קטנים ממנו למסגרת הרבה יותר גדולה שבה כולם יותר גדולים ממנו.
ולא רק בגלל ההסתגלות לגן שנה הבאה, גם בשביל השנה הזאת, אני מכירה משפחתונים בשנה שלפני הגן שהם ממש חצי גן, לומדים תכנים, עושים יצירות ולומדים כישורים חברתיים, והוא ילד מפותח, הוא מאנם היה הכי קטן במקום כזה אבל הוא כבר מדבר ומבין ואני חושבת שהיה יכול להיות לו הרבה יותר כיף במסגרת כזאת.
המשפחתון שלו עכשיו היה פשוט היחיד הרלוונטי שעוד היה מקום ויכולתי לרשום אז קפצתי על המציאה בשתי ידיים, אחרת לא יודעת אם בכלל הייתה לי מסגרת בשבילו.
זה הלוז ברוב המעונות
הבת שלי בת שנתיים וקצת ג"כ אוכלת בוקר בשמונה וחצי, צהריים ב-11:30, שנצ מ-12:30-14:00 בערך, בסביבות 15 ארוחת מנחה של כריך ופרי וארוחת ערב בחמש וחצי.
קיצור אוכלת כמו תינוק, כל 3 שעות בערך😅
אני אמאזה ממש נראה לי מצחיק התכנון הזה של הארוחות, בחופש זה היה שונה כל כך (וגם בשבתות), אבל נתמודד ונמצא מתי אנחנו אוכלים ארוחת ערב שיהיה איזון נכון לכולנו.
תודה! ותודה גם @קופצת רגע
מבחינת אוכל זה די מה שמוכר לי גם. הם כן יוצאים קצת רעבים בסוף יום, משתדלת להביא משהו לאכול באיסוף.
השינה קצת קצרה לדעתי אבל אולי זה רק הילדים שלי שישנוניים.. אם זה מספיק לו בשעות אז מעולה.
לגבי חיתול - מוכר.. אנחנו פשוט מחליפים במעון לפני שיוצאים עם אחד החיתולים שלנו ששם.
מבחינת ההרכב של הילדים נראה לי שזה מאד תלוי אופי של הילד, אני הרגשתי על הגדול שלי שגם קטן בשנתון ממש כמו הבן שלך, שעשה לו מאד טוב להיות גדול בקבוצות שהיה בהן ובנה לו ביטחון. בעיניי זה מעולה ממש לילד קטן.
בסוף מעבר לגן עיריה זה בכל מקרה קשה לכולם, גם לגדולים בשנתון (לשכנה שלנו יש ילד גדול בשנתון והרבה פחות מופנם וביישן מהבן שלי וממש נראה עם ביטחון וכו, וכשהבן שלה נכנס לגן עירייה היא אמרה שחטף את הלם חייו, גם מכמות הילדים גם מהעובדה שהיו המון גדולים כי גן דו גילאי וגם הכל השתנה לו פתאום מיחס אישי לקבוצה גדולה), אז אני בעד לעטוף אותם ולבנות להם ביטחון כמה שיותר זמן. ולהתפלל הרבה על הגננת והגן שיהיו לו בשנה הבאה.
מבחינת התכנים בעיני זה לא טראגי. כלומר אם הם לא עושים שום יצירה וכאלה אז מבינה את הבאסה שלך, אבל תזכרי שלגן מגיעים המון ילדים ממסגרות שונות ומיישרים קו עם כולם. הייתי לוקחת את זה כפרוייקט אישי שלי כאמא ופעם פעמיים בשבוע יושבת איתו להכין יצירות, לעבוד על מוטוריקה שמתאימה לגיל, להכיר סוגים של חומרי צביעה (צבעים, צבעי מים, טושים, גואש), להכיר שמות של צבעים וצורות קצת, לספר סיפורים וזהו. לא טרחתי ללמד על מעגל השנה או דברים בסגנון בשלב הזה ממילא אחרי שלושה ימים הם שוכחים. רק דברים תדירים כמו צבעים צורות זה נראה לי חשוב
זה נורא שונה מאיך שהיה לגדול שלי בגיל הזה, אבל מבינה שאז הרווחנו...
השינה מעולה לבן שלי, אחרת הוא לא ירדם בלילה.
לגבי הגן, את צודקת. וגם אולי יעזור שיש לו אח גדול בבית אז הוא מכיר ילדים גדולים יותר.
הזה שאני מכירה/שמעתי עליהם.
ובדרך כלל השינה יותר ארוכה,
ומקבלים פרי וכריך כשמתעוררים וחוזרים בכל מקרה מורעבים הביתה.
בהמון מעונות..
תמיד היה נראה לי מוזר ולא הגיוני בכלל..
עד שדיברתי עם מדריכת מעונות שהסבירה לי שהרציונל בגיל הזה לקבל ארוחה כל שלוש שעות, ככה גם אם ילד אכל בבית ואז לא אכל טוב בארוחת בוקר/לא אהב את הממרח ששמו לו היום/כל סיבה אחרת, לא יגיע לרעב של ממש לפני שהוא אוכל שוב...
זה כנראה לא מותאם לכל הילדים, ומה שבבית היית נוהגת אחרת כי את יכולה לעקוב כמה אכל ומתי, ולפתוח לו ארוחה מתי שהוא רעב - במסגרת זה פחות מסתדר..
אם את רוצה לשנות את הדפוס שהוא לא אוכל טוב בארוחת צהריים אפשר לנסות לשנות את מה שקורה לפני הגן. לדוגמה אם תמיד בבוקר הוא מקבל בקבוק להחליף את זה בפרי. ואז הוא יגיע לארוחת צהריים פחות מלא. או - לא יודעת אם זו מטפלת שמכינה אוכל בעצמה או שאת מכינה - לשנות כמויות של הארוחת בוקר. כמובן אפשר גם לבקש מהגננת להחליף את הפרי אחרי השינה בכריך, אם היא מביאה את האוכל את יכולה גם להציע לה שאת תביאי לו כריך מהבית לזמן הזה.
ובאסה על המענה מבחינת תכנים וכו'. 💗
היא מביאה את האוכל, נראה לי אני אזרום עם מה שהוא אוכל שם ואתאים את הארוחות שלו בבית (בסוף הוא אוכל ארוחת צהריים קצת אחרי שאני אוכלת ארוחת בוקר, אז הוא יכול לאכול ארוחת ערב קצת אחרי שאני אוכלת ארוחת צהריים... רק מקווה שהוא לא יהיה רעב שוב עד השינה)
מוקדם באמת, אבל ככה זה משום מה.
טיטול- היא לבד? אז הגיוני שלא תצליח להחליף לילד כשההורים באים והיא צריכה פניות לילדים אחרים, או להורה שהגיע.
מבחינת תכנים- אני הייתי מצפה שתעשיר קצת את עולם היצירה והלמידה שלהם, לא כמו בגן, אבל כן יצירה לראש השנה, צבעים, מדבקות, טושטושים, בר-בצק כו...אצל ילדיי תמיד לפני שבת בגילהזה חזרו עם כמה ציורים, אבל אם יש שם גם תינוקות קטנים כנראה זה מסובך יותר, אם כולם אותו הגיל- בהחלט יכולה להעסיק מעט מעבר. אני הייתי רומזת לה...
כי הם גדולים, מה הם עושים שם כל היום? כמה אפשר לשחק לגו ומגנטים? היא נשמעת מטפלת מהממת ואולי בהמשך כשסדר היום יתבסס וההסתגלות תחלוף יהיה לה יותר פניות להעסקה מגוונת ותואמת גיל.
כן, היא לבד איתם. וכן לפעמים הם מציירים בטושים וגם יש לה חצר ויש לה אפרוחים שהוא נורא אוהב וגם יש לו חברה אז לא נראה לי משעמם לו.
זה סתם אמא שלו צריכה לוותר על מה שהיא חשבה בדמיון שלה. לגדול שלי היה ממש גן בגיל הזה, עם תפילה בבוקר ומפגש ויצירות מגוונות והוא היה הולך וחוזר עם תיק על הגב (היה צריך אוכל מהבית) וקבלת שבת וריתמיקה וכו'. (וגם אצלו הוא היה הכי גדול, הוא היה היחיד שעלה לגן וכל השאר חגגו שנתיים בחורף)
ועכשיו, יש לו תיק אבל היא ביקשה שלא נביא אותו כי הכל כבר שם, אז כשיוצאים מהבית הוא הכי מאושר לשים את התיק שלו כמו כולנו על הגב אבל בסוף אני משאירה את התיק באוטו (עם מים לדרך וטיטולים ומגבונים להחליף לו כשאני מוציאה אותו). והאוירה היא של תינוקות על השטיח ולא ילדים אפילו שהם כבר לא תינוקות. אבל אם טוב לו ככה אז אני פשוט צריכה לשחרר את הדמיון של הגננת של הגדול.
אין כמו בעלי חיים לילדים
אבל את יודעת? אני כן הייתי מסיבה את תשומת ליבה בעדינות לגבי פעילות תואמת ולא על השטיח רוב היום...
ומעולה שטוב לו שם, איזה כיף...הוא גם לא מכיר משהו אחר.
לק"י
השארנו אותו שנתיים במשפחתון עד לגן עיריה. ובשנה שעברה הוא היה הכי גדול.
אבל הוא אהב את המטפלת, והקבוצה היתה של 4 ילדים, אז גם היחס יותר אישי. ומבחינתי זה העיקר.
תכנים- הם היו שרים ומדברים על החגים/ צבעים/ צורות וכו'.
יצירות- יצירות פשוטות של גואש/ צבעי ידיים/ מדבקות/ טושים.
ב"ה הוא ילד מפותח, מדבר ומבין עניין. כך שלא תמיד זה קשור לרמת הפעילות במסגרת.
עלה בין הקטנים לגן עיריה של יותר משלושים ילדים. אבל הוא חוזר משם עם חוויות, אז נראה שנחמד לו. וכמובן שיש שם גם ילדים בגילו (זה גן דו שנתי, והוא עוד לא בן שלוש).
את יכולה ללמד אותו בבית צורות, צבעים, לספור עד עשר , שופר, תפוח בדבש... שירים לפעוטות מניחה שהיא שרה להם, לא?
תפילה- הם אומרים?
קחי בחשבון שסדר יום ובהשקעה היא צריכה להתאים גם להם, ולכן הגיוני שהיא פחות תלמד ותשקיע בתכנים אם חצי מהילדים לא בגיל,,,
לך כבר לגבי הארוחות.
אז רק אגיד לגבי עניין הטיטול - אצלנו בסוף יום המטפלות תמיד מחליפות לכולם, כדי שיחזרו הביתה נקיים.
אם צריך להחליף לו, אני לא רואה סיבה שלא תחליפי לו רגע אצל המטפלת כשאת מגיעה, במקום שיישאר ככה חצי שעה באוטו.
ואם את חושבת שהיא לא מספיק שמה לב לזה, אפשר לשאול בעדינות.
פשוט משתגעתתתתת
בזמן שאני מקלחת אחד, השאר הורסים את הבית
כולם בוכים ביחד שהם רעבים ורק הגענו הביתה
וחםםםםם
ותביאי לי עודדדד
נפלה לי הכפיתתתת
מה איתיייייי
תוך כדי גם הבכור אמור להכין שיעורי בית וצריך עזרה
ואני מאבדת את זה
משתדלת לא לצעוק אז אני פשוט בוכה מבפנים
ולפעמים לא רק
את אוספת אותם מהעבודה ישר או שיש לך זמן בבית לפני?
בעלך נמצא בזמן המקלחות או מתישהו בערב?
תוהה לעצמי מה אני עושה לא נכון ואיך יש כאלה שמגדלות מספר כפול של ילדים ממני ונשארות רגועות?
מה שכן אני משתדלת להזכיר לעצמי תהני מהרגע הזה הזמן טס הם יגדלו ועוד תתגעגעי לזה...אשמח לשמוע טיפים נוספים
במצבים כאלו אני יושבת עם עצמי ומנסה לחשוב על פתרונות מסויימים..
מביאה לך דוגמאות. מעכשיו לעכשיו..
אם הילדים רעבים אז שתמיד יהיה משהו בהישג יד להכין מהר או להכין מראש יום לפני...
בזמן מקלחות להביא לילדים שממתינים משחק שווה או לשים להם שירים מקפיצים בבוקסה להוציא אנרגיות..
וכשכל הקטנים במיטות, אפשר לשים להם סיפורים בבוקסה בזמן שאת יושבת עם הגדול לשיעורי בית..
זה רק דוגמה אבל בעיקרון עדיף באמת לשבת ולחשוב על פתרון וכל פעם לנסות לכוון/לשנות לפי הצורך למשהו שיחזיק אותם...
לי לפעמים זה מאוד עוזר...
קושי טכני, אפשר לנסות למצוא פתרונות.
לדוגמה -
הילדים רעבים כשחוזרים - את מכינה מראש צלחת פירות / ירקות / קרקרים + גבינה / טוסטים או כל אוכל אחר שכיף לאכול כשחוזרים הביתה וזמין ונגיש.
צמאים? כנ"ל. יש מראש בקבוקים שמחכים במקרר לכל אחד
דבר נוסף - לא לתכנן לעשות שום דבר אחר חוץ מלהיות איתם. לא להכין אוכל, לא כלים, לא כביסה, לא סדר. נטו פניות אליהם. אצלי זה מוריד המון מהלחץ
לנסות לעשות סדר יום לשעות אחר הצהריים. לא חייב משהו מאוד קשוח. אבל כן סדר כללי, שיהיה ברור לך ולהם מה קורה.
חוזרים הביתה - אוכלים
אחר כך - שומעים סיפור מוקלט (מאפשר להם להירגע קצת מהעומס של היום, ולך להתפנות רגע למשהו אחר. למשל, מקלחת לאחד הילדים)
משחק לבד. את נוכחת בסלון לידם, אבל לא בהכרח משחקת איתם. כן מציעה במה משחקים
ארוחת ערב
מקלחות
לגבי שיעורי בית, באמת קשה לשבת רק עם ילד אחד למשך זמן כשיש עוד ילדים קטנים ממנו שדורשים גם את שלהם.
האם יש שלב שבעלך מגיע ואחד מכם יוכל לשבת איתו?
האם יש מצב שהבכור הולך לישון קצת יותר מאוחר ויש איתו חצי שעה של שקט?
לתינוקת התחילו פצעים סביב הפה לפני חודשיים
הינו אצל כמה וכמה רופאים ולכולם לא היה תשובה מה זה
אמרו שזה כלום ויעבור
הקטע שזה בא והולך
לפעמים טוב לפעמים לא טוב בכלל
הלכנו לרופא עור שטען שזה גבולי על האטופיק
ונתן משחה עם סטרואידים שלא עזרה
ואז עבר לאלידל למרוח כל פעם שיש התפרצות
האלידל עזר מאוווד
אבל עדיין מדי פעם יש התפרצות חדשה...
היתי אצל הרופא ילדים בזמן שהיה יחסית רגוע...
והוא היה היה ממש נגד
ואמר שזו משחה ממש אגרסיבית
שהורסת את המערכת החיסונית
ואמר למרוח קבוע דרמסילק
איך שהתחלתי עם הדרמסילק הפצעים חזרו (או שלא קשור??)
כמובן שעכשיו הדרמסילק לא עוזר
אבל הרופא ממש הפחיד אותי...
מה אפשר לעשות בזמן התפרצות???
לק"י
אפילו מרגישות לאוכל שנמרח ליד הפה.
בדקתם את הכיוון הזה?
אמר שאם זה היה רגישות למאכל מסוים אז זה עובר די מיד
ופה זה יכול להשאר גם יום יומיים
בא והולך...
הנקה ב6:30
תכננתי לשאוב עכשיו ולא אספיק עד 11:30
זה נןרא??? אוף גם ככה אני מרגישה בימים האחרונים שיש לי ירידה כזאת בחלב
🤦🏻♀️🤦🏻♀️🤦🏻♀️
מבחינתך? כנראה שלא אם אין לך שפע מטורף
מבחינת התינוק תניקי הרבה אחרי זה.לדעתי לו א נורא
מחפשת רכזת שירות לאומי באזור המרכז (רמת גן/תל אביב/גבעתיים)
אם יש מישהי כזו ויכולה לפנות אלי באישי- אןדה לה מאד!
אציין ואומר שברוך השם יש לנו זוגיות ממש טובה, שיח משותף , מבינים אחד את השני לרוב, והבית מאוד נעים
פשוט מרגיש לי שהוא הרבה מאוד בפלאפון, וזו דרך הבריחה שלו "לנקות את הראש"
נוסיף לזה שלרוב זה גלישה באינסטגרם שאני לא צריכה להסביר לאף אחת מה כל שנייה צץ שם, לא חייב שזה יהיה משהו בוטה מדי אבל מספיק בחורה משפיענית שפתאום קופצת לו עם איפור בגדים וכו, עכשיו אני לא נכנסת בכלל לעניין של שמירת העיניים זה ממש שלו וגם הערתי בעדינות כמה פעמים, ראיתי שזה לא מקדם ושחררתי
זה פחות על עניין של שמירת העיניים (אולי גם קצת וגם אני לא יודעת אם הוא נופל או לא נופל, רוצה להאמין שלא כי לרוב אני רואה שהוא רואה מתכונים וכו אבל בסוף זה גבר ויש יצר ויש הכל זמין בפלאפון ללא סינון ואני לא תמימה לחשוב שהוא נקי מהכל ).
עכשיו גם אם הוא נופל זה ממש שלו ולי נשאר להתפלל על זה , אבל יותר עצוב לי העובדה שלמשל הוא יכול לבוא מהעבודה בשש בערב, ופשוט לבהות במסך , אין תפילות במניינים, אין איזה דף יומי, אין שיעור תורה , אין סליחות.
וכואב לי כי בעלי בן אדם מאוד טוב ומחובר , היינו גם כמה שנים בישיבה , ומרגישה שמשנה לשנה זה פחות ופחות(גם אצלי אציין שחוץ מברכות השחר , בפועל ביום יום לא מגיעה לתפילה או תהילים , ומאוד רוצה אבל כל הזמן יצר הרע ועבודה ועיסוקים וילדים והריון וכו) שזה לא תירוץ אני גם צריכה לקום על עצמי ולהכניס אור הביתה, אבל כאילו באלי שבעלי יהיה שנייה במקום הזה של לצאת לשיעור תורה , למנחה , למשו קטן שיחייה את החיים הרוחניים בבית.
זה הגיע למצב שפעם אחת הוא הלך לתפילה ביום חול והבן שלי בן ה4 שאל למה אבא הלך לבית כנסת? היום לא יום שבת !
ואני כל הזמן דוחפת אותו מאמי לך לתפילה הכל טוב אני עם הילדים פה שם, מרגישה שאין ממנו רצון לכך בכלל. ואני גם לא רוצה להיות מציקה מדי כי אז הוא נפגע.
אני יודעת שמפריע גם לו להיות במקום התקוע הזה אבל לא רואה שום תזוזה … במעשים…
אשמח לעצתכן מעבר לתפילה לאלוקים , מה עוד אפשר לעשות ..
יום בריאת העולם
זמן מיוחד
להתפלל ולבקש
ובעזרת ה יהיה עוד יותר טוב!
היי בנות צריכה יעוץ בנושא עצירות
אף פעם לא היה לי עצירות רצינית יותר מיומיים ומאז שהתחתנתי והתחלתי לקחת נוברינג העצירות ממש התגברה ויכול להיות גם שבוע ויותר עם כאבים
מישהיא חוותה כזה דבר ויודעת להמליץ לי מה לעשות
הבעיה גם שאני לא בולעת כדורים
אשמח לעזרה
תודה
נסעתי לשנות קצת
אבל עדין לא עוזר
זה אבקה שמוהלים במים כמעט בלי טעם
עוזר ממש
ובכללי להוסיף סיבים לתזונה והמוןןן מים
דגנים מלאים?
קטניות לפעמים?
גם מתח משפיע על המעיים
ילדתי לפני שבועיים ככה שיש עוד זמן
אבל רוצה להבין ולהכיר את התהליך ויש לי כמה שאלות
כמה זמן זה אמור לקחת?
איך יודעים שאפשר להתחיל בדיקות טהרה?
מתחילים לפני בדיקת רופא נשים או שלא?
יש סיכוי להיטהר בפחות מ6 שבועות? לא בא לי סוכות בהרחקות, היה לנו גם שנה שעברה...
בדכ זה די קבוע לפי הגוף שלך
מה שכן כדאי להתייעץ עם רב מה ההקלות וההנחיות של טהרה אחרי לידה כדי להצליח לעבור את זה עם כמה שפחות בלאגן
מזל טוב🥰
אוף, אני שונאת את המצב רוח הזה.
דווקא הייתי ממש בסדר עד עכשיו ובדיוק כשעוד רגע עוברים שבועיים מהלידה ומצב הרוח אמור להשתפר, אני פתאום עצובה כל הזמן ובוכה מכל שטות הכי מטופשת או פשוט מכלום.
ומתבאסת על בעלי, למרות שהוא ממש מנסה ומשתדל ורוצה שאנוח, אבל בפועל זה לא ממש עובד..
ארוחות למשל, הוא פשוט לא מכין.
אם לא אדאג לזה, לא יהיה כלום.
בצהריים אני והוא וילד אחד בבית (בעלי עובד מהבית). אז הוצאתי קופסאות שהקפאתי בכל השבוע הראשון, ועכשיו נגמר. אם לא אדאג למשהו, הוא פשוט ימרח איזה לחם או יוציא שניצל תירס. אין מצב שיחשוב להכין משהו.
בערב כל הילדים נמצאים, הוא אומר לי ללכת לנוח ואז הולך גם בעצמו לקרוא או משהו..אז איך זה עוזר לי? צריך להכין להם אוכל! מבחינתו שימרחו לחם וזהו, לא צריך להסתבך... היום הילדים המתוקים היו במוזה לעזור והכינו בעצמם חביתות וירקות, אבל לא כל יום הם בעניין.
וארוחת ערב לי ולו, זה בכלל לא בכיוון..לעיתים רחוקות הוא יחשוב על זה ויכין לנו סלט או משהו, אבל לרוב שוב ימרח לחם.
גם הכלים חיכו אתמול במוצש בכיור והרצפה ג'יפה מגעילה. היום הוא שטף אותם סוף סוף, הרצפה עדיין מגעילה.
בקיצור, באסה לי עם הארוחות, ובאסה לי שהבית רחוק מלהתנהל כמו שצריך, ואני בעצם אמורה לחזור לתפקוד כשאין לי כוח ובא לי רק לבכות במיטה.
אשמח לקבל רק תגובות שלא מחלישות את בעלי, זה לא יעשה לנו טוב שאתבאס עליו עוד יותר...הוא באמת מקסים ואומר לי לנוח מלא ומנסה לטפל בילדים ובמה שצריך וגם עובד קשה ועמוס כל היום. סתם אני במצב רוח דפוק.
(אה, ואתמול בכלל היה עצבים, חיפשתי באינטרנט תחוני מחזור ולא קניתי כי זה היה יקר ממש. אז הוא אמר לי, בטח שתיקני! זה יהיה מתנה לראש השנה/ סוכות! אמאלה כמה בכיתי לעצמי אחר כך...מה הקשר שזה יהיה מתנה?!?!)
הייתי מסתכלת על נקודה טובה שבאמת הוא שולח אותך לנוח ומסתדר עם האוכל (יש בעלים שדורשים שאישה תבשל להם שבועיים אחרי לידה😓) ומפרנס ב"ה והילדים גם מסתדרים.
פשוט תנמיכי ציפיות.
וגם עזרה בתשלום אם מתאפשר, קצת לאפס את הבית
ואי בנות אני ממש בלחץ
עשיתי זריקת אוביטרל בחמישי בבוקר אחרי נתוהי בדיקת דם ואולטראסאונד טובים
עשינו הזרעה בשישי בבוקר 24 שעות אחרי האוביטרל
כרגע מוצאי שבת עשיתי סטיק ביוץ פשוט ופס הבדיקה סופר כהה וחזק מאוד
אני ממש ממש מנש פוחדת שהביוץ עוד לא התרחש 59 שעות אחרי?! הגיוני???
פוחדת לפספס את הזרע של ההזרעה פליז תרגיעואותי
עזבי את המקלונים. הם אידיוטים.
אם עשו לפי מעקב זקיקים ואוביטרל זה הרבה יותר אמין. בטח גם ההורמונים משבשים את המקלון.
לא עושים מעקב זקיקים אחרי הזרעה. תעשי בטא בדם 14 יום מההזרעה ובינתיים תסיחי את דעתך ככל הניתן. תעיפי את כל המקלונים.
מניסיון כן?
רלוונטיים בכלל בטיפולים...
ההורמונים משבשים את כל העניינים
הם סתם גורמים ללחץ וחרדה
גם את מקלוני הבדיקת הריון תזרקי לפח.
תעשי מעקבי זקיקים כמו שהרופא מורה לך (בתקווה שבעז"ה לא תצטרכי עוד)
תעשי ב. דם ביום שהרופא אמר לך ואל תתפתי לסטיקים
הם היצר הרע בכבודו ובעצמו.....
האוביטרל משרה ביוץ תוך 24-30 שעות גם אם הגוף לא התכוון לבייץ
בעז"ה הכל יהיה לטובה
בשורות טובות יקרה
ובדיוק הגיע לי משלוח מעלי של 100 סטיקים של ביוץ חחחחחחחחחחחחחח פפפפ
נחפש למי למסור אם אין בהן תועלת בטיפולים
14 יום מהאוביטרל.
זו ההמלצה הרפואית
זו ההמלצה בעלון המצורף לבדיקות הביתיות
זו גם ההמלצה ממי שחוותה את העוגמת נפש האיומה מבדיקה חיובית בגלל האוביטרל ואז קבלה ווסת
אל תעשי את זה לעצמך
אני יודעת כמה קשה לחכות
וכל יום נוסף זה ייסורים
אבל הנפש... תשמרי עליה מאכזבות קשות ומרות
שיהיה בשורות טובות ומתוקות אהובה
13 יום מאוביטרל
שלילי
בא לי לבכות
תגידי שאת מטופלת פוריות וצריכה לעשות בדיקת בטא, מתי לבוא.
בגדול מטופלות פוריות לא צריכות תור, לפחות בכללית.
כי לי בדיקה ביתית היתה שלילית בבוקר ובדיקת דם היתה מעל 100.
שיהיה בשורות טובות
שנה טובה ומבורכת
בשבועות 22-24 יש אפשרות לבחור לוותר על ההמתה, רק בשע"צ למיטב ידיעתי.
אם זה אפשרי אני ממליצה.. זו חוויה מאד לא קלה.
חוץ מזה חותמת על כל מה שכתבה @איתך מתחתי
עכשיו אני נזכרת שלא עניתי לך בשרשור הקודם... התחלתי לכתוב תשובה ונמחקה לי.
האמת הייתי רוצה להגיד לך כמה דברים... אבל מעדיפה בוואצאפ. אם זה בסדר מבחינתך ואת רוצה תכתבי לי באישי, אם לא אז אוסיף כאן מה שרלוונטי.
איך מוחקים את פרטי האשראי משיין?
תודה רבה
בהריון שבוע 11, מהבוקר אני עם שלשולים מטורפים…
ועכשיו יצרפו לזה גם בחילות מוגזמות. בכללי אני על בונג'סטה, יש מצב שזה יצא בגלל..?
מחכה לי היום נהיגה ארוכה.
יש לכן רעיונות מה ניתן לעשות???
ולנוח 
שלב מאוד קשה בעיקר כשאת על בונג'סטה, ועוד עם שלשולים.
מקווה שתרגישי יותר טוב, ואם לא, תרשי לעצמך לבטל מה שיש ולנוח.
או שמישהו יקח אותך לאן שצריך, עזרה כלשהי...
בעלי לא בבית וגם לא יהיה זמין בשבוע וחצי הקרובים..
ודי רוצה להגיע כבר להורים שלי שגרים ממש רחוק.. ואין את מי לסנג'ר לנסיעה, אוףףףף
קודם כל ממש חשוב להקפיד לשתות הרבה שלא תתייבשי.
אם את עם רכב ומרגישה שאת יכולה להתרכז בנהיגה אז אולי תצאי וקחי בחשבון שיכול להיות שהנסיעה תהיה ארוכה יותר כי תצטרכי לעשות הרבה עצירות בתחנות דלק. למרות שאם זה לא דחוף ממש לנסוע אז אולי כדאי לחכות ולראות איך תרגישי מחר.
תרגישי טוב!
ולהתאושש כראוי
זה עוצר שלשולים. אפילו כמה כוסות כאלו.. תראי הקלה מיד בע''ה.
תרגישי טוב!
מעריכה מאוד מאוד!
מעדכנת שב"ה הנסיעה עברה בסדר ועכשיו אוכל לנוח😄
שתהיה שנה טובה ומבורכת
לא יודעת אם התייבשתי ויש לי קצת לחצים באגן, שבוע 34
ממש מתלבטת מה לעשות.
מרגישה שחייבת לנוח במיטה.
אני מנסה עכשו לשתות, אבל השאלה אם זה לא עובר צריך להיבדק?
תני לעצמך לנוח, תקפידי לשתות הרבה ולאכול טוב.
רוב הסיכויים שתתאוששי.
מיון תמיד מתיש אותי ברמות, מעדיפה לוותר אם לא ממש חייבים..
כל עוד יש תנועות, לא הייתי נוסעת. מרגישה חלשה- תלכי לאכול ולנוח. לחץ באגן זה מאוד נפוץ, האגן מתרחב והתינןק גדל.
חולשה זה גם מאוד נפוץ... את בהריון, יודעת...חח
בכל אופן, אם לא שתית היום מספיק ולא אכלת מספיק ונהייה לך לא טוב.
כדאי שכבר עכשיו תתיעצי מראש עם רופא ורב לגבי יום-כיפור...
סיוט.
בנוסף נדבקתי מהילדות בכינים ואז כשמעבירה מסרק סמיך אז בכלללללל לא נשאר שיער
ואני חייבת רק על רטוב להתסרק בכללי בגלל התלתלים
השוק מוצף מוצרים ואין לי מושג כבר
האם מישהי ניסתה פלולס ועזר לה? (עזבו להפסיק לגמרי אבל להאט את הנשירה גם יהיה מושלם)
משו אחר?
מחפשת גם המלצה על שמפו שיועיל אולי
תודה מראש לכולןןן❤️
לשים מעט מרכך לשיער שלא יגע בכלל בקרקפת כי זה עושה נשירה. למרוח מרכך רק בשיער של הקוקו...
ואת מניקה?אחרי לידה?
ההורמונים מאוד משפיעים על נשירה.
ובאסה עם הכינים המסרק הצפוף מוציא הרבה שיער.